מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 5-0

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
26.10.2009
הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 19
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
מיום שני, ח' בחשוון התש"ע ( 26 באוקטובר 2009), שעה:12:00

מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים
בגילאים 0 – 5, המשך דיון

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר
אורית זוארץ
חנין זועבי
רונית תירוש

יובל יעקבי – רפרנט תעסוקה ועליה באגף התקציבים, משרד האוצר
רחל אגמון – מפקחת ארצית סמך מקצועי וחד הוריות, משרד הרווחה
והשירותים החברתיים
תמר אלמוג – מעונות יום, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
סימה טרם – משרד הבינוי והשיכון
עו"ד נעמי אלדובי – הלשכה המשפטית, משרד החוץ
עו"ד לילך רביד – הלשכה המשפטית, משרד החוץ
פיני קבלו – סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי
שמעון נגר – מנהל מעונות
עו"ד גלי עציון – ארגון נעמ"ת
עו"ד מאירה בסוק – יועצת משפטית לענייני עבודה, נעמ"ת ירושלים
סיגל רונן כץ- יועצת משפטית, חברת שדולת הנשים בישראל
שאנה שכטרמן – קשרי ממשל, ויצ"ו
ולריה סייגלפישר – לוביסטית, פורום נשים לתקציב הוגן
רבקה קליין – מנהלת האגף לגיל הרך, מנהלת אגף מעונות, אמונה
יוסרה אבו שנדי – חברה בעמותת אלטופולה-אלג'מילה
סמייה חאג' יחיא – מנכ"לית עמותת בית אלטופולה-אלג'מילה
אוראל אלי
שני בן שטרית
שירן אקוניס
הדס שריקי
עו"ד אלה אלון – מנחה, הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל-אביב
עפרה בלוך – סטודנטית, הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל-אביב
רוני פוליטי – סטודנטית, הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל-אביב
אורלי לוטן – מ.מ.מ, הכנסת
אליעזר שוורץ – מ.מ.מ, הכנסת

נירה לאמעי

דלית אזולאי

אושרה עצידה





מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים
בגילאים 0 – 5, המשך דיון

חברים יקרים, אני שמחה לפתוח את ישיבת המעקב השנייה על התוכנית שלנו להקמת מעונות יום חדשים, והרחבת זכאויות סבסוד בסוגיית מעונות היום בעקבות ההסכם שהושג עם האוצר במהלך מושב הקיץ.

במהלך הישיבה הקודמת נתקלנו במספר שאלות שהן עדיין פתוחות, והיינו שמחים לקבל עליהן מענה. תמר, נציגת התמ"ת, אחת השאלות הראשונות שהיתה היא היכן יוקמו המעונות החדשים כאשר הקריטריון לפי המקומות שיש בהם את ההסדר. השאלה שהתעוררה תוך כדי הדיון בעקבות העובדה שגילינו שרוב המקומות שיקבלו מעונות הם מקומות חזקים יחסית, היתה מה יהיה עם אזורי הפריפריה שעל-פי הדיווח שלכם נותרים למעשה ללא מענה, וללא בניית מעונות יום חדשים. תמר, אני אשמח אם תסבירי את המסמך שהבאת לנו, וההשלכות שלו מבחינת האזורים בהם ייבנו מעונות היום החדשים על פי התקציב של 30 מיליון השקלים שהובטחו.

ברשותכם, אני מבקשת להסביר שהמשרד יכול לאשר תמיכה לבניית מעון יום במסגרת המגבלה ומבחני התמיכה שמאושרים גם לפי הוראות התק"מ, וגם לפי דרישות משרד המשפטים. כלומר, מבחן התמיכה צריך להיות מפורסם לכלל מדינת ישראל באופן שוויוני, עם קריטריונים שיכולים לתת מענה שוויוני ככל שניתן לכל האזורים ברחבי הארץ. לכן, אני לא יכולה כאן לבוא ולהצהיר שאני יכולה להבטיח לוועדה באיזה מקום נקודתי, ספציפי, יוקם המעון הבא במסגרת ה-30 מיליון שהובטחו. ולמה? קודם כל, זה תלוי הרצון הטוב של הרשות המקומית בכל יישוב ויישוב, היכולת הפיננסית שלה להתמודד ולהשיג את ה-matching הנדרש, המוכנות שלה בכלל לקחת חלק כדי לפתח את הגיל הרך שלא נמצא ולא מאורגן במסגרת חוק חינוך חובה שמתוקפו מחויבת גם רשות מקומית. רשות מקומית, לכל ילד מעל גיל 3, עושה את כל המאמצים ליצור את המסגרות הנדרשות לגילאי 3 – 5, ובוודאי ובוודאי כשהילד מגיע לגיל 5 שזה תחת חוק חינוך חובה אז היא נדרשת על פי חוק לייצר מקום לכל אזרח או תושב ביישוב שלה. זה לא תואם למדיניות לגבי גיל הרך, וזה באמת דיפרנציאלי.

אני הצגתי לפניכם את רשימת היישובים שקיבלו תמיכה בשנת 2008, וניתן לראות בקול קורא שביצענו בזמנו, ושפרסמנו בכל האמצעים, התקבלו בקשות לוועדת התמיכות של המשרד, והתמיכה אושרה לא רק למרכז הארץ, לא רק ליישובים החזקים. יש הרבה ישובים גם בפריפריה שפנו וקיבלו את התמיכה. מתוך סך כל היישובים האלה שקיבלו את התמיכה, רק שלושה נכון להיום סיימו את בניית המעון. גם על זה אין לי שליטה, ובגלל זה במסמך שהכנתי לוועדה ציינתי שמשך בניית המעון יכולה להתארך משהו כמו שנתיים עד ארבע שנים. זה תלוי מאוד בדרכי הפעולה של כל רשות ורשות. רשות דינאמית ויצירתית תעשה את זה מהר, ויכול להיות שברשות אחרת בגלל מגבלות כאלו ואחרות זה יהיה אחרת. אין לי שום שליטה איך ללחוץ על הרשות לעשות את זה תוך פרק זמן מסוים.

דיברנו גם על הסבה של מבנים קיימים למעונות שזה דבר יותר קל לכאורה. באיזה רשויות
מקומיות יש לך פוטנציאל לערוך הסבה?

שוב, זה גם יהיה במסגרת מבחן תמיכה בקול קורא. במבחן הזה יהיו מעוגנים הקריטריונים והדירוגים השונים למציעים השונים, וזה תלוי איזה רשויות יעשו ויחפצו להגיד: יש לי מבנה כזה, אני פונה למשרד לבקש את הסיוע שלו לשיפוץ. גם פה אני לא יכולה להגיד לכם לא איפה זה יקרה, מתי זה יקרה, כמה כאלה יהיו, ואיפה.

אחד הדברים שצרמו לנו מאוד זה באמת העניין הזה של שוויוניות ביחס בין מרכז לפריפריה. קודם כל, אני עדיין לא מצליחה להבין מבחינה ייעודית איפה המקומות. הרי אחת הבעיות במסמך הזה, לדעתי, זה שהוא כותב איפה מקומות הדחייה. אני יכולה כמובן לעשות את החשבון איפה המקומות שבהם נדחו הכי הרבה ילדים. אבל, היה לי הרבה יותר נוח אם הייתם מרכזים לפנינו את מספר היישובים בהם יש כרגע את החסר הכי גדול במעונות. האם יש לך מסמך כזה אולי?

החסר שמוכר לנו הוא בעיקר במקומות האלה שציינתי במסמך שהגשתי. יכול להיות מצב, וסביר להניח שקיים מצב שיש חסר גם במקומות אחרים. אבל, שם ההורים לא יודעים אולי לעמוד על זכותם, לדרוש את זה.

לכן, בצפון תל אביב החסר הוא הכי גדול על פי המסמך הזה.

