PAGE
53
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

3.11.2009


הכנסת השמונה עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

יום שלישי, ט"ז בחשוון התש"ע (3 בנובמבר 2009), שעה 10:30

מצוקת החקלאים בערבה, על רקע המחסור בעובדים זרים בחקלאות

חברי הוועדה: יעקב כץ – היו"ר

ניצן הורוביץ

יואל חסון

ישראל חסון

שי חרמש

יוחנן פלסנר

כרמל שאמה

יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות

מאיר שפיגלר, מנהל יחידת הסמך, משרד הפנים

עמי עטיה, ממונה מטעם יחידת עובדים זרים במרחב דרום, משרד הפנים

עו"ד לילך רביד, משרד החוץ

יהודה בן-עזרא, ראש יחידת "עוז", יחידת האכיפה ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שעייה יצחק

עזרא רבינס, ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה

מאיר צור, מועצה אזורי ערבה תיכונה

יונה מזור, מועצה אזורית ערבה תיכונה

יוחאי לזראה, מועצה אזורית ערבה תיכונה

טל שפירא, מועצה אזורית ערבה תיכונה

דב ליטבינוף, ראש מועצה אזורית תמר וים המלח

אבשלום וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

חיים חדד, מרכז תחום עובדים זרים, התאחדות חקלאי ישראל

חיים חבלין, פורום חקלאי הפריפריה

חי בנימיני, ארגון מגדלי ההדרים

אליהו כהן, ארגון מגדלי הירקות

אילן אשל, ארגון מגדלי הפירות

דניאל אברהם, מזכיר ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי

יהודה סקר, ארגון הורים ארצי

דוד קשאני, קול בשכונות

גלעד נתן, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

בת-שבע פנחסוב

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
מצוקת החקלאים בערבה, על רקע המחסור בעובדים זרים בחקלאות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים. אנחנו דנים במצוקת החקלאים בערבה, על רקע המחסור בעובדים זרים.


אני לא רואה כאן את יוסי אדלשטיין ממשרד הפנים.

לא טוב. הוא איש המפתח לכל העניין.

יוסי אדשלטיין לא אמור להגיע אלא הגיע לכאן מאיר שפיגלר.

אני מאוד אוהב את מאיר, אבל המפתח הוא בידי יוסי. אפשר לדבר כמה שרוצים, אבל הנושא לא יזוז.

בוקר טוב ותודה שהגעתם כולכם. הנושא של עובדים זרים בכלל ונושא החקלאות, כפי שהתברר בימים האחרונים, בפרט הוא נושא טעון מאוד גם בהתייחסות העצמית לנושא החקלאות וגם בנושא של היחס בין החקלאות לבין נושאים אחרים כאשר אנחנו מתמודדים עם הנושא שנקרא עובדים זרים.


כאמור, היום הדיון הוא בנושא הערבה, אבל אני אתן אפשרות להרחיב גם בנושא החקלאות בכלל.

יש לנו את אותה בעיה בכל הארץ.

אמרתי שאפשר להתייחס. אני אומר במפורש שמי שיפריע, אני אוציא אותו החוצה. אם זה מתחיל כך, אני אוציא החוצה. יש לי פה סדרנים ואני אוציא החוצה. אני רוצה שהישיבה תתנהל כיוון שאני בנושא הזה מהצד של החקלאות.

המשטרה לא עצרה אותם. אתה רוצה לעצור אותם?

אני מבקש לסיים את דבריי ואני מבקש לא להפריע. רק מי שאני מבקש שידבר, הוא ידבר כאשר כמובן חברי הכנסת קודמים לכולם והם יוכלו להתייחס. אנחנו ננהל את הדיון בצורה מסודרת והוועדה גם תגיע להחלטות חיוביות מבחינתי, כפי שאני מאמין שצריך להגיע אליהן.


אני ערכתי סיור עם ראש אגרסקו, שלמה תירוש, ועם מר חדד. הסיור העשיר את ידיעותיי בנושא החקלאות, אם כי באופן עקרוני יש לי אהבה גדולה לארץ ישראל ואהבה גדולה לחקלאים, לקיבוצניקים ולמתיישבים בכלל.

מה עם המושבניקים?

גם למושבניקים. יש לי אהבה מיוחדת וגדולה לקיבוצניקים, למושבניקים, זה עוד מימי הסיירת כאשר רציתי להיות חייל, מפקד ופקוד, יש לי אהבה גולה לארץ ישראל והסיור רק חידד אצלי את הנושא. החקלאות היא היי-טק ישראלי, היצוא הישראלי שבנוי על החקלאות כאשר מדובר בחקלאות כשלעצמה, הטיפול בארץ ישראל, בארץ הקודש בכלל, בצד של נטיעה, גידולים וכולי, וגם מצד התועלת למדינת ישראל והציבור שעוסק בזה, ציבור שהוא מהציבורים היותר טובים של מדינת ישראל. מדינת ישראל גם בנושא של העובדים הזרים, גם אם היא לקחה על עצמה מגמה ומטרה להגביר עבודה עברית – וזו מגמה שאני חושב שכל חברי הכנסת היו רוצים בה כי היינו רוצים שתהיה יותר עבודה עברית, כולנו היינו רוצים שיהיו כאן כמה שפחות עובדים זרים וכמה שיותר אחינו בני ישראל ילמדו את מקצוע החקלאות - כאשר מתייחסים לנושא של החקלאות באופן פרטני צריך לראות מצד אחד את התוצאה של העבודה של העובדים הזרים שהיא מכרעת לגבי הבאת מיליארדים רבים שמגיעים למדינת ישראל. שנית, העובדים הזרים, כמעט רוב רובם של העובדים הזרים שמגיעים לתחום החקלאות, הם תאילנדים ש-97 אחוזים מהם מטופלים אחוזים בצורה הולמת ויפה על ידי המושבניקים והקיבוצניקים ומדינת ישראל קום כל הייתה צריכה לעמוד בהסכם שלה עם ארגון החקלאים, גם אם היא לקחה על עצמה שעד שנת 2015 מספר העובדים הזרים ירד למספר של 19 אלף. יש הרבה תאילנדים שחוזרים לתאילנד ובגלל מדיניות השמים הסגורים, אנחנו לא מצליחים לקלוט מחדש מספר נצרך לעבודת החקלאות.


אני מקווה, ואמרתי זאת כבר בישיבות הראשונות, שבמדינת ישראל נעבוד גם על הציבור החרדי וגם על הציבור הישראלי בכללותו כדי שיחזור לעבוד בחקלאות, אבל הדבר הזה ייקח קצת זמן. העובדים הזרים, העובדים הפחות בעייתיים, העובדים הפחות פרובלמטיים, העובדים שמגיעים לפרקי זמן קצובים וחוזרים לארץ מולדתם, אלה הם התאילנדים.


ניסינו עם ה-IOM ביחד עם משרד החוץ, בישיבות שאני הייתי ואפילו בשיחות ועידה עם השרים הנוגעים בדבר – התאילנדי ואחרים - לקדם את הדברים אבל הדברים משום מה בתחום הזה לא מתקדמים. אני רוצה לומר לכם שבסופו של הדיון אני רוצה לקרוא לממשלת ישראל. אני אמרתי גם לגלעד שהוא ממרכז המחקר והמידע והוא נוגע יותר בפרטים שהדיון בנושא של החקלאים צריך לבוא מהכלל אל הפרטים ולא מהפרטים אל הכלל. אם אני הייתי ראש ממשלה – ותתפללו, אולי אני אהיה יום אחד – אני הייתי דן בדברים האלה ואומר שיש כאן חקלאים, יש כאן יצוא בגובה של מיליארדי שקלים, יש כאן ציבור מצוין ואנחנו זוכרים שהיה פעם שר חקלאות שטיפל בנושא של החקלאות, או שר פנים, וכתוצאה מכך היו גם חקלאים שהתאבדו כי ראו שדות של פלפלים ושדות של עגבניות הולכים ונמקים. הרגישות כאן צריכה להיות גדולה והאהבה צריכה להיות גדולה, וגם הערכה להכנסה הישראלית.


היחס אל העובדים הזרים, ההתייחסות צריכה להיות גם מוסרית, איך אנחנו מתייחסים לדברים אחרים ואיך אנחנו מתייחסים לתחום הזה, הדבר הזה הוא טעון. אני אומר לכם שאני כיושב-ראש ועדה אעשה את כל המאמצים בנושא של החקלאות, כל עוד לא הצלחנו לחנך את בית ישראל לעבודה עברית ולחזור לעבודה ב-60 מעלות בחממות או דברים ומים, ואנחנו אכן נעשה את כל המאמצים.


אני בא מתוך מגמה חיובית ולכן אני מבקש שהטונים כאן יהיו נעימים, טובים וענייניים ולא התקפיים ולא ברצון לרסק אלא ברצון לראות איך הוועדה מקדמת את הדברים ולא חס וחלילה הולכת אחורה.

אני חושב שפתיח יותר טוב מהפתיח של היושב-ראש אי אפשר לקבל בוועדה הזאת. אני רוצה לתת כאן כמה נתוני פתיחה כדי להבין איפה אנחנו עומדים.


בחודש מאי האחרון נחתם ההסכם בין חקלאי ישראל לבין משרד החקלאות, לבין הממשלה. מטעם חקלאי ישראל חתם אבו וילן, חבר הכנסת לשעבר שהוא מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

אחר כך אני אבקש מאבשלום וילן שייתן הסבר קצר על ההסכם.

בהסכם הזה היה משום ויתור של החקלאים על חלק ממכסות העובדים הזרים שהיו בשדותיהם ובחממותיהם בעת האחרונה אבל ההסכם הזה מטבעו מחייב את שני הצדדים. החקלאים קיבלו על עצמם מגבלות מאוד מאוד קשות.

אני מבקש שנציג משרד הפנים ישב ליד השולחן כי הוא זה שצריך להתייחס לנושא.

אנחנו עומדים במציאות לפיה בחודש מאי נחתם הסכם ובו החקלאים עשו ויתור גדול במשמעות של היקף העסקת העובדים הזרים בגרף יורד של חמש שנים וזה מביא אותנו למציאות בה נאלץ להצטמצם בחקלאות להיקף של כ-18 אלף עובדים זרים בטווח של חמש שנים מהיום. היו אמורים להיות 26 אלף והיום יש פחות מ-20 אלף.

יש מי שאומר 22 אלף. יש מישהו שיודע מספרים מדויקים?

לא. אף אחד.

מאיר שפיגלר הוא האדם היחיד שיודע מספרים מדויקים.

היום יש 23,937 עובדים זרים.

24 אלף עובדים זרים. צריך לומר שתנאי העסקה של העובדים הזרים בחקלאות הם התניה של ארבע שנים ו-11 חודשים, תהליך מובנה שבו העובד הזר מסיים את עבודתו ושב הביתה. מי שמחלק חמש שנים על פני היקף העובדים הזרים מבין שמדי שנה יש תחלופה של למעלה מ-5,000 עובדים זרים. אם המדינה לא מחליפה 5,000 עובדים זרים, המשמעות הוא שהגרף יורד וזאת המציאות שפחות או יותר נמצאים בה כרגע. יהודה מסר נתון של 24 אלף עובדים זרים.

המספר הזה כולל את העובדים שעובדים בתיירות או רק בחקלאות?

מדובר על חקלאים מתאילנד? כאשר אתה מדבר על 24 אלף עובדים, איפה הם מועסקים?

אני מדבר על חקלאות.

אתה מדבר על חקלאות בלבד?

הנתון הזה של 24 אלף עובדים, כאשר אנחנו מדברים על נובמבר, הוא כבר בחסר של 2,500 עובדים כאשר הממשלה לא קיימה את התחייבותה.

זה עדיין בלי התוכנית של איזון תיקים.

אני מגיע לזה. לא העליתי על דעתי לפני ארבע שנים שאני אגיע לכנסת ואהפוך למומחה באיזוני תיקים.

גם אני לא.

בכל היבט שהוא, אנחנו נמצאים בסוף שנה, בחודש נובמבר, בחודש ה-11, ואנחנו נעמוד היום על הגרף שסוכם, על ה-26 אלף. גם על פי דבריו של מפקד יחידת עוז עומדים ב-2,500 עובדים.

אנחנו בשנת 2009. בשנת 2009 המספר הוא 27,500 ועל המספר הזה היינו צריכים לעמוד בחודש יולי. אחר כך אני אסביר מה קורה.

בכל היבט שהוא מדובר כרגע על מספר של אלפי עובדים זרים שאיננו וזאת הפרה מוחלטת של הסכם הממשלה.

החלטת הממשלה הייתה להגדיל את המספר?

לא. להוריד מ-28,500 ל-27,500. ב-2008 היינו ב-28,500, כולל 1,500 עובדי יצור. מנכ"ל החקלאות יוסי ישי בוודאי יעדכן.


בכל היבט שהוא, על זה תמיד אומרים ש-6 אחוזי אבטלה זה מעט אבל המובטל הוא מאה אחוזים מובטל. חקלאי שחסר לי שני עובדים שהוא צריך לקבל אותם, באמת לא מעניין אותו שחסרים בארץ 3,000 עובדים זרים כי אצלו אין את השניים שצריכים לעבוד בחממה, אצלו זה 100 אחוזים מחסור. אנחנו עוברים היום בין המשקים ותבינו שחקלאות איננה ענף כמו תעשייה או כמו ענף אחר שאם לא מייצרים כרגע יצור כזה או אחר בפס היצור, אפשר לסגור את זה בעוד חודש או חודשיים. חקלאות היא עונתית. במידה שעובדים זרים לא נמצאים בעונה הנדרשת כרגע בערבה – המוטו שדחף את העניין היה פרשת הערבה – לא יעזור שום דבר. אם יחידת העובדים הזרים במשרד הפנים תדאג בעוד חודשיים, כאשר היא תסיים את איזון התיקים, להביא 3,000 אנשים, על זה כבר נאמר במקומותינו שאלה הם אתרוגים אחרי סוכות.

מי אחראי על איזון התיקים?

איזון התיקים הוא באחריות משרד הפנים ואני אתן רק נתון אחד. לפני שבועיים התקיים כנס של התאחדות חקלאי ישראל בכפר המכבייה. היינו שם וגם מאיר שפיגלה השתתף. הנתונים הרשמיים שניתנו לפני שבועיים הם הנתונים הבאים: מכלל 5,400 תיקים שיש לאזן, ביום שישי לפני שבועיים אוזנו 1,300.

המספר היום הוא 1,950.

הישג אדיר. אני חושב שעל זה לבד מגיע צל"ש הרמטכ"ל. תודה רבה. במשך שבועיים הביאו עוד 600 תיקים. ברכה לעם ישראל.


עד יום שישי לפני שבועיים נשלחו 120 הברקות. החקלאים יודעים מה זה אבל אומר לפרוטוקול שהברקות זה אותו כרטיס טיסה: בוא ותגיע לכאן. 120 הברקות. זאת אומרת, מ-1,300 תיקים, 120 הברקות ומהם צריכה לבוא הישועה. הטיפול הוא איטי.

אלה עובדים שהגיעו מחוץ לארץ במיוחד?

עוד לא הגיעו. קראו להם לבוא. הם עוד לא באו.

מדובר בתאילנדים?

מדובר בתאילנדים. הנתח העיקרי הוא התאילנדים.

מתוך ה-24 אלף, כמה תאילנדים?

כמעט כולם.

ה-24 אלף, זה בהסתייגות אם באמת כולם נרשמו. יכול להיות שיש גם כאלה שלא נרשמו.

כמה מה-24 אלף הם תאילנדים?

אם תרצה, אפשר לחתוך את זה. רובם.

כמעט כולם.

איזון התיקים שנעשה עכשיו, מדובר על תאילנדים.

לא, מדובר על חקלאים.

מדובר על חקלאים אבל בעיקרו אלה הם תאילנדים.


אומר לכם איפה עומד איזון התיקים והיכן נמצא הוויכוח ואני מתייחס להחלטת ממשלת ישראל, שהיא מוזרה מכל היבט שהוא.

איזו החלטה? ההחלטה שנחתמה?

לא. החלטה מיוני.

כבוד היושב-ראש, לאחר שהממשלה לא עמדה בהסכם שהיא חתמה אתנו ב-12 במאי, ב-20 בספטמבר חתמו חמישה משרדי ממשלה ביניהם על אופן קיום ההסכם והם ביקשו את חתימת התאחדות חקלאי ישראל אבל אנחנו סירבנו לחתום משום שאמרנו שהם באים לא בידיים נקיות, שהם ידעו את כל החלטות הממשלה הקודמות ב-12 במאי והיה צריך לקחת אותן בחשבון, כך שהם לא יכולים עכשיו להתחיל לסרס.

כאשר אתה מדבר על ספטמבר, זאת ממשלת קדימה.

