PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט

27.10.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 82

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ט' בחשוון התש"ע (27 באוקטובר 2009), שעה 11:30

הצעת חוק יום הסטודנט הלאומי, התשס"ט-2009
של חברי הכנסת אלכס מילר, רוברט אילטוב, אנסטסיה מיכאלי, משה (מוץ) מטלון, דוד רותם, פניה קירשנבאום ואורלי לוי אבקסיס. (הצעת חוק פ/ 450)

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

אלכס מילר

אייל רק



- לשכה משפטית, משרד החינוך

דני גלושנקוב


- רפרנט חינוך והשכלה גבוהה, משרד האוצר

עו"ד אבישי פדהצור

- משרד המשפטים

רס"ן גלית בוחניק ברבר

- אכ"א מפקדת השתלמות יעוד ויחוד, משרד הביטחון

נדב שמיר


- לשכה משפטית, מל"ג

יובל לידור


- ממונה תחום הסברה ודוברות, מל"ג

נעה בינשטיין


- מרכזת בתחום תקצוב תשתיות פיזיות ומחקריות, מל"ג

אורי קידר


- רמ"ח מעורבות אוניברסיטת בן גוריון

בועז טופורובסקי

- יו"ר התאחדות הסטודנטים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

יפה קרינצה

הצעת חוק יום הסטודנט הלאומי, התשס"ט-2009

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט הדנה בהצעת חוק יום הסטודנט הלאומי, התשס"ט-2009, של חברי הכנסת אלכס מילר, רוברט אילטוב, אנסטסיה מיכאלי, משה (מוץ) מטלון, דוד רותם, פניה קירשנבאום, אורלי אבקסיס - זה כל ישראל ביתנו.

אתה רואה כמה חשיבות נותנת ישראל ביתנו לסטודנטים?

הצגת החוק על-ידי חבר הכנסת אלכס מילר.

תודה, אדוני. החוק הזה נובע מעבודה עמוקה שנעשתה במשך שנים רבות על-ידי ועל-ידי חבריי בארגוני הסטודנטים. אנחנו חווים את ימי הסטודנט שמתרחשים כל שנה, ואגודות הסטודנטים הן אלה שלוקחות אחריות על הימים הללו. חשוב לציין שכאשר הנושא הזה עלה בפעם הראשונה בכנסת ה-17 במסגרת חוק זכויות הסטודנט, הממשלה ביקשה לדון על החוק הזה בוועדת השרים לסמלים וטקסים. שם זה נתקע, ובגלל זה חשבנו שעדיף ללכת על חוק פרטי, כי אנחנו רוצים להכיר ולתת את החיזוק לסטודנטים ולאקדמיה במדינת ישראל.

הדבר הזה נהוג גם בחו"ל, ויש דוגמאות למדינות שבהן יש יום אחד בשנה שהוא מיוחד לסטודנטים ולאקדמיה, וכל המדינה נותנת יוקרה לסקטור הזה, למגזר הזה, שהוא העתיד של אותה מדינה. אני חושב שהגיע הזמן שגם בישראל יהיה יום כזה. ידוע לנו שהאקדמיה היא אחד המשאבים היקרים של מדינת ישראל – המשאב האנושי. זה לא רק בשביל כל מי שנמצא במערכת הזאת, מכיר בה ויודע את חשיבותה, אלא גם מי שעדיין לא הגיע למערכת הזאת או שהיה שם מזמן וקצת שכח אפשר להזכיר, ללמד, לסייע ולעזור.

אני מאמין, אדוני היושב-ראש, שלא רק אנחנו - אני לא חושב שרק הממשלה או הכנסת או הגופים שאחראים על הנושא הזה - צריכים לדאוג לתוכן, אלא גם כל מי שמכיר בחשיבות האקדמיה והסטודנטים במדינת ישראל יכול לקחת חלק ביום הזה. לפני כמה שנים יצא לי להיות ביום הסטודנט במוסקבה, וראיתי איך גם גופים מסחריים, התקשורת וגם הממשלה ביום הזה מראים הוקרה ותמיכה באקדמיה ובסטודנטים. זה היה משהו מדהים ויפה לראות. כאשר אנחנו מדברים על ישראל, ימי הסטודנט הם בתאריכים שונים לכל מוסד, ואני חושב שאם העניין הזה הופך להיות יותר מסודר אז גם האפקט של היום הזה יהיה הרבה יותר גדול ויותר משמעותי.

בסופו של דבר, אני חושב שמגיע להם שיכירו בהם, מגיע להם שפעם אחת בשנה יידעו מה זה אקדמיה, וכל מדינת ישראל תיקח חלק בעניין הזה.

תודה רבה, חבר הכנסת מילר. גם אני חושב שיש מקום להצעת החוק הזו. אתמול, כשקיימנו ישיבה מיוחדת לפתיחת שנת הלימודים האקדמית, הייתה הסכמה רחבה בוועדה שיש דעיכה – בלשון יושב-ראש הות"ת - של מעמד ההשכלה הגבוהה בישראל. אולי זו מילה לא מספיק חריפה לתאר מה שקרה בעשור האחרון או בשני העשורים האחרונים עם ההשכלה הגבוהה. לדעתי, יש ביטויים יותר חריפים שיותר מתאימים למציאות. חלק מהעניין של ירידת קרנה – שוב, כמו שקרא לזה יושב-ראש הות"ת - זה בגלל השינויים התרבותיים בחברה הישראלית. מתרבות של כבוד לספר, לאיש המדע, לתלמיד החכם, למורה, הסגידה היום היא יותר להון ולהצלחות הכלכליות, ולכן כל פעולה שיכולה לתרום כדי להאדיר ולהגדיל תורה – תורת המדע, מורשת ישראל, מדעי הרוח, מדעי הטבע - היא בוודאי תורמת. לכן אשתדל כבר היום לסיים את החוק לקריאה הראשונה, אם לא יהיו קשיים.

