PAGE
17
ועדת חוקה, חוק ומשפט
27/10/2009
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 88
מישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ט' חשוון התש"ע (27 לאוקטובר 2009), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 27/10/2009
חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 59), התש"ע-2009
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – חזקת מסירת הודעות למי שרישיונו נפסל על ידי בית המשפט), התשס"ט – 2009 של חבר הכנסת אופיר פינס.
מוזמנים
¶
סנ"צ דן שני
- רמ"ד תביעות, המשרד לביטחון פנים
מוהנד נאסר
- מחלקה משפטית, משרד התקשורת
חוה ראובני
- סגנית היועצת המשפטית, משרד התחבורה
יפעת רווה
- משרד המשפטים
גיל שפירא
- סנגוריה ציבורית
עו"ד שי גלעד
- לשכת עורכי הדין
עו"ד מלכה צדקה
- הנהלת בתי המשפט
הרצל בר-מג
- רשות הדואר
פרלי שר
- יועצת משפטית, רשות הדואר
אילן גרודסקי
- עמותת אור ירוק
רשמה
¶
איה לינצ'בסקי
הצעת חוק סדר הדין הפלילי
(תיקון – חזקת מסירת הודעות למי שרישיונו נפסל על ידי בית המשפט), התשס"ט – 2009
היו"ר דוד רותם
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, מכיוון שיש נוסח שנוסח מחדש, אנחנו נתחיל בקריאתו.
סיגל קוגוט
¶
אני רק אגיד לפני כן שהעיקרון הוא שזה נעשה בשיתוף פעולה עם רוב הגורמים, העיקרון הוא שאפר יהיה לראות בהודעה שנשלחה על גזר דין או על החלטה לפסילה עד תום ההליכים, כאילו הנאשם ידע, אם שלב לפני כן הוא הוזמן בהמצאה ממש טובה, ואנחנו נקרא מה זה המצאה ממש טובה. אז אפשר לומר שעליו הייתה חובה לברר מה קורה.
"בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982
, אחרי סעיף 239א יבוא:
"חזקת מסירת החלטות וגזרי דין בדבר פסילת רישיון נהיגה
.239ב. לענין עבירה של נהיגה בפסילה בלבד, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה,
רואים את ההודעה על גזר דין בו הוטלה פסילת רישיון הנהיגה או את ההודעה על ההחלטה בדבר פסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים כאילו הומצאה כדין, אם נשלחה בדואר רשום, אף ללא חתימה על אישור מסירה כאמור בסעיף 237, ומבלי שהתקיימו הוראות סעיף 237(ג), אם התקיימו כל אלה, זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן:
(1) חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה על גזר הדין או על ההחלטה בדבר פסילת רישיון הנהיגה בדואר רשום;
(2) הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי סעיף 237 או בעל-פה לפי סעיף 97"
237 לידכם, אלה דרכי המצאת מסמכים במסירות אישיות ביד. 97 זה סעיף שבית המשפט בדיון יכול לקבוע מועד אחר, אבל אז נוכח הנאשם או נוכח סנגורו והמועד נקבע כשהם היו שם, כך שהם ידעו שנקבע מועד.
סיגל קוגוט
¶
בהושטה. משמך שיש להמציא או המצאתו תהיה באחת מאלה, במסירה לידו\ כלומר אם מוסרים לו מסמך.
"(3) ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל-פה, לפי העניין, שבאותו מועד עשויה להתקבל החלטה לפסול את רישיונו, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה, במקרה שהנאשם לא יתייצב לדיון והחלטה בדבר פסילה תישלח אליו בדואר רשום;
היו"ר דוד רותם
¶
אני מבקש להתנגד לסעיף הזה משום שהחוק הוא מן המפורסמות והחוק קובע שאדם שלא התייצב לאחר שהוזמן כדין רשאי בית המשפט להחליט, ואני לא צריך אחר כך לגרום לכך שהשוטר שמסר את ההזמנה יצטרך להתייצב בבית המשפט ולהעיד שכשהוא מסר לו את זה הוא הזהיר אותו ואמר לו, על החזקה לפי סעיף זה וכל הדברים האלה.
