PAGE
41
ועדת הכלכלה

17.11.2009

הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ל' חשוון תש"ע (17 בנובמבר 2009), שעה 11:30

הישיבה התקיימה במכללה האקדמית ספיר במסגרת כנס ישראל-שדרות לחברה

פיתוח וקידום התעשייה והמסחר בדרום

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

ישראל חסון

חמד עמאר

עמיר פרץ

איתי יחזקאלי

- מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שי כהן


- מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ערן פולק

- סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אדווה אשל רבינוביץ
- ראש אגף בכיר נגב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

ארון קשנסקי

- מנהל סניף דרום, התאחדות התעשיינים

שמוליק כרמיאל

- סמנכ"ל שרשרת אספקה, חברת זוגלובק, התאחדות התעשיינים

אסף סיידה

- רכז פרויקטים ורכז יחידות כלכליות, רשות לפיתוח הנגב

עודד פלוט

- מנהל המטה האסטרטגי, מועצה אזורית שער הנגב

יאיר פרג'ון

- ראש המועצה האזורית חוף אשקלון

גדעון בר לב

- ראש עיריית ערד

שי בן יעיש

- מנכ"ל כנס ישראל שדרות לחברה

אמנון קוזניץ

- סמנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח שדרות

יוסי סויסה

- מנהל המשחקיה בשדרות, החברה הכלכלית לפיתוח שדרות

יצחק נחושתן

- מט"י באר שבע, מרכזי טיפוח יזמות

מוטי שפירא

- מנכ"ל, לה"ב-לשכת ארגוני העצמאים

איציק חזות

- יו"ר, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

משה וחנים

- גזבר מחוז דרום, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

חנה בסון

- מחוז דרום, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

רוני פלמר

- מנכ"ל, תנועת אור

יצחק שפריר

- נציגי אזור תעשייה ארז

יוסי דיין

- נציגי אזור תעשייה ארז

פרופ' מאיר אריאל

עזית סלם

ישראל אריאל

עמי צדיק

- מנהל המחלקה לפיתוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לאה ורון

עידית חנוכה

סמדר לביא – חבר המתרגמים בע"מ
פיתוח וקידום התעשייה והמסחר בדרום

אנחנו מדברים על פיתוח וקידום התעשייה והמסחר בדרום. אמרתי בישיבה בפאנל הקודם, וגם עמי צדיק, מנהל המחלקה הכלכלית במרכז המחקר והמידע של הכנסת, כותב לי שהמדינה מעודדת את ענפי התעשייה והמסחר בדרום במענקים להקמת מפעלים והרחבתם, סבסוד ישיר של תעסוקה, מענקי מחקר ופיתוח, עידוד עסקים קטנים ומדיניות ממוקדת לסיוע לאוכלוסיות בעלות השתתפות נמוכה בכח העבודה, זה המגזר הבדווי ואני חושב שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לצורך העניין הזה, הוא המשרד הרלוונטי ביותר והייתי רוצה לשמוע ממנו באמת סקירה כללית על הביצוע של הדברים הללו. מי מייצג את זה?

מר איתי יחזקאלי.

אנחנו מתארחים אצלך, חבר הכנסת פרץ, ואנחנו שמחים מאוד להתארח בעירך. כמה שנים היית ראש עיר פה?

חמש שנים.

תודה על הכנסת האורחים שלך.

בבקשה, מר יחזקאלי.

משרד התעשייה והמסחר ותעסוקה במסגרת הפעילות שלו יש את מרכז ההשקעות. יש פה שני מסלולים, אחד זה מסלול המענקים ומסלול התעסוקה. במסגרת הזאת ב-2008 וגם בתקציב 2009, התקציב עדיין לא ניתן בגלל שצו אזורי עדיפות נחתם ועדיין לא הגיע לאישור ועדת הכספים, ברגע שהוא יגיע לאישור ועדת הכספים, אז הוקצבו השנה בסביבות 450 מיליון שקל, כשמתוכם 200 מיליון שקל צריכים להיות עבור מיזמים לקידום הפריפריה. המפעל הראשון שאושר במסגרת הזאת זה העברה של מפעל טרה. זה אושר עקרונית, כי התקציב לא---

מתל אביב?

לאזור התעשייה נועם, ליד נתיבות.

נהיה שם בהמשך. אתה מדבר על המפעל ברחוב יגאל אלון בתל אביב?

כן.

סוף סוף. זו פעולה כפולה. קודם כל שהוא עובר לפה, זה הדבר החשוב ביותר.

הנה מייסד הכנס, מר עוזי דיין. אנחנו מברכים עכשיו על הפעולה של העברת מפעל טרה מתל אביב, מרחוב יגאל אלון, לפה.

זה אזור תעשייה משותף לבית הגדי.

מייסד הכנס, האלוף עוזי דיין, רוצה לומר כמה מלות ברכה ואחר כך נשמע את המשך הסקירה החשובה שלך.

אנחנו ייסדנו את הכנס הזה ב-2003. שמנו שתי מטרות עיקריות; אחת זה להניף את שני הדגלים, הסיסמא הזאת יצאה מפה, קרי מאוד מאוד חשוב, גם בימים האלה שאנחנו נמצאים עם טרור, עם איום בהתגרענות אירנית, עם רקטות שהולכות וזוחלות לאט לאט עד מרכז הארץ, לא רק בפריפריה, עם מסע לדה-לגיטימציה של ישראל כל כך מאסיבי בעולם, לא יספיק לנו רק צבא גדול, חזק ומאומן, שנצטרך אותו, אנחנו צריכים גם חברה חזקה ומלוכדת. במלים אחרות, אי אפשר להניף רק את הדגל הביטחוני, צריך להניף במקביל את הדגל הכלכלי חברתי. דבר שני, וזו היתה מטרה שנייה, לקחת את הדיון הציבורי ולהוציא אותו ממשולש הברזל של המלונות המפוארים של הרצליה, קיסריה וכו'.

תבורך. צריך לברך אותך על הדבר הזה. יש פורומים מאוד חשובים ובאמת עוסקים בהם בדברים לא מבוטלים, אבל האמירה האחרונה שלך, לפרוץ את החסם הזה... אתה מתכוון בעיקר לפורום אחד, אבל לא רק, יש הרבה.

דוגמה מהשבוע. יש פה פורום מאוד מכובד, סבן, בירושלים, כל המדינה מדברת על זה כבר שבוע, לרוב האנשים במדינה מה שדובר שם, מה שידובר שם, רובם גם עוסקים לדעתי ברהביליטציה והסבר של כישלונותיהם, ועוד גם נותנים לנו עצות והוראות מה לעשות, אבל חשובים ונבונים ככל שיהיו, לרוב הישראלים מה שמדובר פה מזיז פי אלף ונוגע לחייהם פי אלף והרבה אנשים עזרו לזה. אחד יושב פה משמאלי.

בירכנו אותו והודינו לו על האירוח.

לא תמיד אנחנו מסכימים על כל הדברים, אבל לשים את הנושא הזה על המפה, כשהנושא החברתי הכלכלי לא יותר חשוב, אבל לא פחות חשוב מהביטחוני.

אחת הדרכים לעשות את זה, אם אתה רוצה להיות מעשי ולא לעסוק כל הימים בשאלה מה זה עושה לי, אלא גם בשאלה מה אני עושה עם זה ויושבים פה כמה אנשים טובים שעוסקים באמת בשאלה הזאת, היא להביא לכאן את ועדות הכנסת, ולמר אופיר אקוניס יש זכות ראשונים. ישבנו דווקא, לא נעים להגיד, במרכז הארץ---

לא, גם לתל אביב יש זכות קיום. אני אמרתי את זה גם בפאנל.

גם לעיירה כמו תל אביב.

היא חשובה. ותופעת המדבור מגיעה לתל אביב עוד מעט. אם המדבור הולך ועולה צפונה, אתה צודק.

דיברנו על הכנס ומר אקוניס אמר, 'אז מה אפשר לעשות?' אמרתי לו 'אתה יודע מה? תביא את הוועדה לפה', היא תדון במה שהיא בוחרת, הדברים בסוף מוכרעים בכנסת, הם לא מוכרעים בכנסים, אבל ככה היא נפגשת עם אנשים, היא רואה, זה נראה אחר, ואחר כך זה גם מאפשר לעשות פולו-אפ והוא הראשון שאמר 'בסדר'. יש פה חמש ועדות, 1,400 איש, הבוקר, אפילו אין לנו מספיק מקומות, ככה עושים דברים. זאת התרומה שלנו. לכן באמת תבורכו, זו מסורת טובה, זה מאפשר אחר כך לעשות מעקב של הדברים, לדון בדברים שנוגעים לאנשים, שמשפיעים על חייהם וזאת תרומתנו לכך ולכן תודתנו והערכתנו לכם. שיהיה בהצלחה לכולנו.

תודה רבה. תודה רבה לאלוף עוזי דיין.

אדוני היושב ראש, לפני שנדון, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שמר עוזי דיין כאן ובהחלט לברך אותו על הפעולה המתמשכת והעקבית. הדבר הגדול שזה בין דיין לדיין, מדיין אחד שאמר 'אי אפשר להניף שני דגלים' עד לדיין האחר שאמר 'אי אפשר---

ולא סתם, בוויכוח עם ההסתדרות בשנות ה-50 הוא אמר 'אי אפשר להניף יותר מדגל אחד, צריך להחליט מה להניף'. הגיע הזמן, אתה אומר, שהמשפחה תשנה את זה.

דיין הנוכחי דן אותנו לכף זכות, ואנחנו שמחים על כך. אני חושב שגם מר עוזי דיין השכיל לשתף אנשים רבים מתוך הפריפריה כחלק מהעשייה היום יומית, לא כאלה שמגיעים רק מתחומים של מחקר, שזה מאוד חשוב, או מתחומים של סטטיסטיקה, זה מאוד חשוב, אבל בסופו של דבר האנשים שמלווים את עוזי במשך כל השנה, ויש כמה חברים גם משדרות שגויסו למשימות האלה, זה חשוב בפני עצמו. והמנהל הכללי בעצמו. הוא נמצא כאן?

כן, ודאי.

אני מברך, ודאי, את היוזמה הכפולה הזאת. אני גם חושב שבהחלט ההחלטה שלך, יושב ראש הוועדה, מינפה את ההחלטה של שאר הוועדות וזה דבר חשוב ביותר. יכול להיות שהטענה שלנו כלפי הכנסים, מדוע מתקיימים בכל מיני בתי מלון ובכל מיני מסגרות שעם כל הכבוד, איש לא הסמיך אותם, ולצערי חלק מקובעי המדיניות באים לשם ורואים בזה כמעט בבחינת הנחיית עבודה, אם זה בכנסים השונים, בוודאי כשמדובר בכנס המכונה כנס הרצליה, הוא לא תמיד בהרצליה, אבל כך הוא מכונה עדיין, וההנחיות השונות---

לא, הרצליה הוא בהרצליה, קיסריה נדד. אגב, הבעיה, חבר הכנסת פרץ---

לשמחתי אני מתבלבל ביניהם.

בדיוק. זה בסדר.

אני שמח גם יותר שאין לי נדודי שינה מזה שאני לא מבחין בין אחד לשני.

לא יצא לך לנאום שם?

נאמתי. אין לי שום בעיה, גם כשצריך להגיע לשטח שהוא שטח לא ידידותי, אני מגיע לשם בלי שום בעיה.

אני חייב לספר על מקום לא ידידותי, כפי שמכנה את זה חבר הכנסת פרץ, באחד מכנסי דה-מרקר, בעימות הגדול ב-2003, בין שר האוצר נתניהו, שאני הייתי אז יועצו, לבין יושב ראש ההסתדרות, חבר הכנסת פרץ. היתה הופעה של שר האוצר, שזה הקהל הביתי באמת של נתניהו ולאחר מכן אתה בקהל הלא-ידידותי, ואני זוכר את התשואות הגדולות שזכית להן בעקבות נאומך, שהיה מאוד יסודי, מאוד מרתק ואני מוכרח להגיד לך שאני באתי וגם אמרתי לך 'היה לך נאום טוב'. לא הסכמתי עם התכנים, אבל הנאום היה מצוין.

חלק מהדברים שנאמרו שם מוכחים היום. לא ניכנס לזה. אני חושב שהדיון שצפוי לפנינו הוא חשוב, ואני באמת רוצה לברך אותך. אני אגיד את דבריי בהמשך הדיון, אבל רציתי לנצל את ההזדמנות הזאת, כל עוד מר עוזי דיין כאן, כי הוא צריך ודאי להסתובב.

אני צריך לזוז. ויש לי בקשה. אנחנו מציינים היום בערב במושב הפתיחה, שהוא אחרי היום הראשון, 60 שנה לעיירות הפיתוח. לדעתי נעשה עוול היסטורי. יש פה כביש שמפריד בין יישובי המועצה שער הנגב ושדרות, אנשים אומרים שזה הכביש שמצד אחד שלו כולם קרויים ארץ ישראל החלוצית ומצד שני כולם קרויים ארץ ישראל השנייה, למרות שהם עשו בדיוק את אותם דברים. נכון שלא באותם שנים, נכון שלא באותם תנאים. וזה עוול שצריך לתקן אותו. אנחנו מעלים את זה היום בערב, 60 שנה לעיירות הפיתוח, ויש משהו מעשי שאני אבקש את תמיכתכם. אני דרשתי מהשר לתיירות, שהוא אחראי על ועדת טקסים וסמלים, שהשנה יודיעו שזה נושא מרכזי ואנשי עיירות הפיתוח ידליקו את המשואות בהר הרצל. מגיע להם, לא פחות מלאנשי תל אביב.

שעשתה את זה בשנה הקודמת. אני חושב שזה רעיון מצוין. אני בהחלט אדבר עם שר התיירות.

אני מאחל בהצלחה.

תודה רבה.

בואו נשמע. אנחנו היינו במפעל טרה שעובר מתל אביב לכאן. הוא מקבל איזה מענק מסוים על המעבר?