לא. עכשיו. הכל עוסק בקיץ האחרון.

במסגרת חוק ההסדרים הנושא עבר בקריאה שנייה ושלישית. הם באו ובספטמבר נתנו פרשנות מחודשת להחלטה לאור החלטות ממשלה קודמות בנושא ויצרו מישמש שעליו מדבר שי חרמש שעל פיו, אם עובדים על פי המישמש הזה, בחודש פברואר 2010 אולי יגיע עובד.

למשרד הפנים יש אורכה עד ה-28 בפברואר להתדיין ולטפל באיזון תיקים. ישב כאן יוסי בישיבה הקודמת שהתקיימה בשבוע שעבר בנושא סיני ושאלתי אותו האם הוא מעלה על דעתו שאנחנו צריכים לחכות שכל ה-5,400 תיקים יאוזנו ואז נראה מי עובר למה ומה עובר לאן והחגיגה הזאת, הסאגה הזאת, תסתיים ואז נשחרר את השמים ונפתח את המטוסים. אמר לי יוסי ישי: לא נכון, העסק עומד להסתיים. בא חקלאי פרטי, עומד עם תיק, בתיק איזון מגיע לו עובד, הוא מקבל הברקה של עובד. אני מודיע לכם – וטוב שמאיר שפיגלר הגיעה – שלא היו דברים מעולם ואני לא רוצה לפגוע בפקידי מדינה נבחרים, הגונים וישרים, ויוסי הוא אדם הגון על פי כל קנה מידה.


ביום שישי לפני שבועיים, בכפר המכבייה, מסר מר שפיגלר את הנתונים הבאים: 5,400 תיקים צריכים לעמוד לאיזון, 1,300 אוזנו ו-120 הברקות יצאו לתאילנד. אלה היו הנתונים.

יש כבר 2,000 תיקים מאוזנים ו-1,200 הברקות.

חכה. אלה הנתונים שמסר מר שפיגלר. נמצא כרגע חקלאי שצריך לחכות עוד שבוע, שבועיים, שלושה שבועות, חודש, חודשיים, כל אחד בקצב שלו והבאת העובדים כבר לא תהיה רלוונטית כי העונה כבר מסתיימת.


מכאן צריכה לצאת הבנה. אני עשיתי סיבוב דרך מזכיר הממשלה, שר החקלאות ושר הפנים וכל אחד, כמו במשחק כדורגל בו יש את המשולשים, שולח אותי לשני. שר החקלאות אומר לי ללכת לשר הפנים ושאומר לשר הפנים שהוא יוסיף 20 פקידים כי הבעיה היא אצלו, ואם הוא יביא 20 פקידים ובא לציון גואל. אגב, אני מוכן למצוא כרגע כ-10 חברי כנסת שמוכנים לעזוב את עבודתם במשכן וללכת למשרד הפנים – וזה לא רחוק מכאן – ולעבוד שם באיזון התיקים. אני הראשון שאעשה את זה ויש כמה חברים נוספים בלובי החקלאי שמוכנים להתנדב לכך וללא תשלום נוסף. נראה אם תקבלו את הצעה.


אם כן, שר החקלאות אומר ללכת לשר הפנים.

אגב, שר החקלאות הוא מושבניק. לא?

אני לא עוסק במקום מגוריו אלא בתפקידו.

הוא משלכם? הוא דואג לכם?

אני לא יודע מה זה משלנו. משלנו זה שיהודה ידווח בעוד ארבעה ימים.

שר החקלאות הכי טוב שהיה למדינת ישראל.

רבותיי, אני לא עוסק בפוליטיקה. הוא לא מהמפלגה שלי. אני אומר רק דבר אחד והוא ששר החקלאות ושר הפנים, הכל יהיה בסדר ברגע שיהודה יבוא לכאן בעוד שבוע וידווח שיש 27,500 אנשים בשטחים וזה דבר שכרגע לא קיים.

בשטחים, איפה? לא ביהודה ושומרון.

חס וחלילה. קו ירוק הוא קו אדום.

אני רוצה להבין. אני רוצה לשאול דווקא אותך ואת אבו וילן. אני רוצה להגיע תוך חודש ל-27,500 עובדים.

להגדיל.

כן, אני רוצה להגדיל.

לא, לא להגדיל.

אני רוצה להגיע למכסה. אני הקדמתי. אני עכשיו ראש הממשלה ויושב-ראש הוועדה ואני רוצה להגיע ל-27,500 עובדים כפי שנקבע בחוק כדי שהחקלאות לא תקרוס, לא בערבה, לא בגליל ולא בנגב. האם הדבר הזה ניתן?

צריך לעשות דבר אחד. לקחת כרגע את כל יתרת מה שבין ה-5,400 לבין מה שהשלימו, 1,900, לקחת את כל התיקים האלה, להפעיל כרגע מערכת מיידית שתפעל בשבוע הקרוב, לשבת עם החקלאים, לפרוס את הפקידים ברחבי הארץ.

האם מדובר בעובדים שבאים מתוככי הארץ, מתוך כלל העובדים הזרים?

רובם הגדול צריכים לבוא מחוץ לארץ.

אם הם צריכים לבוא מחוץ לארץ, האם בחוץ לארץ יש את המספר הזה ואנשים מוכנים להגיע?

יש יותר.

הם מסוגלים להתארגן תוך חודש-חודש וחצי?

אפילו פחות. אין שום בעיה. הבעיה היא לא בתאילנד.


אנחנו צריכים לדאוג לדבר אחד, שתהיה כאן אמירה למשרד הפנים – ונמצא כאן מאיר שפיגלר ואם יש מי שעושה כל מאמץ שזה יקרה, זה האיש הזה אבל הוא לבד לא יכול לסחוב את החבילה הזאת על הגב - כאשר משרד הפנים צריך לתת לנו התחייבות.

מר שפיגלר מייצג את השר.

הוא מייצג את השר ואני מקווה שזאת גם המדיניות של המשרד. צריך לדאוג שבאופן מיידי איזון התיקים יסתיים תוך פרק זמן קצוב ביותר או מיידי. זה התנאי היום להבאה. צריך לדאוג היום להוציא את ההברקות לשם כי גם ההתארגנות שם לוקחת את השבוע-שבועיים-שלושה, ולדאוג לכך שמצבת העובדים - שאנחנו חתמנו עליה ביולי וקיבלה פרשנות עקומה בספטמבר – תהיה בשטח. אם היא לא תהיה בשטח, כל הדיונים שיימשכו בדצמבר וינואר לא רלוונטיים.

משרד הפנים מאשר רק 40 אחוזים מהעובדים.

אני מבקש מחבר הכנסת ניצן הורוביץ לומר את דבריו.

יש פה בעיה עם מיקוד הדיון.

אכן יש בעיה של מיקוד הדיון.

חברי הכנסת קודמים.

כל שבוע כבוד היושב-ראש זועק לציבור הרחב איך המדינה מוצפת בעובדים זרים. לא אני. אני נאבק נגד הגירוש של הילדים בימים אלה, וזה מאבק ציבורי קשה ביותר אבל כבוד היושב-ראש, שר הפנים וחברי הוועדה לא רוצים כאן מהגרים, לא רוצים זרים, ולכבוד היושב-ראש יש גם נימוקים דתיים, קורא לזה עבודה זרה, מציפים כאן באפריקאים, אילת מלאה, ערד מלאה וכל המדינה סובלת ואף אחד לא רוצה כאן הגירה, ואני יכול להבין מאיפה זה בא.

מצד שני, אתם צריכים להבין כאן את התמונה הכללית. למה אתם חושבים שיש את הקשיים האלה? סתם? מדי שבוע מופיעה כאן קבוצה אחרת מאוד מכובדת, עם זכויות – הפעם זה אתם, לפני שבוע היו כאן נכי צה"ל, לפני שבועיים היו אלה קשישים, לפני כמה שבועות היו קבלנים – וכל אחד רוצה את העובדים הזרים. כל אחד רוצה הגדלת מכסות וכל אחד רוצה שיביאו רק עוד ועוד כי עובדים ישראלים לא מוכנים. אני מכיר את כל הנימוקים וכולם יפים וטובים. עובדים ישראלים לא רוצים, עובדים ישראלים לא באים, אלה עבודות קשות מדיי, ישראלים לא רוצים לעבוד בסיעוד, ישראלים לא רוצים לעבוד בחקלאות, ישראלים לא רוצים לעבוד בבניין, ישראלים לא רוצים לעבוד בכבישים ולכן אנחנו צריכים זרים.

באותה נשימה, באותה ועדה, אותם אנשים לא רוצים כאן את המהגרים ומבקשים שיעיפו אותם, שיעיפו את הילדים שלהם, אנחנו לא רוצים, הם משנים את האיזון הדמוגרפי במדינה, אנחנו מוצפים, 350 אלף, הגבול פרוץ, אוי ואבוי.

אל תקשור אותם אל התאילנדים.

כל אחד עם חלקת האלוהים הקטנה שלו. באמת, אני מכבד כל אחד. באים הסיעודיים ונכי צה"ל ומבקשים שלא נקשור לפיליפינים כי רק פיליפינים עובדים בסיעוד. באים החקלאים ואומרים רק תאילנדים נמצאים במשקים והם לא בורחים, הם צמודים והכל בסדר. כל אחד כאן מגיע מדי שבוע עם דרישות מאוד חזקות ואני מבין מאיפה זה בא. ענף החקלאות הוא ענף חשוב, אני בהחלט מכבד את זה, כל ענף הוא חשוב, הבניין גם הוא חשוב, הסיעוד גם הוא חשוב, בתי החולים גם הם חשובים, טיפול בקשישים גם הוא חשוב, וכל אחד רק רוצה עוד עובדים ועוד עובדים.


באותה נשימה – ואתה אדוני היושב-ראש, אתה חלק מזה – אתה אומר בצורה הכי חדה וברורה נגד הצפת המדינה בעובדים זרים. אתה עושה את זה בלי סוף. צריך שיהיה כאן איזה הגיון. צריך שיהיה הגיון. המדינה צריכה להחליט. אי אפשר להחזיק את המקל משני הצדדים. אתה מכניס הגירה ולא מעניין אותי איך יקראו לזה, אם יקראו לזה עובדים זרים, מסתננים, אורחים, או מהגרים.

אני מבקש שתאמר מה אתה מציע.

אני לא חלילה נגד החקלאים, אני לא נגד הקשישים, אני לא נגד נכי צה"ל, אני לא נגד הקבלנים, אני לא נגד בעלי המסעדות האתניות, אני לא נגד כל קבוצה וקבוצה מכובדת, אזרחים ישראלים טובים שרוצים להתקיים מהענף שלהם. אני בהחלט מבין את זה. מצד שני, באים לכאן ואומרים שיש לנו במדינה בעיה נוראית של עובדים זרים. אתה אומר לי שהתאילנדים לא קשורים או המהגרים לא קשורים, או המסתננים לא קשורים. תבין, אני לא נגדך אבל צריך לפעמים לראות את התמונה היותר רחבה.

אני מבקש שתסיים את דבריך כי יש עוד אנשים שרוצים להתייחס.

אי אפשר לקיים את הדיון הזה מתוך בועה. משעה 10:30 עד 11:30 אנחנו עם החקלאים ובשעה 11:30 עם הסיעודיים ואחר כך עם הפיליפינים.

אם היית שומע את ההקדמה האינטליגנטית שלי, היית מבין. אני נותן לך לומר את דבריך אבל אני מבקש לסיים כי יש עוד אנשים.

אני גם שומע אותך לא היום אלא אני שומע אותך מדי שבוע. האנשים האלה לא שומעים אותך מדי שבוע והם לא יודעים מה אתה אומר על העובדים הזרים במדינת ישראל.

הם כולם שומעים.

מהגרים.

כן, מהגרים. אצלכם אלה עובדים זרים, אצלנו אלה הם מהגרים ואצלם הם מסתננים.

אצלנו אלה הם תאילנדים.

משפט סיום. הבעיה הזאת היא לא רק בעיה ישראלית. בכל העולם יש בעיה של עובדים זרים והגירה. בעיות מאוד גדולות. אני אומר לכם - ותאמינו לי, זה לא מכוון נגדכם אלא אני מנסה כאן להסתכל על הדבר מנקודת מבט לאומית ממלכתית – שברגע שמכניסים הגירה למדינה ולא משנה איך תקראו לזה, עובדים זרים, עובדים אורחים, עובדים ארעיים, שוהים זמניים, לא משנה איך תקראו לזה, מאוד קשה להוציא הגירה אחר כך מהמדינה.


לכן נוצרה בישראל בעיה שיש לנו היום 350 אלף עובדים זרים. אתם באים מנקודת המבט שלכם שאני מאוד מכבד אותה.

אני מבקש ממך לסיים את דבריך.


חברים, מי שיפריע, אני אוציא אותו החוצה. אני אומר לכם שאני אוציא החוצה מהוועדה אם לא ייתנו לחברי הכנסת לדבר באופן חופשי. אנחנו לא בדיון של המושב או של הקיבוץ או של החבר'ה אלא כאן כאשר אדם מדבר, נותנים לו לסיים את דבריו.

אני מסיים את דבריי.

אתה מסיים את דבריך עכשיו.

אני אומר את הדברים ואתם יודעים באיזה מאבק ציבורי אני נמצא עכשיו. אני נמצא במאבק נגד גירוש ילדי הזרים, ילדים שנולדו כאן בישראל. אני נגד גירושם. אני לא שר הפנים שאומר שהם מביאים מחלות וצריך להעיף אותם מכאן. אני נגד. אני כאילו באותו צד שלכם אבל צריך לראות את הדברים קצת מנקודת מבט יותר רחבה.

תודה. אני מבקש לפני שחברי הכנסת יביעו את דעתם לשמוע את אבו וילן שייתן סקירה גם על הנושא של החקלאים.

אני רוצה לומר על מה הדיון. התאחדות חקלאי ישראל חתמה על הסכם ב-12 במאי עם ממשלת ישראל בשיתוף פעולה מלא עם משרד החקלאות לגבי הפתרון ארוך הטווח של נושא החקלאות הישראלי. העיקרון היה הסכמה על כך שתוך חמש וחצי שנים אנחנו יורדים מהמספר שהיה ב-2008 - 28,500 – לשנת 2009 עם 27,500, לשנת 2010 עם 26 אלף, וכך ממשיכים עד 19 אלף.

אגב, איך תצליחו בשנת 2015 לעבוד עם 19 אלף כאשר היום אתם זקוקים ל-27 אלחף?

אני כבר אומר. במקביל הממשלה התחייבה להשקיע 350 מיליון שקלים מכספי מדינה – עם סכום כפול מזה שיצטרכו להשקיע החקלאים – בהכנסת טכנולוגיות מתקדמות במיכון חדשני, דבר שיאפשר במקומות בהם יש פריצת דרך להחליף עבודה בהון ובצורה כזאת לייעל את המערכות.


הראייה ארוכת הטווח אומרת שלאורך זמן לא נוכל להשתית חקלאות על עבודה זולה בכמויות המוניות משום שהתחרות בעולם ובמקומות אחרים תפגע בנו, וזה ברור. לכן הסכמנו. אבל נאמר גם – שיהיה ברור לפרוטוקול – שכל שנה תהיה בדיקה לגבי כמה טכנולוגיות, כמה ניתן להחליף, מה יש ונעשה את זה בצורה מושכלת כדי לא לפגוע ולכרות את הענף עליו אנחנו יושבים.


משרד החקלאות הוביל שורה של מהלכים של בדיקה והתחלנו לזוז, אבל אז הסתבר דבר אחד, כפי שקורה במקומותינו, ועל זה רבותיי הדיון ולא על שום דבר אחר. הממשלה אמרה ב-12 במאי שפותחים את השמים מיידית. מפברואר 2009 סגרו את השמים, אמר את זה חבר הכנסת חרמש, והמציאות היא שכרגע יצאו 5,000 וזה המספר שחסר. כל התירוצים מבחינתי לא קיימים. הממלכה לא מקיימת באורח ציני את ההסכם עליו היא חתמה, אני קיבלתי הרבה מאוד שאלות מהחקלאים כמו למה אני הולך להסכם ארוך טווח, למה אנחנו מוכנים לשלם כך ולא לשלם אחרת וכולי. הכל קיבלתי באהבה אבל מדינה שרוצה להתמודד ברצינות עם נושא העובדים הזרים, ככה היא מתייחסת להסכם כזה? פעם ראשונה בהיסטוריה שהחקלאים ברצון ובהסכמה אמרו במהלך של שש שנים נרד אבל להכניס טכנולוגיות ומיכון.


