PAGE
26
ועדת חוקה חוק ומשפט

27/10/2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 89

מישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט

יום שלישי , ט' חשוון תש"ע (27 לאוקטובר 2009), שעה 11:30

הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון – חובת ציון אישור ותנאים מהותיים), התשס"ט-2009 של מספר חברי כנסת.

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

פניה קירשנבאום

שירלי אבנר

- מנהלת מדור, משרד המשפטים

חן נוימן


- משרד המשפטים

יצחק קמחי

- יחסי עבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד חנה טירי

- משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ד"ר משה גלברד

- מרצה

עו"ד דורון סלובטיצקי
- בנק ישראל

עו"ד אמיר בכר

- פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אופירה וייס

- פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עו"ד טל נד"ב

- יועץ משפטי איגוד הבנקים

עו"ד רן ונגרקו

- מחלקה משפטית, איגוד הבנקים

עו"ד יעל כהן שוואט
- יועצת משפטית, המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד שוש רבינוביץ
- איגוד לשכות המסר

עו"ד ירון אליאס

- יועץ משפטי איגוד חברות הביטוח

יהל בן-נר

- מחלקת רגולוציה, חברת פרטנר

מיכל פליישר

- מנהלת אגף רגולוציה, הוט טלקום

גלית אבישי

- מנכ"ל אימון הציבור

דורית ואג

אלעזר שטרן

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון – חובת ציון אישור ותנאים מהותיים),
התשס"ט-2009

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חוקה, נעסוק היום בהצעת חוק החוזים האחידים (תיקון – חובת ציון אישור ותנאים מהותיים), התשס"ט-2009 . הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חברת הכנסת פניה קירשנבאום וקבוצת חברי כנסת. אני מקווה שראיתם את הנוסח שהייעוץ המשפטי של הוועד תיקן, נשמע דברי פתיחה ואחר כך נקרא את החוק לפי הצעת הוועדה וכל אחד יוכל להעיר את הערותיו. בבקשה גברתי.

הגשתי את הצעת החוק הזו מתוך נקודת ראיה שבחוזים אחידים, נכון להיום ישנו כשל שוק, שבעצם הצרכנים נפגעים מאינטרסים שהם לא מיוצגים בחוק, והצרכנים לא מצליחים להתמודד עם זה. בנוסף, אין פיקוח על החוזים, חוץ כמובן מענף הפיקוח. הניסוח של החוזים הוא בדרך כלל ניסוח משפטי מסורבל וארוך, צרכן סביר אינו מסוגל להבין ולהתעמק בחוזים האלה.

מהות החוק מדברת על הגברת הפיקוח על החוזים האחידים, דבר שני, מודעות לסעיפים בחוזה-אם אין אישור כמובן, והגברת נגישות של החוזים לציבור על ידי הצגת סעיפים מהותיים לראש החוזה. זו מהות החוק.

הייעוץ המשפטי של הוועדה סבור שהצעת החוק כפי שהיא עלולה לעורר מספר בעיות. גם בתיקונים שהצענו יש מספר חלופות אפשריות.

סעיף 1. בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 15 יבוא:

"ציון אישור 15.

(1) אישר בית הדין חוזה אחיד, יציין הספק על פני החוזים האחידים שהוא עושה לפיו את דבר האישור ואת מועד תפוגתו".

התיקון הראשון שנעשה הוא תיקון ניסוחי, פשוט להתאים את זה לניסוח הקיים היום בסעיף 15 לחוק. ההשמטה של המילים "בראש החוזה באותיות בולטות" נעשתה לאור העובדה שבתקנות החוזים האחידים נכון להיום, ישנה הוראה שקובעת במפורש ציון אישור לפי סעיף 15 יהיה בצורה בולטת בראש העמוד הראשון של החוזה. כך שבעצם זה מיותר, לגבי סעיף 15, זה קיים בתקנות החוזים האחידים.

שירלי אבנר ממשרד המשפטים. אני אתחיל בהקדמה קלה ואני מצטערת אם אלאה את הוועדה, אבל אני חשובת שזה חשוב. המגמה היום של משרד המשפטים היא ללכת לכיוון של ביטול הליך האישור של החוזים האחידים. אנחנו חושבים שהליך האישור של חוזים אחידים שהוא הליך ייחודי למדינת ישראל ואינו קיים במדינות אחרות בעולם, לא הוכיח את עצמו.

צריך לזכור שאנחנו נמצאים במצב שבו כ- 90% ואפילו יותר מהחוזים או מהעסקאות בהם מעורבים אנשים, יש חוזים אחידים. מה שהצעת החוק יכול להיות שתשקף, אם נדרוש שכל החוזים האחידים האלה יגיעו לאישור של עורך דין לחוזים אחידים, ניצור פה מצב מאד בעייתי, הן במובן של השקעת משאבים - - -

גברתי יודעת שוועדת השרים אישרה את החוק הזה - - -

בתיאום - - -

לא בתיאום. שר המשפטים התנגד, הוועדה אישרה, לא בתיאום. אין שום הוראת תיאום בהחלטת ועדת השרים בעניין.. מדינת ישראל יכולה לדבר בוועדה הזו רק בקול אחד.

אני מודעת לזה, אני מתנצלת אם השתמע משהו אחר מדבריי, אבל אני בכל זאת חושבת שכדאי שהוועדה תדע לאן אנחנו, משרד המשפטים, מתכוונים ללכת, שלא ישתמע מהתמיכה בהצעת החוק משהו אחר ממה שאנחנו מתכננים.

יש כבר תזכיר הצעת חוק?

יפורסם עד אמצע נובמבר.

יפורסם באמצע נובמבר, עד שתקבלו את התשובות ועד שתכינו את הצעת החוק, אנחנו נגמור לחוקק ומזמור שיר לעתיד לבוא, אתם תמיד רשאים להגיש את ההצעה.

בסדר, רק רציתי שהוועדה תדע מה היו השיקולים שלנו בקביעת הדברים שיופיעו בתזכיר, שאחד הדברים המהותיים הוא ביטול הליך האישור. בכל הנוגע להצעה של הייעוץ המשפטי של הוועדה ותיקון סעיף 15, כמו שנאמר, הדברים מפורטים היום בתקנות בחוק, משכך אנחנו מציעים להותיר את סעיף 15 על כנו בנוסחו הנוכחי. בקשר לסעיף השני - -

אני מצטער, מדינת ישראל בוועדה הזו תדבר בקול אחד, ועדת השרים אישרה את שינוי הסעיף הזה, את לא יכולה לבוא עכשיו ולומר שמשארד המשפטים רוצה להשאיר אותו כמוש הוא כי הוועדה אישרה. אנחנו מציעים שינוי לנוסח שאישרה ועדת השרים, אתם יכלים להסכים או להתנגד.

אז אני מסכימה לתיקון שהוצע על ידי היועץ המשפטי.

אני חושבת שיש הסכמה שיש בעיה ובעיה קשה. נכון להיום יש לא מעט חוזים שקיימים בשוק שאושרו על ידי בית הדין לחוזים אחידים אבל בפועל הספקים עושים שימוש בחוזים אחידים עדיין מתהדרים בטענה כאילו החוזה הזה אושר, כשבפועל הם מחתימים צרכנים על חוזים שלא אושרו.

התיקון כמו שהוא מוצע ימנע את הסיטואציה הזו שהיא סיטואציה מאד מטעה, היא בהחלט קיימת ואנחנו נתקלים בה לא פעם.

אני אתייחס לסעיף 15 ובהמשך לתיקון הנוסף. אנחנו רואים קושי בהצעה היות וגם בנוסח המתוקן, שהוא בהחלט פותר חלק מהבעיות, אבל לא את כולם. באופן עקרוני, כמי שיש לו מספר חוזים אחידים לשירותים השונים שהחברה מספקת, אינטרנט טלפון ובהוט גם שידורים טלוויזיה, יש לנו רק לאחד מההסכמים אישור של בית הדין לחוזים אחידים ואנחנו מודעים לתהליך הארוך ביותר ולדרך החתחתים שעברנו עד שהחוזה הזה אושר. מקום שהחוזה הזה אושר, יש לי דוגמה, אנחנו מתהדרים בו, מדובר בחוזה אינטרנט שאושר על ידי בית הדין לחוזים אחידים, וזה בהחלט אות כבוד ואיכות. זה אגב לא אומר ששני החוזים האחידים הם חוזים שיש בהם תנאים מקפחים. נהפוך הוא, מי שיעבור על החוזים יראה שבגדול מדובר באותם חוזים אלא שבשני החוזים הנוספים לא הצלחנו לעבור את הדרך הארוכה הזו, או אם אינני טועה לא התחלנו אותה, בלמדנו שמדובר בדרך ארוכה.

המשוואה זו לא בדיוק מדויקת.

הנקודה שלי היא שמדובר בדרך מאד ארוכה, זה שיש לי שני חוזים נוספים שנראים אותו דבר ולא קבלו אישור, זה לא אומר שהם חוזים עם סעיפים מקפחים. לפיכך, החוק קיים ואני מברכת עליו ומברכת על האפשרות להגיש בקשות לאישור, אלא שאני אומרת שכמו בכל מקרה אחר, שקיים תו איכות או אות לציון שאפשר לבחור בו, מי שבוחר ללכת בדרך זו ומקבל את תו האיכות מתהדר בו, אבל אחרים לא צריכים לרשום בגדול שאין להם את תו האיכות שמשתמע מכך כאילו יש פגם בחוזה או במוצר.

לכן אני חושבת שזה מסוכן, גם הנוסח המקל שמדבר על החוזה טרם הוגש, או החוזה טרם אושר, יכול לייצר הטעיה שמדובר באיזשהו חזוה עם קושי. אני חושבת שהדרך הנכונה, אם חושבים שהחוק הזה נכון, זה כן לשים את המאמצים והמשאבים שבית הדין לחוזים אחידים יוכל לאפשר מענה מהיר לאישור חוזים אחידים, לעודד חברות להגיש את החוזים לאישור, לייצר מודעות לצרכנים שאפשר להסתכל ולחפש את אות האישור המדובר. אנחנו חברה תחרותית, חיים בשוק תחרותי ואם יהיה אות איכות כזה שיהיה אפשר לקבל בנקל אנחנו נשמח לקבל אותו ולהתהדר בו. לראייה, שני החוזים האחידים האחרים הם חוזים זהים לחוזה שאושר, ואין לנו עליהם כרגע אישור.

