PAGE
22
הוועדה המשותפת לכלכלה וחינוך לעניין חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990

27.10.2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 2

מהוועדה המשותפת לכלכלה וחינוך לעניין חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990

יום שלישי, ט' בחשוון התש"ע (27.10.2009), בשעה 10:30

תקנות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הארכת תקופת הזיכיון הראשונה בערוץ השלישי) (תיקון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

זבולון אורלב

כרמל שאמה

חה"כ רחל אדטו

חה"כ זאב אלקין

חה"כ זאב בילסקי

חה"כ יצחק וקנין

חה"כ רוברט טיבייב

חה"כ נחמן שי

משה כחלון – שר התקשורת

שמעון בן דוד – יועץ השר, משרד התקשורת

דיאנה מגנאג'י – רמ"ט השר, משרד התקשורת

עו"ד דודי קופל – עוזר יועמ"ש, משרד התקשורת

יחיאל שבי – דובר, משרד התקשורת

קובי שמש – יועץ השר, משרד התקשורת

ערן פולק – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

דנה נויפלד – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד דורון אבני – יועמ"ש, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

יוסי ורשבסקי – מנכ"ל ישראל 10

דוד אוחיון – מנהל משאבי אנוש, ישראל 10

עו"ד דבורה קמחי – יועצת משפטית, ישראל 10

עו"ד יורם בונן – ישראל 10

עו"ד איילת בן חיים-גת – יועמ"ש, ישראל 10

שרון גל – כתב חדשות, ישראל 10

שי שפיגלמן – מפיק חדשות, ישראל 10

ניצן חן – יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

רואי מכנס – יו"ר אולפני הרצליה, נציגי אולפנים

עו"ד גדעון קורן – ייעוץ משפטי, טלעד

מיכל תוסיה-כהן – כתבת פרסום ומדיה, כלכליסט

ניר ימין

אתי בנדלר

לאה ורון

תקנות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הארכת תקופת הזיכיון הראשונה בערוץ השלישי) (תיקון), התש"ע-2009

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני רוצה שיציגו את התקנות ויאמרו לנו, מה אומרות התקנות, האם יש להן תאריכים, ומה לבסוף יקרה בסוף. הרי יש להן תאריך תפוגה, ה-9 בנובמבר. על מה אנחנו מתבקשים להצביע פה.

בהתאם לחוק, הזיכיון של הערוץ השלישי מסתיים ב-27 לינואר 2010.

מי הדובר?

מטעם משרד התקשורת, הלשכה המשפטית. הוא מחליף את הגברת נגה רובינשטיין, שנבצר ממנה להגיע. אולי התחיל שר התקשורת לכתוב את החוק?

אנחנו פועלים עכשיו לכתיבתו.

האם התחלתם לכתוב?

בוועדה לביקורת המדינה היינו שואלים את מערכת הביטחון, האם התחלתם לתקן את הליקויים. הם אמרו: הוועדה הוקמה, המהלך הותנע.

אני שואל באמת: האם התחלתם לכתוב את החוק?

כיוון שאני ואנשים נוספים, שאמורים להיות שותפים בכתיבה, יושבים פה בחדר הזה, אז תבינו.

כלומר, אחרי שתצאו מהחדר הזה תתחילו לכתוב אותו.

נכון.

כלומר, ההחלטה היא להביא את זה כהצעת חוק ממשלתית של משרד התקשורת.

תהיה הצעת חוק ממשלתית לעניין ערוץ 10.

מתי?

תהיה הצעת חוק ממשלתית לעניין ערוץ 10.

ממילא הצעת חוק ממשלתית היא הצעת חוק ממשלתית.

כבוד השר, אני חושב שאתה יכול אפילו לפרט ולהוסיף שמדובר בממשלה הזו.

כאשר מדובר על הארכת הזיכיון של ערוץ 10 ממילא מדובר על הממשלה הזאת.

הוא לא אמר הארכה, הוא אמר בעניין ערוץ 10.

זה עניין של הארכת הזיכיון של ערוץ 10.

אני שאלתי בכוונה את השאלה, כיוון שלפני שבועיים נאמר לנו שמשרד האוצר כותב את ההצעה. זה נאמר. זה בפרוטוקול.

אבל אתה שאלת, מי מגיש אותה ולא מי כותב אותה.

אני הבנתי שהיא מוגשת על ידי הממשלה. זו אמירה חשובה.

הממשלה תגיש הצעת חוק בנוגע להארכת הזיכיון של ערוץ 10.

אבל גם אם היא לא תהיה, יש הצעה אחרת.

נכון.

כך או אחרת תהיה הצעת חוק, שתאריך את הזיכיון.

מה שחשוב, הוא שיהיה ערוץ 10.

נכון. אם זה יבוא באמצעות הממשלה, יפה. אם זה יבוא באמצעות ההצעה שלנו, זה לא פחות יפה. בסוף זה צריך להתחבר לאותו מקום. אם הממשלה תשתהה, כי הממשלה יותר כבדה, אז אנחנו נבוא עם ההצעה שלנו. הממשלה מוזמנת לחבור אלינו. כבוד השר, אני מציע שתחברו אלינו. יש לכם כבר הצעה. תיקחו אותה, תוסיפו לה מילה פה ומילה שם, ותגישו אותה.

דווקא מבחינת הליכי החקיקה, הצעת חוק ממשלתית היא הרבה יותר מהירה. היא גם חוסכת את הקריאה הטרומית.

מה שעובד הכי טוב, מקובל עלינו.

בהתאם לסעיף 37ג לחוק הרשות השנייה, בעל הזיכיון רשאי להגיש בקשה שמאריכה את תקופת הזיכיון שלו בשתי תקופות של שנתיים. כרגע אנחנו מדברים על התקופה הראשונה של השנתיים, החל מ-28 לינואר 2010. בהתאם לסעיף 37ג(ה) על שר התקשורת לתקן תקנות שקוצבות שני מועדים. המועד הראשון, הוא המועד שעד אליו בעל הזיכיון צריך להגיש את הבקשה להארכת הזיכיון. המועד השני, הוא המועד שעד אליו המועצה צריכה להחליט בבקשת בעל הזיכיון. התקנות הללו הותקנו בעבר. המועד שקבוע היום בתקנות הללו להחלטת המועצה הוא ה-1 בדצמבר 2008.

