PAGE
20
ועדת הכנסת

26.10.2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 42
מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ח' בחשוון התש"ע (26 באוקטובר 2009), שעה 10:30

1. הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "זיהום האוויר באזור חיפה ואחוזי התחלואה הגבוהים בקרב תושבים באזור ובמיוחד בקרב הילדים", של חברי הכנסת רחל אדטו, דב חנין, דוד אזולאי, משה גפני וסעיד נפאע.
2. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "הטבח בעם הארמני", של חבר הכנסת חיים אורון.
3. א. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – קביעת מחזיק בתחום הדיור), התשס"ט-2009 (פ/905/18), של חבר הכנסת צחי הנגבי.
ב. הצעת חוק מסירת מידע להורה, התשס"ט-2009 (פ/806/18), של חברי הכנסת דב חנין, אורית זוארץ, יריב לוין וקבוצת חברי כנסת.

4. עדכון בנושא "מתן מענה לשאילתות על-ידי שרי הממשלה".

5. בקשת חבר הכנסת כרמל שאמה להקדמת הדיון בהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

(תיקון – הארכת זיכיון לשידורי הערוץ השלישי), התש"ע-2009 (פ/1695/18), לפני הקריאה הטרומית.

6. עדכון באשר למועדי הדיון בעניין תיקונים לתקנון הכנסת.

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

רחל אדטו

זבולון אורלב

רוברט אילטוב

זאב אלקין

נסים זאב

אמנון כהן

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

נחמן שי

חיים אורון

אורית זוארץ

דב חנין

משה מטלון

כרמל שאמה

משה כחלון – שר התקשורת

איל ינון – מזכיר הכנסת

ירדנה מלר-הורביץ – סגנית מזכיר הכנסת

מוש דנון – יו"ר איגוד מפיקים

עו"ד אמיר רוזנברג – יועץ משפטי, ארגוני היוצרים

דוד אוחיון – נציג ערוץ 10

ארבל אסטרחן, יעל סלנט

אתי-בן-יוסף

שלומית כהן

1. הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה,

הרווחה והבריאות לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "זיהום האוויר באזור חיפה ואחוזי

התחלואה הגבוהים בקרב תושבים באזור ובמיוחד בקרב הילדים",

של חברי הכנסת רחל אדטו, דב חנין, דוד אזולאי, משה גפני וסעיד נפאע

שלום לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר-היום הוא קביעת הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: זיהום האוויר באזור חיפה ואחוזי התחלואה הגבוהים בקרב התושבים באזור, ובמיוחד בקרב הילדים, הצעה של חברי הכנסת רחל אדטו, דב חנין, דוד אזולאי, משה גפני וסעיד נפאע.

קיבלתי מראשי הוועדות הנוגעות בדבר הצעה להרכב הוועדה. מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה, חברי הכנסת דב חנין שישמש כיושב-ראש, אורי מקלב, ניצן הורביץ, ציון פיניאן ופניה קירשינבאום. מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חברי הכנסת משה מטלון, עפו אגבאריה, רחל אדטו, אורלי לוי-אבקסיס וחיים אמסלם.

כמה חברים בוועדה הזאת?

עשרה.

הזיהום הוא גדול, ואנחנו מחלקים אותו בין החברים.

הנושא כנראה מעניין הרבה חברי כנסת, ובצדק, כי הנושא חשוב. ארבעה חברי כנסת מהאופוזיציה ושישה מהקואליציה, ויושב-ראש מהאופוזיציה. האם יש הערות? מי בעד לאשר את ההרכב? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההרכב אושר.

2. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "הטבח בעם הארמני", של חבר הכנסת חיים אורון

הנושא הבא הוא קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "הטבח בעם הארמני", של חבר הכנסת חיים אורון. נשמעו במליאה הצעות להעביר את ההצעה לוועדת החוץ והביטחון או לוועדת החינוך, התרבות והספורט. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון סבור כי הדיון בהצעה צריך להיות בוועדת החוץ והביטחון. יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות מציע אף הוא להעביר את ההצעה לוועדת החוץ והביטחון. חבר הכנסת אורון, בבקשה.

אני לא מתפלא, לא על יושב-ראש ועדת החינוך ולא על יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.

למה?

כי אתה לא אוהב תפוחי-אדמה חמים.

אני מאוד אוהב.

אבל את התפוח הזה אתה כנראה לא אוהב.

אולי כי זה תפוח רקוב.

נכון. המקום של תפוחים רקובים הוא בוועדת החוץ והביטחון, והמקום של תפוחים לוהטים הוא בוועדת החינוך. זה היה כבר בוועדת החוץ והביטחון בקדנציה הקודמת, עם אותו יושב-ראש, וגם אז הוא מאוד ביקש וקבר את זה קבורת חמור. זה כשלעצמו היתה סיבה טובה לא להחזיר את זה אליו. אבל יש פה נושא הרבה יותר מהותי. אני רואה בדיון של כנסת ישראל בשאלת הג'נוסייד הארמני נושא שהוא בעיקרו מוסרי וחינוכי, לא נושא ביטחוני. לכן אני חושב שהמקום הנכון לדון – כמו שקרה בהרבה מאוד פרלמנטים בעולם – בשאלת יחסו של העם היהודי לג'נוסייד הארמני דווקא במסגרת שהיא יותר רחבה מאשר השאלה של ההיבטים הביטחוניים ביחסים שלנו עם הטורקים. אני מודע לקושי הזה, ואני אפילו מודע לאפשרות שהדיון הזה לא יסתיים. אבל כליאתו בוועדת החוץ והביטחון – בעצם קבורתו, כי הוא לא התקיים – בדיון סגור, לא פומבי, שוללת את האפשרות להביא אליו גם אנשי אקדמיה, גם נציגים של העדה הארמנית שחיה בארץ, שהם אזרחי מדינת ישראל, גם אנשי ציבור. אגב, אנשי ציבור מכל הקשת, מבני בגין דרך יושב-ראש הכנסת רובי ריבלין דרך דן מרידור דרך עוזי לנדאו, וגם אנשים ממחנה אחר. זה נושא שאין לו היבט שמחולק על-פי הקווים של הכנסת, ימין ושמאל. על העצומות להכרה של מדינת ישראל בג'נוסייד הארמני חתומים יותר אנשים מהימין. אגב, מי שהעלה את הנושא הזה על סדר-היום ראשון הוא אבא אחימאיר, בשנת 1943, ואחד מבניו מכבד אותנו בנוכחות ביציע המכובדים כשיש דיון בכנסת. לכן תוציאו את זה מהוויכוח הזה של שמאל וימין, זה לא נמצא שם. זוהי שאלה מצפונית, מוסרית ממדרגה עליונה. דיון בוועדת החינוך של הכנסת יהיה יותר פתוח, יהיה יותר ענייני.