תמר, איך אנחנו יכולים לבדוק את הצורך האמיתי של האוכלוסייה באותם מקומות כמו: בשדרות, בירוחם, ביקנעם, בדרום תל-אביב, באזורים מסוימים בירושלים, ולא רק את הביקוש המעשי? כלומר, איך אנחנו יכולים להגדיל את המודעות?

השאלה שלי היא לא איך נבדוק, השאלה שלי היא לאיזו מטרה. אם היתה לי מטרה מוגדרת אז יכול להיות שהייתי מוצאת גם את הפתרון. אם המטרה היא לזהות היכן קיימים פערים וקיימים צרכים גבוהים, ואז לקחת את הכסף ולייעד אותו לאותם מקומות, אז היינו במקום אחר. אבל, אני הסברתי כבר בתחילת הדברים שלי שלפי נהלי העבודה, לפי מבחני התמיכה, אין למשרד היום את האפשרות ואת הפריווילגיה לבוא ולהקצות את התקציב הממשלתי הזה ליישוב א', או ליישוב ב', או ליישוב ג'. זה צריך להיות באופן שוויוני, באמצעות קול קורא, באמצעות מבחן התמיכה, וזה תלוי אם מעוניינים להגיב. אפשר לעשות קמפיין הסברה ציבורי נרחב גם בקרב הרשויות, אולי בעזרת השלטון המקומי, שמשרד התמ"ת נערך להגיש תמיכה כזאת וכו', גם להסבת מבנים, גם לבניית מעונות. לעודד את הרשויות לפנות אלינו, ולהגיש את הבקשות, ואז אנחנו נתמודד עם הבקשות, ונעשה את מה שמוטל עלינו במסגרת המבחנים.

תמי, לפני כמה שנים עשיתם את זה דרך משרד השיכון, נדמה לי, בליmatching - ברודט, אם אני לא טועה. האם זה משהו שאין אפשרות לשחזר אותו עם חלק מהכסף, כשאת אומרת שמתוך ה-30 המיליון אני לוקחת נניח 10 מיליון, ואומרת שזה סכום שאני כרגע מייעדת אותו לבנות בלי matching. יובל ואת דיברתם בישיבה הקודמת על מציאת איזון בין ביקוש לבין חיזוק הפריפריה. נניח שאחוז מסוים מוקצה לחיזוק הפריפריה, זה אחוז מסוים שאני בונה איתו מעונות, אני משלמת לבד את הבנייה, ובאחוז השני אני באמת אלך לפי ביקושים. האם זה משהו שהוא אפשרי?

התשובה היא לא, מכיוון שמשרד השיכון בנה מעונות יום מתוקף התקן לבניית מוסדות חינוך במבני ציבור. מי שמכיר את ועדת ברודט, יודע שהוועדה בראשותו של השופט ברודט קבעה תקן כמה מעונות, כמה גני ילדים, כמה בתי-ספר, צריכה המדינה במימון מלא להקים בכל שכונת מגורים חדשה שיש בה 1,600 יחידות דיור ומעלה.

אורלי לוטן

האם כרגע הכול בנוי לפי התקן?

משרד השיכון עשה את זה מתחילת 98 - 99 לאורך איזה שש-שבע-שמונה שנים. מה שלי ידוע הוא שגם התקציבים שהם בבניה כזאת הסתיימו. למשרד השיכון אין בנייה.

אבל, הוא לא עושה את זה מהתקציב שלו. הוא עושה את זה מתקציב הפיתוח שהדיירים שילמו.

לא, זה מתקציב שלו.

יש תמיד matching בין הרשות המקומית.

לא, היה בלי matching.

תאמיני לי חמש שנים ביליתי בשלטון המקומי, על כל שקל שמשרד החינוך נותן, יש לו matching של הרשות המקומית.תמר אלמוג:

לגבי מעונות יום שאנחנו ליווינו את התהליך, משרד השיכון הקצה את התקציב לרשות, ואנחנו היינו שותפים בתהליך של הקצאת המבנה שנבנה לגוף שמפעיל. לא התערבתי בקטע הכספי.

אני רוצה להבהיר שמשרד המשפטים מתנגד נחרצות שמשרדי ממשלה – שני משרדים או יותר – יממנו תמיכה למטרה דומה. זאת אומרת, אם אני עכשיו מקצה מכספי משרד התמ"ת X כסף לרשות מקומית בשביל לבנות מעון, אותה רשות מנועה מלהגיש בקשה לאותה מטרה למשרד השיכון. זה מובנה כחלק ממבחני התמיכה.

זה היה extra money, שיעבירו את הכסף למשרד השיכון. מצידי, שיעבירו את הכסף למשרד אחר ושהם יקצו את הכספים.

אגב, האם יש אפשרות לבטל את ה-matching הזה של הרשות המקומית?

שאלנו.

זה extra money. זה לא כסף שמוקצה או מיועד.

תמי, איך אפשר בכל זאת לבטל את ה-matching?

ביטול ה-matching זה מה שחברת הכנסת כאן הציעה, שהכסף יעבור למשרד השיכון.

מצוין.

משרד השיכון יכול לעשות שני דברים: פעם אחת – אולי להקצות את מלוא הסכום לבנייה. פעם שנייה – הוא גם יכול לבוא ולהגיד: נקודתית אני רוצה לבנות בעיר מסוימת, בשכונה מסוימת.

נכון, ואני נותן את כל הסכום.

אני לא יכולה במנגנון הקיים הזה לעשות - - -

רגע, אבל איפה ה-say המקצועי?

ה-say המקצועי של משרד התמ"ת יישאר כיוון שגם כאשר משרד השיכון מקצה את התקציב והרשות בונה - קודם כל, המעון נבנה רק כשיש תוכנית למעון, והיא צריכה לעבור את אישור התמ"ת. כשמסתיימת בניית המעון, פונה הרשות אליי לבקש הכרה ואז אנחנו כאן מלווים את כל התהליך.

זה כבר תהליך פנימי של תכנון והפעלה, וכל הנושאים הפדגוגיים. אנחנו מדברים על ההיבטים הפיזיים כי שם הבאג. הבאג הוא במקום הפיזי. לגבי ההפעלה והתכנון הפדגוגי, אין ספק שאחר כך התמ"ת הופך להיות חלק מזה. הבאג שלנו הוא במקום שממשלת ישראל – וגם כאן העבודה שעשתה יושבת ראש הוועדה, והצליחה לגייס extra money. אנחנו לא מדברים על התקציב הזה כתקציב שהוא בשוטף, אלא באמת תקציב נוסף. התקציב הנוסף הזה צריך להגיע לייעודו.

יובל, קודם כל, יש כאן שאלה עקרונית לגבי 150 מיליון שקלים שהובטחו במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה, שלא ראינו את השקיפות שלהם. איפה הם יבואו לידי ביטוי?

אמרתי כבר בישיבה הקודמת, ה-150 מיליון שקלים האלה נמצאים בבסיס התקציב.

לאן זה הולך?

רובו ככולו של הכסף הולך לקליטת ילדים חדשים, להרחבה הטבעית של המערכת – פשוט לסבסוד. קודם כל, הרחבת מספר הילדים בכל אזורי הארץ בלי תוכנית מיוחדת.

חברים, המטרה של הישיבות האלה היא להגיע לקונקרטיזציה של המספרים הגדולים. הווה אומר, אנחנו רוצים לדעת כמה ילדים נוספים ייהנו מהזכאות, ומה הרחבת אשכולות הזכאות של ההורים שמגיעים משיעורי הכנסה שונים?

אני אגיד בערך, כי אני לא זוכר עכשיו בדיוק. אבל, מערכת מעונות היום גדלה במשהו כמו 2% - 3% בשנה, ועל משהו כמו 90,000 ילדים זה אומר 2,700 - 3,000 ילדים חדשים.