כלומר, המועצה היתה צריכה להחליט בבקשה להארכה עד סוף דצמבר 2008.

תחילת דצמבר 2008.

אנחנו עכשיו בשנת 2009.

נכון.

המועצה אכן קיבלה החלטה ב-27 לנובמבר 2008, לפיה לא התקיימו התנאים להארכת הזיכיון ויש לצאת למכרז. אותה החלטה גם ציינה, שלאור החשיבות שהיא רואה בערוץ 10, היצירה הישראלית ונימוקים נוספים ברמה הציבורית, היא פונה לשר אטיאס בבקשה לתקן את התקנות, כך שהמועד לקבלת החלטתה יוארך כדי שהיא תוכל למצות את התהליכים ולגבש הסדר לערוץ 10. ההחלטה של המועצה לפי התקנות היתה במועד. ליתר דיוק: 3-4 ימים לפני המועד.

אז למה היא לא יצאה למכרז?

היו כל מיני תהליכים של מגעים.

לא מנימוקים משפטיים אלא מנימוקים ציבוריים היא לא יצאה למכרז.

מהם נימוקים ציבוריים?

שאלה טובה.

חשוב לציין, שגובש ספר מכרז.

התלמיד קנה את הספר, אבל לא בא למבחן וקיבל אפס.

ולא קרא אותו.

התלמיד לא יכול היה לקנות את הספר במקרה הזה.

השאלה היא, האם אותם גורמים פועלים עכשיו כדי ששוב לא יהיה אותו מצב. אני רוצה להבין מה קרה. למה מדצמבר זה מתנהל באופן הזה? הרי ברור לגמרי שזו התנהלות לא ראויה ולא תקינה. כרגע יש חור שחור כזה. למה? יש לך הסבר למה?

אני יכול לקרוא לאדוני את החלטת המועצה האחרונה. אולי זה יסבר את אוזנו.

אל תקרא. מה אומרת החלטת המועצה.

היא אומרת שהמועצה נקטה במהלכים שונים כדי לגבש הסדר. כאשר הדבר לא צלח והיא נאכפת מבחינה מקצועית ומשפטית לפרסם מכרז, כך היא תנהג. המועצה פנתה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כדי שיאמר לה מבחינת עיתוי פרסום המכרז, האם יש בהליכי החקיקה, שחברי הכנסת שאמה ושי פתחו בהם, כדי לעכב את הפרסום.

אני חושב שחה"כ אורלב שואל, מה קרה. אנחנו מקיימים דיון רציני ויסודי, ובסוף נתכנס להצבעה ותתקבל החלטת הרוב. אני רוצה לחדד את השאלה של חה"כ אורלב. הצעת החוק הוגשה בשבוע שעבר. אנחנו שואלים על פער של 11 חודשים.

אין סיכוי שהיינו מגישים את הצעת החוק הזו לפני 11 חודש.

אתה בכלל הושבעת רק ב-24 בפברואר 2009 ביחד איתי.

אמת. שאלותיו באות לתרום, אבל מה זה עוזר לנו עכשיו? מה זה משנה? אנחנו רוצים להסתכל קדימה.

אני אסביר לך. אי אפשר להסתכל קדימה מבלי להסתכל גם אחורה. יכול להיות שאותן משקולות שלא אפשרו את התהליכים עד עכשיו לא יאפשרו גם הלאה. אתם באים לדרוש שנתמוך בהארכה זמנית. אני מראש אומר, שאם השר מבקש אני אתמוך. במורשת המר יש כלל שאומר: גם כאשר מאריכים הזמן מגיע. זה יהיה עוד שבועיים או עוד שלושה שבועות.

את זה למדו אותנו כאשר קנינו בתשלומים.

אם אתה מבקש, אני אתמוך בזה, גם מפני הכבוד האישי שיש לי אליך. אני מבין שאחרי זה יש עוד הארכות מדוברות. אנחנו צריכים להבין מה קורה, כדי להיות בטוחים שמה שאנחנו עושים זה לא לעג לרש, זו לא סתם הצגה, זו לא פארסה. יכול להיות שיתברר, שאתה מבקש בתקנות תאריך מסוים ויום לפני התקנות יבוא היו"ר ויכנס ישיבה ב-24:00 כי נדרש עוד שבוע ימים. האם השר חותם על כך שזה תאריך סופי? אם נבין את המכשולים, נבין שמה שאנחנו עושים הוא דבר תקין, הוא דבר סביר, שאותן בעיות הוסרו ועכשיו יש שר חדש, ממשלה חדשה ודינאמיקה אחרת. לכן, אנחנו צריכים להירתם ולתת יד למהלך הזה.

אני רוצה לשאול גם לגבי ה-9 בנובמבר. איך נקבע התאריך הזה? על ידי מי הוא נקבע? מדוע מדובר בס"ד הדברים הזה?

זה יום ההולדת שלי.

ברכות. אני מציע ששר התקשורת יענה על השאלות.

טוב שדיברת על כך שמדובר בס"ד. אדוני יו"ר ועדת החינוך, אני מודה לך על הבעת האמון והמילים החמות. זה לא סוד. הדברים נאמרו ונכתבו מספר פעמים בדיוני הכנסת על העניין של ערוץ 10. הרשות השנייה ביחד עם ערוץ 10 ושיתוף של האוצר ניסו להגיע להסדר מנהלי,פריסת חובות, על מנת להאריך את הזיכיון. המשא ומתן ארך 5 חודשים. נעשו מאמצים והגיעו ל-80%-90% הסכמה. חוסר גמישות חקיקתית הובילה אותנו למסקנה שצריך לתקן את החוק. היו גם ועדות ציבוריות, כמו ועדת תורג'מן, שגם הצביעו על פתרון כזה בגלל חוסר גמישות. אדוני שקיבל את התואר המחוקק המצטיין של הכנסת יודע על מה מדובר. לפעמים צריך לשנות חוק. הכנסת פה כדי לשנות חוקים. לצערי, יש מספר אנשים שלא מכבדים את זה. הם נותנים לגיטימיות לכנסת רק כאשר היא מחוקקת חוקים שהם אוהבים. יש אנשים בתפקידים מסוימים שלא אוהבים שהכנסת מחוקקת חוקים שלא מתאימים לאג'נדה שלהם. על נושא התנתקות ואוסלו היא יכולה לחוקק, אבל כאשר היא נוגעת בנושא שהם לא אוהבים היא הופכת ללא לגיטימית.