מדובר על למעלה מ-400 עובדים בהשקעה של בין 400 ל-500 שקל הדרושה להעברה והקמת המפעל.

אז מה עושים עם העובדים?

חלק מהעובדים מהמרכז, אבל הרוב הגדול יהיו עובדים מהדרום.

מה קורה לעובדים שהם מהמרכז?

חלק יעברו עם המפעל המועבר, אבל חלק יהיו ודאי עובדים מהדרום. יגויסו עובדים.

זו מחלבה חדשה, יותר מודרנית?

לא, זו מחלבה קיימת, אבל המחלקה שתקום באזור התעשייה נועם תהיה משוכללת והרבה יותר מודרנית והיא תגדיל את מספר המועסקים בה, מעל מספר המועסקים ש---

מתי זה צפוי להיות?

זה צפוי להתחיל ב-2010.

2010 זה בעוד חודש וחצי. בהתחלה או בסוף?

זה תהליך ארוך שלא יבוצע בשנה אחת.

מה עוד?

כ-25% מכלל המועסקים בדרום מועסקים בתעשייה בדרום ורוב מפעלי התעשייה שנמצאים בדרום קיבלו במשך השנים סיוע במסגרת מסלול המענקים של חוק עידוד השקעות הון ובשנה הבאה גם הוקצב אותו סכום שאמור להיות מוקצב השנה, כ-450 מיליון שקל. בנוסף למסלול המענקים קיים גם מסלול תעסוקה שנותן מענקים לעובדים. במסגרת זו אישרנו סך הכל כ-92 מפעלים והגדלה של 2,100 משרות שכ-40% מזה באזור הדרום, למפעלים באזור שדרות, בנגב ובמקומות נוספים.

מה ההיקף של מסלול התעסוקה?

בשנת 2009 זה היה 100 מיליון שקל ואותו סכום אמור להיות גם בשנת 2010.

במסלולים שאתה אומר, גם המסלול של הפטור ממס נכנס?

לא, המסלול של פטור ממס קיים במסגרת הליך במס הכנסה. הוא קיים בתוך חוק עידוד השקעות הון, רק ההליך---

כמה היחסיות של מפעלים שמעדיפים את הפטור לעומת התקציב פיתוח?

רוב המפעלים שמקבלים פטור ממס, לפחות זה היה ככה בשנים הקודמות, הם מפעלים ממרכז הארץ.

אני שואל, כמה מעדיפים פטור על פני ה---

אני אומר שרוב המפעלים באזור הפריפריה, הגליל והנגב, מעדיפים את מסלול המענקים ולא את מסלול הפטור ממס. המיעוט, 30%, 405---

על כמה עומד המענק היום?

המענק היום שניתן הוא 20% מההשקעה והוא מותנה ביצוא של 25% מהמחזור.

טרה זה יצוא?

טרה לא ניתן במסגרת חוק עידוד השקעות הון, זה ניתן במסגרת הוראת מנהל כללי שהוסכמה בין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה למשרד האוצר. זו הוראה מיוחדת, למפעלים מחוללי שינוי.

כמה מפעלים מחוללי שינוי יש וכמה מפעלים שהם רק במסגרת התניית היצוא?

מפעלים מחוללי שינוי זה הליך שהוחל בו רק השנה, זה הסכם או סיכום שרק הוחל בו השנה, אז טרה זה הראשון.

זה מעניין. מה ההמשכיות?

מתוך ה-450 הוקצב סכום של כ-200 מיליון שקל עבור מפעלים מחוללי שינוי. המסגרת נשארה אותה מסגרת, המפעלים מחוללי שינוי אמורים להיות רק באזור הפריפריה, כפי שהוגדרה.

יש התניה במספר העובדים פר השקעה?

כן, יש התניה שיהיו לפחות תוספת של 400 עובדים.

לא, אני מדבר על הנוסחה של 25% יצוא.

לא, במפעלים מחוללי שינוי אין את הצורך ביצוא. התנאי של היצוא לא קיים, יש תנאי של כמות השקעה ותנאי של כמות עובדים. מבחינת ההשקעה צריכה להיות השקעה של כ-300 מיליון שקלים לפחות ומספר העובדים צריך להיות תוספת של 400 עובדים, או העתקה של מפעל ממרכז הארץ.

תוספת למה שהיה במרכז הארץ?

לא, אם הוא מעתיק מפעל, אז הוא מעתיק רק 400 עובדים. אם הוא קיים פה כבר, אז הוא צריך להוסיף 400 עובדים, או שהוא מקים מפעל חדש עם 400 עובדים.

במפעלים מחוללי שינוי, המינימום כדי להיות בפריפריה ולחולל שינוי זה 400 עובדים?

כן.

יש עוד מפעל אחרי טרה שהוא מחולל שינוי?

כן, הוגשה בקשה נוספת שנמצאת בדיון של מפעל חדש. היא נמצאת כרגע בדיון.

בקריטריון של מפעלים במרכז השקעות, מבחינת המענק, יש גם סעיף של מספר עובדים?

לא, זה קיים במסגרת מסלול תעסוקה.

הבנתי, יש שלושה מסלולים; מחולל שינוי, מסלול תעסוקה ומסלול השקעות, מענקים, במסגרת קריטריונים של 20%, 25%. האם יש גם סעיף של מספר מקומות עבודה?

במסגרת החוק, אין, אבל במסגרת הקריטריונים שמנהלת מרכז ההשקעות קבעה לבחינת ההשקעות ולאישורם, יש מדדים שהם השקעה לעובד, או מדדים מסוג זה, שמספר העובדים משפיע עליהם ואז הניקוד שניתן לאותן תכניות והדירוג שלהם מושפע מכמות העובדים שנוספים במסגרת ההשקעה.

בינתיים רק טרה זה מפעל מחולל שינוי היחיד.

כן, טרה הוא המפעל הראשון, אבל בשנה שעברה במסגרת התקציב שניתן לנו, שהיה 260 מיליטון שקל, אושרו בסביבות 40% מכמות הבקשות באזור הנגב. זאת אומרת, השקעה של לפחות 100 מיליון שקל בכ-40, 50 מפעלים אלו שאושרו בשנת 2008. 2009, כאמור, עוד לא התחלנו לאשר משום שהצו לא אושר עדיין בכנסת.

כמה מפעלים שאושרו ב-2008 כבר נמצאים בשטח?

כולם נמצאים. רוב הבקשות במסלול המענקים הן בקשות להרחבה ולהקמה עם בקשות מועטות. יש את מסלול התעסוקה---

כשמנהלת הוועדה שאלה שאלה שהיא מרתקת מבחינה אקטואלית, אבל אני לא יודע להגיד האם זה אפשרי, כי מייצרים איזה משהו מאוד מסוים בירושלים, כבר 25 שנים, אבל היא שאלה האם תהיה, ואני לא בטוח שזה אפשרי מבחינה טכנית, לגבי העתקה של אינטל מירושלים ל... יש להם מפעל אחד באזור, בקרית גת. היא שאלה ואני אמרתי שאני לא בטוח שאפשרי מבחינה טכנית וגם לא היינו רוצים שהר חוצבים יאבד את, צריך לומר ביושר---

אפקט דומינו.

נכון.

אבל הם מאיימים שהם רוצים לסגור את המפעל ולעבור למקום אחר.

אני מקווה שהאיום יישאר בתוקפו, אבל לא יבוצע.

המפעל בירושלים הוא מפעל מחודש, של מפעל ישן שהתחיל בשנת 82', זה לא מפעל בליין החדש של אינטל.

בקרית גת קיבל 2.4 מיליארד שקל בפריסה על פני כמה שנים.

אז המדינה משתתפת. כמה הוא מעסיק?

כל אינטל בישראל 6,000 עובדים.

זה כולל נותני שירותים?

זה כולל גם מרכז לפיתוח שנמצא בחיפה ומרכזים נוספים שנמצאים במרכז הארץ, המרכז בירושלים, ורוב העובדים שנמצאים בקרית גת.

4,000 בערך. שני שליש מגיעים מגוש דן.

לא כולל נותני שירות.

לא. הדבר המעציב זה ששני שליש מגיעים בבוקר באוטובוסים מגוש דן, אבל זה נושא אחר.

לא, זה דווקא חלק מהשאלה.

גם מהצפון מגיעים אליהם.

אם תהיה תוספת, בכל מקרה, הדינמיקה תתפתח. אבל השאלה הזו עומדת בפני עצמה. זו המשימה שלך. אנחנו צריכים עוד לעבוד, לשכנע אותם שאנחנו יכולים לתת להם גם חינוך. ספיר למשל זה מפתח לכך שחברים כאלה יחליטו להעתיק את מקום מגוריהם.

מר עמי צדיק, אתה העברת לי נתון דווקא מדאיג אחר, שההגירה היא שלילית.

כן.

לאורך כמה שנים?

אבל לפני שאתה עובר נושא, אולי לנציג משרד המסחר והתעשייה, תגיד לי בבקשה, של מי האחריות לפיתוח אזורי תעשייה, שלכם או של משרד השיכון?

הפיתוח של אזורי תעשייה הוא במסגרת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. יש מינהל אזורי פיתוח והוא אמור לפתח את האזורים האלה באזורי הדרום והגליל והוא משווק את הקרקע בעלות מסובסדת. העלות המסובסדת היא של הפיתוח.

לפני העלות, אני מבין שלמשל מבחינת האזור שאנחנו נמצאים בו, למעשה רוב האזורים כבר די סתומים, חוץ מאשר נועם שהופך ליעד מרכזי.

ויש את אזור התעשייה להבים, שהוא אזור תעשייה---

לא, אבל באזורי ם הספציפיים כמו שדרות והסביבה הקרובה, אני מבין שמבחינת יתרות השטחים להקמת---

אני לא מתמצא באופן ספציפי ביתרות השטחים, אבל אני יודע שיש אזור תעשייה נועם, יש הרחבה של אזור התעשייה נתיבות, יש גם האזור פה שנמצא מאחורינו, שיש בו שטחים ריקים. למעשה עד לאחרונה היה רק את המפעל של אמדוקס ולא היו פה מפעלים אחרים, ומבחינת כמות השטחים יש גם את אזור התעשייה ערד, שיש בו גם מעט מאוד, ובאזור התעשייה דימונה, יש את הפיתוח של אזור התעשייה הטכנולוגי בבאר שבע, שבו הולכים להשקיע כ-100 מיליון שקל, כך שמבחינת כמות אזורי התעשייה באזור הדרום אין מחסור. יש עודף. יכול להיות שנקודתית, אולי אזור תעשייה שדרות הישן, יכול להיות שהוא מלא, אבל באזורים סמוכים יש מקומות נוספים.

באזור התעשייה שדרות יש 31,000 מטר רבוע, כולם תפוסים.

אמרתי שבאזור התעשייה הישן של שדרות, נכון.

יש פה דוח מפורט על כל אזורי התעשייה, כמה פנוי.

יש גם את אזור התעשייה שער הנגב, שגם הוא נמצא פה.

זה דוח של המשרד לפיתוח הנגב של השר סילבן שלום.

טוב מאוד, נשמח לשמוע.

יש פה דוח על מצב קיים, סוגי תעשיות. לדוגמה בשדרות 31,000 מטר בנוי, תפוס.

במסגרת מסלולי התעסוקה השונים, אני חייב לציין את המרכז של אמדוקס שקיים פה, באזור שער הנגב. זה מרכז שהוא פיתוח קלאסי של מרכז בנגב. עובדים שם כ-500 עובדים, רוב העובדים הם עובדים שנקלטו מאזור הנגב וקיבלו את החינוך המקצועי שלהם במכללת ספיר או בבאר שבע והוא הוקם בזכות התמיכה שניתנה לו עוד לפני מסלולי התעסוקה וזה אחד ממרכזי התוכנה היחידים של חברות תוכנה גדולות שנמצא באזור הפריפריה.

הזכרתי את מסלול המענקים, מסלול התעסוקה. אלו המסלולים העיקריים של מרכז ההשקעות. ניסינו גם לפתח את אזור התעשייה נועם, במסגרת מסלול מיוחד שניתנו בו הטבות מיוחדות, הדבר התעכב בגלל שלא היה שם מתקן לטיהור מי שופכין. זה עיכב את הפיתוח. המתקן הזה עכשיו נמצא בהליך בנייה אחרי תהליך מכרזי ירוק, ואני מקווה שאז אותם מפעלים שקיבלו אישור או אמרו שהם מוכנים לעבור, באמת יעברו. זה בעיקר כי גם ההעברה של מפעל טרה, שהוא בעצם אמור להיות מפעל העוגן באותו אזור תעשייה שעמד ריק.

יש גם, כמו שהזכרתי, את מינהל אזורי פיתוח שמפתח את רוב אזורי התעשייה בנגב. המגרשים שמשווקים, משווקים בסבסוד שנע בין 30% ל-50% או 60%, אם אני לא טועה, תלוי באזור.

בנוסף לזה יש את המדען הראשי שהוא נותן תוספת למענק הפיתוח באזורי א' של 10% ונותן דגש לתעשיות המסורתיות, שרוב התעשיות באזורים האלה הן תעשיות מסורתיות.

יש את הפיתוח של המרכז הטכנולוגי, כפי שהזכרתי, בבאר שבע, שזה השקעה גדולה ומשותפת של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרדים אחרים.

אלו בעצם הכלים העיקריים לסיוע לתעשייה שמפעל התעשייה, המסחר והתעסוקה מפעיל.

מה קרה בארז? אני מבין שאין שם כלום.

אזור התעשייה ארז לא קיים.

הם באו לאזור הזה? הם עברו מזרחה, או צפונה, במקרה של שדרות?

חלק עברו לאשקלון ופיתחו מפעלים חדשים. חלק מהמפעלים האלה החדשים, או המחודשים, קיבלו מאיתנו סיוע במסגרת המסלולים השונים. יש גם סיוע מיוחד שניתן למפעלים שעברו מגוש קטיף, שהשנה הוקצב לזה סכום מיוחד של 4.5 מיליון שקל, לפי החלטת הממשלה.