הצפי ל-2010 הוא שאנחנו נגיע 105,000 ילדים, כולל הצהרונים.

2010 זה עכשיו, הכסף הוא עכשיו. תקציב האגף עלה בערך ב-30% עם התוספת של ה-150 מיליון. מספר הילדים לא עלה ב-30% במעונות היום השנה. האם יקלטו ילדים נוספים במהלך שנת הלימודים הזאת?

כן.

אבל, ההרשמה נסגרת בפברואר-מרץ.

במעונות יום ההרשמה למסגרות ולגני ילדים נעשית כל השנה עד סוף שנת הלימודים. לא בכל מקום אין מקום.

בפעם הקודמת מיפוי לאן הכספים האלה הולכים? האם אפשר לקבל מיפוי מסודר, איפה הוגדלו מספר הילדים, מסמך רשמי של המשרד שמצביע לאן הלכו 150 מיליון שקלים, איפה העמקת הסבסוד, איפה הוגדל מספר האמהות העובדות, איפה יש אינטרוולים יותר גדולים בכל מה שקשור לאמהות שהשכר שלהם קצת יותר גבוה והן לא נכנסות לתוך הקטגוריה הבסיסית? על זה דיברת בפעם הקודמת, נכון?

אלה נתונים שאני יכולה להציג באוגוסט 2010, ואני אסביר מדוע. כיוון שבאמת הקליטה של הילדים במערכת היא הדרגתית לאורך השנה.

אז איפה הכסף?

קודם כל, פיזית עדיין לא כל הילדים קלוטים במערכת הממוחשבת. הכסף כן משולם לארגונים כמקדמות. אנחנו שילמנו לארגונים גם חודש שעבר וגם החודש מקדמות על בסיס נתוני אוגוסט שהיתה קליטה מלאה, בהנחה שנמצאים אצלם הילדים, רק שעדיין קיים פער של הקליטה שלהם במערכת המחשוב.

כלומר, הארגונים קיבלו 30% יותר, אם אני מבינה נכון?

בוודאי. אני יכולה לומר כך, אם לפי נתוני האמת, לדוגמה נעמ"ת שצריכים להיות קלוטים אצלם משהו כמו 20,000 ילדים, קלוטים נכון להיום 5,000, נעמ"ת מקבלת מקדמה כאילו קלוטים אצלה לפחות 15,000 ילדים.

וויצ"ו? איפה ויצ"ו בתמונה?

אותו הדבר, כל הארגונים.

יושב כאן הצוות המשפטי של ויצ"ו, אולי הם יתייחסו?

אני לא הצוות המשפטי, אבל אין לי נתונים לגבי זה.

אנחנו לא עושים את זה לוויצ"ו או לנעמ"ת, אנחנו עושים את זה flat לכל הארגונים. אנחנו נותנים מקדמות בשלושת החודשים הראשונים של השנה על פי נתוני אוגוסט בהנחה שכל- - -

אבל, זה מתבסס על נתונים של שנים קודמות. התקינה שלכם צמצמה ילדים, ואני לא מצליחה להבין איפה גדלה המערכת.

קודם כל, נתונים סטטיסטיים קיימים, ואי אפשר לשנות אותם. אפשר להוציא נתונים סטטיסטיים של כמה ילדים בפילוח לכל ארגון וארגון, כמה היו בתשס"ז, כמה בתשס"ח, כמה היו בתש"ע. אלו נתונים שאפשר להגיש ולהציג אותם. גם מבחינת מספר הילדים וגובה התקציב שהוקצה לכל ארגון.

אני חוזרת לחשש שלנו שסכומי הכסף יתמסמסו בסוף. יובל, אני חוזרת ל-150 מיליון שקלים. אמרת שזה יהיה בפיזור כלל ארצי. היינו רוצים לקבל דיווח בסוף השנה לאן הולכים ה-150 מיליון שקל.

ואם זה לא ינוצל כי לא ייקלטו ילדים חדשים, האם אפשר להעביר את הסכום העודף לבינוי בשנה הבאה – תוספת?

בדצמבר נצטרך לקבל את הדיווח לגבי השאריות?

אני כבר אומר שלא יהיו שאריות. בכל מקרה, תמונה תהיה לנו כבר - - -

האם מישהו בדק כמה הסבסוד באמת משפיע על מטרת הצעת החוק שזה תעסוקת אמהות? כלומר, איפה התועלת השולית היא הכי גבוהה? זאת אומרת, האם אימא בצפון תל-אביב שלא תקבל את המעון זה אומר שהיא תעזוב את העבודה או שהיא תלך למעון פרטי, או מישהי בפריפריה שלא תקבל את המעון היא פשוט לא תצא לעבוד? האם זה קשור לזה שאולי בפריפריה אין מקומות עבודה, וזו הסיבה שאין שם עידוד תעסוקה?

צריך לזכור שמטרת החלטת הממשלה היא עידוד תעסוקה, ואנחנו צריכים לראות איפה בניית מעונות משרתת את המטרה הזאת. ואם אחוז התעסוקה בפריפריה אצל נשים הוא נמוך יותר, והוא נמוך יותר, איך אנחנו מתאימים את המצב כדי להביא להגשמת המטרה הזאת? השאלה היא האם נעשתה עבודה יסודית על זה, על פילוח האזורים?

אנחנו נותנים מענה לביקושים.

כבר אמרנו שהם לא ביקושי אמת. בינינו, הלוא עיקרון השוויון חל על שווים, לא על שונים. אי אפשר להשוות שונים, אפשר להשוות רק שווים. כלומר, אם משרד המשפטים רואה בפריפריה או במרכז אנשים או פרטים שחלים עליהם עקרונות שווים כי הם שווים, אולי יש לנו בעיה בהגדרות.

אולי צריכים להושיב פה סביב השולחן הזה גורמים נוספים שמשפיעים על נושא עידוד התעסוקה.

כולל מהתמ"ת. לאשכולות הלמ"ס יש להם איזשהו בסיס. הבסיס נוגע למעמדות הסוציו-אקונומיים.

אגב, זה גם מעגל קסמים כי הכניסה למעונות היא לעובדות. אם את לא עובדת אז את לא נכנסת למעונות.

ממש לא מדויק. אנחנו מאפשרים לאמהות שנמצאות בהכשרה ובלימודים אקדמיים לקבל את התמיכה עוד לפני שיצאו לעבוד.

זה בפיילוטים מיוחדים.

לא, זה בקריטריונים לתמיכה. בקריטריונים לתמיכה יש הגדרה של אוכלוסיות שזכאיות לתמיכה. אחת מהן זה אוכלוסיית הלומדים. תכנסי לאתר שלנו. זה לא בפיילוט. אוכלוסיית הלומדות היה כל השנים, וזה קיים כבר עכשיו.

אני רוצה לחזור גם לשאלת היישובים, וגם לשאלת הרחבת האמהות. אמרתי שההישג שלנו יהיה כשאנחנו נוכל לתרגם אותו לאמהות שיבואו אלינו ויאמרו: אני מרוויחה כך וכך שקלים, האם אני אוכל היום להיכנס לתוך מעגל הזכאות של התמ"ת? זאת בעצם השאלה. תנסי להפריד לי. השאלה מופנית גם ליובל, איפה יבואו לידי ביטוי 320 מיליון שקלים שאנחנו נותנים להרחבת מעגל הזכאיות? האם אישה בשדרות שיוצאת לעבוד יכולה היום לשלוח את הילד שלה יותר בקלות למעון? אני רוצה להבין את הנקודה הזאת.