אני רוצה להזכיר לך ששר החינוך, שהביע את עמדת הממשלה במליאה, היו לו שני תנאים. אני חושב שאני רוצה לעמוד בשני התנאים האלה. הוא גם אמר שהוא שוחח אתך: "שוחחתי ביום ראשון האחרון עם חבר הכנסת מילר והגענו להסכמה אשר לפיה, בשני תנאים שאני אמנה, הממשלה תתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. התנאי הראשון הוא שלא תהיה להצעה עלות תקציבית". הכוונה, עלות תקציבית עד חמישה מיליון, כי אחרי זה צריכים - - -

גם היום יש ימי סטודנט במדינת ישראל. אני חושב שימי הסטודנט מתקיימים מיום שקמה האקדמיה הישראלית. לא ראיתי שהממשלה מוציאה שקל לימים האלה.

שלא יגדילו את תקציב ההשכלה הגבוהה ב-50 מיליון שקלים לקיום האירועים. "התנאי השני הוא שהמשך הליכי החקיקה לאחר הקריאה הטרומית יתואמו עם שר האוצר ואתי". לשר האוצר יש כאן נציג, ויש גם נציג של שר החינוך. "בשני תנאים אלה, אשר המציע מאשר" – ואתה אישרת את זה - "שמקובלים עליו, אנו נתמוך בהצעת החוק". האם חבר הכנסת מילר מסכים להתניות הממשלה? כן, מסכים. אז זו המסגרת.


עכשיו ניתן לשני נציגי השרים לומר את דבריהם ונתקדם בהליכי החקיקה. נתחיל עם שר החינוך. שוב אותה תקלה, אתה לא נמצא ברשימת המוזמנים. אייל רק מהלשכה המשפטית של משרד החינוך, למרות שהלשכה המשפטית של משרד החינוך אין לה זיקה וקשר להשכלה הגבוהה, ולכן נדבר גם עם המועצה להשכלה גבוהה. בבקשה.

לא ידוע לי על ייעוץ משפטי אחר שיש לשר החינוך מלבד הלשכה המשפטית של המשרד.

אדוני טועה. יש לשכה משפטית ליד המועצה להשכלה גבוהה והיא נותנת - - -

לענייני המועצה.

למיטב ידיעתי – ואני חושב שבשיעור האזרחות הזה אינני טועה - אין ללשכה המשפטית שום קשר, שום זיקה ושום אחריות לפעולותיו של שר החינוך כיושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה. הייתי משרד החינוך בתקופה ששר החינוך היה ממונה גם על רשות השידור, אז בענייני רשות השידור הייתה לשכה משפטית. נשאיר את הוויכוח הזה לפעם אחרת. בבקשה.

תודה. לשכת שר החינוך פנתה למציע על מנת לקדם את הצעת החוק, בהתאם להסכמה. השינויים, שלמיטב הבנתנו הוסכמו, אפרט אותם. בסעיף 3 להצעת החוק, בפסקה (2) כתוב: "במערכת החינוך ובמערכת הביטחון, יוקדש זמן לציון חשיבות ההשכלה הגבוהה וחשיבות ציבור הסטודנטים ותרומתם למדינת ישראל;" במקום המילים "יוקדש זמן לציון" ייאמר: "יצוינו".

נחליט על המילה המדויקת בניסוח אחר כך.

לא רוצים להתחייב בחוק שיקדישו זמן. ישימו שלט בכניסה לבית-הספר: היום יום הסטודנט – וזה נקרא לציין. אני מתרגם לך.

זו עמדה עקרונית של מה שכתוב בחוקים מה עושים במערכת החינוך.

נכון, לא לקבוע בחקיקה ראשית את ניצול הזמן במערכת החינוך. לכן גם אין בחוק חובה ללמד מתמטיקה או תנ"ך – האף שלפי דעתי הגיע יום אחד להרהר בעניין הזה, למרות שהייתי מאבות הגישה הזאת.

בפסקה (3) כתוב שזה יצוין, בין היתר, ברשויות המקומיות. לשכת שר החינוך יזמה פניה למרכז השלטון המקומי ולא קיבלה תשובה עד היום. בתיאום עם משרד האוצר, אנחנו רוצים להשמיט את הפסקה הזאת על מנת לא ליצור חובה בלי לקבל את עמדת הרשויות המקומיות.

ממתי משרד החינוך מייצג את הרשויות המקומיות?

אנחנו לא מייצגים, רצינו לסייע מכיוון שהתיאום צריך להיות דרך שר החינוך.

שאלתי את מנהלת הוועדה אם הרשויות המקומיות הוזמנו. מרכז השלטון המקומי הוזמן לישיבה, אבל אין כאן נציג. מה אתה מתכוון ברשויות המקומיות?

קודם כול, אני חושב שהרשויות המקומיות שיש בשטחן מוסדות להשכלה גבוהה יכולות למצוא דרכים, ביום הספציפי הזה - - -

את המוסדות להשכלה גבוהה לא ציינת. אני מציע להוסיף אותם, ואז מובן שבכל עיר שיש - - -

אולי למוסדות יהיה מה להגיד.

הם פה. ור"ה הוזמנה? תוזמן.

אפשר יהיה לדון בזה בדיון לקראת הקריאה השניה והשלישית.

אני רוצה להוסיף את המוסדות להשכלה גבוהה עכשיו, שלא תיטען טענה של נושא חדש.

אני גם מציע להשאיר את הרשויות המקומיות במסגרת של פסקה (2).

כן. כשאתה אומר מערכת החינוך, זו מערכת החינוך שחוצה בעלויות. כלומר: מערכת החינוך של הרשתות, של הרשויות המקומיות, של החינוך הרשמי והממלכתי.

לכן אפשר להוריד.

אני מסכים להערה שלך. אפשר להשמיט את הרשויות המקומיות ובמקום זה להוסיף את המוסדות להשכלה גבוהה.

(4) – באמת לא ברור על-ידי מי זה צוין.

התשובה היא שזה לא יצוין ב-(4) אלא תושמט הפסקה כולה משום שעלולה להיות לזה משמעות תקציבית. זה היה הסיכום, שהפסקה תושמט.

סיכום של מי?

של לשכת שר החינוך עם חבר הכנסת מילר.

טוב, אז פסקה (4) תושמט לפי ההבנה בין השר לבין חבר הכנסת המציע. ואם המועצה להשכלה גבוהה תרצה להחליט? למה רק הממשלה?