היו"ר דוד רותם
¶
למה אני צריך ליצור אותם? חזקה היא שאדם קיבל הזמנה לדין והוא צריך להתייצב לדין. לא התייצב לדין, ניתן פסק דין, זו החזקה. כל חזקה אחרת לא מעניינת אותי כי היא לא קיימת.
יפעת רווה
¶
במקרה הזה זה לא נכון מפני שיש זכות לנאשם בעבירות מהסוג הזה לא להתייצב למשפט. לכן אנחנו רוצים, לא באמירה בעל פה של השוטר ולא בחקירה של השוטר, אלא בטופס.
יפעת רווה
¶
המינוח אולי לא נכון אבל קוראים לזה עבירות קלות בחוק סדר הדין הפלילי, זה לא מינוח שלי, אני לא חושבת שזה קל בכלל. יש סוגים מסוימים של עבירות, שהן לא העבירות הפליליות הקלאסיות אלא יותר עבירות הסדר, בעיקר עבירות תעבורה, שיש אפשרות לשיפוט בהיעדר. שיפוט בהיעדר, כל עוד שלא משנים את זה, יש לאדם זכות מוקנית לא להתייצב למשפט שלו. במקרה כזה, מה שאנחנו רוצים, שיאמר לו באזהרה, לא בעל פה על ידי השוטר, לא יצטרכו לחקור את השוטר ולא יצטרכו לזמן את השוטר, בטופס יהיה כתוב שמזמינים אותו למשפט, יהיה כתוב, אתה מוזמן למשפט בתאריך כך וכך, אם לא תתייצב תדע לך שעלולים לפסול את הרישיון ובנוסף ישלחו לך את זה בדואר רשום ותוך שבועיים תחשב כיודע אם לא תגיע לקחת את הדואר הרשום, זה מאד חשוב בעינינו.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה שמשטרת ישראל תגיד לי מה כתוב היום בדוח תנועה. אני נוסע במהירות מופרזת ומקבל מהשוטר דוח, יש שם תאריך הזמנה לדיון? אני רוצה לדעת מה כתוב שם, האם כתוב שם שאם לא תתייצב יהיו רשאים לדון אותך שלא בפניך ואתה עשוי לקבל שלילת רישיון?
דן שני
¶
בדוח תנועה אנחנו מנסים לכתוב כמה שיותר פרטים על מנת שגם נאשם שלא בקי בסדרים יידע כמה שיותר על מה שצפוי לו בבית המשפט. מעבר לזה שכתוב את זה, כתוב שהתובע יוכל להגיש הרשעות קודמות בהעדרו. אם אנחנו לא כותבים כל מיני דברים אז אנחנו לא יכולים ליהנות אחר כך מהאפשרות להגיש הרשעות קודמות. אני יודע שמטריה כפי שצוין פחות סטיגמתית לעומת המשפט הפלילי הרגיל, אז הנחת היסוד היא שלנאשם יש זכות להישפט בהיעדר ובאמת כמחצית לפעמים אפילו יותר, הנאשמים מנצלים את הזכות ולא מתייצבים לדיון. אנחנו רק חוששים מפתח לניצול לרעה והחוק הזה בא לפתור מצב שאלפי נהגים שיודעים שצפויה להם פסילה מנצלים לרעה את הזכות שלהם לא להגיע לדיון ויחד עם זה לא לוקחים את הדואר ולא יכולים להיחשב כיודעים.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מסכים אתך, לכן מה שאני אומר, כתוב בהזמנה היום שהוא צריך להתייצב בתאריך מסוים ואם לא יתייצב ידונו שלא בפניו.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה שאדם ידע שכאשר הוא מוזמן לדין הוא צריך להתייצב, אם הוא החליט לא להתייצב - - -
היו"ר דוד רותם
¶
הנורמה בתעבורה אומרת אחד משלושה דברים, אתה רשאי לא להתייצב ואז ידונו אותך שלא בפניך. אתה רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין או שאתה רשאי להודיע בכתב לבית המשפט אם אתה מודה, כופר או מה העובדות הנוספות.
