PAGE
13
הוועדה לפניות הציבור
11 בינואר 2010
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 42
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, כ"ה טבת תש"ע (11 בינואר 2010), שעה 11:00
פרוטוקול
סדר היום
פניות ציבור לגבי סגירת מקווה הטהרה בישוב עשרת
ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-7.9.2009
מוזמנים
¶
ח"כ משה גפני
יוסי קנדלשיין – ראש מועצת גדרות, מועצה אזורית גדרות
הרב יחיאל גברא – הרב האזורי גדרות, מועצה אזורית גדרות
אורן המפל – חבר ועד מקומי, עשרת
קובי מימון – לבר ןעד מקומי, עשרת
פונים
¶
הרבנית ברכה גברא – עשרת
עזרא חליפה – גבאי בית הכנסת, עשרת
דבורה דורותי רנד – חברה בוועד המקווה, עשרת
דליה חליפה – תושבת עשרת
בתיה גרין – תושבת עשרת
טוד גרין – תושב עשרת
יצחק מצא – תושב עשרת
רבקה שמי – תושבת מושב שדמה
רשמה וערכה
¶
נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ
פניות ציבור לגבי סגירת מקווה הטהרה בישוב עשרת
ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-7.9.2009
היו"ר אורי מקלב
¶
אנחנו יכולים להתחיל בישיבה. כמנהגנו נעשה סבב היכרות. אני מציג את מנהלת הוועדה, שלומית.
(סבב שמות)
לא כולם היו בישיבה הקודמת. אולי נחזור על דברי הפונים. אנחנו שמענו פה פונים, תושבי המקום, כאלה שמבקשים לפתוח מחדש את מקווה הטהרה שהיה קיים ביישוב עשרת. כיום כפי שידוע במקום הזה ישנה מרכזייה של בזק. הדרישה שהיתה כאן היתה דרישה אישית וציבורית להקמת מקווה טהרה. הפנייה מגיעה מתוך העצומה הזאת של ועד עשרת שהוא נגד, מול מפלגות חרדיות. אלה דברים לגיטימיים. זה חלק מיסודות הדמוקרטיה. זה קיים בהרבה מדינות בעולם. גם מדינות שהיו מאחורי מסך הברזל זה היה לגיטימי. אנשים מבקשים את צרכי הדת שלהם. כשזה מגיע לצרכי דת זה מציף הרבה פעמים ומעורר כל מיני רגשות. לפעמים זה מפליא אנשים למה זה מעורר כל כך. אנחנו כיהודים מאמינים יודעים שדברים שבקדושה חשובים על אף שזה יוצא מכל פרופורציה בהתנגדות.
ראש המועצה דיבר כאן וביקש שיעשו בצורה כזאת ולא בצורה אחרת. יש התנגדות. אנחנו גם דיברנו כאן בישיבה קודמת על צרכי המיעוט. לא כל דבר נמדד ברוב ומיעוט. גם צרכי המיעוט צריכים להיות מסופקים. במיוחד כאשר אנחנו מדברים על מקווה טהרה שאין בו שום סממן של השתלטות דתית או הפרעה. גם בית כנסת. אוי ואבוי אם יהודי אומר שבית כנסת מפריע לו. ואין כמו מקווה טהרה שכל כולו נעשה בצנעה ובשקט ובצדדיות ממש, כל האופי של מקווה טהרה נושא אופי כזה. הוא מוסתר ככל האפשר גם מבחינת מיקומו של המבנה. גם המשתמשים בו, גם המפעילים אותו נוהגים צנעה. לפי כל קנה מידה, זה דבר שאנשים מסוימים בקהילה שמשתמשים בו במחזוריות מסוימת. זה צורך מאוד חשוב. כפי שידוע רבים מהורינו, מאבותינו התמסרו למען קיום המצווה הזאת. אנשים מסרו את נפשם ממש על קיום המנהג הזה. זה אחד הדברים היסודיים בבית היהודי. בהיסטוריה היהודית המנהג קוים לאורך כל הדרך.
עשרת זה לא סתם מושב. עשרת זה על שם עשרת הדיברות בטח, לא?
מדובר על תושבי המקום הזקוקים למקווה. בודדים הם המקומות בישראל שיש דרישה למקווה ואין את המענה. ומשתמשים במקווה גם אנשים שבאים משבעת המושבים המקיפים את עשרת. בשלב הזה נפנה מיד לפונים. נעשה סבב.
עזרא חליפה
¶
קודם כל חברי הוועד הוציאו מכתב. אני מדבר על העצומה. זה לא רלוונטי כי אנשים שואלים, מאיפה נביא כסף? עוד לא דיברנו על כסף.
עזרא חליפה
¶
זה לא קשור לזה. אז ככה שוועד עשרת הוא לא כל כך רלוונטי בקטע הזה. כי יש לנו פניה למועצה, לא לוועד. זה לא קשור. המועצה האזורית גדרות נותנת שירותים לכל תושבי גדרות, אם זה גני ילדים שהמועצה השכירה מקום. ליד הבית שלי במקרה יש 5 גני ילדים והילדים מגיעים אליו מכל ישובי האזור, מגדרה, מבניה, וזה נמצא בעשרת ואף אחד לא מוחה על כך. יש בריכה, יש מרכז משחקים שפתוח לכל התושבים. עשרת זה מרכז קהילתי ובמקרה יש שם גם את המקווה, שהוא מוכר כבר משנים. זה לא שזה דבר חדש עכשיו שצץ. זה קיים. פשוט מאוד צריך לחדש אותו כי יש דרישה של תושבים. לכן הפנייה שלנו אל ראש המועצה וזה לא קשור לוועד עשרת. ועד עשרת לעומת זאת פעל בצורה לא יפה כלפי חברים במושב. אנשים, שכנים שלך שפונים אליך ככה שיודעים שאתה המשתמש היחידי. ופשוט מאוד אני יכול לשים את הדברים על השולחן. פשוט מאוד לא רוצים שאני אגור שמה, שהבת שלי תבוא לגור שמה. כי הבת שלי לא תבוא לגור במקום שאין בו מקווה. הבת שלי לא חרדית אבל פשוט מאוד היא שומרת על טהרת המשפחה כמו כל יהודי שיש לו מודעות לנושא הזה. אמורה להיות לו מודעות. האלף בית שהאימא כאשר היא מחנכת את בתה היא מורישה לה את הדבר הזה, שגם היא מחליטה להיות חילונית היא צריכה להקפיד על טהרת המשפחה. וברגע כזה שהוועד מוציא כזה דבר. אני 27 שנה גר בישוב הזה. אני מרגיש אלימות בלתי רגילה במכתבים האלה שוועד עשרת הוציא. אין לי יכולת להגיב. אין לי אפשרות, אין לי מזכירה. כל מה שאני עושה אני מממן את זה מכיסי. והם עשו את זה מכספי הציבור. זה דבר אחד. מצד שני אני לא רוצה להתייחס לענייני הוועד כי יש לי עניין המועצה.