אני אסביר. הקריטריונים הקיימים להעמקת תמיכה, כלומר סבסוד ילדים במעונות, לא מתאימה לאימא שרק מתחילה לעבוד, או מוצאת עבודה בהיקף חלקי, משום שככל שמספר שעות עבודתה נמוך גם התמיכה או שבכלל לא מתאפשרת, או שהתמיכה היא נמוכה, ואז זה כאילו הביצה והתרנגולת. פעם אחת - היא מוצאת רק חצי משרה, ואז היא משתכרת נמוך. פעם שנייה - כשהיא פונה אליי והיא מבקשת את התמיכה להשמת הילד במעון, אז היא לא זכאית או זכאית למעט מאוד, ואז לא נשארת לה הכנסה פנויה למימון שהות הילד במעון, וזו הבעיה שהסברתי לחברת הכנסת לגבי המגזר הערבי במיוחד כשהרבה נשים עובדות בחלקיות משרה, ומתקשות גם להתמודד עם המימון המלא של המעון, או אי קבלת התמיכה.

זאת נקודה מאוד משמעותית. אני רוצה לשאול אותך שאלה ספציפית שעלתה אצלנו בדיון תוך כדי, וזוהי סוגיית המורות. הרבה פעמים למורה יש כך וכך שעות, והיא לא יכולה




לעבוד יותר ממספר השעות הזה וזה לא מגיע לכדי משרה מלאה מבחינת מספר השעות המקובל בשוק העבודה. מה היחס למשרת הוראה?

אני אזכיר לגברתי. סוגיית המורות הגיעה לדיון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת. יושב-ראש הוועדה דאז הטיל עלינו ועל נציגי הסתדרות המורים ומשרד החינוך לשבת יחד, להציג את הנתונים, ולבדוק יחד איך ניתן להכניס אותם בכל זאת למעגל הזכאות. המסקנה שעלתה היתה שבאמת בפועל המורים לא עובדים רק 18 או 20 או 24 שעות, אלא יש להם ישיבות, יש להם השתלמויות. אבל, זה לא בא לידי ביטוי בתלוש השכר. מנכ"לית משרד החינוך לשעבר שלומית עמיחי הצהירה שיש בכוונת משרד החינוך לעדכן את תלוש השכר של המורים שיופיעו בו כל השעות הנוספות שהן מועסקות בעקיפין, ולא בצורה ישירה בהוראה פרונטאלית בכיתות. ברגע שהתיקון הזה יבוצע על-ידי משרד החינוך לא תהיה בעיה אצלנו. היא תבוא ובתלוש השכר שלה יהיה כתוב מספר השעות שהיא עובדת.

זה אופק חדש.

ברגע שיוכנס העדכון לתלוש שכרם של המורים אז לא תהיה שום בעיה. המורה תציג את תלוש השכר ולא יופיעו בו 18 שעות או 20 שעות, אלא יופיע בו 30 או 40, ואז התמיכה תינתן לה בהתאם.

האם זה תלוי באופק חדש? במה זה תלוי?

זה תלוי במדיניות משרד החינוך האם להכניס בתוך תלוש השכר של המורים לא רק את השעות הפרונטאליות שכל מורה מבצעת, אלא את מכלול השעות שהיא עוסקת או עושה במהלך כל החודש.

אני רוצה להבין, אז כל עוד אין לך תלוש השכר המלא הזה - - -

אני לא יכולה לעזור לה.

האם אי אפשר להגדיר חלקיות משרה במקום שעות?

לא, אנחנו איזשהו תיקון נוסף בהסכמת אגף התקציבים בשנה שעברה. הלכנו לקולא בעניין הזה, ועדכנו את הקריטריונים כך שגם אישה שעובדת 24 שעות ואילך, ולא רק זו שעובדת 40, יכולה לקבל סיוע מהמדינה בקטע הזה של ה- - -, אבל הוא מאוד דיפרנציאלי, ותלוי מספר השעות. זאת אומרת, יכול שבפועל היא 40 שעות, אבל בתלוש כתוב 24, ואז היא מקבלת תמיכה. אבל, היא נקנסת במירכאות בשיעור התמיכה שמגיע לה בפועל.

השאלה היא האם במקום להסתכל על השעות, להסתכל על היקף המשרה? כולם יודעים שמורה שעובדת משרה מלאה, בפועל עובדת 40 שעות.

אין לנו במערכת מדד כזה שמאפשר בדיקה של היקף משרה. אנחנו לא עובדים לפי אחוזי משרה והיקפי משרה כי זה משתנה מארגון לארגון, ממעסיק למעסיק. יש לנו בעיה רצינית להנחות את האנשים שקובעים את התמיכה הזאת על בסיס הנתונים האלה על נתון מוצק, ברור וחד ככל האפשר.

איך אנחנו פותרים את הבעיה של המורות? האם זה עד שמשרד החינוך לא יתחיל להכניס?

תבקשו ממשרד החינוך לעדכן את התלוש.

האם זה דבר שיכול להתבצע אצל כל המורות בישראל, לא רק מורות אופק חדש?

לא, כל המורות.

זה לא כל המורות, זה רק מה שהצטרפה לאופק חדש. אני חושבת שקודם כל צריך לזמן את יושב-ראש הסתדרות המורים שהוא המחותן הראשי לתוכנית אופק חדש, ולומר לו: אדוני, זו עבודה בעיניים פעמיים. מעבר לוויכוחים שיש על אופק חדש, לא יכול להיות שמורה תיקח על עצמה את הרפורמה ולא תקבל אישור על מלוא השעות שהיא עובדת והיא נמצאת שם. זה לא מעניין אף אחד אם זה פרונטאלי או לא פרונטאלי. היא נדרשת להיות היום ארבעים שעות, וצריכים להתייחס לזה כארבעים שעות, וכך צריך גם לרשום בתלוש. הוא צריך לדעת את זה, והוא צריך לדרוש את זה ממשרד החינוך. אם הוא ידרוש את זה, זה יקרה.

ואז היא לא מגיעה לשכר מינימום. כי אם מחלקים את השכר שהיא מקבלת בארבעים שעות, היא לא מגיעה לשכר מינימום.

אבל, יש את הבעיה עם ארגון המורים. זה לא יפתור את הבעיה שלהם. זה לא יפתור בכלל למורות בתיכון.

פיני קבלו, בבקשה.

נמצא איתי גם שמעון נגר שהוא מלווה הרבה מעונות יום ביישוב.

הבעיה היא בעיקר בפריפריה. אני הייתי ראש עיר, אבל גם לפני היותי ראש עיר, ידענו שכל הנושא הזה של מעונות יום, אותם ארגוני נשים שהלכו לפריפריה, הלך וירד. לדוגמה, בבית שאן היו כשמונה מעונות של נעמ"ת, והיום אף מעון לא נמצא שם - הכול נסגר. מבחינת מדיניות הם הלכו והתמקדו יותר באזורי המרכז, ופחות ופחות באזורי הפריפריה.

אז לאן הולכים הילדים?

המעונות עברו בעיקר לחברי שיושב משמאלי, לתחום החרדי. ל"אמונה", פחות. בעיקר, בעיקר, לחינוך החרדי העצמאי.

ולקיבוצים.

חלקם הלכו לקיבוצים. זה נבע מזה שבחלק גדול מהמעונות האוכלוסייה לא יכלה להתמודד מול אותם מחירים שהרקיעו שחקים. גם עם הסבסוד הגדול שהתמ"ת מסייע, זה מאוד קשה ברווחה ב-450 שקלים שצריך לשלם. לכן, אנחנו ראינו שמה שקורה הוא שישנה נסיגה בנושא של מעונות יום באזורי הפריפריה. אני מתייחס לזה לא רק כמי שבא מבית שאן, אלא כסמנכ"ל בשלטון המקומי. אני מלווה את הנושא הזה גם בתיק הרווחה שאני נושא. אנחנו רואים שככל שאתה מתרחק, וככל שהמעמד הסוציו-אקונומי הוא נמוך, או ככל שהרשות נמצאת במשבר כלכלי, כך פחות מעונות מוקמים שם בשנים האחרונות. חלק מהמעונות הוקמו על-ידי הסוכנות היהודית עם קום המדינה באמצעות תנועות הנשים. לאחר מכן, גם משרד השיכון בכל מקום שבו קמה שכונה הקים את כל השירותים. אבל, לאט לאט גם משרד השיכון הוציא את עצמו, ויצר חללים באותן שכונות שקמו, ולא קמו מעונות ליד. לכן, משפחות נאלצות להסיע את הילדים שלהם למרחקים, לקיבוצים, על מנת למצוא שם קורת גג או את החינוך שהם רוצים. לא תמיד אתה מוצא ביישוב הקטן את אותו זרם חינוכי שאתה רוצה לתת לאותם ילדים.