דן שני
¶
כרגע אפילו לא, הוא רק יכול להודיע טענות לעונש, בעבר הוא היה יכול להודיע אם הוא מודה או כופר אבל כרגע לעניין תעבורה, ברגע שהוא לא מגיע רואים אותו כמודה והוא יכול רק לטעון לעניין העונש בהיעדרו, בשונה מהמשפט הפלילי הרגיל שהוא יכול להודיע גם שהוא לא מודה. גם כך, בהתאם לכך, דוח התעבורה הותאם בהתאם זאת אומרת שהאפשרות שלו לסמן איקס זה ל על האפשרות אם הוא מודה או לא אלא רק אם הוא רוצה לטעון טענות בכתב לעניין העונש.
היו"ר דוד רותם
¶
ואתם תצרפו בתוך הדוח את ההתרה הזו שתאמר לו שאם הוא לא יתייצב לדיון ויינתן פסק דין ישלחו לו את זה בדואר רשום והוא לא ייקח את זה, את כל הדרישות שיש פה בסעיף אתם רוצים להוסיף להזמנה שלכם?
דן שני
¶
המתכונת הנוכחית לא מחייבת אותנו להוסיף את כל הדרישות אלא רק את מה שרלוונטי לצורך אזהרתו שהיה והוא לא יתייצב ויישלח אליו בדואר רשום, תקום חזקה לגבי קבלת הדואר הרשום תוך 15 יום.
היו"ר דוד רותם
¶
כמה פנקסי דוחות יש לכם במחסנים, כמה כסף זה יעלה למדינה להדפיס הכול מחדש? הרי אני מכיר את השיטה, יגידו מכיוון שיש לנו כל כך הרבה בואו קודם נגמור את אלה ורק אחר כך כשנדפיס בפעם הבאה נוסיף את החזקה.
דן שני
¶
החוק הזה לא פוסל את ההליך הוא רק אומר שאם אנחנו רוצים ליהנות מהחזקה, אז אנחנו צריכים להזהיר אותו.
היו"ר דוד רותם
¶
אנחנו רוצים שתיהנו מהחזקה, לא שאנחנו נותנים לכם את האפשרות להחליט. לכן אני רוצה לדעת כמה זמן זה ייקח עד שתיישמו את זה כי החוק שלך תהפוך לאות מתה משום שהם לא ידפיסו את ההתראה. ההדפסה הבאה יכולה להיות בעוד 4 שנים, אנחנו מדינה מסודרת, מכרזים הולכים להרבה שנים.
היו"ר דוד רותם
¶
מה שמטריד אותי זה שאתם מקלים גם בעניין הזה שאדם קיבל הזמנה לדיון, לא התייצב, מותר לו, ואפילו לא בודק מה קרה עם פסק הדין שלו.
יפעת רווה
¶
אנחנו אל מקלים אבל זה המצב בפועל. החוק מאפשר את זה. אפשר לשנות את זה אבל כל עוד החוק מאפשר את זה אנחנו צריכים לעשות חקיקה שמתאימה לזה ושלא תאפשר לאנשים אחר כך לטעון, אנחנו רוצים לסגור את כל הפינות, שאדם אחר כך, כשרוצים לפסול לו את הרישיון, דווקא בגלל שאנחנו לוקחים את זה בשיא הרצינות, רוצים לפסול לו את הרישיון ולהכניס אותו למאסר ויש כל מיני הצעות למאסר מינימום, שנדע במאה אחוז שהוא לא יוכל לטעון שהוא לא ידע, חשב שהוא לא חייב, לא לאפשר לו את זה. שהשופט יוכל בלב שלם להכניס אותו למאסר במידה וצריך.
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא מקובל עלי, נאמר שבאותו יום הוא לא התייצב והדיון נדחה לשלושה ימים אחר כך, שלחתי לו הזמנה והוא גם לא מתייצב בפעם השנייה.
היו"ר דוד רותם
¶
למה אני צריך את זה? למה אם אדם הוזמן לדיון, אתם רוצים לצאת מהחזקה אתם נותנים לו כל מיני הקלות ואזהרות, הוא לא התייצב לדין כי הוא לא רוצה להתייצב. אני חושב שסעיף 4 מיותר.
אופיר פינס-פז
¶
סעיף 4 לא ברור, נניח שלא נתנה החלטה באותו מועד, אז מה קורה אז? אם את כותבת את הסעיף הזה את חייבת לכתוב מה קורה אם לא ניתנה החלטה באותו מועד.
