PAGE
ועדת הכלכלה
26
27/10/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 91

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, ט' בחשון התש"ע (‏27 באוקטובר, 2009), שעה 13:00

1.
תקנות התעבורה (הסדרים לתקופת הניסוי של הפעלת רכבת מקומית בירושלים) (הוראת שעה), התש"ע-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

חמד עמאר

צ'ארלס סולומון
-
סמנכ"ל תכנון כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור גנון
-
סגן מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד חוה ראובני
-
סגנית היועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד הילה הדר
-
הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מושיק בן עטר
-
חשב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד יערה למברגר
-
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד יפעת רווה
-
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תור בוסיאן
-
מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד רב פקד דנית גלעד
-
ר' חוליית חקיקה, אג"ת, משטרת ישראל, המש' לביטחון פנים

עו"ד סנ"צ קובי דודיאן
-
קצין את"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

פקד שלמה לוז
-
מהנדס מחוז ירושלים, המשרד לביטחון פנים

עו"ד חיים אמיגה
-
עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

עו"ד אודי רונן
-
תביעות תעבורה, המשרד לביטחון פנים

עו"ד תמר ליברטי
-
ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

קובי בר טוב
-
מנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות, עיריית ירושלים

עינב רינגלר
-
עוזרת בכירה למנהל הכללי, עיריית ירושלים

אינג' שמחה אורנשטיין
-
מהנדס המערכת, תוכנית אב לתחבורה ירושלים

עו"ד דורון תמיר
-
מייצג את תוכנית אב לתחבורה ירושלים

עו"ד גיתית שיינין
-
ייעוץ משפטי, חברת סיטיפס

עו"ד ניר מצליח
-
ייעוץ משפטי, חברת סיטיפס

לימור בנאי
-
אשת יחסי ציבור, חברת סיטיפס

איליה וולקוב
-
סמנכ"ל תפעול, חברת הרכבת הקלה בגוש דן (MTS)

עו"ד ינון יוגב
-
ייעוץ משפטי, חברת הרכבת הקלה בגוש דן (MTS)

אבי חודין
-
מנהל קשרי קהילה, חברת הרכבת הקלה בגוש דן (MTS)

נוגה רפפורט
-
דוברת של יו"ר הוועדה חה"כ אקוניס

רן שטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה חה"כ אקוניס

איתי עצמון

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות התעבורה (הסדרים לתקופת הניסוי של הפעלת רכבת מקומית בירושלים)
(הוראת שעה), התש"ע-2009

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות התעבורה (הסדרים לתקופת הניסוי של הפעלת רכבת מקומית בירושלים) (הוראת שעה), התש"ע-2009.


קודם לא היו הערות. עכשיו אם מישהו רוצה להעיר, שיעיר לסעיף מסוים. עו"ד ראובני, אנחנו לא פותחים דיון מכיוון שתתחילי מייד בהקראה. גם לעו"ד איתי עצמון יש הערות משלו. אני מבקש להעיר הערות תוך כדי ההקראה.

אם פתחת את הדיון הקודם בתודות, אני מבקשת כאן להודות לעו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של הוועדה שנפגש אתנו הבוקר למשך שעתיים וסייע לנו להכניס שיפורים בנוסח. אקרא את הנוסח עם התיקונים וההערות של עו"ד עצמון שנכנסו כבר לנוסח.

תקנות התעבורה (הסדרים להפעלת רכבת מקומית בירושלים)(הוראת שעה), התש"ע-2009


זה יישאר הוראת שעה, אבל המונח "תקופת הניסוי" ייצא מכאן.

יש לנו הגדרה לתקופת ניסוי בחוק. מכיוון שכאן עלול לקרות שלא תהיה חפיפה בין תקופת הניסוי המוגדרת בתקנות ובין תקופת הניסוי בחוק, החלטנו לוותר על זה.

בסדר, אנחנו מוחקים את המילים "לתקופת הניסוי של".

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 70(1) ו-(22) לפקודת התעבורה
, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת
וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977

הגדרות
1.
בתקנות אלה-



"בעל זיכיון" ו-"מסילת ברזל מקומית"- כמשמעותם בסעיף 46א לפקודת מסילות

הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972
(להלן- פקודת מסילות הברזל);



"המנהל"- כהגדרתו בפסקה (2) להגדרת "המנהל" שבפקודת מסילות הברזל;"



כאן שונתה הגדרת "המנהל" כדי ליצור האחדה עם החוק שאושר לפני כמה דקות.



""נתיב רכבת מקומית" – נתיב המיועד לרכבת מקומית, כאמור בתמרור המוצב

בכניסה אליו;"

יש תמרור כזה כבר? הוא מוכן?

כן.

כלומר התמרור יהיה כבר בפיילוט?

כן.



""רכבת"- כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל;



"רכבת מקומית"- רכבת הנעה על מסילת ברזל מקומית;"



ההגדרה "תקופת הניסוי" יורדת. את התאריכים נכניס במקום אחר.


""תקנות התעבורה"- תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
."

יש הערות לתקנה 1? אם אין, התקנה מאושרת.

"החלת תקנות התעבורה
2.
בתקופת שעד ליום כ"ט באלול התש"ע (8 בספטמבר 2010) יחולו לעניין הרכבת המקומית בירושלים תקנות התעבורה החלות לעניין רכב, בשינויים המחויבים לפי העניין, בכפוף למפורט להלן:"



כאן באה תוספת שביקש עו"ד עצמון להוסיף: "וזולת אם נקבע אחרת לעניין מסוים בתקנות אלה".

את השינוי הזה ביקשתי כדי למנוע חפיפה בין הוראות שרוצים להחיל אך ורק על הרכבת המקומית בתקנות האלה ובין הוראות דומות חופפות בתקנות התעבורה. פשוט להבהיר את המצב המשפטי.

שלא תהיה שאלה איזו מן הנורמות חלה. זה נותן עדיפות לתקנות האלה.


עכשיו מתווספת סדרה של חריגים להחלה המלאה.