נדמה לי שיש נושא שלא הוזכר על ידי היועץ המשפטי של הוועדה, יש התייחסות לתוספת לתקנות שבה יפורטו חברות שכן חייבות. אני לוקחת על עצמי את ההנחה שחברות תקשורת עשויות להיכנס ברשימה. לכן אני רואה פה קושי, כי זה אומר שיש הסדרה שונה על חברות שונות, בלי שהצרכן ער לזה, וזה עוד יותר מחדד את אות הקין שיוטל על אותם חוזים שבהם כן תהיה את ההארה האמורה, לעומת הרבה חוזים אחידים שכן או לא עברו אישור ובכלל אין להם מחויבות להיכנס להסדרה הזו. גם פה יש אי רציפות.

מכל מקום, כמו במקרים אחרים שמדובר על תו תקן או תו איכות, אני חושבת שהנוסח שקיים היום בחוק, שמאפשר לנו לרשום את זה לפי שיקול דעתנו, ולדעתי, אם ייבדק, כולם רושמים, כל מי שקיבל אישור-רושם שהוא קיבל אישור, זו הדרך הנכונה ואתה צריך להמשיך.

יעל כהן מהמועצה הישראלית לצרכנות, אנחנו תומכים ברעיון שצריך לקדם נושא של בדיקה או בחינה של בית הדין לחוזים אחידים, בעיקר בתחומים שבהם ישנם הרבה לקוחות שחותמים על אותם חוזים. לכן תמכנו בהצעה בנוסח החדש של היועץ המשפטי, שאומרת החיוב לציין שלא קיים אישור יחול רק על תחומים ספציפיים, למשל תחום התקשרות.

אני רוצה להעלות כמה בעיות, למשל בתחום הסלולר, החוזה מורכב מכמה נספחים, יש את התנאים הכלליים שאגב, נושא בדיקה במשרד המשפטים על ידי היועץ המשפטי לממשלה לחלק מהחברות, אבל כל שני וחמישי חברות הסלולר מוציאות נספחים חדשים או תכניות תעריפים חדשות ואנחנו חושבים שיש חשש להטעיית הציבור בכך שבעצם התנאים הכלליים שעברו או לא עברו את אישור בית הדין, הכיתוב שיהיה על התנאים הכלליים לא יתאים לזה שצריך להיות על הנספחים. זה מחייב את החברות בפועל, אולי הוועדה צריכה לדון בזה, האם הכיתוב צריך להופיע בכל החלקים של החוזה? לזה הצעת החוק לא נותנת תשובה. האם כל הנספחים צריכים לעבור בסופו של דבר בדיקה של בית הדין כדי שהכיתוב יהיה אחיד או לא אחיד? יש בעיה מסוימת שאנחנו חשובים שהוועדה צריכה להתייחס אליה.


בעיה ספציפית נוספת לגבי חוזים שהוגשו לאישור בית הדין, בית הדין קבע שישנם תנאים מקפחים שצריכים להתבטל או לעבור תיקון שבית הדין הורה עליהם, ניקח לדוגמה את סוכנות הנסיעות דיזנהאוז, בית הדין קבע שמספר תנאים בטלים כי הם מקפחים וצריך לתקן אותם. בסופו של דבר עד שסוכנות הנסיעות תתקן את החוזה שלה איזה כיתוב צריך להופיע על החוזים בהם היא תעשה שימוש? הוגש אבל לא אושר, אושר בתנאי שיתוקן, טרם אושר?.

טרם אושר.

זה לא בדיוק מתאים למצב.

זה מתאים למצב כי החוזה לא אושר. להפך, זה יגרום להם לתקן מהר כדי שיוכלו לשים חותמת שהחוזה אושר..

אני רוצה להתייחס למצב בו ספקים לא ירשמו שום דבר על החוזים שלהם. אנחנו ערים לצערי הרבה פעמים למצב שבו ספקים או עוסקים שונים לא בדיוק מיישמים את הוראות החוק, מחוסר ידיעה, חוסר הבנה, או לפעמים מזלזול בכוונה. לא יהיה כתוב שום דבר, אז מה יחשוב הציבור על חוזה כזה שלא יהיה כתוב טרם אושר, אין סנקציה וזה עלול להטעות את הציבור, הוא יחשוב שיש חוזים שלא אושרו והוא ער לזה שחוזים אלה לא נבדקו על ידי בית הדין אבל חוזים אחרים מבחינתו יהיו תקינים ותקפים ואין תנאים מקפחים מבחינתו. הוא עלול בדיוק לחשוב את ההפך ממה שאנחנו רוצים שהוא יבין. הוא עלול לחשוב שבעצם החוזה הזה הוא בסדר כי לא כתוב עליו טרם אושר על ידי בית הדין, אז אולי גם לזה הוועדה צריכה לתת את הדעת.

ירון אליאס מטעם איגוד חברות הביטוח, אני רוצה להעלות בפני הוועדה הערה ספציפית הנוגעת לחברות הביטוח, ככל שמודבר בחוזים אחידים שמונפקים על ידי חברות ביטוח, כלומר פוליסות ביטוח, הרי שיש גוף מיוחד שהוא המפקח על הביטוח, שמכוח החוק מאשר כל פוליסה ופוליסה, כל חוזה אחיד למעשה, מאשר כל סעיף בחוזה, כל שינוי שחברת ביטוח מבקשת לעשות בחוזה. כך שהוא הגורם המומחה למעשה ששולט על הרגולציה של החוזים האחידים בתחום הביטוח כך שאין ערך מוסף לחברות הביטוח להביא את החוזים שלהם לבית הדין לחוזים אחידים ולכן ציון הערה מסוג ההערה שמוצעת יגרום לפער בין המצב האמיתי לבין המצב שיוצג, אם חברותה ביטוח יצטרכו להציג או לציין הערה כזו שהחוזה טרם קיבל את אישורו של בית הדין לחוזים אחידים.

יש לזה חשיבות עצומה כי הרבה פעמים בחברות הביטוח, הפוליסה היא 647 עמודים והרשימה זה עמוד אחד, אז מה שקורה, כותבים ראה סעיף 2 לתנאי הפוליסה, ראה סעיף 6 לתנאי הפוליסה. האזרח והצרכן הפשוט לא יודע לקרוא את הפוליסה הזו ולכן הוא לא יודע אם יש שם תנאים מקפחים או לא. המפקח על הביטוח לא בודק את התנאים המקפחים שלכם, הוא בודק את התנאים הכלכליים והאם הביטוח הוא ביטוח הוגן. הוא לא בודק האם הדרישה שהמבוטח יחזיק את שני השלטים במקום שמור ותחת שתי כספות כי אם לא אז הגניבה לא מכוסה, הוא לא בודק, הוא לא מתערב בזה. זה בדיוק התנאי שצריך לבדוק אותו בבית הדין לחוזים אחידים משום שאתם בעצם מונופול שמחייב אותי.

כשאני רוצה להיכנס למכונית שלי ולהתניע אותה, אני חייב שתהיה לי פוליסת ביטוח. לכן מישהו צריך לבדוק האם הפוליסה היא הוגנת, לא מבחינת התנאים - - -

זה ברור, אבל ככל שאני מכיר את המטריה, הפיקוח על הביטוח בודק גם את התנאים הלא כלכליים, התנאים החוזיים גרידא של הפוליסות. ככל שמדובר על אותה רשימה או אותם תנאים מרכזיים בפוליסה או סייגים לחבות המבטח שהם המרכזיים ביותר, הרי שיש גם כאן מטריה חוקית ענפה שמסדירה את העניין בחוק חוזי הביטוח כיצד מבליטים סייגים לחבות המבטח, יש תקנות מיוחדות, תקנות צורת הפוליסה ותנאיה, כך שאני חושה שתיווצר כפילות שלא רק מיותרת אלא עלולה גם להזיק.

אני רוצה להתייחס למה שנאמר כאן, גם על ידי המועצה הישראלית לצרכנות וגם על ידי הנציגים של חברות הביטוח. הליך האישור או הליך הבחינה על ידי בית הדין לחוזים אחידים לצורך אישורו הוא הליך וולונטארי. המשמעות של אישור כזה הוא למעשה שריון של החוזה האחיד מפני תנאים מקפחים לתקופה שתיקבע על ידי בית הדין כאשר המקסימום הוא 5 שנים.


החשש הוא שאם יצוין על כל חוזה אחיד, גם אם זה בחברה שתופיע בתוספת, שהחוזה האחיד לא אושר על ידי בית הדין לחוזים אחידים, החשש הוא שזה יהיה אות מתה. לא ברור מה תהיה המשמעות מבחינת הצרכן. צרכן יודע שאם רשום למעלה, בהתאם לחוק היום, שהחוזה אושר על ידי בית הדין לחוזים אחידים, אז הוא לא יכול לתקוף אותו במשך תקופת השריון הקבועה בחוק.


לעומת זאת, אם קבוע למעלה שהחוזה האחיד לא קיבל את אישור בית הדין, זה כמו לא לרשום שום דבר היום.

זה כמו לרשום, אדוני יש פה דגל אדום, תחשוב מה אתה עושה. בסופו של דבר אני חושב שכדאי שמשרד המשפטים יבין. המשפטנות היא דבר מאד חשוב, חיינו על זה הרבה שנים, האזרח הפשוט והציבור, יש לו גם חשיבות. אני רוצה שאזרח במדינת ישראל, כאשר הוא חותם על חוזה אחיד לא יצטרך אחר כך להתחיל לנהל דיונים אם זה תנאים מקפחים או לא. מראש תהיה לו חותמת אדומה שהחוזה לא אושר ולכן הוא ידע שהוא מסתכן. אני רוצה להזהיר אותו.

ברירת המחדל היא שהחוזה האחיד לא אושר.

אני רוצה שזה כתוב באופן ברור כי להזהיר את האזרח.