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא מוקבל עלי, כי אדם מוזמן לדין, הוא בחר בזכות לא להתייצב, השופט נתן את פסק הדין למחרת בלשכה, כי הוא לא הספיק באותו יום לעבור על עשרות התיקים שיש לו, והוא חתם על ההחלטה למחרת, מה קורה?
יפעת רווה
¶
זו לא הייתה הכוונה אז אולי הניסוח באמת לא מספיק מבהיר את זה, הכוונה שלנו הייתה שזה מועד אחרון לדיון ולא שמזמינים אותו לפעם נוספת.
סיגל קוגוט
¶
"(5) בטופס אישור המסירה המדווח על החזרתו של דבר הדואר הרשום מולאו פרטי מוסר ההודעה על הדואר הרשום, המען שבו היא נמסרה, המועד שבו היא נמסרה והטעם לאי מסירת דבר הדואר;
(6) התביעה אפשרה לנאשם לעיין בטופס ולהעתיקו, אם ביקש זאת."
כלומר, הוא יוכל אחר כך לנסות להפריח את החזקה, אם יש לו טענה, כי החומר נשמר.
היו"ר דוד רותם
¶
מה זה "התביעה אפשרה לנאשם לעיין בטופס ולהעתיקו אם ביקש זאת" זה מיותר. כדי לקבל פסק דין, התובע יצטרך להראות לבית המשפט ולמסור לו את אישור המסירה שחזר, זה בכלל לא בידי התביעה, זה בידי בית המשפט כי השופט הוא אדם רציני, הוא יגיד, תראו לי שהזמנתם אותו ושכל הדברים התקיימו. לכן ההזמנה היא לא בידיים שלכם אלא בידיים של בית המשפט. הסעיף הזה מיותר לחלוטין וצריך למחוק אותו.
מיכאל בן ארי
¶
לא כולם חכמים ויודעים את הזכויות שלהם אולי צריך את האפשרות הזו שהתביעה תעדכן אותו בפרטי התביעה שלו.
גיל שפירא
¶
אבל הוא לא יכול להתגונן הוא לא יכול להפריח את החזקה אם אין לו את האפשרות לראות את המסמך שמקים את האשמה כנגדו. האישור הזה אמור להימצא אצל המשטרה כשהיא פותחת את תיק החקירה נגדו, חקירה של העבירה של הנהיגה בפסילה.
גיל שפירא
¶
בודאי, חומר חקירה זה עניין של שיקול דעת, גם של החוקר וגם של התובע. צריכה הוראה מפורשת כי זו בעצם האפשרות היחידה שיש לאותו נאשם להתמודד עם החזקה, אין לו אפשרויות אחרות להתמודד עם החזקה הזו, זו הראיה היחידה.
היו"ר דוד רותם
¶
אז הוא יבקש גילוי ראייה מסוימת. אני סומך על המשטרה בדברים האלה, לא צריך להכניס סעיפים בחוק כדי להראות אולי הם לא ימסרו.
גיל שפירא
¶
הסעיף הוא לא של המשטרה הוא של מי שמבצע את המסירה וכאן הבעיה. הבעיה בהקשר הזה הוא עם המסירות ועם האופן בו האזרח יכול להתמודד מול הנתונים שנמצאים אצל חברת הדואר. זה מחייב את המוסר, את מי שמבצע את המסירה לשמור את המידע הזה.
סיגל קוגוט
¶
לא נכון, בכוונה כתבנו את הסעיף אחרת, הדואר לא צריך לשמור את זה, זה יישמר אצל המשטרה וזה יהיה חומר חקירה, בלי הדבר הזה הם לא יוכלו להוכיח שהם המציאו כדין.
גיל שפירא
¶
ההפך, אין לי בעיה שהמשטרה תשמור את החומר, אני רוצה לחייב אותה לשמור את החומר. כבוד היושב ראש ביקש למחוק את זה.
היו"ר דוד רותם
¶
שום דבר, כל חומר הראיות, הנאשם רשאי על פי דין לקבל. הם לא יכולים להגיד שזה לא חומר ראיות כי הם יצטרכו להציג את המסמך הזה, הרי כתבנו שצריך אישור מסירה כזה. יש לי חזקה שהמשטרה פועלת.