אני מקווה שאנחנו מניחים את הבסיס לרכבת הקלה בתל-אביב בחוק ובתקנות האלה, רק שבמקום "בירושלים" יבוא "בתל-אביב".

עד אז מקווים שכבר תהיה הוראה קבועה.

אני מקווה מאוד שזה יהיה עוד לפני שבני יהיה בר מצווה, וכעת הוא בן 5 וחצי. אני רוצה לנסוע אתו ברכבת הקלה בתל-אביב.

עד שזה יהיה אולי הוא כבר ייסע לבד ...

דרך אגב, חבל, אבל זאת כנראה המציאות שבה אנו חיים. נתחיל בירושלים ונראה איך זה עובד.

בכל מקרה, בתום תקופת הפיילוט בכוונת המשרד, כפי שהודיע לוועדה, להעביר חקיקה מסודרת שתאפשר את הפעלת הרכבות בירושלים ובתל-אביב באופן מסודר.

השינוי הזה חדש עבורנו.

אני מציע שנסיים את הקראת התקנה. את תקנה 1 אישרנו כבר. שאלתי אם יש הערות לתקנה 1.

ההערה שלי מתייחסת לרישה של תקנה 2.

עו"ד ראובני תקרא את כל תקנה 2 ואז נשמע הערות. אני מבקש לסיים תקנה-תקנה, וכאשר היא תסיים לקרוא את תקנה 2 נשמע הערות לתקנה 2. היא התחילה כבר בהקראתו ולכן אנחנו נמשיך.

ההערה שלי מתייחסת למינוח "בתקופת הניסוי".

הפסקאות הבאות הן החריגים להחלה המלאה, שינויים שאנחנו רוצים להכניס בהחלה הזאת.



"(1) בתקנות 9, 144(א)(3), 145(א) ובחלק ח', בכל מקום שבו מדובר ברישיון נהיגה יראו כאילו מדובר בהרשאה שנתן המנהל לפי פקודת מסילות הברזל לנהיגת רכבת מקומית במהלך תקופת הניסוי;"



זה לא "תקופת הניסוי".

רפ"ק דנית גלעד, טוב, תעירי כעת.

ראשית, המינוח "תקופת ניסוי" מופיע כבר בחוק ואני לא רואה סיבה מדוע לא להשתמש בו. מעבר לכך, אני חושבת שרצוי דווקא להשתמש בו כי זה מבהיר שמדובר בהפעלה של הרכבת המקומית ללא נוסעים. זה דבר מיוחד. לא היינו רוצים שיאריכו את התקנות אחר-כך למטרות אחרות. אין נוסעים ברכבת הזאת. כל תקנות התעבורה שמתייחסות לחובות של נהג כלפי נוסעים הוצאו מכלל תחולה. חשוב לנו שזה יהיה ברור.

כפי שאמרתי קודם לכן, הסיבה שביקשתי את התיקון, כדי למנוע מצב שההגדרה "תקופת ניסוי" בהצעת החוק שאישרנו לקריאה שנייה ושלישית תהיה שונה מן ההגדרה המוצעת בתקנות. בהגדרה כאן כתוב "התקופה שמיום פרסום תקנות אלה עד 8 בספטמבר 2010". יום פרסום תקנות אלה עלול להיות לא תואם למועד תחילתו של החוק, ואז יכולות להיווצר לנו שתי תקופות ניסוי. לא זאת הכוונה. הכוונה היא תקופת ניסוי אחת. זאת הסיבה לשינוי.

למה לא לקבוע "בתקופת הניסוי שהגדרתה בחוק"?

לא אכפת לי מה הפתרון, העיקר שתהיה אחידות.

אפשר לאמץ אחד משני פתרונות. אפשר להגדיר "תקופת ניסוי": "כהגדרתה בחוק התעבורה (הסדרים לתקופת הניסוי)", בהנחה שהחוק יתפרסם ראשון. סביר להניח שהוא יתפרסם ראשון ואולי אפשר יהיה להניח אותו עוד היום. אפשרות אחרת היא להגיד בתוך תקנה 2: "בתקופה שעד ליום ... – להלן תקופת הניסוי".

לשם מה רב פקד גלעד זקוקה להגדרה "תקופת הניסוי" אם לא מוזכרת בה העובדה שהנוסעים לא יסעו בתקופת הניסוי?

המונח "תקופת הניסוי" מופיע בסיפה של פסקה (1) בתקנה 2.

תקופת הניסוי מוזכרת בהוראות אחרות, למשל בתקנה 2(1).

לכן תקנו את זה. אבל לשם מה יש לך צורך בהגדרה הזאת?

לא תקנו את זה. יש עדיין צורך במונח הזה.

כפי שאמר עו"ד עצמון, נכניס את זה כאן: "תקופת הניסוי כהגדרתה בחוק".

נדאג לכך שהתקנות לא יתפרסמו לפני שהחוק יתפרסם.

אם אין לכם התנגדות להערת המשטרה אז נאמץ אותה.

אנחנו מחזירים בעצם את המונח "תקופת הניסוי".

נכתוב: ""תקופת הניסוי" – כהגדרתה בחוק התעבורה ...".

אני מקווה שזה לא מפריע לניסוי עצמו.


אני פותח שוב את תקנה 1 לדיון.

גם בשם התקנות אנחנו מחזירים את המילים "הסדרים לתקופת הניסוי של"; ובתקנה 1 בהגדרות ייכתב: ""תקופת הניסוי" – כהגדרתה בחוק התעבורה ...", כלומר בחוק שאושר לא מזמן לקריאה שנייה ושלישית.

בסדר. המשטרה שבעת-רצון כרגע?

בינתיים כן.

אני מאשר את תקנה 1 לפי התיקון שביקשה המשטרה, וגם את תקנה 2 שמשרשרת את התיקון של תקנה 1.

גם בהגדרה בחוק אין את הנוסעים.

כן, אבל ברור שמדובר בניסוי. יש בדברי ההסבר הסבר על כך ואם מישהו ירצה לפרש את המשמעויות של התקנות אז יהיה ברור מה הכוונה ב"תקופת הניסוי".

אבל גם כרגע בהגדרה שהוצעה לא כתוב שום דבר על כך שנוסעים לא יסעו ברכבות המקומיות בתקופה הזאת. זה אמנם כבר עניין של נוסח.

אני לא רואה כאן שום דבר מהותי להפעלה עצמה או לביצוע עצמו, פרט לניסוחים של משפטנים.

המשמעות היא יותר פרשנית. אם מישהו יזדקק לפרשנות ולתכלית התקנות תהיה לו העובדה שהן נועדו לתקופת הניסוי והמטרה שלהן היא להפעלה ראשונית, כפי שכתוב בדברי ההסבר לסעיף 1.

מנהלת הוועדה הציעה הצעה. תוכלי לחזור עליה?

יושב-ראש הוועדה, במועד שיעלה את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת, יתייחס בדבריו להודעה של משרד התחבורה כי בתקופת הניסוי הרכבת תפעל ללא נוסעים.

ההסדרים המפורטים יבואו מכוח תקנות.

בסדר גמור, נחדד את הדברים.

את פסקה (1) בתקנה 2 קראנו כבר.



"(2) תקנה 27(ה), תחול ככל שמותקן ברכבת המקומית אמצעי טכנולוגי המאפשר

ראות תקינה של הנעשה מצדי הרכבת לכל אורכה;"



אני רוצה להסביר. תקנה 27(ד) קובעת שאסור להשתמש ברכב שהראוּת בו חסומה מן השמשות הצדדיות ומן השמשה האחורית. תקנה 27(ה) קובעת שלמרות האיסור בתקנה 27(ד) זה מותר כשיש מראות תשקיף.


אנו קובעים שלעניין הרכבת, הפטור מן האיסור של תקנה 27(ד) לא יהיה במראות תשקיף אלא באמצעי טכנולוגי מותאם. זה לא מראות אלא אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו ראוּת.

מי יקבע את האמצעים הללו?

זה המבנה של הרכבת הקלה שמאושר על-ידי המנהל.

במקומות אחרים כתבתם "כפי שקבע המנהל". השאלה אם יש צורך לכתוב את זה גם כאן.

זה מיפרט קבוע שיצטרכו לעמוד בו.

זה מבחן פונקציונלי, שהוא מאפשר ראוּת תקינה של הנעשה מצדי הרכבת לכל אורכה.

הזכיין אמור לקבוע, או המנהל?

המיפרט של הקרונות נקבע בהסכם הזיכיון.

זה מה שרציתי לדעת.

אני מבקשת להדגיש שאין צורך בראוּת מאחור מכיוון שהרכבת לא נוסעת אחורה, והראוּת נדרשת רק כדי לראות מה קורה מן הצדדים. לרכבת יש אפשרות תנועה משני הקצוות. נסיעה לאחור משמעותה נסיעה קדימה מן הקצה השני. זה פסקה (2).



"(3) תקנה 30(א) תחול על הנוהג ברכבת מקומית כאילו היה בעל רישיון נהיגה

המסיע מעל שמונה נוסעים;"

זה אוטובוס משודרג?

מדובר כאן על החובה להחזיק משקפיים רזרביות לנהג שיש לו חובת נשיאת משקפיים. כל מי שיש לו חובת משקפיים ברישיון חייב להרכיב משקפיים, אבל ברכב שמסיע למעלה מ-8 נוסעים יש חובה שיהיו גם משקפיים רזרביות. מחילים את החובה הזאת גם על הרכבת המקומית.

אגב, גם בן אדם יחיד כדאי שיחזיק משקפיים רזרביות. למה רק מי שמסיע 8 נוסעים ומעלה? מה יקרה לי אם משקפיי יישברו במהלך הנסיעה כשאני נוסע לבד או מסיע את הילדים שלי? לפי זה כל אחד צריך משקפיים רזרביות, כי מי שלא רואה לא רואה טוב גם כשהוא נוסע לבד וגם כשהוא מסיע 8 אנשים.

אם המשקפיים נשברו, אסור בכל מקרה לנסוע. אבל אם נהג מסיע הרבה נוסעים אנחנו רוצים שתהיה לו אפשרות להמשיך לנסוע, שלא ייעצר.

בסדר. מעניין אותי איך המספר 8 נקבע. האם מתחת ל-8 נוסעים זה בסדר?

זה ההגדרה של רכב ציבורי. רכב ציבורי יכול להיות מ-8 נוסעים ומעלה. אוטובוס זעיר למשל הוא של 8 נוסעים. ייתכן שיש איזו היסטוריה מדוע נקבע המספר הזה, ואולי צריך שינוי.



"(4) תקנות 34(ב), 70, 90, 101, 153(ב) וחלקים ג', ד',ה', ו', ז', ט', ט1, י' ו-י"א-

לא יחולו;"



אלה הוראות תקנות שלא מותאמות ספציפית.


34(ב) היא התקנה שמחייבת להשתמש בצד הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא נת"צ. רוכב אופניים מחויב לנסוע בצד ימין של הכביש. גם אם זה נת"צ מותר לו לנסוע בצד הימני, אבל לא אם זה נתיב רכבת קלה.


תקנה 90 קובעת כללי גרירה. רכבת מקומית לא גוררת.


תקנה 70 – אנחנו פוטרים אותו מהצבת משולש אזהרה שייראה.


תקנה 101 קובעת חובת פנס מהבהב לרכב ארוך. הרכבת המקומית מסומנת בצורה ברורה ולא צריכה את הסימונים של הרכבים החריגים.


תקנה 153(ב) קובעת איסור להשתמש ברכב שיש לו גלגלי מתכת בלי צמיגים מגומי. הרכבת המקומית, מטבע הדברים, נוסעת על גלגלי מתכת.


חלקים ג', ד', ה' ו-ו' עוסקים ברישוי – רישוי רכב, רישוי נהגים, רישוי אוטובוסים, רישוי מוניות. חלק ז' עוסק בשיטת הניקוד. חלקים ט' ו-ט1 עוסקים בתנועה בין-לאומית.

אלה הדברים שלא רלוונטיים לענייננו.

"(5) תקנה 47(ב) תחול על עקיפת רכבת מקומית גם במצב שנוהג הרכב נוסע בנתיב

הסמוך לנתיב תחבורה ציבורית שהרכבת המקומית נוסעת בו;"



כאן מדובר על חריג נוסף לאיסור העקיפה מימין. הכלל הוא שאסור לעקוף מצד ימין, אבל מכיוון שנתיב הרכבת המקומית בהרבה מאוד מקומות הוא באמצע הכביש ונתיב הנסיעה נמצא מימין לו אז מותר כמובן לעקוף מימין.



"(6) האיסור בתקנה 76(ב) לאסוף נוסעים בתחום תחנת אוטובוס, יחול בתחום

תחנת רכבת מקומית ובמקומות שפורטו בתקנה 6(1) ו-(2);"



בהמשך נגיע אליהם.



"(7) תקנות 144 ו-145 יחולו על נוהג רכבת מקומית, ובנוסף על הפרטים אשר

עליו למסור לפי תקנות 144(א)(3) ו- 145(א), ימסור גם את שם בעל הזיכיון,

שמטעמו הוא נוהג ברכבת המקומית."



תקנות 144 ו-145 זה עצירה במקום של תאונה. מי שמעורב בתאונה – ברכבת המקומית בסופו של דבר אנחנו לא מדברים על הנוהג. תהיה חובה למסור גם את שם בעל הזיכיון.

זה רק אחד. הלא כך? המובן מאליו מוטב שייכתב ...

שלא יצטרכו לברר לאן לפנות.

זה ברור. לא יפנו למישהו אחר. הרי יש רק מפעיל אחד. עתידה להיות חברת "סיטיפס", אם אינני טועה. או שיש עוד מתחרים?

לאור הישיבה שקיימנו עם עו"ד עצמון, אנחנו מבקשים להוסיף כאן שתי תוספות.

לפני כן, אני מבקש לשאול לגבי תקנה 144 שהחלתם. כתוב כאן שהנהג צריך להגיש עזרה ראשונה. השאלה היכן קבועה החובה להחזיק ערכה כזאת ברכבת, בהנחה שיהיו נוסעים. כרגע אין נוסעים, אבל בכל זאת החלתם את התקנה הזאת.

נאמר שביכולתו להגיש עזרה ראשונה. אני חושבת שהמפרט כולל חובה להחזיק ערכת עזרה ראשונה. באוטובוסים בוודאי יש חובה להחזיק ערכה כזאת.

השאלה אם החובה הזאת אמורה לחול גם על הרכבת המקומית.

המנהל יכול להשתמש בסמכות שלו ולקבוע חובה כזאת.

המנהל יכול לתת הוראות לעניין החזקת ערכת עזרה ראשונה בתקופת הניסוי. אלה חלק מן ההוראות שבסמכותו לתת.

מכוח מה?

מכוח תקנות מסילת הברזל שציינו.

כאן אני מבקשת להוסיף את פסקה (8) – היא לא תהיה (8) כי המספרים ישתנו:



"(8) בתקנה 165(ב), במקום "רשות הרישוי" יבוא "המנהל"."



תקנה 165(ב) עניינה הסמכות להסדיר לוחיות רישוי וסימני זיהוי: "לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אם הרכב לא נושא לוחיות זיהוי או סימני הכר שנקבעו על-ידי רשות הרישוי". כאן לא רשות הרישוי תקבע את סימני הזיהוי אלא המנהל.


אני מבקשת להוסיף עוד פסקה, שתופיע מן הסתם בהתחלה ולא בסוף:



"(?) לעניין תקנה 28(א)," – התקנה שמחייבת להחזיק את ההגה בשתי ידיים – "יראו שימוש בציוד תקשורת לשם ביצוע תפקידו של הנוהג ברכבת המקומית המותאם לרכבת המקומית כפעולה להבטחת פעולתה התקינה של הרכבת המקומית."



זה יבוא במקום תקנה 3 שמופיעה כרגע בתקנות.


תקנה 28(א) קובעת את החובה להחזיק את ההגה בשתי ידיים, ומותר להוריד יד מן ההגה בין השאר לשם הבטחת תקינות פעולתה. אנחנו אומרים שהפעלת ציוד התקשורת הייעודי שיש ברכבת המקומית, צריך לראות אותה כחלק מן הפעולות שנדרשות לשם הבטחת פעולתה התקינה של הרכבת. זה מבלי להתערב כמובן באיסור של שימוש בטלפון נייד שחל לפי תקנה 28(ב). המספר הסידורי של התקנה הזאת ישתנה ויהיה (2).

תסדרו את המספרים אחר-כך. אני רוצה להתקדם ולאשר.

אנחנו מוחקים גם את תקנה 3 שעוסקת בציוד המשמש לתקשורת. באיזה ציוד מדובר? מה זה ציוד תקשורת?

זה קשור למרכז הבקרה.

יש הערות נוספות?

לעניין תקנה 105 שעוסקת במכונה ניידת - - -

זה לא רלוונטי כי הרכבת הקלה היא לא מכונה ניידת.

גם לא קרונות התיקון?

קרונות התיקון הם גם רכבת מקומית.

אם אין הערות, אני מעמיד להצבעה את תקנה 2, על כל השינויים שהוכנסו בה וכן את המחיקה של תקנה 3. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 2 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 2 נתקבלה.

הצבעה

בעד מחיקת תקנה 3 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 3 נמחקה.

תקנה 2 נתקבלה, ותקנה 3 נמחקה. תסדרו את המספרים לאחר מכן.

"מעבר בנתיב רכבת מקומית
4.
לא ינהג אדם רכב או בעל חיים בנתיב רכבת מקומית אלא לשם חצייתם, למעט רכב ביטחון אם הדבר דרוש לשם מילוי התפקיד המוטל עליו."



בתקנה הזאת יש תוספת שהמשטרה ביקשה לפני פתיחת הדיון. ייתכן שאנחנו נאפשר, אם לא תהיה ברירה, לאמבולנס או לרכב משטרה לנסוע על הנתיב של הרכבת המקומית. "רכב ביטחון" מוגדר בתקנה 1 בתקנות התעבורה והוא נמצא בסטטוס של רכב ביטחון לא בכל עת, אלא רק בעת שהוא משמיע אות אזהרה ומפעיל פנס מהבהב לצורך מילוי תפקידו, רק אז הוא רכב ביטחון. מדובר על רכב משטרה, אמבולנס, רכב כיבוי אש שנוסעים לצורך מילוי תפקידם.

אבל אם כל אמבולנס כל אימת שצריך לעבור במעבר חירום יכול לחצות את נתיב הרכבת, כאשר חלק מהתנאים של המכרז הוא לאפשר מהירות מסוימת לקרונות – מעבר אמבולנסים בשעת חירום לצערנו הוא עניין שגרתי שקורה מדי שעה בערך. לאפשר מעבר כל-כך שגרתי על המסילה זה בעייתי מאוד.

אנחנו מאפשרים להם להפר זכויות קדימה וסדרי עדיפויות בכל הכבישים. הם עושים את זה לצורך הצלת חיים ורק בנסיבות מבצעיות מטעמי חירום.

אני מבינה, אבל זה בעייתי.

אני מניחה שגם האמבולנס יעדיף לנסוע בכביש ולא במסילה אם יש לו אפשרות אחרת.

הסעיף הזה הוכנס לא בכדִי, לדאבון הלב. הרי מדובר על אירועים רבי נפגעים וכדומה. היא רוצה לבקש שאמבולנס בודד לא ייסע על המסילה. אני חושב שאני מבין מדוע הסעיף הוכנס – לאירועים עם נפגעים רבים, לא עלינו.

כשנתיב הנסיעה חסום, כשכל הכביש חסום אז יעמוד שם אמבולנס, כאשר נתיב הרכבת קיים ופנוי, ולא יוכל להשתמש בו?

הסעיף מציב כמה בעיות. בעיה אחת, זה לא אפשר את מהירות הרכבת ואת תנאי השירות לציבור. כל דבר שעשוי לעכב את הרכבת בעצם הופך את הרכבת מרכבת לסוג של אוטובוס. זה בעצם שולל את כל השירות של הרכבת. זה דבר אחד. וזה גם דבר שמצוי בתנאי הזיכיון. זה אחד התנאים הבסיסיים להפעלה של הרכבת.

מה את מציעה לכתוב?

דבר שני, זה גם מְסַכֵן, מכיוון שהרכבת היא לא אוטובוס שיכול לעצור בכל רגע או שיש לו ידע מה קורה. הרכבת היא אמצעי אוטומטי יחסית. נכון שזה לא רכבת ישראל עם קרונות שעוברים על המסילה בצורה אטית ועוצרים בכל תחנה, אבל לצורך העניין על מסילת רכבת לא מאפשרים חצייה.

מכיוון שאנחנו מדברים על הפעלה בתקופת ניסוי, יוסקו מסקנות ואחריהן נהיה חכמים יותר. אנחנו מפעילים פיילוט עכשיו. נבדוק את הדבר הזה.

הפיילוט הזה בא גם מבחינתנו לבדוק את האפשרות להגיע למהירויות ולהבין איך הרכבת עובדת, כך שצריך למנוע מעבר על המסילה גם בתקופת הניסוי.

לכן נערך פיילוט. אני חושב שהפיילוט ייערך במשך תקופה ארוכה למדי.

השאלה אם אי אפשר לסייג את זכות המעבר הזאת עוד יותר.

לכתוב "באירוע רב נפגעים"? אם אני מבין נכון, את מתכוונת לכך שאמבולנס בודד שיש בו חולה עם מקרה מצער ככל שיהיה שונה מפיגוע רב נפגעים בשוק מחנה יהודה, שבא מחבל מתאבד ואז סוגרים את כל הדרכים. דרך אגב, במקרה כזה הרכבת תפסיק לעבוד כי כל התנועה תיעצר באותו ציר בלאו הכי ואז בוודאי ירצו להשתמש בציר של הרכבת לפינוי מהיר של הנפגעים, בעיקר לבתי-חולים וכדומה. היא מתכוונת שהנתיב לא ישמש לאמבולנס בודד או לשח"ל או משהו כזה, שגם אלה מקרים חשובים כשלעצמם. לזה היא מכוונת, אם אינני טועה.

צריך לזכור שגם הרכבת עצמה יכולה להיות מעורבת בתאונה ואז האמבולנס צריך להגיע לאדם שהרכבת פגעה בו.

זה עניין אחר. זה נכון.

בכל העולם מקובל שהוא משמש כנתיב לרכבי חירום.

אני מזכיר לך שכל ההסדרים הללו הם לתקופת הניסוי ונסיק מסקנות בתום תקופת הניסוי.


אני מעמיד להצבעה את תקנה 4, עם התוספת. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 4 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תקנה 4 נתקבלה.

"מהירות מרבית מותרת
5.
לא ינהג אדם ברכבת מקומית בדרך עירונית במהירות העולה על 50 קמ"ש, ואם מוצב בה תמרור ב-20- על המצוין בתמרור."



אלה המהירויות שמותרות גם לרכב בדרך עירונית, 50 קמ"ש, ובתמרורים אפשר לשנות את המהירויות האלה כלפי מטה וגם כלפי מעלה עד 80 קמ"ש, לפי סימון בתמרור.

כלומר המהירות תהיה 50 קמ"ש, אלא אם יצוין אחרת?

זה יכול להגיע ל-60-70 קמ"ש.

יש מקומות שזה יגיע למהירות הזאת? אולי יש מקומות בתוך העיר אבל בדרך פחות צפופה. זה לשיקולכם המקצועי.


יש הערות נוספות? מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 5 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תקנה 5 נתקבלה.

התקנה שאני עומדת לקרוא לא חלה על הרכבת אלא על כלי הרכב האחרים בהתייחס אליה.

"איסור עצירה, העמדה וחניה של כלי רכב
6.
לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחר הוראה מהוראות תקנות אלה או תקנות התעבורה, ואלה המקומות:"



אנחנו מורידים את המילים "או תמרור" אחרי המילים "תקנות התעבורה" מכיוון שחובת הציות לתמרורים נובעת מתקנות התעבורה.



"(1) מרחק הקצר משני מטרים מן הפס הקרוב של מסילת ברזל מקומית;



(2) בתחום הרציף של תחנת רכבת מקומית או בתחום התחנה המסומן על פני

הכביש או על אבני השפה, ובאין סימון כאמור, בתחום 40 מטרים לפני תמרור

תחנת רכבת מקומית ו-40 מטרים אחריו, ובצד האחר של הכביש, מול תמרור

התחנה - בתחום 20 מטרים משני צדי התמרור, אלא אם כן נותרו שמונה

מטרים לפחות, מן הפס הקרוב עד קצה המיסעה שממול, לתנועת כלי רכב."

אני רוצה להעיר בעניין התקנה הזאת, קודם כול לא כל-כך ברור איך נדע את המרחקים כאשר אין סימון או תמרור כלשהו שמכוון אותנו. צריך לזכור שבצד ההוראות הללו יש סנקציה פלילית, לכן צריך להביא גם את זה בחשבון כאשר קובעים איסור שלא כל-כך ברור איך אפשר ליישם אותו.

הטלת איסורי חניה על-פי מטרים זה דבר שקיים בתקנות רבות, כמו תקנה 72. זה קיים במקומות רבים. נכון שלאזרח אין מטר, אבל באותה מידה גם לפקח אין מטר. זה נסמך בעיקר על הערכה.


לגבי התחום של התחנה, הכוונה שהתחנות יסומנו ואז לא יהיה בכלל ויכוח על התחום.


לגבי שני המטרים, המרחק ברוחב שצריך להישאר בין הרכב החונה ובין הפס הקרוב של המסילה – הסיבה היא שהמסילות רוחבן כרוחב גלגלי הרכבת, גוף הרכבת רחב קצת יותר ויש תנודתיות מסוימת של הרכבת תוך כדי תנועה לרוחב, והרכב החונה גם צריך לפתוח את הדלת ואדם עומד לידו כאשר הדלת פתוחה כדי להיכנס. צריך איזה טווח מרחק ביניהם כדי שהרכבת הנוסעת לא תפגע ברכב החונה.

למה לא מסמנים שני מטרים? איך אנשים יידעו? בזה יש סכנת חיים.

אי אפשר לסמן את כל רוחב הכביש לאורך פסי המסילה. אנחנו מדברים כאן על הרוחב.

שואל חבר הכנסת חמד עמאר מה יפריד בין המסילה ובין כלי הרכב החונים. איך נדע?

יש הרבה איסורים לחניה, למשל במרחק מסוים מברז כיבוי.

אני מציע למחוק את המשפט החל מהמילים "באין סימון" ועד "40 מטרים אחריו".

זה באין סימון, בתחום 40 מטרים לפני תמרור, זאת אומרת שיש תמרור, לאדם יש הערכה מסוימת של מטרים. זה דבר שאנו עושים במהלך הנהיגה שלנו באופן קבוע, מעריכים מרחקים.

אבל נוקבים כאן במספר מדויק מאוד.

בגלל זה לוקחים איזשהו טווח בטיחות.

אי אפשר לנסח את זה בצורה כללית יותר, שלא נוקבת במספר כלשהו?

אדרבה, זה משאיר עוד יותר מקום לוויכוח, האם המרחק מתאים או לא מתאים. במיוחד היום כשהרכבת היא שחקן חדש על המגרש והציבור לא יודע.

אם זה שחקן חדש למה לא מסמנים?

נסמן את התחנות.

אם נסמן את זה לא תהיה בעיה.

אבל לפעמים הסימון מיטשטש, יש עבודות בכביש, מחליפים אבן שפה וכולי.

אז עובדים על זה. נושא הסימון חשוב מאוד.

אנחנו גם בהפעלה ניסיונית.

אני מציע שנמחק את המשפט, מן המילים "ובאין סימון" ועד "ו-40 מטרים אחריו". את תחום התחנה הזכיין יכול לסמן.

זה יסומן.

בעניין תקנה 6 בכלל, בטיוטות שקיבלנו לתקנות יש גם סמכות לגרירת רכבים, שזה דבר שלא נכנס בנוסח שלפנינו. ככל שרכב כן יחנה על המסילה, צריך להזיז אותו.

בחסימה של צירי תנועה יש סמכויות גם היום בדיני התעבורה.

אין צורך בסמכות מיוחדת כאן?

אין צורך. זה נובע מההחלה של דיני התעבורה.

אין כוונה להקנות לזכיין פרטי סמכות כזאת?

אנחנו לא מקנים לזכיין פרטי שום דבר. זה סמכות של הפיקוח העירוני.

הסמכות של עיריית ירושלים, או של המשטרה, לפי הצורך. תן קרדיט גם לתושבים שלא יעשו את זה וגם לעירייה שבוודאי תרצה לגבות את הקנס. תדע לך, יש כאן הרבה אינטרסים. אבל קודם כול לציבור שלא יעשה את זה ואחר-כך גם לעירייה. היא בוודאי תרצה את הגרירה וכדומה. אגב, בירושלים זה גם מופעל על-ידי זכיין פרטי? בתל-אביב הגורר הוא פרטי ואחר-כך מחלקים את הקנס בין הגורר ובין העירייה שמקבלת את הקנס על העבירה של החניה.

אבל עדיין זה מטעם העירייה והסמכות היא של העירייה.

מי בעד תקנה 6 עם התיקונים שהוכנסו בה? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 6 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תקנה 6 נתקבלה.

"הארת רכבת מקומית
7.
לא ינהג אדם ברכבת מקומית אלא אם כן הוארו בה פנסי החזית, הפנסים האחוריים ופנסי הצד; בתקנה זו, "פנסי חזית", "פנסים אחוריים", ו"פנסי צד"- כפי שהורה המנהל."



במקום "כפי שאישר המנהל" יבוא "כפי שהורה המנהל". זה תיקון שביקש עו"ד עצמון.

כדי שיהיה ברור שיהיו הוראות כלליות שיחולו על העניין הזה.