אז השאלה אם אתה לא פוגע גם באינטרסים הלגיטימיים של החברות. הליך אישור בפני בית הדין לחוזים אחידים הוא הליך ארוך לפעמים. יש לנו הליך אחד שנמשך כבר 12 שנה - - -

למה זה נמשך 12 שנים?

בגלל שזה חוזה אחיד מאד מורכב, מאד מסובך. זה הגיע גם בגלל שבנק ערער על ההכרעות של בית הדין לחוזים אחידים, אז זה נתקע בית המשפט העליון.

מה אמר בית המשפט המחוזי? שיש שם תנאים מקפחים.

נכון.

את אומרת בואו נוותר על ההתראה הזו ואז האזרח המסכן הזה הוא יצטרך לרוץ.

חס וחלילה. אני אומרת דבר אחר, קודם כל אנחנו נותנים פומבי להכרעות של בית הדין לחוזים אחידים, אנחנו מיידעים, אנחנו דואגים לפרסום גם בעיתון למען יראו וייראו. לפי דעתנו זה גם תקדים לגבי חברות אחרות לגבי תנאים אחרים שמופיעים בחוזה האחיד. בזכות חוקים מסוימים, כמו למשל חוק התובנות הייצוגיות יכול צרכן לקחת את ההכרעות של בית הדין לחוזים אחידים ולעשות בהם שימוש בתובנות ייצוגיות שהוא מגיש לעשות בזה שימוש בבתי המשפט בערכה, בהליך שהוא מנהל את ריבו בפניה.


לכן, החשיבות של פסיקת בית הדין לחוזים אחידים כמובן קיימת, וזה שנציין למעלה שהחוזה האחיד לא אושר זה לא מה שיסייע לצרכן לאכוף את זכויותיו או לבוא בפני בית המשפט ולהגיד יש פה תנאים מקפחים. עושים שימוש היום בפסיקת בית הדין לחוזים אחידים בערכאות שונות ואנחנו רואים את זה גם בתובנות ייצוגיות שמגיעות אלינו בכובענו האחר. אני חוששת שזה גם לא הוגן כלפי הספקים במציאות שבה אנחנו נמצאים.

ד"ר גלברד, תוכל לספר לנו מה קורה מבפנים? אתם 12 שנה מחזיקים תיק.

זה לא הם, זה בית המשפט העליון. סליחה אם זה הובן לא נכון.

אנחנו סיימנו את מלאכתנו. כמה הערות קצרות. ראיתי אתמול בלילה שיש כמה תיקונים על הנוסח, חלק מהתיקונים מייתרים חלק מההערות שלי. ההערה הראשונה הייתה שבנוסח המקורי התחולה הכללית היא בעייתית. יש חוזים שאין אינטרס ציבורי לבזבז משאבים ציבוריים כדי לעבור את ההליך הזה בבית הדין ויש דוגמאות גם לחוזים כאלה שהגיעו לבית הדין. אם יש יצרן של זרעים ויש לו לקוחות שכולם מומחים בתחומם .

אני מבין שישנה תוספת, צריך לקבוע פרמטרים ברוח הפרמטרים שמופיעים בתזכיר חוק דיני ממונות לגבי כמות הלקוחות הצפויים בחוזה מאותו סוג. סוג הלוקחות, האם הם לקוחות שהם ברובם לקוחות צרכניים, מהות השירות או הנכס שמדובר בו. זה סוג הפרמטרים שצריך לקחת בחשבון במידה והתיקון הזה יוצר דרך על מנת שזה לא יהיה כללי..

אני מתלבט עם העניין, גם אם אותם יצרנים לא יפנו לבית הדין, זה בסדר, אני לא מחייב אותם. אני רק רוצה שיגידו לציבור דע לך זה לא אושר.

החשש שלי, כמו שנאמר פה, זה סוג של דגל אדום שיתמרץ רבים לפנות לבית הדין, גם כאלה שאנחנו לא רוצים לתמרץ אותם. כל הרעיון בהליך המקדמי שהוצע בתזכיר חוק דיני ממונות הוא לנפות על הסף עניינים שאין עניין ציבורי, אולי עניין פרטי לאותו ספק, אבל לא ציבורי אמיתי בעניין. אם הדברים האלה יגיעו לבית הדין, ממילא צריך להיות מודעים למשמעות המוסדית של תיקון כזה, גם מבחינת משרד המשפטים, גם מבחינת בית הדין לחוזים אחידים, זה לא בלתי פתיר, אבל צריך להיערך לזה מוסדית, המשמעות היא די דרמטית, צריכים להיות ערים לעניין. זו נקודה אחת, איזה חוזים ראוי שיעשו את זה .


יכולה להיות בעיה הפוכה אם יהיה ריבוי של חוזים שיחליטו באופן וולונטארי לא ללכת אתם לבית הדין, אז במשך הזמן הכיתוב של לא קיבל אישור יהפוך לאות מתה. אם כל חוזה שני בשוק יהיה עליו כיתוב שהוא לא קיבל את האישור אז הדגל האדום ידהה במשך הזמן, אז צריכים להיות ערים גם לאפשרות האחרת.


נקודה שמתייחסת לשני התיקונים, גם לסעיף 15 וגם לסעיף 22 היא שאלת הסנקציות. לא ברור מה הסנקציות, אם מישהו לא ישים כיתוב על החוזה מה תהיה הסנקציה. אותו דבר לגבי סעיף 22, אם מישהו לא יבליט תנאים. אם הדיון משולב יש לי כמה הערות לגבי סעיף 22 או שאתם רוצים להמתין עם ההערות לסעיף 22.


סעיף 22- אני רוצה להטיל ספק ביעילות הבלטה אנחנו יודעים שגם היום בחוק חוזה ביטוח יש צורך להבליט תנאים שמחריגים אחריות אני נוהג בכיתות שאני מלמד לעשות משאל שאין לו שום ערך סטטיסטי, מי יודע מה כתוב בפוליסת הביטוח שלו, אף אחד לא מכיר את התנאים המוחרגים בצורה טובה יותר מהתנאים הלא מוחרגים זאת אומרת שלהבלטה אין ערך כמו שמייחסים לה.

תשאל אותם כמה מהם קראו בכלל את הפוליסה?

חד משמעית אף אחד. נקודה שנייה היא הבלטה או ריכוז בעמוד הראשון של התנאים המהותיים. ההגדרה של תנאי מהותי היא הגדרה עמומה. יכול להיות שאין ברירה אלא להגדיר הגדרה עמומה אבל זה יוצר קושי אחר. זה יוצר פתח לאפשרות הטעיה על ידי כך שספקים יבליטו תנאים שבעיניהם הם מהותיים והם מעוניינים להדגיש אותם ותנאים אחרים יובלעו. הפיקוח יהיה קשה מאד וצרכן יאמר עכשיו מבחינת החוק מובלטים לי בעמוד הראשון כל הדברים החשובים אם קראתי את עשרים השורות הראשונות אני על קרקע בטוחה ויכול להיות שזה ממש לא כך. יכול להיות שזה יפתח הטעיה יותר בעייתית. היום כל לקוח יודע שהוא לא יודע כלום אז לפחות הוא יודע שהוא לא יודע. אם הוא יקרא את עשרים השורות הללו ויחשוב שהוא יודע, והוא עדיין לא ידוע בחלק גדול מהמקרים את הדברים המהותיים, זה יכול ליצור קושי אמיתי.
גם פה יש שאלה גדולה של סנקציה, אין כרגע הגדרה של סנקציה ואם רוצים לעשות את זה ואם חושבים שיש לזה ערך צריך כמובן לצרף סנקציה.

אפשר לחשוב גם על כיוונים אחרים. יש בעיה עם השוק הזה של חוזים אחידים ועם הרגולציה באמצעות משרד המשפטים ובית הדין. יש בזה תועלת, הייתה יכולה להיות תועלת הרבה יותר גדולה. אני כרגע עסוק בכתיבה של מאמר אקדמי אבל רק כרעיון, אם אפשר יהיה להכניס תמריצים כלכליים של שוק חופשי. למשל לאפשר בקשה ייצוגית על ידי לקוח ייצוגי לבית הדין לחוזים אחידים, לביטוח תנאים מקפחים. זה יוריד את העומד הגדול ממשרד המשפטים, זה ייצור תמריץ וכמובן, כמו בתובנה ייצוגית, המבקש הייצוגי יזכה לתגמול כספי מאד משמעותי, זה יכול לשנות את השוק באופן דרמטי.

זה לא יפתור את הבעיה שצריך היערכות מוסדית ניכרת , במקרה הזה בעיקר בית הדין לחוזים אחידים, אני מאמין יותר בתמריצים פרטיים מאשר ברגולציה מאד רחבה מהסוג הזה, אבל זה חומר למחשבה.

שוש רבינוביץ, יועצת משפטית של איגוד לשכות המסחר. האיגוד מאגד בתוכו גם חברות להשכרת רכב או בלדרים, הרבה תחומים שגם להם יש חוזים אחידים, כמובן גם מגוון רחב לשל עסקים קטנים ובינוניים. אנחנו מבינים את הצורך בבהירות של החוזה האחיד מול הצרכן, אבל אנחנו מאמינים שכמו ששמענו, יש צורך במספר שינויים שיביאו לאיזון נכון יותר וייתנו מענה גם לבעיות הפרקטיות שעלולות לעורר בעת יישום התיקון.


רציתי להצטרף לדברי ד"ר גלברד שההצעה לא צריכה לחול על כל ענף, למשל הבלדרים, שטר מטען, לכל הדעות זה חוזה אחיד מקובל בכל העולם כמוש הוא, מאד ברור, פה נראה לי בעייתי להכניס משהו רק לגבי ישראל. יש תחומים שצריך לדון בהם. אם הם יהיו או לא בתוספת. כמו כן גם עסקים קטנים היום, יש כל כך הרבה עסקים שיש הלם טופס הזמנה, משהו שיכול להיות פשוט וברור כבר, אז זה עלול לסרבל את החוזה ולהטריח אותם ללכת לבית הדים לחוזים אחידים, השאלה אם יש פה כדאיות כלכלית מבחינת הצרכן, אלה דברים שנצטרך לתת את הדעת עליהם בהמשך הדיון.