יושבת כאן כל הצמרת הפקידותית של משרד הפנים. אדוני היושב-ראש, אפשר לספר סיפורים רבים, אבל זה לא משנה כהוא זה. אני לא נפגשתי באנשים האלה אבל את כל השמות אני מכיר. כל חוליה בשרשרת כאשר היא רוצה – ומי כמוך מכיר את זה – היא תעבוד כך שבתוך שבועיים יתחילו להגיע עובדים. יש כאן מחסור אמיתי של 3,000 עד 4,000 עובדים. אנחנו בשנת 2010 נתייצב על 26 אלף, אבל בינתיים למה הערבה זועקת? כי הם עכשיו בשיא עונת הקטיף. הם משלמים את המחיר. אנשים שכל אחד מהם השקיע מאות אלפי שקלים מכספו והם מפסידים עכשיו סכומי עתק כי המדינה, בגלל מאבקים פוליטיים, שינתה את דעתה. אני רוצה לומר שאני מכיר טוב את הדברים.

תדבר עניינית ומעשית.

עניינית לגמרי.

בנושא הזה אני אתך, בניגוד לדעתו של חבר הכנסת הורוביץ. אני רוצה להביא לכאן את החקלאות. תגיד לי מה צריך לעשות.

אדוני היושב-ראש, בהסכם שנחתם ב-12 במאי נאמר שבבניין אישרו אז 10,000 עובדים, בסיעודי אישרו 40 אלף עובדים, בחקלאות אישרו 26 אלף עובדים. כל המאורגנים, הם לא מעבר ל-80 אלף עובדים. כל ההתמודדות עם הבעיה היא על 200 אלף האחרים ולא אתנו.


אין לנו שום בעיה עם משרד החקלאות, עם משרד החקלאות אנחנו מתואמים לאורך כל הדרך. יש כרגע 2,000 איזוני תיקים, יש 1,200 הברקות, אפשר בקלות להגיע לסיום. אם שר הפנים רוצה, תוך שבועיים יהיו 4,000 הברקות וייגמר איזון התיקים. בחודש נובמבר-דצמבר יגיעו העובדים החסרים. זה עניין של החלטה של שר אחד.

תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, אני שמח להיות פעם ראשונה בישיבת הוועדה שלך.

אתה תמיד מוזמן. תענוג לשמוע אותך.

אני רוצה להתייחס לסוגיה כי בעיניי היא סוגיה משמעותית. קודם כל, בעניין הנושא העקרוני של הגירה בישראל. יש לי כבוד והערכה לכל מי שעוסק בנושא של פיקוח על הגירה למדינת ישראל. בנושא של עובדים זרים ובנושא של מי שמנסים להיכנס לכאן באופן לא חוקי, אני אומר לכם שאי אפשר לברוח מהעניין הזה. כל דמוקרטיה שמנסה להגן על עצמה, יש לה מערכת הגירה יעילה וראוי שכך יהיה. בוודאי עם הבעיות האובייקטיביות הדמוגרפיות שיש במדינה הזאת, ראוי שיהיה כאן פיקוח אמיתי ורציני על נושא ההגירה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו פריצות בתחום הזה. אני אומר לכם שזה בדמנו וזה בעיניי אינטרס לאומי ואסטרטגי. זאת עובדה.


אגב, אני רוצה לומר לחבר הכנסת הורוביץ שיש הבדל גדול מאוד בין אדם שמגיע לכאן, מקים משפחה, בא לכאן כדי לקבוע את ביתו לבין אדם שבא לעבוד בערבה או בא לעבוד בצפון תל-אביב.

איש אינו בא לכאן כדי לקבוע את משפחתו. הם באים כרווקים או כרווקות.

אנחנו מדברים על החלטת ממשלה. תפתחו דיון על כל מדיניות ההגירה? יש החלטת ממשלה, תבצעו אותה. עכשיו מדברים אתי על הגירה בתל-אביב.

אני אומר שזה לטמון את הראש באדמה, לקבל מישהו שמקים כאן משפחה ולקרוא לו עובד זר ולקרוא לו מישהו שיש לו כאן זכויות. אין לו זכויות. הוא נכנס לכאן באופן לא חוקי, אז אין לו זכויות. בסופו של דבר צריך להבין שיש הבדל בין מהגר לא חוקי לבין מי שבא לעבוד כאן.


עכשיו אני נכנס לעניין עצמו. צריך להבין בצורה ברורה, ולפני שנתיים היה לי על זה ויכוח עם חבר הכנסת מאיר שטרית בוועדת הכלכלה, שאין מי שיעבוד בחקלאות זולת עובדים זרים. נקודה. לא צעיר שתשלם לו 20 אלף שקלים בחודש, אני לא מכיר אחד ואני חי בסביבת צעירים שבשביל 20 אלף שקלים בחודש, אפילו נטו, יבוא לעבוד בערבה או יבוא לעבוד בבקעה לקטוף תמרים או לעבוד בחממות באזורים האלה. זה לא יהיה.


אני מסכים עם חבר הכנסת שי חרמש שנושא החקלאות שונה באופן קריטי מתחומים אחרים, כי אם לא קוצרים את האדמה , אם לא קוטפים ואם לא עושים את כל הפעולות הנדרשות, זה הולך לזבל. זה פשוט נרקב.


לכן אני מתפלא על ציבור החקלאים. אני אומר לכם שהמאבק שלכם הוא מאבק צודק. אסור להדביק אותו לנושא ההגירה הכוללת, לכל הנושא הזה של אנשים שהם מהגרים בלתי חוקיים שבאים ומגדלים והם חיים ורוצים להישאר כאן. זה לא קשור. צריך את הפיקוח על אלה שעובדים כאן. לכן אני מתפלא עליכם ציבור החקלאים. אני לא חקלאי, אני חקלאי זעיר, יש לי שיח עגבניות בבית, אבל חוץ מזה אני לא עושה שום דבר. אגב, יוצאות לי עגבניות מעולות. אבל אני אומר לכם שיש כאן כתובת אחת ברורה. עם כל הכבוד, לא משרד הפנים ולא אף אחד אחר אלא במדינת ישראל יש אדם שקוראים לו שלום שמחון והוא ממונה על החקלאות בישראל, עליו האחריות להבטיח שהחקלאות בישראל תמשיך לשגשג, להתפתח ולהצליח. הוא נושא באחריות. הוא יכול לטלטל אתכם בין שר הפנים לבין שר אחר, לבין הפקיד הזה ולבין הפקיד ההוא. הוא מטלטל אתכם והוא מוציא את עצמו מהסיפור הזה. אם אני הייתי שר חקלאות – גם אם אני לא חקלאי, אבל על אחת כמה וכמה אם אני חקלאי – אני לוקח אחריות על נושא החקלאות בישראל כמו ששר הבריאות לוקח אחריות על נושא הבריאות בישראל.

חבר הכנסת חסון, אני מבקש לסיים כי יש כאן עוד אנשים שרוצים להתייחס.

אני מסיים. משפט אחרון.

אם היית מכיר את הנתונים, אני לא בא להגן על שר החקלאות, חלק גדול מהחלטות הממשלה שלך, היום נאחזים בהן. אל תזרוק את זה על שר החקלאות.

רבותיי, אנחנו רוצים להגיע בסופו של יום להחלטה שתועיל לכם.

אני לא מכניס את זה לא לעניינים של קואליציה ולא לעניינים של אופוזיציה ואיזה ממשלות עשו את זה ולא עשו אחרת. כרגע יש מציאות שנוצרה שהיא קורית עכשיו. יש ממשלה שיכולה לתת לזה מענה. אני אומר לך שגם אם הייתי בקואליציה, הייתי אומר אותו הדבר כי אני מאוד מוקיר חקלאים, במיוחד בבקעה שם שירתתי, הייתי נחל"אי, בן גרעין בהיאחזות וגידלתי עגבניות שרי בחממות.


ההצעה שלי אדוני היושב-ראש היא לקיים דיון מהיר ודחוף עם שר החקלאות ולהקציב לוח זמנים ברור לפתרון הבעיה כאשר שר החקלאות צריך לכנס ועדת שרים מאוד פשוטה או מנכ"לים – זה גם יכול להיות פתרון של מנכ"לים – כמו מנכ"ל הפנים, רשות ההגירה, מנכ"ל משרד ראש-הממשלה, מנכ"ל משרד החקלאות ושר החקלאות יכול להוביל את הפתרון.

תודה. אני מבקש את מר עזרא רבינס, ראש המועצה ערבה תיכונה.

אדוני היושב-ראש, אפשר שאלה אינפורמטיבית? יכול להיות שהחסרתי. נמצא כאן נציג משרד הפנים?

כן.

האם הוא יודע לתת לנו מספרים כמה פועלים חקלאים שהגיעו במשך חמש-שש השנים האחרונות נמצאים כאן בסיטואציה של שוהים בלתי חוקיים?

למיטב ידיעתי, כמאט שאין.

אני שואל את משרד הפנים.

האם כבוד היושב-ראש רוצה שאני אשיב עכשיו?

כן.

שאלת שאלה שהיא משתרעת על פני תקופה ארוכה מדיי. אני יכול לומר לך רק שיש לא הרבה, יחסית מעט, אבל ישנם לא מעט, זאת אומרת, במעט יש לא מעט כאלה שהם לא חוקיים, לא על בסיס זה שהם נמצאים כאן מעבר ל-63 חודשים אלא על בסיס זה שהם נכנסו פעמיים למדינת ישראל. אחרי שהם סיימו תקופה של חמש שנים הם נכנסו על בסיס זהות בדויה או שאולה ונמצאים כאן.

אני אחדד את השאלה ואני אומר לך למה אני שואל אותה. אני הולך כאן ברוח הדברים שנאמרו כאן. בסוף צריך להגיע לאופרציה ולא לוונטילציה. אנחנו לוקחים כאן דברים רבים ביחד. אני אומר לך שמאוד חשוב לוועדה שאתה עומד בראשה לקבל אינפורמציה מדויקת ולא אמירות באוויר. אני מכיר באינפורמציה מדויקת מספרים. כאשר אומרים לי שיש הרבה עם זהות כפולה, זה לא אומר לי.

הוא לא אמר הרבה.

יש לי כאן רשימה של למעלה מ-400 עובדים תאילנדים שהגיעו לארץ בזהות מסוימת, נסעו בחזרה לתאילנד בהכוונה – ואני לא אומר שזה חל על כל החקלאים.

אני שואל שאלה פשוטה ותראה כמה אנחנו מתווכחים עליה.

השאלה היא ארוכה.

לא, היא לא ארוכה. השאלה היא פשוטה. אתה אומר לי שיש לך 400. זאת התשובה שלך?

אני לא נתתי מספר מדויק.

אפשר לקבל מספר מדויק?

נניח שהמספר הוא 400. אני יושב-ראש הוועדה לנושא של עובדים זרים. כאשר מדובר על הנושא של העובדים הזרים ולוקחים בהשוואה לחלק הסיעודי כמה נשארים, כמה עובדים זרים נשארו מעבר לחמש שנים בחלק הסיעודי, או כמה עובדים זרים נכנסו מסודן או מאריתריאה ואתה משווה אותם לתחום התאילנדי, העסק הזה הוא בטל בשישים.

אני מבין שהדיון כאן הוא על תחום החקלאות.

כן, על התחום החקלאי, אבל קיבלת תשובה שגם במקרה הזה מדובר באנשים שעזבו את הארץ אחרי חמש שנים וחזרו בזהות בדויה. הבנו את הדברים. אני מבקש ממר רבינס לומר את דברו.

אני שלושים שנים בערבה, חקלאי מגדל פלפל, ניהלתי מחקר ופיתוח חקלאי במשך עשר שנים ואני מבין קצת בחקלאות. כיום אני ראש המועצה. אני חושב שאחרי שביליתי כאן אתמול, ואני שומע את חבר הכנסת הורוביץ, אני מציע שכמה שיותר מהר תעלו את 120 חברי הכנסת על אוטובוסים וקחו אותם לדרום, קחו אותם לפריפריה, תראו להם מה זה חקלאות, תראו להם מה זאת שמירה על הגבול.

אני סיירתי. תבין, אנחנו באותו צד.

אין מושג כזה עובד זר. יש עובדי חקלאות תאילנדים ותלמדו להפריד את זה. תאמינו לי שאם תבדקו את הנתונים, ואני מדבר על נתונים של אולי 15-20 שנים, אתם תגלו שאולי עשרה תאילנדים במקרה הטוב נשארו בארץ. תבדקו את הנתונים. זאת עבודה מקצועית של משרד האוצר לחבר ולעשות מישמש.


אני מאוד אשמח אם תעבירו את התמונות האלה ביניכם כי אני שואל את עצמי איך זה שבערבה התיכונה – ומי שמכיר את האוכלוסייה – משתוללים על הכביש כבר שבוע שלישי. יש כאן כמה תמונות של חקלאים שמקיפים את אנשי משטרת ההגירה שהגיעו לחצבה, כפי שמפקד המשטרה תיאר, עם מוטות ברזל ומוטות עץ. תוכלו מהתמונות האלה ללמוד משהו על חקלאים. החקלאים לא מחזיקים לא מוטות ביד, לא ברזל ולא עץ. החקלאים משתמשים בידיים. תעבירו את התמונות ביניכם ותתרשמו.

מדברים עלי ואני רוצה להגיב.

אני אתן לך את רשות הדיבור. בישיבה הקודמת שהייתה כאן עם יוסי אדלשטיין הוא הודיע כאן קבל עם ועדה שבנושא החקלאות הייתה טעות. הוא אמר שזאת הייתה טעות שלא תחזור.

עם כל הכבוד, יוסי אדלשטיין עדיין לא מנהל שלי.

אנחנו ניתן לך עוד מעט לומר את דבריך.

יש כמה יעדים יותר חשובים מאשר החקלאים בערבה.

חברים, אני מבקש להירגע.

אני מייצג את הערבה התיכונה. אני רוצה לומר שזה אזור שמבוסס מאה אחוזים על חקלאות, מועצה שלמה שחיה מחקלאות, מעל ל-50 אחוזים מהיצוא של תוצרת חקלאית ממדינת ישראל. יש לי מה לומר גם בעניין של חקלאות ישראל אבל זה לא התפקיד שלי כרגע. יש דוחות עבודה מסודרים שנעשו, גם עם אקשטיין, גם הנושא של הוועדה למחסור בעובדים זרים, שקוראים לזה עובדי חקלאות תאילנדים בענף החקלאות, שאומרים דברים מאוד ברורים לגבי הפריפריה הרחוקה והערבה. אני חושב שהגיע הזמן שיעמדו במה שאומרים המומחים.

רק לעזור לך. הנייר שגלעד נתן הוא מדוח אקשטיין והוא טיוטה שלא חתומה. אני עשיתי בה שינויים וכל הציטוטים כאן, תבדוק אותם כי הוא צודק לגמרי במה שהוא אומר על דוח אקשטיין. הוא שונה. זה לא מה שנאמר כאן.

אם מותר לי לסכם ולצטט לפחות מומחים ששמעתי לאחרונה מדברים, זה לא רק במדינת ישראל אלא זה בכל הארצות המתקדמות וזאת המציאות בכל העולם כאשר 10 אחוזים הם עובדים מבחוץ. האוצר מנסה לעשות כאן משהו מלאכותי וזה על הגב שלנו. אנחנו משלמים את המחיר ולכן מהומת האלוהים במה שקורה בערבה ואני חושב שהגיע הזמן לשנות את המצב. תודה.

לפני שאני אתן למר שפיגלר את האפשרות להגיב, לענות ולומר לנו איך דואגים החקלאות לא תקרוס, אני מבקש מחבר הכנסת יוחנן פלסנר.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. גם אני, כמו חברי למפלגה חבר הכנסת חסון, לראשונה אני משתתף בישיבת הוועדה אבל הנושא הזה חשוב לי בצורה מיוחדת.


אדוני היושב-ראש, הבעיה הבסיסית כאן, גם מקריאה של החומרים, גם משמיעת החברים – והאמת שאני הגעתי לנושא הזה גם מפניות של החברים בערבה, גם של חקלאים שפנו אלי – אני חושב שהבעיה הבסיסית, להבנתי, היא שהשעון החקלאי והשעון הבירוקרטי לא מסונכרנים ואי אפשר לצפות לסנכרן אותם.