מה זה קשור לחינוך?

אין לנו ועדה לעניינים הומניטאריים בכנסת.

מה מטרת הדיון?

המטרה שאני הייתי רוצה שנגיע אליה, שכנסת ישראל, במסגרת של החלטה מסודרת, תכיר בעובדה שלפני כמעט מאה שנים קרה לעם הארמני אסון גדול, ג'נוסייד. אני בכוונה לא קורא לזה שואה. שואה יש רק אחת. אבל ג'נוסייד קרה, והג'נוסייד הארמני הוא נושא שעוסקים בו. תראו מה קורה היום בעם הארמני בעקבות ההסכם עם טורקיה, שמבחינה מסוימת צריך להקל עליהם, כי גם הטורקים אומרים עכשיו שהם מוכנים לבחון מה שהיה בעבר. כל הדיון הזה לדעתי ראוי שיתקיים בוועדת החינוך.

תודה. חברת הכנסת אדטו, בבקשה.

אני לא מסכימה לדעתו של חבר הכנסת אורון מהטעם הבא. יכול להיות שהדיון הזה היה צריך להיות בוועדת החינוך, אבל התזמון הוא מהות הכול. לא יכול להיות שדווקא היום, כשהנושא הזה הוא כל כך רגיש ממילא במערכת היחסים של ישראל-טורקיה, כאשר אנחנו עדים היום למה שקורה בינינו לבין טורקיה, אנחנו נוסיף עוד נושא שהוא שנוי במחלוקת. מה יצא לנו מזה בסוף? מדינת ישראל תכיר בטבח של העם הארמני. בוודאי שזה נושא ראוי, בוודאי שזה חשוב, אבל בוודאי שזה לא הזמן המתאים. לכן אני לא רואה מקום לפתוח נושא שכרגע טוב לו שהוא מוצנע מבחינתנו, מבחינת מדינת ישראל, מבחינת מערכת היחסים הבעייתית שלנו עם העולם בכלל ועם טורקיה בפרט. בוודאי שלא נראה לי שצריך להוסיף כרגע שמן למדורה ולהכיר בזה נכון להיום.

תודה. חבר הכנסת אורלב, בבקשה.

אמר חבר הכנסת אורון, שגם אנשי הימין היו בולטים מבין אלה שתמכו להכיר בטבח שנעשה בארמנים, ואני אגב בתוכם. אני שייך לאותה קבוצה שחושבת שיש כאן עניין מוסרי מן המדרגה הראשונה, שהעם היהודי שסבל כל כך הרבה לא יכול להתעלם. אלא צדקה חברת הכנסת אדטו, ההקשר כרגע הוא הקשר מאוד בעייתי. ישראל כרגע נמצאת על המוקד בזירה הבין-לאומית. אחת המדינות שיש לנו עניין גדול מאוד להישאר אתה ידידה היא טורקיה. אני לא בעד זה שהם יקבלו מאתנו הכשר, אם כי כרגע נחתם הסכם בין ממשלת טורקיה לבין הארמנים. לכן אי-אפשר לקיים דיון בוועדת החינוך ולנתק את השאלה הזאת מההקשר המדיני. ברגע זה השאלה המדינית היא השאלה הגוברת, ולכן לדעתי זאת החלטה נכונה שזה יהיה בוועדת החוץ והביטחון. אם זכרוני אינו מטעני, האופוזיציה הצליחה בכנסת הקודמת להעביר החלטת מליאה שהכנסת מכירה בטבח.

היתה הצעה לסדר להעביר לוועדה. זאת היתה הצלחה של האופוזיציה.

אז אני לוקח את דבריי בחזרה. ביום מן הימים זאת צריכה להיות החלטת כנסת, כשתגיע השעה הכשרה לכך. אם כי לדעתי יש צדק מוסרי רב בכך שהעם היהודי ישמיע את דעתו בעניין הזה.

תודה. חבר הכנסת זאב.

שאלתי את חבר הכנסת חיים אורון מה המטרה, והוא בעצמו אומר תפוח לוהט. הוא בעצם אומר שהוא רוצה להפוך את זה מלוהט לבוער, רוצה לראות פה בערה. מה המטרה? נניח שקיימנו דיון, קיבלנו החלטה, מי ישמע אותך בכלל? למי אכפת ממך?

דבר נוסף, הרי אנחנו כבר עדים לכך שהטורקים כבר סימנו אותנו לפני זמן לא רב, כאשר הנושא הזה עלה לדיון פה, והיה כעס רב כנגד מדינת ישראל. האם אנחנו עכשיו רוצים למשוך אש דווקא בזמן שמדינת ישראל נמצאת היום במבחן קשה על הדוח ההרסני והבוער והלוהט והמכפיש והמביש כנגד חיילי צה"ל? אני חושב שזה דבר מיותר לחלוטין. צריך להוריד את זה בכלל מסדר-היום. בוועדת החוץ והביטחון זה המקסימום שאפשר לקיים דיון בנושא.

תודה. חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. צדקו מי שהעירו לחבר הכנסת אורלב, שמה שקרה בכנסת הזאת זה בדיוק מה שקרה בכנסת הקודמת. גם אז המליאה החליטה לדון בנושא, היא לא החליטה להכיר, והיה ויכוח בדיוק כפי שיש עכשיו לאיזו ועדה להעביר, רק עם הבדל אחד – בכנסת הקודמת יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות סבר שכן ניתן לקיים את הדיון אצלו בוועדה, ואני אז הייתי בין אלה שסברו שזה אכן המקום הנכון כדי שהדיון יהיה פתוח. דעתי באופן עקרוני לא השתנתה, אבל לא ניתן לכפות על יושב-ראש הוועדה שלא רוצה לקיים דיון בנושא. בשביל זה יש מסלול אחר, של דיון מהיר. במקרה הזה של הצעה לסדר הייתי מעדיף שהמקום יהיה ועדת החינוך, אבל במצב הזה שיושב-ראש הוועדה מעדיף שזה יתקיים בחוץ וביטחון נראה לי שאין לנו ברירה.

לגבי ההערה של חברת הכנסת אדטו, הבמה הזאת היא לא הבמה לדיון בשאלה האם להכיר או לא להכיר. אנחנו צריכים רק לקבוע איפה הדיון הזה יתקיים. לכן אני מציע שנתרכז בזה. דווקא בעיני כן צריך להכיר, אבל זה לא המקום לבירור של הסוגיה הזאת.

תודה. חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מסכים לעמדתו של חבר הכנסת אורון. אני לא אחזור על דבריו, רק אומר שהמטרה העיקרית של כל העלאת הנושא הזה היא לקיים בו דיון ציבורי, מכובד, רציני, אובייקטיבי, שקט, ערכי, מוסרי, במסגרת הכנסת. וכאשר אנחנו מעבירים את ההצעה הזאת לוועדת החוץ והביטחון, חברי הכנסת היקרים, המשמעות היא סגירתו, קבורתו.