שי גלעד
¶
עורך דין שי גלעד, יושב ראש ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין. קודם כל, אישורי המסירה נמצאים או בתיק בית המשפט או שהוא סרוק במחשב. כי אישור מסירה נמצא בסופו של דבר בבית המשפט כך שכל נאשם יכול ללכת לצלם בארכיון בית המשפט, לאחר גזר הדין או כשהתיק נמצא במהלך הדיון, הוא יכול לצלם כל מסמך.
אני מניח שהמשטרה לא תפריע לנאשם שגם נשפט, לאחר מועד השפיטה שלו, לצלם את חומר הראיות, אם הוא זקוק גם לזה, אלא אם כן התיק נשלח לאיזשהו ארכיב. אבל אדוני היושב ראש, אני רוצה לרגע לטרוף את כל הקלפים ולשאול - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אל תטרוף לנו את הקלפים, תגיד לנו מה דעתך על סעיף 6? אני אתן לך לטרוף את הקלפים אחר כך.
שי גלעד
¶
מי שניצב בין השאר זה גם רשות הרישוי, המכתב ששלחתי לרשות הרישוי, שחזר אלי כלא נדרש, האם לשלול את רישיונה של רשות הרישוי מלחלק רישיון בעתיד?
שי גלעד
¶
אני חושב שהוא מיותר, הסעיף הזה בהחלט מצוי בזכותו של כל נאשם לקבל כל חומר ראיות, כולל אישורי מסירה. ראיתי את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת, למרות שלא הייתי בה, הייתי לצערי בחו"ל ואם לשכת עורכי הדין קיבלה אתה זימון, אני מתנצל.
שי גלעד
¶
בכל מקרה ראיתי שהקדשת המון זמן לנושא המסירה, באמת זה עיקר הבעיה, הרעיון שאנשים מתחמקים מלקבל את האישורים או את הזימונים או את גזרי הדין הוא דבר שאין לו בסיס ראייתי. הדוגמה הטובה ביותר זה שרשות הרישוי, חזקה עליה שהיא לא מתחמקת מלקבל כתבי דואר, אבל היא לא דורשת את המסמל ולא מקבלת אותו בסופו של דבר.
שי גלעד
¶
נאשם שזומן לדין יודע שאם הוא לא מתייצב הוא מאבד את הזכות לטעון טענות לעניין עונשו, הוא נוטל את ידו בידיו של השופט וממתין אז לשמוע מה השופט גזר עליו.
היו"ר דוד רותם
¶
גם אדם מן הישוב יכול להיות עבריין תנועה. אנחנו מדברים על אדם שהורשע בדין, שרישיונו נשלל והוא לא עבר עבירת חניה. אז שהאיש הזה יתקשר לבית המשפט וישאל מה קרה? נהגתי בשיטה הזו הרבה מאד שנים, הייתי הולך לבית המשפט, קורא את פסק הדין, קורא את גזר הדין ואחר כך הולך, הייתי מבקש לשלוח לי כי אני מרוויח זמן לערעור ובינתיים אני יכול לעשות כל מיני לעשות תרגילים עד שיגיע אלי פסק הדין. אני תחמן, למדתי בשביל זה 35 שנה, כל יום למדתי תוספת.
שי גלעד
¶
תרשה לי לספר לך סיפור מהחיים שאולי ייתן את ההסבר לסיפור ההתחמקות שלך, אם הנאשם הגיע אלי, לקח את משפחתו בחודשי הקיץ ונסע לשבועיים וחצי לחו"ל. חוזר חזרה ומקבל הודעה על גזר הדין שניתן בהיעדרו. מסתבר שכנראה היה אצלו מישהו בבית, אתה זוכר את
הסרט "הדוור מצלצל פעמיים" מסתבר שבמדינת ישראל הדוור לא מצלצל אפילו לא פעם אחת וגם לא דופק בדלת. שלחו הודעה רגילה שלחו אחרי חמישה ימים, לפי חברת הדואר, הודעה שנייה, והאיש, שהיה בחו"ל, נשפט בהיעדרו.
היו"ר דוד רותם
¶
אז אתה רוצה להגיד לי שהוא קיבל הזמנה וכתב אישום לביתו וקבעו לו תוך שבועיים דיון? אתה אומר שהוא היה בחו"ל אז הגיעה ההודעה הראשונה והגיעה ההודעה השנייה והא לא היה בארץ שבועיים וחצי ודנו אותו.