אתה יודע לומר לנו מתי הועבר הצו לעידוד השקעות הון לוועדת הכספים מטעמכם?

לא, אני לא יודע.

תודה.

בבקשה, מוטי שפירא, המנהל הכללי של לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים).

בקצרה. אני שמעתי את הסקירה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ואפשר לחשוב שפה, באזור הדרום, הפתרון היחידי האפשרי זה רק המפעלים בתעשייה. אני רוצה לתת לכם קצת נתונים מביטוח לאומי מלפני חודש.

בשדרות, שאנחנו נמצאים בה, יש 453 עצמאיים ש-48.5% מהם מרוויחים עד מחצית השכר הממוצע במשק.

4,100 שקל?

כן. באילת יש 2,054, 40% מהם מגיעים עד למחצית השכר הממוצע במשק. באר שבע, 3,800, במצפה רמון 90. חשבתי שאולי הנתונים לא נכונים, אז בעומר יש 250 שרק 27% מהם מרוויחים את השכר הממוצע במשק.

השיעור של העצמאים, כפי שאני רואה אותו, בערך הוא 5%, 6% מכלל התעסוקה של השכירים באזור הדרום ואני גם מבין את זה, גם היסטורית, גם סוציאלית, גם התפתחותית, אבל לדעתי אפשר להגיע הרבה יותר רחוק, ולדעתי יש פוטנציאל גדול בדרום לפיתוח עסקים קטנים ועצמאיים ובעניין הזה המדיניות של הממשלה לגמרי לא סגורה. יש בהחלט התפתחויות מעניינות במשרד התעשייה, נכנסו גם השר בנימין בן אליעזר, גם המנהל הכללי החדש, אבל אם אתם שואלים אותי, לדוגמה, זו תוצאה ישירה של היחלשות של מערכות הסיוע והתמיכה הממשלתיות באמצעות הרשות לעסקים קטנים שהולכים לסגור אותה עכשיו, ומרכזי טיפוח יזמות. יש כאן שני מרכזי טיפוח יזמות, או שלושה, אחד באשקלון, אחד בבאר שבע ואחד באילת---

מה זה הולכים לסגור?

במקומה הולכים להקים סוכנות ביצוע במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שזה עוד נושא שצריך לבחון אותו. צריך לתת קרדיט, גם לשר וגם למנהל הכללי שיעצבו את זה כמו שצריך, אבל המשמעות היא שבאזור הדרום, כפי שאני רואה את זה, מנתונים מסוימים שיש, לצערי אין נתונים על עסקים קטנים בדרום, אבל תצאו מנקודת הנחה שבגדול, בכלל, בכל חברה כלכלית, 98% מהעסקים הם תמיד עסקים קטנים, הגדולים, ה-2%, נותנים הרבה תעסוקה, אבל בגדול בכל מדינות העולם המערבי, וגם בישראל... בישראל יש 412,000 עסקים, 98% עד 99% מהעסקים, התיקים במס ערך מוסף ובמס הכנסה הם עסקים קטנים. ה-1.5% שהם הגדולים, מספרית, נותנים הרבה תעסוקה, נותנים את רוב התעסוקה. ניתן לכם השוואה, בשדרות יש 453 עצמאים, דוח ביטוח לאומי מלפני חודש, אבל יש 9,500 שכירים, שחלקם, דרך אגב, עובדים בעסקים קטנים, עובדים במוסכים, בפיצוציות, בחנויות. שלא תחשבו כשאני אומר 9,500 שכירים בשדרות הם עובדים כולם במשרדי הממשלה ואסם. חלק גדול מהם עובדים באזורי התעשייה, בעסקים הקטנים. אי לכך, אני אומר פה ליושב ראש ועדת הכלכלה, ודיברנו על גם בישיבות קודמות, לפי דעתי, הממשלה לא סגורה עם מדיניות אקטיבית רצינית לפיתוח יזמות ועסקים קטנים.

איפה זה כן התפתח בדרום, שאנחנו רואים את זה? מי שמסתכל דווקא בהתפתחות העסקים. דרך אגב, בשבילך, חבר הכנסת פרץ, במצפה רמון יש רק 93 עצמאים אבל הם מרוויחים טוב. 60% מהם, הרבה גבוה מהממוצע, הם פחות מחצי השכר הממוצע.

מתי המלון שם נפתח?

זאת שאלה מאוד נכונה.

המלון על הצוק שם, שהירוקים התנגדו לבנייתו?

לפני כמה חודשים.

במה הם עוסקים במצפה רמון?

זה רק 100 איש, אין לי את הפירוט המדויק שלהם. אני מסכים עם השאלה, אני מסכים שעצמאים ועסקים קטנים לא מפתחים בשביל עצמם, הם צריכים להיות סביב תיירות, סביב תעשייה. מפעל אֹסם פה, סביבו יש המון עסקים קטנים.

אני חושב שהעסקים הקטנים במצפה רמון יקבלו תנופה יפה מהמלון.

בהחלט. כבר נפגשנו עם השר בן אליעזר וגם ניפגש עם המנהל הכללי, ולפי דעתי המשרד צריך לחשוב איך יוזמים כלכלה משולבת, עסקים קטנים ועצמאיים עם העסקים הגדולים. אני אתן לך דוגמה פשוטה. יש במרחב הדרום המון בסיסי צה"ל ואולי גם יעברו עוד רבים ויש גם משרדי ממשלה לא מעטים בבאר שבע ובמקומות אחרים. שאלה שאני תמיד שואל את עצמי, למה לאוגדת עזה את הציוד המשרדי צריכה לספק אופיס דיפו, שהבסיס שלה בארצות הברית ושלא יספקו את זה עסקים קטנים בשדרות ובנתיבות? זאת שאלה שאנחנו לא מצליחים לפצח את החשב הכללי בעניין הזה. אני מסכים שיש בעיה של אי מתן עדיפות והחוקים, אבל אפשר לפתור את זה. באזורים האלה אין שום בעיה לנסות לעצב מדיניות של העדפה ליצרני המקום, לרשויות מקומיות ולמשרדי הממשלה ולבסיסי צה"ל. זה דבר שנותן דחיפה גדולה.

השורה התחתונה, לפי דעתי יש עוד מה לעשות. אני מציע גם את הכיוון של המחשבה לשנות. לא תהיה כלכלה פה שתתבסס על הריצה הנכונה, אבל האובססיבית אחרי עוד איזה מפעל שיגיע ועוד איזה מפעל שיגיע. אנחנו רואים תעשיית יין, צימרים, מוצרים ייחודיים בדרום שהולכת ומתפתחת יפה. צריך לשבת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עם משרד התיירות, עם כל האלמנטים של העסקים הקטנים, לפתח מדיניות כוללת. יש פה פוטנציאל מצוין, אפשר למצות אותו.

תודה רבה.

בבקשה, נציג אזור התעשייה ארז.

אני אחד מהקבוצה של המגורשים מאזור גוש קטיף, מאזור התעשייה ארז.

גרת בגוש קטיף?

לא. מאזור התעשייה. אזור תעשייה ארז היה מאופיין ביזמים, 90% מהם היו יזמים בינוניים וקטנים, בדונם אחד ועד שלושה דונם שהחזיקו עסק. העסיקו בימי השיא 5,500 עובדים מעזה. כלומר אנחנו אנשים שיודעים לעבוד, יודעים להעסיק אנשים, ומרבית העסק באזור התעשייה ארז נבנו ללא סיוע ממשלתי. כשפינו אותנו, ביקשנו להקים אזור תעשייה חלופי במועצה אזורית חוף אשקלון, אמרו לנו שאי אפשר, 'יש לנו אזור בנתיבות, תלכו לשם', עד שהסתבר כעבור שנתיים של בחינה של המקום שאי אפשר לעבור לנתיבות בגלל אותו מטע של פלשתינאי.

אנחנו היום מבקשים להקים אזור תעשייה חלופי במועצה אזורית חוף אשקלון ואין לנו, לצערי הרב, רוח גבית. אנחנו אנשים שיודעים לתכנן, יודעים לעבוד, יודעים לעשות דברים לבד, לא צריכים עזרה גדולה, רק תגידו לנו 'זה השטח, פה מותר לכם להקים את הכל', תאמינו לנו שיש לנו פוטנציאל מינימלי לפחות להעסיק 700 עובדים.

שאלה:
איזה סוג של תעשייה?

של מוסכים, של מתפרות. פחות או יותר מה שהיה באזור ארז, פלוס התאמות שמתאימות לישראל. עכשיו אנחנו באוויר.

לא בניתם עסקים חדשים?

העסקים סגורים לגמרי, גם הפיצוי עצמו לא היה מספיק בשביל לשקם אותם במדינת ישראל.

אני הבנתי את הבעיה, וגם מר דיין רוצה להוסיף משהו. לפני יומיים אני וחברי הכנסת אילטוב וטבייב, שהם חברי הוועדה, היינו בסיור גם בניצן, אחר כך היינו במבקיעים וסיימנו בארוחת צהריים אצל משפחה מפונה מגוש קטיף, שהמטעמים היו טובים מאוד, ואנחנו הודענו שבשבוע הראשון של ינואר, כפי שאנחנו עושים אחת לשלושה חודשים בוועדת הכלכלה, אנחנו מקיימים מעקב אחרי הטיפול של משרדי הממשלה בעניין הזה. אחד הנושאים שמנהלת הוועדה רשמה להעלות הוא הנושא שאתה דיברת עליו עכשיו. אתה מוזמן לישיבה הזאת. הם צריכים לבוא עם תשובות, ואם לא יבואו עם תשובות, אנחנו נסיר את החסמים שלדאבון הלב מצויים עדיין גם בנושא שאתה הצגת.

אנחנו מ-2005 באוויר, אלה שנים אבודות. יכולנו לעשות המון דברים.

אתה רוצה להוסיף משהו בעניין הזה?

כן. אני יושב ראש העמותה של ארז. מר שפריר ישב במנהלת התיאום והקישור של עזה, הוא הביא לארז את היזמים בזמנו, חוץ מאשר שהוא אחר כך נהיה יזם. זאת אומרת ממשלת ישראל הביאה את היזמים לארז וממשלת ישראל לפני חמש שנים זרקה אותנו ולא דאגה לנו לשום אזור. מדברים על נועם, פאסה, אנחנו לא הולכים לנועם, הודענו שאנחנו לא הולכים לנועם. 120 בעלי מפעלים שהיו, 30% מהם בקושי חיים. כשהוא אומר שקנו, לא קנו, קנו שניים שלושה אנשים, אולי נתנו לאחד סיוע, אבל 120 מפעלים נשארו בלי מפעלים.

סלח לי שאני אשאל אותך שאלה יותר ממוקדת. על בסיס ההפעלה של התעשייה שלך, מי היו הרוכשים שלך, מי רכש את הסחורה שלך? בסיס ההעסקה היה 90% מועסקים שהגיעו מעזה, אז לא אכפת לי שיהיו מועסקים ישראלים שיעבדו אצלך, השאלה למי מכרת את הסחורה. אם מכרת לעזה---

לא מכרנו לעזה. בשום אופן לא מכרנו לעזה. מכרנו ליצוא, היה לנו המון יצוא. זה שעובדים ערבים היו עובדים, הם היו עובדים, אנחנו עשינו המון ליצוא, עבדנו לצה"ל המון, היו שלושה מפעלים שעבדו ועשו אפודי מגן לצה"ל והיום הם זרוקים בכל מיני מקומות.

אם זה יצוא, ובאמת הספקים שלך, הקניינים שלך בחוץ לארץ או בכל מקום אחר קיימים, אז הביקוש הזה הוא פוטנציאל להקים מפעל ואחת הבעיות המרכזיות בהקמת מפעלים זה אם יש לך למי למכור. תן לי כיוון של מישהו שמתחייב למכור, לחבר את המשקיע והתשומות זה הרבה יותר פשוט. הבעיה היא אם אותם אנשים שמכרת להם עדיין קיימים בכלל.

סליחה, גם כח האדם שאנחנו מדברים עליו, כח האדם בעזה, היה יותר זול.

בסדר, אני מוכן להרוויח פחות. אני יוצא מנקודת הנחה שמתפרות כאלה קטנות ואחרות פאסה, לא יחזרו למסלול.

איזה מפעל למשל?

חברת חגור הגדולה יושבת היום בכרמיה. דאגתי לה למקום של שלושה דונם, ארבעה דונם, הם משלמים שכר דירה, היא משלמת 30,000 שקל לחודש והיא רוצה לשבת במפעל נורמלי, לא בקיבוץ כרמיה, לייצר את המוצר והיצוא עצום. אקספורטר זה מפעלים לציוד צבאי, יש מפעלים לשולחנות, כיסאות למשרדים. יש כל מיני סוגי מפעלים. היו לנו 50 בעלי קרקעות, בעלי בתים, בארז. גם את הפיצוי עבור המבנים גם לא קיבלנו. זאת אומרת מגיע לנו עוד לקבל כסף, למה אנחנו לא מקימים בכלל? כי עוד לא קיבלנו את הכסף להקים את המבנים האלה. אם יהיה אזור תעשייה, בהחלט אנחנו הולכים לכיוון הזה. אני מייצג, דרך אגב, את חוף אשקלון, בנושא התעשייה.

הדובר הבא הוא מר רוני פלמר.

יצא לי להשתתף בפגישה שונה לפני שנה ואנחנו ארגון שבעיקר מתעסק בלהביא אנשים להתיישב בנגב ובגליל, עד היום מעל 4,000 משפחות שכבר עברו במסגרת של יישובים כפריים וגם של ערים, והסיבה שאנחנו פה זה באמת לשאול מה השתנה מהפגישה הזאת.