בוועדת החוץ והביטחון זה בוודאי יהיה שקט.

שקט, אפילו הייתי אומר דומם. אבל לא זאת המטרה.

חזקה על חבר הכנסת אילטוב שיקיים על זה דיון.

אני חושב שזה יהיה שקט וענייני בוועדה. הוועדה היא סגורה.

כיוון שהמטרה היא לקיים את הדיון הזה כדיון בעל ממד ציבורי ופומבי, אני חושב שהדרך לעשות את הדבר הזה היא אך ורק בוועדה שהדיון בה הוא ציבורי ופומבי. במקרה הזה ועדת החינוך של הכנסת היא ועדה מאוד מתאימה לעניין, כי היא הוועדה שעוסקת בשאלות ערכיות מהסוג הזה. אני משוכנע שגם יושב-ראש הוועדה וגם חברי הוועדה ידעו לנהל את הדיון הזה בצורה רצינית, מכובדת, שקולה, אובייקטיבית. אגב, כנסת ישראל היא לא הפרלמנט הראשון בעולם שעשה את זה. לצערי הגדול כנסת ישראל הולכת והופכת להיות אחד האחרונים שעושים את זה, ואני חושב שככנסת שנמצאת במדינה שהעם שחי בה עבר את הקטסטרופה הגדולה ביותר בהיסטוריה, שואה שהיתה חסרת תקדים, ואני מקווה שגם לא תחזור לשום עם אחר בעולם – אני חושב שדווקא כנסת כזאת מחויבת מחויבות ערכית ומוסרית מיוחדים לנושא הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת שי, בבקשה.

אני גם מצדד בדיון בוועדת חוץ וביטחון, נראה לי שזה הבית הטבעי. אבל ועדת חוץ וביטחון יודעת לקיים גם דיונים פומביים לפעמים.

זה נכון.

אז למה לא נמליץ?

אנחנו לא נמליץ לחבר הכנסת הנגבי איך לנהל את ענייניו, אבל אני רוצה לומר לחבר הכנסת אורון שני דברים. האחד, נדמה לי שחשיבות הנושא היא ברורה לחלוטין. אתה הרי יודע שהעליתי את הנושא הזה לסדר-היום באופן מיידי, אפילו מבלי שביקשת, משום שראיתי בזה את החשיבות והצורך. בעניין הזה אני מצטרף לדברים שלך. מאידך, באשר לאכסניה, נדמה לי שנשמעו כאן הדעות. גם אני נוטה לדעה שוועדת החוץ והביטחון היא המקום המתאים יותר. אבל כפי שאומר חבר הכנסת שי, פתוחה בפניך הדרך לפנות ליושב-ראש הוועדה ולבקש ממנו לקיים לפחות חלק מן הדיון במסגרת הפומבית, ואני משוכנע שאתם כוותיקים בהרבה, לפחות ממני, תדעו למצוא ביחד את הדרך הנכונה לנהל את העניין.

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד – 9

נגד – 1

נמנעים – 1


הוחלט להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון.

3א. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה

(תיקון – קביעת מחזיק בתחום הדיור), התשס"ט-2009 (פ/905/18), של חבר הכנסת צחי הנגבי

אנחנו עוברים לקביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – קביעת מחזיק בתחום הדיור), התשס"ט-2009 (פ/905/18), של חבר הכנסת צחי הנגבי.

מאחר שחבר הכנסת הנגבי נמצא בחוץ-לארץ, אני מציע שלא נקיים כרגע דיון בעניין הזה, ואני אשתדל לקיים את הדיון במועד הקרוב ביותר, על-מנת שהוא יוכל להביא את עמדתו ככל שירצה בפני הוועדה.

3ב. הצעת חוק מסירת מידע להורה, התשס"ט-2009 (פ/806/18),

של חברי הכנסת דב חנין, אורית זוארץ, יריב לוין וקבוצת חברי כנסת

הצעת חוק מסירת מידע להורה, התשס"ט-2009 (פ/806/18), של חברי הכנסת דב חנין, אורית זוארץ, יריב לוין וקבוצת חברי כנסת. נשמעו הצעות להעביר את הדיון בנושא הזה לוועדת חוקה, חוק ומשפט, או לוועדה לזכויות הילד. עמדת הייעוץ המשפטי היא שמקום ההצעה הוא בוועדת חוקה, חוק ומשפט. חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. עם כל הכבוד וההערכה לעמדת הייעוץ המשפטי, החוק הזה באופן מובהק עוסק בענייניהם של ילדים והורים, ביחסים שבין ילדים והורים, ולכן אם יש בכלל מקום לוועדה לזכויות הילד בכנסת, זה המקום. אם חוקים כאלה לא יגיעו לוועדה לזכויות הילד, בואו נחליט לבטל אותה ונחסוך לכנסת גם את האולם וגם את הזמן של כל האנשים שעוסקים בעניין. אני, אגב, דיברתי גם עם יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, חבר הכנסת דנון, והוא בהחלט מוכן לקחת על עצמו את הנושא ומוכן להקדיש לו את הדיון הרציני ואת הזמן הרציני. לכן, מעבר לנימוק העקרוני אני גם רוצה לומר, שכיוון שהחוק הזה הוא חוק מוסכם על כל הגורמים, כיוון שאנחנו רוצים להבטיח שהדיון יהיה מהיר, כיוון שוועדת החוקה סובלת מעומס יתר, אני חושב שאין שום חבר כנסת שיתנגד לכך.

יושב-ראש ועדת חוקה הודיע שהוא בהחלט מסכים להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד. חבר הכנסת זאב, בבקשה.

הבעיה היא שזו לא ועדה סטטוטורית שיש לה הסמכות.

יש לה הסמכות, כי היא דנה בהצעות חוק.

אם היושב-ראש מסכים, אז למה לחבל בזה?

תודה. חברת הכנסת זוארץ, בבקשה.

החוק הזה בא להגן על זכויותיהם של הורים וילדים, ואי לכך המקום הראוי לדון בו הוא בוועדה לזכויות הילד. אפשר לקיים דיון מעמיק ובאופן מיידי כדי לקדם את הצעת החוק.