שי גלעד
¶
דנו אותו יכול להיות אחרי השבועיים וחצי האלה, אבל הוא לא ידע על הדיון לכן הוא לא תייצב לו. אז בית המשפט שופט אותו כי דבר הדואר לא נדרש, אז מגיעים לבית המפשט, מבקשים לבטל את גזר הדין, אומר השופט, לא נדרש כמוהו כמסירה כדין, הבקשה נדחית. אז אנחנו רצים לבית המשפט המחוזי ומגישים ערעור על העניין .זה עניין של יום יום, שאנשים נשפטים בעדרם, אנשים מן הישוב. במקרה הזה זה היה חבר ארגון האופטומטריסטים בישראל, זה דבר של מה בכך. כאשר אתם מדברים על אנשים שמתחמקים מדיון, אולי יש מתי מעט, רוב רובם של אלה שמבקשים בסופו של דבר ביטולו של פסק הדין ובקשתם נדחית בגלל אותו אישור מסירה שלא נדרש, הם אנשים מהישוב שלאחר מכן מקבלים עונשים חמורים ולא מסוגלים לבטל את זה.
היו"ר דוד רותם
¶
לשכת עורכי הדין הוא גוף סטטוטורי, יש היום בכל מקום דגל המדינה, הלשכה היא הגוף הכי חשוב במדינת ישראל כמעט, תזמו שינוי בחקיקה.
שי גלעד
¶
יזמנו, נתנו לחבר הכנסת פינס בביקורו אצלנו, אגב, אני מודה לו מאד, פעם ראשונה שמציע הצעת חוק מגיע אלינו שומע את דעתנו ואחר כך מיישם את זה בישיבה, אני מודה לך מאד על כך חבר הכנסת פינס. נתתי בידיו הצעת חוק נוספת שאולי לא תהיה כל כך פופולארית כי היא לא כל כך קוראת להחמרה, אבל היא מקלה בסופו של דבר על נאשמים לבטל גזרי דין שניתנו בהעדרו.
שי גלעד
¶
אני אנסה לדחוף אותה באמצעים אחרים. אדוני שואל מה אני מציע בסופו של דבר, אני מדבר על תיקון סעיף קטן ח' לסעיף 130 שיקל בסופו של דבר על בתי המשפט על ביטולו של גזר הדין שניתן בהעדרו.
היו"ר דוד רותם
¶
בשנים 72 עד 80, הייתי מרצה באוניברסיטה והזהרתי את התלמידים שלי שמי שיצטט לי סעיפים בעל פה יורחק מהאוניברסיטה.
שי גלעד
¶
מאחר שידעתי שאני אאוים, הבאתי את ההצעה עצמה הסעיף אומר כך, "נגזר דינו של נאשם בחטא או בעוון שלא בפניו רשאי בית המשפט על פי בקשת הנידון לבל את הדיון לרבות הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם הוכח שהייתה סיבה " – בנוסח המקורי – "מוצדקת לאי התייצבותו".
סיבה מוצדקת פורשה כסיבה קיצונית ביותר. כל סיבה אחרת, הבקשות נדחות. אגב, רוב רובם של בתי המשפט לערעורים היום בתיקי תעבורה סתומים בגלל בקשות שנדחו בבית משפט למטה ומגישים ערעור על כך. אז קודם כל ההצעה שלי היא הצעת ייעול, בואו נוריד עומד ונקל על אותם אנשים בסופו של דבר, אנשים מהישוב, נשפטו, נגזר דינם ומדובר בגזרי דין מאד חמורים, אנחנו שומעים שאפשר לגזור דינו של אדם אפילו לעונשי פסילה מאד ארוכים.
מבחינת מספר אנשים, חלק גדול מהאנשים במדינת ישראל, עונש של פסילה לתקופה ארוכה , אני לא רוצה להיות קיצוני ולומר מכת מוות, אבל בהחלט מכה אנושה כלכלית וחברתית. לאפשר לאותם אנשים לפחות את הסדק הדק הזה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני אצבע אחת מתוך 120, הדבר פשוט, כולכם שוכחים, את חטאי אני מזכיר, גם אני הייתי פעם כזה, תמיד הקליינט שלי היה צודק. אנחנו כעורכי דין שוכחים שאנחנו מגנים על עבריינים ויש נקודה מסוימת בה זה נגמר. כאשר אדם מוזמן ומורשע בדין והוא רוצה לבטל מכל סיבה, בודאי שהוא ירצה לבטל, מה שיקרה הוא שכל משפט יתנהל ארבע פעמים, לא בא בחשבון. אני סומך על השופטים אם שופט אומר שהוא דוחה את הבקשה, זה החוק. לא נסמוך על השופטים שלנו? אני אכתיב להם את פסקי הדין שלהם?