אני לא אומר את זה בהתרסה, אני אומר כי מהפגישה הקודמת כלום לא השתנה. היתה סקירה כזו או אחרת ובסופו של יום קורים כמה דברים טובים, צריך לברך על זה, רק פה---

אתה גם עברת לפה?

מפתח תקווה עברתי לנגב. תכל'ס, בתור מי שמתעסקים עם האוכלוסייה שרוצה להישאר פה ולעבור לפה, יש כמה דברים. אחד, חסר פה חיבור. כבר עושים פעולה טובה כמו טרה, ושאלתם שאלה נכונה, קודם כל צריך לראות מה לוח הזמנים שטרה עוברת ומתחייבת, לא מתי שנוח לה, לא מתי שזה, והמדינה כבר שמה פה 400 מיליון שקל, לראות שזה קורה עכשיו ולא בעוד עשר שנים.

אני הבנתי שיש לוח זמנים. מר ערן פולק, המדינה יודעת?

יש להניח שהם יודעים.

הוא אמר 2010.

אני אומר לך, שווה לדעת מתי זה נגמר ומתי זה מתחיל.

עד שמתקן הביוב לא יתחיל לעבוד בנועם, אף אחד לא---

יפה, על מה זה תקוע, מתקן הביוב הזה? אתה מדבר על 400 מיליון שקל. אני גר בנגב עשר שנים, על מתקן הביוב אני שומע שבע שנים. כמה הוא עולה? הרבה פחות מ-400 מיליון שקל. כבר היו פה מפעלים, עוד לפני, שהיו יכולים להיכנס לנועם עשר פעמים ולא נכנסו, על איזה כמה עשרות מיליוני שקלים במקסימום.

מר פלמר, אתה מוכן לספר לוועדה על הפעולות שאתם עושים?

ומה אנחנו יכולים לסייע?

כן, כי מול משרדי הממשלה, הוועדה יודעת לעבוד. השאלה היא פשוט מה אתם מניעים.

אני אגיד לכם. יושב פה מר עודד פלוט, מהמועצה האזורית שער הנגב, אז ניגע בפעילות באזור הזה. אנחנו, אורחי המלחמה בשנה שעברה, בלי לפגוע באף אחד, אבל שדרות מבחינתנו באזור הזה זה לא לב הנגב, זה לא באר שבע ודרומה, אבל בגלל החשיבות של האזור הזה, נכנסנו אליו. אני יכול להגיד לכם שמקומות כמו נחל עוז, עשר משפחות, ברור חיל, גרעין יוצאי נועם, להשאיר פה את הסטודנטים, במקום שיחזרו לחונטה בפלורנטין, 15 משפחות פלוס 10 שנכנסו לקיבוץ בברור חיל. שובה, מושב, שהרבה שנים לא היתה בו קליטה, 18 משפחות נכנסו עכשיו בזמן סוכות. ארז, הקיבוץ, גרים שם סטודנטים, שיתוף פעולה עם איילים. אבשלום, יש פה תשעה גרעינים, אגב, הממשלה גם עזרה בזה, 28 מיליון שקל, בשעתו מר אולמרט ומר דינור סייעו ותקצבו. זו הפעילות שלנו פה. ועוד סיוע בקטנה, למשל אמדוקס, שיחה מאתמול, צריכים עוד עובדים. צריך לגעת בדיוק בזה.

הם פונים אליך? אמדוקס צריכים עוד עובדים, אז מה הם עושים?

יש לנו מרכז מידע שיושב בגן התעשייה בעומר, ויפתח את שעריו בעיר העתיקה של באר שבע בפסח, בעזרת ה', אז מוזמנים.

נקווה שלא יגבו ממך דמי חסות.

לא, הם כבר לא גובים דמי חסות, ובדיוק את התדמית הזאת מזמן---

זה נגמר? אני שמח לשמוע.

העיר העתיקה בבאר שבע משנה את פניה ללא הכר.

בשורה התחתונה, ההון האנושי, לדוגמה, אני חושב שהוא בעיה הרבה יותר גדולה עם פתרון הרבה יותר זול מכל המיליארדים של המדען הראשי, מסלולי תעסוקה, וכולי, שצריך להשאיר אותם ולהגדיל אותם, אני פחות מבין בזה גם. ההון האנושי מפוספס, יש פה 30,000 סטודנטים בדרום, כל שנה כ-5,000 סטודנטים מסיימים את הלימודים, מעל 4,000 עוזבים, 50% מהם במקור דרומיים. השקעות החינוך שמדינת ישראל עושה על החבר'ה האלה שיגיעו לבגרות ויגיעו ללמוד פה, מתפספסות, כי החינוך עשה גם את הצעד הערכי שלו בלהגיד לאנשים שלא מספיק לסיים ולהיות עם תעודת בגרות ולהגיע לאוניברסיטה, אלא גם להישאר באזור או לחזור אליו, וזה תכניות כמו עתידים, שהמדינה מעורבת בהם, וצריך לראות איך משכללים את הדברים האלה. צריך להכיר, יש פה המון הון אנושי מפוספס. 70 משרות שאמדוקס צריכים, סדר גודל בשנה האחרונה, תבינו את ההיקפים. אנחנו היום מכירים 600 משרות בנגב, רק אנחנו, במרכז המידע שלנו, של הנדסה, של ניהול, מקצועות נבחרים, לא רק צווארון כחול. אני חושב שפה המדינה חייבת לשכלל את זה, כי בסוף, אני כסטודנט שמסיים עכשיו את הלימודים, אם לא תהיה לי פה חבילה שנותנת לי דיור זמין בשכירות... וזה ברמה של 2,000 חבר'ה צעירים, זוגות ומשפחות צעירים, אפשר להביא מחר לנגב ולגליל, אם יהיה דיור זמין בשכירות. אין, תחפשו בשדרות היום דירה להשכרה. בשדרות, בערד, בירוחם. אין. אין דירות להשכרה. אני אומר לכם, יש קבוצות שאין לנו לתת להם דיור.

רואים את זה בכל מה שקשור במעבר צה"ל. יש פה מחסור עצום בדירות להשכרה, בדימונה, ירוחם, ערד.

שיהיה דיור, על המחיר אחר כך נדבר. דבר ראשון דיור.

לא היתה בנייה.

האוכלוסייה גדלה ואין בנייה. יש פה בעיה במינהל מקרקעי ישראל וצריך לפתור אותה.

יש את הנושא של ההון האנושי, שחסרות פה השקעות. אם אנחנו צריכים להגיע לסטודנט, שעכשיו צריך לבחור בין חברה בצומת רעננה או בניו יורק, או בעמק הסיליקון, או בנגב, אותו סטודנט צריך לראות שהיכולת להשתכר פה בנגב היא גבוהה , וזה הנושא של ההון האנושי וזה לא הרבה כסף ביחס לכל ההשקעות האחרות.

דבר נוסף זה הנושא של חוק אזורי עדיפות לאומית. יושבים פה חברי הכנסת ואני אומר לכם, יש מפעל גדול מאוד באזור יגאל אלון, שהולך לעבור לדרום, אבל הדרום של מדינת ישראל מתחיל בתימורים. אזור קרית מלאכי ואזור שדרות ואזור דימונה, אותו דבר. הכל נגב. גם גדרה. מה שקורה זה שאם חברי הכנסת, וזו פנייה אליכם, ימשיכו להילחם ואריאל תיכנס לחוק אזורי העדיפות הלאומית, ואין לי שום דבר נגד תל אביב ולא נגד אריאל ולא נגד קרית גת, אבל הנגב מתחיל בבית קמה. אם הוא לא יתחיל בבית קמה, אז הנגב יישאר איפה שהוא היום. לכן מעבר לכל הדיבורים האלה, צריך קודם כל להחליט איפה הנגב והגליל מתחילים ולא לתת לפוליטיקה, כמו שקרה בשבוע שעבר, שזה לא עלה לדיון, למסמס את זה---

כי לא היתה הסכמה.

בדיוק.

קרה משהו בערב?

קרה שמשתמר המצב הקיים.

ואז מה שיקרה זה שתהיה יוזמה מימין, יוזמה משמאל, שבמקום שיהיו 10 מיליארד ממוקדים, יהיה לך מיליארד מפוזר ושוב אתה תבוא לנועם, אתה תשאל מי עובד בטרה, באמת המנהלים יבואו מהמרכז, 20, 30 מנהלים, אחרי זה יעתיקו, כמו שהיום נטפים, אינטל וכולם, יושבים בתל אביב, ופה יש את הצווארון הכחול, העובדים של הנגב. כמה זמן זה יחזיק? לא ברור ואז ידברו שוב על ירושלים וכל הפעילות הזאת תחזור לחוץ לארץ.

בשורה התחתונה, יש פה מעט שמחזיק את המרובה. אני רוצה להצטרף למה שנאמר שצריך לגבש פה מדיניות מסודרת שאומרת שהמטרה היא להגדיל. השר סילבן שלום מדבר על 600,000 איש, צריך לדעת כמה משרות הדבר הזה מייצר. הכל עבר כבר בהחלטות ממשלה, אגב, ב-2005, תכנית ירום, ה-17 מיליארד, צריך לסכם את המדיניות הזאת וצריך לראות מעבר דרומה. אני אומר לכם, זה הולך לככב בתור אחת הפארסות, אם אנחנו לא מתעשתים, כי הולכים להשקיע 25 מיליארד שקל בלהזיז את הצבא דרומה, וכמו שזה מתנהל כרגע, ואנחנו משתדלים ללכת לכל ועדה, לכל פגישה, ראש אגף כח אדם, ראש מנהלת, שר הביטחון, אני אומר לך, מה שייצא זה 22,000 חיילים בצריפין, והמדינה תרוויח בצריפין וראשון לציון תרוויח, בצומת הנגב יהיו 11,000 חיילים סדירים, אולי 30 משפחות שיבואו לנגב, המינוף הכלכלי זה יהיה רק חברות במרכז או מחוץ לארץ שיכולים לתת מענה לכזה דבר גדול, תראה מי התחרה על הבנייה שם, אריסון וכאלה, ובשורה התחתונה כל המינוף ההתיישבותי והכלכלי של מעבר צה"ל דרומה יכול לרדת לטמיון. כל זה ישתפר בטוח בעוד שלושים שנה, אבל הבעיה שאין לנו את השלושים שנים האלה בנגב. אז אנחנו אומרים פה, 'It's now או הנגב'.

תודה. תיכף נשמע התייחסויות לדברים שלך גם מהאוצר, גם ממשרד התעשייה וגם מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, שלא שמענו עדיין את העמדה שלהם.

מר שמוליק כרמיאל, סגן המנהל הכללי בזוגלובק.

אנחנו מעסיקים פה באזור 80 אנשים ובפריפריה אחרת, באזור שלומי, עוד 900 אנשים.

לכל מלה שלך התחברתי. אני מאחל לטרה המון הצלחה, לקלוט 400 עובדים. אני פותח פה עוד חודש קו חדש, אני לא מצליח להשיג 20. פה בברור חיל. 20 עובדים אני לא מצליח להשיג. מהנדס, טכנולוגיות, את כולם אני אביא מהנגב שמתחיל מקו תימורים צפונה. אני יליד באר שבע בעיר העתיקה והיום גר בצפון. אי אפשר להשיג עובדים באזור הזה. אנחנו רוצים להתקדם, רוצים לפתח, בשלומי אני עושה ככה ואני משיג 200 עובדים, בשדרות כנראה שאנשים יקרים מפז, אני לא מצליח להביא עובדים. אתם צריכים לעזור לנו.

לא יודע, אמר מר רוני פלמר שיש לו מאגר.

אנחנו מדברים על השכלה גבוהה בדרום.

מה אתה צריך?

אני צריך עובדי כפיים, אני צריך טכנולוג. אין לי, לא רוצים לרדת לגור פה.

ומפה?

כי אין השקעה בהון האנושי. החברים שלנו זה פסיכים שאו נוסעים לעבוד ב---

מנהל המפעל נמצא בגן יבנה, מנהלת הייצור נמצאת בקרית גת. זה לא רע.

איזה שכר אתה מציע?

בין 10% ל-15% מעל לשכר מינימום לעובדי ייצור, כאשר הם עובדים משמרות ויכולים לקבל משכורת יותר גבוהה מזה, ולמהנדסים כמו שמקובל בשוק.

בסופו של דבר זה יהיה ככה, טרה בסוף יקלטו 30 אנשים מפה וכולם רק יעשו הסעות למרכז הארץ וחזרה.

אלא אם פעם אחת ולתמיד המדינה תחליט שהנגב והגליל באמת חשובים, אבל באמת, ועושים חבילה אחת וקובעים אזורי עדיפות לאומית, מכניסים שם מיליארדים, כסף לא חסר במדינה הזאת, יושב על המדפים ומחכה ומישהו צריך לחלק אותו למקומות הנכונים.

אני מנהל סניף דרום של התאחדות התעשיינים ואני גם תושב חדש בנגב מלפני שנה, מהרצליה. אני גר במיתר, עברתי עם המשפחה לפה, זה חלק מההגירה החיובית שיש.

כמה נקודות. קודם כל נושא מפעלים חדשים. לא רואים פה מפעלים חדשים שקמים. אני נמצא פה כבר שנה וחצי, הרחבות קיימות, חדשים? מי שרצה להגיע לנועם בשנתיים האחרונות ואני מכיר את רובם ברמה האישית, פשוט נשברו מהביורוקרטיה וממתקן טיהור השפכים שלא הוקם, ויזם לא יכול לחיות ברמת אי ודאות כזאת. יש פה אי ודאות. מפת עדיפות לאומית נחתמה, מתי היא עוברת לוועדת הכספים? לא יודעים. מה קורה ב-2012? בטח כולנו מעודכנים, ב-2012 מדברים על לשנות. יזמים לא יכולים לקבל החלטות שבכל שנתיים פה משנים את העדיפות הלאומית, את ההטבות. מה ההטבות שיהיו? מדברים על אזורי תעשייה מרחביים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

מי שייחתם היום, לא ישנו לו בעוד שנתיים.