תודה רבה. מי בעד להעביר את ההצעה לוועדה לזכויות הילד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד – 11

נגד – אין

נמנעים – אין

אני קובע שההצעה תועבר לוועדה לזכויות הילד.
4. עדכון בנושא "מתן מענה לשאילתות על-ידי שרי הממשלה"

הנושא הבא על סדר-היום הוא עדכון בנושא "מתן מענה לשאילתות על-ידי שרי הממשלה". ביקשתי שיונח בפניכם העתק של מכתב שהוצאתי למזכיר הממשלה בעקבות בדיקה שעשיתי בנושא מתן מענה לשאילתות על-ידי שרי הממשלה. לצערי התגלתה תמונה מאוד מצערת באשר להתייחסות של שרי הממשלה לנושא השאילתות, אי עמידה בזמנים, לעתים פיגורים שמגיעים ל-120 יום כאשר משך הזמן המותר הוא 21 ימים בלבד. אגב, הנתונים כאן במידה רבה עושים חסד עם המציאות, מכיוון שצריך לזכור שבחלק מתוך השאילתות שהוגשו עדיין לא הגיע זמן התשובה שלהן. כלומר, מתוך אלה שהגיע כבר זמן התשובה, אחוז השאילתות שבפיגור הוא כמובן גבוה בהרבה. אני חושב שזו חובתי בתפקיד הזה, ובכלל חובתה של הוועדה לעמוד על כך שנקבל את התשובות בצורה מסודרת. אני גם ביקשתי ממזכיר הממשלה שינחה את הצוות שלו לקיים איזשהו מעקב מסודר ומרוכז אחרי הנושא הזה, יחדד את הנהלים במסגרת עבודת הממשלה. אני כמובן אעדכן את הוועדה כשאקבל ממנו התייחסות מסודרת לפנייה הזאת, ובוודאי גם אמשיך לעקוב אחר הנושא על-מנת שהדבר יבוא על תיקונו. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חשוב מאוד שהעלית את הסוגיה בפני מזכיר הממשלה. אבל מי שנמצא במליאה בשעות המאוחרות של המליאה רואה את זה הביזיון הגדול, שהשרים כן מגיעים לפעמים להשיב על שאילתות אבל רוב חברי הכנסת לא נמצאים. את השאילתות הדחופות הלבנות שמים דווקא בסדר עדיפות עליון, וזה טוב מאוד, אבל אסור שהשאילתות הירוקות יעברו לסוף היום. זה ביזיון של הכנסת. רוב השאילתות לא נענות בצורה מכובדת, ובאותו זמן יש הזדמנות לשאול שאלה נוספת. נכון שהשרים משיבים באיחור, אבל כשהשרים כן משיבים זה נדחה לסוף סדר-היום, ורוב חברי הכנסת לא נמצאים פה והכול עובר לפרוטוקול. זה ביזיון של הכנסת.

תודה. חברת הכנסת אברהם, בבקשה.

תודה. אני מסכימה מאוד עם מה שחבר הכנסת מיכאלי אומר. אבל אין ספק שאם אתה לוקח את עבודתם של השרים הנוכחים, קרי הממשלה הנוכחית, אל מול הממשלות הקודמות – תמיד היה פיגור, אבל השאלה עד כמה הוא בולט. עצם העובדה ששרים מקבלים שאילתות, לא עונים בזמן ועוד בפיגור כזה גדול, זה אומר שהממשלה מבזה את מעמדה של הכנסת כגורם מפקח על הממשלה.

אני, כידוע, חבר בקואליציה, ואני חושב שהנושא הזה הוא באמת של יחסי כנסת-ממשלה שהוא לאו דווקא תלוי ממשלה נוכחית שמכהנת, כי אנחנו יודעים שבעיות כאלה היו קיימות גם בעבר. אני מבקש שנתייחס לעניין הזה ברמה המהותית, ולא ברמה של ניגוח כזה או אחר. אגב, אם נבחן את השרים שאצלם הפיגורים גדולים מאוד, נגלה שיש ביניהם גם כאלה שכיהנו בממשלה הקודמת.

אני רואה את הנכונות שלך לטפל בבעיה הזאת, ואני חושבת שהדברים צריכים גם להיאמר. אי אפשר להתעלם מהעובדה הזאת שיש פה מצב של שרים וסגני שרים לענייני כלום. אולי שהם יענו על חלק גדול מהשאילתות. גם אני כיהנתי במקומך, טיפלתי בסוגיה הזאת. הבאנו למצב של צמצום הזמנים, ואפילו שקלנו לצמצם את פרק הזמן של 21 הימים. עשינו פה שימוע לכולם, ובאה המחלקה המשפטית והיועצים המקצועיים ואמרו שאין שום אפשרות לקצר את המועד של 21 הימים. כאשר מדובר ב-90 ימים, ב-100 ימים, ב-150 ימים, אלה נתונים שהכנסת לא יכולה לעבור עליהם על סדר-היום. מצד אחד אני מאוד מעריכה את העובדה שאתה מעלה את הסוגיה הזאת היום. אני חושבת שאנחנו כוועדת כנסת צריכים לטפל בסוגיה הזאת, גם לקחת את מה שחבר הכנסת מיכאלי אמר, ולנסות לקבוע שהשאילתות הירוקות הללו יהיו בפרק זמן שהוא סביר, שגם הציבור שירצה לשמוע תשובות כאלה ואחרות ישמע אותן. אני מברכת על שיתוף הפעולה בינך לבין מזכירות הממשלה. אני חושבת שאנחנו צריכים להיות יותר עם האצבע על הדופק ולוודא. אתה כיושב-ראש הוועדה תעביר מסר לשרים, שכל שר שמתעכב מעבר ל-30 ימים, יביא הצעות כאלה ואחרות לחקיקה, תעכב לו את החקיקה עד אשר הוא ישלים את התשובות.

סנקציות.

חד-משמעית. אין לי ספק ששעת השאלות לשרים קצת תפחית את כל סוגיית השאילתות, אבל אל לנו להתעלם מהבעיה שקיימת.

תודה. חבר הכנסת שי, בבקשה.

האמת היא עצובה, שהשאילתות איבדו את מקומן וחשיבותן. בין מתן השאילתא לבין התשובה עליה עוברים שלושה דורות, ועד שניתנת התשובה דברים כבר קרו, הם הסתיימו כך או אחרת, וזו פשוט ברכה לבטלה. אתה חייב להיכנס לעובי הקורה, לחפש פתרון בהידברות עם הממשלה, כי כנראה יש דרכים להימנע מלתת תשובות. בשורה התחתונה דוחפים את הכנסת להיות במה לדיונים מיידיים על כל מיני בעיות שוטפות ומתרחקים מדין ודברים יותר יסודי בינה לבין הממשלה. תעשה מה שאתה יכול, כי נראה לי שהשאילתות האלה נדחקות והולכות מסדר-היום.

אני חושב שיש מקום, במקום השאילתות שעולים ודורשים עם השרים, שזה נעשה בשעה הראשונה ביום שלישי, עדיף לרכז את השאילתות בימי שלישי בתחילת הדיון, אחרי חצי השעה, ואז גם להקדים את השרים בתשובתם. אדוני היושב-ראש, יש שרים שכאשר אתה שואל אותם שאילתא הם מרגישים שהם צריכים להגיד את כל מגילת העצמאות עם כל הפירושים שלה. צריך לצמצם את התשובות, דקה עד שתי דקות מקסימום לתשובה בשאילתא, ולא להפוך את זה לדרשה שאין לה סוף, או לדרשה של שבת הגדול.