כל משרד ומשרד יכול ביום היום ליזום. למשל, משרד התחבורה מחליט ביום הזה לתת תחבורה חינם לכל הסטודנטים. ראיתי דברים כאלה קורים. כל משרד, יש בסמכותו לעשות דברים. ברגע שהנושא הזה יהפוך לשוטף ושנה אחרי שנה עושים את זה - - -

אתה מגביל את האפשרות להוסיף פעילויות נוספות אם אתה אומר שרק הממשלה תחליט עליהן.

אפשר וולונטרית, למשל, המועצה להשכלה גבוהה יכולה להוסיף.

כל אחד אחר גם יכול להוסיף.

ואם זה לא יהיה כתוב הממשלה לא יכולה להוסיף?

אני חושב שגם הכנסת וגם הממשלה יעשו יום אחד לציון יום הסטודנט - - -

אלה הערות שר החינוך, הא ותו לא.

הנושא של סעיף 2, התאריך. הייתי הולך על תאריך עברי.

אתה יכול לסמוך עליי שלא יצא חוק מתחת ידיי שלא יהיה בו תאריך עברי. רק פתיחה וסיום של שנת הלימודים הם תאריכים לועזיים במדינת ישראל. כל לוח השנה מתנהל על פי הלוח העברי. בבקשה.

ההערות של משרד החינוך מקובלות עלינו. היה חשוב לנו להוריד את סעיפים (3) ו-(4) מסעיף גדול 3. אני רוצה להזכיר שההסכמה של ועדת השרים לתמוך בהצעת החוק הזו נוגעת לזה שלא יהיו משמעויות תקציביות ישירות או עקיפות. זאת אומרת, משהו שנופל על המוסדות ואז המוסדות, באיזשהו אופן, יכולים לבוא בטענה למדינה ולבקש פיצוי.

זה בסך הכול בשבילם. אני לא רואה בעיה שיכולה להיות פה.

לדעתי, אתה נותן פרשנות מורחבת, ולדעתי גם מוגזמת. מדובר על תקציב של ההשכלה הגבוהה שהוא שבעה מיליארד, אז אם אוניברסיטה רוצה להשקיע 20,000-30,000 שקלים בקיום אירוע שהוא חשוב ממלכתית, לחזק את מעמד הסטודנט וכדומה - אני לא מבין מה הבעיה. רוצים לשלוח באותו יום שי לסטודנטים שמשרתים במילואים, מה - - - ?

אדוני היושב ראש צודק, פשוט ראינו לאורך השנים האחרונות שלמערכת ההשכלה הגבוהה יש נטייה, גם כשהיא עושה משהו מיוזמתה, לבוא אחר כך ולבקש מהמדינה - - -

אז תעביר חוק שאם היא עושה משהו מיוזמתה שלא תבוא לבקש. זה לא מידתי מה שאתה מבקש. אני מודיע לך שיש עלות תקציבית, גם ישירה וגם עקיפה, אבל אני מבין שלא תהיה עלות תקציבית משמעותית. אפילו אם תשים שלט בכניסה לכל אוניברסיטה, זה כמה אלפים.

זה כסף קטן.

תלוי כמה פרסומות שמים למטה. אפשר עוד להרוויח מזה.

אדוני היושב-ראש, רוב ההשקעה ביום הסטודנט באה מטעם הסטודנטים.

גם זו עלות תקציבית.

אבל אנחנו לא מפרטים בחוק איך צריך להיראות יום הסטודנט.

הבנו אחד השני. נכון, דני? המועצה להשכלה גבוהה, בבקשה.

למל"ג אין שום התנגדות לחוק הזה, היא אפילו תומכת בחוק הזה. כל עוד עושים את השינויים שדובר עליהם ואין עלות תקציבית, או שהעלות התקציבית היא ממש זניחה, אנחנו תומכים בחוק וגם נשתף פעולה ביישום החוק. אם רוצים להוסיף את המוסדות להשכלה גבוהה צריך להזמין נציגים של כל המוסדות להשכלה גבוהה. לא רק ור"ה אלא גם ור"ם וגם המכללות הפרטיות והמכללות להוראה.

כבר הערתי ליועצת המשפטית שאין לנו פרק הגדרה. אנחנו לא יודעים מה זה סטודנט ולא יודעים מה זה מוסדות.

חבר הכנסת מילר מסכים לזה שזה יהיה פרק בחוק זכויות הסטודנט, וזה פותר לנו את רוב הבעיות. נסתכל על ההגדרות של המוסדות, יש גם כמה מוסדות שהם לא בדיוק מוסדות להשכלה גבוהה, של הנדסאים וטכנאים, אז לראות אם זה יחול גם עליהם. אני מציעה שזה יהיה פרק, כי חבל שזה יהיה חוק נפרד.

אין לי בעיה.

האם יש הסכמה של משרדי החינוך והאוצר, המל"ג, שזה יהיה במקום חוק עצמאי? אני חושב שההצעה הזאת היא לברכה, היא פחות תבלבל את האנשים והיא יותר מסודרת מבחינת החקיקה.

בועז, נציג הסטודנטים, בבקשה. דרך אגב, חבר הכנסת אלכס מילר הוא יושב-ראש השדולה למען הסטודנטים זו קדנציה שניה. הוא עושה מלאכתו נאמנה.

לזכותו של חבר הכנסת מילר ייאמר שהוא קידם את ההצעה הזאת ברגע שהוא ראה שהמשא ומתן לאיחוד כל ארגוני הסטודנטים נמצא בעיצומו. החוק הזה מגיע בזמן טוב, כשכל הסטודנטים מאוגדים תחת התאחדות הסטודנטים בישראל. כמובן, הייתי שמח אילו היו לו עלויות תקציביות. הייתי שמח אם הייתה מוזכרת התאחדות הסטודנטים בישראל בחוק, שהרי ברור שחלק מהפעילויות ייעשו בשיתוף ותיאום אתה.

איפה היית מציע לשתול את זה? בוא נדון לגופו של עניין.

אולי תת סעיף נוסף בסעיף 3, שהפעילויות ייעשו בשיתוף ותיאום עם התאחדות הסטודנטים. זה נראה לי הגיוני.

אני מבין שהתאחדות הסטודנטים מוזכרת בחוק בעקבות זה שיש לכם נציגים במל"ג.