המועצה צריכה לתת לי את השירותים האלה. יש מקווה שהוא קיים. אנשים באים ואומרים זה עולה מיליון חצי שקל. עברו מבית לבית ושאלו, אתה מוכן לשלם מיליון וחצי שקל? זה הרי שקר. אם אתה אומר לבן אדם שהוא עומד להוציא מכיסו כדי להשתתף בהוצאה של מיליון וחצי שקל, לא נותנים לו כך את האפשרות להצביע בעד או נגד או להימנע אפילו. הכניסו דברים לפיותיהם של אנשים ויצאו עם עצומה. זה לגבי העצומה. בפני עצמה היא גורם מרתיע. אני הגשתי תלונה למשרד הפנים לגבי הרלוונטיות של הוועד במקרה כזה.
כשאנחנו פונים לראש המועצה בתור תושבי גדרות שיש לנו מקווה שהוקם בזמנו לצורך טהרה ואני ביקרתי במקום הזה ויש שמה את הבור ואת כל האינסטלציה וכל מה שצריך. זה לא כאילו צריך להקים את המקווה מההתחלה. זה מיועד להיות מקווה ואנחנו בסך הכול רוצים לחדש אותו, למעננו ולמען תושבי עשרת. אם המושב הזה מחליט שלא ייכנסו אליו דתיים שיצהיר על זה שלא מכניסים דתיים. שומרי מסורת אפילו. אם יש להם משהו נגד הדת שיקומו ויגידו קבל עם ועדה במועצה אנחנו לא רוצים אנשים דתיים פה.
קובי מימון
¶
זו הצגה. אנחנו מכירים את המצב הנוכחי. יש גבול למה שהאוזן יכולה לשמוע. הוועד תומך בבית הכנסת.
עזרא חליפה
¶
זה לא קשור בבית כנסת. אני רוצה להוסיף לגבי השתתפות של בית הכנסת, הם הפיצו שתהיה השתתפות בית הכנסת. יש לי פרוטוקול ואני עם חבר ועד, כתוב שם, יש בקשה שלי להשתתף בחשמל, והם החליטו שאנחנו לא משתתפים בחשמל. זה מתוך פרוטוקול של 31.8 שדנו בזה. פתאום לקראת ישיבת הוועדה לפניות הציבור פתאום החליטו לשלם את החשמל. אשתי מנהלת את הגזברות. יש לנו 35 אלף שקל הוצאות בשנה. מתוך זה עשרת אלפים שקל הוועד נותן והם חתמו על זה שיותר מזה הם לא יכולים לתת. עכשיו הם כולם מצטיירים כיפים. אני לא משחק אותה. מה שאני רוצה אני פונה ישירות לראש המועצה בלי קשר לוועד. הוועד יכול לטעון מה שהוא רוצה. זה לא מכספי ועד. אני מבטיח שאם לא יהיה כסף אז לא יהיה מקווה. אם המועצה תחליט שהיא לא רוצה להביא כסף אז לא יהיה מקווה. בפרוש ככה. אני מתחייב לזה. אני גרוש אחד לא רוצה מהמועצה. והרב יעיד שיש לנו אפשרות, טהרת המשפחה, הוא ישב פה מולך ואמר, שאין בעיה של אחזקה שוטפת. כל הנושא של המקווה אני לוקח אותו על עצמי. כל הסיפורים האלה שיבואו אנשים מבחוץ. כל מי שצריכה, צריכה לעבור דרכי, צריכה לעבור דרך אשתי. אנחנו לוקחים את זה על אחריותנו את הנושא הזה.
כל המקווה הזה, מדובר על 40 מטר מרובע שנמצא בתוך חצר של בריכה, שאף אחד לא ידע בכלל מה יש שמה. מקווה? איזה מקווה? איפה יש מקווה? אף אחד לא ידע שיש כזה דבר. לעורר את זה, זו שנאה לשמה.
טוד גרין
¶
לפני 25 שנה קראתי בבית הכנסת בארצות הברית את פרשת "לך לך". הגעתי למסקנה שלהיות יהודי אני לא יכול להמשיך לגור בארצות הברית. החלטתי לך לך. אמרתי עם אמונה אני הולך לראות מה יהיה פה. גם לגבי העניין של המקווה, הגעתי למסקנה שבאזור שאני גר ושבו גידלתי את הילדים שלי אני רוצה מקווה. אני רוצה מקווה גם למשפחה שלי וגם לאורחים שלי ולכל מי שירצה מבין התושבים, שכל אחד יוכל ליהנות ממנו. כבוד יושב ראש הוועדה אתה קורא כל מיני מסמכים. גם אני שמעתי סיפורים על מושב שקרוב אלינו, גליה. סיפרו לי שמאז שהוקם שם מקווה נכנסו לשם כל מיני אנשים לא רצויים. גם אני לא רוצה שהתקציב למקווה יבוא מכספי התושבים במושב. אז אמרתי, הבה ונבדוק את הסיפור הזה בגליה.
אתמול התקשרתי, רציתי לדבר עם ראש מועצת גליה ודיברתי עם מזכירה בשם מירי. אמרה לי, אין פה מקווה. אדוני, אני לא יודעת על מה אתה מדבר. אמרתי, שמעתי שיש לכם מקווה. רציתי לשאול מישהו מה המקווה למרקם של התושבים, איך זה התקבל בתוך המושב, מי מתחזק אותו, ומי משתמש בשירות הזה. היא אמרה לי, אדוני, אין פה מקווה. אין לך עם מי לדבר כדי לקבל דעה איך המקווה.