מי אלה? בוא תגיד מי אלה.

אני לא אומר מי אלה. אני רק אומר שזה התפקיד של הכנסת, וצריך לומר את זה ברור. אם צריך לשנות מועדים, החוק נתן לוועדה סמכות לשנות מועדים. אם לא רוצים בכך, חברי הכנסת יכולים להצביע נגד. לא יכול להיות שנותנים דה-לגיטימציה לכנסת כאשר יש החלטות לשינוי מועדים, שאנשים לא אוהבים.


יש הצעת חוק פרטית של חה"כ נחמן שי וכרמל שאמה, שהיינו בטוחים שהיא תעלה מחר לקריאה הטרומית ובשבוע הבא תתקדם לקראת הקריאה הראשונה, כפי שאמר היועץ המשפטי לרשות השנייה, מר אבי ליכט.

דורון אבני דיבר על אבי ליכט.

נראה לך שאני לא קורא, אבל אני מתכונן.

אני מבין, שמחר ההצעה לא עולה. אם כך, כבר התאריך של ה-9 בנובמבר שביקשתם אתמול יש בו סוג של גמישות, ואנחנו שוב נגיע לפה ונזיז אותו ל-18 לחודש.

אז אולי מהיום נזיז אותו ל-18 לחודש.

אולי. איך נקבע ס"ד הזמנים הזה, דנה?

יש הצעת חוק של חה"כ שי ושאמה. תהיה גם הצעת חוק ממשלתית, כי אני חושב שגם הממשלה צריכה להיות מעורבת בתהליך הזה. זה לא צריך להיגמר בהצעת חוק פרטית. אני חושב שצריך להאריך את התאריך במספר ימים. אם לא נספיק, אני אגיע לפה ואבקש מכם פעם נוספת להאריך.

אנחנו לא רוצים. יכול להיות שנזיז את התאריך היום.

לי יש הרבה זכויות בכנסת, אבל להצביע בוועדת כלכלה אני לא יכול.

עדיין לא הבנתי מדוע נקבע התאריך הזה. דנה, אולי תסבירי לנו למה נקבע תאריך ה-9 בנובמבר, והאם הגיוני להאריך אותו.

אני חושבת שראוי שנושא כזה יוסדר בהצעת חוק ממשלתית.

זה מה שאמר השר.

גם השר אמר את זה, ולא בכדי. זה נושא מספיק משמעותי בשביל שהוא ייעשה בחקיקה שהממשלה תביא בפני הכנסת. מעבר לזה, חשוב לי להדגיש שהצעת החוק הפרטית אינה מתייחסת להסדר שהושג עד עכשיו.

היא תתייחס.

אנו סבורים והשר אמר זאת, שהצעת החוק תתייחס ותאזן בין כל השיקולים ותיתן ביטוי גם להסדר שהושג. יש חשיבות להגן על היצירה הישראלית ועל היוצרים. אנחנו מקווים שהצעת החוק הממשלתית תיתן ביטוי לכל הדברים האלה, שכרגע אינם באים לידי ביטוי בהצעת החוק של אדוני.

כלומר, למכלול ההסכמות בין האוצר, התקשורת וישראל 10, שהיו בחודשים האחרונים.

את זה השר אמר מספר פעמים. ביחס למועד – העמדה המקצועית שהובאה לפנינו על ידי השר ומשרד האוצר, היא שפרסום מכרז ברגע הזה יפריע להליך החקיקה, שכבר השרים הביעו את דעתם שהם מתכוונים לקדם אותה במסגרת הצעת חוק הממשלתית. לכן, אנחנו מבקשים היום את השהות הזאת, על מנת לאפשר להליכי החקיקה להתקדם מבלי שהמכרז יפורסם. התקופה שניתנה, היא תקופה שנראתה לנו מוגבלת בזמן ומספר קצרה, כדי שאם תהליכי החקיקה לא יצלחו, עדיין יהיה ניתן לפרסם את המכרז. כבר היום אנחנו נמצאים בתקופה שהיא הרבה מעבר לתקופה הראשונית שנקבעה בתקנות.

האם את מכירה הצעת חוק ממשלתית, שעדיין לא כתובה ותעבור את כל התהליכים בתוך שבועיים ימים, חוץ מחוק הגולן?

הדברים מתברברים כאן.

דנה מייצגת את משרד המשפטים של מדינת ישראל. כאשר משרד המשפטים יסיים לומר את דברו, אתה תדבר.

אני רואה שזה הולך ליפול לאיזה בור.

זה לא הולך ליפול לשום בור. זה בדיוק להפך.

אני בכל זאת מבקשת מחה"כ שי לסיים את הדברים. אני חושבת שאתה תצא מרוצה. כמו שאני מבינה, יש נכונות של שר האוצר, של משרד האוצר והוועדה הזו, לסיים את החקיקה כמה שיותר מהר. אם היו"ר יבקש עכשיו עוד מספר ימים, אנחנו עדיין נצטרך להישמר בתוך המסגרת המצומצמת. אנחנו צריכים להביא ולסיים את החקיקה הזו כמה שיותר מהר. גם ככה אנחנו נמצאים 11 חודשים לאחר המועד הראשוני שנקבע בתקנות. לכן, קבענו תקופה שהיא מהירה אך סבירה לסיום הליכי חקיקה. אני אמנם צעירה, אבל כבר ראיתי שכאשר הכנסת רוצה והממשלה רוצה אפשר לקדם הליכי חקיקה במהירות מאוד גדולה.