יש הערות? אין. מי בעד תקנה 7? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 7 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תקנה 7 נתקבלה.

"איסור הליכה והולכה
8.
(א) לא ילך אדם בנתיב רכבת מקומית, אלא לשם חצייתו במקום שהותר וסומן על כך."



לבקשת המשטרה אנחנו רוצים להוסיף בסיפה "וסומן על כך", שיהיה סימון היכן מותר לחצות.


את תקנת משנה (ב) אנחנו מבקשים למחוק. כאשר אדם מוליך בעל-חיים הוא ממילא הולך גם, ולא חשוב אם הוא מחזיק כלב קשור ברצועה או הולך בלעדיו. אם אסור לו ללכת לא צריך להגיד את זה לחוד.


גם בתקנת משנה (ג) יש שינוי קטן לבקשת המשטרה ולבקשת עו"ד עצמון.



"(ג) המפקח על התעבורה רשאי לקבוע מקומות ותנאים שבהם תותר הליכה של אדם ונסיעה של סוג רכב שיורה בנתיב רכבת מקומית ויוצב בהם תמרור מתאים."



יש קטע של הנתיב שאמור להיות מדרחוב, ברחוב יפו. לפיכך שם בחלק מן המקומות תהיה תנועה משולבת, ובאותו מקום למרות האיסור הכללי על הליכה בקטע הזה - - -

אנשים יצטרכו להתרגל לזה.

המשטרה ביקשה להוסיף גם "נסיעה של סוג רכב". יש סוגי רכב שיצטרכו להגיע למקום, למשל לצורך אספקה לחנויות או חלוקה של גז.

כל זה ייבחן בפיילוט. הפיילוט חשוב מאוד. אולי תסיקו שיש כאן בעיה כלשהי, גם "סיטיפס" וגם משרד התחבורה והמשטרה.

אנחנו חוזרים עכשיו ביתר משנה על הערתנו. אם מדובר על אספקה יומית לחנויות ולצורך זה מאפשרים נסיעה על המסילה אז בכלל אנחנו מייתרים את כל השירות של הרכבת.

אנחנו לא מדברים על נסיעה חופשית, אלא בכפוף לאישור של המפקח על התעבורה, בכפוף לתנאים. יכולה להיות הגבלה לסוגי רכב מסוימים, או לשעות מסוימות וכולי. אי אפשר לייחד, בוודאי ברחוב יפו שהוא רחוב עתיר פעילות, להגיד ששום רכב לא ייכנס לשם אף פעם.

אולי ראוי שהסמכות של המפקח על התעבורה תהיה בהתייעצות עם המנהל, או עם קצין משטרה. כלומר שיילקחו בחשבון לא רק היבטים תעבורתיים אלא היבטים שקשורים לרכבת.

אפשר בהחלט.

אין לנו התנגדות.

ומה עם הזכיין?

זה מופיע בתקנה 9 שקובעת כי הסמכות של רשות התימרור המקומית תהיה בהתייעצות עם המנהל.

הוא לא מעורב בהליכי רגולציה.

אני רוצה להבהיר, התוספות האלה – הכול מותנה בתמרורים שיוצבו.

אמרנו: "ויוצב בהם תמרור מתאים".

אז התיקון הוא: "המפקח על התעבורה רשאי בהתייעצות עם המנהל וקצין משטרה"?

איזה קצין משטרה?

בתקנה 18 לתקנות התעבורה, כאשר נקבעים הסדרי תנועה יש התייעצות עם קצין משטרה. מאחר וכאן אנחנו בתקופת ניסוי - - -

בתקנה 18 כתוב "קצין משטרה"?

כן. שם רשות התימרור המקומית אמנם קובעת את ההסדרים, אבל כאן נקבע איזשהו חריג לעניין תקופת הניסוי.

התקנה הבאה, תקנה 9, עונה על השאלות. שם, לבקשת המשטרה, אנחנו רוצים להוסיף עוד משפט: "אין באמור כדי לגרוע מחובות ההתייעצות לפי תקנות התעבורה". אני חושבת שתקנה 9 תענה על ההערה שהערתם כאן.

לא, משום שהמפקח על התעבורה הוא לא רשות תימרור מקומית.

אבל הוא יצטרך להציב תמרור. אנחנו מוסיפים גם שיוצב תמרור.

אבל ההחלטה תהיה שלו ואז יוצב תמרור מתאים. זה לא בהכרח אותו דבר.

יש מן הצדק בדבריך. יש זהות פרסונלית אבל לא מוסדית בין המפקח על התעבורה לרשות התימרור. זה אותו אדם, אבל זה גוף מוסמך אחר.

ולפיכך?

אני חושבת שאפשר להוסיף "בהתייעצות עם המנהל".

"בהתייעצות עם המנהל וקצין משטרה"?

זה לתקופה של ניסוי. בסך הכול מתייעצים עם קצין המשטרה. לא חייבים לקבל את עמדתו. תהיה חובת התייעצות.

צריך להגדיר את קצין המשטרה.

בתקנה 18 אין הגדרה ל"קצין משטרה".

לא הוגדר "קצין משטרה"?

לא. כתוב "התייעצות עם קצין משטרה".

אפשר לכתוב: המפקח של התחנה המקומית. אם המשטרה מסתפקת באמירה בלתי מוגבלת של "קצין משטרה" וזה יכול להיות מפקח בתחנה - - -

אנחנו נקבע. בפועל מתייעצים עם מהנדס התנועה של המחוז הרלוונטי. לא נשלח כל קצין משטרה.

אז צריך לכתוב את זה. "קצין משטרה" זה כללי מאוד.

אפשר להגיד "משטרת ישראל" ולהתייחס למוסד ונשאיר להם את הסמכות לקבוע מי קצין המשטרה.

זה עדיף לכם מ"קצין משטרה"? כי "משטרת ישראל" זה יכול להיות גם אחרים במשטרת ישראל.

בסעיף ההגדרות יש הגדרה של "קצין משטרה": "מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי". לפיכך אפשר להשתמש במונח "קצין משטרה".

אם כך, אפשר להגיד "קצין משטרה" כי בתקנה 1 יש הגדרה.

מאה אחוז. תוסיפו את הערת המשטרה על התייעצות עם קצין משטרה.

הייתי רוצה להכניס עדיין איזו הסתייגות, שגם אם מתירים תנועה כזו של רכבים זה יהיה באופן שלא יפגע בתדירות הרכבת או בהפעלת הרכבת.

המפקח על התעבורה אחראי על כך.

בתקופת הניסוי זה לא רלוונטי.

זה כן רלוונטי לתקופת הניסוי מכיוון שתקופת הניסוי נועדה לבחון גם את אופן הפעלת הרכבת.

מה התוספת שאת מציעה?

המפקח על התעבורה אחראי באמת על המיזוג בין אמצעי התחבורה השונים.

אני מבקשת להבהיר שאחד השיקולים הכי רלוונטיים כאן הוא שכל אישור שיינתן, אם יינתן, לרכבים נוספים שיכולים לנסוע על נתיב שנועד להיות בלעדי לרכבת יינתן אך ורק בשים לב מוגבר שזה לא יפגע בהפעלת הרכבת.

האם לא חזקה על המפקח על התעבורה שלא יקבע הסדרים שיפגעו?

בגלל זה הוספנו את ההתייעצות עם המנהל.

זה היה אמור להיות נתיב בלעדי לרכבת.

הוא עדיין מוקצה לרכבת, אבל יש עניינים מסוימים שעדיין המפקח על התעבורה רשאי לשקול אותם.

לא הפקענו את הנתיב הזה לטובת הרכבת. הוא עדיין רחוב ציבורי שחייבים להתנהל בו דברים נוספים.

מספיק שפעם בשעה יהיה רכב על המסילה, זה יעכב את הרכבת.

מה קורה בערים אחרות בעולם? אני מניח שהמצב דומה בערים אחרות שבהן הרכבת משתלבת ברחוב.

כשיש רכבת סגורה, זה לא בעיה.

אבל לא על כך מדובר.

אנחנו לא מדברים על רכבות תחתיות.

אז מאפשרים נתיבים אחרים לנסיעה.

יש מדינות בעולם בהן רכב רגיל יכול לנסוע על נתיב הרכבת. ראיתי את זה בהרבה מדינות בעולם.

אנחנו לא מדברים על tram אלא על light railway. זה דבר אחר.

בכל מקרה אלה סמכויות שניתנו למפקח וחזקה עליו שהוא יתייעץ.

אין חשש שהמפקח על התעבורה לא יביא בחשבון את האפשרות של רכבת לפעול כפי שהוא עצמו דורש ממנה, ויעשה את הפגיעה המינימלית, ויתייעץ לצורך זה גם עם המנהל וגם עם קצין המשטרה. אם לא ישקול את זה אפשר יהיה לבוא אליו בטענה על פגמים בשיקול דעתו.

מי בעד תקנה 8? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 8 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תקנה 8 נתקבלה.

"היוועצות רשות תימרור במנהל
9.
לא יפעילו רשות תימרור מרכזית או רשות תימרור מקומית את סמכויותיהן, בעניינים הנוגעים לתנועת רכבת מקומית, אלא אם כן התייעצו עם המנהל; אין באמור כדי לגרוע מחובות ההתייעצות לפי תקנות התעבורה."



הוספנו את הסיפה לבקשת המשטרה. זה בדיוק ההתייעצות שדובר עליה קודם לפי תקנה 18, של רשויות התימרור. על הצבת תמרורים נדרשת התייעצות עם קצין משטרה ועם קצין משטרה צבאית במקומות מסוימים, אם כי זה לא רלוונטי כאן.

התייעצות עם קצין משטרה צבאית – זה לא רלוונטי, לא בתקופת הניסוי ולא בענייננו.

אתם רוצים להפנות, במקום "סמכויותיהן" לכתוב "סמכויותיהן לפי תקנות התעבורה", או שאין בכך צורך?

זה המקום היחיד שבו יש להן סמכויות.

אני שואל לשם הסדר הטוב אם צריך להוסיף את זה לדעתכם.

אני סבורה שלא כי בכל מקרה אנו נמצאים גם במסגרת תיקון תקנות התעבורה.

אבל זאת תקנה חיצונית.

נכון, אבל שם מופיעות הסמכויות שלהן. אין להן במקום אחר סמכויות.

מי בעד תקנה 9? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 9 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תקנה 9 נתקבלה.

"תוקף
10.
תוקף תקנות אלה לתקופת הניסוי בלבד. "

תקנה 10 יכולה אולי לסבר את אוזנה של היועצת המשפטית של "סיטיפס", שהכול זה לתקופת הניסוי. לשם כך מתקיים הניסוי.


מי בעד תקנה 10? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 10 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

אנחנו מאשרים את תקנה 10, גם כדי שתצאי מכאן רגועה יותר. לשם כך זה נועד. תרכזו את כל ההערות שלכם וייתכן שפה ושם יוכנסו שינויים.

יהיו לקחים.

לשם המשלוח של המכתב שמודיע שהוועדה אישרה את התקנות תעבירו בבקשה בדחיפות את הנוסח הסופי כדי שעו"ד עצמון יוכל לבדוק אותו, ואז אוכל להוציא את המכתב.

מצוין.


תקנות התעבורה (הסדרים לתקופת הניסוי של הפעלת רכבת מקומית בירושלים) (הוראת שעה), התש"ע-2009, מאושרות.


התקנות אושרו, החוק אושר, ואנחנו נשמח לבוא אל חברת "סיטיפס", כל חברי הוועדה, לאחת מנסיעות המבחן. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50

� דיני מדינת ישראל נוסח חדש 7, עמ' 173; ס"ח התשס"ח, עמ' 783.

� ס"ח התשי"ח, עמ' 69; התשכ"א, עמ' 166.

� ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשנ"ד, עמ' 348.

� דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 23, התשל"ב עמ' 485; ס"ח התשס"ו, עמ' 318.

� ק"ת התשכ"א, עמ' 1425.



PAGE
26