היו"ר דוד רותם
¶
אתה יודע למה הויכוח מגיע עד עשרה ושם זה נעצר? משום שגם אברהם אבינו וגם הקדוש ברוך הוא ידעו שאם יש עשרה צדיקים בעיר הם הורסים אותה לבד, לא צריך עזרה של אף אחד. עזוב את הצדיקים.
שי גלעד
¶
אנחנו מכירים לא מעט צדיקים למרות שיש גם עבריינים מן השורה שאולי חלקם המועט מנסה להתחמק מהדין אבל רבים מהאנשים לא. אני מעביר בסך הכול את אותו מסר,אנחנו חיים את זה, אנחנו נמצאים יום יום שם פוגשים את אותם "עבריינים" שמגיעים אלינו, רבים מהם אל קיבלו הזמנה, נשפטו בהעדרם ואחר כך נאחזים בציפורניים ואף אחד לא מבטל להם את פסק הדין. הפתרון הפשוט ביותר, תמסרו להם את ההודעה על ג\ר הדין, יעלה 18 ₪ למדינה אבל לפחות תמצו את הדין עד הסוף.
היו"ר דוד רותם
¶
ואם אני אשלח את זה ויעלה 18 ₪ , יבואו פעם אחת הוא לא בבית, יבואו פעם שנייה והוא לא בבית יבואו פעם שלישית ויתנו את זה לבת שלו בת 18.5.
היו"ר דוד רותם
¶
אם ידביקו על הדלת הרוח תיקח...בבתי המשפט העירוניים מדביקים על הדלת, את ידוע כמה נאשמים זיכיתי כי הרוח העיפה את ההזמנה? או השכן שרוצה לנקום בקליינט שלי תמיד בא ורואה דברי דואר אז הוא לוקח אותם .
שי גלעד
¶
אני מציע לעשות פאוזה בהצעה, לחייב את בתי המשפט והמשטרה למסור מסירות כפי שאנחנו חושבים שצריכים למסור ולבוא עם נתונים. האם באמת מספר אותם עבריינים שנוהגים בזמן פסילה לא הצטמצם.
היו"ר דוד רותם
¶
גם בתביעות אזרחיות? בכל התביעות? אז אני מעלה את האגרות באופן אוטומטי כי אני מוסיף את ה-18 ₪ האלה.
שי גלעד
¶
בתביעות אזרחיות אתה לא יכול לקבל אף פעם פסק דין אם לא הוכחת מסירה כדין. כאן המסירה הופכת להיות חזקה.
יפעת רווה
¶
ההזמנה למשפט צריכה להיות במסירה כדין, השלב הראשון, שאתה אומר שאנשים באמת לא קיבלו זה שלב שכן צריכה להיות מסירה לפי 237, זה אומר שלא קיבלו.
שי גלעד
¶
אותם עבריינים זה לא האנשים המעונבים שהולכים עם הלפטופ שלהם ורושמים את תאריך הדיון. זה יכול להיות נהג מונית שמקבל הזמנה לעוד שנה ושכח.
היו"ר דוד רותם
¶
הוא אומר כך, קנס אין לי בעיה, פסילה אני כן רוצה לבוא, שישמור את התאריך. תאמין לי שהוא זוכר דברים הרבה יותר פשוטים, את היום הולדת של אשתו הוא גם זוכר.
מלכה צדקה
¶
אנחנו נמצאים לא בשלב שמדבר עליו נציג עורכי הדין, אנחנו נמצאים כבר בשלב של עבירת הנהיגה בפסילה. זאת אומרת שאז עומדת החזקה והוא יכול לסתור אותה בשלב החקירה, במשטרה, אם להגיש נגדו כתב אישום של נהיגה בפסילה או לא. לא בשלב הראשוני של גזר הדין הראשוני בכל עבירה שהיא. אנחנו נמצאים בעבירה של נהיגה בפסילה, זה שלב נוסף, אז תקום החזקה.