זה האזכור היחיד.

זאת אומרת, אין פה בעיה. כי בדרך כלל אומרים במשרד המשפטים - - -

היינו מעדיפים למעט בהזכרת גופים - - -

אתה רואה, אני עושה את מלאכתך.

אני מודה לאדוני.

משרד המשפטים לא אוהב שמכניסים עמותות לחוק, ולכן בכמה חוקים נאלצתי להסכים לגישה הזו. אבל במקרה הזה אין לנו את הבעיה הזאת כיוון שהתאחדות הסטודנטים בישראל מוכרת בחוק, על-ידי כך שבמועצה סטטוטורית, כמו המועצה להשכלה גבוהה, יש לה נציגים.

רציתי לשאול בהקשר זה, בחוק המועצה להשכלה גבוהה הוסף איגוד הסטודנטים והאקדמאים, ואמרת שכולם מאוגדים. רציתי לדעת: האם צריך להזכיר את שני הגופים?

אין לי בעיות. זה נעשה בתיאום עם שר החינוך, ארגון הסטודנטים כבר מוזג לתוך התאחדות הסטודנטים ואנחנו שומרים עדיין את השם הזה.

לקריאה הראשונה נשאיר את שניהם, אולי לקראת הקריאה השניה והשלישית יהיה שינוי. אבל צריך להסכים איפה מוסיפים אותם. אני חושב שזה חלק מהעניין של ההכרה והכבוד לסטודנטים איפה - - -

בעיקרון, זה בסעיף 3 שמדבר על אופן ציון יום הסטודנט, רק נצטרך לעבור פסקה פסקה ולראות איך בדיוק מנסחים את התפקיד של כל גוף ואת הפעילות, כי זה קצת שונה בגופים השונים.

אני חושב שבעיקרון אפשר להיענות לבקשה הזאת. אני בטוח שגם השרים יסכימו, כי אתם חלק מההוויה המוכרת בחוק בכל העניין של ההשכלה הגבוהה, ובוודאי ועדת החינוך ובוודאי השדולה בראשותו של אלכס מילר. למל"ג יש בעיה עם זה? לא, אתם לא רואים בעיה.

בעיקר שמי שמממן את יום הסטודנט זה הסטודנטים.

בועז, היום יום הסטודנט בכל אוניברסיטה זה יום נפרד?

כן, בכל אוניברסיטה ומכללה. אני מניח שזה בעיקר יעזור למכללות היותר קטנות, שקשה להן לממן יום סטודנט. אני חושב שחלק מהאוניברסיטאות הגדולות לא יוותרו על יום סטודנט נפרד משלהן, אבל כבר עכשיו אנחנו במשא ומתן כדי לקיים את זה.

אפקט לאומי אם יהיה באותו יום בכל המוסדות להשכלה גבוהה מציינים את היום.

ברור שזה יהיה בכל המוסדות. הרעיון שלנו הוא לעשות אירוע אחד מרכזי – אני מנסה לעשות את זה בבירת ישראל - שאליו נפנה את כל הסטודנטים.

תודה. בבקשה, אדוני.

אני נציג של אגודת הסטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון. יושב-ראש האגודה שלנו כרגע במילואים אז אני מייצג אותו פה. אנחנו מבקשים להציע משהו רלוונטי. אנחנו אוניברסיטה בנגב, אנחנו רוצים לעשות את יום הסטודנט שלנו בנגב. אנחנו רוצים לעשות אותו בבאר שבע ולא להתנתק. הבעיה שלנו היא שברגע שאני עושה אירוע כמו יום הסטודנט, אפילו בפאתי העיר, מן הסתם זה גורם למפגעי רעש כלשהם. אנחנו משקיעים מאות אלפי שקלים כדי לצמצם את זה, כדי לכוון את הדברים כדי שנפריע כמה שפחות, מסכמים עם העירייה, מסכמים עם המשטרה ועם ועד השכונה, ובסוף באירוע שמושקעים בו מיליונים אנחנו עומדים במצב שאם שלושה תושבים מתקשרים למשטרה היא מגיעה וסוגרת לנו את השלטר ונגמר הסיפור.

אז מה אתה מציע?

אנחנו רוצים להוסיף משהו שקיים באגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. יום ירושלים הוא היום היחיד בשנה, מלבד יום העצמאות, שבו מותר לעשות אירועים מעבר ל-11:00 בלילה. בירושלים זה רלוונטי, בבאר שבע אין עוד יום כזה בחוק. זה משהו שאין לו משמעויות תקציביות. בהמשך למה שאמרת, שיש לעודד את המוסדות להשכלה גבוהה לעשות את הכול ביום מרוכז, זה יכול להיות תמריץ משמעותי לאגודות סטודנטים לעשות את זה ביום כזה, כי בו לא יצטרכו לחכות לטלפון ממפקד המחוז, או מי שזה לא יהיה, שסוגרים את השלטר. אגב, זה קרה השנה במכללה האקדמית בעמק הירדן, שלהם סגרו את היום הסטודנט ב-11:00 בלילה עקב תלונות.

מי השכנים שלהם? הדגים בכינרת?

כנראה שהתלונות הספיקו.

מכללת עמק הירדן היא מבודדת; מצד אחד כביש 90, מצד שני המים, בית גבריאל מצד דרום.

לא יודע. מבחינתנו זה יכול לסייע, ואני חושב שהוא תמריץ טוב לסטודנטים וגם אין לו שום משמעות תקציבית.

קודם כול, אני מודה שזה רעיון יצירתי.

גם אני אוהב אותו – תנו לסטודנטים להתפרע עד אור הבוקר.

בעיקר ברמת אביב, כל השכנים יאהבו אותנו. בקמפוס בהר הצופים יכולים להשתולל עד אור הבוקר, אני מניח שתושבי עיסאוויה לא יתלוננו; בבר אילן תהיה בעיה גדולה מאוד; בתל אביב תהיה בעיה גדולה מאוד.

קודם כול, לא הזמנו לכאן את אנשי החוק שמופקדים על העניין הזה, גם לא את המשרד לביטחון פנים – המשטרה, וגם לא משרד הפנים, שאני מבין שהוא אחראי על החוק הזה. אבל יש פה נציג משרד המשפטים.

כמו שאדוני אמר, ההצעה היא אכן מעניינת, אבל אני יכול למנות לא מעט טעמים בגינם לא ראוי משפטית וציבורית ליתן חסינות לפעילות הזאת, מבורכת וראיה ככל שתהיה, מפני דינים אחרים. גם בגלל שמהותית צריך לעשות פה איזון שהוא לא פשוט ולא פשטני בין האינטרסים הסביבתיים של אנשים. הא ראיה שרק שני ימים באמת חריגים וחגיגיים – עם כל הכבוד לחגיגיות של יום הסטודנט - נבחרו כאנומליות לכלל של מתי מותר לעשות רעש ומתי לא. אני חושב שסטודנטים, כאותות ומופת של חינוך, הצייתנות לחוק צריכה להיות נר לרגליהם.

בגלל שהם צייתנים הם מבקשים לשנות את החוק.

אני לא חושב שמבחינת מדיניות חקיקתית ומבחינת אמירה ציבורית יהיה נכון לתפור הסדרים נזיקיים, ייעודיים, מיוחדים, דווקא ליום הסטודנט ולא לימים אחרים. יכולים להיות רעיונות, למשל, אם המשטרה לא תאכוף את איסורי הנהיגה לאחר שתיית אלכוהול. אין גבול לדבר הזה. אם הכלל הוא טוב צריך לקבל אותו.

אבישי, אתה מפריז. הוא נותן לך דוגמאות של ימים לאומיים – שכמובן אי-אפשר להשוות אליהם - שיש איזה תקדים שאפשרו לחגוג. הרי יש 65 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, עם המוסדות להכשרת מורים, אז זה לא כל רחבי מדינת ישראל, זה לא זיקוקים בכל שכונה ושכונה שמבהילים את כל הזקנים ב-1:00 בלילה.

אני מציע שנגיד את זה בפרוטוקול, כדי שלא יהיה נושא חדש בקריאה שניה ושלישית, ואני אפנה לשר לביטחון פנים.

גם אין לנו עמדת ממשלה.

מתוך כבוד לרעיון הזה, נכלול בדברי ההסבר שהוועדה דנה בהצעה של התאחדות הסטודנטים בבאר שבע בסוגיה שלחגיגות יהיו הסדרים מיוחדים לעניין - אני לא יודע מה שם החוק הרלוונטי.

פקודת הנזיקין, אם אני לא טועה.

שם מוזכר יום ירושלים באופן ספציפי?

שם יש את ההגדרות של הזמנים שבמסגרתם מותר לעשות רעש, ונדמה לי שבסעיפים האלה יש גם את החריג של יום העצמאות או סופי השבוע, שניתן עד חצות. זה פרמיה של עוד שעה, כלומר זה הסדר מאוד מצומצם.

מבדיקה שעשינו על העניין הזה, גם ביום העצמאות וגם ביום ירושלים ההסדר הוא עד 6:00 בבוקר, לא עוד שעה.

השאלה אם זה חקיקתי או שהמשטרה לא אוכפת.

בזמננו היו אומרים שהחוק נעצר בבית קמה. רב סרן גלית בוחניק, בבקשה.

צה"ל תומך בהצעת החוק ומעודד רכישת השכלה גבוהה. יחד עם זאת, אנחנו ממליצים ומבקשים לסייג את ההצעה הזאת, שלא תחול על מערכת הביטחון, שלא תחול בתוך צה"ל. אנחנו רוצים לעשות את זה באופן לא רשמי. זאת אומרת, תתקיימנה פעילויות, אבל לא באופן רשמי.

בגלל זה כתוב שתצוין, לא תאריך.

פה כתוב שיוקדש זמן לציון.

הורדנו את זה.

העניין המהותי הוא שמערכת הביטחון, ביום הסטודנט הלאומי, תמצא דרך לציין את יום הסטודנט. אנחנו לא אומרים לכם להקדיש זמן או לתלות שלטים; תמצאו דרך לציין את חשיבות ההשכלה הגבוהה וחשיבות ציבור הסטודנטים.

יש הסכמה שזה יתקיים במסגרת פעילות הסברתית צה"לית רגילה.

מה פירוש רגילה? למה אי-אפשר שקצין חינוך ראשי יורה שבאותו שבוע יקדישו יום אחד, וכל קציני החינוך באותו יום לא ידברו על נושא א' או נושא ב' או נושא ג', אלא על הנושא הזה. אף אחד לא מבקש מכם להוסיף דברים.

לפנות לזה זמן באופן ייחודי דרך קצין חינוך ראשי או כל גוף אחר, זו בדיוק האמירה. זה יכול לפגוע בסדר היום של הצבא. יקיימו פעילויות, אני לא יודעת באיזה אופן.

באופן שאתם תבחרו. החוק לא אומר לכם באיזה אופן.

אז אנחנו נציין את זה באופן לא רשמי.

למה לא באופן רשמי? הוועדה הזו ישבה הרבה מאוד עם קצין מילואים ראשי. אגב, אני מציע להזמין אותו לקריאה שניה ושלישית. הואיל שאחוז גבוה של הסטודנטים הוא בחוט השדרה הקרבי של צה"ל, אז הוועדה הזאת יושבת ושוברת את הראש, יחד עם ראשי המוסדות להשכלה גבוהה, איך להוקיר, איך לקרב, איך לחבק את הסטודנטים משרתי המילואים. מה הבעיה של צה"ל? חשבתי שתרצו שיהיה חוק מיוחד עבורכם.

אתה מדבר על אנשי המילואים, שזה בסדר גמור. אבל הציון הזה הוא בקרב חיילי הסדיר. בקרב חיילי הסדיר אנחנו עושים פעילויות רבות לעידוד השכלה, בשלב הזה עוד השכלה לא גבוהה כמו השלמת 10 שנות לימוד ו-12 שנות לימוד. הצבא מעודד גם על-ידי מתן מלגות.

מה הבעיה להגיד שביום הזה – נניח בל"ג בעומר, שהוא יום המילואים של צה"ל. למה אי-אפשר לייעד יום? הרי יש פעילויות קבועות של הסברה, של חינוך, של חומר, יש פקודת היום.

אני מבטיח לך שאף אחד לא יבדוק מה עשיתם ביום הזה.

אם יוחלט אנחנו נעשה. זה לא עניין שיבדקו אותנו.

מה שהציעו אנשי משרד החינוך, מבחינתכם זה בסדר?

זה בסדר.

אומר לך עוד דבר. כשאומרים "במערכת החינוך", לכאורה צריכים מחר לציין את זה גם בגני הילדים. הרי ברור שלא יציינו את זה בגני הילדים.

דרך אגב, בחוקים אחרים באמת נאמר "בבתי ספר" ולא "במערכת החינוך".

אז יכול להיות שצריך לתקן את זה. אני אומר לך שגם בחינוך היסודי יציינו בקושי, אבל בחינוך העל יסודי, כשזה הופך להיות חלק מסדר היום, טוב תעשה מערכת החינוך שתלמד לציין את זה. במכללות להכשרת מורים מאוד חשוב לציין את הדבר הזה.

אותו דבר גם פה. אף אחד לא אומר לכם שבמחווה אלון, ששם משלימים השכלה יסודית, צריכים לציין את יום ההשכלה הגבוהה. אני פוטר אתכם. אבל בכל יחידות המילואים, שתהיה פקודת יום באותו יום וצה"ל ידבר על ההשכלה הגבוהה ויחבק את הסטודנטים.

אני רוצה להבהיר שצה"ל מאוד מחבק את הסטודנטים, הוא מעודד את זה ואף נותן מלגות נכבדות.

אני יודע. לא ידעתי שהוא נותן מלגות. חוץ מהמענק של חיילים משוחררים, איזה עוד מלגות הוא נותן?

יש מלגות במימון מלא, יש מלגות במימון חלקי, יש מלגות למכינות.

אני מפנה אתכם לחוק שלי מהכנסת ה-15, שכל מי שנותן מלגות צריך לפרסם במרשם המלגות. יש חובת פרסום, כדי שלא יהיו קרנות שאף אחד לא יודע עליהן.

גם לכנסת הייתה קרן מלגות.

זה חוק שלי.

אני קוראת הצעת החוק. כאמור, נוסיף את זה כפרק בחוק זכויות הסטודנט. אני חושבת שזה יהיה פרק ה(1).

רב סרן גלית בוחניק, אנחנו מעבירים את זה היום בקריאה ראשונה. יתקיים עוד דיון, כנראה יותר ארוך, אחרי הקריאה הראשונה. כלומר, אנחנו מאשרים את זה היום בקריאה ראשונה - המציע ואני נביא את זה למליאת הכנסת, אני מניח שמליאת הכנסת תאשר את זה, ואז זה חוזר לוועדה להכנת החוק לקריאה שניה ושלישית. הדיון לקריאה שניה ושלישית הוא דיון יותר מעמיק, אז עוד תהיה לך הזדמנות. אנחנו נזמין מטעמנו מלשכת שר הביטחון, שזולת אכ"א יבוא גם קצין מילואים ראשי, כי יש לזה השלכות שאני חושב שהן מאוד חשובות לנו, וגם נציג השלטון המקומי יוזמן לפעם הבאה.

חוק זכויות הסטודנט, מרבית הפרקים שלו מתייחסים לפעילות בתוך המוסדות. אני מציעה שאחרי פירוט הדברים בתוך המוסדות ולפני ההוראות השונות נכניס פרק ה(1), שזה יום סטודנט לאומי.

למה לא פרק ו'? למה לא פרק מיוחד?

לא עושים את זה, כי יש כבר פסיקה. כשמוסיפים, תמיד מוסיפים פלוס. זה הנוהג בחקיקה. אנחנו צריכים לשים לב להגדרות ועל מה זה יחול, ולהחליט האם זה יחול על כלל המוסדות המוזכרים בחוק או רק על חלקם. למעשה, זה כל המוסדות להשכלה גבוהה שעליהם אנחנו רוצים להחיל את החוק, אבל אני מדברת עכשיו על התוספת של מה יהיה במוסדות. כמובן, יהיו את ההוראות הכלליות לגבי הכנסת, אבל לגבי המוסדות, אנחנו צריכים לשים לב להגדרה של מוסד. זה כל המוסדות להשכלה גבוהה, שעליהם אין מחלוקת שזה חל.

מתוקצבות, לא מתוקצבות.

הכול. אבל יש לנו מוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים שבפיקוח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שהוא בעצם לא מוסד להשכלה גבוהה; מוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל, שרובם הם כן מוסדות להשכלה גבוהה - - -

לא רובם, כולם.

אני מבינה שיש אחד או שניים - - -

של החרדים לא.

סמינרים לחרדים וחרדיות.

חוק זכויות הסטודנט חל גם על מוסדות להכשרת מורים של החרדים?

כן.

לדעתי הם יעשו לי צרות. נשאיר את זה לקריאה שניה ושלישית.

אדוני היושב ראש, אני חושב שכאשר מדברים על יום הסטודנט הלאומי לא אומרים יום סטודנט להשכלה גבוהה לאומית. זה יום סטודנט לכולם.

אין לי בעיה להשאיר את זה, אני רק מפנה את תשומת הלב.

אני מציע להשאיר. אל תגעי. אני מבקש שבדברי ההסבר יודגש על מי זה חל, כי זה מאחורי הקלעים, לא רואים את ההגדרות. שניים, צריכים להזמין את התמ"ת, את ראש רמ"ה, את ראש ור"ה וור"ם לפעם הבאה.

אני קוראת את הצעת החוק. "מטרתו של פרק זה להביא להטמעת ערכה וחשיבותה העמוקה של ההשכלה הגבוהה ומרכזיותו של ציבור הסטודנטים, המהווה עמוד שדרה של החברה הישראלית, כבסיס להתפתחותה ולעיצובה כחברה מודרנית ומתקדמת".

יש פה מקומות שמדובר על הסטודנט, יש מקומות שמדובר גם על חשיבות ההשכלה הגבוהה. בעצם החוק הוא גם וגם.

מתי מסתיימת שנת הלימודים בתאריך הלועזי?

אין תאריך קבוע. אגיד לך מה המשמעות מאחורי ה-1 ביוני. זה האמצע בין התאריכים שבהם ימי הסטודנט מתקיימים היום בארץ, אחרת גולשים לתקופת הקיץ.

אז תראי את הממוצע של התאריך העברי. לדעתי זה בסביבות א' בסיוון.

הם צריכים להיות על תקופת המבחנים, כדי לרווח יותר את המבחנים. אי אפשר לעשות מבחנים באותו יום.

זו טעות לקבוע יום מסוים, כי 1 ביוני יכול להיות יום שבת.

אבל יש סעיף (ב). "חל יום הסטודנט הלאומי ביום חג, מועד, מנוחה או שבתון, או ביום זיכרון או ציון ממלכתי, או ביום שלפני אחד הימים האמורים, רשאית הממשלה לקבוע שיום הסטודנט הלאומי יחול ביום אחר, סמוך ליום 1 ביוני". אני מציעה לא לעשות דבר כזה.

מה היום בשבוע שהוא הכי נוח?

שלישי.

אז אני מציע לקבוע שיחול ביום שלישי הראשון של חודש סיוון. על-ידי כך פתרת את הבעיה. כך קובעים את מועד הכנסת, יום שני בשבוע, ואז זה פותר את כל הבעיות.

אז סעיף (ב) מיותר.

נכון.

אולי נעשה את זה יום חמישי?

איזה יום שנוח. יום חמישי הראשון בחודש סיון זה לא טוב, כי זה מתנגש עם חג שבועות.

דברנו על יום שלישי בשבוע הראשון של חודש סיוון?

נעשה ביום שלישי הראשון שלאחר חג השבועות, אז זה מסתדר.

יש אפשרות לעשות שלישי או חמישי או שעדיף יום אחד?

צריך יום אחד.

אני חושב שיום חמישי.

תחשוב אם יום חמישי או שלישי לקראת הקריאה השניה והשלישית, אם אתה רוצה לשנות.

"3. ציון יום הסטודנט הלאומי. יום הסטודנט הלאומי יצוין, בין היתר – (1) בכנסת, בדיון מיוחד במליאת הכנסת;" מכיוון שזה יום חמישי תהיה בעיה בכנסת.

מהבחינה הזאת יום שלישי יותר טוב. יכול להיות שזה יהיה שבוע הסטודנט ולא יום הסטודנט. יש לזה עוצמה גדולה שזה יום ולא שבוע, אני אומר לך מהניסיון של שבוע תנועות הנוער. ליום יש עוצמה גדולה יותר, זה שידורים, זה תקשורת, זה תשומת לב, אבל אין כנסת ביום חמישי. הכנסת גם לא תעשה דיונים ביום רביעי ולא ביום שני. יום שלישי זה היום של הדיונים בכנסת.

בסדר גמור.

את המסיבה אתם יכולים לעשות ביום חמישי.

בנושאים של כנסת אני בדרך כלל מתייעצת גם עם היועץ המשפטי של ועדת הכנסת ומביאים את גם את עמדת היושב-ראש. בדרך כלל משאירים איזושהי גמישות – "או במועד הסמוך לו", זה כדי לא לחייב את היושב-ראש במקרה שהוא לא יכול לקבוע.

"במערכת החינוך ובמערכת הביטחון" - גם כאן בחקיקה של ימי הזיכרון וכל הימים האלה המינוח שמופיע הוא "בבתי-הספר ובמחנות צה"ל", כי מערכת החינוך כוללת גם את משרד החינוך, גם את גני הילדים. אני מתאימה את זה לשאר החקיקה. כפי שאמרתי, "יצוינו חשיבות ההשכלה הגבוהה וחשיבות ציבור הסטודנטים, ותרומתם למדינת ישראל". "רשויות מקומיות" – ירד. "(4) באמצעות קיום ימי עיון, תערוכות ומופעי תרבות" – ירד.

דובר שנוסיף פסקה שמתייחסת למוסדות להשכלה גבוהה. מה שנאמר זה שמי שמארגן את זה, זה ההתאחדויות. אני מבינה נכון?

שזה ייעשה בשיתוף.

אני רוצה להציע ניסוח. נציגי המוסדות לא נמצאים כאן והשאלה, האם אני אומרת שיקויים יום הסטודנט במוסדות להשכלה גבוהה – כלומר, אני לא אומרת מי מארגן אותו ולא מחייבת את המוסדות לעשות את היום. הם יאפשרו את קיום היום וישתפו פעולה.

את יכולה להכניס את זה ובקריאה שניה ושלישית - - -

אני מנסחת. יקוימו אירועים לציון יום הסטודנט במוסדות להשכלה גבוהה. איפה אתם מכניסים פה את ההתאחדות והארגון?

את תגידי לי.

עלו פה שני דברים. כאן אולי זה יותר נכון עם אגודות הסטודנטים בכל מוסד ומוסד, עד כמה שאני מבינה. מה שאתה ביקשת זה שאתם תארגנו איזשהו אירוע מרכזי, שזה הדבר השני.

רוצה להטיל עליכם חובה בחוק, שהתאחדות הסטודנטים בישראל וארגון הסטודנטים גם הם יציינו את יום הסטודנט?

אין לי בעיה.

זה קצת מוזר להטיל חובה בחוק על ארגון - - -

אנחנו גם מכניסים גוף פרטי לחוק וגם מטילים עליו חובות?

כרגע הניסוח הוא: יקוימו אירועים לציון יום הסטודנט במוסדות – כשיש הגדרה למוסדות בחוק זכויות הסטודנט. אנחנו לא כותבים מי מארגן, איזה אירועים וכדומה.

השאלה היא אם הניסוח, כפי שהוא כרגע, לא מטיל חובה על המוסדות עצמם.

כן, כמו על בתי-הספר ועל מחנות צה"ל.

יש הבדל בין "יצוינו" לבין "יקוימו".

חשבתי על ניסוח שאומר שהמוסדות יאפשרו קיום. זה לא מטיל עליהם חובה לארגן, אבל הם חייבים לאפשר את זה.

למה אי-אפשר בסעיף (2) לרשום במוסדות ההשכלה הגבוהה - - -

אנחנו בדרך כלל מפרידים בין המוסדות של המדינה או של הרשויות המקומיות לבין המוסדות להשכלה גבוהה. מתייחסים לזה באופן נפרד.

"יאפשרו" זה גם בסדר.

למה "יאפשרו"? למה את אותה חובה, שמטילים על הכנסת לקיים דיון ועל בתי-הספר לציין – בנוסח של שר החינוך - - -

כי לארגן אירוע - - -

לא לארגן. אני מציע שהנוסח יהיה: המוסדות להשכלה גבוהה יציינו את יום הסטודנט.

אי-אפשר שתהיה ועדה משותפת שמדברת על איך שיציינו את זה?

לא בחקיקה ראשית.

עם "יציינו" אין בעיה, לדעתי. לגבי קיום אירועים, השאלה היא אם יש להם תפקיד.

ויאפשרו קיום אירועים לצורך זה. עם זה אין בעיה.

השאלה אם חייבים לציין את המילה "אירועים". ברגע שאנחנו מציינים את זה, זה להחזיר לתחייה את סעיף (4).

"אירועים" זה יכול להיות כנס או משהו קטן.

יש הבדל בין זה שאני מאפשר משהו לבין זה שאני אחראי על קיום משהו. פה המוסדות מאפשרים, הם לא גורמים מכוננים.

כשאתה אומר שהם יאפשרו אתה לא מטיל עליהם חובה לקיים.

אז כרגע זה "יציינו ויאפשרו קיום אירועים". אז מכללה לא יכולה להגיד לסטודנטים שהם לא יכולים לציין את יום הסטודנט. זו המשמעות, לדעתי.

אני מציע להוסיף אחרי "יאפשרו קיום אירועים" את המילים "בשיתוף עם - - -"

הוא אומר שאם לא תכניסי את ההתאחדות דרך הדלת זה ייכנס דרך החלון, ואם לא בחלון זה יהיה דרך התקרה.

אין בעיה, רק בהקשר של המוסדות הספציפיים, לדעתי הגופים שיותר מתאימים זה אגודות.

אין בעיה, אגודות הסטודנטים המקומיות, התאחדות הסטודנטים וארגון הסטודנטים. אפשר להכניס את הכול.

השאלה היא אם כל מכללה בדרום ובצפון צריכה לפנות אליך ולתאם אתך.

אני רוצה שתהיה איזושהי הכוונה כוללת איך מציינים את היום הזה, כי זה יום סטודנט לאומי אז שלא כל אחד יתפרש למקום אחר.

השאלה היא אם אתה רוצה שההנחיות שלך יחייבו את המוסד. זה נראה לי קצת מרחיק לכת.

אתה רוצה להגביל אגודת סטודנטים?

אני לא רוצה להגביל. אני אומר בשיתוף.

שיתוף זו לא מילה משפטית

גוף הסטודנטים היציג - - -

יש הגדרה. אגודת סטודנטים זה גוף הנבחר על-ידי סטודנטים, בהתאם להוראות פרק ד'. יש הוראות בחוק.

יש חובת אגודת סטודנטים בכל מוסד.

תכתבי בדברי ההסבר שלקראת הקריאה השניה והשלישית יתקיים דיון באשר לשיתוף הפעולה ולתיאום בקשר לחוק זה עם אגודות הסטודנטים, עם התאחדות הסטודנטים ועם ארגון הסטודנטים. נדון, שלא יגידו נושא חדש.

אפשר לבדוק עם ור"ה וור"ם את העניין של מבחנים באותו יום.

זה ודאי לא בחוק.

יש התנהלות שלא קובעים מבחנים ביום הסטודנט.

אני מבקשת לסייג את מחנות צה"ל הרלוונטיים, כי אם נעשה את יום הסטודנט לטירונים, שראשם לא בעניין הזה, לעומת מכינות לשחרור - - -

כשאומרים "מחנות צה"ל", הכוונה היא בכל מחנה ומחנה?

אני לא הייתי נוטה לפרש את זה ככה, אבל את צודקת שזה יכול להיות.

אני יודעת איך המערכת עובדת מבפנים.

אני שוב אומר לך, כשאומרים "בתי-ספר", הכוונה גם לגני ילדים. אז לא מתכוונים לגני ילדים. אותו דבר גם אצלכם: כשאומרים "מחנות צה"ל", זה ברור לגמרי. אני מציע שתעשו בדיקה. נכתוב "מחנות צה"ל", אנחנו פתוחים לקיים דיון מחדש בסוגיה הזאת, על מנת שיהיה ברור שצריכים להחריג מחנות בלתי רלוונטיים, כגון מחנה טירונים שהתגייסו אתמול. יש בסיסים שהדבר הזה לא רלוונטי לגביהם. אני מציע שתבואו עם הצעות אחרי בדיקה בלשכה המשפטית שלכם. את משפטנית?

אני משפטנית, לא עורכת דין.

תתייעצו עם הלשכה המשפטית שעוסקת בניסוחים. אם יתברר שצריך הבהרה בעניין הזה, אני אומר את זה גם לעניין בתי-ספר, כי לא מתכוונים גם לבתי-הספר היסודיים, לא לגני הילדים וגם לא בתי-הספר של החינוך המיוחד. ככל שיהיה צורך, נבהיר.

אנחנו משאירים את הפסקה החמישית, פסקת הסל של פעילויות נוספות שתחליט עליהן הממשלה.

למה צריך עשרה ימים מיום הפרסום? אפשר להתחיל את זה ביום הסטודנט הקרוב או אפילו מיידית או שנמחק את זה וזה יהיה מיום הפרסום.

בסדר. יש הסתייגות למישהו?

אפשר לקרוא את הפסקה האחרונה שהוספנו לגבי המוסדות?

תהיה פסקה בתוך פסקה 3. "יום הסטודנט הלאומי יצוין, בין היתר, במוסדות. המוסדות יאפשרו קיום אירועים לציון היום". אני עוד לא מנסחת, זה רק בעיקרון. זה עוד עובר ניסוח עצל הנסחית, אשלח לכם טיוטה.

אז אנחנו מצביעים לאישור החוק בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד –אין

נמנעים – אין

החוק אושר פה אחד לקריאה ראשונה.

אני קובע שהחוק אושר פה אחד בקריאה ראשונה ויעבור לאישור מליאת הכנסת. תודה רבה, אלכס. יישר כוח.

תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.