נכון שאני נמצאת בוועדת חוקה חוק ומשפט אבל אני מרגישה שאני נמצאת בתחום המשפטי, אני דווקא באה מהתחום הצרכני ואני בקלחת של הדיון המשפטי. אני רוצה ללכת צעד אחורה ולספר ממה נובע החוק ולמה חשבתי שהוא חשוב. ככל שעולים פה הנשואים אני מרגישה כמה הוא חשוב. יש לי ילד בן 18, שהלך עם ת.ז וחשבון בנק לחברה סלולארית לקנות טלפון. בזמן שהוא מדבר עם איש השירות, 40 דקות הוא מתעסק בבחירת המכשיר, כי זה מה שמעניין ילד בן 18, איזה מכשיר טלפון יהיה לו ועל החוזה שהוא מקבל לחתימה, עם 20 עמודים, הוא חותם בלי לדעת על מה הוא חותם, אם מישהו מגן על הזכויות שלו, אם החוזה עבר בדיקה ואחר כך הוא נתקל בבעיות למה הוא לא יכול לעבור ממסלול כזה או כזה ועוד הרבה בעיות.


לא רק ילדים בני 18, בגילי המופלג כמזכ"לית המפלגה, בזמן הבחירות לכנסת נגשתי לבנק, ובזמן בחירות כל הבנקים מציעים הלוואות למפלגות כמוש אתם יודעים. הגעתי לבנק וההלוואה שלקחנו היא לא במאות שקלים אלא במיליוני שקלים וכל בנק מציע את האפשרויות שלו. אני מגיעה לבנק שאנחנו עובדים אתו אנחנו מדברים על התנאים ומגיע לי חוזה שמן. כבר אז חשבתי על החוזים האחידים אז שאלתי את הגברת שמספקת לי שירות אם החוזה עבר אישור של בית דין לחוזים אחידים, אני חותמת על סכום של 110 מיליון. היא אמרה לי, לא עברנו, אנחנו לא יודעים על זה. אני חותמת על סכום כזה, אני רוצה שמישהו ייתן גב,ף מישהו עם עין יותר נכונה שמבין בחוזים שיגיד לי שבחוזה יש סעיף שמקפח אותך או סעיף שאפשר ליפול בגללו.


אם בית דין לחוזים אחידים לוקח לו בין 3 ל- 1 שנה לעבור על החוזים האלה, איך אתם מצפים שהלקוח הפשוט, ברבע שעה יעבור על החוזה הזה ויחתום עליו? מישהו צריך להגן על הצרכן הזה.

לא מצפים שהוא יקרא תא החוזה, מצפים שהוא יחתום עליו.

אם כך אני מסכימה שההבלטה באמת לא פותרת את הבעיות ואולי גם הדף עם התנאים המהותיים, אבל לפחות אם אין חותמת שהחוזה אושר בבית הדין לחוזים אחידים ואם אין שם תנאים מהותיים, אני יכולה לקחת צעד אחורה ולהגיד שאני מצטערת, גם אם זה חשוב לי וגם אם הכסף חשוב לי וגם אם הטלפון חשוב לי, אני לוקחת את החוזה הזה ליועץ משפטי שיעבור על החוזה, אני מקווה שלא ייקח לו גם 12 שנה ללמוד את החוזה אבל לפחות מישהו שייתן לי ייעוץ.

אם הוא מקבל את הצ'יק ברגע שגמר לבדוק את החוזה, זה ייקח לו מהר מאד.

אם החוזה אושר אני מרגישה יותר בטוחה, אני יודעת שסעיפים באמת מקפחים את הצרכן לא נמצאים בחוזה. אין לי ספק שכל פעם נגלה עוד סעיפים ועוד בעיות וכל שלב נהיה מודעים יותר להגנת הצרכן, אבל זה בסיס שממנו אפשר להתחיל ולזוז. אם יש חותמת שהחוזה נמצא בדיון ולא אושר, אז אולי צריך לדעת כמה זמן החוזה הזה נשאר, אולי במקום לסגור את בית הדין לחוזים אחידים או לצמצם, אולי צריך לתת תגבור, לשים את זה בסדר העדיפויות ולפתור את הבעיה הזו. אנחנו הולכים לקראת הצרכן, הולכים עם הפנים לצרכן ולא לסבך אותו בעסקאות שאחר כך הוא לא יכול לצאת מהם.


יש חברות שחותמים, יש מבצעים, המבצעים מפורסמים גם בטלוויזיה גם בעיתונות, מקבלים מכשיר חינם ואחר כך מתברר שהמכשיר לא בחינם זה רק אם חותמים על שלוש שנים, המכשיר פרוס לשלוש שנים, ואם הוא רוצתה לצאת מהעסקה הוא צריך לשלם. אני לא מתייחסת לאף אחד שנמצא פה, אני מבינה שאולי זה נוסח או הגדרה, אבל מישהו צריך לבדוק את הדברים האלה ולתת דין על הדברים האלה.

אני אתחיל בזה שחוק החוזים האחידים לא עושה הבחנה בין חוזים צרכניים לחוזים שאינם צרכניים. כביכול, לפי הנוסח המוצע זה יחול כפי שנאמר על חוזים בין שני ספקים גדולים שלא צריכים אותנו כאן. לא צריכים עזרה כי יש להם את הכוח לנהל משא ומתן.

הפסיקה העקבית של בית הדין לחוזים אחידים בנוגע לקריאת חוזים אחידים שהלקוחות בדרך כלל לא קוראים את החוזים האחידים, במיוחד כאשר הם עומדים במצב בו הם רוצים לקבל הלוואה מבנק, הבנק מחתים אותם על שורה של טפסים, מאד ארוכים, מאד מורכבים.

מקדימה מאחורה ומהצדדים...

אין זמן באמת לקרוא את החוזים האחידים האלה. לא יעזור לצרכן לדעת שהנוסח לא קיבל את אישור בית הדין, זה ירגיע אותו לדעת שהוא כן עבר ושהוא כן קיבל את אישור בית הדין לחוזים אחידים. אני אקשה ואגיד שהאישור ניתן לנוסח בכללותו. לספקים יש אינטרסים עסקיים לגיטימיים גם לשנות את המבנה העסקי שלהם. כאשר הם משנים את המבנה העסקי שלהם מן הסתם הם משנים גם סעיף כזה או אחר בחוזה כך שלמרות שספק פנה לבית הדין לחוזים אחידים, ברגע שהוא מחליט על שינוי לגיטימי במבנה העסקי ומכניס סעיף אחר או משנה סעיף אחר בחוזה האחיד שלו, פתאום החוזה האחיד לא אושר על ידי בית הדין לחוזים אחידים, הוא קודם כל לא יכול להשתמש בחותמת הזו שניתנת על ידי בית הדין לחוזים אחידים, שזה דבר טוב כמובן כי חוזה אחיד נבחן על מכלול ההוראות המופיעות בו.


מצד שני, אם פתאום יצוין באותיות בולטות שזה לא עבר את האישור, זה כבר יכול להיות אל הוגן כלפי אותו ספק שכן השקיע - - -

אולי תגיעי למסקנה, מה את מציעה?

אני מציעה ללכת על החלופה הראשונה של הייעוץ המשפטי של הוועדה לגבי סעיף 15 ואם יורשה לי אני אתייחס גם לסעיף 22א', לגבי סעיף זה, בגלל שיש הבדל בין חוק החוזים האחידים לחוק הגנת הצרכן וכוונת המציעים לחוק היא להחיל הגנות על צרכן ולא להחיל את זה באופן גורף על כל החוזים האחידים, להעביר את זה לחוק הגנת הצרכן בתיקון המוצע על ידי הייעוץ. המשפטי.


אני אציין שהמבחנים לפי חוק החוזים האחידים הם מבחני קיפוח, כך ניתן ללמוד גם מסעיף 3 וגם מסעיף 4. הם לא מבחנים של גילוי, האם הספק גילה תנאי כזה או אחר ללקוח כן או לא, זה שאני ספק אומרת ללקוח שלי, תדע לך שאני יכולה לשנות את המחיר מתי שבא לי או להעביר אותך מתכנית לתכנית בלי ליידע אותך בכלל, זה לא יסיט את התנאי מתנאי שהוא לא מקפח לפי סעיף 4 או לא מקים את חזקת הקיפוח לפי סעיף 4 לחוק החוזים האחידים לתנאי שהוא בסדר.


לכן, גם מהסיבה הזו, אני תומכת בהצעת של הייעוץ המשפטי של הוועדה להעביר את הנשוא הזה לחוק הגנת בצרכן, זה יותר לכיוון הצרכני, ומעבר לזה, זה גם לא יהווה מקור פרשני שיחליש את מבחני הקיפוח הקיימים בחוק החוזים האחידים.

כיוון שעוסקים בעיקר בסעיף 15 אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנקודה אחת שכבר חלק מהנוכחים התייחסו אליה, אנחנו חושבים שאין מקום להבחין בין סוגי ספקים לעניין התוספת הראשונה. חוזה אחיד הו חוזה אחיד, אם יש חוזים אחידים שהם לא בעייתיים, אולי צריך לשנות את ההגדרה של חוזה אחיד, כמו אותה חברה שהזכירו. אבל יש הגדרה מהו חוזה אחיד, שהוא בין אותו ספק לבין מספר בלתי מסוים של אנשים ואם הוא חוזה אחיד צריך להחיל עליו את כל אותם תנאים החלים על חוזה אחיד. אני עוד לא חושש מהצפה של בית הדין, נראה שמגיעים אליו לאט לאט, עד שנגיע להצפה אני מניח שעוד תהיה ארוכה הדרך.