להתחיל לבוא עם כל מיני מלים בירוקרטיות שאנחנו מחכים לאיזון תיקים ואנחנו מחכים לחתימת הסכמים בין מדינות כאשר העונה החקלאית היא בפתח - והיא כבר התחילה ואנחנו בעצם הולכים לפספס עונה שלמה - זה בעצם לומר: חברים, לא מעניינת אותי העונה שלכם, לא מעניין אותי היצוא, לא מעניין אותי שמעל 50 אחוזים מהיצוא של מדינת ישראל מתנהל מאזור ספר שהמציא שיטות חקלאות מדהימות. אני חזרתי מסיור של ועדת החוץ והביטחון בסין ודיברו אתי על ההמצאות הישראליות בתחום החקלאות. כל העולם מדבר על זה ואנחנו, אנחנו יודעים טוב מאוד שאם החבר'ה התאילנדים לא יעשו את העבודה, לא יעשו אותה אחרים. זה לא קשור לבעיית ההגירה הכללית כי אנחנו מכירים את הנתונים שהם אחר כך חוזרים למקום ממנו הם באו, אנחנו יודעים שזה לא קשור לבעיה הרחבה, לא הבירוקרטית, לא הבעיה של הצורך בחוקי הגירה והסדרת ההגירה שזה נכון אבל זה לא קשור לדיון הזה. מאידך, אנחנו יודעים שבאים אלינו לכנסת לרוב בבקשות כאלה ואחרות שאמורות להטיל מעמסה על תקציב המדינה, ודרך אגב, לרוב כולם צודקים לפחות מבחינת הנכונות של התביעות שלהם. הם רוצים עוד זכאויות לזה, והם רוצים תקציב מדינה לפה וכולי. פעם ראשונה שבאים ואומרים שהם לא רוצים שקל מהמדינה אלא הם רק רוצים שלא יפריעו להם, הם נמצאים במקום, הם שומרים על הגבול, האוכלוסייה שם באמת היא מלח הארץ, האוכלוסייה המדהימה ביותר, ויושבים כאן כמה בירוקרטים שמתחילים להסביר לך עם ניירת על איזונים ומקשים, וזה בניגוד להחלטות ממשלה.


חברים, אני חושב שלא אחריות על פקיד זה או אחר שבא ומבחינתו הוא רואה את חלקת האלוהים הקטנה שלו ומתפרנס מזה שהוא מקשה על ההוא ומקשה על ההוא ומעביר ניירת מכאן לשם, אלא יש כאן ממשלה בישראל והממשלה צריכה לקחת אחריות כדי לא לאפשר לענף הזה לקרוס. אנחנו צריכים לפנות בעניין הזה גם לשר החקלאות, גם לשר הפנים וגם לראש-הממשלה, להוציא קריאה אליהם ולומר שאנחנו רוצים ששר הפנים ושר החקלאות יבואו לכאן תוך שבועיים עם הפתרון של הבעיה.

לא שבועיים. חייבים עכשיו.

זאת צריכה להיות קביעה של הוועדה בכללותה ושל כל חברי הכנסת. אני חושב שכאן האחריות שלנו כאשר הממשלה מאבדת כיוון וכל פקיד כטוב בעיניו יעשה. כאן אנחנו צריכים להביא את הקריאה הזאת ולפתור את הבעיה.

מה שיפה בישיבה זה שכל חברי הכנסת הם מהאופוזיציה. זה כבר דבר גדול. דבר שני, רובם – להוציא ניצן שגם אמר בשולי הדברים שהוא בעד – הם בעד.

אני יכולתי להיות מאוד נחמד וכולם ימחאו לי כאן כפיים. אני יושב מדי שבוע ורואה את הדברים האלה.

אנחנו כמו ראשי ממשלה, יש לנו את הכוח לומר מה שאני הקדמתי, ותן לי בבקשה לומר את הדברים כי אני עדיין יושב-ראש הוועדה. אנחנו צריכים לראות את הדברים מה כלל אל הפרטים ולא מהפרטים אל הכלל. יש בעיה גדולה של עובדים זרים וצריכה להיעשות פעילות של חינוך גם עם הציבור הכללי וגם עם הציבור החרדי וגם עם הציבור הדתי, ללמד את בני יהודה – פעם אמרו ללמד את בני יהודה קשב – עבודה חקלאית.

אני אזכיר לך את זה.

אנחנו צריכים לעשות מאמצים שיהיו פה כמה שפחות עובדים זרים. אני חושב שאנשי ההתיישבות היו שמחים מאוד, גם הקיבוצניקים, גם המושבניקים וגם עם ישראל בכלל, אם כל העובדים שהיו עובדים בחקלאות היו כולם ישראלים כפי שהיה בזמן בן-גוריון, חנקין, בן-צבי, לפני שמונים שנים. אבל מה נעשה, קרו דברים. אנחנו צריכים להיות מספיק ישרים, אמיתיים ואחראים.


אני רוצה, מר שפיגלר, לקבל תשובה. אני לא רוצה שבזמננו יקרה מה שקרה לפני שנים כאשר חקלאים התאבדו, שמערכות קרסו ושמשפחות התרסקו. יש לנו אחריות גם כלפי היצוא הישראלי של המיליארדים אבל יש לנו לא פחות אחריות כלפי אחד הציבורים הטובים ביותר במדינה וזה הציבור של הקיבוצניקים והמושבניקים. יש לנו אחריות כלפיהם ואי אפשר לשבת בתוך החדרים שלנו ולראות את הדברים רק במספרים.

אני רוצה לדעת – וכאן אני מבקש את תשובתך – איך דואגים שהמערכת הזאת לא תקרוס, שמשפחות לא תקרוסנה, ושיגיע לכאן תוך חודש מספר העובדים התאילנדים, ואני מדבר על תאילנדים כי תאילנדים באים ותאילנדים הולכים. אפילו אלה שנמצאים כאן – כמו שיהודה אומר – במצב לא חוקי, הם כאלו שהלכו ובאו בזהות שאולה. אין לנו כאן מציאות של אנשים שנשארים מעבר לזמן, כמו שאנחנו מוצאים במציאות של עובדים זרים אחרים. אנחנו לא רואים אותם מגיעים מגבול מצרים ומוברחים לכאן כמו האריתריאים והסודנים ואלה הם אנשים לא חסרי זהות אלא הם באים עם דרכון ואפשר להוציא אותם מכאן. הם לא מקימים כאן משפחות, כמו שאמר חבר הכנסת יואל חסון, אלא הם באים לכאן לזמן קצוב ועם 95 אחוזים מהם, כך הבנתי, אין לנו בעיות. איך אנחנו גורמים לכך שהמערכת לא תקרוס, שהיצוא לא מקטן, שהמשפחות לא תהרסנה? זאת השאלה שעליה אני רוצה לקבל תשובה.

חבל שלא נמצא כאן נציג שירות התעסוקה. אני מבקש שבפעם הבאה הוא יוזמן לישיבה.

בת-שבע רושמת.

צריך להיות כאן נציג שירות התעסוקה שידבר על עובדים ישראלים. אם אין, אין. אבל אם יש כמו שאנחנו שומעים בוועדה הזאת כל שבוע, אני רוצה לדעת.

בנושא של הערבה, זה קשה מאוד.

היושב-ראש, אי אפשר להשלים את הדיון בלי הסוגיה הזאת של עובדים ישראלים.

אני מודיע לכולכם שכמו שהחלטנו שלא ננוח ולא נשקוט עד שתהיה גדר שתמנע את כניסתם של האריתריאים, אנחנו לא ננוח ולא נשקוט והנושא יבוא לדיון שבוע אחרי שבוע. אני לא אתן למערכת ההתיישבות לקרוס. זה לא יהיה. חבר הכנסת חסון יעזור לי, אתה תעזור לי וגם חבר הכנסת הורוביץ יעזור לי, ואנחנו לא ניתן למשפחות להתרסק. אנחנו כאן הבטחנו וזה יהיה שבוע אחרי שבוע עד ששר הפנים ושר החקלאות ייתנו תשובה איך המערכת הזאת לא קורסת.

אם ידאגו לזה רבע ממה שדואגים לרשת אל המעיין, אנחנו נהיה בסדר.

אין לנו כאן אף אחד מ-ש"ס שיכול להשיב.

ברשותך, לפני שאני אנסה לתת תשובה לשאלתך, אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, יש החלטות ממשלה וכעובדי מדינה, גם אתה בטח שואף לכך שאותם עובדים יממשו הלכה למעשה את החלטות הממשלה. לכן אני רוצה להסתייג מחלק מדבריו של חבר הכנסת פלסנר לגבי זה שיש מוטיבציה יתרה של עובדים מן המניין שלא ללכת ולעשות את המוטל עליהם אלא להקשות, לפגוע ולא לתת את השירות שהם נדרשים לתת לאלה שבאים לקבל אותו מהם. כולם בסופו של יום עושים בדיוק את מה שהריבון מחליט. כרגע אנחנו במשטר דמוקרטי, יש ממשלה, יש כנסת, וזה מה שאנחנו עושים.


לגבי החקלאים. ראשית, חלק מהדברים שנאמרו כאן הם לא מדויקים וזה בלשון המעטה. אני אתן לכם דוגמאות. בנובמבר ודצמבר, למרות שלא הייתה החלטת ממשלה לגבי מספר העובדים הזרים לשנת 2009. בשנת 2008 נכנסו 775 ו-445 עובדים זרים מתאילנד, לחקלאות. זה בוודאות מלאה.

אבו וילן, אתה מאשר את זה?

הוא לא צריך לאשר. אני מאשר.

אני רוצה לדעת אם זה באמת נכון.

אדוני היושב-ראש, הוא אמר שנת 2009.

לא, אני לא אמרתי.

הוא דיבר על נובמבר 2008.

אני אשלים את דבריי.

לי מותר להתערב כי אני היושב-ראש ושאלתי שאלה את וילן.

נובמבר 2008.

אני אשלים את דבריי. אני יודע בדיוק מה אני אומר. בנובמבר ודצמבר 2008 נכנסו סדר גודל של 445 ו-775 עובדים. בינואר-פברואר 2009, למרות שלא הייתה החלטת ממשלה בנושא היתרים לעובדים זרים בחקלאות, והרי אתם יודעים את זה טוב מאוד, נכנסו 1,063 עובדים. במרץ-אפריל נכנסו עוד סדר גודל של כ-1,500 עובדים בתחום החקלאות למרות שלא הייתה החלטת ממשלה בנושא.


אני חושב שנעשתה כמיטב האפשרות עבודה ללכת לקראת החקלאות בנושא העובדים הזרים בחקלאות כדי שלא ליצור מצב של נזק בלתי הפיך. נכון, יצאו גם עובדים זרים בחקלאות.

כמה?

יצאו פי שתיים.

לא נכון. יש לי את המספרים. ברשותכם, הדברים הרי נרשמים כאן ואני עומד מאחורי כל מילה ומילה שאני אומר. אפשר לבדוק את הדברים לאחר מכן ולאמת ולעמת אותם.


בשנת 2009, מה-1 בינואר 2009 – את הבדיקה עשיתי ביולי 2009 – יצאו סדר גודל של כ-3,000 עובדים זרים, אני לא אומר את המספר המדויק, ונכנסו כ-2,500 ומשהו עובדים זרים בתחום החקלאות. יש הפרש של מספר בודד של מאות עובדים זרים בחקלאות, בין אלה שיצאו באותה תקופה לבין אלה שנכנסו. אבל יש לזכור שלצאת היו חייבים לצאת על בסיס החלטות כנסת ישראל שמעל 63 חודשים עובד זר לא רשאי ולא יכול להישאר בארץ, ולהיכנס לא יכלו להיכנס מכיוון שלא הייתה שום החלטה של ממשלת ישראל להתיר לאנשים להיכנס כעובדים זרים לארץ לפני שבכלל התקבלה ההחלטה לגבי מכסת ההיתרים שהוקצו לעובדים זרים בחקלאות. את זה ראוי לדעת.

ב-12 במאי יש החלטת ממשלה על פתיחת השמים.

אני דיברתי עד יולי.

במאי הוחלט על פתיחת השמים.

אני אשיב על זה. אני גם קראתי את המכתב שלך בנושא וגם עניתי עליו.


מעבר לזה, ראוי לדעת שההנחיות כדי לא לפגוע בחקלאים – ולאף אחד אין מוטיבציה לפגוע באף אחד מאלה שבאים לקבל שירות, לפחות במה שזה נוגע אלינו – המוטיבציה שלנו לא ללכת וליצור בעיות של יש מאין ולפגוע שלא לצורך. לראיה, האכיפה בחקלאות נעשית אך ורק בנושאים שקשורים לעובדים זרים שנמצאים מעבר ל-63 חודשים בארץ או עובדים זרים בחקלאים שנכנסו שלא כדת וכדין מלכתחילה, קרי, שהם נכנסו על בסיס של זהות שאולה או בדויה או זהות חלופית. לראיה, אני אומר לכם את זה באחריות מלאה, לא פועלים כנגד חקלאים שיש במחיצתם עובדים זרים גם אם אין היתר כדין ובלבד שהעובד הזר שנמצא שם לא חרג משני הדברים שאמרתי קודם לכן.


מעבר לזה, אני רוצה לומר לכם שניתנה הוראה מפורשת, גם של שר הפנים וגם של מנכ"ל משרד הפנים, לנסות ולסייע מעבר לשוטף לאותם מקומות בהם יש מצוקה אמיתית. קרי, בעיקר בדרום. אני רוצה לתת לכם נתונים. בנתב"ג נערכו עד ליום חמישי בשבוע שעבר איזוני תיקים ל-33 אחוזים מהחקלאים באזור. בבאר-שבע, 32 אחוזים. באילת, 46 אחוזים. אגב, באילת, ראוי שתדעו, יש מוטיבציה יתרה לעובדים שנמצאים שם בלשכה לדרבן את החקלאים לבוא ולבצע איזוני תיקים. יש שם מצב שפונים אל החקלאים כדי שהם יבואו לבצע איזון תיקים ואין שם צוואר בקבוק. מי שמקבל את הבקשה, מגיע באותו יום ועושים לו איזון תיקים, ואני אומר לכם את זה באחריות מלאה.

נמצא כאן נציג משרד הפנים והוא מסביר ונותן נתונים שלתחושתי מראים שהולכים לקראת החקלאים. אני לא רואה שמה שאמרתם זה נכון בצורה מוחלטת.

לא מכניסים חדשים.

הוא אומר לך שכן.

עוד לא סיימתי את דבריי.

השמים סגורים.

עוד דבר שראוי לומר. יש פריסה שהיא יותר רחבה ממה שהיה בעבר לגבי הלשכות שמטפלות באיזוני תיקים והמוטיבציה שלנו היא לקרב ככל שניתן את השירות לאותו גורם שהוא נדרש לו, במקרה הזה חקלאי ישראל.

דיברת על 32 אחוזים. מה עושים כדי להגיע למאה אחוזים?

אני אשיב. גם סוגיית נתב"ג בוודאי ידועה לחקלאים. לא מזמן הייתי בסיור בזמנו עם ראש הרשות, מר יעקב גנות, בעין יהב אם אני לא טועה.

מנכ"ל משרד התחבורה היום.

נכון. הייתה מצוקה של נתב"ג כאשר לפעמים אי אפשר להיכנס לשם. זה מקום לראותו בלבד מבחוץ. אנחנו אומרים לכם שהתקבלו החלטות על ידי מנכ"ל המשרד, בגיבוי כמובן של שר הפנים, לעשות את הכל באופן מיידי ולהעביר – וזה יהיה בעתיד הקרוב מאוד – את הפעילות כלפי כל אלה שנדרשים להברקות ולאיזוני תיקים מחוץ לנתב"ג במסגרת כל הלשכות בפריסה ארצית.


לעניין השכלופים. גם זאת נקודה או החלטה שהיא אך ורק רלוונטית לחקלאי ישראל. אין את זה בשום תחום אחר של עובדים זרים. בהתאם לצרכים של העובדים הזרים בתחום החקלאות, יש אפשרות לבצע ניודים.

מי הגורם הממשלתי שמאזן ויושב מול החקלאים? אם נניח בערבה שדה פלפלים הולך להיגמר, כדי שלא ייפול, הוא יכול לקבל כרגע ממקום אחר.

הנוהל בנושא הוא מאוד פשוט. כל עוד מדובר במושב, ההעברה של העובדים משטח אחד לשטח שני, נעשית בצורה עצמאית לחלוטין בלי צורך בבירוקרטיה מזערית.

מעבירים מחקלאי נניח בחצבה.

אם אתה ואני נמצאים באותו מושב ולך יש שטח ולי יש שטח, ואתה כרגע לא צריך את כל מכסת העובדים הזרים שיש לך, ואני כן צריך אותם, אתה יכול להעביר אותם אלי בלי אישור של מישהו.

ואם הוא בדרום וזה בצפון?

אני אשיב. לגבי מעבר של עובדים זרים בחקלאות ממושב אחד למושב אחר שלא נמצאים באותה מסגרת של מועצה אזורית, הדבר נעשה כדבר שבשגרה על בסיס העברת המידע ללשכה כדי שיהיה רישום ואפשר יהיה לאתר בכל רגע נתון היכן נמצא כל אחד ואחד מהעובדים הזרים בחקלאות בארץ.