אני חושב שזה רעיון יפה.

הלוואי שדעתו של חבר הכנסת נסים זאב תתקבל. הרי השרים לא יגיעו בימי שלישי.

חברת הכנסת אברהם, את כמדומני חברה גם בנשיאות. את הרעיון הזה אפשר להעלות בנשיאות, זה הרי בסמכותכם.

אני רואה את הבעיה שיש לנו על השולחן כאשר אין סדר-יום ארוך ליום שלישי ולעתים אנחנו שוקלים להעביר הצעות דחופות לסדר ליום שלישי, על-מנת למלא את אותו יום. זה מאוד מקשה על השרים להגיע ביום שלישי, זאת עובדה. אם אתה תצליח, כחבר קואליציה, לכופף את השרים שיבואו בימי שלישי, ובא לציון גואל.

למה אני ולמה את? יש פה ועדת כנסת, שהיא תחליט.

הנושא הזה הוא בסמכות הנשיאות. אני בוודאי לא אתערב לנשיאות בקביעת סדר-היום. אבל נמצאת פה חברת הכנסת אברהם, חברת הנשיאות, סגנית יושב-ראש הכנסת. היא בוודאי תוכל להביא את הנושא. בפורום הזה נמצא גם חבר הכנסת שאמה וחבר הכנסת טיבי. יש כאן מספיק מליצי יושר להצעה הזאת, שהיא בוודאי ראויה לבחינה. ברגע שאקבל תשובה, אעדכן את הוועדה.

5. בקשת חבר הכנסת כרמל שאמה להקדמת הדיון בהצעת חוק הרשות השנייה

לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת זיכיון לשידורי הערוץ השלישי),

התש"ע-2009 (פ/1695/18), לפני הקריאה הטרומית

הנושא הבא על סדר-היום הוא בקשת חבר הכנסת כרמל שאמה, ואני מניח גם חבר הכנסת שי שותפו להצעה, להקדמת הדיון בהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת זיכיון לשידורי הערוץ השלישי), התש"ע-2009 (פ/1695/18), לפני הקריאה הטרומית. חבר הכנסת שאמה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, הבקשה הזו לפטור מחובת הנחה מוגשת לוועדה מאחר שלוח הזמנים של חקיקת החוק שמונח בפנינו, תיקון לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הוא המהות של החוק. כי אם נלך בהליכים הרגילים, לוחות הזמנים של ההליכים הרגילים בתקנון הכנסת מייתרים את החוק. יש להשלים את החוק הזה במהרה, אם יש לו רוב בתמיכת הממשלה ותמיכת הכנסת, כדי שהוא ישיג את מטרתו. מטרתו היא לאפשר לערוץ 10 להמשיך ולשדר ולהוות ערוץ מסחרי נוסף לצד ערוץ 2 בשנתיים הקרובות, תוך התניה של השלמת חובות העבר שלו ועמידה בהתחייבויות השוטפות. בשנת 2012, היה ויעמוד בכל התנאים שייקבעו לו, הוא יוכל להמשיך בשיטת הרישיונות. מכאן באה הבקשה, שהיא ברורה ולא מסובכת. גם התיקון הוא קצר, תמציתי ולא מורכב מדי. אני רואה שזכינו גם לתמיכת שר התקשורת, שמגיע לפה כדי לתמוך בבקשה. זו בקשתי ובקשת חבר הכנסת שי, לאשר לנו את הפטור מחובת הנחה.

תודה רבה. אדוני שר התקשורת, אני רוצה להודות לך שהגעת לכאן. השר עמד על כך שהוא יופיע כאן באופן אישי ויציג את הדברים, ואני מודה לך על ההתייחסות ועל הנכונות להופיע כאן. מעבר להתייחסות לדברים שאמר חבר הכנסת שאמה ולהצעת החוק, שהחשיבות שלה היא ברורה והיא הוצגה בצורה תמציתית ובהירה, אני מבקש התייחסות לשלוש נקודות שבעיני הן נקודות שמטרידות בכל ההסדר הזה שקיים.

אתה רוצה לשמוע גם את עמדתי, או שאתה מסתפק בדברי כרמל?

אם אתה מעוניין להציג, בבקשה. אני אאפשר לך להוסיף, אם תרצה.

אדוני השר, יש שלוש נקודות שהייתי שמח לשמוע התייחסות אליהן. הסוגיה הראשונה היא סוגיית הסדרת הכספים שמגיעים ליוצרים. הסוגיה לא נפתרת כבר תקופה ארוכה מאוד והיא סוגיה מאוד מטרידה, כי מעבר לדאגה לפרנסתם של אנשים יש בה גם עניין ציבורי מובהק בכך שעידוד היצירה יתקיים גם הלכה למעשה. הסוגיה השנייה היא עצם יצירת הנורמה הזאת, שבה כאשר לא עומדים בתנאים או בהתחייבויות בסופו של דבר תג המחיר בעניין הזה הוא לא תג המחיר שנקבע מלכתחילה. והתייחסות לנושא שלישי, עד כמה אם בכלל לנושא הזה עשויה להיות השלכה גם לעניין זכיינים אחרים שעשויים לבקש הקלות או התייחסות דומה. בבקשה, אדוני השר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על קבלת הפנים החמה. ברכות. זו פעם ראשונה שאני פה. כדי לעשות סדר בעניין, אני חושב כשר התקשורת שמי שצריך לתת מענה למשבר הזה היא הממשלה. אבל אני מברך בכל זאת את שני חברי הכנסת, כרמל שאמה ונחמן שי, שהגישו את הצעת החוק הזאת. הממשלה תגיש הצעת חוק ותוביל. יכול להיות שהצעות החוק האלה יתחברו. הממשלה לא מתחמקת מהאחריות שלה, הממשלה תגיש הצעת חוק לעניין הזה. זאת אומרת, זאת עמדת ממשלה.

הייתי רוצה לקבל הסבר למה פטור מחובת הנחה.

חבר הכנסת שאמה נימק את זה בצורה טובה.

אני רוצה לשמוע את זה גם ממך. הרי אתה אומר שתהיה הצעת חוק ממשלתית.

יש לנו כרגע מצוקת לוחות זמנים איומה, ואם הצעת חוק ממשלתית תלך במתכונת הרגילה היא תארך המון זמן, הרבה מעבר להצעת חוק פרטית. את מכירה את זה, היית שרה בממשלה. כולנו צועדים לאותו כיוון.