המוצא של החוק, אני מניח היא טובת הצרכן, טובת הצרכן ולא טובת הספק, אם נוח לו או לא נוח לא, אני אומר את זה למרות שזה יחול כמובן גם עלינו, אנחנו בודאי נהיה ברשימה בכל מקרה אני מניח. אבל אני לא רואה מקום לעשות את ההבחנה. יותר מזה, זה עלול ליצור יותר בלבול אצל הלקוחות כיוון שפתאום אותה ודאות שמציעת החוק רצתה להשיג, פתאום תיעלם. קודם ידעת, צריך להיות מה כתוב על החוזה, אושר או טרם אושר או בתהליך דיון, פתאום תיווצר קבוצה חדשה של חוזים שעליה לא יהיה רשום שום דבר, למרות שהם חוזים אחידים, והצרכן לא בהכרח יזכור מה המשמעות שהקבוצה הזו לא בפנים כיוון שהיא שייכת לחוזה אחיד שהוא פחות בעייתי או פחות רחב.


לכן אני חושב שלגבי ציון בראש החוזה, אם רוצים לקבוע את זה, ואנחנו לא מתנגדים לזה, צריכים להחיל את זה על כל החוזים האחידים אשר יהיו ולא להבחין או להפלות בין סוגי הספקים.

העניין של התיקון המוצע לסעיף 15 תוקף את הבעיה בדרך עקיפה, מוסכם על כולם שהיינו רוצים לדעת שהחוזה עבר בדיקה ואושר, זה יותר חשוב מהדגל האדום. בחוק כרטיסי חיוב יש הוראה שמסמיכה את השר לחייב סוגי חוזים מסוימים באישור. זו פרקטיקה אפשרית, שבסקטורים מסוימים, שיחשבו שהסקטורים האלו צרכניים בעיקרם, יש חשיבות לא רק לדגל אדום אלא לבדיקה אמיתית לחייב ספק באותו סקטור, להעביר את החוזה לאישור.

מתי המאמר של אדוני יתפרסם? אני שואל זאת משום שאני הולך להעלות את החוק לקריאה ראשונה, אחר כך נצטרך להכין אותו לקריאה שנייה ושלישית ואז אני אצטרך את המאמר שלך כדי לדעת איך להכניס את הרעיונות שלך פנימה. לכן תואיל להתפנות ולגמור את המאמר.

יכול להיות שזה יהיה נושא חדש.

זה לא יהיה נושא חדש כי אני מודיע את זה עכשיו, כדי שאף אחד לא יוכל לטעון לנושא חדש, שאני מתכוון להכניס את הדברים.

אני אביא את זה בפני ועדת שרים כשיגע הזמן.

אין שום בעיה משום שאני לא כפוף לוועדת השרים ואת כן.

בגלל תחולתו הרחבה של חוק החוזים האחידים, שכמובן אנחנו מברכים עליה וזה היה מכוון, צריך לזכור שהוא חל על מגון רחב של עסקאות ושל חוזים במשק הישראלי, החל מכרטיסים ללונה פרק ועד לחוזי עבודה, תקנונים של חברות לפי הפסיקה של בתי המשפט, גם את זה צריך לקחת בחשבון.

ועדת השרים שאישרה את החוק הזה לקחה בחשבון את כל הדברים שאת אומרת עכשיו ולא קיבלה את העמדה המקצועית שלך, עם כל הכבוד. אני מבקש שתזכרי שוועדת השרים מחייבת אותך.

היא מחייבת אותי, אני לא אומרת שלא, אבל אני כאן גם כמסייעת, בהתאם לתקנון הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה מסייע לוועדה בתיקוני החקיקה המוצעים, לכן אני מביעה עמדה.

אבל היועץ המשפטי לממשלה לא יכול להביע עמדה בוועדה הזו שנוגדת את עמדת ועדת השרים, כי מדינת ישראל מדברת כאן בקול אחד.

עמדת ועדת השרים לא מונעת ממני להציע ולהתייחס להצעות שעלו על ידי הוועדה ולהתייחסות שעלו על ידי יתר המשתתפים.

אין בזה ספק, אבל אני מרגיש שאתם לא כל כך אוהבים את החלטת ועדת השרים.

אני מתנצלת אם זה מה שמשתמע מדבריי, אני מתייחסת למה שנאמר כאן על ידי הנוכחים בישיבה ואני מפנה את תשומת לב הוועדה גם לתיקונים אשר נעשו על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה ולסיבה שבגללה אנחנו תומכים בתיקון כזה או אחר המוצע על ידי הייעוץ המשפטי.

התיקונים שבוצעו על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה מחייבים אותנו, אנחנו יודעים את זה. נמשיך לחלופה ב'.

"(ב) לא ישר בית הדין חוזה אחיד של ספק מהספקים המנויים בתוספת הראשונה, אם מפאת שהספק לא פנה לבית הדין לקבל את האישור ואם מפאת שהחוזה בתהליך אישור, יציין הספק על פני החוזים האחידים שהוא עושה לפיו, כי החוזה טרם אושר על ידי בית הדין או הוגש לאישורו"


אני אסביר את התיקונים ואת הגרסה השנייה. לגבי התיקון הראשון, "הספקים המנויים בתוספת הראשונה", זה בהחלט נובע מהדברים שנאמרו פה מתוך תפיסה שתכלית החוק הייתה להגן על הצרכן ומכיוון שבמשק נעשים הרבה מאד חוזים שהם לא חוזים צרכניים הם חוזים מסחריים, חוזים שלא מכוונים לאזרח הקטן, אין צורך להחיל את זה על כל סוגי החוזים האחידים.

לכן חשבנו להוסיף תוספת לחוק שאני מציע שלקראת הקריאה השנייה והשלישית הגורמים המקצועיים שאמונים על זה, דהיינו משרד התמ"ת יבוא בשיג ושיח גם עם משר המשפטים וגם עם הגופים המיועדים לזה, הבנקים, החברות הסלולריות, כל החברות שהאלמנט הצרכני בהם הוא מאד חזק, ובאמצעות השיח הזה יהיה אפשר לגבש ענפים מסוימים במשק שעיקר החוזים האחידים שלהם הם חוזים שמופנים כלפי הצרכן ולכן שייך להחיל עליהם את החוק.

אני מבקש לבדוק הצעה כפי שהציע ד"ר גלברד, ללכת לתזכיר חוק הצעת דיני ממונות ששם יש הגדרות ולא רשימת ספקים.

יש שם קריטריונים.

אני מעדיף שזה יחול לפי קריטריונים ולא לפי רשימת ספקים, אנא להכניס את הנושא.

בסדר. התיקון השני שיש פה הוא תיקון של נוסח בהתאם לתיקון בסעיף קטן א'. העניין האחרון עם הגרסה השנייה נוגע לנקודה שהוזכרה פה וזו הנקודה של מצבים בהם ספק הגיש את החוזה שלו לאישור בית הדין הוא נמצא בתהליך, אולי לפעמים אושר בתנאי שיתוקנו סעיפים מסוימים. הצורך לכתב את זה בצורה שהחוזה לא אושר הוא נכון ברמה הפורמאלית אבל הוא לא תמיד משקף בצורה נכונה וראויה את המצב בו נמצא החוזה. לכן אפשר לחשוב על ניסוחים שונים אבל שגם ספקים כאלה , שיצטרכו לציין את זה בראש החוזה, יצטרכו לציין את זה בצורה שלא תיצור את הרושם אצל הצרכן כאילו יש פה ביטוי נגטיבי, ביטוי שלילי לזה שהחוזה עבר את בית הדין ולא אושר, הוא נדחה. אפשר לחשוב פה על ניסוחים שונים,ף שהספק יציין את זה אבל לא במילים לא אושר אלא טרם אושר או נמצא בתהליך או הוגש לאישור לבית הדין.

"הוגש לאישור" מפחיד אותי. הצרכן לא מבין מה זה הוגש לאישור, הוא יחשוב אם זה כבר הוגש לאישור זה בסדר.

נחשוב על ניסוח מוצלח יותר.

החוזה טרם אושר על ידי בית הדין.

נקודה נוספת שהוצעה כאן, אם באמת הוועדה תחליט להוסיף תוספת ראשונה מן הראוי גם לאפשר לשנות את התוספת הראשונה על ידי השר, שבחוק הוא שר המשפטים, באישור ובפיקוח פרלמנטארי, ובאישור של ועדת הכלכלה.

למה זה צריך להיות שר המשפטים? זה צריך להיות כל שר בתחום שלו. אם נעשה רשימה - - -

השר הרלוונטי לצורך החוק הוא שר המשפטים, הוא זה שממונה על החוק והוא זה שבוחן תחומים נוספים.

אם נניח יבוא שר התקשורת ויגיד שצריך להוסיף גם - - -

הוא יבוא אלינו אנחנו נבחן את בקשתו, נכבד אותה ונבחן להוסיף את זה. השר הרלוונטי לצורך חוק חוזים אחידים הוא שר המשפטים.

אם זה שר המשפטים אז זה באישור ועדת חוקה. הערות לגבי החלופה השנייה?

אני רוצה להתחיל בזה שהרעיון ללכת לגישה של קריטריונים ולא רשימה הוא רעיון יותר נכון.

אני מודה לך.

אנחנו צריכים לזכור שהמטרה של החוק היא להכניס תחרות בין - - -

אמרתי את זה כבר, לא צריך לחזור על זה, ככה זה יהיה, יהיו קריטריונים.

אם זה קריטריונים אז בהחלט מקובל. פרט לזה שמאד חשוב לי להדגיש שאנחנו מנסים כמו שאומר ד"ר גלברד, להשפיע גם על הצרכנים לקרוא חוזים, גם על הספקים להגיש חוזים לבית הדין, אבל גם על בית הדין לייעל את הפעילות שלו ולבחון כמה שיותר חוזים, אין לי ספק שהסעיף שדורש ציון על גבי החוזה אושר או לא אושר עם התוספת, או בתהליך, או בתוספת אחרת, נראה לי חשוב מאד ובטח ייצור את השפה של שינוי, לפחות את תחילתה.

אדוני העלה את הבעיה שהציון "הוגש לאישור" עלול להטעות את הציבור ובאמת כתבנו בעמדה שלנו שהציבור לא מסוגל להבחין בין "הוגש לאישור" או "אושר" ומבחינתו הוא עלול לפרש את זה כחוזה שאושר על ידי בית הדין. לכן אנחנו מאד מסכימים עם ההערה של אדוני.