היו"ר אורי מקלב
¶
כן. כן. הוא אמר את זה. מר טוד גרין אמר שהתפרסם בכל מיני מקומות שהנה בגליה היה מקווה וזה הביא אנשים לא רצויים וכל המרקם החברתי נהרס. התברר שלא היה ולא נברא. זאת אומרת אין בכלל מקווה בגליה. אבל לגופם של דברים מה אתה אומר? לגבי מושב עשרת? אתה גר בעשרת?
טוד גרין
¶
אני גר במושב עשרת עצמו. ובגלל שזה מרכז ובגלל שזו קהילה בתוך מדינת היהודים אני באמת חושב שמגיע לנו.
היו"ר אורי מקלב
¶
אתם אומרים דבר נכון. באמת חשוב גם למי שרוצה לשמור על השם הטוב של עשרת לא להציף דברים כאלה. הדברים האלה יצופו. זה לא ייגמר פה. משום שדרישה של תושבים לגבי צורך דתי אלמנטארי מקובל תישמע. עד עכשיו אנחנו לא רוצים להעצים את המאבק הזה. אנחנו רוצים לנסות לפתור את הבעיה בדרכי נועם להגיע להסכמה שיהיה אפשר בשיתוף פעולה של כולם לאפשר מקווה שאני חוזר ואומר שהוא צורך דת חיוני והכי פחות פוגע בדימוי או מפריע למישהו. רוב המשתמשים במקווה באזורים האלה הם דווקא לא דתיים בהגדרה. גברת גרין בבקשה.
בתיה גרין
¶
אני אתייחס לדבר האחרון שאמרת. אני לא אוהבת לתייג אנשים. את דתייה, את לא דתייה. עד כמה השומר. מבחינתי זה לא העניין. לא מעניין מי שומר מה וכמה. לתת את האפשרות גם למי שלא כתוב לו על המצח שהוא דתי, שתהיה לו אפשרות גישה למקווה. יכול להיות מצב שאדם הוא לא דתי היום ומחר הוא יהיה אולי דתי. אולי הוא יתחיל מהמצווה הזאת לשמור. מבחינתי צריך לאפשר זאת לכולם. זה עניין של מסורת. יש אנשים חילוניים לגמרי שמאמינים שיש במקווה איזו סגולה לפריון. אנשים מגיעים למקווה מכל כך הרבה סיבות. צריך לאפשר גם לאלה. כלומר אנחנו מייצגים לא רק את הדתיים בעשרת או בישובים הסמוכים. אנחנו מייצגים אנשים שיש להם רצון לטבול במקווה. ואם יגדירו את זה למען הדתיים אז גם במקרה הזה זכותו של מיעוט למקווה.
יצחק מצא
¶
אני גר בעשרת, באזור מ-1951. באתי מבני ברק. אני מעת לעת לומד בבית הכנסת 24 שעות. כעובד מדינה באתי לכאן מטעם אחד, מהטעם של שאני רוצה את זכות הבחירה החופשית. הזכות שלי או של מי שרוצה לקבל את שירותי הדת במלואם כמו שניתנים שירותי חינוך ושירותי רווחה ושירותי תרבות וספורט. אני רוצה לקבל את הזכות הזאת בצדק ולא בחסד. אני לא בא להתחנן. היתה לי גם זכות לשרת את הציבור כיושב ראש ועד עשרת במשך שנים. אנשים עושים את מלאכתם נאמנה. אבל הם לא רלוונטיים לפגישה הזאת עם כל הכבוד וההערכה אליהם.
עשרת הוא מרכז אזורי. בשנות החמישים מדינת ישראל בנתה מרכזים כפריים. זו היתה תוכנית האב של מדינת ישראל. במרכז הזה הוקמו כל השירותים שצריכים להינתן לתושבי האזור. אז עכשיו מתחילים לעשות איתי התמקחות כמו בין אלוהים לאברהם. האם יש 50 צדיקים בסדום? האם יש 45 צדיקים? זה בכלל לא נושא למשא ומתן. אני אומר בקיצוניות, ואם יש אחד בלבד אז הוא לא זכאי לקבל את שירותי הדת? על מה מונעים לי? על אחד או על עשרה? או על עשרים וחמישה?
ועד עשרת לא פה. כבוד ראש המועצה יוסי שגדלנו ביחד, לטוב ולרע. אני אומר, רבותיי, המועצה, אתם צריכים לתת לי את השירות הזה. אתה ציינת בדברייך את הנושא של צנעה. אני לא יכול להיות אפיקורס כי לא למדתי מספיק כדי להיות אפיקורס. אבל מצד שני אני לא בור ועם הארץ בדברים האלה.
היו"ר אורי מקלב
¶
בלי שצריך הרבה הסברים אתה אומר יש מיעוט שרוצה. זה חלק מהצרכים הציבוריים שצריכים לתת מקווה. במקום מסודר, מקום שמתנהל ביושר ובצורה ציבורית, אתה אומר, צריכה להיות האפשרות הזאת. זה לא דבר שממציאים מחדש. היה קיים בעבר, קיים ברוב רובם של הישובים בארץ. אתה תיתן את זה. למה זה בכלל מעורר ויכוח? אני תוהה על הלגיטימיות של הבקשה של אלה שאינם מעוניינים במקווה.
יצחק מצא
¶
אורי לקח על עצמו והקים בית כנסת לתפארת בעשרת, באמת לתפארת, החל מתפילת שחרית ועד לימודי דף יומי. זה לזכותו המלאה ולזכות רעייתו. זה שהתחילו להלך עלינו אימים עם כל מיני מכתבים בצורות שונות, לא זה המקום, אנחנו לא באנו להילחם. אנחנו רוצים לחיות בשלום אחד עם השני. זו דרך החיים שלנו. יש פשרות ועם זה אנחנו חיים. תודה.
רבקה שמי
¶
אני תושבת שדמה, לשעבר תושבת עשרת. אני באזור כבר יותר מ-20 שנה. בחרנו את האזור כי מבחינתי זה היה מופת למקום שראוי לגור בו. באתי מחוץ לארץ בגלל אותן סיבות של "לך לך". באתי ממניעים ציוניים לחלוטין של לבנות בית ומשפחה בארץ. בחרנו את המיקום כי הרגשנו שזה מקום יפה וראוי לגור בו.