הדבר נעשה עד כה לפני שהוחלט על איזון התיקים באופן שוטף לגמרי. מאז ההחלטה לבצע איזון תיקים, ואנחנו משתדלים לעשות אותה רגע לפני ולא רגע אחרי כדי לא לפגוע, נכון הדבר, אנחנו עושים את זה במקביל לאיזוני התיקים כי הרי ריבונו של עולם, יש מוטיבציה להסדיר את הנושא הזה. מדינה ריבונית צריכה לדעת מה קורה עם אלה שהם לא אזרחיה או תושביה כדת וכדין. היא צריכה לדעת מה קורה. זה א'-ב' של ריבונות. לכן מנסים כרגע לסיים את הליך איזון התיקים, הגם שבהחלטת הממשלה ביחד עם משרד החקלאות – ויוסי נמצא כאן – סוכם שהדבר הזה יתבצע עד לשלהי פברואר 2010. אני מודיע לכם רבותיי שזה יהיה הרבה יותר קצר. אני לא רוצה להתחייב כאן בנפשי כי הרי זה נרשם.

אתה יכול לומר לפרוטוקול.

אני מקווה מאוד שזה יהיה במהלך תחילת דצמבר 2009, אז נסיים את כל הליך איזון התיקים ולאחר מכן ניתן מענה. יוסי, זה בעיקר אליך.

אני אומר יותר מזה, אני מסכים אתך.

בסדר, אבל אני רוצה שתשמע כדי שתסכים אתי גם בהמשך.

הוא לא עונה על הקטע. עד אז העונה תסתיים.

אני אשיב.

הבעיה היא מתי יגיעו אנשים.

אני רוצה להבין משהו. אתה אמרת עד מאי-יוני 2009 נכנסו כ-2,000 ויצאו כ-2,500.

2,500 ו-3,000.

בהערכה, מיולי ועד היום עברו עוד ארבעה-חמישה חודשים, מה קרה מאז? כמה יצאו?

תגיד את האמת.

חברים, יושב כאן נציג בהיר כל כך ואני רואה גם מישיבות קודמות שהוא מאוד איכפתי ורוצה לעזור. אל תהפכו את האוהבים לאויבים. אני גם מאמין לו ואני חושב שצריך לנהוג בכבוד. דברי חכמים בנחת נשמעים.

אני אענה לך, אבל לפני כן עוד שני משפטים, ברשותך. עוד דבר שנעשה לטובת החקלאים. שוב, כדי לא לפגוע אלא לסייע וגם על זה יכולים להעיד אנשי משרד החקלאות, ההיתרים לשנת 2009 ניתנו על בסיס 2008 בלי להערים קשיים ובלי לבדוק.

כמה היו?

27,500 היתרים כאשר מספר העובדים הזרים הוא לא 27,500 – אני מתקן את כבוד היושב-ראש – אלא המספר הוא 26 אלף וגם זה נקבע בהחלטת הממשלה בעצה אחת עם כל הגורמים הרלוונטיים. מדוע? משום העובדה שבשנת 2010 אמורים להיות 26 אלף עובדים זרים ומדינת ישראל, גם בעקבות בג"צים שנדונו בנושא, צריכה להכין את עצמה. כלומר, האורגן הפעיל על פי החלטות ממשלה צריך לנתב את הדברים כך שבאותה נקודת זמן שהוחלט לגביה להפחית את העובדים הזרים, מספר העובדים הזרים שיהיו בארץ יהיו בהתאם להחלטת הממשלה.

אני כתבתי את זה.

אני ראיתי את הבג"ץ. אני אביא לך את הבג"ץ.

לא, זה לא בבג"ץ. לא נאמר ב-1 בינואר אלא נאמר במהלך.

נמצא כאן יוסי ישי. תגיד.

אל תטעה את הוועדה.

אני לא מטעה את הוועדה. נמצא כאן יוסי ישי ואני יכול גם להביא את הכתובים. אתם פשוט טועים.


כלומר, ככל שניתן הלכנו לקראת ואפילו בפניות חריגות של חקלאים שהועברו ממשרד החקלאות למיטב זיכרוני אין פנייה אחת שלא נענתה. עד כדי כך שלמרות שהיינו אמורים לחלק את ההיתרים בין היתרים רגילים של 26 אלף לבין היתרים של עידוד היצוא של 1,500, גם כאן הלכנו לקראת החקלאים והסתכלנו על זה כעל מכסה אחת של 27,500 היתרים.

על מה ההפגנות של אנשי הערבה?

אני אשיב על זה. אני לא אתחמק.

על מה הייתה זעקתם של אנשי הערבה?

אני לא אתחמק. אני אשיב על זה.

לא רק של אנשי הערבה אלא של כל הארץ.

אבל זה בא לידי ביטוי בערבה.

אי כיבוד ההסכם על ידי ממשלת ישראל. לא פותחים את השמים.

על אי כיבוד הסכמים, עדיין אנשים לא יוצאים לרחובות. אנשים יוצאים לרחובות כאשר הם מרגישים שהם נחנקים.

אנשים נפגעו.

שאלתי ובקשתי. אני רוצה להיות תכליתי.

אני אשיב לנקודה שיש חס וחלילה כוונה ללכת נגד החקלאים. חס וחלילה, לא היה ולא נברא ורציתי להראות לכם, בעובדות ולא באמירות, שזה לא נכון.

אני רוצה לדעת מה ניתן לעשות היום כדי שהחקלאים ירגישו טוב. אם זה כרוך בזה שאני אהיה מעורב בפגישות יום ולילה, בהבאת אנשים, תגיד לי ונראה איך מתארגנים. אני איש פרקטי. אני רוצה לדעת מה עושים מחר כדי שתוך חודש יהיה פתרון.

מתוך תשעה היתרים יש לי שלושה תאילנדים בארץ. מה אני עושה? איך אני מגדל? אין דבר כזה לגדל עם שליש מכוח האדם. מחר יחליטו שאני אגדל בלי מים. איך אפשר? עשיתי איזון וביקשתי, אבל אי אפשר לעבוד עם שליש מכוח האדם.

הוא נתקע בהברקה. הוציאו הברקה, ועכשיו יש שם גברת בשם רינה ועד שהיא מאשרת, יוצאת הנשמה.

השמים סגורים. אמרו לי במשרד הפנים באילת שהשמים סגורים. חקלאים מתחילים לגנוב אחד מהשני כי אין להם מה לעשות. אין שום פתרון.

אם אתם רוצים שנגיע למצב שחקלאי יתאבד, בדרך הזאת אנחנו נגיע לזה. תבינו. לא יכול להיות שכאן מתארים שהכל בסדר אבל המצב לא בסדר.

אני מדבר בשמכם ואני אומר את מה שאתה אומר. תנו לי לנהל את הישיבה. אם אתה תדבר ותחזור על מה שאני אמרתי, מה הועילו חכמים בתקנתם? אתה חוזר על מה שאני אמרתי. אני רוצה להיות פרקטי ואני רוצה לשאול שאלה כי היו מקרים שחקלאים התאבדו. לפי ההתנהגות, זה לא עניין של אי כיבוד הסכמים אלא יש לך תחושה שיש איזשהו משבר עם החבר'ה הטובים האלה, שהם לא אנשים אלימים והם לא אנשים פורעי חוק והם לא אנשים שדרכם להשתולל. אני רוצה לדעת איך תוך חודש אף אחד מהחקלאים לא בא לכאן יותר. אני רוצה לדעת איך הפתרון בפועל ולא איך שולחים הברקות וכולי. אני רוצה לדעת איך מביאים את האנשים מתאילנד, את המספר הזה שמאפשר את העבודה. זה מה שמעניין אותי ועל זה אני רוצה לקבל תשובה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו גם צריכים לקבל הבהרות על מדיניות השמים הסגורים ומה המשמעות שלה.

קבל עם ועדה אני אומר לכל החקלאים כאן ואלה שלא כאן, בטח יקבלו את המידע לגבי מה שהיה כאן, שמי שעשה איזון תיקים ואכן על בסיס החלטת הממשלה נקבע שבמסגרת השכלופים נכון לעכשיו הוא זכאי למכסה מסוימת, למספר מסוים של עובדים זרים – אגב, לאו דווקא מתאילנד אלא מכל מקום למרות שתאילנד היא המקום השגרתי, אבל בהחלט זה יכול להיות מכל מקום.

אל תטעה את היושב-ראש. מי שיש לו שלושה תאילנדים, לא יכניס לשם וייטנאמים. תבין מה הוא אומר לך כאן.

אני לא אומר כלום.

הוא אומר גם מקומות אחרים. ההסכם עם IOM לא עובד לא בגלל ישראל. מה שהוא אומר לך עכשיו זה חצי שנה כי לא יחזיק חקלאי כמה תאילנדים וכמה ממקומות אחרים. זה לא עובד הדבר הזה. כאן זה נופל.

לכן ביקשתי לדעת.

מר וילן, אתה שמעת ממני את האותיות IOM? לא. לא שמעתי ממני דבר כזה. אתה אמרת. אל תכניס לי מלים. אני רק רציתי לדייק כי כל הזמן אומרים תאילנד וצריך לדעת שזה לא רק מתאילנד.


אני חוזר ואומר שוב שהחלטת ממשלה, זה עיקר העיקרים. אתם רוצים לקבל את העובדים כדי שחס וחלילה לא תפגעו או לא תיפגעו יתר על המידה בעבודה החקלאית במשקים. אנחנו רוצים את אותו הדבר. זאת הנחיה של שר הפנים ומנכ"ל משרד הפנים שהיום הוא גם ממלא מקום ראש רשות ההגירה. מי שעשה איזון תיקים ולא אישרו לו את ההברקות, שישלח את הפניות אלי. אני אטפל בהן. אני מודיע לכם שאין שום הנחיה, שום הנחיה, לעכב או להכביד על ההברקות שאושרו כדין. אני אומר לכם את זה באחריות מלאה והדברים מוקלטים כך שממילא אני אעמוד מאחורי דבריי.

איזה אחוז מההברקות אושר?

כמה הברקות יצאו?

מה המפתח? כמה אחוזים מההברקות מאושרים?

אני רוצה לתת לכם את הכתובת האי-מייל שלי ואני מבקש מכל חקלאי להעביר אלי באי-מייל, ואני באופן אישי אסע אליך ואשב אתך. אני לא רוצה שיעמוד כאן חקלאי ויאמר שיש לו הברקות, יש לו הכל, אבל אין לו עובדים.

חיים חדד מרכז את הנושא בהתאחדות. כל הפניות מועברות אליו.

אני מבקש לקבל את הרשימה המדויקת של החקלאים שאושרו ועדיין נמצאים בחוסר של עובדים. אני אשב אתו, חוץ מזה שאתם תשבו אתו. אתה תקבל אותי אצלך ללשכה?

כן.

אני אשב אתו מחר-מחרתיים ונעבור על השמות ונראה מה קורה. אני מבקש שהכל יהיה אצלי היום.

קח אתך את שי חרמש. הוא מומחה בהברקות.

יום ולילה אפשר להעביר אלי את כל השמות ואת כל הפרטים.

יש בעיה של בוחנים.

אני אטפל בזה. אני עובד שלך.

במאמר מוסגר אני רוצה שתדעו עוד דבר. עוד תופעה שהייתה לגבי החקלאים, והיא חשובה לעניין השמים הפתוחים. עד לאחרונה ההברקות של עובדים בחקלאות נעשו בשונה מכל תחום בו מובאים לארץ עובדים זרים וזה נעשה על בסיס של מכסות ולא על בסיס פרטני של הנתונים אודות אותו עובד זר שמגיע לכאן. זה גרר בפוטנציאל דבר שהמדינה רוצה לעקור אותו מן השורש ומן היסוד, של פלייניג ויזה. הרעיון הוא כרגע, ולכן יתכן שזה גורם לעיכוב מסוים אבל לא מתוך זדון ולא מתוך כוונת מכוון חלילה וחס, שמתקנים גם את הדבר הזה והעובדים הזרים שיובאו לכאן יהיו באופן פרטני על בסיס אחד ואחד, הזהות שלו, ולא על בסיס של הברקת 10, 20, 15 עובדים וסופרים אותם אחד לאחד ומעלים אותם למטוס ורק לאחר מכן כאשר מגיעים לארץ רואים אם הם זכאים או לא זכאים להיכנס לכאן.

תגיד שהמשמעות היא עיכוב של כמה חודשים.

לא, לא נכון. אני רוצה לומר לכבוד היושב-ראש שידע שהסוגיה הזאת התפוצצה דווקא לא מאתנו. לא חיפשנו את זה כי גם לא ידענו. זה התפוצץ בגלל קונסול ישראל שיושב בשגרירות ישראל בתאילנד שזעק את זעקת משרד החוץ לעניין והייתה ישיבה עם נציגי משרד החוץ, לפני כחודש. הדבר הזה עלה על השולחן ומיד נתנו מענה כדי שהסוגיה הזאת תיפתר.

איך פותרים את הבעיה כדי שהם יגיעו?

בוא נראה אם זה יתעכב או לא.

אני העובד שלכם לא בשכר. תעבירו אלי היום את כל השמות ומחר אני אצלך.

אדוני היושב-ראש, מה שהוא אמר לך עכשיו הוא שעובד מצפון תאילנד טס 12 שעות לשגרירות ישראל בבנגקוק כדי להירשם ולעבור מסדר זיהוי, לחזור לצפון תאילנד ואז לרדת חזרה לבנגקוק.

לא.

זה לא יעבוד.

חס וחלילה, זה לא כך.

אנחנו נפתור את הבעיה.

אגב, אני רוצה לומר לך שגם פיליפינים שמביאים אותם לעניין הסיעוד, הם פרוסים על פני מדינה די גדולה ובדרך כלל מביאים אותם ממקומות נידחים. אנחנו יודעים את זה. זאת אומרת, התופעה הזאת, אם היא קיימת ואמורה חס וחלילה להכביד על החקלאים, היא מכבידה על כל אחד ואחד מהסקטורים האחרים. כך שצריך להיות הגון עד הסוף. אני בסך הכל עובד מדינה שאמור ללכת ולממש הלכה למעשה את החלטות הריבון ובסך הכל אנחנו מנסים לעשות את זה בצורה טובה. גם אתה היית חבר כנסת והיית רוצה שאני אעשה את זה בצורה הטובה.

צריך לסגור פער של 3,000 והשיטה שלך אומרת עוד שלושה-ארבעה חודשים עיכוב.

לא. ממש לא. בוא נבדוק.

עד שאתה תראה, הוא יגמור את העונה.

יש לי כאן את גלעד נתן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שרוצה לומר מילה.

יש נקודה שעולה במסמך שלי שהיא לא קריטית בדיון הזה שמתקיים עכשיו אבל היא תהיה קריטית בעוד שנתיים ואז נשב לדון כאן על אותה בעיה.


בקביעת המדרג היורד לא הופיעה בהחלטת הממשלה התייחסות מיוחדת לאזורים בהם לא תוכלו להחליף בעובדים ישראלים. זאת אומרת, הערבה תיתקע עוד שנתיים ועוד שלוש.

מי אמר לך את זה? אתה טועה. יש 30 אחוזים תוספת.

ה-30 אחוזים תוספת, ממה היא ועל בסיס איזה חישוב ואיך זה יורד? שלא יאמרו את זה בעוד שנתיים כי גם לפני שנתיים כתבתי שיהיה את המחסור הזה והנה אנחנו רואים אותו. אנחנו נעמוד בפני מחסור באזורי הפריפריה ב-30 אחוזים.


החלטת הממשלה והסיפור של העובדים מוייטנאם הולך ליצור בעיות קשות בתחום ואין שום הצדקה כרגע, לפני שמסדירים איך מביאים עובדים מוייטנאם, להגביל עובדים על בסיס של 80 אחוזים או 20 אחוזים.

שש-שבע הערות קצרות. הוויכוח המהותי אם יהיו עובדים תאילנדים וכמה עובדים יהיו תאילנדים, החקלאות תסתיים. יש הסכם שחתומה עליו הממשלה, איגוד חקלאי ישראל, והוא אושר בממשלה, קבע את המכסה וקבע את המדרג. זה נושא ראשון. נגמר הסיפור, יש הסכם ברור עד 2015.

ההסכם הזה גם מחסל את החקלאות בישראל.

הנושא המהותי הראשון הסתיים כי יש הסכם ברור. נגמרו הוויכוחים על המכסות. הייתה הצעת החלטה בתחילת השנה שבאה ואומרת שכמות העובדים תרד ב-3,000 עובדים, נגמר הסיפור ויש החלטה ברורה.


הערה שנייה. בין 200 ל-500 עובדים מסיימים את תקופת השהות בארץ ועל פי החוק הם עוזבים אותה. זה צד אחד. הצד השני הוא שהחל מיום חתימת ההסכם עד היום לא נכנס עובד אחד והמשמעות היא שיש כאן גירעון שהוא מצטבר כל הזמן.