הערת ביניים, לאו דווקא כמייצג איזשהו אינטרס, נאמר פה שהחקיקה תהיה חסרת שיניים כי אין סנקציה, להסב את תשומת הלב שבמרבית החקיקה שבה יש הוראות שמטילות מטלות שנונות על גופים שונים אין סנקציה מיוחדת במקרה של הפרת אותה הוראה, אבל הסנקציה היא הסנקציה הכללית של דיני נזיקין כמו הפרת חוקה חקוקה או סנקציה חוזית במקרה הזה, שיכולה להיות הטעיה. כך שהעובדה שאין סנקציה מפורשת איננה אומרת שלמעשה אין סנקציה רלוונטית.

אבל זה רעיון טוב להוסיף סנקציה.

הוא צודק, לא צריך, זו יכולה להיות הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן.

אני חושב שצריך, מזל שאני המחוקק.

אנחנו נתנגד להוספת סנקציה.

מה תעשו?

נתנגד.

את יודעת שאין לכם פה אצבע, זה המזל. תמיד תוכלו להגיש הסתייגות.

אני מודעת לזה.

יהל בן נר מחברת פרטנר, רציתי לשאול אם הוועדה נתנה את דעתה מה קורה במקרה שבו כל הספקים בשוק מסוים מגישים את החוזה לבית הדין לחוזים אחידים, אבל אין דד ליין לבית הדין לחוזים אחידים לתת תשובה. בינתיים כותבים את אחת האופציות וחולפת תקופה מאד ארוכה, זה נמצא בתהליך, האם לדעת הוועדה זה משיג את מטרת החוק?

זה משיג את מטרת החוק מסיבה אחת, זה מדליק את האור האדום לאותו צרכן שאומר לו, מכיוון שזה לא אושר, תבדוק אם אתה רוצה להתקשר בעסקה. יכול להיות שכל הספקים הם כאלה ואתה תחליט שאתה לא רוצה לא פלאפון לא מירס ולא הוט ולא שום דבר. אתה אומר, אני לא רוצה, אני לא לוקח.

האם אין מקום לתמרץ את בית הדין לחוזים אחידים?

כמה האגרה על הגשת בקשה לאישור חוזה.

לא יודעת.

כדאי לתמרץ. משפרד המשפטים, תעלו את האגרה ליותר כסף אז נוכל לתקצב את בית הדין, למנות לו עוד שופטים ונפתור את הבעיה.

אני חושבת שזה לא נכון לעשות את זה.

אנחנו מכירים את הבעיה במערכת המשפט, אנחנו מכירים את העומס על בתי המשפט וכמה זמן לוקח עד שאדם מקבל פסק דין בערעור אזרחי כשהוא נפגע בתאונת דרכים. באים בטענה שבית הדין לחוזים אחידים לוקח לו המון זמן.

לאו דווקא בגלל שאין כוח אדם. ככל שמודבר בחוזה אחיד מורכב יותר, לוקח יותר זמן מטעמים מובנים. חלק מההליך שמתנהל בפני בית הדין לחוזים אחידים, חלק נכבד, לא מתנהל בכלל בפניו. אם זה למשל בקשות ביטוח או בקשות לאישור שאנחנו חושבים שלא ניתן לקבלן בגלל שיש תנאים מקפחים בחוזה האחיד, אנחנו כנציגי היועץ המשפטי לממשלה מנהלים משא ומתן מול הספק שמבקש שהחוזה האחיד שלו יאושר, או שאנחנו מבקשים לבטל תנאים מקפחים בחוזה האחיד שלו ומגיעים להסכמות. הרבה דברים בסופו של דבר מתקבלים על ידי הצד השני. הליך המשא ומתן לוקח זמן.

כמה עובדים יש במדור שלך?

חמישה.

אם יהיו לך עשרה יהיה יותר טוב.

ככל שיהיו יותר, נשמח.

יוצא מן הכלל, שישלמו אגרה ואז תקבלי תוספת.

זה לא קשור לאגרה שתשולם לבית הדין לחוזים אחידים.

זה קשור לתקציב המדינה.

זה שני דברים שונים לצערנו.

אם כך, מה שאני מבין ממך הוא שמרבית הזמן עובר על משאים ומתנים ודיונים בין הצדדים ולא בפני בית הדין.

גם וגם. זה מאד מורכב, אנחנו בוחנים את כל החוזה. לא מזמן הגשנו בקשה לביטול תנאים מקפחים נגד חברות בנייה שכולנו מכירים את החוזים האחידים שלהם, הם מאד ארוכים. זה היה לעבור סעיף סעיף מול הספקים, מול הנציגים שלהם, לבחון עד כמה הטענות שלהם לגיטימיות, להשתכנע או שלא להשתכנע. להגיע להסכמות בקשר לסעיפים שונים ולהחליט גם לגבי מה שאנחנו לא מסכימים וממשיכים את הדיון בפני בית הדין. זה הליך מאד מורכב. אנחנו מנסים לקצר את הזמן כמיטב יכולתנו, לבית הדין בודאי שאין שליטה על זה. גם לנו אין שליטה על זה.

בודאי שלא, רק לעורכי הדין יש שליטה על זה.

לא.

בודאי שכן.

כעורכת דין אני אומרת שלא.

אבל את מייצגת רק צד אחד.

יש חברות שהגישו בקשות שתקועות שנים, האם הם יכולים להגיד שהבקשות שלהם תקועות בגלל משא ומתן שמנוהל אתם או שעדיין לא נבדק ולא פנו אליהם למשא ומתן.

זה רלוונטי לסלקום והם לא נמצאים פה.

סלקום זה משהו אחר.

לנו יש בקשה שאושרה, אמרתי את זה כך, ולא הייתי בחברה בתקופה הזו אז אני לא יכול להעיד. אם אני מקבצת את הדברים, כשדיברה חברת הכנסת הרגשתי שכשהיא מסבירה מאיפה היא באה לנושא היא אמרה אני רוצה לעודד חברות להגיש כי אני רוצה כשאני באה לחוזה האחיד לדעת האם מישהו בדק אותו ואני רוצה לעודד שיהיה מישהו שבדק אותו ושהתוצאה תהיה שיהיו חוזים אחידים מאושרים. אנחנו הולכים בדרך שאני לא אומרת שהיא לא אפשרית אבל אולי היא טיפה מחטיאה את המטרה במקום להתעסק בבעיה עצמה להגיד, בואו חברות, תכתבו שהחוזה לא מאושר, במקום לאשפר לחברות את הכלי הישים והיעיל לאשר את החוזים. יכול להיות שאולי במתכונת שנערכה חשיבה קודם, לקראת הדיון הבא, הרי המוטיבציה, היא לא ההערה בראש החוזה שמשחירה את פניהם של החברות שהחוזים שלהם הם תקינים, אלא המוטיבציה היא להביא את אותם חוזים תקינים לאישור.

ולתת אופציה כי אם אני יודעת שבחברה אחת אין אישר לחוזה ובחברה שנייה יש אני אעדיף לחתום עם מישהו שיש לו אישור.

צריך את שני הצדדים של המשוואה.

אני אתייחס לחוזים האחידים של הוט כי זו דוגמה טובה להליך שיכול להיתקע מסיבות שאין שליטה לגביהם. אחד מהחוזים האחידים של הוט תגיע לבחינה בפני בית הדין לחוזים אחידים. היינו כבר ממש בישורת האחרונה, הגשנו סיכומים ואז הגיע אזרח, ופנה לבית הדין לחוזים אחידים בבקשה לקבל את התיק ולהיות מעורב לפי חוק החוזים האחידים ולהגיש את ההתייחסויות שלו לחוזה האחיד. הוא קיבל את החלטה של בית הדין לחוזים אחידים, הוא לא אהב אותה, הוא ערער לעליון וזה תקע את ההליך.


החברה עשתה את מה שהיא יכולה, אנחנו ניהלנו משא ומתן, הגשנו סיכומים ובסופו של דבר ההליך נתקע , אני לא אגיד שמסיבות לא לגיטימיות, אבל זו התנהלות אפשרית בפני בית הדין לחוזים אחידים.

לא שגרתי זה יוצא מהכלל.

זה אפשרי, אני לא אגיד שזה לא קורה.

במקרה כזה צריך הספק לפנות לבית המשפט העליון, לומר שזה גורם לו נזק ולכן הוא מבקש לזרז את פסק הדין. אמרו להם שבית המשפט עמוס ולכן הוא לא מאשר. סעיף 22 בבקשה.

"הוספת סעיף 22א.2..בחוק העיקרי, אחרי סעיף 22 יבוא:
ציון תנאים מהותיים.22א.

(א)
ספק שחוזהו האחיד מכיל עד עמוד אחד, ידגיש את התנאים המהותיים בחוזה על דרך הגדלת הכיתוב של הסעיפים הכוללים תנאים אלה או על דרך הבלטתם בכל דרך אחרת שתאפשר ללקוח להבחין בהם בנקל.

(ב)
ספק שחוזהו האחיד כולל שני עמודים ומעלה, יציין את התנאים המהותיים בחוזה בראש החוזה, באותיות בולטות או במסמך נלווה נפרד שיצורף לחוזה וייחתם על ידי הלקוח.

(ג) לעניין סעיף זה יראו את התנאים הבאים כתנאים מהותיים בחוזה:

ההצעה שלנו למחוק את זה היא כדי למנוע דברים שד"ר גלברד דיבר עליהם . השינויים שאקרא עכשיו הם שינויי ניסוח, שעשיתי ניסיון להתאים את הניסוח של הדברים לניסוחים של דברים שכבר קיימים בחקיקה ובתקנות.

(1) מחירו הכולל של הנכס או השירות ותנאי התשלום.

(2) התנאים לביטוח העסקה, ובכלל זה חובת תשלום דמי ביטול.
(3) פרטים בדבר האחריות לנכס או לשירות".


מאותה סיבה שאנחנו מציעים למחוק את ה"מבלי לגרוע מכלליות האמור", ההצעה היא גם למחוק את סעיף קטן (5), אני מפנה לדברים שאמר קודם ד"ר גלברד, לגבי האפשרות לשחק עם סוגים שונים של תנאים מהותיים והויכוחים שעלולים להיווצר בשאלה מהו תנאי מהותי או לא. עדיף ליצור רשימה סגורה של דברים ברורים מהם תנאים מהותיים ולא להשאיר סעיף סל שעלול ליצור בעיות.