נכון, אבל מדובר על הרחבה בעוד שנתיים? יש עניין של אי ודאות, פעם אחת. פעם שנייה, מה ההטבות שמדברים עליהם באזורי תעשייה מרחביים? אד הוק לפטור את טרה. מענקים יודעים לעשות, אין פה מדיניות ארוכת טווח. נכון שיושבים עם ההתאחדות בכל המקומות, אבל עדיין אין הסכמות.

נושא של מעבר צה"ל דרומה. אני שותף פה לדעתו של מר רוני פלמר. עד שלא יהיה חוק חובת המכרזים, כחול לבן... אני בכוונה לא אגיד רכש מהנגב, שיקנו בישראל, זה יגיע גם מהנגב, כי בסוף מדינת ישראל היא קטנה, יש ספקים שאין בדרום ויש בצפון, אני מכיר את זה. אבל הקבוצה שתזכה תוכל לעשות רכש גם בחוץ לארץ, ואתם תראו 2,000 סינים בונים את עיר הבה"דים פתאום, כמו את מנהרות הכרמל. זה איזה שהוא אבסורד.

הם לא מצליחים למצוא 70 עובדים.

אני עונה לו על ה-70 עובדים, זה הסעיף הבא. הוא ביקש 20.

אני צנוע.

נכון שלא דיברת איתי עוד, ואני מייצג אותו, השבוע נסגרו מפעלים באופקים. אני לא יודע אם אנשים יודעים, באופקים נסגר מפעל השבוע. ביטחונית, זכוכית. הלך בעל הבית, שאני גם אותו מכיר, וברח. התפנו 15 עובדי ייצור, יש לי את קורות החיים של כולם, ביקשתי ממנהלת החשבונות, ואני הולך למצוא להם עבודה בתוך המפעלים באזור. אמרתי להם, עובדי ייצור חסר, מי שיודע לעבוד בתעשייה, אני מוכן לעזור לו, וזה לא התפקיד שלנו, דרך אגב.

מה הם יכולים להיות בזוגלובק?

הם יכולים, עובדי ייצור.

הם לא יהיו בזוגלובק. מי ייסע מאופקים לזוגלובק בשביל 3,500 שקלים?

הוא בברור חיל. יש הסעות.

תפסיקו כבר לדבר בצורה כל כך חסרת ערך על עובדי הצווארון הכחול. הם עושים לו טובה כשהם באים לו משדרות. מה, הוא הולך לשלם להם את ההסעות ואת השעה הנוספת וכולי וכולי? אישה שעבדה באופקים במפעל, בביטחונית, שהיו לה תנאים נורמליים, אתה רוצה עכשיו להעביר אותה לזוגלובק? ואחר כך תבואו ותאשימו אותם שהם פרזיטים? די עם התפיסה הזו. יש עובדי צווארון כחול, אלה עובדים שמגיעים, הם צריכים תנאים סביבתיים טובים ואף אחד לא משלם עבור זה. לצערי. אף אחד לא מוכן לשלם עבור זה. תגיד לי אם הוא מוכן עכשיו להתחייב לתת להם הסעות, לתת להם שעה בבוקר ושעה בערב? הוא יגיד לך שלא כדאי לו, שאין לו שם כדאיות כלכלית. הוא אמר לך מראש. 10% פלוס שכר מינימום. על מה אתם מדברים? נו, באמת. אז בואו נדבר לעניין. אתה באמת תגיד לה 15% ואחר כך עוד תתראיין לי בעיתון ותגיד 'אמרתי לה 15% ולא הלכו?'

אני ממש לא אתראיין בעיתון, דבר אחד. דבר נוסף, מימון מפעל ביטחונית. בחודש הבא נפתח מפעל חדש.

תמצא להם באופקים.

בחודש הבא נפתח מפעל חדש, קליר פותח מפעל באופקים. הם כבר מראיינים אותם, כבר העברתי להם את קורות החיים. לכן אני אומר---

אל תחבר דבר שהוא מלאכותי. שמעת מה הוא אומר. שיגיד שהוא מוכן לשלם היום את שעות איבוד הזמן שהאנשים האלה יפסידו. הוא לא יהיה מוכן. אז בואו נעמיד את זה במקום. שמעתי מה אומרים כולם, אבל תיכף נתייחס.

אוקי, אז נשמע.

אלה הנקודות שרציתי להגיד.

הרגת לו את החשק לדבר. שנה בנגב, תן לו.

עמיר פרץ

שמעת? להוא חסר לו 400, לזה חסר לו 500, עוד מעט תצא מפה באמירה שכל האנשים שגרים פה זה חבורה של פרזיטים. אני רואה אנשים שיושבים במפעל לעופות, עם הרגליים במים עד כאן, בשביל 3,800 שקלים, ואחר כך גם שובתים בכבישים כדי לקבל עבודה, אז אני ארשה למישהו פה לתאר אותם כפרזיטים? עזוב. יש איזה מידתיות, אתה רואה לאיפה זה גולש. צריך לעצור את זה בזמן.

טוב, אני לא חושב ש---

אבל אי אפשר להתעסק רק בזה כל השנים.

טוב, אוקי, רוני.

אני לא מתעסק בזה, סלח לי. אתה צריך לעבוד עוד 50 שנה כדי להספיק מה שעשיתי בנגב.

רוני, בסדר, יש פה ויכוח הרבה יותר עמוק.

לא באתי בטענה.

אז תירגע. גם בעניין טכנולוגיות ומהנדסים ואמדוקס וכל הסיפור, תיכף אני אתן לך הרצאה מלומדת בעניין, איך מעבירים מהנדסים.

חבר הכנסת פרץ, אני לא חושב שמישהו האשים פה חלילה אף אחד בפרזיטיות, ואם יש צורך בגיוס עובדים---

עוד רגע זה יקרה.

לא, חס וחלילה. אני בטוח שלא התאחדות התעשיינים ולא---

מאה אחוז, אין לי בעיה.

ואף אחד, כי הדבר הוא לא נכון. מצד שני, יש הרבה מקומות בעולם וגם בארץ שנוסעים מרחקים מסוימים כדי לעבוד. עבודה היא הרבה יותר טובה מכל דבר אחר ואני מכיר גם בארץ ישראל, בכוונה אמרתי, וגם במדינת ישראל, הרבה מאוד אנשים שנוסעים לעבוד גם חצי שעה וגם ארבעים דקות וגם שעה.

אבל שמישהו יממן את זה.

איפה יהיה המפעל שלך?

בברור חיל.

די קרוב. שבע דקות נסיעה, זה לא ארבעים דקות.

אדוני היושב ראש, אני הייתי אצלו בביקור.

אצל?

חברנו מתנועת אור (רוני). יש לך תופעה, למשל, פשוטה. היה מבצע של עובדות חד הוריות שעובדות בחממות בניצנה ובעוֹבדַת. אחד הדברים שמימנו משרד התעשייה והמסחר ואחרים זה את ההסעות. הפסיקו לממן את זה. נגמר העניין.

הפסקתם לממן את ההסעות?

גורמים מסוימים. אני לא יודע אם זה הוא ישירות.

אני שואל אותו כנציג המשרד, לא באופן אישי.

זה היה פרויקט שהסתיים.

אני בא לעזרתך. אותו חקלאי בחממה לעגבניות שרי אומר 'אני מוכן לשלם 4,000 שקל, אבל אם אני צריך לשלם גם את ההסעות וגם את התוספת זמן, אני לא מסוגל לעמוד בזה', וחצי שנה הם מימנו ועובדה שהבחורות האלה הגיעו בוקר בוקר, ועבדו שם כמו שצריך, גם בחממות, גם בעוֹבדַת בעתיקות, ובן רגע אתה מוצא את אותן אמהות חד הוריות כשלפתע אין להן... ומה יקרה מחר? נעשה דיון על חד הוריות ונגיד להם 'למה אתן לא עובדות?' הן רוצות לעבוד. אחת הבעיות, מה שהן תיארו, זה ליצור מעטפת שהמדינה מממנת ואחר כך תן למפעלים להתחרות. הוא מוכן להתחרות, אבל תממן לו את המעטפת.

מר פולק, אתה רוצה להתייחס? לתת איזה שהיא התייחסות כללית, גם לחלק מהדברים ששמענו כאן.

דרך אגב, יש איזה שהיא סיבה שאין פה אף נציג בדווי? סתם ככה, יש כמה תושבים---

חבר הכנסת אל-סנאע היה יכול לבוא לישיבה. הוא מייצג את הפלשתינים, בזמן שהוא צריך לייצג את יושבי הדרום. נו, באמת, אנחנו מכירים כבר את ה... עכשיו חשוב לו לדבר על הכרזה חד צדדית של מדינה פלשתינית, לא על הבעיות של הבדווים. אתה רוצה שנפתח את זה? זה מה שהוא עושה.

בבקשה, מר ערן פולק, גם להתייחסויות של לה"ב, גם של התאחדות התעשיינים בדרום.

הוא רוצה שלום.

מאה אחוז, גם אני. אני עדיין מחפש את הצד השני מאה שנה. אמרתי שאני מחפש, לא אמרתי שאני לא אמצא, אמרתי שאני עדיין מחפש.

אל תחפש מתחת לפנס.

אוקי. הבנתי את הרמז.

אני אתייחס בקצרה לדברים שנאמרו. אני אתחיל דווקא מהדברים שנאמרו על ידי המנהל הכללי של תנועת אור.

שם המשחק, בטח בדיון כזה של ועדת כלכלה, הוא תמריצים ובתמריצים, הדבר הכי חשוב בתמריצים זה מיקוד. ברגע שתמריצים לתעשייה, למסחר, לחינוך, לכל דבר אחר, מפוזרים על פני אוכלוסייה רחבה באזור אחד, הם לא מסוגלים להביא תוצאות. היכולת לקדם גם תעשייה, גם מסחר, גם העברה של אוכלוסיות איכותיות לפריפריה, אני לא מבחין כרגע בין נגב לגליל כי ההתייחסות צריכה להיות זהה, טמונה בזה שניתן יהיה למקד את התמריצים ולשלוח את הכספים ואת המשאבים בצורה ממוקדת למקומות שבהם הם נדרשים.

אגב, יש לזה עוד רמה של תמריצים, או של מיקוד לאזורי תעשייה מרחביים, אני אגע אחרי זה בהתייחסות לדברי התאחדות התעשיינים.

מפת אזורי עדיפות לאומית, או צו אזורי עדיפות לאומית של חוק עידוד השקעות הון, שהיתה אמורה להיות, לפי החלטת ממשלה, ואגב לפי עסקת החבילה, קבעה בדיוק את זה. קבעה שמ-2012 המיקוד יהיה יותר משמעותי והמיקוד יהיה לנגב ולגליל בצורה ממוקדת, לפי מדד פריפריאלי ולפי מדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משהו שמאוד מסודר ומעוגן בצורה מקצועית ולא נתון לשינויים. המפה הזאת לא התקבלה. זאת אומרת בעצם התקבלה החלטה שהמפה הקיימת תישאר, אותה מפה שמגדירה אזורים הרבה יותר נרחבים, ואותה מפה היא בעצם שמאפשרת לקבל את אותן הטבות בקרית גת או בקרית מלאכי כמו בשדרות ובבאר שבע וכמובן שאין לי שום דבר נגד הרשויות היותר במרכז, אבל זה ברור שככה התמריצים לא יכולים לעבוד.

הוא מדבר על מפת אזורי עדיפות לאומית שאמורה להיות מאושרת.

הצו שיוגש על ידי האוצר?

מגיש אותו שר התעשייה, המסחר והתעסוקה---

זה לא הוגש עדיין.

אני לא יודע אם חבר הכנסת פרץ, שאמר קודם את התשובה ביחס להטבות המס, שזו נקודה מאוד חשובה---

מסלול המס, עשר שנים.

נכון. דובר על תקציבים של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה, למסלול המענקים, ואיך הם מתפלגים ואיך הם מקדמים. מסלול המס שבו פער ההטבות בין הפריפריה למרכז הוא מאוד זניח, הוא מסלול שמספק בערך 4.5, 5 מיליארד שקלים בשנה ורוב ההטבות האלה הולכות למרכז. זאת אומרת, ככל שהתמריצים פרושים יותר, וזה המצב היום, והם פחות ממוקדים, היכולת לעשות את השינוי היא יותר קטנה, וזה בדיוק מתחבר למה שאמר מר פלמר. זה הדבר המרכזי שצריך להשתנות.

מה שאתה רוצה לומר, שמסלול המס הוא שוויוני בכל הארץ?

הוא לא שוויוני, הפערים הם קטנים. יש פריפריה, יש אזור פיתוח א' ואזור פיתוח ב'.

מפתח ההכרה בקבלת מסלול המס זה רק תלוי יצוא?

לא. במסלול המס זה טיפה יותר מורכב, יש מספר מסלולים. הפער בין המסלולים נובע גם מנושא של אזור פיתוח א', או אזור פיתוח ב', אבל הטבות מס ניתנות בצורה משמעותית גם באזור המרכז ופער המיסוי בין שני האזורים הוא לא משמעותי.

אתה מציע לבטל את הטבות המס במרכז?

אני מציע שכדי שלדברים שנאמרים ולהחלטות על העדפת פריפריה יהיה תוקף---

אני שואל מבחינה מקצועית.

חייבים להגדיל את הפערים בין התמריצים שניתנים במרכז לבין הפריפריה. זה לאו דווקא מס, זה גם מס, אבל זה גם דברים אחרים.

תיאורטית המשנה היא נכונה.

איך זה יבוא לידי ביטוי?

אפשר לשמוע מה אנחנו הולכים לעשות בחמש השנים הקרובות בנושא הזה, בכדי להגיע לתוצאה כלשהי? סתם, ככה, איזה מין חזונון, לא חזון, חס וחלילה.