יש לי כאב עמוק כי זה מייצג קצת מה שקורה היום במדינה שלנו. מדברים על אנשים לא רצויים. מה זה אנשים לא רצויים? אנחנו אחים כולנו. אנחנו מונעים מפחדים, סטיגמות, דעות קדומות. בכלל לא יודעים מה זה מקווה. מקווה זה מקום אינטימי. זה מקום שלא ראוי לבוא עם פלקטים, אני הולך למקווה. אנחנו פה מיעוט וגם מיעוט של נשים. צריך לתת לנו את האפשרות להחליט אם אנחנו רוצים לטבול או לא. לרובנו יש ילדים, בנות שמתחתנות וגם הן זקוקות לשירות הזה. למה שהן ילכו למקום אחר ולא יטבלו קרוב לבית? זו המסורת. כולנו נצטרך את המקווה. אז זה לא שירות למיעוט, זה הופך להיות לשירות לכלל האוכלוסייה.
יש לי מסר. המסר הוא לא רק המקווה. המסר זה גם הדרך. אנחנו גרים ביחד ואנחנו צריכים למצוא את הדרך שיהיה טוב ונעים לכולנו ושנמצא את הגשר איך לכבד אחד את השני כמו שזה היה עד היום, מה שהפך את המקום הזה לכל כך יפה וכל כך מבוקש. אנשים שומרי מסורת או דתיים מתאמצים כדי שהם יוכלו להמשיך להתגורר בעשרת למרות שאין את כל שירותי הדת. אין גנים ובתי ספר דתיים. אבל מה יש? יש את החום ואת איכות החיים. התושבים הם ברמה מאוד גבוהה. רמה גבוהה משמע פתיחות, סגנון חיים, כבוד הדדי. אני מבקשת שלא נהפוך את נושא המקווה למלחמת אחים. הבה ונמצא את הפתרון לכולם בדרכי נועם.
אורן המפל
¶
אני חבר בוועד עשרת. אני שומע פה הרבה מאוד דברים, מספרים שזרקו. אנחנו הפצנו לאנשים מידע ותיכף אני אסביר למה עשינו את זה. מה שכתוב כתוב שמה. אז כל מי שרוצה לצטט משהו בשמנו בבקשה שיראה לי איפה זה כתוב שמה. גם אתה שטרחת לקרוא לי אנטישמי. זה כתוב. יש לי את זה בכתב. הכול כתוב.
אורן המפל
¶
בעשרת אכן היה מקווה. המקווה הזה היה אמנם לפני שאני הגעתי לישוב, זה נכון. אבל מכל מי שמספר לי המקווה הזה נסגר מחוסר עניין. זאת האמת. כלומר ישנו ישוב, הקימו בו מקווה. מן הסתם הדבר הזה מתועד. והמקווה הזה לא היה לו שימוש לצרכים שלהם הוא נבנה ולכן הוא נסגר. אחרת אין סיבה שמישהו בא יום אחד ונעל אותו סתם ככה בזמן שעשרות אנשים עמדו והתדפקו על דלתות המוסד הזה.
עשרת הוא ישוב בעל אופי חילוני. זאת אומרת גרים בו אנשים שבחרו בדרך חיים מסוימת שהיא לגיטימית. עדיין קיים בו סטטוס קוו שבעיניי הוא מופלא בין אנשים שמקיימים אורח חיים דתי ומסורתי לבין אנשים חילוניים. זה בא לידי ביטוי בחיי היומיום בעשרת. אתם בעצמכם עדים לזה. זה בא לידי ביטוי בתמיכה הכספית שתושבי עשרת מהמיסים שלהם תומכים בשירותים שונים של הדת. זה הכול חלק מהעניין.
אנחנו בתור ועד לא חיווינו דעה, לא כיוונו אף אחד לשום דבר. אנחנו גוף נבחר. יש לנו סמכות לייצג את הציבור שבחר בנו ובתור גוף כזה כשהנושא הזה הובא לידיעתנו הצבענו אם אנחנו מעוניינים שיהיה מוסד כזה בישוב או לא. ומכיוון שחשבנו שזה נושא מספיק חשוב כדי להתייעץ עם הציבור בחרנו גם לשאול את הציבור. מה שכתוב בדברים שאחרי זה נותנים בשמנו הכול כתוב שמה. יצאו 2 מכתבים שבאו לתת מענה לשאלות שעלו וזה מה שהבאנו לידיעת הציבור. אין שם מילה אחת שהיא לא נכונה, שהיא לא אמת. מתי שאתם רוצים אני מוכן לשבת עם כל אחד מכם ולהראות לו שכל אחד מהדברים שכתובים שם הם דברי אמת. אנחנו גם טרחנו להתייעץ עם די הרבה אנשים כדי שיחוו את דעתם על מה שנכתב שם. כתוצאה מזה, תיכף נחזור להיסטוריה אבל עכשיו נתקדם, פנינו לציבור ושאלנו אותו. 95% מהאנשים שדפקנו בדלת והיה שם בן אדם חתם ברצון על העצומה. אני אקריא לכם את מה שכתוב שם. זה בסך הכול משפט מאוד פשוט. עצומה כנגד הקמה של מקווה בתחומי הישוב עשרת. אני זה וזה מרחוב זה וזה מתנגד להקמה של מקווה בישוב עשרת עם חתימה.
זה לא שבאנו והכנסנו לאנשים מילים לפה. לא כתוב בשום מקום מיליון וחצי שקל. מה שכתוב זה מה שרשום שם בנייר הזה שאתה מחזיק, וזה מה שאנשים חתמו עליו, אחד כנגד אחד. יש פה אפילו את אותו נייר עם האפשרות לחתום למטה. אף אחד לא הכריח אף אחד. אף אחד לא כופף למישהו את היד. אנשים עשו את מה שהם מבינים.
עכשיו יותר מזה, אנחנו פנינו לאנשים נוספים שמתפללים בבית הכנסת ושאלנו אותם מה הם חושבים על העניין הזה.
(פונה לרבקה שמי)
את גרה בשדמה נכון? אז אם את גרה בשדמה, למה אין בשדמה בית כנסת? אתם רוצים משהו קרוב לבית כמו שאת מציינת, נכון? למה אין בשדמה בית כנסת?