הערה שלישית. אני מסכים עם מה שאמר מאיר שפיגלר ואני מעיד שכל משרדי הממשלה – וזה גם משרד האוצר וגם משרד הפנים – יוצאים מעורם, עד האחרון שבהם, כדי לעשות את הכל כדי לעמוד בהסכם. הבעיה היא החלטת בג"ץ והחלטות ממשלה בכל הנוגע לסכומים הנגבים מהעובדים כדי שיבואו לעבוד בארץ. זאת הבעיה המרכזית. בגלל הדבר הזה קיימת בירוקרטיה די מסובכת שהביאה אותנו למצב הנוכחי. מה אנחנו עושים.

אומר שי חרמש או אבו וילן שאפשר תוך חודש לפעול.

לא ניתן בשום פנים ואופן.

תוך חודשיים.

לא ניתן. רגע. אני אסביר.

יש בעיה אקוטית כרגע של שדות שהיבולים קורסים ונובלים. אני לא רוצה שזה יקרה ולכן אני שואל שאלה. מה עושים במהירות האפשרית כמו שידעו ישראלים לעשות פעם, לדאוג במהירות שהמכסה הזאת תתמלא במהירות האפשרית.

אני רוצה להיות ריאלי ואני חושב שאין מי שמכיר את התהליך יותר טוב ממני. גם אם כולם יצאו מעורם, אני לא רואה בחודשיים הקרובים יותר מכמה מאות עובדים שמגיעים בפועל. אני לא רואה אלפים למרות שמגיעים לחקלאים אלפים. אני אומר את הדברים מהסיבות שמניתי: החלטת בג"ץ, החלטות ממשלה.

בעוד שלושה חודשים? בעוד ארבעה חודשים?

זה כן. מה עושים בתהליך. כל מה שקשור באיזון תיקים – דרך אגב, איזון תיקים נדרש בין היתר משום שאף אחד לא יודע, שמעתי כאן מספרים, באמת כמה עובדים זרים תאילנדים יש בארץ. אף אחד לא יודע. פעולת איזון תיקים נועדה כדי שמשרד הפנים ידע את המספר המדויק. לכן עד שלא יודעים את המספר המדויק, נותנים לכל חקלאי חלק קטן מהמכסות שמגיעות לו.

וגם לא פותחים את השמים.

אני שתקתי. תנו לי לדבר. איזון התיקים – ואני מתנסח בזהירות – יכול להיעשות עד סוף חודש זה. לפחות מנקודת ראות של הפקידות, הפקידות ערוכה לסיים את איזון התיקים עד סוף החודש הזה. מה זה נותן? מאיר שפיגלר אמר. אם החלטת הממשלה הגבילה את כמות ההברקות שנותנים לכל מעסיק בגלל שלא יודעים את התמונה הכללית, ויש טבלה שאומרת מה מקבלים – וכאן אמרו 30 אחוזים, וכאן אמרו 50 אחוזים – ברגע שאיזון התיקים מסתיים, הטבלה לא קיימת יותר. אז כל חקלאי אמור לקבל את כל המחסור במלואו. זאת פעולה שצריך לעשות אותה ואנחנו עושים מאמץ ואמרתי, ככל שזה תלוי בפקידים – ואני אומר את זה בזהירות – בסוף החודש הזה יסתיים איזון התיקים. רמת נגב יסתיים במהלך השבוע הזה.

כבוד המנכ"ל, שאלה. איך בכל זאת ניתן להביא תוך חודשיים את הכמות הדרושה ולצאת מעורנו ולמצוא את השכל היהודי שיש לו את הפתרונות, להפוך עולמות ולהגיע למצב כזה שהחקלאים יקבלו, בהנחה שאיזון התיקים יסתיים עד סוף החודש הזה, את הכמות למרות שזה נראה בלתי הגיוני. יש דברים שמדינת ישראל הצליחה לעשות עם הראש שלה ועם היוזמה שלה ועם הכשרון שלה. אולי נשלח עוד אנשים לשם וכולי. אם מדובר בחרדה לגורל יצור, של אנשים, של משפחות, איך מדינת ישראל יוצאת מדעתה ועושה את זה? זאת השאלה שאני שואל. לא איך בצד הנורמלי זה בלתי אפשרי, אלא זאת השאלה שאני שואל. תגיד לי איך זה כן אפשרי. תגיד לי איך יוצאים מדעתנו. תגיד לי עוד כוח אדם, עוד אנשים.

לא, זה לא אנשים.

תגיד לי מה צריך לעשות.

הבעיה היא לא אנשים. הנושא המרכזי שאנחנו צריכים לעמוד במבחן בג"ץ - זאת לא המשלה, אלא זה כבר בג"ץ – בכל מה שקשור בסכומים הנגבים מהעובדים כדי להגיע לארץ. אנחנו צריכים להוכיח לבג"ץ שעשינו את הכל, ואנחנו איתרנו כבר כל מיני שיטות ואני אומר מה עשינו מיד כדי לעמוד במבחן הזה. למשל, בניגוד אפילו להחלטת הממשלה הגענו להסכמה עם משרד האוצר שאנחנו מטילים את האחריות הזאת על הגופים. אנחנו עושים שני פיילוטים, אחד בערבה ואחד במועצה אזורית אחרת, כאשר המועצה האזורית באה ואומרת: תנו לי להביא את העובדים, אני אחראית שלא ייגבה מהם יותר ממה שצריך.

מתי זה יהיה?

כבר.

מה זה כבר?

זה לא יועיל להביא אפילו עובד אחד. אני רוצה לשאול שאלה ואני שואל אותה פעם שלישית. אני עכשיו ראש-הממשלה שלך ואני אומר לך שאני מבקש כרגע שתוך חודשיים יגיעו לכאן 4,000 עובדים.

זה לא מספיק.

תוך שבוע נוחת כאן בואינג עם 700 עובדים, כי אחרת אין מה לעשות. אומרים כאן שטויות.

אני שואל את השאלה מה ניתן לעשות כדי להציל. עוד שלושה-ארבעה חדשים, אתה מציל אפס. אבו וילן, כאיש שעשה הרבה דברים בחיים, אם נניח מטילים עליך היום, ממשלת ישראל.

אני אגיד לך בדיוק איך. הוא אומר לשגרירות בבנגקוק שאת כל הבדיקות הם עושים אחרי כן. לוקחים 747, עוברים הליך מהיר שם, מודיעים לחברות ולבג"ץ שאם אחד מהם יעשה פויילשטיק שהם עושים, ממשלת ישראל תתבע אותו למשפט מיד, ומעבירים נוהל זריז. הממשלה לוקחת אחריות והיא עושה את זה.

זה המצב כמו שאמרתי נכון להיום. בסך הכל, כמו שאמרתי, כדי שנבין גם העניין. הסמכות בנושא הזה של משרד הפנים, שלא יהיה בלבול כאן, אבל אני אומר כמשרד החקלאות עכשיו שמשרד הפנים ומשרד האוצר עושים את הכל.


הקושי שלנו הוא שאנחנו צריכים לעמוד במבחן בג"ץ.

עומד כאן מר רבינס שאומר לך שהולכת להיות כאן קריסה טוטלית אם אני לא מביא 700 עובדים מיידית. מה אנחנו עושים כדי שהם יגיעו?

שר המשפים יכול לענות לבג"ץ.

אם אושרו 700 הברקות על בסיס החלטת הממשלה ואיזוני התיקים שנעשו, אני אומר לכם שאני לוקח את זה עלי, אבל תביאו את הנתונים והם יוברקו מיד.

עם כל הכבוד לחקלאי ישראל, המצב בערבה ובים המלח הוא המצב הקשה ביותר וצריך לתת פתרון עם כל הבירוקרטיות וכל הדברים שנאמרו. צריך להביא מחר 500-600 עובדים לערבה ואם לא, הערבה והחקלאים של דרום ים המלח קורסים. הם פשוט קורסים.

מה קורה עם החקלאים באשכול? מה קורה עם החקלאים בנגב?

עם כל הכבוד, אני לא מייצג את כל החקלאות בארץ. הבעיה היא בעיה של כולם, אבל מחר בבקר החקלאים של הערבה הם החקלאים הראשונים שקוטפים. מועצה אזורית תמר, צפון הערבה, אפילו קוטפים טיפה מאוחר יותר מאשר בערבה. יש מצב קריטי כרגע שחקלאים יקרסו. גם בשנה שעברה לא הייתה עונה מי יודע מה וכך גם לפני שנתיים. אני אומר לכם באופן חד משמעי שהסיפור הזה של התאגדות, הוא לא סיפור שנמצא סתם ככה באוויר אלא הוא סיפור אמיתי.

אני ביקשתי להעביר אלי את כל החומרים. אני אגיע באופן אישי אליו כדי לטפל בעניין.

אדוני היושב-ראש, גם עזרא וגם אני במועצות לא גדולות מכירים את כל התושבים אחד לאחד. אנחנו מכירים את הבעיות ויודעים שאין אוכל גם במקרר. אני אומר לכם חד משמעית שזה לא דבר שנמצא סתם באוויר. עם כל הכבוד, ואני רוחש כבוד לעבודה שנעשית במשרד הפנים וכל הדברים שנאמרו כאן, אבל צריכים להביא בסביבות 500-600 עובדים מחר בבוקר. זה שאמרו חודשיים, זה לא עוזר.

יהודה, תגיד את דבריך, אחריך חיים חבלין ואחר כך חדד.

אני רוצה לציין לגבי יחידת עוז.

אנחנו מאוד מעריכים את יחידת עוז ומאוד אוהבים אותה. עלו והצליחו.

אני רוצה לומר שיחידת עוז שאני עומד בראשה היא לא נגד אף אחד. היחידה בסך הכל הוקמה לאכיפת החוק. אין לי בעיה עם עובדים זרים שהם חוקיים, בוודאי שאין לי בעיה עם חקלאים, פשוט אנשים לא מכירים את העבר שלי. אני קיבוצניק לשעבר.

איזה קיבוץ?

קיבוץ מזרע. אני גם גרתי חמש שנים בבסיס עובדה, אשתי הייתה גננת ביוטבתה, כך אני מכיר את החקלאות גם בערבה. אני באמת לא אויב של אף אחד. אני בא רק לאכוף את החוק ומטעם החוק אני מגיע.


אני באמת חושב שהחקלאים מהווים מספר אחד בארץ ביצוא אבל גם צריך להבהיר כמה דברים, ושפיגלר אמר דברים שאני חושב שכל מילה שהוא אמר, בסלע. דברים אמיתיים לחלוטין. אני יכול להוכיח גם בכתובים מה ששפיגלר אמר וגם שר החקלאות שמחון אמר שאנחנו לא יכולים לסבול את זה שחקלאים יודעים שאנשים באים בזהות כפולה לתוך הארץ ונכנסים אליה. יש לי פרוטוקולים אבל על מנת לשמור על צנעת הפרט אני לא אחשוף את השמות, אבל בפירוש שמענו תאילנדי אומר שהחקלאי אמר לו שייסע לתאילנד, שיחליף את הדרכון ויחזור לכאן.

אני לא מדבר על מי שעובר על החוק. אני מדבר על האנשים הישרים.

אני באמת לא חושב שכל החקלאים כאלה.

בשוליים.

זה בשוליים שבשוליים.

רוב החקלאים רוצים להתפרנס בכבוד ורוצים לעשות את המאמץ כדי להתפרנס ובאופן חוקי. אנחנו אוכפים את העניין של השוליים ואת זה צריך לומר. אני חושב שצריך לטפל בסוגיה הזאת לא רק בהיבט – ואמר את זה חבר הכנסת ניצן הורוביץ – של העובדים הלא חוקיים אלא בכלל. אני אומר לכם שבעבר, כאשר היו עבודות מועדפות לישראלים, ישראלים הלכו לעבודות מועדפות. אי אפשר להתחמק מזה. רואים אותם בתחנות הדלק, רואים אותם במלונות, רואים אותם במקומות אחרים.

אנחנו בעד.

בים המלח אין אלטרנטיבה כזאת.

אחותי וגם אנכי כאשר השתחררתי מהצבא, עבדתי בחצבה וקטפתי אבטיחים. עשיתי את זה במשך חמישה חודשים.

צריך לומר את הדברים בצורה ברורה. אין ישראלי שרוצה לעבוד בחקלאות, בעבודת אדמה פשוטה.

אנחנו נחנך אותם ואנחנו נבנה דור חדש של אנשים אוהבי קרקע וזה יהיה בעתיד. כרגע צריך את התאילנדים. נקודה. אתה לא רוצה שיהיו ישראלים? אתה רוצה. אתה לא רוצה שיהיה חינוך בריא? אתה רוצה. הוא לא רוצה? גם הוא רוצה. אלא מה, אין.

אני יכול לומר לך שנמצא כאן מר חבלין שמשתמש גם בשרותנו. נמצאים כאן חקלאים שהשתמשו בשירותי היחידה לטפל בעובדים תאילנדים ברחנים שהלכו לכל מיני מקומות והחזרנו אותם וטיפלנו בהם. גם את זה צריך לציין. אי אפשר לומר שיחידת עוז נגד מישהו.

אף אחד לא אמר את זה.

אנחנו רוצים עובדים ולא יחסי ציבור. באנו לצאת עם תשובה איך יהיו לנו עובדים. אנחנו יוצאים מכאן ואין שום תשובה איך ממשיכים הלאה. עם כל הכבוד לכל חברי הכנסת וליושב-ראש במיוחד, אין לנו ממכם שום תשובה למחר בבוקר. אתה תלך למר שפיגלר, תקבל ממנו תשובות וימרחו אותנו – מר שפיגלר, צר לי לומר לך את זה כי כאשר היית אצלנו עם מר גנות הבטחת הרבה הבטחות וזה לא עבד. אנחנו בלי עובדים.

אני רוצה להשיב.

לא, לפני שאתה משיב. אני רוצה לומר לך שכאן זאת רק ועדה. אני לא ראש ממשלה, לא שר החקלאות ולא שר הפנים ואפילו לא הפקיד שאחראי על ההברקות. אני רוצה לומר לך שבדברים שאנחנו לקחנו על עצמנו, בגלל שיושב-ראש הוועדה כאן הוא איש רציני, כל הדברים שטיפלנו בהם – ויעיד על כך שי חרמש – עכשיו הולכים לעשות גבול בדרום, אנחנו מתקדמים כי אנחנו עקשנים. הנושא של החקלאות והנושא שלך הוא לא עסק פרטי שלך אלא הוא גם עסק שלי והוא עסק של עם ישראל כולו.

אותי לא מעניין חצבה או אשכול אלא מעניינת אותי המשפחה שלי. כשאני בבוקר לא יכול לפרנס ואני לא בטוח כי זה כבר שלוש שנים, וזה לא התחיל בממשלה הזאת אלא בממשלה הקודמת – יש לי מכתבים, אני ישבתי עם מנכ"ל משרד ראש-הממשלה ולא פעם אחת – אבל כאילו הזמן עומד מלכת. אותם סיפורים, סליחה מר שפיגלר, ונפגשנו בישיבות אצל מנכ"ל משרד ראש-הממשלה ועם יחידת עוז בכל הגלגולים שלה, אבל שום דבר לא זז. אצלכם עומד כאילו העולם לא קיים. כאילו אנחנו לא קיימים. האלימות שמשתמשים כלפינו אבל האלימות לא מעניינת אותי. תנו לנו פתרון לפרנסה שלנו. יש לי קיבוצניקים, יש לי בחור בדואי שעובד אצלי 14 שנים, אבל הם לא רוצים לעבוד. אני מוכן שיבואו אלי למשק ויראו איך אני עובד. יש לי משק עגבניות מדהים ואני לא עושה שום דבר לשוק המקומי. עסקאות של יצוא אני צריך לבטל כי אני לא מסוגל לארוז אותם, אני לא עומד בעסקאות, לא להולנד, לא לרשתות באנגליה, כי אני לא מסוגל לעשות זאת עם העובדים. באים קיבוצניקים, באים חבר'ה שרוצים לעבוד חצי שנה, פתאום במרץ הם נעלמים לחוץ לארץ וזה באמצע העונה. פתרונות לא מקבלים.

האווירה הזאת לא תועיל לשום דבר.

נכון. אני יודע, אבל כך זה שלוש שנים.

לשם מה באתם לכאן?

את כל הסיפורים עם המספרים אני שומע כבר שלוש שנים. שלוש שנים אלה יצאו, אלה נכנסו, אלה יבואו, אלה אנשים טובים. הכל אותו הדבר. המכתב שלי ממרץ 2006, ויוסי היה שותף אתי למכתבים האלה, שום דבר לא זז. שום דבר. כל שנה אותו הדבר. כאשר למישהו יש מפעל, הוא עושה תוכנית עבודה לשנה הקרובה, תכנית עסקית, אני לא מסוגל לעשות כי אני לא יודע אם יהיו לי פועלים שיקטפו או שיהיו לי בדואים שקוטפים כי הם באים לערד ולוקחים 220 שקלים. יושב אצלי סגן נגיד הבנק, אקשטיין, ורואה שני טרנזיטים עם בדואים ולמחרת הוא רואה מישהו אחר כי זה מה שיש אצלנו בשטח.

אני מבקש לסיים את דבריי בשני משפטים. יש חקלאים – רק מפאת צנעת הפרט אני לא אציין את השמות – שיש להם עשר אשרות אבל בפועל במשך שלוש שנים לא החזיקו יותר מעובד אחד למרות שמשרד הפנים פנה אליהם.

יהודה, תהיה חכם. זאת לא הבעיה כרגע.

הדיון הוא לא על יחידת עוז ואין לנו שום בעיה שתיעשה פעולה. אנחנו עמדנו לקיים את הדיון כדי לדאוג לכך שהחקלאות לא תקרוס. עומד כאן אדם וזועק, זועקים אחרים, היו כבר מקרים איומים שקרו כתוצאה מכך ומדינת ישראל צריכה לתת פתרון. אם התחושה של האזרח ושל האדם הפשוט – אדם שנותן את הנפש על יצוא ישראלי, על חקלאות, על בריאות של גידול משפחה – היא כזאת שהוא מרגיש שמצד הגורמים שלנו אנחנו לא מספקים את הסחורה, זה לא טוב. אתה יכול לצעוק לשמים אבל אני אומר לך שלמרות שזאת רק ועדה ואין לנו כוח סטטוטורי, ואנחנו לא יכולים לקחת את המקל מחר – אם היית ממנה אותי לראש ממשלה, זה היה יותר קל – אבל אתה תראה שבזכות הוועדה שפיגלר הולך לחזור בתשובה.

אין לך יכולת לחתום על שום דבר, אבל יש לך יכולת לקצוב זמנים.

זה נכון. את זה אנחנו נעשה. אני אמרתי שאנחנו לא נזוז מכאן עד שהדברים יזוזו. אתה תעזור לי.

אני רוצה לומר לכם שאם עד היום אנשים אינטליגנטים כמו ניצן הורוביץ וכמו רבים אחרים לא הבינו מה קורה כאן, אני חושב שאנחנו – החל מחיים חדד, מאיר יפרח, אבו וילן וכל ראשי החקלאות שיושבים כאן – לא יודעים להסביר. תסלחו לי אבל אני מתבייש בהסברה שלנו. איך אנשים כאן לא מבינים מה קורה? העסק כאן קורס, אלוהים אדירים.


אני רוצה לענות לשפיגלר. אדון שפיגלר הנכבד, אני רוצה 50 אחוזים מעבר לשני הג'מבואים שמחר בבוקר ינחתו בערבה. 50 אחוזים מהבעיות והמחסורים היו יכולים להיפתר על ידכם. מה פתאום איזון תיקים? מאיפה המצאתם את זה? אז עוד שלושה חודשים תדע כמה יש ותיתן לי את התשובה בעוד שלוש שנים כמה יש? אף אחד לא יודע באמת כמה יש ואף אחד לא ידע אחרי איזון תיקים כמה יש. אתם ממציאים שיטות לא בשביל להכביד. אני יודע מאיפה האג'נדה שלך. האג'נדה שלך, יוסי ישי אמר. האג'נדה שלך היא חברות כוח האדם. אתה רוצה להילחם בחברות כוח האדם ואני אמרתי לך ואני אחזור ואני אומר לך: לא על הגב שלנו. המלחמה שלך תתנהל בצורה חכמה אבל לא על הגב של החקלאים.


נושא של השיפור באיזוני התיקים. נכון, קרה. ישבנו אצל שר הפנים, הפכנו לו את השולחן, דפק שר הפנים על השולחן ואמר: מחר בבוקר לתגבר את זה, וזה אכן קרה, תודה רבה. אבל הייתי צריך להגיע בכל מיני דרכים לשר הפנים.


תבינו, משרד הפנים – וכאן אני לא מסכים עם יוסי ישי – לא יוצא מעורו. אף אחד כאן לא יוצא מעורו. כדאי שתנחתו על הקרקע ותדעו. משרד הפנים יוצא מעורו למצוא כל שיטה אפשרית לא להכניס עובדים.

הוא אומר לך שהשמים סגורים. אתמול הייתי במשרד הפנים ואמרו לי שהשמים סגורים.

משרד הפנים יעשה ככל יכולתו לא להכניס עובדים ואני אתן דוגמה. האמון אבד. לחקלאים אין עובדים, נכון, כולם משאירים עכשיו מעבר ל-63 חודשים, ואתה יודע למה? כי הם לא מקבלים במקום. העברתם החלטה בממשלה, השר חתם, לא נכנסים עובדים והחקלאים עכשיו לא מוצאים עובדים. משרד הפנים, כל מי שנמצא יום אחד מעבר ל-63 חודשים, לא מכניס לכאן. היה והעובדת נכנסה להריון בחודש ה-35 שהיא כאן וטסה חזרה לחוץ לארץ, הוא לא מכניס אותה בחזרה. אם חס וחלילה לעובד מת והוא יצא אחרי 35 חודשים, לא יכניסו אותו בחזרה. משרד הפנים הוא פשוט משרד אטום, משרד רע. יצא ברחן מהארץ, אתה לא תקבל במקום. לך ותחפש במקומות אחרים. יש עוד ועוד דוגמאות. כל הזמן הם ממציאים. הם מעולם לא מעדכנים אותנו אלא תמיד אנחנו יודעים את הדברים בדיעבד. פשוט התעללות ואטימות.

אתה בקשר אתו?

כל הזמן אני בקשר אתו. כבר הפכתי לו בטלפון עשרים פעם את המשרד.

התחושה שלך שהוא אטום?

לא. שפיגלר לא.

תמיד כאשר באים לכאן אנשים אומרים לא זה, אבל מי כן?

לא שפיגלר. שיהיה ברור, שפיגלר תמיד עונה לטלפון וחוזר אלי. תמיד הוא רוצה שאני אשלח לו את כל הבעיות.

הוא שחקן בפני עצמו.

תמיד הוא רוצה שאני אשלח לו את הבעיות, תמיד אני שולח לו את הבעיות ותמיד הבעיות לא נפתרות.


אדון יהודה, רבותיי, אני מודה שהוא עוזר לנו הרבה אבל מה, קצת חסר רגישות. בזמן שאני עומד ומפגין בצומת, הוא מכניס את הצוותים שלו לחצבה.

אל זה נאמר: אל תהיה צודק, תהיה גם חכם.

לא לתת לי מחמאות על החכמה שלי כי אני לא אתן לכם מחמאות על החכמה שלכם. במטותא מכבודכם, תישארו עם החכמה שלכם. זה לא מכובד. תתרוממו ברמה טיפה.

יהודה, אני מבקש סליחה על ההתבטאות הזאת.

בדיחה.

זאת לא בדיחה.

אתה תבקש סליחה על ההתבטאות. אנחנו בשולחן כאן לא מבזים אנשים.

אני לא בדיחה של אף אחד.

אתה מפקד יחידת עוז ואתה נערץ על כולנו. התפקיד שלך לדאוג שלא יישאר כאן אף עובד זר חוץ מתאילנדים.

אני עובר בתחנה המרכזית בתל-אביב ואני לא יודע אם אני באפריקה או בישראל. זאת הבעיה האמיתית לדמוגרפיה בישראל.

אני רוצה לסיים את הישיבה ואני מבקש משמר חבלין לסיים את דבריו.

דבר אחרון. הדיון הזה כונס בעקבות המצוקה בערבה.

והוא יכונס פעם אחר פעם אחרי פעם, עד שנפתור את הבעיה.

אמר יוסי ישי בכבוד רב שלערבה אין בעיה, יש להם 30 אחוזים יותר. 30 אחוזים לעשר שנים בעקבות איזה בג"ץ שהיה, ואני אפילו לא יודע את ההיסטוריה.

זאת החלטה.

החלטת ממשלה. אני רוצה להזכיר כאן לכל השולחן הזה שעד לפני יומיים או חודשיים הייתה החלטה לתת תוספת יצוא. תוספת היצוא הזאת הייתה מדורגת. כל אזור קיבל לפי הריחוק שלו וכן הלאה וכן הלאה.

לפי היצוא.

לא, אתה לא מכיר את ההחלטה. לא לפי היצוא. תקרא את ההחלטה. ההחלטה הזאת, בעקבות ההסכם שנחתם – הסכם שאני באופן אישי מאוד לא מסכים אתו, אבל כרגע זה ההסכם – מתבטלת.

הממשלה סירבה להאריך את ההסכם. הייתה דרישה של יוסי להאריך אותו, אבל הממשלה החליטה נגד.

600 עובדים בתוך ההחלטה של תוספת ליצוא בערבה התיכונה מתבטלים. אני מבקש שהשולחן הזה יביא המלצה איך נפתור את המחסור הזה, וזה לא המחסור המיידי אלא זה המחסור שייווצר ב-1 בינואר.

אני רוצה להרגיע את הרוחות ולספר משהו ציוני קצת. אני באתי לערבה בשנת 1964.

מאיפה אתה?

אני מעין יהב. התגייסתי לנח"ל, הייתה קריאה של בן-גוריון להתיישב בערבה ובנגב, ובאנו לערבה כאשר לא היה בה שום דבר. עכשיו אני רוצה לספר לכם סיפור קטן. ראשוני המתיישבים בעין יהב שפנו לסוכנות ורצו להקים ישוב בעין יהב, אף אחד מהרשויות לא רצה לעזור להם, לא הסוכנות, לא צה"ל, ולא אף אחד. מפקד הגזרה שאל לשם מה הוא צריך שם נח"ל, שתי יחידות ג'יפים פותרות לו את כל הבעיה עם הגבול הירדני. באו לבן-גוריון – וזה שייך עכשיו לכם, כי אני יושב כאן כבר שעתיים ומדברים אנשים מכובדים שהיו בעין יהב ומכירים את הבעיה מלפנים ולפניה, אבו היה, אתה היית ובאמת כל הכבוד שבאתם לראות – וכאשר בן-גוריון שמע שהסוכנות לא רוצה לעזור וצה"ל לא רוצה היאחזות בעין יהב וכולי, ביום שישי, בשעה 2:00 בצהרים אמר למר שי בניהו להיכנס לרכב שלו והם נסעו למשרד, הוא קרא למזכיר האישי שלו שיכתוב עכשיו על המקום שמחר בבוקר יקום שם ישוב. בתוך שבוע היה שם ישוב. זה מה שאני מצפה מהוועדה הזאת עכשיו.

רבותיי, אני נמצא ארבעים שנים בערבה. אני מומחה מספר אחד לתבלינים ליצוא. התוצרת שלנו בעולם היא הכי טובה, ולא בזכותי. כל הכבוד לי, אני חקלאי נהדר, המחקר עזר לי מאוד, ממשלת ישראל נתנה לי המון כסף לבנות את החממות. אל תאמרו לי וייטנאמים, כי מי שלא מבין טוב, שלא יתבלבל, תאילנדים ווייטנאמים לא יכולים לגור ביחד כי אחד אוכל את השני, אחד אוכל מאכלים שלשני הם קדושים. לא יתכן שמישהו משלה את עצמו כאן, ושלא יתבלבל. המנהגים שלהם שונים. זה כמו שתשים גוי ואותך היושב-ראש ביחד באותו חדר. זה לא ילך. אל תשלו את עצמכם.


אין לנו מלחמה נגד היחידה המהוללת עוז. שתעשה את העבודה שלה, אבל שתעשה את העבודה שלה קודם בתחנה המרכזית. שיפסיקו לחפש לי שני אנשים בחצבה שיש להם זהות כפולה. ומתי הם עושים את זה? כאשר אנחנו כולנו בהפגנה בפראן. יופי. איזה חוסר רגישות.


אני חוזר לנושא. אני חי בערבה ארבעים שנים, פיתחתי משק לתפארת, גידלתי שבעה ילדים שאחד יותר ציוני מהשני, אני מתבייש בזה, מתבייש בזה ואני רוצה שזה יהיה כתוב, שהילדים שלי היום, שכולם בוגרי יחידות קרביות, אומרים לי היום: אבא, אין לנו בעיה לעזוב את הארץ. הם רואים איזה מלחמות אני עובר נגד הממשלה שלי. היושב-ראש, כל הכבוד, אני ממש מתפעל איך שאתה כל כך בעדנו וכל כך רוצה לעזור לנו. היה כאן עוד חבר כנסת.

יוחנן פלסנר.

לבי התרחב. יש כאן כמה אנשים טובים, אבל לצערי יש יותר אנשים אטומים שלא מבינים. לצערי, ליד האנשים הטובים האלה, יש יותר אנשים אטומים, בירוקרטיים, שאומרים לי עוד חודשיים, עוד שלושה חודשים. רבותיי, יש עגבניות בשטח. תבינו טוב מאוד ולא תתבלבלו. יש עגבניות שכאשר הן נשכבות, אי אפשר להרים אותן יותר. גמרנו. אני כחקלאי אומר לכם שחצילים שלא מרססים אותם מחר, יתקלקלו.


אנחנו מבקשים שמהיום למחר – כמו שבן גוריון עשה – יביאו לכאן שני ג'מבואים עם תאילנדים לעבודה בערבה, אנשים שאין להם תחליף.

אני רוצה להתייחס לעניין הפרקטי ואיך מביאים מהר את העובדים.

אני התרשמתי ממר שפיגלר שהוא ממש רוצה את זה כמוכם.

בעוד שבועיים, מקסימום שלושה שבועות, המדינה תדע כמה עובדים חסרים לכל חקלאי וחקלאי במדינת ישראל.

איך אני אקבל את זה היום?

איפה הבעיה שלנו ואיפה הקשיים שלנו? בבירוקרטיה. אני מבין את הבירוקרטיה ואני מבין את הקשיים. יש את עניין גביית היתר מהעובדים, וזה מבחינתנו מהווה מכשול לקבל את העובדים היום. העניין הזה של הבדיקות של הכניסה של העובדים, גם הוא מהווה מכשול.


אני מציע שקודם כל במשרד הפנים יקבלו החלטה להתחיל להשלים את העובדים מעכשיו מכיוון שיש להם כבר 50 אחוזים מהחקלאים שיודעים כמה חסר להם והם יודעים כמה אלפי עובדים נמצאים בארץ. אני מציע שיינתן אישור להביא מיידית את העובדים בצורה הזאת: ראשית, להמשיך בנוהל הישן שכל מי שחסר לו עובד, יקבל הברקה בהליך מזורז כמו שהיה עד עכשיו כאשר דרך נתב"ג מבריקים את האישור שלו לחוץ לארץ.

אחרי כמה זמן מגיע העובד הזה?

העובדים מוכנים.

שבוע.

העובדים מוכנים.

שבוע.

תהליך ההבאה צריך לדעתי להיות כך שהמדינה תודיע לכל החברות שמביאות את העובדים הזרים.

כמה הברקות נעשו ועדיין לא נענו?

בערך 200 הברקות, אבל אף עובד לא נכנס ולא ייכנס בחודשיים הקרובים בתהליך הזה.

למה אתה אומר שתוך שבוע הם יגיעו?

חיים, היו 1,300.

לא. איזון תיקים אבל לא הברקות.

איזון תיקים – 2,000, 1,200 ומשהו הברקות. זה מה שיוסי מסר אתמול בישיבה.

תקשיבו, בואו נהיה פרקטיים. התהליך הוא בירוקרטי. זאת אומרת, בתהליך של היום לעבור את כל התהליך שהציגו לעובד, הוא יגיע עוד חודשיים-שלושה. אני מציע לפחות בשלב הזה, כאשר חסרים עובדים, את כל הדברים החדשים שרוצים להכניס, לעשות את זה בשלב שהעובדים כבר כאן. אני מציע לתת אישור הברקה ובאופן מיידי להביא את העובדים, לכל מי שחסרים לו עובדים על פי הרישומים שנעשו עכשיו.

דרך אגב, למר שפיגלר יש את כל האישורים?

בעוד שבועיים-שלושה יהיה לו הכל.

אני יכול לדעת היום בדיוק מה המצב.

לגבי כל חקלאי וחקלאי, הוא ידע בעוד שבועיים-שלושה.

הם מדברים על היום ואתה מדבר על עוד שבועיים-שלושה.

היום יש לו כבר 50 אחוזים.

ארצי, 33 אחוזים.

איזוני תיקים.

כן.

כמה הברקות נעשו מתוכם?

שמעת מה שהוא אמר, כ-1,200.

1,200 אבל המשרד שלך באמצעות גברת רינה לא מאשר את כולם.

על זה נשב אתו מחר.

הוא ממונה על רינה.

אני כבר לא ממונה על רינה.

על רינה ממונה רק רינה.

שפיגלר, אתה ממונה על רינה?

לא.

מי ממונה על רינה?

רינה.

חבר הכנסת חסון, מעליה יש בחור בשם יגאל דוכן, מעליו אבי לקח, מעליו את ראש רשות ההגירה שהיום הוא גבי מימון.

אין מעליה אף אחד.

על רינה ממונה רינה.

למה רינה לא כאן?

אנחנו ניסע ביחד לראות את רינה. אריק שרון לימד אותנו שאנחנו שייכים למשפחת הזוחלים. אם אתה לא זוחל, אתה לא תגיע. אנחנו נזחל ביחד אליה. אם אתה רוצה לפתור את הבעיה, נבוא אליה כמה חברי כנסת ונראה מה הבעיה.

יש כאן טענה. אותה רינה מטרטרת את כולנו כאן. אתם תחליטו כאן החלטות, אבל רינה תעשה מה שהיא רוצה. תקרא לרינה לבוא לכאן.

אחרי הישיבה אני אתקשר לרינה.

היא לא עונה לטלפונים.

רינה עובדת על פי נהלים. היא מקבלת נהלים והיא עובדת לפיהם.

נהלי רינה.

כן. היא נתפסת לנהלים. אני מציע לקבוע, לפחות לחודשיים הקרובים, לבטל את כל הנהלים הקיימים ולעשות נוהל חירום. לפי נוהל החירום הזה לתת הברקות מיידיות לכל מי שחסרים לו עובדים על פי משרד הפנים ולהודיע לחברות כוח האדם שמביאות את העובדים.

כרגע מדובר על כ-800 עובדים.

מדובר על 4,000 עובדים.

2,000 לגביהם נגמר איזון תיקים, מתוכם 1,200 הברקות מוכנות. זה המספר שנמסר לנו.

מוכנות אבל עוד לא נעשו.

פרוצדורה של גברת רינה.

אם כן, אני אומר לקבוע נוהל חירום.

הבקשה צריכה להיות שה-2,000 האלה יצאו מיידית.

זה מה שאני אומר.

מה שחיים מציע, זה הדבר הטוב ביותר. נגמר איזון תיקים, תוציא מיד הברקות, תקצר את כל השרשרת הבירוקרטית, תן לחברות כוח אדם. זה מה שחיים מציע לך.

להודיע לחברות כוח האדם שהן ישימו ערבות בקופת המדינה כדי שהן לא יגבו גביית יתר וכולי. להודיע להן את זה. שישימו ערבות מיידית תוך שבוע והן ישימו. מעבר לזה, את הבדיקות שרוצים לעשות, שרוצים להביא לקונסוליה, שיעשו אותן כאן בשערי נתב"ג, ואפשר לעשות את זה ואין בעיה. הנוהל הזה יביא את העובדים לארץ תוך שלושה שבועות. זה נוהל חירום.

תעלה את ההצעה שלך על נייר ותן לי אותו.

אני רוצה לגלות לכם סוד. יש חקלאים גם במרכז ואתם מתעלמים מהם ואני לא יודע באיזה זכות.

אני לא מתעלם. הנה, אתה מדבר.

אני רוצה לומר לאדוני היושב-ראש שאני מאוד הערכתי את החלטת ראש הממשלה כאשר עמד מול האמריקאים ועמד על כך שיבנו ביהודה ושומרון, אבל מה אנחנו מפסידים עקב העמידה הזאת? אתה מוזמן לראש פינה, בנימינה, זיכרון יעקב, עמק חפר, לב השרון כדי לראות במו עיניך איך מעבירים את האדמות לערבים, חלק במכירה וחלק בהחכרה. אם המטרה היא לחסל את החקלאות במרכז, שאין לנו בעיה, אנחנו מבקשים להיכנס אתנו למשא ומתן על איך סוגרים את החקלאות בצורה מוסדרת.

לא, על פינוי.

הפינוי יהיה בדרך הזאת. לא תהיה מדינה. תהיה ביהודה ושומרון. בכל אופן, זה מה שהוא אמר מול האמריקאים.

הבעיה היא שהוא רק אומר.

אסור לומר דבר כזה על ראש ממשלה.

פתיחת השמים חייבת להיות מיידית לכל החקלאים ואין שום הבדל ביניהם, לא בין הערבה ולא בין המרכז ואני אסביר לך גם למה.


האבטלה נמצאת בפריפריה ולא במרכז. במרכז אין אבטלה. לכן, עם כל הכבוד לדוח אקשטיין, הוא אדם מאוד חכם, אני מעריך כל מילה שהוא אמר בוועדה שלו, אבל בתחום התיאורטי בלבד. בתחום המעשי, אין יד ורגל במציאות למה שהוא אמר בדוח שלו.


אני דרשתי ממשרד החקלאות, משלום שמחון, ואכן הוא קיים חלק מהדבר הזה, וביקשתי הקמת ועדה שמבינה בחקלאות. לא אנשים שמתעסקים במחשב אלא אנשים שמבינים בחקלאות ושהם יעשו עבודה מקיפה על החקלאות מ-א' ועד ת'. זה אומר מעלות מגורי העובדים הזרים, קבלתם וכולי. מה זה נוהל שמים סגורים? הדבר הזה חייב להיות פתוח כל הזמן. אין כזה דבר שכל שנה אתה עומד דום ורואה מה יקרה. הופכים את החקלאים לחבורה של רמאים. למה? שתוקם הוועדה שתבדוק את כל העלויות של העובדים הזרים. אני גם ביקשתי לעצור בינתיים את כל ההליכים, לפתוח את השמים, לתת לחקלאים לעבוד בצורה מסודרת, להפסיק עם כל המטלות שמטילים עלינו, להקים ועדה שעוסקת בחקלאות.


שלום שמחון הקים ועדה שתבחן את העלויות אבל הוא לא הצליח לעצור את כל ההליכים נגדנו.


אם רוצים לקיים חקלאות בצורה מוסדרת, אי אפשר לדון בחלקים ממנה. מה שאנחנו דנים היום, זה חלק.

לא, לא דנים בחלק. אל תגיד לי במה אני דן.

אני לא מדבר כרגע על העובדים. פתיחת שמים בלבד, זה דבר מאוד רחב.

בזה אתה צודק.

זה הדבר שהוא מאוד רחב.

יש כאן בעיה של SOS ואני לא רוצה לדון בכל.

ה-SOS הוא פתיחת השמים לכולם החל ממחר בבוקר. מה שאני מבקש מהוועדה הזאת זה שהיא תוביל מהלך של בדיקה מ-א' ועד ת' בכל הנושא של החקלאות.

רק שתדע שיש פריפריה ואנחנו אחרי הפריפריה.

גם אנחנו אחרי הפריפריה.

מר שפיגלר רוצה לתת לנו תשובה איך אנחנו מביאים את העובדים לכאן.

קודם פתח את השמים ואחר כך תראה.

אם זה היה תלוי בי, זה היה נעשה כך, אבל השארתם אותנו רק עם ארבעה מנדטים ונתתם ליואל חסון 28 מנדטים. לכן כך זה נראה.

ברשותך, תרשה לי בכל זאת להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו כאן. לא שמית. קודם כל, אני למיטב זיכרוני, למעט מקרה אחד מעין יהב, של לזר, עד כמה שאני זוכר את השם שלו, בנושא אינטר-ויזה, אין דבר שפנו אלי משם ולא טיפלתי. זה נושא שאני מטפל בו. יש בעיה שלצערי הרב היא לא נמצאת ב-ד' אמות ביתי אבל זה גם יטופל. אני נמצא אתו בקשר כמעט שוטף מאז הפנייה. לא ברחתי, לא סגרתי טלפונים, אני חוזר אליו כל הזמן. גם אדון חבלין שידע, אני אזכיר לו נשכחות. לקחו ממנו עובדים והוא נזעק פתאום בטלפון לשחרר אותם, אם הוא זוכר, והם שוחררו. הוא אפילו התקשר לומר תודה. לפני כן היה לו גם מקרה של עשרה עובדים בערבה למיטב זיכרוני, או עשרים עובדים, שגם כן טופל.


זה נכון שקל לשכוח דברים טובים כאשר אתה רוצה לייצג או לצייר תמונה שחורה.

שיבחתי את זה כבר כאן פעמיים.

לא, אל תשבח. לא מדובשך ולא מעוקצך. תגיד את הדברים בצורה הכנה ביותר. אין מצב שאתם פונים ואתם לא מקבלים תשובה. זה פשוט לא נכון.


לגבי הנושא של המלחמה. רבותיי, אני לא נלחם נגד אף אחד, לא נגד החקלאים ולא נגד חברות כוח אדם. כן, אני נלחם על בסיס החלטות הממשלה כנגד דברים שראוי שלא יהיו. אם חברות כוח אדם הן אלה שבבסיס הפעילות שלהן נוצרת תופעה של גביית יתר, של פלייניג ויזה, וכל מיני תופעות חמורות כאלה, כן, אני עושה את המוטל עלי. אני נלחם, אני אלחם ואני אעשה את עבודתי נאמנה כל עוד אני נמצא במקום בו אני נמצא.

אתה עושה את זה על הגב שלנו.

אני לא עושה את זה על הגב שלכם.

בטח שכן.

אני לא עושה את זה על הגב שלכם.


אגב, לעניין חברות כוח אדם, יש הצעה לנוהל חדש שהונחה על שולחנו של ממלא מקום ראש רשות ההגירה ומנכ"ל משרד הפנים, ואנחנו מקווים מאוד לממש אותה הלכה למעשה כמה שיותר מוקדם ולא כמו שנעשה עד כה, שזה נמתח שלא לצורך כי הרי החלטת הממשלה בנושא, אם אני לא טועה, היא משנת 2005 או 2006. זה יהיה בקרוב מאוד ואני מאוד מקווה שבטווח הנראה לעין וכי מדובר בחודשים בודדים.

מה שקשור להחלטת ממשלה, קשור להחלטת ממשלה. אנחנו אמרנו שאנחנו עושים מאמצים, הוא ואני ביחד, לפתור את הבעיה מיידית. ישב אתנו אבו וילן והיום-מחר אנחנו נעשה מאמץ. אם צריך לנסוע לרינה, אני אסע לרינה, אבל נפתור את הבעיה.


מה אמור הנוהל לעשות?

אני יכול לומר לך. לדאוג לכך שהבאת עובדים זרים בחקלאות, כמו ביתר התחומים, תהיה בדיוק כחוק, לא יותר ולא פחות, ושהיא תמנע בירוקרטיה מיותרת ותוכל לתת את השירות הטוב ביותר לאלה שזקוקים לו. זה הכל. לא יותר ולא פחות.

הסיני משלם פי שלוש על הנוהל הזה שהם הוציאו אותו. הם לא מסוגלים לעמוד בנהלים שלהם. הם סתם מוציאים כל יומיים נהלים. הם רצו נוהל השלמה של 2008, אבל מה קרה עד יולי? עד ה-15 ביולי היו צריכים להשלים את 2008 לגבי חלק מהמחסור וזה משנה שעברה. הם לא מסוגלים לעמוד בנהלים שלהם וכל יום מישהו מוציא נוהל והם לא עומדים בו.

כל פעם אומרים עוד חודש. אני מקבל משכורת פעם בשנה ואני לא מקבל משכורת פעם בחודש.

מדברים על סינים. רבותיי, סינים לא נכנסו לארץ כבר מזה שנתיים. על מה אתם מדברים? אם אתם אומרים דברים, תשתדלו שהם יהיו מדויקים כמו שאני משתדל כדי שאפשר יהיה אחר כך לאמת ולעמת אותם. תעשו גם אתם אותו הדבר, לא יותר ולא פחות.


אני חוזר בדיוק על מה שאמרתי לפני כן. מי שאושר לו - כל עוד לא תשתנה החלטת ממשלה וכרגע יש החלטת ממשלה - עובדים זרים בחקלאות, יוכל להביא אותם. תביאו את הרשימות, אם אתם רואים שיש צוואר בקבוק. אגב, אתם בטח לא תתפלאו - לצערי אני לא יכול להגיב על הדברים שאמרתם – שהדברים הם לא זרים ולא מנוכרים לפחות לאור התוף שבאוזניי. אני אומר עוד פעם שאנחנו נעשה את הכל כדי שאלה שאושר להם על בסיס החלטת ממשלה, זה יהיה רגע לפני ולא רגע אחרי, ואם יש צוואר בקבוק כמו שציינו כאן במקום מסוים, נעשה את הכל כדי לשנות את זה. אגב, אני אמרתי בהתחלת דבריי שיש החלטה של המנכ"ל – כמובן בגיבוי השר – להוציא את נושא ההברקות מנתב"ג, בין היתר בגלל אולי דברים לכאורה שנאמרו כאן, ואני לא אומר אם הם נכונים או לא נכונים. אנחנו רוצים לשפר וזאת עובדה.

זה חשוב מאוד.

בסדר. אז אמרתי.

זה יהיה מהיום למחר.

אי אפשר לעשות את זה מהיום למחר. אין את הידע וצריך להנחיל אותו אבל אני מקווה שזה יהיה מהר יותר ממה שאתם חשובים.

זה בסדר. את זה השר הבטיח בישיבה אתו.

עוד מילה אחת, ברשותך. ההנחיה של השר לטפל בצורה אינטנסיבית ולא לעכב ולא להערים קשיים בירוקרטיים בנושא איזון תיקים הייתה לפני כן ולא רק בעקבות השיחה והמפגש שהיה לחיים חבלין עם השר. זה היה לפני כן וחיים יודע את זה טוב מאוד. יכול מאוד להיות שזה יצר אולי גם מוטיבציית יתר, אבל זה היה לפני כן, חיים, ואתה יודע את זה טוב מאוד.

שתי הערות. אני רוצה להודות לכולם. שנית, אני רוצה לומר לכם שאני מופתע מהנכונות של מר שפיגלר, ואנחנו נגייס אותו לעניינים של ההתיישבות, ונפתור את הבעיה מהר מאוד.

אני אוהב חקלאות ומאמין בה. גם הגשמתי בחקלאות.

אני יודע. שלישית, אני מבקש עוד פעם סליחה מיהודה. אם נאמרו דברים על ידי מישהו מהאנשים כאן על יחידת עוז, בשם כולם, אני מקווה, אני מתנצל. אנחנו מבקשים סליחה אם נאמרו דברים שלא לעניין. אני יושב-ראש הוועדה ואני נושא באחריות ולכן אני מבקש, אם נאמרה מילה מיותרת שלא צריכה להיאמר, את סליחתך.


אני רוצה לכתוב את הודעת הסיכום. שוב, אני מודה לכולם ואני מבטיח לכם שלפחות אני אעשה את כל המאמצים, כולל פגישה עם רינה קונפורטי, כדי שהדברים יבואו על מקומם ושהוא לא יוכל לצעוק שכל המערכת רקובה.


אני מסכם את הדיון.

א.
יש לסיים איזון תיקים באופן מיידי.

ב.
יש לפעול באופן מיידי להסרת חסמים על הכנסת עובדים זרים לאחר איזון התיקים.

ג.
יש לקחת בחשבון את צורכי החקלאים בעונה, גם במחיר של פגיעה בהליך השמים הסגורים. בנושא הזה אני מבקש שמספר האנשים יגיע בחודש הזה, בשבועיים הקרובים, כדי שהמערכת הזאת לא תקרוס. אני לא רוצה לשמוע את המילה התאבדות. מכיוון שכבר קרו מקרים, אני לא רוצה לראות את זה שוב. מעבר לעניין האידיאולוגי, ארץ ישראל, כסף, מיליארדים, דולרים, היי-טק חקלאי, אני לא רוצה לשמוע את המילה התאבדות. אני לא רוצה שיהיה מקרה שחס וחלילה מישהו יעשה מעשה שלא ייעשה. לכן עלינו מוטלת החובה שלא לראות אנשים קורסים מול הפנים שלנו.

ד.
דנו היום בערבה במיוחד, על זה היה הדיון וזאת כותרת הדיון. יש לקחת בחשבון את הצרכים המיוחדים של הערבה התיכונה, ים המלח, בקעת הירדן ואזורי ספר מרוחקים בהקצאה של העובדים הזרים.

ה.
על הממשלה לדווח לוועדה תוך שבוע על פועלה להסדרת הבעיה שנוצרה בהכנסת עובדים זרים שכניסתם אושרה.


בנושא הזה אתם יכולים להטריד אותי יום ולילה. מספר הטלפון שלי ידוע לכם והוא: 6202252-050, אפשר להטריד אותי. את האי-מייל שלי כבר נתתי לכם.

מר שפיגלר, תעשה מאמץ שלפחות החבורה הזאת תרגיש טוב.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00