אני אמרתי בתחילת הדברים, הרעיון לשינוי, שהיה במסגרת צו אזורי עדיפות לאומית שאושר בהחלטת ממשלה ונסגר בעסקת חבילה, בוטל.

אז מה החזון שלנו? אני מוכרח להגיד לך, יש דברים שאני מבין, לטפל באתר טיהור שופכין, אני מבין, אני שואל שאלה נורא פשוטה, תגיד לי, לאן אנחנו רוצים להגיע חמש, עשר שנים מהיום. שאלה סתמית, משום שמדובר פה בתהליכים ארוכים, מה לעשות. מה לעשות. אם אין, בסדר, נשמע.

יש החלטות ממשלה יחסית מפורטות בנושא של הפריפריה, גם ההחלטה מ-2005 שמגדירה את הנגב.

של נושאים תכנוניים לביצוע.

גם החלטה מ-2008. ההחלטות האלה, חלקן הלא מבוטל נופל בגלל חוסר היכולת להבדיל את התמריצים בין המרכז לפריפריה.

איך אתה מציע להבדיל? אתה אמרת את זה כבר, אתה אומר את זה פעם שנייה ושלישית, מה ההצעה?

יש היום דיונים על הגדרה של אזורי עדיפות לאומית, לפי חוק אזורי עדיפות לאומית.

את זה שמענו, בהידברות בין משרדי הממשלה.

זה לא אותו צו שעליו דיברתי. יש היום דיונים במסגרת חוק ההתייעלות לשנים 2009 - 2010, אושר חוק אזורי עדיפות לאומית, שמאפשר לממשלה להגדיר אזור כאזור עדיפות לאומית ולתת לו בדיוק את אותו סולם של תמריצים. מתקיימים כרגע דיונים במשרדי הממשלה על ההסדרה של האזורים האלה ואני מקווה שמה שיאושר זה אזור עדיפות לאומית שבאמת מאפשר הבחנה מדויקת של נגב וגליל על פי מדדים אובייקטיביים, על מנת שהתמריצים האלה באמת יעבדו.

בהנחה שמשרדי הממשלה מסיימים את התפקיד שלהם, הדבר הזה רלוונטי ל-2011 ואילך. 2010 - אנחנו סגורים.

2010, יש תקציב מאושר.

זאת אומרת אתה מדבר על 2011 ואילך.

תראה, יש מהלכים שהם יותר ממוקדים והם לא כאלה רוחביים. המהלך של טרה זה מהלך שהותנע כבר ב-2009. יש מהלכים שהותנעו גם ב-2010. דווקא בתחום של קידום של אזורי פיתוח, או מרכזי מחקר ופיתוח של חבורות היי טק, יש מסלול די מעניין שהוצע לחברות גדולות בתחום הזה, ואני יודע על חברות שאמורות לעבור לאזור של באר שבע, ויש תהליכים ממוקדים כאלה ואחרים. מבחינת המסגרת התקציבית הכוללת, אז תקציב 2010 אושר.

מה עמדת המשרד לפיתוח הנגב והגליל? גם בעניין הזה של המפה וגם לגבי השאלות שהועלו פה, שאר הדברים. איפה גבולות הגזרה. אומר מר ערן פולק שמשתמרת אותה מפה, האם לכם היתה הצעה אחרת?

אני יודעת להגיד שכיום אזור הנגב מוכר מקרית גת דרומה, וזה בהחלט תחום מאוד מאוד רחב, לעומת תכנית אסטרטגית שהוחלט עליה כדרומה, שבעצם החליטה על קו בית קמה דרומה ורואה גם דברים אחרים שצריך לשים במקומות שונים, בגלל יתרונות כאלה או אחרים. קשה לי להגיד לגבי הגליל.

כמו שגב' אשל רבינוביץ אמרה, יש פער בעצם בין חוק הרשות לפיתוח הנגב שמגדיר את השטח הטריטוריאלי של הנגב קו רוחב 115 דרומה, לעומת התכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב, כפי שנקבע בדוח מקנזי, בעצם הגדיר את הנגב כבית קמה דרומה. יש פה פער, זה בדיוק קרית גת.

ברור.

דיברו פה על מעבר כוחות צה"ל והזדמנות שהולכת להתפספס, אני לא אומרת שהיא לא הולכת להתפספס, אבל אני חושבת שכן נעשים איזה שהם מאמצים. אני אתן לאסף סיידה, ואחר כך אני אוסיף דברים.

קודם כל ברור לכולם שזה פרויקט בסדר גודל של 40 מיליארד שקל, ב-10, 15 השנים הקרובות. מדובר על מעבר של ארבעה בסיסים, המכרז הראשון שבהם יוצא בחודש ינואר-פברואר השנה, מכרז בסדר גודל של 25 מיליארד שקל. המשמעות הכלכלית, לפיתוח עסקים קטנים בנגב, היא משמעות אדירה. השאלה היא אם אנחנו יודעים לנצל אותה. כמו שמר רוני פלמר אמר קודם, כרגע המצב לא כל כך טוב, יש מהלכים של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בראשותו של המשנה לראש הממשלה סילבן שלום, לנסות ולהכין את המערכת העסקית בנגב כבר היום. כל מה שקשור בספק מורשה, תקן, כל התהליכים שצריכים לעבור על מנת שכן יוכלו להשתתף בכל המכרזים, המשרד לפיתוח הנגב נותן את השירות בכל הנגב, סדר גודל של שישה מוקדים בכל רחבי הנגב, זה תהליך שאנחנו מתכוונים לבצע אותו בחצי השנה הקרובה, כי ברגע שיש זכיין, אין לנו יותר מה לעשות, הזכיין כבר מחובר עם כל ספקי המשנה ונגמר הסיפור מבחינתנו עד המכרז הבא. זאת אומרת, כפי שדיברו קודם, לא הכל שחור. יש פה דברים חיוביים מאוד בנגב. יש לנו תכניות---

מה הצלחתם לעשות בעניין הזה?

אנחנו כרגע מובילים תהליך של שיתוף של 200 בעלי עסקים מהנגב, בכל הרמות, החל מעסקים גדולים, עסקים בינוניים וגם עסקים קטנים, בתחום הסד"כ, בתחום הרכב, בתחום ההדרכות, מכבסות, כל השירותים שהולכים להיות מופרטים בקרית ההדרכה, משתדלים לתת להם מענה פה.

איזה מענה? שהם מוכרים כספקים?

ספק מורשה, תקן---

כדי להיות ספק מורשה למשרד הביטחון, אתה צריך תהליך---

חבר הכנסת חסון, המשרד לפיתוח הנגב, באמצעות הרשות, כזרוע ביצוע, התחלנו בתהליך לפני חודשיים. בעזרת ה' בחודש פברואר אנחנו מוכנים עם 200 בעלי עסקים מהנגב, לחבר אותם לזכיין. ברגע שייבחר הזכיין, סדר גודל של מאי-יוני 2010 נדאג כבר לחבר אותו ולהתחיל לעבוד.

אתה אומר לנו שבפברואר אתם יודעים להעמיד 200 בעלי עסקים חדשים כספקים חדשים של---

לא, מורשים חדשים, בעלי תו תקן.

אחד. שניים, לנסות לחבר אותם כעסקים קטנים להצטרף ביחד לשותפויות---

מה שאנחנו רוצים זה בעצם ליצור פה קואופרטיבים קטנים בנגב שיהוו בעצם מאסה קריטית. לקחת שלושה-ארבעה בעלי מוסכים, שייתנו מענה ל-500 כלי רכב מדרג א'. היום מי שמנהל את הפרויקט זה הרמטכ"ל והמטה הכללי. מר פנחס בוכריס, המנהל הכללי של משרד הביטחון ורמטכ"ל צבא ההגנה לישראל, הם מנהלים את הפרויקט. ניסינו להכניס נציג לוועדת המכרזים---

נראה שאתה לא כל כך מבין במשרד הביטחון.

אז מה אתה אומר, חבר הכנסת פרץ?

תרשה לי להציע לך כמה עצות.

בבקשה, אדוני, אשמח לשמוע.

תאמין לי, המנהל הכללי והראש המטה הכללי, כבודם במקומם מונח. מי שמנהל את העסק, זאת השאלה. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל המערכות הפנימיות, אבל במשרד הביטחון, להבדיל מכל משרדי הממשלה האחרים, יודעים לקיים הנחיות. אף משרד, דרך אגב, לא יודע לקיים הנחיות, ברגע שיש הנחיה של מדיניות, כולם עושים הכל כדי למסמס אותה. משרד הביטחון הוא המשרד היחיד שאם תתקבל הנחיה של מדיניות שמחייבת את הזכיינים למיניהם לפחות איקס, לא יודע אם זה 30% או 50% מההזמנות שלהם משירותים חיצוניים של ספקים שמורשים במשרד הביטחון, זה חלק מהעניין, תאמין לי, אתה תראה איך שזה מתקיים. לכן פה הוועדה צריכה לצאת בהחלטה שהיא ממליצה למשרד הביטחון להוציא הנחיה שכל הזכאים העתידים יחויבו, אני לא יודע אם זה 40% או 50%, אבל לפחות חלק נכבד מההזמנות שלהם מספקים חיצוניים... יש דברים שהם ייאלצו להזמין במקומות אחרים, אין שום סיבה שאת רוב הדברים הם לא יזמינו פה אצל בעלי עסקים קטנים בנגב כולו. אני לא מציע שתעבדו רק בבאר שבע, אלא בכל הנגב.

אנחנו עובדים בכל הנגב.

שלא תשאירו את הפריפריה מחוץ להתאגדות הזאת.

יושב פה מאחוריי ראש עיריית ערד ומנהל היחידה לפיתוח אסטרטגי ופיתוח כלכלי בערד, הוא יכול להעיד גם כן על הפעילות---

לא יודע, אמרת 200 בעלי עסקים בבאר שבע, אני מצטט רק אותך, אני לא מצטט אותו. אתה אומר את זה, אתה מדליק לי נורה אדומה.

משרד הביטחון, מה אתם עושים בעניין? המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הוא אמור לייצג לצורך העניין הזה את האינטרסים האלה במשרד הביטחון, הוא בתוך הידברות ישירה עם משרד הביטחון. אנחנו נמליץ לקרוא, אבל אתם חושבים שאנחנו נקרא, אז מיד עכשיו תהיה התייצבות? אני שואל מה הפעולות של המשרד לפיתוח הנגב והגליל. מה הפעולות שלכם?

עבודה מול מטה משרד הביטחון שאכן כן יכללו הגדרות כאלה. זה לא פשוט, כידוע לכם. זה לא בידי אף אחד מאיתנו, התהליכים האלה בחלקם הם משפטיים והם לא פשוטים. אני לא יודעת להגיד שהיתה התקדמות בעניין הזה. אני חושבת שהגישה החיובית של כולם קיימת, אני חושבת שמחפשים את הדרך איך באמת לשים את זה בתוך המסמכים עצמם.

הנגב מחכה ולא נשאר הרבה מאוד זמן. יש לנו שנה, לכל המאוחר, שהעניין ייסגר. מדברים על שמונה, תשעה, עשרה חודשים שצריכים לקבל החלטות וצריכים לחבר כמה שיותר בעלי עסקים בנגב בתהליך. יש פה 25 מיליארד שקלים.

אם זה יוצא בינואר או פברואר והדבר הזה עוד לא סגור, אז הרכבת יצאה. אם לא עושים את זה בשבועיים הקרובים, מורידים את זה כהנחיה, ממש כהנחיה, בדיוק כמו שאמר חבר הכנסת פרץ, אם זה לא יירד כהנחיה, חבל על הזמן. רק לתאם פגישה בין שני יועצים משפטיים לענייני חומוס...

יכול להיות שצריכים לעלות לרמות יותר גבוהות מיועצים משפטיים לענייני חומוס. יכול להיות שזה צריך לעלות קצת למעלה מרמת היועצים המשפטיים.

לקחת את זה עוד צעד קדימה ולגרום לזה לקרות כי זה באמת מהלך הכרחי. חבר הכנסת פרץ, אנחנו קיימנו פה לפני שבועיים כנס עם 300 בעלי עסקים. אני רוצה להגיד בפני חברי הוועדה, יש פה פרויקט בשם 'קונים באהבה', התפקיד שלו לחבר כמה שיותר עסקים משדרות ועוטף עזה לרכש הציבורי. קיימנו כאן כנס יחד עם המשרד לפיתוח הנגב ומשרד הביטחון, 300 בעלי עסקים צמאים לעשייה. אנחנו נשמח אם תצא מכאן אמירה בכיוון הזה.

למי שלא מכיר אותי, אני ראש עיריית ערד ולפני זה המנהל הכללי של משרד הפנים.

אני רוצה רק לתקן אמירה שנאמרה כאן. כבר עבר בסיס גדול לדרום, בסיס נבטים שנמצא ליד ערד, בהיקף גדול מאוד, של כמה מיליונים, אבל האבל הוא שזה לא תרם דבר בינתיים לאזור. אני מקווה שזה יקרה, כרגע עדיין לא.

הבעיה של הנגב, ולא רק של ערד, בכלל הנגב, אם זה הנגב המזרחי או הנגב הדרומי, היא בדברים שאמר מר ערן פולק. נקבע מדד פריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לדוגמה ערד היא בקבוצה אחת, הגבוהה ביותר, וזה לא יושם, ערד נמצאת כרגע במקום כמו קרית מלאכי. אתם יודעים, קרית מלאכי זה מרכז הארץ, כמעט גדרה-חדרה, וזה אני מדבר בעניין אחר שנלחמנו בו והצלחנו לבטל את הגזרה. כרגע, בשנים האחרונות, שום מפעל לא מגיע לערד, או לאזור. ולמה? אני חושב שרק תעשיין מתאבד שיעי במקום ללכת לקרית מלאכי/קרית גת, יבוא לאזור הדרומי. בשביל מה לו? הוא מקבל שם את אותן הטבות וזו בעיה קשה ביותר, הנושא של מדד הפריפריאליות שלא מיושם. ועכשיו, במסגרת חוק ההסדרים החדש, או חוק ההתייעלות של משק המדינה---

גם כשהיית המנהל הכללי של משרד הפנים קראו לו באותו שם.