הבעיה היא לא הכנסת. הבעיה היא רק הממשלה.

אנחנו קבענו שזאת השהות המספיקה בשביל לסיים את הליכי החקיקה. אם אדוני יבקש עוד 3-4 ימים מעבר למועד הזה, זה בסדר.

אני בדיוק חשבתי לבקש ממך 6-7 ימים. כרגע התקנה שהובאה אתמול בבוקר לכאן מדברת על התאריך 9 בנובמבר. אדוני השר, אני רוצה שנימנע ממצב שבו אתה בא ב-8 בנובמבר ואומר: לא הספקתי. לכן, מראש אנחנו נאריך.

אני חוזר ואומר לך: אתה לא מנהל את הדיון כמו שצריך.

עכשיו אתה לא תדבר. אתה לא מנהל את הדיון, ואתה לא תדבר עכשיו.

זה לא תקין.

בהמשך לדבריה של גברת נויפלד ולדבריו של מר קופל ובתשובה לשאלת יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, חה"כ זבולון אורלב – כפי שנאמר כאן, המועד שהשר מבקש לשנות בתקנות זה המועד שעד אליו צריכה מועצת הרשות השנייה לקבל החלטה, האם להיענות לבקשת "ישראל 10" להאריך את זיכיונה לשדר במסגרת ערוץ 10 או לא. משמעות התשובה השלילית היא פרסום מכרז חדש. בהתאם לסעיף 37 ג: "ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו בסעיפים (א) ו-(ב) לפי העניין, רשאית המועצה להאריך את זיכיונו, אלא אם כן מצאה כי מתקיים אחד מאלה:

(1) בעל הזיכיון לא קיים במהלך תקופת הזיכיון או במהלך תקופת הארכה הראשונה, לפי העניין, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, לרבות תנאים והתחייבויות שאת מועד קיומם נדחה לפי סעיף 59א(ג).

בפועל, המועצה קבעה שאכן בעל הזיכיון לא קיים את מחויבויותיו, ולכן על פי הוראות הסעיף הזה היא אינה רשאית כלל לקבל החלטה, אלא לפרסם מכרז חדש, אלא אם כן יתוקן החוק.

היא לא יכולה לקיים דיון חוזר.

ומה להגיד? שהוא כן קיים את מחויבויותיו? יש ממצאים שבעל הזיכיון לא קיים את כל מחויבויותיו לפי החוק. לכן, בתשתית החוקית הנוכחית לא ניתן להאריך את הזיכיון. בנסיבות שנוצרו פרסום מכרז חדש היום, משמעותו החשכת המסך ב-28 לינואר 2010. בפועל, לא ניתן בפרק הזמן שנשאר לפרסם מכרז, לאפשר לקבוצות רציניות להתארגן כדי להגיש הצעה, לבדוק את ההצעות, לבחור זכיין ולתת זמן התארגנות לעלייה לאוויר. בשל כל הנסיבות הציבוריות שהשר דיבר עליהן ושיושבת ראש המועצה דיברה עליהן, הגיעו למסקנה שמן הראוי לאפשר לחברת "ישראל 10" להאריך את הזיכיון ולפרוס את המחויבויות לשנתיים נוספות. זה רצון השר.

איך זה פותר את הבעיות של המחויבויות שלא מולאו, שבגללן המועצה מנועה מלהאריך?

כדי לעשות את זה, יש צורך בתיקון החוק.

הבנתי. החוק יאמר: אף על פי שהמועצה קבעה ש"ישראל 10" לא מילאה את המחויבויות, אנחנו מסיבות כאלה ואחרות רוצים להאריך.

אינני יודעת מה יהיה תוכן החוק, אבל זה מה שיעמוד בבסיס החוק.

אז יתקיים הדיון העיקרי.

התקנות האלה מיועדות לתת את פסק הזמן לבצע את כל הליכי החקיקה הראשית כדי לאפשר את זה. היום אין על שולחן הכנסת הצעת חוק, שעברה אפילו בדיון מוקדם. ברור ששבועיים לא יספיקו להליכי החקיקה. אני ממליצה בפני השר, לשקול ולבקש מהוועדה לפחות שבועיים נוספים.

היתה התייעצות במשרד המשפטים בתחילת השבוע, ונקבע התאריך הסביר של ה-9 בנובמבר. אני מציע להאריך בשבוע ימים.

יותר.

עשרה ימים.

עולות פה שאלות טובות ונכונות, אבל אני חושב שזה לא המקום ולא החדר בו הן צריכות לעלות. פספסנו את המועד לשאלות האלה בפורום הזה. אנחנו פה הושבענו ב-24 לינואר, והעובדה היא שלא הגשנו את הצעת חוק במרץ או באפריל. היינו בטוחים שמי שאחראי לסדר את כל הבלבול הזה, מתישהו יסדר. אותן החלטות שהתקבלו לא היו חותכות כדי לשים סוף לסאגה הזו. מר ליכט הוכיח שאפשר לקבל החלטה, אבל הוא לא קיבל אותה בזמן. אין מחלוקת שערוץ 10 לא עמד במחויבויות שלו. אני חושב שאפילו ערוץ 10 לא מכחיש זאת. את העבר אי אפשר לשנות, גם לא בחקיקה. אנחנו רוצים סך הכל לדאוג להווה ולעתיד הקרוב. אני חושב, שאסור לנו להיות קמצנים בימים, אדוני השר. אתה לא צריך להתבייש לבקש כמה שצריך. לא יהיה ראוי שאתה תבוא לכאן בעוד שבוע ותבקש עוד כמה ימים. משרד התקשורת הוא לא קבצן של ימים. הימים האלה לא עולים לנו כלום. הרי ההפרות כבר הופרו. אם יהיה עוד שבוע או שבועיים וזה ישרת את המטרה של תיקון המצב והכשרת המצב, אז בסדר. אתה צריך לבקש מה שאתה צריך. הוועדה תיתן לך את זה.