אורן המפל
¶
אז ישנו אדם שקוראים לו יהודה צדוק שהוא בהחלט מוביל דעת קהל בישוב כמו שאני מכיר את זה. יהודה צדוק גם במכתב שהוא פנה לראש המועצה, פנה ואמר שהוא מקובל לחלוטין, אם יש דרישה לקיום של מקווה בעשרת זה בסדר גמור. אנחנו חושבים שצריכים לעזור לתושבים שרוצים מקווה רק לא לעשות אותו בתחומי היישוב. יש בסך הכול מועצה אזורית שלמה שמה ואם רוצים להקים מקווה במקום מסוים, אולי בשדמה או משהו כזה, אין לנו say כי אנחנו לא ועד מקומי של שדמה אבל יש לנו ציבור שמתנגד להקמת המקווה בתחומי הישוב. אפשר להקים אותו במקום אחר, וזה מה שהבן אדם הזה כותב. יהודה צדוק. אפשר לעיין במכתב שלו. אגב מכתב שהופץ בתפוצה רחבה. אני בטוח שעוזי ראה אותו.
כל התולדה של העניין הזה שהביאה למאבק הזה שאתם מתארים כאן בכזו התלהבות על ההתלהמות אנחנו לא יצרנו אותו. הרי כל הסיפור התחיל מזה, היה מקווה במשך עשרות שנים. אף אחד לא דגם אותו. הכול היה בסדר. יום אחד החליט מי שהחליט שהוא רוצה לחדש את המקווה. במקום לבוא בצורה מסודרת לתושבים עם זה דרך הוועד או בכל דרך אחרת, לא. בחר מי שבחר לעשות את הדברים מאחורי הגב ובגנבה. הלך והחתים אנשים, את מי שהוא רוצה להחתים ויום אחד נודע לנו משמועה שאכן רוצים להקים מקווה ביישוב. מכיוון שהדבר הזה נחשף בישיבת הוועד אנחנו בחרנו להעלות את זה בישיבה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני רק רוצה להבין מה זה נקרא עשו במחטף? זה שהם החתימו? מה זה נקרא בגנבה? זה שמחתימים זה נקרא בגנבה?
אורן המפל
¶
אני אסביר. כשאנחנו באנו להחתים עצומה אמרו לנו, לא, כבר יש עצומה. עוזי טוען שיש עצומה. הרב גברא הביא לכאן עצומה עם חתימות. לנו נאמר שזו עצומה.
קובי מימון
¶
אני רוצה לחדד פה את הדברים. בוועד עשרת כל מי שרוצה לבנות בית, לשפץ בית, להקים מבנה, מגיע לוועד עם התוכניות או עם הרעיון. בשביל זה יש ועד. אנחנו נציגי ציבור. דנים בזה. חותמים או לא חותמים. בודקים את המגבלות.
היו"ר אורי מקלב
¶
מה זה בית? בית זה יכול להיות עם 6 דיירים? נניח שבעשרת כל בית היה עם 6 דיירים אז אחד צריך לבוא למועצה או שהוא מחתים את האחרים?
היו"ר אורי מקלב
¶
אז לפני שהוא בא לוועד להגיד שהוא רוצה הוא מחתים את דיירי הבניין שלו. אתה יודע מה? יש רחוב אחד בעשרת שיש להם בקשה למועצה. מה עושה אותו אחד שיש לו רעיון? הוא בא ומחתים עוד 6 דיירים, או מחתים את כל הרחוב וכך הוא מגיע לוועד. זה תהליך בסדר?
קובי מימון
בסדר גמור.
היו"ר אורי מקלב
¶
זה תהליך בסדר. זה לא נקרא שהוא עשה משהו במחשכים. לפני שהוא מגיש את הבקשה שלו הוא מחתים אנשים לראות שהם רוצים את זה להראות שהוא לא מדבר רק בשם עצמו.
קובי מימון
¶
יפה. הוא מחתים ומביא לוועד וגם מכנס את הוועד ודנים בזה והכול טוב ויפה. נכון? לא כך נעשה פה.
היו"ר אורי מקלב
¶
לוועד יש את הזכות להגיד כל מה שהוא רוצה להגיד רק לפני זה חבר הכנסת גפני רוצה להעיר משהו.
משה גפני
¶
תודה אדוני היושב ראש. אני גם הייתי מעורב בעניין הזה. הייתי מעורב בזה שאני חשבתי שבעצם אין בעיה. יש בעיה עם המועצה האזורית. דיברתי עם המועצה האזורית. הסיפור של עשרת הוא סיפור אחר ממה שאתם מציגים אותו. לא הולכים לבנות מקווה בעשרת. כדי לבנות מקווה צריך את הוועד וצריך את המועצה האזורית. בעשרת נבנה מקווה. המקווה הועבר באופן כזה שלא היה ביקוש לשימוש בו, הוא עבר לבזק כדי לעשות איתו דברים אחרים. זאת אומרת המקווה קיים. בשבילי זאת היתה הפתעה. כשמישהו פנה אליי, זאת היתה הפתעה גדולה. פעם ראשונה אני שומע דבר כזה.
יחיאל גברא
¶
סליחה. זה לא שלא היה ביקוש. ב-86 כשאני באתי ושאלתי למה לא עובד המקווה, ענו לי פשוט התקלקל ואף אחד לא דאג לתקן אז אנשים לא פקדו את המקום יותר.
יוסי קנדלשטיין
¶
כבוד הרב, אתה צעיר בישוב. המקווה הזה הפך לבית מרזח. ישבו ושתו שם בירות. אני אגיד לך למה זה הפך כי אני נולדתי פה, ואיציק יכול להגיד לך.