על כל פנים, קבעו שם תבחינים, התבחינים לא מיושמים והדבר הזה פוגע פגיעה אנושה במה שקורה. אנחנו סְפר, זה לא פריפריה, אנחנו עיריית גבול, כפי שאתם יודעים, הרי ירדן וכל הכרוך בזה, זה פוגע אנושות ואני אתן לכם דוגמה, אולי דבר שלא עלה. ביטלו לערד את ההשתתפות בסחל"ב של גילאי שלוש. למה? ככה, כי הם לא נמצאים בפריפריה, לכאורה לפי מדינת ישראל. ביטלו וכרגע אותם צעירים שאנחנו מנסים למשוך להשתכן בדרום, להשתכן בערד, או למנוע נהירה של צעירים או הגירה שלילית, אין להם שום תמריץ להישאר. דרך אגב, הדבר הבא, מי שלא יודע, יש בג"צ עומד ותלוי על ביטול הטבת המס לאזור ערד של ה-13%. עכשיו תארו לעצמכם אדם בר דעת, למה שיבוא לאזור? בשביל מה הוא יבוא? הוא לא מקבל תמריץ לילדים שלו, הוא לא מקבל תמריץ מס הכנסה לעצמו, הטבות מס למפעלים שלו הוא יקבל בקרית מלאכי/קרית גת, בשביל מה הוא יבוא לדרום?

אנחנו כאן מפספסים בגדול ואם לא נתעשת ונעשה תבחינים ונעשה חלוקה נכונה של עדיפויות לאומיות שלוקחות בחשבון את כל הפרמטרים, כולל ביטחון, קרבה לגבול, מרחק, פריפריאליות וכל הכרוך בזה, אנחנו פשוט נאבד, נאבד את הנגב הצפון מזרחי.

מה מצב מוטורולה שם?

גרוע מאוד. גרוע מאוד. הם היו בשיא שלהם כ-700 עובדים, כרגע 420, 450. אותו הדין עם מגבות ערד, אחד היצואנים הגדולים במדינה, קיצץ את עצמו מ-700 ל-500 והוא ממשיך, כי אין לו הטבות.

מה הסיבות?

הסיבות הן סיבות מאקרו והסיבות הן גם מיקרו, מכיוון שהוא לא מצליח להביא אנשים לגור באזור ערד. הוא לא מצליח להביא אותם, הוא צריך להסיע אותם. עלות ההסעה היא אדירה. אני לא אספר לכם מה קורה עם כביש 31, שזה עורק החיים שמוביל לערד, שעד היום לא בוצע. כשהגעתי לתפקיד התברר שאין תכנית סטטוטורית לכביש 31, הייתי במגעים עם משרד האוצר ועם גורמי התכנון. משרד האוצר, מר ערן פולק ואנשיו היו מאוד מאוד נחושים ואמרו שהתקציב יינתן ברגע שהתכנית הסטטוטורית תסתיים. כרגע אנחנו בשלב של סיום התכנית הסטטוטורית, זה כבר אושר בוועדה המחוזית ואני מקווה שבשנה הבאה נצא לדרך. הדבר הזה הוא קריטי לנושא של תעשייה, לנושא של אוכלוסייה, לכל נושא של הנגב הצפון מזרחי. אני מדבר על כל המפעלים באזור, אם זה במישור רותם, אם זה בערד. כולם משוועים לכך שתהיה תנופה של פיתוח.

אנחנו מקבלים עזרה באזור הזה מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל וגם ממשרד הבינוי והשיכון, אנחנו בטיפול ממוקד, אבל אם הדברים המהותיים... ואני מדבר על מדד הפריפריאליות בצורה נכונה ומהותית ושתהיה חלוקה בין מרכז, מרכז דרום ודרום. תודה רבה.

(חבר הכנסת חמד עמאר מחליף את היושב ראש).

תודה רבה, דברים מעניינים.

בבקשה, פרופסור אריאל.

לבי קצת נחמץ. אני רואה פה חמישה-שישה גופים שמטפלים באותו נושא. רבותיי, למה לא לקחת ולעשות גוף אחד מכולכם, סליחה שאני אומר, או תשבו ביחד כולכם פעם בכמה זמן---

ומה יעשו שלושים שרים?

עזוב אותך, בחייך, חבר הכנסת פרץ. לא השתנית מאז שהיית המזכיר הכללי של ההסתדרות, אני יכול להגיד לך. רבנו מספיק אז, בחייך. כשאני הייתי באוצר, אתה רבת איתי.

אתה רוצה לדבר דברים תיאורטיים, דבר.

אתם לא יושבים ביחד?

יושבים ביחד, אבל שיהיה גוף מייצג אחד. אם הוא אומר לי, אחרי שאדון פלמר מדבר פה, שיש כח אדם, אבל הוא לא חברת השמה, אז זה כבר מראה את זה.

דבר שני, רבותיי, זה לא יעזור לכם שתורידו במרכז את העזרה, את הסיוע, את מרכז ההשקעות וכל זה, במרכז הרי הרוב זה היי טק. המדען הראשי מכניס שם כסף חופשי, ואני אומר לכם את זה, הרבה מחבריי והרבה פרויקטים שעוברים דרך המשרד שלי, זה של ההיי טק במרכז. רמת החייל, אם לא המדען הראשי, היה רבע מזה. למה לא תביאו אותם לפה? חבר הכנסת פרץ, אתה יושב באזור הזה, אתה נציג. מבחינתי אתה מוסד בפני עצמו.

רק הערת ביניים, 3% מכספי המדען מגיעים לנגב.

רבותיי, המדען נותן שם, רוצים עוד? תקבלו גם עוד. אין שום בעיה.

דבר נוסף, התכנון האורבני לגבי כח אדם, וצדק חבר הכנסת עמיר פרץ, מי יילך לעשות מערך היסעים לכל הנגב, זה לא התעשייה האווירית שלכל גוש דן צריך להוציא עובדים, עם 174 אוטובוסים בשעה 4, זה לא יעבוד הרבה זמן, אבל לפני שמאשרים פה מפעל, ואני אומר אפילו טרה, וכל מפעל אחר, קודם כל לראות אם יש לו כח אדם פה. זה שאתה תעביר אותו, משפחות הבעלים ירוויחו, משפחת ורטהיים תרוויח, אין ספק, יפטרו עובדי ייצור בתל אביב שעולים 200% שכר מינימום ויקבלו פה עובדים ב-100% שכר מינימום. אין ספק, הנדל"ן יימכר, או יבנו על זה עוד כמה מגדלים, ברוך ה', יפתרו את הבעיה של התחבורה של הצומת, זה הכל. אבל זה לא יילך. לא צריך קודם לירות ואחר כך לסמן את המטרה מבחינת כח אדם, כח אדם זה יהיה הטריגר של הסוף.

אני מסיים בדבר אחד. אומרים אצל הדתיים לפחות בשבחה של אכסניה. זה הכנס היחידי שאני מכיר בארץ, ובעולם, שאין לו ספונסרים, אין מחויבות לאף פרסום ותענוג שזה כנס חברה. רק צריך להוסיף עוד מלה אחת, כנס לחברה וכלכלה. כי כל הכנס הזה כולו מהתחלה ועד הסוף בכלכלה.

תודה רבה.

חבר הכנסת פרץ.

טוב, הגיע מה שנקרא זמן סיכום ואתם צודקים במאה אחוז, לוועדה אין יכולת לקבל החלטות, יש לה יכולת להמליץ ויש לה יכולת לגרום לכך שאלה שצריכים לתת דין וחשבון במובן החיובי של המלה יגיעו ויראו. אז אני ממליץ קודם כל לזמן את משרד הביטחון, עם כל היועצים המשפטיים, כדי לקבל דיווח, ולהביא את היועצים המשפטיים לא במקרה, כי הפלונטרים---

אחד, לא צריך יותר.

לא, צריך גם יועץ משפטי ממשרד היועץ המשפטי וגם יועץ משפטי ממשרד הביטחון, וגם אחרים שיגידו כולם שאפשר להתגבר על הבעיות המשפטיות, כי יכניסו לך שם חוק חובת מכרזים וחוק זה וחוק זה ולא תצא מזה, וההחלטות תהיינה מצוינות ובסופו של דבר לא תראה מזה תוצאות. תאמין לי, אני מדבר איתך באופן הכי מעשי ולכן העניין שמעלים כאן, זה בהחלט בום גדול של זרימה של משאבים, אבל הכל יעבור מעל הראש של אנשי הנגב, הם לא יידעו בכלל שזה בא אל קרבו, הנגב יבלע את ה-25 מיליארד האלה בלי שאף אחד ירגיש מתושבי הנגב שזה היה, ואחרי שיגמרו את הבנייה ואחרי שיגמרו את כל ההשקעות, כל מי שהגיע לשם ייעלם כלא היה. והם צודקים, רוב ההעברות לנגב, 90%, מדובר בחיילים סדירים בסופו של דבר. חלק גדול מאנשי הקבע שיגיעו לשם אלה אנשי קבע שהתפקידים שלהם הם תפקידים זמניים, כי הוא בא להיות בבסיס הדרכה כתפקיד מעבר והוא חוזר להיות בתפקיד המבצעי שלו. אם הוא בא כסגן אלוף, או כרב סרן או כאלוף משנה, זה לא משנה, תלוי מה דרגתו, הוא בא להיות מפקד בסיס מסוים, מפקד קורס מסוים, ולאחר מכן הוא חוזר חזרה למסלול שלו ששם הוא מתפתח, לכן מתוך אותם 10% שהם אנשי קבע, חלק גדול הם בכלל לא פוטנציאל להשתקעות קבועה. יישאר החלק הגדול שהוא לא בטל בשישים, הוא בהחלט יכול גם לייצר פוטנציאל.

מה שעושים תנועת אור ביישובים בסביבה זה דבר נכון. לצערי, מי שחושב שהקליטה שלהם תבוא כהחלטה בודדת, משלה את עצמו. דווקא להקים את אותו קונספט של שכונות קהילתיות בכל יישוב של כאלה שבאים מעיר הבה"דים, שזקוקים לתמיכה הדדית, שרוצים את הקהילה, גם אם זה שכונה של 40 חלקות בני ביתך, או 50 דירות שייבנו עבורם, אבל הקונספט הזה של לקשור שכונות שהן שכונות שיועדו מראש לתהליך הזה, הוא קונספט מיידי.

אני בהחלט חושב שהעניין הזה של מסלול מהיר לאישור ולהסמכה של עסקים שיהיה להם את הרישוי המוסמך ממשרד הביטחון לגשת למכרזים וכולי... בלי זה, באמת חבל על הזמן. פה תרומתכם יכולה להיות תרומה אדירה.

אנחנו רק חייבים את הסיוע שלכם.

בסדר. אני המלצתי, חבר הכנסת אקוניס, שהוועדה תזמן את אנשי משרד הביטחון ואת היועצים המשפטיים השונים הקשורים לעניין כדי לשחרר את הפלונטר, גם לבדוק אם ניתן להכניס את אותו סעיף שמחייב כל זכיין, ויהיו שם זכיינים שיקבלו עבודות במיליארדים, שאת ההזמנות של קבלני המשנה הוא יבצע דרך ספקים מורשים שמשרד הביטחון יאשר אותם כחלק מרשימת הספקים. שהם יתחרו ביניהם אחר כך, יהיו 300, 400 ספקים בנגב, אחד יספק הסעדה, אחד שירותי הסעות, אחד יספק עבודות מסגרות ועבודות---

אנחנו יכולים לזמן, לא לשבוע הבא. אני בודק עם מנהלת הוועדה ועם היועצת המשפטית, שלא נמצאת כאן. אני אומר לך מה נעשה, גם לנו יש ייעוץ משפטי, השאלה אם יש משמעות לדבר הזה. אם אנחנו נבוא ונאמר את זה, מה יקרה? או שהאמירה שבין המשרד לפיתוח הנגב והגליל לבין משרד הביטחון היא אמירה יותר טובה? אולי השרים? הרי בסופו של דבר אלה החלטות שנופלות---

יש פה נציגה של משרד הנגב והגליל, היא תיקח על עצמה לבדוק את העניין הזה, להעביר דיווח בכתב לוועדת הכלכלה, והיה ואנחנו נראה שהנושא לא מתקדם, אז ישקול יושב ראש הוועדה ל---

בדיוק.

כמו שאמר חבר הכנסת, צריך לבדוק את הנושא המשפטי, את חובת המכרזים וחוק המכרזים.

לא רק, האם בכלל יש לנו, לוועדת הכלכלה, איזה אמירה בעניין הזה. אני מבקש לקבל את עמדת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בכתב, עדכון סטטוס בעניין הזה ואיפה אנחנו נכנסים בעניין הזה.

יש לי עצה בשבילך. יש לי ניסיון קטן בעניין הזה. תאמין לי, אל תגלגל את זה למשרד לפיתוח הנגב והגליל, כי---

למה? מה הם עושים? אני רוצה לדעת, זה המשרד, לזה הוא קיים, לשמור על האינטרס של הנגב והגליל. מה הוא עושה? אני יכול לדעת מה הוא עושה? אני רוצה לדעת מה הוא עושה. אני אומר לך את האמת. אם זה יהיה דיון דקלרטיבי בוועדת הכלכלה, אין לו שום משמעות. אם יש להידברות בין המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד הביטחון יותר משמעות, זה דבר הרבה יותר חשוב.

אתה רוצה באמת לקדם את זה?

כן.