אני מבקש מדנה לצאת להתייעצות עם מר ליכט. אני רוצה חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה. אם יש לך ייפוי כוח לעשות את זה בלי שיחה איתו, תעשי את זה.

העיקרון שהוסכם הוא שאנחנו נגביל את התקופה הזו. אני כן חושבת שאפשר להעביר הצעת חוק ממשלתית בשבועיים. בגלל שהוועדה והשר מבקשים, אפשר לסיים את זה בעוד שלושה שבועות, ב-17 לחודש, לפני יום הולדתו של השר. אם זה מקובל על הוועדה ועל השר, זה יכול להיות בסדר.

אני מבקשת, שהממשלה לא תיקח לעצמה שבועיים ותותיר לכנסת שבוע לדון בנושא.

זה יוצא יום שלישי.

האם המשמעות של התאריך שבו אנו נוקבים, היא שזה התאריך שבו גם אנחנו צריכים לסיים את הדיון.

כן. השלמת הליכי החקיקה בקריאה שלישית.

אחרי שהצעת החוק הממשלתית עוברת בקריאה ראשונה, היא חוזרת לכאן. אנחנו מכינים את ההצעה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אבל מה שמעניין אותנו זה תאריך הסיום, תאריך ההשלמה.

יכול להיות שאנחנו נלך על התאריך שהציעה היועצת המשפטית לוועדה.

ואם יום קודם הם יביאו את ההצעה הממשלתית ? האם אתה יכול ביום אחד להעביר את זה?

מתי אתה חושב שזה כן יהיה מושלם?

אני רוצה לקבוע לשר מועד ולהגיד לו: אדוני השר, אם אתה לא מביא את זה בקריאה ראשונה ביום איקס, אל תבוא אלינו. אנחנו צריכים שבוע ימים לדיונים. זו הצעת חוק לא פשוטה.

זה מה שאמרתי. בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית היא צריכה לחזור לכאן. יכול להיות שבאמת נשקלל את התאריכים הללו.

האם מי שכותב את החוק יכול להגיד לנו מתי הוא מגיש אותו?

הוא לא התחיל.

אני רוצה שיגיד לי מתי הוא מסיים.

אם נהיה מציאותיים, נבין שהתאריך שכתוב בתקנות לא מציאותי.

גם לי הוא נראה לא מציאותי.

תיקנו חוק יסוד ביום אחד.

אבל הוא לא הוכן על ידי הממשלה ביום אחד. לכן, אני חושב שההשוואה היא אינה במקום. במצב בו אנחנו נמצאים, החישוב הזה נראה לי מאוד לא מציאותי. אם מדובר על כך שהצעת החוק הממשלתית היא רק בתהליך של התנעה וייקח לה לפחות שבוע עד שזה יגיע לכנסת, אני הייתי רוצה לדבר על ה-25 לחודש.

סיכמנו שהתאריך הזה ישתנה.

אתם הצעתם את תאריך ה-16-17 וגם זה נראה לי לא מספיק.

אנחנו דנים על כך.

זה נראה לי לא מספיק. גם יינתן פטור מחובת הנחה על כל הקריאות, זה לא מספיק. אני מציע לכבוד השר לבקש אורכה עד ה- 25-26, עוד שבועיים עבודה.

בסדר. אנחנו דיברנו על ה-23 לחודש.

אבל צריך לספור שבועות עבודה בכנסת. 26 בנובמבר זה יום חמישי. זה נותן לנו את כל השבוע. גם זה יהיה מאוד לחוץ.

אבל הממשלה רוצה בזה. הכנסת הביעה את עמדתה, כי למען הפלורליזם התקשורתי רצוי וראוי ש"ישראל 10" תמשיך להפעיל את ערוץ 10 ולא תהיה החשכת מסך ב-28 בינואר. אם כולם רוצים, אולי כדאי לעשות מאמץ ולעבוד. אם פקידות ממשלתית רוצה, שתעבוד גם ביום שישי עד כניסת השבת. אגב, השבת יוצאת בשעה מוקדמת ואפשר לעבוד גם במוצאי שבת. אפשר גם בימי ראשון לעבוד.

אפשר לעבוד גם בימי שני.

אני מציע שנקבע את ה-26 בנובמבר, כדי שלא נהיה במצב מבזה בו בעוד שבועיים נתכנס כולנו ונבקש להאריך את התקופה.

אנחנו צריכים לחשוב על תאריך נורמאלי.

ולקחת טווח ביטחון. סייג לשבת.

אני שומע כי מדברים כאן על תאריכי יום הולדת. שלי זה ב-13 למרץ. אם זה יימשך ככה, אנחנו נגיע לזה. הייתי מציע להיצמד לתאריך שהציע זבולון אורלב.


רציתי לספר לך, שפעם היה אוטובוס של תיירים יהודים שנסע לחו"ל. הם הסתובבו 10 ימים עם המדריך והיה נהדר. בסוף כאשר הם ירדו מהאוטובוס, המדריך עמד ולחץ את היד לכל אחד וחיכה לטיפ. הראשון אמר לו תודה והלך. כך גם כל היתר. האחרון, התייר מספר 40 אמר לו, אני רוצה להודות לך, ונתן לו את הטיפ של כולם. הסתכל עליו המדריך ואמר: יכול להיות שבאמת לא הרגתם את ישו, אבל זה שהוצאתם לו את הנשמה זה בטוח.


אדוני היושב ראש, אני עוקב מקרוב אחרי המאמצים שלך, וכל הכבוד לך על כך. ידידתי הצעירה, שמעתי ממך כי עדיף שההצעה תבוא מהממשלה. נער הייתי, לא כל כך זקנתי, אבל בכמה חודשים למדתי פה מחבריי שלא לסמוך כל כך על הממשלה שהיא תבוא. שני חברי כנסת מצוינים הלכו ופעלו. אומר חה"כ כרמל שאמה: "חיכיתי והייתי בטוח שמי שצריך לעשות, עושה". בואו לא נענה את הבן אדם, לא נוציא לו את הנשמה. יש פה אלפי אנשים שתלויים. באופן כללי אנחנו לא רוצים להחשיך את המסך. בצעירותי, אדוני היושב ראש, אני ישבתי במועצה לכבלים ולווין. כמה מאמצים עשינו שתהיינה עוד חברות. כמה שיגענו אנשים ועשינו בשביל הפלורליזם. יש לנו היום ערוץ מצוין. אני רואה מה שיהיה בכנסת אם יישאר לנו ערוץ אחד. תהיה פה צעקה. אנשים תרמו כל הונם ומרצם כדי להעלות ערוץ יוצא מן הכלל. הדעה הכללית, היא שכולם רוצים למצוא את הדרך שהוא יישאר. לכן, הייתי מציע להאריך את המועד ב-4 שבועות, אדוני השר, כדי שלא תצטרך לבוא עוד פעם לוועדה.