משה גפני
¶
אני רוצה להביע את עמדתי. אני לא הולך להישאר בישיבה הזאת. יש פה את יושב הראש. הוא מנהל את הישיבה. בעשרת היה מקווה. היה מבנה פיזי של מקווה. הסיבות לא רלוונטיות עכשיו. הוא הפסיק לפעול והסבו אותו למשהו אחר שזה דבר משונה מבחינתי. פעם ראשונה אני שומע דבר כזה. אני לא מכיר דבר כזה במדינה. ואז פניתי לגורמים. חשבתי שזה מתקדם נורמאלי. פניתי לשר לענייני דתות. אני חושב שהוא היה שם. דבר שאני מטפל בו או כל חבר כנסת מטפל בו באופן שגרתי ונורמאלי. ואז הופתעתי. דיברתי עם משפטנים וגם דיברתי לאחרונה עם נשיאת בית המשפט העליון. לימדו אותי שדמוקרטיה משמעה להגן על זכויות המיעוט. בדיקטטורה מה שהדיקטטור מחליט זה מה שעושים. בדמוקרטיה, בחברה מתורבתת הרוב מגן על זכויות המיעוט. אורן, יש פה כמה דברים שהם לא מדויקים. אתם כותבים למשל שבמימון מפלגות חרדיות מתכננים להקים באותו מיקום מקווה חדש. אני מייצג מפלגה חרדית. אני לא מתכוון להקים שמה שום מקווה. אני גם לא הולך לממן את זה. אין לי כסף לזה. אין רלוונטיות בכלל לעניין המפלגות החרדיות.
יש פה עוד דבר. משהו לא בסדר אם להתבטא בעדינות. "קיים גם חשש שמקווה כזה ימשוך חרדים מישובים אחרים שיבואו לעשות בו שימוש". אף חרדי, בעיקר חרדית לא תבוא מכיוון שמקווה צריך קרוב לבית. אף אחד מיישובי הסביבה, גדרה, להערכתי בגדרה יש 3 מקוואות. אני מתחייב אף חרדית לא תבוא לעשרת גם אם תקימו שם את המקווה הכי יפה בעולם. למה? בגלל שהיא הולכת ליד הבית. אם זה בליל שבת היא לא תיסע לעשרת. אז בוא נניח לזה. זה משפט, תחשבו פעמיים מה אתם כותבים. אף חרדי לא הולך לבוא לעשרת, תאמין לי, אני מייצג את החרדים. החרדים לא הולכים להשתלט על עשרת. בשום מקרה, בשום צורה. יש לנו תוכניות על ישובים אחרים. עד שנגיע אליכם ייקח הרבה זמן, אז תוריד את זה מהלכסיקון.
עכשיו יש רק דיון אחד. בעשרת יש מקווה. במקומות אחרים לא נבנה מקווה.
משה גפני
¶
בעשרת יש מקווה פיזית. יש. המקווה נבנה. שילמו עליו כסף כשהוא נבנה. מישהו מימן אותו. כתוצאה מלא חשוב מה המקווה הפסיק לפעול ועבר לייעוד אחר. מי שמימן אותו הפסיד את כספו. אבל מכיוון שאף אחד לא מבקש, אז לא. עכשיו יש מיעוט בעשרת היום. בכל העולם היהודי יש את המיעוט הזה. לא רק במדינת ישראל. זה לא רק כאן. איפה שיש יהודים יש התקרבות למסורת. אנשים הולכים למקווה. מקווה זה הדבר הבסיסי שהוא יותר חשוב מבית כנסת, יותר חשוב מתפילה. טהרת המשפחה זה בסיסי ומפניו דוחים כל דבר אחר. עכשיו יש מקווה. שלוש נשים, חמש נשים, מיעוט שלא הולך לשנות את עשרת. תנו למיעוט הזה את הדבר הבסיסי. הוא לא מבקש כסף. יש משרד שיטפל בזה. יש מועצה אזורית. עכשיו אתם צריכים לקבל החלטה אחת, שום דבר אחר לא. אין פה חרדים בשטח, אין מפלגות חרדיות. אין לנו תוכנית השתלטות על עשרת. אני הקמב"ץ של ההשתלטות על המדינה. עשרת לא בתוכנית. יש קבוצה של תושבים כמוך וכמוהו שיש להם שירות שהם צריכים שאתה במקרה לא צריך נכון להיום. לא יודע מחר. הם צריכים את השירות הזה כאוויר לנשימה מכיוון שאם אין לאישה מקווה בליל שבת בעשרת אני לא רוצה לתאר מה המשמעות של הדבר. זה הנזק הכי גדול שנגרם לאישה כזאת ולמשפחה כזאת. אם אתם מחליטים בעמדת רוב שאתם לא נותנים למיעוט את הצורך הבסיסי ביותר שלו כשאתם לא נתבקשתם לשום דבר. לא מבקשים מכם לממן את זה, לא מבקשים מכם לבנות. לא מבקשים מכם כלום. מבקשים מכם, תנו לנו לדאוג שמשרדי הממשלה יחד עם המועצה האזורית יחדשו את הפעילות של המבנה הפיזי הזה שזה לא הרבה כסף. ההחלטה בידיכם. תחליטו שלא, לא יהיה. אבל אז יכול להיות שאני אחליט על השתלטות חרדית על עשרת. לא כדאי לכם. אני מודה לכם.
היו"ר אורי מקלב
¶
מה הציבור רוצה? שהפקידות תנהל את העיר או שצריך להיות מועצה? הציבור רוצה שיהיה ועד בעשרת או הציבור שיהיה ראש מועצה אחד לכולם? מה הציבור רוצה? תלוי על מה עושים עצומה. דרך אגב על העצומה הזאת צריכים היו לחתום מאה אנשים.
עזרא חליפה
¶
אני מרגיש ממש אלימות כלפי. מה אני יכול לעשות? איך אני מתקדם מפה? עוד ועדה ועוד ועדה, אנחנו מותשים מהסיפור הזה. מה אפשר לעשות להוציא בחוק את הנושא הזה? למה אני צריך להגיע לעימותים עם שכנים שלי? אני מרגיש מאוים.
משה גפני
¶
אף על פי שאני מאוד עסוק אמרתי עכשיו ליושב ראש שאם הוא יקיים פגישה עם הוועד אני מוכן לפנות זמן ולשבת על זה מפני שאני חושב שההתנהלות הזאת בעשרת היא דבר לא יפה. אני חושב שזה דבר לא נכון. אני חושב שהוא טעות.
קובי מימון
¶
אז אתה לא מבין איזו הרמוניה יש במושב. יש פה אנשים שמקבלים כסף כל שנה מהוועד והרבה כסף כדי לקיים את בית הכנסת ואת הפעילות בבית הכנסת. מה שנאמר פה זה סילוף של הדברים.