אם אתה רוצה, אתה צריך להוביל את זה. בוא נתחיל מזה. אני אומר לך, אם אתה רוצה לקדם את זה, אז חביבי, קודם כל אתה צריך להביא את משרד הביטחון ואת הגורמים ולהגיד להם 'רבותיי, אנחנו חושבים שצריך להיות 1, 2, 3, תגידו לנו מה המגבלה שלכם'. אם אנחנו לא עושים את זה בשבועיים, שלושה, חודש הקרובים, גומרים את זה, לא עשינו כלום.

לפעמים משרד כמו משרד הביטחון הוא גדול והוא מרגיש שכל מיני משרדים רוצים לחיות על חשבונו. הוא לא רוצה להתחלק בקרדיטים. יבוא המשרד לפיתוח הנגב והוא יגיד לו 'מה אתם נותנים לעניין? אין בעיה, אנחנו ניתן 100 מיליון, אתם נותנים 50?' אין להם בקושי 10 מיליון לתרום לסיפור הזה. אבל אם הם באים לוועדה והם יודעים שמהוועדה הם מקבלים גיבוי וקרדיט וניתן להם קרדיט מפה עד ירושלים, המוטיבציה שלהם משתנה מקצה לקצה. זה לא דבר מסובך.

אתה יכול לנהל את הישיבה הזאת?

נעשה ועדת משנה, אם אתה רוצה.

ועדת משנה לעניין הזה?

ישיבת ועדה.

מליאת הוועדה.

אני ממלא מקום שלו, אם אתה לא רוצה.

אדוני היושב ראש, בעניין יותר מסובך, בגליל, של מפעל כמו מפעל בנצרת לייצור רכב, שהמתחרה שלו היה אמריקאי, לא על חשבון הסיוע הרגיל אלא סיוע מטבע חוץ, אתה נותן הנחיה, אומר 'זה הכיוון שלנו' והכל מסתדר, הם יודעים לעבוד מצוין. תאמין לי. יותר ממשרדים אחרים, הם יודעים להזיז מצד לצד כל מה שצריך, הם רק צריכים לקבל הנחיות בצורה מכובדת ואני חושב שאנחנו מסוגלים לעשות את זה.

הדבר השני, אני בהחלט חושב שמה שהוצג כאן זו תמונה נכונה. יש הרבה דברים שנעשים בנגב, צריך לברך את כל החברים שעושים במלאכה. יחד עם זאת, אני מציע שנהיה זהירים. בעיית הבעיות של הנגב זה השכר הממוצע בנגב והמאבק הוא לא פשוט. אי אפשר לדחות כל מפעל שרוצה להביא לפה עובדים בשכר מינימום ולהגיד לו 'לא בבית ספרנו, אדוני, תתחילו להביא לנו מפעלים שמרימים קצת את השכר הממוצע'. טרה היא חשובה, כי היא גם תיתן 300 מקומות עבודה נוספים, 100 מקומות אולי יהיו לחברים מהנגב, אבל גם חשוב שהאוכלוסייה הבדווית, שצוינו כאן... אני מניח שחלק גדול מהם לא באים להנה במקרה. פעם אחת הם מרוויחים את פינוי הנדל"ן, פעם שנייה המדינה מממנת להם את העניין, פעם שלישית הם הולכים להעסיק מפעל בעלויות יותר נמוכות, שזה כדאי להם מכל הבחינות. הם לא באים לכאן בגלל איזה שהיא החלטה של---

אהבת הנגב.

הדבר אחרון, שאולי לא ימצא חן בעיני כמה חברים כאן, אני מצטער לומר לכם שהתחרות של הנגב היא לא עם קרית מלאכי. התחרות של הנגב זה עם אריאל וברקן, שם התחרות, כי באריאל ובברקן מקבלים גם עובדים זולים, גם הטבות, לפעמים הרבה יותר גדולות, גם איכות של מגורים וגם איכויות אחרות מבחינת הרמה הכללית של מה שמקבל אדם בתמורה ובואו נשים את זה על השולחן. מה שאתה אמרת מאוד שימח אותי, על זה שאתה---

וזו אותה כמות אוכלוסייה כמעט.

והאוכלוסייה הנודדת החזקה, ולכן התחרות... אז בואו, אם רוצים לבטל את אזור פיתוח ב' לקרית מלאכי, באותה נשימה לבטל את אזור פיתוח ב' ו-א' לברקן ואריאל ותראה איך הדרמה משתנה מקצה לקצה. כי במעטה הזה, גם בגלל כח עבודה זול וגם בגלל הטבות דומות, התחרות שלך הרבה יותר קשה. תודה.

תודה רבה.

חבר הכנסת חסון.

אני אעשה את זה קצר. בשנת 53' הזמינו את אליהו נאוי שידבר עם בן גוריון על הנושא של הנגב. אני מציע לוועדה בכנס שדרות הבא להקריא את הפרוטוקול של מה שהוא אמר אז. זה די מעניין, ובמידה מסוימת גם די חדשני יחסית למה שאנחנו רואים פה. הוא אמר שם, אני אסכם לך במשפט אחד, 'תראה, במדינת ישראל יש אלוהים ויש שלטון בין חדרה לגדרה, בין גדרה לבאר שבע יש אלוהים ואין שלטון ובין באר שבע ודרום אין אלוהים ואין שלטון'. אני מצטט פה את אליהו נאוי, לא אותי.

אנחנו יושבים פה ואנחנו דנים בסוגיה שבעיניי, באמת, אם אתה מסתכל עשרים, שלושים, ארבעים שנה קדימה, היא אחת השאלות הכי כבדות שיש לנו במדינה הזו, בהיבט לפחות של טריטוריה וריבונות ובאמת באמת באמת אין תכנית, יש חבר'ה טובים שכל אחד מנסה לעשות את העבודה שלו, כל פעם זה בא לביטוי... תסתכל, תנועת ההתיישבות המאסיבית ביותר בנגב זה הבחור הצעיר הזה, שאתה מוצא אותו בוושינגטון ואתה מוצא אותו פה, ואתה מוצא אותו שם רץ ומביא את הכסף, בשביל להרים.

אני אומר לך, זה לא לעניין. למה שאלתי על הבדווים? מי שלא מתייחס פה בכל ההיבט הזה לבדווים, מתעלם מאחד הדברים שהם במאקרו והמיקרו סופר משמעותיים פה באזור הזה, ומה התהליך שאנחנו יוצרים. שמע, אני באמת מצטער להגיד, אני אנסה באמת בכל כוחי הדל לעזור בנקודה כזו או נקודה אחרת, אבל אם אנחנו לא מסוגלים להניע את התהליך של מה שנקרא איפה אנחנו רוצים להיות בעוד עשר, בעוד 15 שנים פה, אם אין מדיניות של היצע שיוצר את הביקוש, אם אין את המדיניות הזו, אז חבר'ה, אנחנו נמשיך להתאמץ, לא נתייאש ובסוף מישהו יתעורר.

יש על זה בדיחה שאי אפשר לספר אותה בישיבה פרלמנטרית, מתי ישראלים זזים, אבל הם צריכים בעיטה איפה שהוא, אני לא רוצה להגיד באיזה מקום, בשביל להתחיל לזוז. כנראה שעוד לא חטפנו אותה. אני אומר לכם את זה חד וחלק, כנראה שלא חטפנו אותה. וזו תמונת המצב.

קודם כל אני רוצה לברך אותך שקיימנו את הישיבה כאן, ובאנו מירושלים לכאן. זה קל"ב בשבילך, אנחנו באנו מירושלים לכאן, ואני רוצה להגיד לך, אני מאמין גדול בתכנית חומש, בתכניות גדולות, תכניות של כמה שנים, ואני באתי ממע"צ. כשנכנסנו למע"צ עשו תכנית חומש של חמש שנים ואתה רואה את הפיתוח של הכבישים עכשיו.

נשמע את זה בישיבה, אולי המשרד לפיתוח הנגב והגליל הכין תכנית חומש.

זו לא הבעיה, הבעיה היא---

הבעיה היא יישום. בסדר, קודם צריכה להיות תכנית. מדבריו של מר פולק הבנו שאין תכנית, נכון?

המדינה הזאת סובלת בשנים האחרונות מתסמונת זטופק. אמיל זטופק, רץ למרחקים ארוכים. אמיל זטופק הוביל את כל המרתון וכשהגיע לאצטדיון הוא רץ בכיוון ההפוך. יש לנו הכל, פשוט מפקששים את הכניסה לאצטדיון כל הזמן, לא מסוגלים לתאם בין שני משרדים.

כשאני מדבר על תכנית רב שנתית, זה שתהיה החלטת ממשלה שאנחנו משקיעים 20 מיליארד שקל בנגב, אנחנו משקיעים 50 מיליארד שקל לכך וכך שנים ואז אתה יכול לבנות תכנית איך אתה מיישב את הנגב, איך אתה מפתח את---

יש.

אתה רוצה לדעת באיזה שלב ביצוע היא נמצאת.

אין שלבי ביצוע, יש תקציב מוקצה, 17 מיליארד שקל. האם יש תקציב? אם יש תכנית, זו לא בעיה. את התכנית אנחנו יכולים לבנות, אבל צריך לבנות תקציב. יש תקציב, יש 17 מיליארד שקל ואנחנו לא מפתחים את הנגב.

את זה נוכל לבדוק בישיבה שנכנס לעניין הזה.

מאז ששינינו את השיבר של תעלת המים, הכסף זרם כאן במים.

אנחנו מדברים על המשרד לפיתוח הנגב והגליל, יש לנו הרבה משרדים שעובדים כאן ואנחנו רואים שאין תיאום בין כל המשרדים. צריך להיות תיאום בין כל המשרדים, גם החינוך שיידע לעבוד, וכשבא מישהו ואומר לי 'חסר לי מהנדס כאן', מדובר בחינוך, וזה מדבר על חוסר תיאום בין כל המשרדים. צריך לקחת את כל המשרדים ביחד ולעבוד, ולקחת את הנגב, וכשאני מדבר על הנגב אני מתכוון באותה צורה על הגליל ועל הצפון, וכשאני מדבר על יישובי פיתוח, אני מדבר גם על יישובים דרוזים, גם זה חסר לנו שם. לכן אני אומר, צריך להיות תיאום בין כל המשרדים. לפי הנתונים שקיבלנו, 55% מהמועסקים כאן מועסקים בתעשייה, מסחר והשאר מועסקים בחקלאות ותיירות. תיירות וחקלאות מושפעים מתנאים, תיירות מושפעת ממצב ביטחוני, חקלאות מושפעת ממצב הגשם, בשביל זה אנחנו צריכים להשקיע בתעשייה ומסחר ולפתח את הנגב.

שתי נקודות אני רוצה לתשומת לב. אכן יושב ראש הוועדה היה ביישוב ניצן לפני יומיים, ואתה מעורה בעניין, וחשוב לדעת את הדברים ביתר שאת. אחד, תכנית מתאר 99 שקבעה שמפוני גוש קטיף יישבו אצלנו במסגרת חוף אשקלון שמה בערך 1,200 משפחות על פי התכנון ולא קבעה מטר אחד של מסחר ותעשייה. זה אבסורד אחד של תכנית המתאר 99. אחד מהדברים שאפשר יהיה לסייע בתיקון הנזק הזה של תכנית המתאר 99, זה לסייע לתושבים, בעלי הזכות להגשמת אזורי המסחר והתעשייה שלהם, שהיו קודם לכן במחסום ארז, לקיים את זה בתוך המועצה שלנו, שכן הם תושבים והם חלק מהמערכת. זו נקודה אחת שחשוב לנו לשים אותה פה כתכנית עבודה ולנסות למצוא את הפתרון לעניין. יושבים פה חלק מהנציגים.

נקודה שנייה, סיפור. אתמול ישבתי עם נציגי מנהלת סל"ע. ישב אצלי התקציבאי שלהם והוא אמר לי 'הבט, ידידי, בשנת 2010 מוניציפלית יש לך בסך הכל 0'. אמרתי 'אבל מה? הבאתם לי 650 משפחות בקרווילות, מה אתם רוצים? שאני אטפל בהם?' אמר לי 'לא יודע, זה מה שאמרו לי להגיד לך מירושלים'.

איך?

אז חשוב שתדעו את העניין הזה. ואנחנו מדברים על תכניות אסטרטגיות. וואלה, עשו תכנית אסטרטגית, שלשום פינו את התושבים מעזה, הביאו אותם אלינו ואמרו לי 'טפל בהם'.

מר פרג'ון, אני מודה לך שהעלית את זה ואתה מוזמן לישיבה של ועדת הכלכלה בעוד כחודש וחצי בעניין הזה, בהשתתפותו של המנהל החדש של, קוראים לזה היום תנופה ולא מנהלת סל"ע. אני מקווה שהוא נכנס בתנופה לתפקיד וגם ייתן לך תשובה לעניין הזה. תודה רבה לך.

התמונה היא כזאת, יש דברים שנעשו, יש עוד הרבה דברים שצריכים להיעשות ובראש ובראשונה מהישיבה הזאת, חבר הכנסת פרץ, קיבלנו את עצתך, לקיים ישיבה, לא בראשותך, מטעמים פנימיים בתוך מפלגתך, של ועדת הכלכלה. ואנחנו נקיים את הישיבה, לא בתוך שבוע. אנחנו נקיים את זה מוקדם ככל שניתן.

אני מבקש מכם, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד הוקם כדי לפתח את הנגב והגליל, כדי לעסוק בנושא הזה. לא בכדי הוא הוקם. אם הוא בכדי הוקם, זה כבר עניין אחר, אבל הוא הוקם בשביל לטפל בזה, לא כדי שיגידו לוועדת הכלכלה 'טפלו אתם בזה' ואתם תעזרו לנו מול משרד הביטחון. תבואו עם עמדתכם לגבי העניין של המכרז ואיפה אנחנו יכולים לסייע בעניין הזה.

בכל מה שקשור לשאר הנושאים שעלו פה, לגבי הדרישה לעובדים, אני מציע לפנות לשירות התעסוקה ואני בטוח שתקבל מענה גם מהאזור וגם מהאזור הפחות קרוב.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:57