ברור כשמש שה-9 בנובמבר הוא תאריך בלתי אפשרי. זה ברור, וגם הגברת נויפלד מסכימה עם זה. אנחנו בכל זאת צריכים לקבוע תאריך כדי שהממשלה תביא את זה לקריאה ראשונה. לאחר מכן, התאריך שנכתוב כ-23 בנובמבר ישקלל את הכול, כולל ההכנה לקריאה שנייה ושלישית וכולל ההצבעה במליאת הכנסת.

אם הממשלה לא תביא הצעה, נקבל את הצעת החוק הפרטית.

אחרי השקלול הזה, אדוני השר, אני מציע לקבל את ה-23 בנובמבר כתאריך סיום של כל הליך החקיקה.

אני כמובן מכבד את בקשתך.

ומה המועד האחרון שבו הממשלה צריכה להביא את ההצעה שלה? אתה צריך לקבוע, כי אחרת היא לא תביא את ההצעה במועד.

האם עד ה-9 בנובמבר תספיקו להעביר את ההצעה בקריאה ראשונה, כדי שב-10 לנובמבר נוכל להביא את זה לכאן להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית?

אולי אפילו לפני.

לא יאוחר מה-9 בנובמבר.

צריך לקבוע תקנות למועד האחרון להארכת זיכיון.

את זה נקבע היום.

אז אין לי בעיה. אני חושב שאנחנו נעמוד בזה.

בעזרת השם.

אני מבקש שתעשו.

אנחנו תמיד אומרים: בעזרת השם ובלי נדר.

אדוני השר, מה שאומר היו"ר ואנחנו הוא, שאם לא תהיה הצעת חוק ממשלתית עד ה-9 בנובמבר כולל, הקואליציה תקדם את הצעות החוק הפרטיות ותתחיל בהליכי החקיקה כדי שלא נגיע ל-23 בלי כלום.

זה מקובל מה שאומר חה"כ אורלב.

אני חושש שאתם אופטימיים כאשר אתם מדברים על ה-23.

אנחנו רצינו את ה-9 בנובמבר.

יפה שרציתם, אבל אני מכיר איך הבית הזה מתנהל.

הוא צודק. ראשון ושני לא יתנו לנו כלום. 23 בחודש זה יום שני. נקבע את 25 לחודש.

אני הצעתי את ה-26 לנובמבר, שהוא יום חמישי. זה נותן לנו שבוע מלא של עבודה נורמאלית של עבודה בכנסת.

זה סוף אותו השבוע שהצעתי. 26 לחודש הוא התאריך האחרון בהחלט.

אנחנו עובדים ומקוים, שהצעת החוק הממשלתית תעבור. במידה שחברי הכנסת יחליטו שהם אינם רוצים לחוקק את החוק הזה, עדיין אנחנו צריכים להותיר מספיק זמן בשביל לאפשר לרשות השנייה להתכונן.

להתכונן למה? המכרז מוכן.

דנה, למה להתכונן? האם מישהו מעלה על הדעת שאכן אפשר עדיין לפרסם מכרז וזכיין חדש יתחיל לפעול ב-28 בינואר?

לפרסם מכרז זה עולה על הדעת. תיאורטית היא צודקת. הכנסת היא לא חותמת גומי של אף אחד. יכול להיות שלא יהיה רוב לחוק. אם יתברר שניכשל בתהליך החקיקה, גם הממשלתי וגם הפרטי, יפורסם מכרז. ברגע שיפורסם מכרז, נעשה את כל הרגולציה החקיקתית.

גם אם היום יפורסם מכרז, לא יהיה זכיין ב-28 לינואר 2010.

זה ברור, אבל אז תחת זה יכול להיות שיסכימו להאריך עד גמר המכרז.

אבל אז ערוץ 10 לא יסכים לשדר.

אבל אז יהיה צורך בתיקון החוק.

זה הנשק שהחוק יעבור. היא מעלה בעיה תיאורטית. זו לא בעיה מעשית. תהיה מחלוקת על המחויבויות, אבל לא תהיה מחלוקת על כך שערוץ 10 ימשיך לשדר.

אני מציע את ה-25 בנובמבר.

אני רוצה להציג את עמדתו העקרונית של משרד האוצר ביחס לתקנות. אנחנו ודאי תומכים בתקנות ובהארכת המועד, בעיקר מהסיבה הכלכלית. אפשר להסתכל על הסיבה הכלכלית הזו דרך מדד של מחיר הטעות או האלטרנטיבות שעומדות לפני השר או ועדת הכלכלה. אלטרנטיבה אחת היא להוציא מכרז, כאשר המכרז הזה לא באמת ייצר ערוץ פועל ב-28 בינואר, כמו שאומרת היועצת המשפטית של הוועדה. מצד שני, המכרז הזה יהיה בתנאי אי ודאות מאוד גדולים ביחס למצב החוקי והמבני של משק השידורים ביחס לאותו גורם שרוצה להתמודד במכרז. לכן, אנחנו מעריכים שמבחינה כלכלית המכרז הזה יהיה מכרז שתנאי ההשתתפות בו יהיו נחותים מאוד מבחינה כלכלית ורמת הוודאות בו היא נמוכה. עם זאת, ישנה אופציה להיערך בשבועיים-שלושה, ואז אם יהיה מכרז סיכוי סביר ששידורים ב-28 בינואר לא יהיו אבל הוא יהיה בתנאי ודאות גבוהים יותר. אם יצליחו לסיים את החקיקה, הנושא של המכרז יתייתר. את עמדתנו כמשרד האוצר בנוגע לצורך בהמשך פעילותה של "ישראל 10" כבר הבענו.