אורן המפל
¶
בכל זאת העניין הזה עלה בישיבת הוועד. ב-30 לאוגוסט קיימנו ישיבה של ועד עשרת והנושא הזה עלה לדיון. אני מחזיק את הפרוטוקול מהישיבה. יש כאן רשימת נוכחים ביניהם נוכח עוזי חליפה. סעיף 11 בפרוטוקול אומר את הדבר הבא: "מקווה, הנושא עלה לדיון. לאחר הדיון נערכה הצבעה בנושא. תוצאות ההצבעה ברוב של חמישה מול אחד החליט הוועד שהוא מתנגד בתוקף להקמת מקווה בתחומי הישוב עשרת מטעמים שונים". שבוע אחרי זה ב-7 לספטמבר אתם קיימתם כאן את הישיבה שלכם בנושא. ואני רוצה להקריא פה משפט אחד קצר. שבוע אחרי זה. עוזי חליפה אומר: "אני בוועד ואין החלטה על זה." אני סיימתי את דבריי.
קובי מימון
¶
הישוב עשרת מורכב מאנשים שונים. חיים בהרמוניה. אנחנו הובלנו לפה. הרב גברא דיבר איתי בטלפון על נושא המקווה. אמרתי לו את דעתי. הוא הסכים. אמרתי לו, אם יבואו אנשים לוועד וידברו, אנחנו רוצים ככה וככה יכול להיות שאנחנו נפנה לראש המועצה ונגיד לו, אנחנו רוצים לעשות מקווה במקום כזה וכזה. אמר, שום דבר לא בכפייה, שום דבר לא במלחמה. אמת?
קובי מימון
¶
אמת. הדברים נעשו פה בצורה עקלקלה, מוסתרת. אנחנו שומעים את הדברים כבדרך אגב. ועד עשרת אני חייב לציין את זה שיירשם בפרוטוקול, תומך בבית כנסת מזה שנים. ועד עשרת לפני 3 שנים תרם 60 אלף שקל מכספי ציבור, מכספי הוועד להחלפת הריהוט ושיפוץ בבית הכנסת. ועד עשרת משלם את הביטוח של המבנה והתכולה של המבנה של בית הכנסת. כדי לשמור על המרקם האנושי ועד עשרת משתתף בשמחת תורה בהקפות שניות שנערכות במתנ"ס. ועד עשרת יש לו דבר אחד. די למוסדות ציבור בתחומי היישוב עשרת. ופה אני מבדיל את המועצה האזורית גדרות לעשרת. עשרת הוקמה כמרכז קהילתי כפרי ובזה אני עונה למה שאיציק מצא אמר והוא צודק במאה אחוז. פעם היו חקלאים באזור, 7 מושבים, 6 מהם חקלאים. היו צריכים מושב אחד שיאגד אותם. שהמחלבה תהיה בו, שהטרקטוריסט יישן בו, שהדוקטור יהיה בו. פעם זה מה שהיה בעשרת. היום לא כך הם פני הדברים. פעם לא היתה בריכה בעשרת. היא היתה בכפר מרדכי. עוד לפני שאתה באת לאזור עוזי. אני 40 שנה בעשרת. הדברים השתנו. כל מוסדות הציבור עדיין נמצאים בעשרת. המושבים מסביב גדלים עם שיכוני בנים. התנועה הבלתי פוסקת לעשרת היא בלתי נסבלת. גני ילדים, אוטובוסים, צופים, מתנ"ס, בריכת שחייה, כל הדברים האלה. אנחנו כל הזמן פונים לראש המועצה איך אנחנו מורידים את התנועה מעשרת. אנחנו פועלים להוציא את הצופים מעשרת.
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל המקווה זה לתושבי עשרת. אתה מדבר על שירות לרווחת התושבים. לא שירות לאנשים מבחוץ, לא גני ילדים ולא צופים. מיעוט הכי מיעוט אבל השימוש הוא גם למיעוט. למה אתה רואה את זה כדבר שלא נותן שירות לתושבים שלך?
קובי מימון
¶
כל הישובים, המועצה היא אותה מועצה שבנויה מכמה מושבים. כל הישובים נהנים ממבני הציבור שנמצאים בתוך עשרת. ואנחנו כל הזמן פונים לראש המועצה ואנחנו משנים את הדברים. אנחנו פועלים להוציא את הצופים מתחומי עשרת וזה בביצוע. החוצה. כדי להקל את התנועה בעשרת. אני לא מוצא שהמושבים, זו אותה מועצה. אותה בחורה שגרה בעשרת יכולה ללכת כמה מטר לשדמה או לכפר מרדכי. אנחנו ועד של המושב מייצג את האינטרס של המושב של כל המושב כולל דתיים וכולל חילוניים. ואנחנו פשוט באים ומבקשים, אין לי שום דבר נגד מקווה. אתם הפכתם את זה, קוראים לנו אנטישמים. אין לנו דבר וחצי דבר נגד מקווה. להיפך, גם לא נגד בית כנסת ואנחנו מוכיחים את זה במעשים, לא בדיבורים. ואני בא ואומר אתם רוצים מקווה? לא בתחומי עשרת. תורידו מאיתנו את מבני הציבור, תשאירו לנו קצת ירוק.
עכשיו זה שבאים ואומרים שהיה מקווה. היה מקווה. הוא נסגר. גם היה מסגד. מה לעשות? היה. היו הרבה דברים.
יוסי קנדלשטיין
¶
כשעושים דבר המהות חשובה והדרך חשובה. וזה גם עלה בהנהלה. דיברנו על הנושא הזה. השאלה איך מעבירים את זה בהסכמה. הצעתי גם לרב וגם פה שהם יבואו בדברים. אני בטוח שאם הם היו באים לדבר עם הוועד. כמי שנולד שמה המקווה הזו כבר לא עובד, למרות שכתבו לשר הפנים שלפני עשר שנים המקווה עבד וכל מיני שקרים. אין דין ואין דיין ואנשים מאשדוד באים לדאוג למקווה בגדרות. השאלה היא איך עושים מקווה וגם שלא תהיה מלחמה בציבור. הנה הוא, קשה לו ללכת בעשרת במלחמה. רבים. הוא לא רוצה לריב עם השכנים שלו, עוזי אומר. מה אמרתי בדיון הקודם? כבוד הרב, אתם רוצים לשכנע. בואו תשבו עם הציבור תשכנעו אותם איך עושים את זה בהסכמה.