כאשר הממשלה רוצה להעביר משהו, היא מעבירה את זה ב-48 שעות. אפילו את ההתנתקות העבירו בכמה ימים.

אתם רוצים עוד חוק הסדרים?

אני תומכת בזה, אבל אני חושבת שמן הראוי שייאמרו כל ההסברים.

הדברים נאמרים בשקיפות מלאה ובלי שום רצון להתחמק, למרות שהמצב הוא לא סימפטי ולא נעים, והייתי מוותר על המעמד הזה. אבל אנחנו פה כרגע.

האם זה לא בגלל המכרז, כבוד השר?

לוחות הזמנים המטורפים, זה מה שאמרתי. מעולם לא התחמקתי, ואני אומר בצורה הכי ברורה: אני תומך בהארכת הזיכיון של ערוץ 10. אמרתי את זה גם לך וגם לרני וגם לשוקי ולמי ששאל. קיבלתם את התשובות בצורה הכי ברורה. לצד זה יש ההישגים שהושגו בחצי השנה האחרונה. הרי נעשו מאמצים, והושגו הישגים משמעותיים בחצי השנה האחרונה עם היוצרים. הרי עיקר המחלוקת היא עם היוצרים, הזכויות שלכם, היצירה. אני כרגע מגן על הצעת חוק פרטית, לא שלי. על הצעת החוק שלי אצטרך לתת מענה בכתב. ההשלמות יושלמו במסגרת החקיקה. הרי ישבו אתכם. מדובר פה בינתיים על קריאה טרומית. ישבו עם היוצרים וינסו להגיע אתם למרב ההסכמה. זו גם הבטחה של חברי הכנסת שאמה ושי.

במהלך החקיקה הנוכחית?

כן, בין הקריאה הטרומית לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית יש הרבה שעות עבודה של עיבוד החוק, ובמתכונת הזאת הם יסדרו. יוכלו להגיע לכאן היוצרים ולעשות את העבודה כמו שהם יודעים ולשכנע את חברי הכנסת.

בעניין השלכות ביחס לזכיינים, לדעתי אין השלכות רוחב, אבל אם יש אז יש.

חבר הכנסת שי, בבקשה.

שוק התקשורת עומד בפני שינוי דרמטי, וכנראה שהשר הנוכחי הוא שיוביל את זה, אבל זה תהליך שהבשיל דרך שרים קודמים, כמו שצריך, וזו לא מלאכה של יחיד. זה גם תהליך נכון בעיני, שמסכם או מוביל את הדברים מנקודה אחת לנקודה אחרת. אחרי הרבה שנים שהשוק הזה היה בנוי על זיכיונות, הוא עובר לרישיונות. דברים השתנו, הטכנולוגיות השתנו, גם שוק התקשורת בארץ השתנה, וזה להתאים את השוק למצב החדש הזה שנוצר. לכן בעיני זה נכון, ואני תומך גם ברפורמה הגדולה שהשר כחלון מוביל.

הרעיון לתת לערוץ 10 שנתיים נוספות הוא לא פרס על הצטיינותם. הם לא עמדו בדרישות שהם היו צריכים לעמוד, והכנסת הזאת ארבע פעמים נדרשה לעשות שינויי חקיקה כדי להוביל אותם. אפילו השר בתפקידו הקודם כחבר ועדת הכלכלה לא אהב את ההישגים של ערוץ 10 ונאבק בהם כדי שישלימו את הדרישות מהם. זה לא מיועד למנוע מהם לעמוד בדרישות, אבל זה מיועד שבתקופת האי-בהירות והטלטלה ששוק התקשורת נכנס אליה עכשיו, והיא טבעית כי כך זה במעבר מצורה אחת של משטר לצורה אחרת, ערוץ 10 ימשיך לשדר. אני חושב שיש ערך רב לעובדה שערוץ 10 קיים ומשדר. העובדה שהוא לא ישדר לא תכניס אף שחקן אחר, לא ייכנס אף איש עסקים להשקיע כרגע בזיכיון לתקופה שהוא לא יודע מה תוביל. אנחנו נישאר עם שוק יותר מצומצם, ובעיקר עם שליטה של ערוץ מסחרי אחד שיוכל להכתיב גם מה אנחנו רואים וגם מה תעריפי הפרסום וכן הלאה. זאת אומרת, הרווח של הרפורמה יצא בהפסד. לכן יחד עם כרמל חשבנו שנכון להאריך להם בשנתיים, וגם שמעתם אותו אומר שהם יצטרכו לעמוד בדרישות שהם לא עמדו בתקופה שהיתה עד עכשיו. ואם לא, הרשות השנייה תדע לטפל בהם וגם אנחנו בכנסת נדע לטפל בהם.

חבר הכנסת שאמה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, מאחר שהעלית שלוש נקודות שלא התייחסת אליהן בדבריי, אשמח להתייחס. לגבי ערוץ 2, מאחר שכולנו גם פועלים וגם כפופים לעיקרון השוויון, אין לי ספק שכל זכיין אחר, אם ייקלע לאותן נסיבות, דינו צריך להיות זהה. אני חושב שאנחנו עדיין לא שם, אבל אם נהיה שם כך אני רואה את הדברים.

לגבי יצירת נורמה, מי שרצה פה להעביר מסרים לגבי הנורמה או אי עמידה בהתחייבויות של ערוץ 10, היה צריך לעשות את זה לפני כמה חודשים. המועד הזה חלף. היום מימוש סנקציות כנגד ערוץ 10 והעברת מסרים לגבי נורמות היא גם על חשבון האינטרס הציבורי, וכאשר מאזנים בין הדברים היום האינטרס שערוץ 10 ימשיך להוות אלטרנטיבה לערוץ מסחרי נוסף גוברת על האינטרס הציבורי להעביר מסר לגבי עמידה בהתחייבויות. כל המערכות שעסקו בכך, גם הרגולציה, גם המערכות המשפטיות, הגיעו להחלטה בנקודת זמן מאוחרת מדי. אם אותה החלטה של היועץ המשפטי, שנולדה בשבוע שעבר, היתה יוצאת לאוויר העולם כמה חודשים לפני כן, לא היינו צריכים את התיקון לחוק הזה ולא היינו צריכים את כל המהלך, והיה אפשר לחנך את העולם מבלי שאחרים ישלמו על כך.

לגבי זכויות היוצרים, אין לי אלא לחתום על דבריו של השר. כך אנחנו גם רואים את הדברים. התיקון לחוק לא אמור לפטור את ערוץ 10 לא בשקל ואפילו לא באגורה מהתחייבות שלו כלפי יוצרים או כלפי עובדים או כלפי המדינה או כלפי הקופה הציבורית. האינטרס הראשי של ערוץ 10 הוא להשלים את כל התחייבויותיו, גם מהעבר עד האחרונה שבהן וגם השוטפות. לכן אני לא רואה סיבה להתנגד לחוק.