ביחס למועד – אני רוצה לציין שני דברים. כפי שציין יו"ר הוועדה, התקיים דיון מאוד לא פשוט במשרד המשפטים, והמועד שהוצע הוא מועד שנשקל מבחינת היכולת להגן על הדחייה של פרסום המכרז במסגרת תקנות ולא במסגרת של חקיקה ראשית, וגם מבחינת מחירי הטעות לכאן או לכאן. אני מבקש מהוועדה לשקול שני דברים בנושא של המועד: האחד הוא להיצמד כמה שניתן למועד שנקבע ואושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אם נציגת משרד המשפטים נתנה פה את תאריך ה-13 בנובמבר כמועד אפשרי, אני חושב שזה משהו שצריך לקבל. הדבר השני הוא, ככל שנדחה את המועד של התקנות – ואני אומר את זה במידה של ביקורת עצמית – המשמעות העיקרית של זה היא דחייה של עבודת הממשלה ולא של עבודת הכנסת. אני חושב, שהכנסת צריכה לצמצם את המועדים ככל הניתן, ולדרוש מהממשלה לבצע את העבודה בקצב הכי מהיר שניתן על מנת לסיים את זה במועד.

אנחנו מבקשים להעלות מספר נקודות. למי שלא יודע, טלעד היתה זכיינית בערוץ 2. היא הפסידה במכרז הקודם של ערוץ 2, ו-250 עובדים שלה הלכו הביתה. לא היה אז מי שיחוקק איזשהו חוק להציל אותה, להציל את העובדים. התקנות האלה שמובאות אליכם היום וגם הצעת החוק שתובא בעתיד, יש להן מטרה אחת בלבד. אולי כדאי יהיה לשנות את שם החוק. אני מציע לממשלה ולחברי הכנסת, לשקול לשנות את שם החוק ל- "חוק הנצחת ישראל 10". אנחנו לא מדברים פה על ערוץ 10 או על השאלה האם יהיה ערוץ נוסף או לא יהיה ערוץ נוסף. השאלה היא, האם זכיין שבאופן שיטתי במשך 8 שנים איננו מקיים אף אחת מהמחויבויות שלו, אף אחת מההצהרות שלו, לא בפני מועצת הרשות השנייה, לא בפני ועדת הכלכלה של הכנסת. אנחנו נציג את זה בצורה יותר מפורטת כאשר יגיע החוק אליכם לדיון.


התקנות שהובאו היום בפניכם – ואנחנו פנינו אליכם גם בכתב בעניין הזה אתמול – הן תקנות בטלות מבחינה משפטית. אני מציע שוועדת הכלכלה והיועצת המשפטית של הוועדה יתנו את דעתם לעניין הזה. אי אפשר להאריך את המועד לקבלת החלטה שכבר התקבלה. אין דבר כזה, אין סמכות כזו. החלטת מועצת הרשות השנייה התקבלה באיחור ניכר, אחרי סחבת, אחרי התנהלות שערורייתית של המועצה עצמה, אבל זה לא משנה את העובדה שההחלטה התקבלה. כמו שצוין בפניכם, היא התקבלה בשני מועדים. המועד הראשון שבו היא התקבלה היה בנובמבר 2008. מתוך שיקולים כאלה ואחרים, שבינם לבין משפט ומנהל תקין אין דבר וחצי דבר, פרסום המכרז החדש נדחה וחזר ונדחה.


מה מבקשים מכם היום? להחזיר את הדבר הזה למועצה. אבל המועצה כבר אמרה את דברה. אני חושב שחברי הוועדה צריכים להיות ערים לעובדה, שהמועצה קיבלה החלטה. מה מבקשים מכם היום? להאריך את המועד לקבלת החלטה שכבר התקבלה. החלטה התקבלה ביום ראשון לפני שבוע וחצי בכפוף להחלטה של היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה אמר, שהדבר צריך להיות כפוף בבחינה של השאלה, אם יש חוק בפני הכנסת. מאחר ואין חוק בפני הכנסת, אין סמכות משפטית לעשות את הארכה הזאת. מה השתנה היום? עדיין אין חוק בפני הכנסת. אפילו במה שהיה צפוי להיות, פטור מחובת הנחה, ההתקדמות היחידה היתה ללכת אחורה.

יש חוק לפני הכנסת – הצעת חוק פרטית.

כבודו אומר מה לא. האם אתה מוכן להגיד מה כן?

כן. לפרסם מכרז.

האם חברת טלעד מתכוונת לגשת למכרז.

אנחנו לא יכולים להתחייב פה לגשת למכרז שאפילו לא ראינו אותו, אבל אנחנו מנהלים 9 חודשים מלחמה.

אני חושב שחברת טלעד עשתה טלוויזיה מצוינת.

אנחנו מנהלים מול מועצת הרשות השנייה מאבק של 9 חודשים. אנחנו נקנה את ספר המכרז, אנחנו נבחן את המכרז ונבדוק את ההשתתפות במכרז. אני לא יכול לתת לכם היום התחייבות שאנחנו ניגש למכרז שאנחנו לא ראינו אותו.

האם זה אומר שיהיה רצף שידורים?

שאלה מצוינת. בואו ניתן את דעתנו לשאלה הזו. מהי הצעת החוק שתגיע אליכם? הכריז השר כבר שלוש פעמים, שלא דיברו איתכם על כך שתובא הצעת חוק שתגיד: נאריך את זיכיון ערוץ 10 ב-6 חודשים. מדוע? כי היום כבר אין זמן לפרסם את המכרז. נאריך את הזיכיון ב-6 חודשים כדי שיהיה זמן לערוך מכרז. זה לא מה שאומרים לכם. מודיעים לפרוטוקול: שהצעת החוק שתובא בפניכם היא הצעת חוק להארכת הזיכיון של ישראל 10 בלי מכרז לתקופה נוספת.