אנחנו מעדיפים את החלופה השנייה כי היא מאפשרת גמישות, היא מתייחסת לחוזים צרכניים, שזה נכון יותר לדעתנו, וגם לפי מטרת המציעים, ואפשר בגלל הגמישות להתייחסות לנסיבות שונות, לתנאים שונים, לחוזים מסוימים, אם אני אתייחס להצעת המועצה, התוספות שהמועצה הציעה להוסיף לסעיף רק ממחיש עד כמה זה חשוב שהדבר יוסדר, גם בחוק הגנת הצרכן וכמובן שתיווצר הגמישות הקבועה שם או המוצעת על ידי הייעוץ המשפטי.

הנוסח המתוקן עדיף בעיני.

יצחק קמחי הממונה על הגנת הצרכן משרד התמ"ת לגבי החלופה השנייה אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה שחוזים בנקאיים וחוזים של חברות הביטוח, חוק הגנת הצרכן לא חל עליהם וצריך למצוא לזה פתרון.

לביטוח יש פתרון בחוק חוזה ביטוח, יש התייחסות ספציפית.

לכל יש פתרון.

אני רוצה להדגיש את מה שהממונה על הגנת הצרכן אומר. בחירת החלופה הראשונה נראית לי נכונה יותר בגלל שהיא פותרת את הבעיה הזו, כי אין ספק, שהבעיות הקשות ביותר שאנחנו מוצאים זה בתחום הבנייה, בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח.

הבנייה, זה ייכנס לחוק הגנת הצרכן, זו החלופה השנייה, זה מתאים יותר. בחוק הגנת הצרכן קבועים כבר כללי גילוי, הסעיף הזה קובע כללי גילוי, לא קביעה שאם בגלל שתנאי מסוים מודגש יותר אז הוא לא מקפח. אנחנו חוששים שאם זה יופיע בחוק החוזים האחידים, שקובע את מבחן הקיפוח, הוא יחליש את המבחן מבחינה פרשנית.

תחומי הביטוח אנחנו יודעים - - -

לביטוח יש הוראה ספציפית.

אני אומרת לך שנכון להיום, יש הרבה חוזי ביטוח שמכילים המון תנאים מקפחים.

את אומרת שזה מחיל תנאי קיפוח , אבל זה לא מתייחס לשאלה האם אותם תנאים מודגשים כן או לא. תסכימי אתי שזה שתנאי מובלט בחוזה, שאומר אני הספק שומר לעצמי את הזכות להחליף לך את התכניות לשנות לך את תנאי התשלום כמה שאני רוצה, זה לא יפתור לך את מבחן הקיפוח כי זה עדיין ראוי שייחשב כמקפח.

לא מבחן הערנות לנושאים - - -

זה לא המקום, חוק החוזים אחידים לא קובע את מבחן הערנות בתוכו, הוא קובע את מבחן הקיפוח, תסתכלי על סעיף 3 ו- 4, כללי הגילוי קבועים בחוק הגנת הצרכן, ראוי שזה יהיה בחוק הגנת הצרכן בגלל המטריה שבה מדובר. אם מדברים על סנקציות תסכימי אתי שהסנקציות בחוק הגנת הצרכן הרבה יותר חזקות. זה גם לא נכון להכניס את הסנקציות האלה - - -

ולא לתת גילוי לתנאים, זה כבר תאני של קיפוח בעצם. אם אני לא יודעת, אם התנאים האלה לא מופיעים ואני לא יודעת, זה כבר תנאי של קיפוח.

לא, אני מפנה לסעיף 3 ולסעיף 4 לחוק החוזים האחידים. סעיף 3 אומר שתנאי, שמקנה לספק יתרון בלתי הוגן על פני לקוחותיו- וזה לא מופיע בסעיף כמובן – לא משנה אם הוא מגלה אותו כן או לא, הוא תנאי מקפח, זה תנאי מקפח. אם אני אתייחס לחוזה שבנך חתם עליו, זה שאני מדגישה את האפשרות של חברת הסלולר לשנות את התכניות, זה לא יהפוך את הסעיף ללא מקפח.

ההפך הוא הנכון אם אני אסתכל לפסיקה שאני חושבת שהיא לא מוצדקת של בתי המשפט לתביעות קטנות ושל בתי משפט שלום בדרך כלל, שתנאים הובלטו בחוזים אחידים מסוימים ולכן בתי המשפט אמרו אבל היית מודע, הסעיף הזה הודגש, היה עליך לקרוא את החוזה, דבר שאני אומרת כבר שבחוזים אחידים אנחנו אומרים שהוא לא נכון.

לכן בית המשפט פסק את הפסיקה הבעייתית הזו שפגעה בצרכנים, למשל בנך, אם הוא היה יודע שהחברה יכולה לשנות את התכנית מתי שהיא רוצה אז קודם כל בנך בן ה-18 וסביר להניח שגם אנחנו לא היינו מודעים להשלכות של סעיף כזה. לפעמים הם מנוסחים בצורה כזו נקודתית וכזו בעייתית שזה שאני רואה שהם מובלטים זה לא מסיר את חזקת הקיפוח. למקם את זה בחוק החוזים האחידים זה ליפול לתוך הפסיקה שמחלישה את המבחנים של חוק החוזים האחידים, זה החשש.

לעומת זאת, אם שמים את זה בחוק הגנת הצרכן זה מגן על הצרכנים במובן הזה שקודם כל כללי הגילוי מופיעים בחוק הגנת הצרכן שזה החוק הנכון מבחינת המטריה הנורמטיבית. כללי הגילוי נקבעים באופן די עקבי בחוק הגנת הצרכן, אם זה סעיף 4, אם זה סעיף 4ג' רבתי, אם אלה הסעיפים הנוגעים למכר מרחוק, הסעיפים הנוגעים ליחידות נופש וכיוצא בזה.

יש גם סנקציות שטוב להחיל אותן וכבר נכנסו לחוק הגנת הצרכן, כמו למשל פיצויים ועוד הוראות טובות.
לכן, טוב להכניס את זה, עם כל הגמישות הנדרשת בחוק הגנת הצרכן, עם תקנות ששר התמ"ת יוכל להתקין ולהתחשב במטריה שבה מדובר. אם אלו חברות הסלולר או חברות התקשורת לעומת - - -

שירותי רפואה דחופה למשל, תקופת ההסכם לא מופיעה בחלופה הראשונה, זה לא דבר מהותי בעסקה? בודאי שזה דבר מהותי, הוא לא צריך להיות מובלט? שהחתימו קשישים בני 90 על חוזה לעשר שנים, אולי זו סגולה לאריכות ימים, אלה צריך לבחון לגופו של עניין.

הידע המקצועי נמצא שם, הם שומעים על בעיות.

נקודה שברצוני להוסיף, כבר בחוק הגנת הצרכן, החולק הצורני כן מופיע, למשל גודל אותיות בחוזה אחיד מופיע בחוק הגנת הצרכן. ישנה פסיקה של בתי המשפט שפסלה סעיף בחוזה אחיד משום שלא היה בגודל המתאים מתוך טענה שזה מטעה והצרכן לא יכול היה לראות את זה, גם פסיקה כזו קיימת. זה מקום לא רע להיות בו תוך התחשבות ותוך לקיחה בחשבון את החוזים הבנקאיים וחוזי הביטוח, למצוא להם גם פתרון.

אנחנו תומכים בשתי החלופות. אני רוצה להסביר את העמדה שלנו.

אי אפשר לתמוך בשתי החלופות... שמעתי במליאה אתמול על אחד שבא לרב ואמר שאשתי טוענת ככה והרב אמר לו, אתה צודק, היא צודקת וגם אתה צודק.

זה מה שאני באה לומר, הסעיף החדש 22א' אומר אנחנו עכשיו נתערב בצורת החוזה. אנחנו חושבים שזה יסיר סוג של קיפוח. אנחנו מאד מסכימים עם העמדה הזו, אנחנו אלה שבעצם ביקשתנו מבית הדין לחוזים אחידים להתייחס לעניין הזה בנושא שירותי רפואה דחופה. בתיק הזה בית המשפט היה אתנו ואמר שזה נכון לגבי החוזים עליהם חותמים הקשישים חשוב שהתנאים העיקריים יובלטו בראש החוזה, בגלל שהיו חותמים על עשרה עמודים זה לא נכון.



אנחנו תומכים בהצעה הזו, אני חושבת שאולי זה נכון להכניס סעיף בחוק החוזים האחידים שיקבע שהתנאים הבסיסיים מאד, כמו המחיר, התקופה ואני רוצה לבקש להוסיף את התקופה, אופן התשלום, כל הדברים שמונו בחלופה א', זה נכון שזה יהיה בחוק החוזים האחידים.


כאן אני רוצה לבקש להוסיף תקופת ההתקשרות והתכונות, זה יכול להיות נכון לשים את זה בחוק החוזים האחידים אבל זה לא פותר תיקון עקיף בחוק הגנת הצרכן על מנת שמשרד התמ"ת יתייחס לחוזים ספציפיים מאשד, ויבקש להוסיף לרשימה הזו תנאים מסוימים בחוזים, למשל בתחום התקשורת או בתחומים ספציפיים. לכן אני מציעה חלופה ג', שבנוסף לתנאים העיקריים, המאד בסיסיים אבל לא מספיקים לטעמנו, תינתן סמכות לשר להוסיף תנאים נוספים שיעלו לראש החוזה.

אני מצטרפת לעמדת משרד המשפטים, כמי שאחראית על הטעמת חקיקה צרכנית בחברה, חוק הגנת הצרכן יש בו שורה ארוכה של סעיפים שהוזכרו שמדברים על חובת הגילוי, חלקם מדברים אפילו על חובת גילוי בכתב עם אפשרות או שכתובים בחוק כבר או שאפשר להתקין תקנות שמגדירות בדיוק את הנושאים. אני רק רוצה לחדד קושי נוסף, כמו שאני רואה את החוזים האחידים, הבאתי דוגמה, הם באמת מאושרים,ף מדובר במספר עמודים עם כל התנאים הקבועים למעלה באדום זה האישור שקיבלנו מבית הדין, בנוסף לזה יש לנו מסלולים ומבצעים שמשתנים מעת לעת ומיום ליום שמדברים על רכיב התמורה. אנחנו כן מחויבים לגלות אותם מכוח חוק הגנת הצרכן, אבל הם דווקא הרכיבים המשתנים והפחות אחידים.

לכן נראה לי שהמטריה המתאימה היא חוק הגנת הצרכן בין אם אנחנו קוראים לזה תקנון או בין אם אנחנו קוראים לזה כל מסמך נלווה לתנאים האחידים, אפילו שחוק החוזים
האחידים בעצמו מחריג את נושא התמורה הכספית מסעיפים שעליהם החוק חל, דווקא בתיקון כן מוזכר שהתמורה היא תנאי מהותי, כלומר הנושאים של תנאים מהותיים לצרכן הם בחוק הגנת הצרכן, להבדיל מהמטריה של חוזים אחידים.

אמיר בכר, פיקוח על הבנקים. בין אם תיבחר החלופה הראשונה ובין אם תיבחר החלופה השנייה, אני חושב שחשוב שיהיו פה פרטים ספציפיים שהם יהיו הפרטים המהותיים. אי אפשר להאיר את זה במצב בו כמו בחלופה השנייה שהתנאים המהותיים אל כתובים. שיש סעיף סל שאומר שהעוסק יגלה את הפרטים המהותיים מבלי להגיד מהם- - -

איפה זה כתוב?

זה כתוב כרגע בחלופה השנייה.

כביכול זה סעיף קטן למוצע.

"השר יקבע", בחלופה הראשונה זה ירד ובחלופה השנייה זה עדיין קיים. אני שותף מאד לדעתו של ד"ר גלברד בנושא הזה ואני מאד מוטרד ממצב שבו ספקים, במקרה הזה יכולים לבוא בנקים ולקבוע דברים שאנחנו יודעים והנחת היסוד שלנו שהלקוח לא קורא את החוזה. אם יתנו לו עוד דברים כאלה זה יבלבל אותו יותר.


דבר שני, אם תיבחר החלופה השנייה אני רוצה להזכיר שיש לבנקים את סעיף 5 לחוק הבנקאות שירות ללקוח שאומר שלנגיד יש סמכות היום לקבוע לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תאגידים בנקאיים לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם, ולגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תוכנו היקפו תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו. אם תיבחר חלופה ב', אז יש כבר את ההסמכה לנגיד.

ולביטוח כאמור יש את חוק חוזה ביטוח.

אני מדבר על סעיף קטן (ב) שמדבר על פירוט התנאים המהותיים בראש החוזה, הצענו את האפשרות שתינתן האפשרות בחוזים ארוכים לא לתת שוב את נוסח הסעיפים המהותיים עצמם כי אז הלקוח יראה אותם פעמיים, בראש החוזה הוא יראה אותם כשהם מנותקים מהקונטקסט של החוזה עצמו, לכן אפשרות שנראית לנו קצת יותר נוחה להבנה זה שתהיה רשימה שתפנה אותו לסעיפים המהותיים תוך פירוט מספר הנושא, הנושא שבו הוא עוסק והעמוד. לדוגמה, הריבית או העמלות – סעיף 8 עמוד 3. כיוון שלהעתיק שוב את כל הסעיף עצמו אני לא חושב שזה יוסיף.

זה כמו שאני מקבל שרוול בפוליסת ביטוח, כתוב, ביטוח הרכב, ראה פסקה מס' 1 להלן, בכפוף לתנאים המפורטים ראה פסקה 2 להלן, נזק עצמי על פי פרק 1 לפוליסה, נזק לרכב שיתוקן במוסך הגל הירוק על פי פרק 2 לפוליסה, אחריות כלפי צד שלישי, עיין פרק 3 לפוליסה. אם זו הכוונה - - -

לא זו לא הכוונה.

אז תציינו את הסעיפים.

זה פירוט נושאים מאד רחב, כיוונתי הפניה לסעיפים ספציפיים, אפשרות ביטוח עמלת פירעון מוקדם ונושאים ספציפיים כאלה. אפשר להעתיק את הסעיפים כמו שמציעה הצעת החוק, אני חושב שהלקוח לא ירוויח מזה אלא רק יראה את אותם סעיפים פעמיים בעוד שאם הנושא של הסעיף יהיה לו מודגש אז אני חושב שהוא יצא נשכר יותר, נקבל מה שתחליט הוועדה בנושא.

לגבי חלופה ב' האכסניה כבר קיימת, הערה כללית לאו דווקא שנוגעת אלינו, כיוון שהשר רשאי לקבוע בתקנות, נכון שמפרשים רשאי בתור חייב, אבל אסור שיהיה מצב שבסוף השר לא יקבע ואז נחזור לאותה סיטואציה שכל אחד קובע לעצמו, שזה כמובן מצב לא רצוי.

אני רוצה להתייחס למה שנאמר על ידי המועצה. בהליך שאליו התייחסו כאן גם כאשר בית לחוזים אחידים קבע שיש להבליט תנאים מסוימים זה היה כפוף לכך שבתוכן של התנאים עצמם לא היה קיפוח. בקשר להצעה להוסיף גם כאן וגם בחוק הגנת הצרכן הוראות דומות, אנחנו חושבים שזה לא נכון ולא ראוי. אני אציין שההוראות שמופיעות כאן בסעיף 22 או באופציה, מתייחסות לחוזים צרכניים, חוזים אחידים הם כל כך רבים - - -

אתם צודקים, אני לא אתקן את חוק הגנת הצרכן, אני לא אלך לחלופה ב'.

אנחנו דווקא מעדיפים את חלופה ב'

אני יודע אבל אני לא אלך לחלופה ב'.

אז אני אציין שזה לא יאפשר את הגמישות וחוק הגנת הצרכן זו האכסניה המתאימה יותר אולי גם מבחינת הסנקציות שמוטלות על הפרה של זה.

אני ער לכך. הייתי רוצה שבסעיף 22ג' תהיה גם תקופת החוזה.

הערת הפניה לייעוץ המשפטי, עמית שלי ד"ר שמוליק בכר, מהמכללה למנהל, בניגוד לי, אצלו יש כבר טיוטה מוכנה של מאמר שמתייחס בין היתר להצעת החוק הזו ולסעיף 22, אני ממליץ שתבקשו ממנו, אני בטוח שהוא ישמח לתת לכם את זה ואני חושב שיש שם כמה תובנות מעניינות.

אני אוכל לבקש להוסיף סעיף קטן נוסף לסעיף הזה, אם זה הכיוון שאליו הוועדה הולכת, וזה להבהיר שאין בהדגשה ובהבלטה של הסעיפים כדי לפגוע בקיפוח אשר יכול להיות בתוכנו של הסעיף, משהו ברוח הדברים הזה, שלא ישתמע מהסעיף הזה שעצם ההבלטה מרפאה את הקיפוח שקיים בתוכן הסעיפים, ככל שקיים כזה לפי סעיף 3 או 4.

כפי שחברתי ציינה קודם לכן, בתי המשפט כן נתנו משקל , אין הרבה פסקי דין כאלה, אבל בפסקי הדין שכן התייחסו לשאלה האם הלקוח ידע או לא, השאלה אם מדובר בתנאי מקפח קשורה לא רק אבל גם להיקף הגילוי שהיה ללקוח. יכול להיות תנאי שאם הוא מופיע בעמוד 20 באותיות קטנות הוא תנאי מקפח, ואם הלקוח יודע עליו והוא מופיע בראש החוזה באותיות של קידוש לבנה, אין מדובר בתנאי מקפח?

אני מדברת על התוכן, לגבי התוכן, בהתאם לחזקות הקיפוח הקבועות בחוק וגם המבחן של סעיף 3, זה לא משנה, המבחן הוא לא מבחן הגילוי. גם אם אני מתייחסת לפסיקה של בית הדין לחוזים אחידים, זה שגילו או הדגישו תנאי זה לא ריפא את הקיפוח ככל שהיה כזה.

גם בית הדין לחוזים אחידים וגם בתי המשפט התייחסו לזה והתוספת של אמירה מפורשת לפיה לגילוי אין שום משמעות ומדובר על קיפוח פותר את הפסיקה של בתי המפשט.

אני אשמח אם המציעה תדע מה ההשלכות של דבריך או של היישום הזה.

אני לא מציע לקבוע שדי בגילוי למתן פטור מקיפוח, זו לא הצעתך. רק שאם הצעתך מתקבלת כפי שהיא, לגילוי אין שום משמעות לשאלה אם מדובר בתנאי מקפח או לא.

זו בדיוק העמדה המקצועית שלי, זו בדיוק העמדה של בית הדין לחוזים אחידים.

זה מה שהיא מבקשת לציין באופן מפורש, שהגילוי אינו אומר שזה תנאי מקפח.

אני רוצה לבקש משהו נוסף, זו הערה שעלתה מתוך נציגות הבנקים. אם אנחנו הולכים לחלופה הראשונה ואומרים שבראש החוזה, באותיות בולטות ובמסמך נלווה נפרד שיצורף לחוזה וייחתם על ידי הלקוח, הייתי מוסיפה שכל ההבהרות האלה צריכות להיות בשפה נהירה ולא לחזור על אותם ניסוחים משפטיים שנמצאים בתוך החוזה כדי שהם יהיו יותר מובנים. אם לוקחים את הסעיף המשפטי מתוך החוזה ומעתיקים אותו לראש הדף, הוא לא פותר את הבעיה כי הרבה פעמים הניסוח לא ברור.

יכתבו את זה בלשון מובנת וכל אחד יבין מה שהוא רוצה. יש סעיפים שאם אתה לא מבין אותם, למדנו בשביל זה, תשלמו לנו את הצ'יק ונגיד לכם. אם אין הערות, היועץ המשפטי של הוועדה יעשה את התיקונים ואנחנו נעלה את זה להצבעה. תודה לכולם הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05