אני נולדתי שם. קשה לי להרוס את מה שההורים שלי בנו. הם באו מאושוויץ. הם בנו מקום שכל העולם אומר, רוצים לבוא לגור פה. נוצרה מלחמת עולם על העניינים האלה. זה לא צריך להיות כך. אם זה הולך למלחמה אל תעשה, כך אבא שלי חינך אותי. צריך להגיע להסכמות וזה מה שאמרתי מהרגע הראשון. פנינו גם לישובים אחרים. לא שלא פנינו. גם כבוד הרב פנה לישובים אחרים, לכפר אביב, ומקומות אחרים, איפה אפשר. זה לא יילך במלחמה. אפשר למשוך את זה עשר שנים במלחמה. זה לא ילך. אף אחד לא יצליח בכוח לכפות רצונו.
אם כבר מדברים אז המיקום הוא לא טוב. עוזי שמדבר על טהרת המשפחה ישב אצלי במשרד ואמר המקום לא טוב. ממול גן משחקים, בצד ימין בריכה, באמצע הישוב. המיקום שלו לא טוב. המיקום של המקווה היה טוב לפני 50 שנה. היום הוא במרכז הישוב. גם היו צריכים לעשות עירוב בעשרת, עשינו והמועצה עשתה עירוב. ואמרו שלא יכולים לגור. איך לא פחות חשוב משאלת המה.
המקווה הזה נסגר. הלכתי לראות למה. אני נולדתי שם. פשוט לקחו את המקווה הזה, עשו מזה בית מרזח. מי שהשכיר את זה לבזק עשה עוד חסד עם המקום. לעומת מה שהיה. ישבו שתו בירות. באה בלנית מאשדוד ואיציק מצא יודע בדיוק כי הוא ותיק באזור. הלך מישהו ואמר, אם זה עומד בואו שלפחות הציבור יהנה מזה בצורה אחרת. אז לא כצעקתה.
עכשיו, אני אמרתי, אם הרב גפני מוכן לבוא, וצריך למצוא מקום. אולי במקום אחר, במושב על יד. הדאגה שלי, אני ראש מועצה שלו ושלו. הדאגה שלי שהמרקם שנבנה שם ימשיך להתקיים. אני רואה בזה חשיבות עליונה. כי פה בנו משהו. הולכים לבית כנסת. אני אומר, כל הילדים שילכו לבית כנסת, שיראו איך זה נראה. את המרקם המיוחד קל לפרק. כי הרוב מה לעשות הוא דורסני. כמו שכל אחד מטיף לנו שצריך לשמור על המיעוט, אנחנו יודעים שצריך לשמור על המיעוט אבל צריך לדעת איך עושים את זה בחוכמה. וזה לא נעשה בחוכמה. זה נעשה במלחמה. במלחמה אין מנצחים. כולם מפסידים במלחמה הזאת. כי אם זה יהרוס את מרקם התושבים ויתחילו לנדות אז מה עשינו בזה? אז יהיה מקווה, אז מה? מה זה נותן?
היו"ר אורי מקלב
¶
במקום להעצים את המאבק הזה, הרי בוועדה הזאת אנחנו מדברים על החלק הציבורי. אחרי זה משרדים מתערבים. משרד הפנים. כל אחד מתערב. מצד שני יש נזקים לכל הצדדים. אנחנו לא ששים אלי קרב. זה לא ייטיב עם עשרת המאבק הזה. דווקא יוסי, אתה תקיים ישיבה עם שני הצדדים. יש כאן טענה על עצם ההתנהלות. מה שאני מציע הוא שאתה תקיים אצלך ישיבה עם אותו כוח שיש לך כראש המועצה האזורית ובסמכות ובניסיון שיש לך ובדרך שלך האישית שאני מתרשם ממנה מאוד. אולי יימצא מקום אחר יותר מתאים. על איזה סדר גודל מדובר? אם נצטרך עוד ישיבה, הרב גפני ואני נוכל לבוא לעשרת. אפשר לנסות דרך חדשה. לעזוב את המשקעים של העבר. בסך הכול התושבים רוצים להמשיך לחיות בהרמוניה, מעוניינים שהשם הטוב של עשרת יישאר על כנו.
עזרא חליפה
¶
כל הזמן אנחנו חיים בתקווה שזה ייפתר. הרב אמר לנו שאפשר לעשות. משכנו עוד שנים. בסוף ראש המועצה דאג להסיר את כל העצים אחרי הישיבה הקודמת, לעשות את זה גלוי, שכולם יראו הנה מקווה ואחרי זה לבוא ולומר שזה לא המקום המתאים?
קובי מימון
¶
אתה בלשון המעטה לא מדבר אמת. אתה תפנה למישה סולומון. אני בכלל לא ידעתי שהורידו את העצים. הקשישים ביקשו להגדיל את החנייה. תחזור לגדרות ותשאל אותו. אין קשר בין הדברים. הבחור מטהרת המשפחה היה אצלי במשרד, אמר לי המקום לא מתאים. לא קשור לעצים.
היו"ר אורי מקלב
¶
במצב הזה לא תוכלו לקיים ישיבה כי יש מתח מאוד גדול. בכל אופן אני אומר אפשר לעשות את זה. מקובל עלי שיוסי קנדלשטיין יתחיל עם המהלך. תעשו ישיבה אחת ברוח טובה, תראו איפה אתם נמצאים. אנחנו נסכים לבוא לעשרת אם תהיה איזו התקדמות מצדכם. מילת סיכום לרב.
יחיאל גברא
¶
אם עוסקים בדבר הזה כל כך הרבה אם אפשר שוועד עשרת יארגן יחד עם יושב ראש המועצה שעה וחצי קורס מה זה מקווה. איך זה שמוכרים עשר בתי כנסיות עם כל ספרי התורה, למכור הכול בשביל מקווה אחד. זה נשמע אבסורדי. נכון? פשוט לא יודע מה זה מקווה. אני רוצה לבוא לספר לכם מבחינה מדעית. אשתי מיקרוביולוגית, חוקרת סרטן במכון וייצמן. נביא מאמרים מדעיים ונסביר לכם מה זה מקווה.