מי אמר שיאשרו את הבקשה הזו?

אני לא אמרתי שיאשרו את הבקשה.

מי אמר שערוץ 10 יסכים להאריך רק ב-6 חודשים. מה הוא פראייר?

מי אמר שצריך להמשיך ולהנציח זיכיון.

אף אחד לא אמר את זה.

אתה אומר את זה.

אני לא אמרתי את זה. אני רוצה שיהיה חוק חדש, שייצר לי תבנית אחרת המייצרת רצף שידורים.

רצף שידורי, שבו לא עומדים בהתחייבויות. האם מועצת הרשות השנייה, ש-8 שנים לא אכפה עליהם דבר וחצי דבר, פתאום תאכוף זאת כאשר יהיה חוק חדש? צריך להיות מכרז חדש. אם צריך להאריך תקנות זה רק לצורך ספציפי של יצירת לוח זמנים הגון.

לטנגו הזה צריך שניים.

יש שניים.

רואי מכנס אחרון הדוברים.

בתור המעסיק הכי גדול בתעשייה הזאת, אני רוצה לחזור ולהדגיש בפניכם את החשיבות של רצף השידורים. אם לא יוצר פה רצף שידורים, המכה תהיה גדולה. התעשייה הזאת במצוקה גדולה כבר היום. אנחנו מדברים על מאות רבות של משרות, שבהיעדר רצף שידורים ייעלמו. זאת נקודה שחשוב שתשימו אליה לב.

מנכ"ל ישראל 10, בבקשה.

אני רוצה לומר הערה קצרה לעו"ד קורן. חברת ישראל 10 עומדת במחויבויות שלה בשנתיים האחרונות, ומתכוונת למלא את כל החובות שלה בשנתיים הבאות על מנת לקבל רישיון. בעוד שנתיים כל אחד יוכל לקבל רישיון. גם חברת טלעד בעוד שנתיים תוכל לגשת, לעמוד בתנאי הסף ולקבל רישיון. אני מסכים עם היו"ר, שאמר שחברת טלעד היתה חברה מצוינת ורצוי שתבוא ותשדר.

אני מבקשת להשיב לכמה דברים שאמר עו"ד קורן. ראשית, מכתביו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נסמכו על המצב המשפטי הקיים היום. התקנות מדברות על תאריך מסוים שהיה לפני 11 חודש. עכשיו השר מבקש לתקן את אותו מועד.


ביחס למה שנאמר, הקביעה של היועץ המשפטי לממשלה היא כי אין מניעה משפטית מתיקון התקנות כמבוקש על ידי שר התקשורת.


דבר אחרון ומשמעותי – אני לא חושבת שערוץ 10 מעולם אמר שיש לו כוונה אחרת אלא לקיים את מלוא מחויבויותיו. גם הרשות השנייה עמדה על זה. זו גם עמדתנו. ישראל 10 חייבת למלא את מלוא מחויבויותיה ואין שום כוונה שלא לקיים את מלוא המחויבויות כפי החוק.

הכוונה היתה לגבי 8 השנים.

כפי שאמרתי בהתחלה, גם מתוך אמון מלא בשר, אני אעבור על מידותיי ואתמוך בבקשה שהיא מאוד בעייתי. אני רוצה לתת התראת אזהרה. לפי החוק היום, חברת חדשות, גם של ערוץ 2 וגם של ערוץ 10, צריכה לפעול מירושלים. חברת החדשות של ערוץ 2 היא אכן באזור ירושלים. חברת החדשות של ערוץ 10 היא לא באזור ירושלים. אני הולך לעשות צרות, אם לא תהיה הודעה מסודרת וברורה שתמלאו גם את החובה הזו שלכם בחוק וחברת החדשות תפעל מירושלים.

אם זכרוני אינו מטעני, מר ורשבסקי נתן תשובה בעניין.

נפעל כחוק.

כלומר, אתם עוברים לירושלים. שמענו את שר התקשורת, המוזמנים השונים וחברי הכנסת. אנחנו נאריך את המועד מ-9 בנובמבר ל-25 בנובמבר, עד סוף היום. אני מבקש מהממשלה להעביר עד ה-9 בנובמבר את ההצעה בקריאה ראשונה, כדי שלנו יהיה זמן לעבוד ולעבד את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

והיה ולא? במידה ולא תובא הצעת חוק ממשלתית עד התאריך שנקבת, הוועדה תשקול בחיוב קידום הצעות החוק הפרטיות.

זה לא בידי הוועדה.

הוועדה תפנה להנהלת הקואליציה. יש לנו כוח.

כרגע לממשלה אפילו אין עמדה בנוגע להצעות החוק הפרטיות.

הממשלה תומכת.

הממשלה עוד לא קבעה.

הוועדה המשותפת תשקול בחיוב לפעול כדי לקדם את הצעות החוק הפרטיות.

אני מבקש מהיועץ המשפטי של משרד התקשורת לקרוא את התקנה. אדוני השר, אתה רוצה לומר משהו?

אני לא אתווכח עם התאריך שנקבע. לא דרושים לנו הימים האלה. אנחנו יכולים להסתפק גם בשלושה שבועות. אני לא מתווכח.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 37ג (ה) ו-139 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן-1990, ובאישור הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקנה 3 לתקנות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הארכת תקופת הזכיון בערוץ השלישי), התשס"ח-2008, במקום "ד' בכסלו התשס"ט (1 בדצמבר 2008)" יבוא "ח' בכסלו התש"ע (25 בנובמבר 2009).

מנהלת הוועדה תקריא את חברי הכנסת המחליפים.

חה"כ וקנין מצביע במקום חה"כ אמנון כהן. חה"כ רחל אדטו במקום חה"כ אפללו. חה"כ רוברט טיבייב במקום חה"כ ישראל חסון. חה"כ זאב אלקין במקום חה"כ ציון פיניאן. חה"כ זאב בילסקי במקום חה"כ רונית תירוש.

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? ההצעה עברה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30