למה לערוץ 10 יש האינטרס?

אם הוא רוצה לעבור לשלב הרישיונות, אז יש לו אינטרס לעשות זאת. יש לו אינטרס לעבור לשלב הרישיונות, הוא לא בא להיות ערוץ זמני לשנתיים הקרובות.

הם יוכלו להפסיק אותו בכל שלב, הם יוכלו להעניש אותו. אתה לא נוטל מהרשות השנייה את הזכות להעניש אותם גם בהמשך.

הלקח שצריך ללמוד, חבר הכנסת מטלון, שלסיבוב הבאה של הרישיונות צריך לעגן מערכת אכיפת סנקציות ובטוחות שלא נצטרך להגיע לסנקציות מצד כל מי שפועל בשוק הזה, כי אנחנו רואים שיש כשלים בשוק, כך שלא נצטרך להגיע למצב שמישהו צריך להוריד גיליוטינה על ערוץ מסוים, אלא הרבה לפני כן זה ייעצר במערכת של איזונים.

זה לא רק של הערוץ, זה של הרגולציה, של הרשות השנייה.

נכון, אמרתי שהרבה גורמים פה גררו רגליים ולא התנהלו בצורה יעילה.

תודה. עו"ד אמיר רוזנברג, כמה מלים מטעם נציג חלק מארגוני היוצרים, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבין שזה לא דבר מובן מאליו, גם שנתנו לנו בהתרעה כל כך קצרה להגיע לכאן ולהשמיע כמה מלים, וגם עצם העובדה שנותנים לנו להתייחס לנושא הכבד והחשוב הזה. אני רוצה לציין שאני מדבר בשם כל איגודי היוצרים של הקולנוע והטלוויזיה – טכנאים, במאים, שחקנים, תסריטאים, עורכים וכל העוסקים במלאכה.

ההצעה שמונחת היום כאן ואליה אנחנו נצטרך להתייחס בכמה מלים שנתנו לנו, היא הצעה לעשות דיון מוקדם בחקיקה הזאת. לעשות דיון מוקדם אפשר כאשר יש חשיבות או דחיפות או מטעמים מיוחדים. אני רוצה להגיד את ההקשר של הדיון הזה ולהראות שהדיון הוא מוקדם ולא דחוף. היום אמור להתפרסם מכרז על-פי הנחיה עקיפה של היועץ המשפטי לממשלה, שקבע שאין לעכב הליכי מכרז על-ידי מועצת הרשות השנייה, למרות וגם כשיש הליכי חקיקה בכנסת. לפיכך הודיע יושב-ראש מועצת הרשות השנייה כי היום יפורסם המכרז בציבור, באינטרנט, ומחר הוא יפורסם בעיתונות. בזמן שמועצת הרשות השנייה תקציב למועמדים אחרים להיכנס להציע הצעות – אנחנו לא יודעים כמה זמן זה, אבל זה יכול להיות שבועות, חודש או חודשיים, כי מועד הזיכיון של ערוץ 10 נגמר ב-27 בינואר 2010 – בזמן הזה צפויים ונקראים אנשים בשוק להציע הצעות להיכנס ולשדר החל מ-27 בינואר, ואם לא יספיקו כמה חודשים אחר כך, כי אכן יש צפיפות בזמן. כלומר, אנחנו ניצבים בפני הליך מכרזי, שהוא הליך מכוח חוק הרשות השנייה, במסגרתו צפוי זכיין אחד להחליף זכיין אחר. הערוץ לא עומד להיסגר, הערוץ עשוי להיסגר אך ורק אם בתקופה שתקצוב הרשות השנייה לזכיין אחר להיכנס לא ייכנס שום זכיין. רק לאחר מכן עשויה להתעורר דחיפות או טעמים מיוחדים לעשות את המהלך הדרמטי הזה ולקצר את ההליכים ולעשות דיון מוקדם. כלומר, להפך, דווקא הליכי החקיקה האלה פוגעים מאוד בהליך המכרזי, בגלל שברגע שאתם תדונו ותחליטו לקיים דיון מוקדם, באותו רגע אף אחד שעיניו בראשו לא ייגש להליך המכרזי, כי הוא מבין שהוא ישקיע בלקנות את המכרז ולהעמיד אנשי מקצוע ולעשות לוח שידורים ולגשת למכרז, ובעצם יש הליכי חקיקה מהירים שבמסגרת הליכי החקיקה האלה עומדים לשלול לו את אותה הצעה שהוא נתן. כלומר, אם נלך לדיון מוקדם, אנחנו נפגע בהליכי המכרז.

לפני כמה דקות הונחו על שולחן ועדת הכלכלה תקנות שעליהן חתם השר. התקנות האלה, ככל הנראה, מאריכות את המועד של הרשות להחליט על מכרז. בכל מקרה ראוי שהוועדה הזאת תקבל את ההחלטה רק אחרי שמתקבלת ההחלטה שם, כי אם ההחלטה שם תתקבל להאריך וזה יתקבל, לא יהיה טעם בזה.

הצעת החוק כפי שמונחת כיום בפניכם, אני לא מדבר על ההצעה הממשלתית שתתקן אותה בהמשך, היא הצעה תקציבית. לפי הצעת החוק, גם התמלוגים והחובות של הערוץ למדינה מעוכבים, ולפיכך ככל הנראה גם ראוי לשמוע את עמדת משרד האוצר בעניין הזה. זה לא רק היוצרים, זה גם תשלום התמלוגים.

תודה רבה. מר דוד אוחיון, נציג ערוץ 10, בבקשה.

תודה. אני ממונה על משאבי אנוש ואדמיניסטרציה בערוץ 10 ובחדשות 10, ואני בא לפה לדבר בשם כל עובדי ערוץ 10 וחדשות 10. אני מדבר על 450 עובדים. רובנו המכריע בעלי משפחות, זוגות צעירים, אנשים שגדלו והתפתחו בערוץ 10. בשמונה השנים שאני עובד, מיום ההקמה של הערוץ ועד היום, קלטתי את כל עובדי ערוץ 10, אני מכיר את האנשים. מדובר פה בבני-אדם, מדובר פה בבעלי משפחות. דיברנו בזמנו עם כבוד שר התקשורת בבית שלו, כשעשינו משמרות מחאה מול הבית שלו, והזכרנו לו שמדובר פה באנשים ולא במספרים ולא בכספים. ערוץ 10 השקיע 1.3 מיליארד, בעלי המניות שלנו השקיעו מכיסם, והפחד הגדול האישי של כל אחד מאתנו הוא שלא תינתן אפשרות להמשיך. אנחנו בעלי חובות ומשכנתאות, ואנחנו לא באים לבקש חסד של מישהו אלא רוצים שתתנו לנו את האפשרות להמשיך ולחיות בסימן שאלה עוד שנתיים כדי שנדע שיש לנו איזשהו אופק. תזכרו שמדובר פה ב-450 בעלי משפחות, באלפי בני-אדם. בעניין היוצרים שמיוצגים פה נאמנה על-ידי היועץ המשפטי שלהם, אני רוצה להזכיר שרק בימים האחרונים משודרת סדרה של אסף אמיר, שלא נמצא פה כרגע, שנקראת מגדלים באוויר. אז הם גם מתפרנסים מערוץ 10, גם אלפי המשפחות שבמעגל השני והשלישי מתפרנסים מערוץ 10 צריכים כולם לזכור שישראל 10 היא לא חברה שתלויה באוויר. מדובר פה בבני-אדם, מדובר פה באנשים עם הרבה מאוד חובות, עם משכנתאות, עם ילדים בגני-ילדים, ואני מבקש שתיקחו את זה בחשבון. אנחנו באמת מתחננים על מקום העבודה שלנו.

תודה רבה. חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מברך אותך על הדיון ועל התגובה המהירה לבקשת המציעים, כי אני חושב שיש מצבים שהכנסת צריכה לדעת להגיב מהר, וזה בדיוק המצב עכשיו. אפשר להיות בעד החוק, אפשר להיות נגד החוק, אבל אין ספק שהבקשה של היוזמים לפטור מחובת הנחה היא בקשה שהיא במקומה, כי בהליך הרגיל אין משמעות להצעת החוק. לכן צריכים לתת לכנסת אפשרות לקבוע את דעתה. לכן אני מציע לחברי הכנסת למקד את הדיון כרגע לא בתוכן הצעת החוק, אלא רק בסוגיה של הפטור מחובת הנחה. יכול להיות שאם החוק יקבל תמיכה במליאה יש דברים שצריכים לשנות בו. יכול להיות שמישהו יגיד שצריך יותר משנתיים או פחות, יכול להיות שיציעו הגבלות נוספות. כל זה יידון בוועדה הרלוונטית, אם החוק יעבור בקריאה הטרומית. לקראת הקריאה הטרומית גם הנהלת הקואליציה תצטרך לקבוע כאן עמדה, עוד לא נקבעה העמדה הזאת. אבל לעצם הסוגיה שעומדת כאן, ההכרעה אם כן פטור מחובת הנחה או לא פטור מחובת הנחה, בוודאי במצב ששר התקשורת תומך במתן פטור מחובת הנחה, אני חושב שכדאי לוועדה להתאחד סביב העניין הזה ולאפשר לכנסת להכריע בסוגיה שהיא סוגיה חשובה מאוד מבחינת סדר היום הציבורי.

תודה רבה. חבר הכנסת זאב.

אדוני היושב-ראש, יש כאן שני מהלכים שסותרים זה את זה. מצד אחד רוצים לקבור את ערוץ 10 קבורת חמור, מצד שני רוצים לדאוג להחיות את הערוץ הזה. אני מאוד שמח שהממשלה רוצה לעזור בכנות לערוץ 10, כי אנחנו לא נחיה באשליה שמחר בבוקר יש כספים לערוץ 10 ופתאום יהיה מהפך.

אני חושב שכן נכון להקדים את הדיון, כי אם לא נקדים את הדיון ויהיה דיון ענייני לגופו, איך ערוץ 10 יכול בעתיד להתמודד, הרי יש כבר מהלך, כפי ששמענו מערוץ 2, שאומר שכבר יוצא מכרז וזה כבר למכירה פומבית. אז אי-אפשר להחזיר את העגלה אחורה. אני חושב שערוץ 10 אולי החמיץ הזדמנות כאשר משה סבא רצה להציע הצעה, ואולי מסיבות פוליטיות חששו שחלילה וחס עכשיו החרדים עומדים לקחת את ערוץ 10 ויהיה מהפך ברמה האידיאולוגית והשפעה, חלילה וחס, גם על המגזר הזה. אני חושב שזה היה פספוס גדול מצדכם, ומי שחיבל בזה צריך לתת את הדין. אני בעד לתת שנתיים לערוץ 10, אבל כל התשובות לגבי השאלות של החברים בשאלה איך יתמודדו לא צריכות להידון בוועדה הזאת, אלא בוועדת הכלכלה.

תודה רבה. חבר הכנסת אילטוב.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, הבעיה החריפה התחילה לפני שנה, בהחלטת ישיבת ועדת הכלכלה, שהוחלט מה שהוחלט ובעצם ניתן זמן להגיע להסדרים, ועד היום עברה כמעט שנה. אני לא רואה התקדמות רצינית בנושאים האלה, אני רואה היום שהארכת הזיכיון תאריך את הסבל של אותו ערוץ שסובל. מבלי להיכנס למהות החוק ולהיבטים המשפטיים ותוכן החוק, סיעת ישראל ביתנו מתנגדת לתת פטור מחובת הנחה. אנחנו חושבים שהפתרון צריך להיות יותר כולל. זה לא הפתרון הרצוי לתקשורת הישראלית. אנחנו מתנגדים ברמה העקרונית להצעת החוק הזאת.

תודה רבה. אדוני השר, אתה מבקש להתייחס?

לא.

אז נעבור להצבעה. מי בעד הבקשה של חבר הכנסת שאמה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 8

נגד – 2

נמנעים – אין

אני קובע שהבקשה התקבלה. תודה רבה לכבוד השר.

6. עדכון באשר למועדי הדיון בעניין תיקונים לתקנון הכנסת

הסעיף האחרון על סדר-היום הוא עדכון באשר למועדי הדיון בעניין תיקונים לתקנון הכנסת. קיבלתי כמה בקשות והצעות לתיקוני תקנון שהוגשו על-ידי חברי הכנסת שטרית ואופיר פינס-פז.

גם לי יש הצעות. מתי אפשר להגיש?

ההגשה פתוחה, אין בעיה. אני מתכוון להוביל ביחד עם המזכיר ועם ארבל, ובאישור ותמיכה ובגיבוי של יושב-ראש הכנסת, תהליך של מעבר על כל התקנון וניסיון לתקן את העניין הזה מן היסוד. להבדיל ממה שנעשה בעבר, הכוונה היא לבצע את התהליך הזה פרק אחר פרק, וכל פרק שנסיים בוועדה ונאשר אותו, נביא אותו לאישור המליאה. ככל הניתן, נקיים ישיבה בכל שבוע שתיוחד לעניין הזה. במסגרת הזאת אנחנו כמובן נדון בכל ההצעות לתיקון התקנון שהוגשו עד עכשיו או שיוגשו בהמשך. אני מקווה מאוד שיימצאו כאן מספר חברים שייקחו את העניין ביחד אתנו וישתתפו בכל הדיונים ונצליח להוביל מהלך יסודי של תיקון התקנון מן היסוד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30