שי גלעד
¶
אבל סעיף 299ב' מחריג רק את העבירה של נהיגה בזמן פסילה, כל שאר העבירות שרירות וקיימות בהצעה המקורית. או שאני לא הבנתי נכון. ההצעה המתוקנת מדברת אך ורק על נהיגה בזמן פסילה. כל העבירות האחרות הושלכו.
היו"ר דוד רותם
¶
זה לשלב זה, לקריאה הראשונה. יכול להיות שבין הקריאה הראשונה לשלישת נעשה עוד כמה שינויים ונוסיף עוד כמה עבירות.
חוה ראובני
¶
שתי הערות, כמו שזה כתוב, אני חושבת שצריך להוסיף לחוק תיקון עקיף של סעיף 67 לפקודת התעבורה. סעיף 67 , שזה עבירה של נהיגה בזמן פסילה, אומר, מי שהודע לו שנפסל מקבל או מחזיק רישיון נהיגה. צריך ליצור תיאום ניסוחי ופה הראו כאילו הומצאה. להוסיף ב-67 מי שהודע לו שנפסל.
היו"ר דוד רותם
¶
לא כתוב "מי שהודע לו בפועל" ואם תראי את 239ב' כתוב, רואים את ההודעה על גזר הדין בו הוטלה פסילת הרישיון או את ההודעה על החלטה, כאילו הומצאה בדין. פירושו של דבר, זה הודע לו.
חוה ראובני
¶
ה"הודע" הזה פורש כי יודע בפועל עד כה, פה אומרים לא כאילו הוא יודע, אלא כאילו הומצאה. צריך ליצור תיאום בפועל.
סיגל קוגוט
¶
בנוסח הקודם, שחשבו שהוא מיותר או לא מיותר, כאן זה יראו כאילו הודע לו על פסילה לפי סעיף 67.
חוה ראובני
¶
או לחלופין תיקון עקיף. הערה שנייה, אנחנו עדיין היינו רוצים לראות מצב שבו יש חזקת מסירה על הודעות פסילה של רשות הרישוי. בשלב הזה ההצעה לא הועברה לידי הממשלה, כי אנחנו אומרים בשיא היושר והגילוי , שבפסילות של רשות הרישוי אין את השלב המקדמי של הודע לו כדין וזו אכן בעיה. אכן יכול להיות מצב של חזקה על גבי חזקה. יש חזקת מסירה של הדוח וחזקת הרשעה כשהוא לא שילם את הקנס ועבר הזמן ועשה חמישה שה כאלה והגענו ל-36 נקודות ופסילה.
יחד עם זאת עדיין היינו רוצים להשקיע בנושא הזה עוד מחשבה ולבקש להשאיר את העניין הזה פתוח לשלב הקריאה השנייה והשלישית, נראה אם אנחנו מסוגלים לבנות איזושהי הצעה, תהליך ברשות הרישוי.
היו"ר דוד רותם
¶
את רוצה שאף אחד לא יכריז שזה נושא חדש. מה זה חשוב? הוועדה הזו מתחילה את הדיונים ב-09:00 ומסיימת ב- 09:30 מקסימום תגישו עוד הצעה, אז יהיה לנו עוד משהו לדון בו.
דן שני
¶
גם בניסוח החדש צריכים לחשוב על מקרה שהנאשם הוזמן כדין מכוח סעיף 37 באישור מסירה והוא בעצמו הגיש בקשת דחייה. השופט נעתר לבקשת הדחייה שלו וקבע לו מועד אחר. אז יש עליו מצד אחד חובה לבדוק, אבל החוק כנוסחו הנוכחי דורש ששוב נזמין אותו, הפעם הוא יכול להתחמק ומרכז הכובד של ההתחמקות יהיה במנגנון הזה, של הגשת בקשת דחייה והתחמקות מלקבל מבחינה פורמאלית את התאריך החדש. .
היו"ר דוד רותם
¶
לא שהודע לנאשם, זה בדיוק העניין, מה שקורה שהוא הגיש בקשה לדחייה ולא לוקח את ההודעה החדשה.
היו"ר דוד רותם
¶
ניגש להצבעה, מי בעד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה