כנסת פתוחה

הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
ועדת הכלכלה

16.11.2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 106

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני כ"ט בחשוון התש"ע (16 בנובמבר 2009) בשעה 11:30

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2009.

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

יוליה שמאלוב ברקוביץ'

חמד עמאר

נחמן שי

ח"כ משה כחלון – שר התקשורת

נגה רובינשטיין – יועצת משפטית, משרד התקשורת

דודי קופל – עוזר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

יחיאל שבי – דוברות, משרד התקשורת

יהודה סבן – משרד האוצר

אורן משה – רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אסי מסינג – לשכה משפטית, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד עידו אציל – משרד ראש הממשלה

עו"ד אפי מיכאלי – סגן יו"ר ועדת תקשורת, לשכת עורכי הדין

מיטל בשרי – מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

איתנה גרגור – מבקרת פנים, רשות השידור

עו"ד תומר קרני – לשכה משפטית, רשות השידור

טינה לנדסמן – יועצת השר הממונה של רשות השידור

מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

עו"ד דורון אבני – יועץ משפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

עידית צרנוביץ – הרשות השנייה

דורלי אלמגור – מנהל מנהלת המועצה לשידורי כבלים ולוויין

ניצן חן – יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין

עו"ד אילאיל לבנת – יועצת משפטית, חברת רשת

אבי ניר – מנכ"ל חברת קשת

עו"ד ורד אשכנזי – חברת קשת

דן תדמור – מנכ"ל טלעד

יוסי ורשבסקי – מנכ"ל ישראל 10

עו"ד דבורה קמחי – יועצת משפטית, ערוץ 10

עו"ד אביבה כהן – יועצת משפטית, ערוץ 24

יורם מוקדי – סמנכ"ל אסטרטגיה ורגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי – סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

ניר בוסקילה – מנכ"ל הפי"ל, פדרציה למוסיקה ישראלית

יפה ויגודסקי – מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית

עו"ד אביגדור דנן – יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

אביהו מדינה – יו"ר דירקטוריון אקו"ם

תלמה אליגון-רוז – דירקטורית, אקו"ם

יוריק בן דוד – מנכ"ל אקו"ם

דוד קריבושי – יוצר, אקו"ם

תלמה אליגון – אקו"ם

יעקב מנדל – יו"ר הוועד המנהל, אמ"י

יעקב נווה – אמ"י

נתן כהן – אמ"י

אסף אמיר – חבר הנהלה, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

עו"ד אמיר רוזנברג – יועץ משפטי, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

מוש דנון – יו"ר איגוד המפיקים

עפרה אייבר – איגוד המפיקים

דוד בן בסט – יו"ר תחנות הרדיו האזורי

עו"ד עופר ויסוקר – יועץ משפטי, YES
עו"ד נועה גבע – YES
חני לוז – רכזת תדמי"ת, מרכז תדמי"ת

דנה וינקלר – אחראית רגולציה, אג'נדה

אתי בנדלר

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2009

בוקר טוב לכם. אנחנו ממשיכים את הדיון הרביעי בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2010-2009), התשס"ט-2009, פרק י"ב, שידורי טלוויזיה.


לפני תחילת הישיבה הזאת אני רוצה לשמוע את הסברה של הממשלה לגבי תזכיר החוק של ערוץ 10, מדוע לא הונח עד היום בעוד שקבענו את ה-9 בנובמבר כמועד אחרון לקריאה ראשונה. מר שבי, הנציג היחיד של משרד התקשורת, תסביר לנו. אני לא רואה את נגה. אנחנו רוצים לקבל עדכון סטטוס לגבי הצעת החוק הממשלתית בנושא.

עדכון הסטטוס הוא שביום חמישי הופץ התזכיר. לפי הנחית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מר אבי ליכט זמן הפצת התזכיר קוצר לשבוע מתוך תקווה להביא את התזכיר לאישור הממשלה בוועדת השרים הקרובה ביום ראשון.

ביום ראשון זה עולה?

זה עולה בממשלה.

בוועדת שרים לחקיקה?

כן.

בינתיים כל המשרדים מעבירים לכם את הערותיהם וגם הנוגעים בדבר.

טרם קיבלנו הערות, אנחנו מניחים שיהיו.

אה, עד עכשיו לא קיבלתם הערות. טוב, יש עד יום חמישי אחר הצהריים.

- - -

יכול להיות?
אנחנו מברכים את היועצת המשפטית של משרד התקשורת נגה רובינשטיין, על שהגעת והעירה את הערתה.

אנחנו מחדשים את הדיון הזה. האמת היא שהתלבטתי רבות. אתם יודעים שלא נפגשנו בשבועות האחרונים כי אני חשבתי שצריך לשקול את החוק במקביל לפתרון סוגיית ערוץ 10, לרבות הצעת החוק הממשלתית ששמעתי שתונח ביום ראשון. מצד אחד מדובר בהצעת חוק שידורי הטלוויזיה שהממשלה גיבשה עוד לפני שהחליטו להביא לחקיקה את עניין ערוץ 10. הצעת החוק הזאת היא, כידוע לכם, הרבה יותר רחבה והרבה יותר מקיפה ומיועדת להסדיר עוד דברים. מצד שני ברור שלהצעת החוק בעניין ערוץ 10 יש השלכה מסוימת על הצעת החוק הזאת.


בסוף הישיבה האחרונה התחלנו בהקראה של פסקה 1.

נמשיך מפסקה 2. אני מציע לקרוא סעיף,להגיד למה הוא מתייחס ומה התיקון. עקרונית עד סעיף 12 מדובר בתיקונים טכניים כרגע.

בסדר, תקריא את זה ברצף מכיוון שזה הכול במקום "בעל זיכיון מורשה לשידורים".

כן.

(2) בסעיף 5(ב)(10) במקום "בעלי זיכיון" יבוא "מורשים לשידורים";

(3) בסעיף 6 במקום "בעלי זיכיונות" יבוא "מורשים לשידורים";

(4) בסעיף 9(א) –
(1) בפסקה (3) בכל מקום, במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים";

(2) בפסקה (7) במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים";
(5) בסעיף 14(ב) במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים";

(6) בסעיף 23 –

(א) בפסקה (2) במקום "בעלי הזיכיונות" יבוא "המורשים לשידורים", ובמקום "בעלי זיכיון" יבוא "מורשים לשידורים";


(ב) בפסקה (5) במקום "בעלי זיכיונות "יבוא "המורשים לשידורים";

(7) בסעיף 24(א) –
(1) בפסקה (5) במקום "שבעל זיכיון" יבוא "שמורשה לשידורים";

(2) בפסקה (7) במקום "בעל זיכיון יבוא "מורשה לשידורים";
(3) בפסקה (8)(ד) במקום "בעל זיכיון" יבוא "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה"
(4) בפסקה (10) במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים";
(5) בפסקה (11) בסופה יבוא "או בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה";
(8) בסעיף 28(א) –
(1) בפסקה (2) במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים";

(2) בפסקה (3) במקום "שבעלי הזיכיון" יבוא "שהמורשים לשידורים" ואחרי "לתנאי הזיכיון" יבוא "לשידורים או לתנאי הרישיון לשידורים";
(3) בפסקה (5) במקום "בעלי הזיכיון" יבוא "המורשים לשידורים";
(4) בפסקה (6) במקום "לבעלי הזיכיון" יבוא "למורשים לשידורים";
(9) בכותרת סימן א' לפרק ג', אחרי "הזיכיון לשידורים" יבוא "הזיכיון להפעלת תחנת שידור" ובמקום "לשידורי רדיו" יבוא "לשידורים";

(10) בסעיף 32(ב) במקום "בעל זיכיון וכן" יבוא "מורשה לשידורים וכן";

הסעיפים שהקראנו כאן עניינם התיקון כפי שהסברתי בדיון הקודם. הגדרנו הגדרה שנקראת "מורשה לשידורים", וכאן מוצע בכל הסעיפים שבהם מתייחסים לבעלי זיכיון להחליפם ב"מורשה לשידורים", וישנם סעיפים שמתייחסים אך ורק לבעלי זיכיון לשידורי טלוויזיה או אך ורק לבעלי רישיון לשידורי רדיו, ולכן בהם ההבחנה מתייחסת בנפרד.

רבותיי, הערות עד כאן.

יש לי שאלה. אני משידורי קשת. אנחנו סבורים שאם המודל הנכון הוא מודל רישיון לשידורים מועד המעבר צריך להיות מוקדם יותר.

עוד לא הגענו. אנחנו תכף מגיעים לזה. אם יש לכם תיקונים להגדרות עצמן – מבעלי הזיכיון למורשים לשידורים – בבקשה.

אבל את רוצה לדבר על התאריך, אני מבין.

כן.

אני אזכיר שמועד המעבר מופיע בפסקה (1)(ד) בעמוד 453.


אסי, הסברת בדיון הקודם את כל ההגדרות החדשות?

הסברתי את כל ההגדרות, למעט מועד המעבר.

נכון, זה מה שעשינו, הוצאנו.

סברנו שיש סעיף מהותי שמתייחס לנושא של מועד המעבר מזכיינות לרישיונות, ואולי כשנגיע אליו כדאי שהוועדה תדון גם בנושא התאריך.

דילגנו, אז היא יכולה, אני דווקא רוצה לשמוע.

אנחנו סבורים שאם מודל הפעולה הוא לא זיכיונות, אלא רישיונות, מן הראוי שהמועד יהיה מוקדם יותר ולא להמתין עד 2012.

מה אתם מציעים?

2010.

לא, 2010 זה בעוד חודש.

אולי את יכולה להסביר גם למה כי - - - שמן הראוי שהמועד יהיה בעוד 10 שנים.

אולי מר ניר רוצה להסביר.

לדעתי, ההנמקה היא שאם זה הדבר הנכון צריך לעשות אותו, כמובן, בהתחשב בכל מה שנדרש כדי לעשות אותו נכון, אבל לעשות אותו בהקדם האפשרי.

מה זה "ההקדם האפשרי" מבחינתכם?

2011.

בסדר, זאת הצעתכם.

המעבר לשיטה של רישיונות הוא לא סתם מתוך מחשבה שאתמול התאימה השיטה של הזיכיונות ומחר רישיונות. העיגון, כפי שהוצג בפני הממשלה טמון בשני דברים: גם הפסקת השידורים האנלוגיים ופינוי תדרים באופן שמאפשר העברה רבה יותר של ערוצים וגם היתכנות כלכלית שיכולה לאפשר שידורים של בעלי רישיונות נוספים, כאשר התנאים האלה לא מתקיימים, גם לפי מה שהוצג בממשלה, במועד מוקדם יותר.

זאת אומרת, זה בעיקר טכני.

זה לא טכני, זה מהותי.

מהותי, בסדר, חכו עם המהות. טכנית?

אין תדרים.

אז טכנית הם לא יכולים.

האם שידורי קשת חושבים אחרת?

לא ידענו שיש בעיה מהותית בלתי פתירה בתחום הזה. אם אפשר לשתף אותנו אולי נוכל להעיר את הערותינו.

ההמלצה לעבור במועד שנקוב בהצעה נדון בוועדת מרדכי. שם ההנחה הראשונית הייתה שמעבר מזיכיונות לרישיונות יהיה במצב שבו אין מגבלת תדרים. אז כל גורם שירצה יוכל לבקש רישיון. מגבלת התדרים הזאת קיימת כיום; היום אין אפשרות למספר בלתי מוגבל של גורמים לשדר. כשתוסר המגבלה הזאת כשתהיה סגירה של השידור האנלוגי, או אז יתפנו התדרים, וייווצר מצב שבו לא תהיה מגבלה למספר השחקנים בשוק. מעבר לזה, הציפייה היא שב-2012 יוכלו שחקנים נוספים להיכנס לשוק. עד אז יש מגבלה במספר השחקנים.

זאת אומרת, לכל המוקדם 2012.

מי אמר שב-2012 יהיו בוודאות תדרים? ואם פתאום לא יהיו תדרים?

יהיו תדרים מכיוון שסוגרים את השידור האנלוגי.

זה היינו-הך. איפה הוודאות? מבחינתי לדחות את זה ל-2011 או ל-2012 זה היינו-הך.

זה לא. חוק הרשות השנייה קובע את מועד הסגירה של השידור האנלוגי. זה תיקון שנעשה לפני שנה וחצי, והוא קובע את המועד שממנו והלאה כבר לא יהיה שידור אנלוגי. כשכבר לא יהיה שידור אנלוגי יהיה פינוי של תדרים.

לא יהיה מצב שיגידו שלא הסתדרו מספיק ועוד לא יכולים לסיים את האנלוגי? יכול להיות מצב שלא יהיו תדרים ב-2012.

ההנחה היא שלא.

ההנחה שלנו היא שלא. אפשר לחכות עד סוף מועד השידורים האנלוגיים, ואז לבצע את ההסדרה. אבל אז זה לעבוד בשיטה טורית. אם ההנחה של הממשלה היא שזה לא יתבצע, והדבר הזה נמצא בתוך חוק אז ההנחה היא שעד אז יסתיימו השידורים האנאלוגיים, ורק אז יוכלו עוד בעלי רישיונות לעלות לאוויר.

- - - אני ממש מתעקשת.

זאת עמדת הממשלה.


מכיוון שעלתה הצעה אחרת שמדברת על שנה קודם לכן, אני רוצה לשמוע למה חברת קשת חושבת שזה צריך להיות שנה קודם.

לא, חברת קשת רק לומדת פה.

אם אני לא טועה, רוב תושבי המדינה לא קולטים בתדרים החופשיים; רוב תושבי המדינה לא נזקקים לערוצים חופשיים. כדי לקלוט הם קולטים דרך הכבלים והלוויין, נכון? כלומר הרפורמה נדחית בגלל אחוזים מאוד קטן.

לא, זה עניין של מצאי תדרים.

מה זאת אומרת "תדרים"?

היום לכל תושב בארץ יש אפשרות להחליט בכל זמן שהוא עובר לערוצים שמשדרים באופן חופשי ושהוא זכאי לקבל אותם באופן חופשי. אם תושב מעוניין להתחבר לכבלים וללוויין חרף האפשרות האחרת זאת בחירה שלו. אבל מבחינתנו אין דין אחד לערוצים חופשיים לעומת ערוצים שנמצאים במסגרת הכבלים והלוויין.

אף על פי שכ-90% מתושבי המדינה קולטים דרך הכבלים והלוויין.

70%.

מהצופים בטלוויזיה.

המספרים שלנו הם אחרים.

מהצופים בטלוויזיה?

יכול להיות שמהצופים בטלוויזיה, אבל לא ככלל. המספרים ככלל הם בסביבות 75%-70%. אבל חוץ מזה לכל תושב יש אפשרות לצפות בערוצים נוספים. ההנחה שלנו היא שאם יהיו בעלי רישיון נוספים - - -

דנה, רצית להשיב למר ניר.

יש לי הערה בהקשר הזה, אם אפשר.

סעיף 51(א)(2) קובע במפורש: "תכנון הקמה והפעלה של תחנות שידור ראשיות לשידורי טלוויזיה בשיטה האנלוגית וכן קליטתם והפצתם של שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות שידור ראשיות,כאמור, יופסקו בתום 18 חודשים מהמועד הקובע". המועד הקובע, להזכירכם, נדחה לאוגוסט 2009, ולכן 18 חודשים מאוגוסט 2009 נגמרים בסוף 2011. זאת ההנחה שעל בסיסה נקבע המועד הקובע. זה לא משהו חדש, זה מופיע הן בהמלצות ועדת מרדכי והן בדברי ההסבר. אני מפנה את כולם לעמוד 452 למטה מתחילה פסקה שמסבירה בדיוק את מגבלת התדרים שעימה יש להתמודד והצורך בתדרים כדי שאפשר יהיה לתת רישיון לכל דורש.

הנושא של השנה הוא חשוב, ואני מבקש לשמוע עוד הערות בנושא. או שלחברת קשת יש הערות לגבי השנה? רשת, ישראל 10, רשות השידור. אלא אם כן כולנו חוץ מחברת קשת משיגים על השנה.


אבי צבי?

אין לנו.

אין לכם. זאת אומרת מבחינתכם 2012.

אנחנו לא מתייחסים לשנה לא מכיוון שאין לנו מה להגיד, אלא מכיוון שנעשה את זה ברגע הרלוונטי.

אבל עכשיו התחלנו לשמוע. זה מעניין וחשוב. אם יש הערות לשנה זה דבר מהותי ביותר בכל החוק.

יש הערה עקיפה שקשורה לשנה, אבל בהחלט יהיה מה לדבר עליה ברגע הנכון בהתאם למה שתכוון אותנו, אבל היא קשורה לפטור ממחויבויות העתיד של הזכיינים, כפי שהם בשטר הזיכיון. החוק לא פוטר אותנו ממחויבויות עתיד. צריך להבין שזכייני הערוץ השני התומכים בהקדמה הכוונה שלהם היא שהם יהיו פטורים מחובות הזיכיון שלהם שנה קודם. אבל על-פי החוק הזה, כפי שהוא מונח ודברי ההסבר, ההנחה הזאת איננה קיימת. כלומר אפשר לראות את החוק הזה חי וקיים יחד עם העובדה שהם חייבים להשלים את מחויבויותיהם על-פי הזיכיון 2015, ואז לעבור לרישיון. הדברים לא סותרים זה את זה. אין בעיה לא להגיד את זה בשלב הזה כי זה לא קשור בדיוק לתאריך. לנו יכולה להיות אפילו תחושה אמביוולנטית מעבר להתנגדות הבסיסית לרישיונות באשר למועד. אנחנו בהחלט נשים דגש לגבי מחויבויות המכרז עד 2015, אבל נעשה את זה כנראה בסעיף הרלוונטי.

חברת הכנסת ברקוביץ', רצית להעיר לגבי השנה?

זה דבר מהותי שצריך לדבר עליו.

מה המלצתך?

אם כבר הולכים על זה צריך ללכת על זה כמה שיותר מהר. זה לא מה שקורה, תכף תהיה לנו שוב סחבת.

אבל אומרים לך שזה דבר- -

אולי - - -

לא, זאת עמדתה – כמה שיותר מהר.

אני רוצה להסביר את ה"כמה שיותר מהר".

גם חברת קשת העלתה על השולחן את התאריך שלה, וזה דבר לגיטימי ביותר. ההערה חשובה ומתייחסים אליה כרגע.

גם אם אין תדרים, ואנחנו יודעים שמתחילים לעבור לרישיונות מתאריך מסוים זה כבר מתחיל להציף את השוק, אנשים מתחילים לחשוב שאו-טו-טו הם הולכים לקבל רישיון. אם נעשה את זה ב-2012 זה יידחה בעוד שנתיים.

אם אנחנו מתחילים שזה רישיונות עדיף שזה יהיה דחוף; אם החלטנו שלא, עדיף שלא נעשה בכלל.

אני ברשותך, מבקשת להסביר שוב. רוצה להזכיר רק שניים מהשינויים או ההבדלים שקיימים בין רישיון לבין זיכיון – מתי נותנים רישיון ומתי נותנים זיכיון. באופן כללי המדינה נותנת זיכיון כשיש משאב מוגבל. דהיינו יכול להיות רק קבלן אחד שיפעיל את המזנון בכנסת. אי אפשר שכל מי שרוצה יבוא ויקים כאן מזנון. אז מפרסמים מכרז, ומי שזוכה מקבל זיכיון. יש לכך שני יתרונות מאוד משמעותיים למפרסם המכרז ולכלל הציבור: ראשית כיוון שיש משאב מוגבל צריכים לתת שוויון הזדמנויות לכל מי שרוצה ליהנות מאותו משאב. על ידי כך רבים שעומדים בתנאי הסף יכולים להתחרות על הפעלה או על קבלת הזיכיון. שנית, מטבע הדברים זה גם ממקסם את התועלות למפרסם המכרז משום שכשאנשים יודעים שהם צריכים להתחרות הם מציעים את ההצעה הטובה ביותר – בהנחה שהם גם מתכוונים לקיים אותה – שניתן להציע בנסיבות העניין. בכך גם לציבור יש תועלות וגם למפרסם המכרז.

אמרנו שעושים את זה כשהמשאב מוגבל. כרגע יש לנו משאב מוגבל, אין תדרים. ומשאין תדרים לחלק אין כאן עניין של תחרות כי אף אחד לא יכול לקבל את הרישיון להפעיל את זה כי לא ייתנו לו את הרישיון. ומשלא נותנים רישיון אי אפשר להגיד שעוברים לשיטת הרישיונות. אם מתארגנת הקבוצה הכי רצינית שרוצה לקבל רישיון היא יכולה רק לרצות, לא נותנים לה אפשרות להתחרות ולקבל את זה - -

אין תדר.

- - כי אין תדרים. מי שיש לו זיכיון הוא כבר במערכת, ואחר לא יכול לקבל את זה.

אז מה ההיגיון שאנחנו עושים את זה לפני שיש תדרים? סליחה על השאלה.

אז התדרים יתפנו- -

או שמחכים לתדרים- -

בשביל זה אנחנו מחוקקים את 2012. את רוצה שנגיע לפה ב-2012 כשיש תדרים טכניים ונחוקק את זה לעוד שנתיים?

החוק קובע מתי יתפנו התדרים. משום כך צריכה להיות חפיפה בין המועדים.

חברת הכנסת ברקוביץ', דווקא התיקון הולך עם גישתך מכיוון שהעובדה שיש תקופת ביניים מאפשרת את המעבר ולהתכונן לתקופת הרישיונות גם לגוף המסדיר, גם לגורמים אחרים שירצו לקבל רישיון וגם לגורמים שמשדרים היום תהיה התקופה הזאת. זה נותן להם ודאות במובן הזה שהם יודעים שבתחילת 2012 אכן יהיה המעבר, והם יכולים להתכונן אליו – גם הגורמים המשדרים כיום וגם בהנחה שיהיו עוד.

יש היגיון רב במה שאתם אומרים, אבל השאלה שלי היא איך מתייחסים לכל החובות של הערוצים המסחריים ביעד עד התקופה הזאת? כלומר, גם פה יש בעיה. מה קורה איתם במקרה הזה? יש להם חובות.

הם ממשיכים עם החובות שיש להם.

עד שמתחילים עם הרישיונות. זאת אומרת שהם בעצם לא מרוויחים כלום מזה שיש רישיונות.

מרוויחים ב-2012.

תודה. מנשה סמירה, בבקשה.

לנושא הזה נדרשנו רבות במסגרת ועדת מרדכי ועל בסיס זה גם התבססה הצעת התיקון שמוגשת במסגרת חוק ההסדרים. לשאלה של העיתוי נדרשנו רבות. היו כאלה שסברו ב-2013 מהטעמים שהוצגו כאן. חברת הכנסת ברקוביץ', נדרש זמן רב להיערך.

במעבר לרישיונות – ושמענו כאלה שחולקים על כך – הזכיינים היום אם ירצו לעבור לרישיון יפסיקו את המחויבות המכרזית שלהם כך שהמחויבויות שלהם יקטנו באופן ניכר. כדי "לפצות" במירכאות את השוק, את התעשייה, את הציבור, הדרך הייתה בכך שיעלו גורמי שידור נוספים שיוכלו לקבל רישיון ולעלות. תנאי לכך זה מגבלת התדרים שכבר דיברו עליה כאן. יש לזה פתרון וניתנה לך התשובה, אני לא אחזור עליה.

ב-2011 יתפנו תדרים, המערכת הדיגיטלית תוכל לקלוט אותם, ונוכל לאפשר לכל דיכפין לקבל זכות שידור. אבל זה לא התנאי היחידי. תנאי נוסף הוא יכולת כלכלית. כולנו נמצאים כאן תחת הבעיה הכלכלית ותחת הדיון הנוקב סביב המשך קיומו של הזכיין ישראל 10 בערוץ 10, וכל מה שקשור בכך, בגלל הבעיה של העוגה ושל ההיקף הכלכלי – האם הוא מספיק או לא מספיק, וכמה משדרים יכולים לשדר טלוויזיה מסחרית במצב הכלכלי הנתון. על-פי הערכות שהוגשו לוועדת מרדכי על תחזיות כלכליות בהנחה שהמגמה של סוף השנה תימשך המצב הכלכלי ב-2013-2012 יאפשר עלייה של ערוץ שלישי- -

יש לי דה-ז'וו.

- - אם במעבר לרישיונות נישאר עם שני גורמים משדרים בלבד בטלוויזיה המסחרית אנחנו בהחלט נהיה חסרים, והיקף התוכניות האיכותיות, הסוגה העלית והמחויבות של הזכיינים ייפגעו.אנחנו בהחלט צריכים להבטיח עיתוי שגורם שלישי יעלה לאוויר. לכן לפני 2012 אין לזה כנראה סיכוי מבחינת הייתכנות הכלכלית. גם על 2012 יש חילוקי דעות, אבל כהצעת האוצר גם אנחנו אומרים שיש לשוק לעשות את שלו, סביר להניח שזה פרק זמן מספיק כדי להיערך. לכן לפני 1 בינואר 2012 זה לא בא בחשבון מכל הבחינות הללו, ולכן ההמלצה הייתה לא לפני. אם מחברים את שני הדברים שנאמרו כאן זאת בהחלט תקופה עתידית אפשרית, וזה גם מגבה את הצעת החוק שלפיה הזכיינים הקיימים לא יחויבו לתת את המחויבויות המכרזיות שלהם בהמשך הדרך.

אני רוצה לחזק את מה שאמר מנכ"ל הרשות השנייה. שני דברים קרו: ראשית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו פרסה רשת טלוויזיה דיגטילית בזמן טוב מאוד. לצערי, לזכותה ייאמר שהיא עשתה את זה טוב מאוד. המשימה הבאה היא סגירת שידורים אנלוגיים שבכל העולם לא פשוט לסגור אותם; ממדינה למדינה אנחנו רואים דחייה. כך שהסיכוי שמישהו עכשיו יכול להקדים את זה זה בלתי אפשרי, ולהפך: זאת מטלה שלוקחת הרבה מאוד זמן, ומי שקבע 18 חודשים קבע לוחות זמנים מאוד צפופים גם לסגירת השידור האנלוגי.

שנית, בכל החוק הזה יש מה שנקרא סכיזופרניה חקיקתית מכיוון שהמצב הכלכלי רע, ואין מקום לשחקנים בפרסומות, ומצד שני החל מ-2012 הכול יהיה נהדר, ו"בוא ניתן לכבלים וללוויין ולעוד שחקנים". איך זה מסתדר, אני לא יודע, אבל ההקדמה של זה היא בעייתית כשאנחנו יודעים היום מעבודה שאנחנו עושים ששוק הפרסום הטלוויזיוני הוא לא במצב מזהיר בלשון המעטה. לכן כל הקדמה של הדבר הזה ככל שזה נוגע לשחקנים חדשים היא לא נכונה; אם זה שחקנים קיימים שרוצים לאפשר להם כניסה לרישיונות – לבריאות, זה דיון אחר. אבל שחקנים חדשים – גם אין לזה היתכנות כלכלית, גם אין תדר וכמובן, לא יוסיף לנו בריאות.

הערות נוספות על המועד.

יש ישראל 10?

שמענו לפני שנכנסת שהתזכיר מסיים את חייו כתזכיר. אני לא יודע מה יקרה שם ביום ראשון, אבל ביום ראשון הוא מגיע.

זה מגיע לוועדת שרים, וככל שוועדת השרים תאשר את זה תונח הצעת חוק ממשלתית.

אני אמרתי שהתזכיר יגיע לוועדת שרים לחקיקה, ושם יקרה מה שיקרה. אני לא יודע, אני אינני חבר בוועדת שרים לחקיקה.

אני מבקשת לומר משהו נוסף.

בבקשה.

אני מצטרפת לדבריו של חברי יורם מוקדי, ואני מבקשת לחדד. אנחנו לא נוכל לחיות עם זה שב-2012 נהיה חשופים לשחקנים חדשים שגם יהיו אוטומטית ב-DTT וגם יקטינו את הסיכוי שנוכל אי פעם לקבל פרסומת אם וכאשר יוחלט על חיבור בין פרסומת וחבילה צרה, שאנחנו כמובן מתנגדים לו.

תודה.

נמשיך את ההקראה. אני לא מצביע בינתיים.

(12) אחרי סעיף 33 יבוא:

רישיון לשידורי
33א. (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למבקש רישיון

טלוויזיה ותנאיו
כאמור (בסעיף זה – המבקש) בהתקיים כל אלה:

(1) במבקש מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 41(א)(1) עד (4);

(2) המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות כמפורט להלן בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 33ב(א)(2);
(1) ערבות להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;

(2) ערבות או פיקדון להבטחת ההוצאות שעל בעל הרישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי הוראות התוספת השנייה.
(3) המבקש מקיים כל תנאי נוסף שהוא נדרש לקיים ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) המועצה לא תיתן למבקש רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים אחד מהמפורטים להלן או בהתקיים האמור בסעיף 41(ב2):

(1) המבקש היה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולן או חלקן, והמועצה מצאה כי לא קיים בתקופת הזיכיון או הרישיון אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין;

(2) בין המבקש לבין משדר מפר היו יחסים כמפורט להלן במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום היחסים כאמור;
(1) המבקש היה בעל עניין במשדר המפר;

(2) המשדר המפר היה בעל עניין במבקש;
(3) בעל עניין במבקש היה בעל עניין במשדר המפר;
לעניין פסקה זו יראו גם במועד פקיעתו או ביטולו של הזיכיון או הרישיון של המשדר המפר כמועד סיום היחסים בינו לבין המבקש;

(3) במבקש מתקיים האמור בפסקה (3) של סעיף 42(א);

(4) לדעת המועצה מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה.
(5) במבקש לא מתקיים תנאי שאסור שיתקיים בו ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.

בסעיף הזה יש טעות סופר. המילה "לא" מיותרת.

מה צריך להיות?

המילה "לא צריכה להימחק. זה יוצא שלילה כפולה. צריך להיות: "במבקש מתקיים תנאי שאסור שיתקיים בו".

נכון.

(ג) המועצה רשאית לקבוע, בכללים, תנאים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה בנוסף לאלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במטרה להבטיח כי המבקש יקיים את שידורי הטלוויזיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לכללי המועצה ולרישיון; כן רשאית המועצה לקבוע ברישיון לשידורי טלוויזיה תנאים, הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה.

(ד) בעל רישיון ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה כפי שנקבעו ברישיונו.

(ה) בסעיף זה -

"משדר מפר" – תאגיד שאילו היה מבקש רישיון לשידורי טלוויזיה לפי סעיף זה לא היה מקבל רישיון כאמור מהטעם האמור בסעיף קטן (ב)(1);

"מועד ההפרה" – המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ואם ביצע כמה הפרות כאמור – המועד המוקדם מביניהם.

כאן אין טעות? זה נשאר "המוקדם מביניהם"? לא צריך להיות "המאוחר מביניהם"?

לדעתי, זה צריך להיות "המוקדם מביניהם".

כשתסביר, תסביר גם את זה, כמובן.

זה הזמן להסביר לכולם את כל העניין ביסודיות, ואחר כך ודאי נשמע הערות מי יקבל רישיון ומה התנאים.

עניינו של הסעיף הזה הוא הענקת רישיון לשידורי טלוויזיה והתנאים לרישיון. מנויים פה מספר תנאים שאם המבקש עומד בהם הוא יהיה זכאי לקבל רישיון.

התנאי הראשון שאליו אנחנו מפנים בפסקה (1) על דרך ההפניה לסעיפים 41(א)(1) עד (4), שעניינם תנאים מקדמיים להשתתפות במכרז זיכיון כיום. הם מונים ארבעה תנאים: הראשון ביניהם זה תאגיד רשום בישראל; השני הוא שהתאגיד לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; השלישי – הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע; הרביעי – אינו תאגיד שמטרתו רכישת אמצעי פרסום. אלה ארבעת התנאים שקיימים היום בתנאי הזיכיון ומוצע כאן לאמץ אותם גם לעניין זה.

הסעיף השני מתייחס לעניין הפקדת בטוחות. שורה של תנאים שהמבקש יהיה זכאי בגללם לבקש רישיון. הראשון בהם תאגיד רשום בישראל. הוא אינו סוכן פרסום או סוכן מבצע. אלה ארבעה תנאים ומוצע כאן לאמץ אותם לעניין זה.

איפה אנחנו?

עורך הדין אסי מסינג ממשרד האוצר מסביר את כל פסקה 12 שעניינה הוספת סעיף 33א לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, וכל הסעיף הזה דן ברישיון לשידורי טלוויזיה ותנאיו. עכשיו הוא סוקר את כל ההוראות שמוצע לכלול באותו סעיף. כרגע הוא הסביר את פסקה (1) שנמצאת בראשית עמוד 455, והוא עבר להסביר את פסקה (2).

מהם התנאים?

כן. מהם התנאים שצריכים להתקיים במבקש רישיון כדי שהוא יוכל לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה.

בפסקה (2) מוצע שכתנאי לקבלת אותו רישיון המבקש יפקיד בידי הרשות בטוחות, והכול בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף שנגיע אליו בהמשך. הבטוחות מתחלקות לשניים: הסוג הראשון זה ערבות להבטחת מילוי הוראות, לפי חוק זה – כללי המועצה ותנאי הרישיון; והחלק השני הוא ערבות או פיקדון שיהיה מיועד להבטחת ההוצאות של בעל רישיון להוציא לשם הפקת תוכניות סוגה עלית.

מדברים כאן על ערבות בנקאית?

בחלק הראשון האפשרות היא כמובן לערבות בנקאית. בדרך כלל הכללים קובעים היום ערבות שאיננה ערבות אוטונומית, ולכן בוודאי ערבות עצמית לא יכולה להיות- -

מה חדש? במה זה שונה ממה שהיה?

ערבות עצמית בוודאי לא יכולה להיות ערבות. ערבות בנקאית – השאלה אם זאת ערבות שתיתן אותה חברת ביטוח – זאת שאלה שצריך לדון בה במסגרת הכללים.

האם הכללים האלה הם באישור ועדה מוועדות הכנסת? כי למיטב ידיעתי, מדובר בכללים שהרשות השנייה מוסמכת לקבוע באופן אוטונומי.

נכון.

אם כללי המועצה, זה המועצה.

גם כיום, למיטב זיכרוני, הכללים להבטחה- -

נכון, אבל זאת שאלה שאני מעמידה לפתחם של חברי הכנסת – האם להשאיר את השאלה הזאת להחלטת הרשות בלבד או שמא יש מקום לקבוע את זה בחקיקה, איזה סוג של ערבות המחוקק רואה לנכון לדרוש כתנאי לקיום מחויבויות. אחת הבעיות ששמענו עליהן לא אחת היא שלא היו מספיק כלים בידי המועצה להבטיח קיום מחויבויות. העלו כל מיני רעיונות בעניין הזה, והשאלה היא האם זה לא אחד מהכלים לנושא.

אני אגיד מה השיקול ההפוך. השיקול ההפוך הוא שכל מעשה כזה יקרב את הרשות לזרועות של הפוליטיקאים ויהפוך את הרשות ליותר פוליטית. ככל שאת מבטלת את מעמדה העצמאי יחסית של המועצה, עם כל ההסתייגויות שיש לנו, וקובעת שזה בידי הכנסת, אז העלייה לרגל הזאת תתרחש שוב ושוב, ולא תמיד ברור שזה מקדם את השידור במדינת ישראל. אני לא פוסל, אבל אני מציע לשקול היטב כמה מהדברים. למשל, את עניין הביטוח של האופנועים אני ממש מוכן להעביר לכנסת. אופיר יסכים אתי. זה למשל, הוציאו מיד. אבל פה אנחנו מדברים על משהו אחר- -

תעריפי המים?

גם.

כאן מדובר בכסף. למועצה הייתה סמכות לקבוע. אני רוצה להביע חשש. אני לא פוסל את זה על פניו כי לפעמים המחוקק יכול להיכנס לנעליה של המועצה ולגלות יותר אומץ ציבורי ממנה, ולפעמים גם להפך. אז צריך לשקול את זה ולהיזהר לפני שאנחנו מקעקעים את היסודות שעליהם בנויה עצמאות הרשות השנייה וממילא גם עצמאות המשדר.

קצת הפקעת להם את הרעיון. יש לך הצעת חוק שעולה ביום רביעי לקריאה טרומית, לא?

יש לנו, אני מקווה.

אבל קצת קעקעת את עצמאותה של המועצה.

למה?

למועצה הייתה החלטה, ואתה חוקקת- -

עזרתי למועצה לקבל החלטה שהיה לה קשה לקבל.

הבנתי, אז אולי נוכל לסייע גם בוועדת הכלכלה.

המילה "מועצה" מטעה כי יש בה זרמים שונים.

אז אפשר להוסיף: "על כל זרמיה".


אני מקבל את הצעתך לחשוב על הצעתה.

חברים, אנחנו מקריאים. אתם רואים שלא הצבענו על כלום, ולא בכדי לא הצבעתי. הדבר הוא כל כך לטווח ארוך, לא עושים את זה באמירה פרוזאית. לומדים את הדברים.

שתי הערות – אחת לדבריו של חבר הכנסת שי שלא יכולתי להסביר טוב ממנו, גם לו הייתי נדרשת לכך, את החשיבות של העצמאות של מועצת הרשות השנייה והכללים שהיא קובעת. לא בכדי רוב הכללים, לפי החוק הזה, לא מגיעים לאישורה של הכנסת- -

האם לא דובר על תכנים?

מדובר על תכנים, לא על- - -

תנו לדנה להסביר למה זה בכל זאת לא אותו דבר.

היא לפחות אמרה שהיא תומכת בי, אז לא להפריע לה.

ככלל, הכללים שקובעת מועצת הרשות השנייה אינם מגיעים לשולחנה של ועדת הכלכלה. חוץ ממקרים מסוימים זו אינה דרך המלך.

אבל קיימים מקרים כאלה.

אמרתי שכן, אבל זאת לא דרך המלך.

זה יכול להיות אחד המקרים.

אנחנו חושבים שנכון לשמור על עצמאותה של הרשות כמו שאמר חבר הכנסת שי.

מעבר לזה, אני מבקשת להדגיש ביחס לנוסח המוצע כאן. שמעתי את חבר הכנסת שי שואל מה ההבדל בין המצב המוצע לבין המצב הקיים; במצב הקיים היום יש ערבות שמופקדת בידי מועצת הרשות השנייה שמשמשת לכלל הוראות הזיכיון. המטרה בסעיף הזה היא לתת כלי נוסף. יש ערבות אחת שמשמשת לכלל מילוי הוראות הרישיון ולהפך. ערבות שנייה, צבועה, מיוחדת שהיא בדרך של ערבות או פיקדון באה להבטיח את הקיום של המחויבויות לעניין סוגה עלית. זה נוכח החשיבות הגדולה שוועדת מרדכי – ואחריה גם הממשלה – ראתה במחויבויות לעניין הסוגה העלית, ולכן היא ביקשה להבטיח באופן מפורש לתת בטוחה מיוחדת לצורך קיום ההוראות האלה.

הבנתי. אבל זה מקטין את המחויבות הראשונה? כי הלא כל מחויבות כזאת פירושה עול כספי נוסף; כל מחויבות כזאת היא כסף שצריך לסגור בבנק.

אלה שתי ערבויות שונות שלא באות להפחית זו מזו, אלא באות דווקא לחזק.

מה משמעות העול הכספי? הוא גדל.

הוא יכול לגדול, זה תלוי במועצה, בהתאם למה שהיא תקבע.

כל בעל רישיון שחלה עליו הסדרה נותן ערבות. זה נכון בתחום התקשורת, זה נכון בתחום הגז וגם בתחומים אחרים. העובדה היא שנכון בעינינו שתהיה הסמכה בחקיקה ראשית אף על פי שזה לא הכרחי. אבל זה לא אומר שבכל פעם ופעם שאתה קובע ערבות אתה עובר דרך הכנסת – נהפוך הוא: אני לא מכירה שבמקרים של קביעת ערבות אנחנו חוזרים לכנסת. גם כל בעלי הרישיונות בתחום התקשורת נותנים ערבות, ואנחנו לא עוברים דרך ועדת כלכלה לעניין הזה.

אני חייבת להתפרץ לדברים. אם הובן מדבריי שהכנסת תקבע את גובה הערבות – ברור שלא לכך התכוונתי.

ברור כשמש.

אני אמרתי רק האם לא להגדיר איזה סוג של ערבות, כדי שזה לא יהיה ערבות עצמית. זה הכול.

עורך דין מסינג העיר בעצמו בעת ההקראה לגבי הסוגים של הערבויות.

אני רוצה להעיר.

גם מנשה רוצה להעיר כי הדברים נוגעים לו כמעט באופן ישיר.

מאחר שאין כוונה שזאת תהיה ערבות עצמית אפשר פשוט לחדד בהוראות החוק שאלה - - -

זה כל מה שאמרתי.

אפשר להגיד ערבות בנקאית.

לא, "בנקאית" זאת שאלה, זאת יכולה להיות ערבות אחרת.

תציעי ניסוח

ערבות כספית אוטונומית שגובהה ייקבע על-ידי המועצה.

אנחנו לא בעד כל הפקעת סמכויות בכל דבר ועניין, כפי שנוכחנו לדעת בשבוע שעבר בנושא אחר.

אני אחזק את הממשלה בתמיכתה בעצמאות הרשות השנייה, זה ברור ומובן מאליו. שנית אני מצטרף למה שהושג כאן בסוף שהערבויות יהיו ערבויות בנקאיות או משהו ברור- -

כספיות אוטונומיות.

- - שיהיה לזה משקל. לחבר הכנסת שי אני אומַר שבסך הכול יש הקטנה ניכרת של הנטל הכספי והעול שאנחנו מטילים על בעלי הרישיון. לכן ההגדלה הזאת נועדה להבטיח את הקצת שאנחנו רוצים לשמר בייחודיות של הרישיון – שהסוגה העלית תישמר. זה היה הכיוון, וזה בהחלט מאוזן דיו. העצמאות הזאת תאפשר לנו לראות את הסכום בהתייחס למצב הכלכלי ודברים אחרים.

גם אני מעוניין להתייחס לנושא הערבויות.

בבקשה.

מה שהעלתה היועצת המשפטית של הוועדה הגברת בנדלר, הוא מאוד נכון. מהותית אין מחלוקת שהנוסח התכוון להרחיב, אבל הנוסח מצמצם. אם משווים את הסעיף הזה לתקנות הערבות שקיימות כיום הנוסח הזה מצמם וכובל את הרשות לתת אך ורק את הערבויות האלה ולא ערבויות אחרות. לכן מכיוון שגם עורכת הדין נויפלד וגם עורכת הדין רובינשטיין ממשרד התקשורת אמרו שזה נועד לתת הסמכה וכלי נוסף, צריך שיהיה ברור שהמבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות בהתאם לקביעה של מועצת הרשות השנייה שהיא רשאית, לרבות הדברים האלה. כי במצב הקיים זה לא "לרבות", להפך: אם אנחנו יכולים להשליך את זה גם לאכיפה אז צמצום הערבויות דווקא מקשה על האכיפה. לפי האופן שבו זה מנוסח, לכאורה הרשות השנייה יכולה לקבוע אך ורק את הערבויות האלה כי סעיף 30ב שאליו הוא מפנה מדבר כבר על סכומים לא רלוונטיים. זאת מסגרת הסמכות שלה. צריך שיהיה ברור מכאן שזה לא מסגרת הסמכות הבודדת, אלא סעיפים (א), (ב) הם "לסוגה עלית, לרבות".


שנית, זה לא צריך להיות רק לסוגה עלית, אלא זה אמור להיות גם לסרטי טלוויזיה. אסור לשכוח שהמחויבות של התוכן שבהם מחויבים גופי השידור מתייחסים גם לתוכן סוגה עלית וגם לסרטי טלוויזיה, שאנחנו קוראים לו בשם כללי בטעות "קולנוע"; זה לא קולנוע, זה סרטי טלוויזיה.


בתזכיר שמונח עכשיו ועומד לעלות לממשלה הרעיון הזה קיים, היינו שהערבויות יהיו ערבויות לכלל התוכן, גם לסוגה עלית. צריך להוסיף בסעיף (ב): "לשם הפקת תוכניות סוגה עלית וסרטי טלוויזיה, לפי הוראות התוספת השנייה".

תודה.

אני הייתי שמחה לשמוע התייחסות להערה הזאת.

אני אתייחס רק להערה הראשונה: סעיף 33(ב)(3) מדבר על הערבויות של בעל זיכיון להמציא לרשות לשם "הבטחת מילוי תנאי הזיכיון או הרישיון ודרכי מימושם, הכול כפי שתקבע המועצה בכללים". לכן לא ברור לי מדוע יש כאן צמצום, אלא רק הרחבה- -

מכיוון שעשית את זה ספציפית לערבויות.

- -אבל אני בוודאי לא רואה מניעה להוסיף את המילה "לרבות" בפתיחה: "המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות כמפורט להלן, לכל הפחות את הערבויות האלה".

אין מניעה להוסיף "לרבות".

זה לא סרטי טלוויזיה, אלה סרטים ישראליים. לזה טעונה התייחסות.

אנחנו צריכים לנהל דיאלוג בינינו לעניין סרטי הקולנוע.

אדוני השר, מאחר שבתזכיר החוק ובשינויים שאנחנו עושים גם לגבי ישראל 10 בתוספת השנייה שיחולו על כולם, וזה ישפיע גם על הרישיונות, ראינו בסרטי הקולנוע או כהגדרתם "סרטים ישראליים", חלק גם מהסוגה. לכן יש מקום להכניס גם את זה כסרטים ישראליים. אני אומר את זה גם לאוצר. הגדרנו את זה, באנו לקראת כל התעשייה בעניין הזה; גם היוצרים שבעי רצון מזה, גם הזכיינים שבעי רצון מזה. זאת הייתה הצעה מוסכמת.

- - -

זה חלק מהסוגה, היא הנותנת. לכן בואו נגיד "לרבות סרטים ישראליים כהגדרתם". למה לטאטא? כבר פתרנו את זה וטיפלנו בזה. כולם שבעי רצון, למה עכשיו לעורר מהומות?

אנחנו פה בשם ה"סוגה התחתית". הסוגה התחתית היא כל מה שלא נכלל, כנראה, בסוגה העלית, בין היתר המוסיקה הישראלית, הספרות הישראלית, הזמר העברי- -

זאת סוגה עלית.

לא, זאת לא סוגה עלית. אנחנו פה פשוט כדי למחות על כך שאנחנו נחשבים לסוגה תחתית. אנחנו לא ידענו על ההחלטות האלה, אלא בדיעבד. איש לא טרח לשאול אותנו. אנחנו נציגות מכובדת של יוצרים במדינת ישראל. כל מי שעוסק בתחום המוסיקה והספרות במדינת ישראל יושב תחת המטריה שלנו. איש לא פנה אלינו, לא דיבר איתנו, לא יידע אותנו.

אני פה פשוט לזעוק את זעקת היוצרים, ואני בכוונה מפנה את פניי לעבר מנכ"ל המועצה, ואני מקווה שהבמה הזאת תעביר את המחאה.

מה הצעתך? איך אתה רואה את זה? איך זה ינוסח בהמשך להערתך?

אם אפשר היה להוסיף גם מוסיקה ישראלית, ספרות ישראלית וזמר עברי זה היה פותר את הבעיה שלנו. אני לא חושב שאנחנו נחותים מאמנות אחרת במדינת ישראל.

נראה לי שיש פה סלידה מהמונח "סוגה עלית". כבר נתקלתי בזה לאורך תקופה. זה משהו שכנראה ירד עם משה מהר סיני ואסור לגעת בזה. אולי פעם אחת נשב וננתח את זה. ברשותך, תקדיש לזה חצי שעה, יציגו לנו מהי סוגה עלית, נפרק את זה למרכיבים. אני לא בעד שהוועדה תשב כל פעם, אבל עכשיו מייחסים לזה חשיבות ונותנים לזה בטוחות מיוחדות. נראה לי שזה הפך ללב העניין.

אני מצטרפת לחבר הכנסת שי.

אולי פעם נשב ונבין את העניין ונוכל לדעת, ואז גם יהיו כל הגורמים.

אם אתה רוצה להביא את העניין הזה, ואתה לוקח על עצמך, בבקשה. לא אכפת לי לקיים על זה ישיבה.


השר, בבקשה.

כשהמועצה הזאת - - -תקום ועדה עם אנשים שמכירים את הנושא היטב ותסדיר את כל הנושא הזה של כל הז'אנרים. הז'אנרים ייבדקו; אני לא יודע אם ישתנו, אבל ייבדקו פעם נוספת.

צריך לתת לכל הגורמים שישנם ועוסקים ביצירה ישראלית הזדמנות להציג.

ודאי. ייצא קול קורא שיבקש מכולם להביע את עמדתם.

יפה. אז בוא נגיד שזה ייבדק מחדש.

יש לי אפילו מישהו שיעמוד בראש, אבל אני לא אגיד לכם מי.

לא מינית מועצה חדשה. אנחנו נחשוף את זה בבג"ץ בכל מקרה.

יש לוח זמנים, אדוני השר?

מה זה קשור לדיון?

זה מעניין, העלית את הנושא, זה מעניין.

אני אגיד לך במליאה.

בקיצור, אין.

יש לי שאלה אל כבוד השר. אתה מתכוון לברר מהי סוגה עלית אחרי תיקון החוק או שאתה רוצה לעשות את זה לפני זה?

הוא אמר, לחדד.

מה זה קשור בכלל? מה זה קשור לחוק?

אני אסביר את עצמי. יושבים כאן יוצרים שמייצגים סוגה עלית למיניהם, ומתעוררות פה שאלות מה זה סוגה עלית. אתה רוצה לטפל במה שנקרא "סוגה עלית" אחרי שהחוק הזה יעבור או שאתה רוצה לטפל בוועדה טרם העברת החוק? זה מה ששאלתי.

אחרי החוק.

זאת אומרת החוק יעבור כסוגה עלית, ואחר כך יבררו מה זה סוגה עלית?

אני לא מבין את השאלה שלך, יפה.

למה אתה לא מבין?

בסוגה עלית היצירות נחלקות לפי ז'אנרים. אם פתאום מצאנו שיש שגיאה וצריך להוסיף עוד משהו הוא נכנס לז'אנר, לא צריך חקיקה, זה לא חוק יסוד, זה לא חלוקת ירושלים ולא מסירת שטחים.

בוודאי שלא מדובר בחלוקת ירושלים. היום סוגה עלית מוגדרת?

כן.

יבדקו פעם נוספת.

כולם עוסקים בזה. יש אין סוף כנסים של הרשות השנייה. כולם יודעים שאם זה מקרקר כמו ז'אנר מסוים זה כנראה בגלל- - -

- - -

גברת ויגודסקי, אני חושב שאת יודעת יפה מאוד, גם את שייכת למערכת הזאת, את משדרת בתוכה. הסוגה העלית מוגדרת. השר הבהיר הבהר היטב. לא אלמן ישראל, ואנחנו לא בחלל ריק. יש מקום לדון ולפתוח, אבל בטח לא בצורה כזאת נמהרת. יש כאלה שלא יודעים במה מדובר. מי שיודע ועוסק מכיר את זה בחוק, זה מוגדר. ועדת מרדכי נדרשה לעניין וחיזקה את זה. יהיה צורך בתהליך ארוך, ולאחר קביעת מסגרת החוק אפשר יהיה לעשות שינויים, וההצעה של השר היא הכי טובה.

תודה, אני מסכים. הבחינה המחודשת שהשר הודיע עליה היא דבר נכון.

- - -

מיצינו את העניין הזה, והודעתו מקובלת על חברי הוועדה. אין ספק שזאת ההודעה הכי דרמטית היום.

אני מאוד מעריכה את מנכ"ל ערוץ 10, אני מבינה את הבעיות הקשות שהוא חי בהן, אבל אני לא מוכנה בשום פנים ואופן, ובטח לא בבית הזה, לשמוע מפיו את המשפט: "אתם לא מפקחים על הדבר הזה". אני מצטערת, אני לא אמרתי שום דבר על הדבר שאתה מנהל אותו; יש לי הרבה מאוד השגות, ואתה לא תגיד על שום ערוץ ממשלתי: "הדבר הזה". לא מוכנה לקבל את ההערה הזאת.

אני מתנצל.

אנחנו נכנסנו לשיח מרתק, אבל אנחנו לא שמענו פה על מה מדובר.

אני אגיד לך מה הוא אמר- -

הבנתי בסוף במה מדובר.

הגברת שמנהלת את הדבר הזה יודעת בדיוק מה זה סוגה עלית- -

התנצלותו של מר ורשבסקי נרשמה. אנחנו אפילו לא שמענו על מה מדובר פה.

- - השר בא ואמר שהוא רוצה להקים ועדה. אני שאלתי לתומי האם הוועדה תתקיים לפני זה או אחרי זה. זה הכול, זה מה ששאלתי. אני מאוד מצטערת שמנכ"ל ערוץ 10 לא הבין את שאלתי. אני מוכנה לתת לו שיעור פרטי לגבי שאלות ותשובות.

תודה. אנחנו לא בדיוק יודעים על מה היה הוויכוח, אבל שמעתי את התנצלותו של מר ורשבסקי, והיא נרשמה.

יש לי שאלה לגבי המשדר. אם הוא לא בעל רישיון, אבל הוא משדר באינטרנט, ויש לו ערוץ טלוויזיה שלם באינטרנט, הוא יכול לגשת לרישיון או לא?

יש היום הגדרה של שידורים, לפי חוק הרשות השנייה. השידורים צריכים לענות לכמה קריטריונים: שידורים לציבור ובדרך מסוימת. אם הוא עונה בהגדרה של השידורים בחוק הרשות השנייה הוא צריך לקבל רישיון. השידורים שאת מדברת עליהם הם שידורים על גבי תשתית כבלים או תשתית אחרת. אלה לא השידורים שאליהם מתייחס חוק הרשות השנייה היום.

זאת אומרת שאם יש לי ערוץ כבלים אני יכולה לקבל רישיון נוסף. אם יש לי כבר רישיון בכבלים ולוויין- -

אם יש שידורים שמשודרים על גבי - - - אינטרנט, אז השאלה בכלל לא נמצאת בתחום שלנו.

בגלל זה אני מעלה אותה. סליחה, היושב ראש, לדעתי, זה נושא שצריך לטפל בו- -

זה לא רלוונטי.

- - מה קורה עם האינטרנט.

זה לא בחוק הזה.

זה לא לא רלוונטי, אבל אני חושבת שהתשובה לא הייתה פשוט מספיק ברורה. חברת הכנסת ברקוביץ' העלתה את השאלה מה קורה עם מי שיש לו ערוץ שידורים כמו הטלוויזיה אבל זה לא טלוויזיה, אלא יש לו למעשה ערוץ שידורים אינטרנטי בלבד. אם יש לו ערוץ אינטרנטי בלבד הוא לכאורה לא עונה להגדרת שידורים בחוק הרשות השנייה, כי שידורים בחוק הרשות השנייה מוגדר כשידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור, לפי חוק זה. השידורים באינטרנט הם לא שידורי טלוויזיה ולא רדיו, לפי חוק זה

ההגדרה של שידורי טלוויזיה, זה מה שנאמר. זה לא מופץ בדרך שהחוק הזה מתייחס אליה- -

לכן אם זה כל מה שיש לו הוא יוכל לקבל רישיון.

לא צריך רישיון, לפי חוק הרשות השנייה.

אם הוא ירצה לקבל רישיון לשידורים בהתאם להצעת החוק הוא יוכל.

אם הוא ירצה להתחבר באופן אלחוטי הוא יוכל.

אין מניעה כרגע, אבל מתקיימת במשרד התקשורת במועצת הכבלים והלוויין בחינה של הנושא, וכשתגובש מדיניות נידרש לזה פעם נוספת.

בהתאם למצב המשפטי הקיים היום ובהתאם להצעת החוק לא תהיה מניעה.

דיברנו על זה גם בישיבה הראשונה. אני מבין שבעניין סרטי הקולנוע אין הסכמה.

נגבש את ההחלטה.

אז חבל להצביע על זה. אולי כשתגבשו את עמדתכם נמשיך לעבור.

לפי עמוד סעיף (ב) בעמוד 455 הקפאת הרשות לקבל רישיון לשלוש שנים זה חדש, זה עוד לא היה.

עוד לא הגענו לזה בכלל.

כאן עצרנו – או יותר נכון, היועצת המשפטית עצרה ופתחה דיון מרתק.

התחלתי להעיר הערות לפי הסדר.

בסדר גמור.


מר מסינג, תמשיך בהסבר.

נעצרתי בפסקה 2, ואני עובר לפסקה 3. פסקה 3 מפנה לכל תנאי נוסף שייקבע לפי סעיף קטן (ג) שמסמיך את המועצה לקבוע בכללים תנאים למתן רישיון נוסף לכל התנאים שמנינו קודם.

סעיף קטן (ב) מתייחס לשורה של תנאים שאם הם מתקיימים אז המועצה לא תיתן למבקש רישיון. הראשון מפנה לסעיף 41(ב)(2) שעניינו החזקות בגוף משדר. הוא מתקיים כיום לגבי בעלי זיכיונות; הסעיף השני, בפסקה (1) ו-(2) מתייחס לשאלה האם הגוף המבקש שהיה בעל זיכיון או רישיון לפני הגשת הבקשה, בשלוש השנים שקדמו לכן, והוא הפר את הוראות הדין, ובגלל ההפרה עצמה הזיכיון או הרישיון שלו לא המשיכו להיות בתוקף, ולכן באמצעות בקשה חדשה יש ניסיון לעקוף את פקיעת הזיכיון או הרישיון מכל סיבה שהיא.

כאן מוצע מנגנון איך לייחס לשלוש השנים האחרונות כשבין היתר יש פה התייחסות למערכת יחסים בהחזקות בין המבקש לבין המשדר המפר קודם לכן. היועצת המשפטית של הוועדה הפנתה אלינו קודם שאלה לגבי מועד ההפרה שרלוונטי גם לעניין זה; מועד ההפרה שאליו מתייחסים הוא כדלקמן: "בין המבקש לבין המשדר המפר היו יחסים כמפורט להלן במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו 3 שנים ממועד סיום היחסים,כאמור". מועד ההפרה הוא המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות, לפי חוק זה – כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין; ואם ביצע כמה הפרות המועד המוקדם- -

זה צריך להיות "מאוחר".

מאוחר?

בוודאי שזה צריך להיות המועד המאוחר.

אז גם בזה אין לכם הסכמות. טוב, אני מתחיל להבין מה הולך פה.

זה לא עניין של הסכמות.

הוא כן אומר שככה – המועד המאוחר או המוקדם, ומר אבני צועק לו שהוא לא מסכים עם זה. ככה אי אפשר להמשיך, באמת, עם כל הכבוד. אני לא מעלה להצבעה כאן שום דבר כאשר כל הזמן יש פה ויכוח בתוך הוועדה מה המועד, מה מוגדר סרטי קולנוע, מה מוגדר סוגה עלית או סוגה תחתית.

תצביע אתה, אתה כנסת.

לא.

אין כנסת?

אתה רוצה שאני אקבל את ההכרעות ככה, בצורה הזאת?

כן.

לא נראה לי ברפורמה כזאת.

כמה זמן הם עבדו על זה? הרי הדבר הזה הוצע על-ידי מר בלינקוב. מתי הדבר הזה נכתב? למה זה לא מגיע להסכמות? מתי הדבר הזה נכתב? נו, באמת, עכשיו אתם פותחים לי פה דברים.

אבל איפה כתוב שצריכים להגיע להסכמות?

לא צריך.

אם יש- - - רוב חברי הכנסת, תכריע.

נכון, אני מסכים איתך שלא חייבים.

אחד מתפקידיה של הוועדה היא לברר כל מילה שכתובה כאן- -

אבל יש מחלוקות בין נציגי גופים שונים, ולכן חברי הכנסת צריכים להשתכנע ולהצביע. אתי, את מכירה דרך אחרת לחוקק חוקים?

לא, זאת בדיוק הדרך.

אם אתם מכירים, תודיעו, נלך לפי הדרך השנייה.

זה בדיוק מה שאמרתי; זו תפקידה של הוועדה לברר את חילוקי הדעות.

אבל היושב ראש לא יעלה להצבעה עד שלא יהיו הסכמות. ואם לא יהיו הסכמות?

לא דיברתי על זה- -

שתהיה עמדת ממשלה בעניין הזה.

את רואה את זה? זאת עמדת ממשלה, הצעת החוק.

אבל יכול להיות שנפלה טעות.

נכון.

בסדר.

זה דבר קצת יותר מהותי אם זה המועד המוקדם או המאוחר. זאת טעות סופר?

- - - בהבנה של העברית. את הכוונה הם יודעים.

העניין של ההפרה ומי מקבל אחר כך את הרישיון הוא מהותי.

הכול מהותי. לכן גם אם יש בעיה של נוסח אפשר להצביע, והיועצים המשפטיים יושבים על הנוסח כדי לבדוק האם הכוונה ברורה.

אין כאן טעות. גם ככה יש מגבלות נוספות בנוסח המחמיר פחות בהקשר הזה. יחד עם זאת אנחנו מוכנים ללבן את הנושא יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה ולהשיב בדיון הבא באופן מסודר בנושא הזה.

אז יש לכם כבר שתי תשובות לדיון הבא, לעניין סרטי הקולנוע הישראליים ולעניין הזה.

לא קולנוע, אלא סרטים ישראליים כי הם גם משודרים בטלוויזיה. כל הסרטים האלה בסופו של יום מגיעים לטלוויזיה, ורוב הצופים רואים אותם דרך המסך הקטן. בואו לא נשכח את זה אף פעם.

פסקה (3) מפנה לסעיף 42(א)(3) שעניינו מגבלות שחלות היום לגבי בעל זיכיון שאינו יכול להיות מפלגה, נציג או שלוח שלה. סעיף קטן (4) מפנה לעניין שאין במתן הרישיון להיות נוגד את טובת הציבור או סיכון לביטחון המדינה- -

מה זה "טובת הציבור"?

רק שנייה.

גם כיום ההוראה הזאת קיימת בחוק לגבי בעלי זיכיון, והיא העתקה שלה- -

אבל החוק- - -

לא את זה.

בפסקה (5) נפלה טעות סופר, כפי שאמרתי, והנוסח צריך להיות: "במבקש מתקיים תנאי שאסור שיתקיים בו ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור". אפשר להתייחס גם לשאלה האם הייתה פה הפרעה של מגבלה שנקבעה לפי סעיף קטן (ג) שמתייחס הן לעניין תנאים והן לעניין הגבלות או תנאים, ולהוסיף את זה לפסקה הזאת. כלומר אם הוא הפר הגבלה אז גם אז לא ניתן לתת רישיון.

צריך להוסיף גם תנאי מגביל בסעיף קטן (5), וב-(ג) – תנאים ומגבלות.

ב-(ג) כפי שהתייחסתי לזה קודם, זה הסמכות של המועצה לקבוע כללים או תנאים נוספים, ו-(ד) מתייחס לכך שבעל רישיון, כמובן, ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה, כפי שנקבעו ברישיונו. עד כאן סעיף 33.

יש לנו הערות, בבקשה. אני מרשת.

בבקשה.

אנחנו מבקשים להתייחס לעניין המהותי שבו אין למועצה בכלל שיקול דעת האם להעניק לבעל זיכיון, רישיון במועד הקובע. אנחנו נבקש להיכנס בניסוחים של סעיף 71ג רבתי ששם זה יהיה מתאים יותר, אבל אני מעלה את זה כאן בהקשר לסעיף 33א(ב) שבו לא מותירים בידי המועצה כלל וכלל שיקול דעת, האם להעניק לבעל זיכיון, רישיון במועד הקבוע. אנחנו חושבים שלא יכול להיות קלה כחמורה – לא חשוב מה תהיה מחויבותו של בעל הזיכיון במועד הקובע, באופן גורף המועצה לא תיתן רישיון באותו מועד.

זה מה שניסיתי להגיד. אמרו לי שעוד לא הגיעו, עכשיו אני מבין שעברנו את זה, לא?

לא. היא אמרה גם שיגיעו, וביקשה את הסכמתי. אבל אכן לא הגענו.


בבקשה, רצית להעיר משהו על הדבר הקודם.

אני מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל. היינו שותפים לכתיבת נייר עמדה לוועדה שקבעה את הנושא של זיכיונות ורישיונות, ואנחנו עומדים על כך שלא יועתק המצב של זיכיונות לרישיונות, אלא רישיונות יהיו תנאי סף. כל הדיון שהיה כאן נותן את כל המגבלות שהיו על הזכיין, ומעתיק אותם למצב של רישיונות. אנחנו רואים בזה פגיעה בצורכי הציבור; הציבור רוצה טלוויזיה פתוחה, רוצה פלורליזם, הוא רוצה לראות דברים אחרים ממה שיש היום על המסך, לא אותו דבר כמו בערוצים נוספים.

לכן אנחנו מתנגדים לקביעה של "סוגה עלית" וגם לסעיף הקטן שהערתי עליו לגבי טובת הציבור. מי קובע מהי טובת הציבור? זה עניין מאוד ערכי ולא נשמע כמי שבא מאם הדמוקרטיות, מארצות-הברית; זה לא נשמע לי כל כך דמוקרטי להגיד, "טובת הציבור". הסוויץ' צריך להיות שאנחנו חושבים על נושא של עיתונות ולא ייתכן שיקבעו מה התוכן של עיתונים. גם בכך לא צריך להיות דיון בכנסת וגם הכללים של הרשות צריכים להיות ברורים – מהי טובת הציבור ומה צריך להיות משודר בערוצים- - -

מה את מציעה? את מציעה שלא יהיו מגבלות ולא תנאים למתן רישיון? שזה יהיה "לסה פר" פה?

תנאי סף למתן רישיון, כולל הורדת הסף הכלכלי כי כל הנושא של ערבויות מכביד על כניסה של שחקנים חדשים לשוק הזה. אנחנו רוצים שהציבור יוכל לבחור כמו שהוא בוחר איזה עיתון לקנות ואיזה עיתון לא לקנות, ובאלו אתרים לגלוש ובאלו לא לגלוש מעבר לתנאי סף שאני מאמינה שצריכים להיות, אבל הם צריכים להיות מאוד מינימליים. סכנה לציבור – כן, סכנה ביטחונית – כן; אנחנו לא רוצים לראות ערוץ שדוחף לעישון סמים או לנהיגה פרועה בכבישים. אבל מעבר לזה יש פה עניין ערכי, והציבור צריך להיות מי שמיוצג פה ולא רק בעלי האינטרנסים הכלכליים.

זה סעיף שקיים כבר היום וגם בחקיקת התקשורת. זה לא יוצא דופן, ואין פה שום ייחוד. זה מונח שסתום- -

המעטפה צריכה להיות כאן שינוי של המצב היום.

זה מונח שסתום מאוד צר, והכוונה הייתה להותיר אותם לאותם מקרים שטובת הציבור מחייבת אותו, ואנחנו לא יכולים לחזות כרגע מראש באלו מצבים מדובר. הכוונה היא לשיקול דעת מאוד מצומצמת, וטובת הציבור זה מונח שפורש באופן מאוד מצמצם. שימי לב שהמונח גם מופיע יחד עם "סיכון לביטחון המדינה". זאת אומרת, מדובר באותם מצבים יוצאי דופן שאת מכוונת אליהם.

אפשר לנסח את זה כעניין שהוא סיכון, אבל לא עניין של טובה, כי אז נוכל לדון עד סוף השנה מה זה טוב ומה זה לא טוב.

אבל מה תעשי? העמדה שלך מאוד מסקרנת אותי. את מציעה להנמיך את רמת הדרישות מ"בעל רישיון" או "זכיין" כדי שיוכלו להיות הרבה בעלי רישיונות, נכון?

יש היום שוק חופשי באינטרנט, יש היום שוק חופשי בטלוויזיה. אנחנו רוצים להעתיק את המצב, עד כמה שאפשר, לשוק של טלוויזיה.

אז כל האגף שרוצה לראות יצירה ישראלית לא יראה אותה?

אנחנו נרצה לראות יצירה ישראלית של היוצרים האלה וגם של זמרים וכולם, אבל גם של אחרים שלא מיוצגים כאן.

אבל אם השיקול היחיד יהיה שיקול כלכלי אני מבטיח לך שרוב הדברים שאת רואה לא ייראו. ישנם תחליפים מאוד זולים שיחליפו אותם.

יש תחליפים זולים שהם טובים.

לא ישראלי- -

גם ישראלי.

- - לא תרבות ישראלית- -

גם ישראלי. יש יצירות באינטרנט שהם בהפקה זולה.

יספרו לך אנשים שמפיקים תוכניות בעברית בארץ מהן העלויות של הפקה מקומית- -

כשנותנים רישיון נהיגה אתה לא צריך להגיד לבן אדם שהוא ינהג במזדה 3 חדשה. תן לבן אדם לנהוג אם הוא רוצה בג'סטי ישנה שנת 90. תן לו להחליט. אם זה יותר טוב לו, אז הוא רוצה להשקיע בזה. ירצו לראות את זה – יראו; לא ירצו לראות – לא יראו.

מנשה, בבקשה. אנחנו ניגש אחר כך להצבעות על סעיפים 11-1.

אני מבקש לענות מהטעם הפשוט שיושב ראש הוועדה הקדיש שני דיונים לסוגיה העקרונית שאת מעלה. בשני הדיונים הראשונים שטחנו כל אחד את עמדתו, וחסרה לך ההבנה שאמרנו שאנחנו מדברים על ערוצי ברודקסט בעלי אחריות ציבורית רחבה. אנחנו לא מדברים על ערוצי נישה, על ערוצי אינטרנט פרטיים שהם בחזקת המרחב הפרטי שכל אדם נכנס אליו ורואה את מה שמתחשק לו. אנחנו מדברים כאן על ערוצים שמשדרים בו-זמנית ל-40%-30% מהאוכלוסייה, ובשעות הפריים גם למעלה מ-50%. עם אחריות כזאת יש מקום לוודא שתמהיל השידורים של הערוצים הללו, אף שיהיו בעלי רישיון, עדיין יהיו עם אחריות ציבורית, עם מגוון, עם תמהיל, עם יצירה ישראלית – כמו שחבר הכנסת שי אמר לך כאן – עם חדשות אחראיות שמוסדרות עם אחריות ואתיקה, ועוד כמה עוגנים משמעותיים שמייחדים את הערוצים הללו מערוצי נישה קטנים. יש לנו כ-150-100 ערוצי נישה קטנים חופשיים שמי שרוצה יכול להיכנס ולראות. אנחנו דנים כאן בערוצים בעלי אחריות ציבורית אף שהם ממומנים באופן מסחרי. זאת הייחודיות, צריך להבין כדי שלא נשפוך את המים עם התינוק בגלל כל מיני כיוונים שנשמעים מאוד מודרניים ועכשויים. אנחנו צריכים לבחור מה שמתאים לחברה הישראלית, לתקשורת הישראלית ולטלוויזיה הישראלית עם כל המשמעות שלה.

ולסביבה עסקית.

כמובן. לכן אנחנו מציעים לעבור לרישיונות כדי לבסס יכולת עסקית כזאת או אחרת, ואנחנו בודקים את ההבחנות הכלכליות. המחויבויות הכלכליות מאוד סבירות בהצעת החוק המונחת כאן, ולדעתנו, התמהיל הזה וכל הראייה הרחבה הזאת נותנת מענה.

בעמוד 455 סעיף (ב)(1) – הסעיף החשוב ביותר בסעיף הזה, לטעמנו, ולפי מה שקרה בזמן האחרון, גם על דעת כולם – אותו סעיף שקובע קטגורית ואפילו לא משאיר שיקול דעת למועצת הרשות השנייה שבתקופת המעבר בין זיכיון לרישיון התנאי לקבלת רישיון יהיה מילוי כל חובות העבר.

זה לא סעיף המעבר. סעיפי המעבר יגיעו אחר-כך.

זה סעיף שמונע עקיפה של סעיף המעבר.

בדיוק. זה נועד למנוע עקיפה של סעיפי המעבר.

ראיתי. יש הוראות מיוחדות לערוץ 2.

הסעיף הזה נועד בשביל למנוע את העקיפה של סעיפי המעבר.

בסדר. הוא לא סעיף דקלרטיבי, הוא סעיף שמתייחס גם לבעל זיכיון בתקופת המעבר.

אחרי תקופת המעבר.

האמת היא שיש מידה מסוימת של תסכול כאן מצד היוצרים כי הסעיף הזה הוא מצוין, ובדרך כלל לא מבקשים רשות דיבור כדי להגיד שסעיף הוא מצוין.

אף אחד כאן לא מנחש מה אתה הולך לומר.

אם לא מצביעים אני אגיד בישיבה הבאה. אין בעיה.

על סעיפים 1 עד 11 מצביעים. היום אנחנו כבר ב-12, אבל אנחנו עם שני סעיפים שאני רוצה שתהיה הבנה, גם לגבי הסרטים וגם לגבי הערבות; שיגבשו הבנות.

מכיוון שזה עד 11, וזה סעיף 12, נדבר בפעם הבאה.

אני יושב ראש אמ"י, איגוד אמני ישראל.

יש לי שאלה שאולי כולם הבינו ורק אני לא: לא הבנתי, ידידי השר, האם אתה מקים ועדה שתאמר מהי סוגה עלית, ואם כן מקימים את אותה ועדה, אני מבקש שהנציגים של אקו"ם ושל אמ"י יהיו בוועדה.

אני אמרתי, ואני חוזר על כך: תקום ועדה שתבחן, תחדד ותבדוק את נושא סוגה עלית. ייצא קול קורא שיזמן כל אדם שחושב שיש לו מה להגיד. הוא לא יהיה חלק מהוועדה, אבל ישמיע את דבריו לפני הוועדה הזאת.

ועדה מתוך מועצת הרשות?

ועדה שתעבוד עם מועצת הרשות.

ועדה חיצונית.

שאלה אחרונה: האם יש לוח זמנים?

אחרי שתורכב המועצה החדשה. עכשיו תשאל אותי מתי תורכב המועצה החדשה.

לא, אמרתי שזאת שאלה אחרונה.

השר, חיצונית?

היא לא לא חיצונית. יעמוד אדם- -

נשאיר את זה לדיון אחר.

אבל לא סיכמנו שכל השכל של עם ישראל נמצא ברשות השנייה.

אבל אתה ממנה מועצה חדשה, עם אנשים עם שכל חדש.

לא חייבים עכשיו לגמור את המתווה שלה. יש פה הרבה אנשים שיש להם הסתייגויות והשגות – נשמע אותם.

מנשה, סוגה עלית זה לא דבר שנקבע בידי אותו מילייה שחושב מהו סוגה עלית. יש אנשים אחרים שחושבים מהי סוגה עלית. עם כל הכבוד, אנחנו לא באותן חונטות, צריך גם לפרוץ את זה, לשבור את הדברים האלה. אחרי זה אנחנו מוצאים בסוגה עלית סרטים שאנחנו לא מבינים מה הם רוצים מאתנו.

או שאנחנו מבינים- - -לכן אני לא רוצה שהכנסת תחליט.

אני סומך על שר התקשורת בעניין הזה, והודעתו בעניין הזה היא חשובה.

דרמטית.

דרמטית מאוד. תדהמה במערכת הפוליטית.

לא הבנתי עוד אם אנחנו משאירים את (ב)(1) כמו שהוא – עניין ההפרות, שמי שלא עמד בתנאים וכדומה- -

אנחנו לא מצביעים על זה. אתה לא רוצה להצביע אתנו? אתה לא חייב כי אנחנו כבר רוב.

בסדר.

אני מעמיד להצבעה את סעיפים 1 עד 11, כולל התאריך. אני שמעתי את עמדתה של חברת קשת שהייתה במיעוט בחדר הזה הבוקר. אנחנו משאירים את התאריך של המעבר לשיטת הרישיונות ל-1 בינואר 2012. גם שמענו את העמדות המקצועיות של כל משרדי הממשלה וגם של זכייניות אחרות.


אני מעמיד להצבעה עכשיו רק את סעיפים 11-1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיפים 11-1 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 11-1 התקבלו.

בעד – פה אחד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הסעיפים האלה אושרו, ובישיבה הבאה נמשיך להצבעות לסעיף 12 ואילך. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה ב-13:00