אני שומע כאן שהרשויות צריכות לתת matching והשתתפות. אנחנו כשלטון מקומי יש לנו את מפעל הפיס. מפעל הפיס הולאם בעצם על-ידי האוצר, ומרבית הכסף הולך לכיתות לימוד. אומרים שגילאי 0 – 5 הוא הגיל החינוכי ביותר שבו צריך לעצב את הילד. אני לא יודע למה לא נותנים האחריות הזאת למשרד החינוך, להוציא את זה מהתמ"ת. במשרד החינוך לוקחים ממפעל הפיס את הכספים לטובת כיתות. כפי שבונים כיתת לימוד ברגע שיש גידול ילדים, יבנו מעונות מכספי הפיס.

אני מסכימה איתך. הייתי שמחה מאוד שכל הנושא הזה יהיה תחת משרד החינוך. אבל, מה לעשות שניסיון החיים הפוליטיים הוכיח שקשה מאוד להעביר את הנושא הזה.

המצב היום הוא שגם הרשויות המקומיות קורעות תחת הנטל. אנחנו רואים שבמגזר הערבי נושא המשפחתונים יותר מפותח משום שלרשות אין את הכוח הכלכלי להקים מעון, או כל משרד אחר לא הקים. לכן, יש יותר משפחתונים אליהם הילדים נשלחים. בבני ברק ובירושלים המשפחתונים יותר מפותחים בשכונות שבהם הרמה הסוציו-אקונומית היא קשה, והמעונות פחות. אנחנו בעד יותר מעונות שבהם יש באמת פיקוח, פיקוח חינוכי, וישנם כל הדברים האלה.

לכן, אני מציע לא לבנות כפי ששמעתי כאן matching. חלק גדול מהבעיה של הפערים הגדולים בין המרכז לפריפריה זה אותו matching שיוצר פערים ברווחה, ויוצר פערים בכל תחום. אני אתן דוגמה ממה שקורה ברווחה. בעיקר ברווחה, הרשויות הקטנות לא מצליחות לקבל את אותם תקציבים בגלל ה-matching, והם פשוט לא לוקחים אותו. הם לא עושים את הפעולה הזאת, הם לא לוקחים את כוח האדם הדרוש. העודפים נשארים בסוף השנה.

פיני, איך אתה מציע לפתור את בעיית ה-matching?

למשל, אני עשיתי עכשיו פרויקט במשרד הרווחה, במוסדות הרווחה. נדמה לי שגם במשרד התחבורה עשו את זה. יצרו שם matching מדורג. יש מקומות שלקחו 5% במקום 25%, או לקחו 10%. צריך לשנות את זה. האוצר מתנגד, אבל צריך להיאבק בתופעה הזאת כי ה-matching יוצר את הפער. נתתי את הדוגמה מהרווחה. לא די בזה שהם לא משתמשים בכספים שעומדים לרשותם, אלא מה שקורה הוא שבסוף השנה נותרים כספים והכספים הולכים לרעננה או לחולון ששם באמת יש להם כסף ל-matching, וכך הפער הולך וגדל.

וראש הרשות חוטף על הראש, ובשנה הבאה הוא לא מקבל כספים.

בסקר שעשיתי מצאנו שבין הסוציו-אקונומי 3 לזה, הפער הוא 1 ל-6.

הנקודה הזאת של התלות בעושר או בעוני של הרשות המקומית היא מאוד משמעותית. היו כאן שתי אפשרויות. יש את האפשרות האחת שזה באמת ההעברה של הכסף למשרד השיכון - בואו נדבר על זה. אם אנחנו מעבירים את הכסף למשרד השיכון כשורה תקציבית, האם אנחנו שולטים שליטה מלאה בייעודים של אותם מיליונים? האם 30 מיליון שקל יוכלו להיות מנווטים לפי המקומות שאנחנו נבחר?

יש לי שאלה. איך משרד השיכון למי לייעד את הכסף?

לפני כן, יובל, מה אתה אומר על האופציה הזאת?

אל"ף, אני לא מכיר את הקריטריונים שלפיהם שיכון מקצה את הכספים של ברודט. בי"ת, עד כמה שידוע לי יש איזשהם כספים, יש איזשהו תקציב לתקני ברודט. צריך לדעת איך להשתמש בו. אבל, בעיקר אני חושב שמשרד התמ"ת יכול לעשות את זה דווקא באופן יותר גמיש אפילו.

קודם כל, השאלה הראשונה היא לאן אנחנו רוצים להקצות את הכסף? כי אם מחר אנחנו נלך ונבנה בבית שאן, לצורך העניין, שני מעונות יום והם יישארו ריקים, ולמה הם יישארו ריקים? אפילו אם יש מספיק ילדים, עדיין החינוך הזה לא ניתן בחינם. ואם ליד מעון של נעמ"ת יש מעון של ש"ס שעולה חצי מחיר, או רבע מחיר, אז אני לא רואה איך אנחנו נתחיל למלא אותו. שוב הפעם, זה לא שאני מוותר על האופציה הזאת, אני רק אומר שזהו משהו שצריך לחשוב עליו. כי אם ברחובות אני יודע שיש לי חמישים נשים שלא הצליחו למצוא מקום לילד שלהם, אז אני הייתי הולך אולי גם על רחובות. סקר הצרכים הכי רלוונטי לצורך העניין הזה הוא כמה ילדים רצו להירשם ונדחו.

קיבלנו הסתייגות לסקר הזה שברגע שיש מקומות שברגע שנדחים הולכים, ולא נשארים ברשימת המתנה. לכן, זה לא בהכרח משקף את המציאות.

לא נרשמים.

לא משנה, אני רק אומר שקודם כל צריך לשאול את עצמנו לאן אנחנו רוצים לייעד את הכסף. אם נגיע למסקנה שאנחנו רוצים לייעד את הכסף גם לאזורים פריפריאליים או גם למגזרים מסוימים, אז אני חושב שייעוד הכסף כשלעצמו לא פותר לנו את הבעיה. צריך לעשות שם איזושהי תוכנית יותר עמוקה שאולי צריך לחשוב עליה, וזה שאם אתה כבר בונה מעון יום, כמו שבנית בעיר רהט בזמנו, ואם אתה רוצה לבנות מעון יום במגזר הערבי, אז אתה צריך גם להשלים את זה בצעדים משלימים כך שמעון היום הזה יתמלא, כי אם הוא לא יתמלא אין שום טעם. גם במשרד האוצר ובמשרד התמ"ת מבינים שהבעיה של שיעור השתתפות בעבודה של נשים, בפריפריה היא יותר חריפה מאשר במרכז, או במגזר הערבי זה הרבה יותר חמור מאשר בתוך המגזר היהודי. האם לקחת את כל התקציב של בינוי מעונות יום ולבנות אותם במקומות האלה זו התשובה הנכונה? רק אם אנחנו עושים איזשהו צעד משלים. כי עובדה שמשרד התמ"ת ומשרד האוצר כן חשבו על המגזר הערבי, ואמרו: במגזר הערבי יותר נכון להשקיע במשפחתונים. ראינו שהמעונות שנבנים במגזר הערבי לעיתים קרובות נשארים ריקים, ואז אמרו שמשפחתונים זה משהו שיותר מתאים למגזר הערבי. זה לא אומר שוויתרנו.

אבל, האופציה הזאת קיים גם בתוך ה-30 מיליון האלה.

של בניית משפחתונים?

בוודאי.

לא. למשפחתון אין שום - - -

למה? "להקצות בשנת 2010 תוספת בסך 30 מיליון שקל לתקציב האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד התעשייה".

זה לא בתוך ה-30, זה בתוך ה-320. אנחנו מדברים רק על הבינוי.

אבל, יש לכם תוכניות למשרד התמ"ת על עידוד תעסוקה באזורים האלה, נכון? כלומר, זה אותו משרד.

כן.

מה הצפי שלכם להתפתחות מספר מקומות העבודה לנשים באזורים האלה, ואז אפשר על פי זה לווסת את בניית המעונות. אם אין לכם צפי בחמש השנים לתוספת מקומות עבודה, אז באמת אין צורך לבנות מעונות אולי. אבל, השאיפה של הממשלה שזה יקרה כמה שיותר מהר. צריך לשלב שני אגפים במשרד ולראות איך עובדים ביחד.

שוב, זו שאלת הביצה התרנגולת - אם נשים לא יוצאות לעבוד כי אין מקומות עבודה, או כי אין מעונות. כשמציעים החלטת ממשלה בעניין צריך לבדוק מה המצב בשטח.

אני מסכים עם מה ששניכם אמרתם. זה רק אומר מה שאני אומר. כשהולכים לבנות מעון יום במגזר הערבי או בעיירת פיתוח בפריפריה, אז צריך לוודא שעושים את זה עם צעדים משלימים מתאימים כי אחרת המעון יישאר ריק. כי גם בדרגת הסבסוד המקסימאלית התשלום עדיין יכול להיות גבוה לאותה אישה.

לדוגמה, מסלול התעסוקה שאתם עושים. מסלול התעסוקה מיועד לאזורים כאלה. האם אפשר לשלב ביחד מקום שפותחים מסלול תעסוקה?

לעשות עבודה קצת יותר מערכתית בתוך המשרד של מסלולי תעסוקה והכשרה, ובמקביל הרחבת מעונות, שיפוץ מבנים.

אני מסכים.

האם עשיתם איזושהי בדיקה בין המיפוי לדרישה ובעצם דחייה של ילדים ממעונות, לבין פרויקטים של קידום תעסוקה? האם יש שם איזושהי קורלציה או איזשהו התאמה? האם נעשתה איזושהי בדיקה?

מן הסתם - - - בדיקה ספציפית. אבל, אם ניקח לדוגמה את מודיעין עילית שהיא נמצאת גם ברשימה שחסר בה.

אני רואה את באר-שבע מול העיניים, זה מספר שקופץ לי מאוד מאוד חזק, או אשקלון. יש שם מאה דחיות.

מצד שני, את רואה שבאר-שבע היא אחד מהיישובים שקיבלו תמיכה. בעמוד השני של הדף הזה ישנה רשימת היישובים שאכן קיבלו תמיכה בבינוי מעונות יום, כשהוקצה להם לצורך כך תקציב קודם, ב-2008.

זה לא חלק מהתקציב.

אני מדבר על תוכנית בינוי קודמת.

רואים שעדיין יש דרישה שהולכת ומתפתחת.

זו שאלה אחרת, מה הסטאטוס של אותו מעון יום שקיבלו עבורו תקציב? האם הוא באמת לכם נבנה או לא נבנה? על זה תמי יכולה להגיד לנו.

אבל, הבינוי או התקציב שהם קיבלו היה בשנה קודמת על בסיס נתונים משנה קודמת. אנחנו מדברים פה על דחיות חדשות.

אני אומר שאפילו מעון יום ההוא טרם נבנה. מעון היום של 2008 טרם נבנה. זאת אומרת, הצרכים שאת רואה פה הם צרכים לעכשיו בגלל שמעון היום הקודם עדיין לא נבנה.

בואו נסתכל על זה כך - זה נכון שצריך לעשות איזשהו מיפוי של צרכים. אבל, בהנחה שאנחנו רוצים באמת לתמוך בפריפריה ובמגזר הערבי, זה צריך לבוא עם צעדים משלימים. כי סתם להגיד: אנחנו רוצים להפנות את זה לפריפריה – הכול טוב ויפה. אבל, זה לא יעזור לנו. אנחנו נשב ונחשוב גם על צעדים משלימים. אם אנחנו חוזרים לעניין של משרד השיכון - בסופו של דבר אם אנחנו נצטרך להתאים את הקריטריונים כך שה-matching יהיה יותר נמוך, אני חושב שאין סיבה שלא נדע לעשות.

השאלה היא, מה עשיתם מרגע שאישרו את התקציב? אנחנו מדברים על כמה חודשים שהתקציב אושר, והנושא הזה היה על הפרק.

לא כמה חודשים, אלא בדיוק שלושה חודשים.

שלושה חודשים זה הרבה זמן.

זה הרבה, נכון. מצד שני, כתוב לך פה בדיוק מה עשינו. תראי במסמך שמגיש משרד התמ"ת את סעיף 1. הוא יגיד בדיוק איך התקדמו. הדברים האלה לוקחים זמן. אבל, מצד שני, אנחנו רצים.

ועדה תוך משרדית אפילו, אני חושבת שזה מתבקש. לדעתי, מתוך הדברים שעולים כאן אתם צריכים להקים איזושהי ועדה תוך משרדית שעוסקת בקידום נשים לעולם התעסוקה, ובמקביל באותם מקומית לעשות את האיתור וזיהוי הצרכים של הגיל הרך.

אני מבקשת להפנות את גברתי לסיפה במסמך שהצגתי. החלטת ממשלה עוברת, ואז היחידה המקצועית מתבקשת לשבת על המדוכה ולהתחיל להיערך לגיבוש תוכנית פעולה.

סליחה, לאיזה חלק את מתכוונת?

ממש בהתחלה, הפתיח. אנחנו נדרשים לשבת על המדוכה, ולגבש איזשהו תוכנית פעולה. אז גם עולים הצרכים והכלים הדרושים ליחידה כדי לממש את התוכנית.

לא הבנתי. נכון להיום יש שני גופים בתוך התמ"ת. אחד עוסק בקידום נשים לעולם התעסוקה, ואחד עוסק בכל הנושא של הגיל הרך. מה שאת אומרת הוא שאת צריכה כוח-אדם עכשיו כדי להושיב את שני הצדדים האלה יחד?

לא זה מה שאמרתי.

זה מה שכתוב פה: מותנה בהקצאת כוח-אדם הנדרש לאגף לצורך ביצוע משימות. יש צוותים, שישבו ביחד.

התוכנית הזאת של 320 מיליון - - -

זה הצהרונים.

זה לא רק הצהרונים. 180 מתוך זה זה צהרונים. כל היתר זה גם מעונות יום. אם האגף מפקח היום על 1,700 מעונות, ועל 2,600 משפחתונים, ועל 800 צהרונים, זה יגרום למצב שבעוד שנתיים אני מכפילה ומשלשת ומרבעת את ההיקף הזה. אין לי כוח-אדם שיכול לעשות את פיקוח, לא ב- - -

אנחנו בשלב מקדים, אנחנו בשלב של מיפוי ואיתור צרכים. למיטב הבנתי וניסיוני, בשלב מיפוי ואיתור הצרכים זה להושיב את שני הצוותים ביחד, ולאתר את אותם מקומות שאתם מקדמים כל כך יפה נשים לעולם התעסוקה על-ידי הכשרות ופרויקטים. במקביל, לבחון את הצרכים שם בגיל הרך. קודם כל, לבדוק – זה מה שאנחנו מבקשים בשלב הראשוני. השלב השני הוא שלב של יישום. השאלה היא באמת האם יש מקום להקים איזשהו צוות תוך משרדי. פשוט להושיב את שני הצוותים יחד ולעשות את המיפוי שאנחנו מבקשים על פי האזורים וקהלי היעד שאליהם הכסף הזה מוקצה.

אני רוצה לציין שלא מזמן נכנס במינוי רשמי מנכ"ל במשרד התמ"ת, ובמבנה הארגוני של המשרד חולק המשרד לחטיבות עבודה כאשר חטיבת תעסוקה והון אנושי כוללת את האגף למעונות יום, את הכשרה מקצועית, את שירות ה- - -, אז לא צריך בכלל אפילו ליצור את זה.

מי בראש החטיבה?

ישיבת העבודה הראשונה מתוכננת בחודש הבא.

למה בחודש הבא? הכסף שוכב כבר שלושה חודשים.

לא אני קובעת, זה מנכ"ל המשרד, מה לעשות?

בסדר, אבל את נמצאת בדרג ניהולי. כמישהי שהיא minded לנושא, ובאמת רתומה לנושא באמת לקדם את זה ברמת דחיפות כי הכסף הזה ילך לאיבוד.

החודש הבא זה עוד חמישה ימים.

השאלה היא באמת האם אפשר להכניס את זה לתוכנית העבודה שלכם, ולדחוף את זה כמי שבאמת מובילה את הנושא בכזו מסירות ונחישות? אני מאמינה שמתחשבים בדעתכם במשרד, ויש לך משמעות מאוד גדולה.

מי אחראי על החטיבה הזאת במשרד?

המנכ"ל עצמו – שרון קדמי. אני חושבת שהדברים זה מה שנקרא התפרצות לדלת פתוחה כיוון שבאמת המשרד ערוך לעבוד בכיוון הזה, וזה דבר שיעלה ויצוף.

מתי יתקיים הדיון? האם הוא יתקיים בנובמבר?

יש כבר תאריכים לישיבה הראשונה של החטיבה.

חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

אני רוצה להעלות שלוש נקודות קונקרטיות. ראשית, איך מפרסמים קול קורא? האם חשבתם על השאלה איך להרחיב את הקול הקורא הזה? כי אנחנו באמת הצבענו על הבעיה של אולי גם חוסר מודעות של התוכנית החדשה הזאת. שנית, האם המשרד מודע לפער בין הצורך לבין הביקוש? הביקוש לא מצביע על הצורך כשאת אומרת: אני סומכת על הקריטריון של אלו המשפחות שנרשמו ונדחו. יש הרבה מקומות שאין בהם אף מעון, ולא נרשמים בכלל. את לא יכולה להסיק שאין ביקוש.

אני רוצה להביא נתון – מתוך 1,770 מעונות יום, במגזר הערבי יש בערך 60 יום. זה 1 על 32.
רק מדיניות עיוורת יכולה להסביר את האחוז הזה. כמובן שהצורך לא מסביר את הנתון הזה. 60 מעונות יום במגזר הערבי מתוך 1,770. האם יש לכם מדיניות כלשהי כלפי הנתון הזה כאשר את יודעת שבמגזר הערבי אין ארגונים כמו ויצ"ו ונעמ"ת. זו חברה ש-50% ממנה הם מתחת לקו העוני, ואין בה יוזמה חברתית. היא חסרת ארגונים שבהם מפתחים ארגונים כאלה.

יש, יש הרבה ארגונים חברתיים.

אבל, אני נותנת לך את התוצאה במספר. בסופו של דבר, גם הפעולה של הארגונים האלה בתוך החברה הערבית נותנת לך את המספר של 60 מעונות יום מתוך 1,770. זה נתון אובייקטיבי.

חברת הכנסת זועבי, דיברנו על זה שיש הרבה מאוד משפחתונים שנפתחים במגזר הערבי.

כן. אבל, זה לא לפתור את הבעיה, אלא זה לקפוץ על הבעיה, ליצור אלטרנטיבה שהיא לא בהכרח האלטרנטיבה הכי מתאימה. היא אולי האלטרנטיבה הכי קלה.

אני שמחה שאת מעלה את הבעיות של המגזר הערבי. אני רק חושבת שאנחנו עדיין בפריסה הרוחבית של פריסת המעונות. אנחנו לא נתמקד ספציפית רק בעניין של המגזר הערבי.

לא, לא. אני אומרת שכאשר את דנה בפריפריה אני נותנת לך את הפריפריה הכי חלשה. כלומר, אני מעמיקה את המטרה שלך. את רוצה לדון בפריפריה, אני נותנת לך את הפריפריה שאני חושבת שהיא הפריפריה הכי חלשה.

אני חוזרת למטרות שהגדרנו לעצמנו. הגדרנו לעצמנו כן לעזור למעמד הביניים. מעמד הביניים יושב גם במודיעין, גם בירושלים, גם ברחובות – זה בסדר גמור. אנחנו רק לא רוצים שהמסגרת הזאת תעצים בסופו של דבר רק את האנשים החזקים, ולא תתמרץ גם נשים באזורים חלשים לצאת לעבוד.

לגבי בעיית ה-matching - אני חושבת שאת לא יכולה להסתמך על מדיניות של matching של 30% כאשר אנחנו אומרים ש-80% מהנשים הערביות לא עובדות, כשביניהן 60% מהלא עובדות לא עובדות בגלל מחסור במסגרות לילדים. הרי אנחנו מייצרים את הבעיה כל פעם מחדש, ואנחנו מחזקים את הבעיה. ולכן, אני שואלת לגבי המודעות. האם משרד התמ"ת מודע לאפיונים הספציפיים של המגזר הערבי ושל החברה הערבית כפריפריה חלשה?

חנין, אנחנו לוקחים את הדברים שאמרת לתשומת הלב.

אני חוזרת ליובל ול-matching המדורג. האם אתה תוכל להסביר יותר את הסיפור הזה? אנחנו הרי התלבטנו אם להעביר את זה לשיכון, אתה אמרת שלא.

אבל, את לא נותנת לגברת אלמוג לענות. חשוב לי מאוד לקבל תשובה כי זו האג'נדה של הישיבה.

לגבי הקול קורא – אני מבקשת להבהיר שכל ההוראות איך מפרסמים מבחן תמיכה, באילו אמצעים, באיזה מועד, או למשל אתר אינטרנט ועיתונות, נקבעים על-ידי החשכ"ל, ובכלל לא על-ידי משרד ממשלתי. אנחנו כפופים להוראות החשכ"ל, אנחנו כפופים להוראות התק"ם, ותמיד הם מודיעים לנו גם באיזה מועד אפשר לפרסם, באילו אמצעים. כאן אנחנו עושים את העבודה כמו כל משרדי הממשלה. זה מתפרסם בעיתונות, ובאתר.

האם זה מתפרסם גם בעיתונות הערבית?

בדרך כלל ולרוב כל מה שאני מפרסמת, אני מפרסמת גם בעיתון ערבי.

כלומר, זו את שמפרסמת.

מהמשרד שלנו.

לגבי סוגיית המשפחתונים – יש כאן תחושה כאילו המשפחתון זה איזשהו שירות סוג ב' לעומת המעון. אני מבקשת להבהיר שזה לא נכון. המשפחתון הוא מסגרת משלימה למעון, ואנחנו פותחים את המשפחתון בשני מצבים. פעם אחת – כאשר באותו אזור שקיים מעון בביקוש גבוה ואין אמצעים, ואין משאבים לבנות מעון נוסף, אז פותחים עוד כמה משפחתונים ויש מענה. פעם שנייה –אנחנו מקימים משפחתונים ביישובים קטנים שעל-פי הצפי לא קיים שם מספר ילדים ריאלי שייכנס למעון מלא. מעון שאין בו 75 ילדים הוא מעון לא רנטבילי ושום ארגון נשים, ושום עמותה, לא תרצה להפעיל - אלו הסיבות.

שלישית, אני מבקשת לציין פה גם בפני חברת הכנסת זועבי שדווקא מסגרת המשפחתון נתנה מענה תעסוקתי מעולה לאישה הבדווית, לאישה הערבית ולאישה החרדית. במקום לצאת לעבודה באיזשהו מקום שהבעל לא בדיוק הסכים, ורצה או מוכן, היא פתחה את העסק בבית. ואז יש העצמה נשית, וזה דבר טוב.

לגבי מעונות – אני עוד הפעם מבקשת להבהיר, אם יש 1,700 מעונות, זה לא אומר שהמדינה בנתה את כל ה-1,700.

כן, גם הארגונים.

הארגונים יוזמים פעולה מול רשויות מקומיות, ומקצים להם את הקרקע. הם מגייסים תורמים, הם בונים את המעונות. לפעמים ארגונים חברתיים שונים, גם במגזר הערבי, מאתרים מבנה, משפצים אותו על חשבונם, ופונים למשרד לקבל הכרה. זה לא אומר שהמדינה בנתה את כל ה-1,700.

היה דיון בוועדה לזכויות הילד בשבוע שעבר לגבי המשפחתונים במגזר הערבי. המטפלות טענו שהם לא מקבלות כסף בפועל, ההורים לא משלמים להם.

שהמטפלת במגזר הערבי תגיד לאימא: גברתי, אם לא תשלמי לי אני לא אקח את הילד שלך.

הטענה היתה יותר חמורה, ואני רק יכול לצטט – אין לי מושג אם זה נכון או לא – שגורמים מסוימים מעודדים את ההורים גם לא לשלם. תקראי את הפרוטוקול, זה מה שאנשים אמרו.

איזה גורמים?

אנשים שעובדים ברשות המקומית כשבאים אליהם המטפלות של המשפחתונים ואומרות מצד אחד: לא משלמים לנו.

זה כבר פוליטיקה מקומית, ואני לא נכנסת לזה.

שוב, לכן אני מצטט את מה שנאמר שם. אני רק אומר שגם אם פתרון של משפחתונים טוב יותר ליישובים קטנים, צריך לוודא גם שהוא יעבוד בצורה יעילה גם בקטע של השתתפות הורים.

שהמשפחתונים יתאגדו, יש לעובדים כוח, ושיתחילו לעשות עבודה מול הרשויות ויעמדו על הזכויות שלהם.

אני חוזרת ליובל בנושא ה-matching המדורג, אני רוצה להבין את זה.

איך שמבחן התמיכות בנוי עכשיו, הוא מדורג. זאת אומרת, משרד התמ"ת אם אני מבין נכון – ותמי תתקן אותי – הוא לא קובע מראש מה אחוז ה-matching שיהיה. הוא אומר לרשויות: בואו תציעו לי מה אחוז ה-matching שאתן יכולות לתת.

לא, במבחן התמיכה יש קריטריונים, וכנגד כל קריטריון יש ניקוד נדמה לי מ-1 עד 5 – אני לא זוכרת בדיוק. ואז ככל שהרשות, או הפונה שהגיש את הבקשה, צבר את מרב הנקודות הוא מגיע לתמיכה המקסימאלית שהמשרד קבע באותו מבחן. נניח עד ל-75% מעלות בניית המעון, אז ה-matching נשאר 25%. בפועל, רשימת היישובים שנתתי לכם שקיבלה תמיכה בשנה שעברה, חלקה קיבלו השתתפות המדינה בשיעור של 350 אלף שקל לבניית המעון, וחלקה קיבלו מיליון שבע מאות אלף שקל לבניית המעון. ה-matching באמת תלוי המבחן.

זאת אומרת, בין 20% ל-80%, הוא תוצאתי. המקסימום הוא 75%.

זאת אומרת, ה-matching צריך להיות 25%. המבחנים הנוכחיים נמצאים בכלל בגיבוש. אנחנו יכולים עוד להשפיע על גיבוש וקביעת הקריטריונים שם. אבל, ברור לוועדה שככל שה-matching של הרשות יצטמצם, מספר המעונות יקטן. אני יכולה לקחת את ה-30 מיליון ולהגיד לכל רשות: בואי קחי 95% מהעלות, ואז במקום לבנות 30 מעונות, אני אבנה עשרה.

האם יש אפשרות כזאת?

אנחנו עכשיו מגבשים את הקריטריונים למבחני התמיכה, ואנחנו נוכל לבחון גם את הנקודה הזאת.

תמי, אנחנו רוצים שהמבחנים יהיו בתיאום עם הוועדה. חשוב מאוד שזה יגיע אלינו לדיון, ואנחנו נרצה לראות את הטיוטה של העקרונות.

בסוף בסוף אני עדיין חושבת על הנקודה שיש לנו סכום יחסית קטן - 30 מיליון שקלים - שאנחנו צריכים לנתב אותו להרבה מאוד מקומות. כמו שאנחנו רואים, המקומות המובהקים שבהם יש צורך במעונות ממלאים בקלות את 30 המיליון שקלים האלה.

מה שעדיין נשאר לי בסימן שאלה זה הנתון שחסר לגבי מקומות שבהם אין ביקוש, אבל אנחנו לא יודעים למה אין את הביקוש הזה. אנחנו רוצים בסופו של דבר לתמרץ נשים לצאת לעבודה, והשאלה היא איך נעשה את זה? איך נשקיע גם במקומות שבהם יכול להיות שקיומו של מעון יום בחינם, או בסבסוד מאוד גבוה, יתמרץ נשים לצאת לעבוד? איך נעשה את זה?

משרד התמ"ת מפעיל את תוכנית ויסקונסין. כשהוחלט אז להפעיל את תוכנית ויסקונסין, הטילו על מי שמפעיל אותה בכל אזור לעשות את המיפוי הזה ואיתור הצרכים. לי במשרד אין אפשרות.

האם אין לכם סקרים מעודכנים?

סקרים קיימים.

האם אפשר לעשות סקר כזה אצל בני פפרמן? כמו שהם עשו כשדיברו על נקודות הזיכוי וטענו שזה לא עוזר.

יש סקרים. זה רק בשיטה של סקרים.

האם זה משהו שאתם מבקשים, או שהכנסת אמורה לפנות למשרד ולבקש את זה?

אני חושבת שהכנסת אמורה לפנות. בני פפרמן הממונה על המו"פ של המשרד באמת עוסק במעקב אחר כל נושא התעסוקה.

הוא יכול לתת לכם את החיתוכים, נכון?

יובל, אתה דיברת על הנקודה של ה-150 מיליון כסכום כסף שיהיה בו שימוש. אני שואלת, אם מבחינת ההקצאה של 320 מיליון אמרנו שסכום הכסף הזה יכול להיות סכום כסף פריט, זאת אומרת שאנחנו נלמד מהניסיון, אם 150 מיליון השקלים שכרגע מוקצים מספקים ואנחנו לא צריכים יותר, אולי כדאי לשבור לקראת המימוש של השנים הבאות את ה- - - מיליון שוב לסכום כסף שיוקצה לבינוי, וסכום אחר שיוקצה להרחבת מעגל הזכאים. אני שואלת אותך, מה אתה חושב?

דבר ראשון, החלטת הממשלה מדברת על זה שגם ה-320, 30 מתוכו - - -

בשנה הראשונה, ב-2011.

בעצם אנחנו נשארים עם זה שיש לנו בתקציב 2009, בתקציב 2010, בתקציב 2011, 30 מיליון שקל לבינוי. אני חושב שלא תהיה שום בעיה שאם ב-2012 אנחנו נראה שיש מקום לבנות עוד, ואפילו לפני לזה - אני לא רואה בעיה.

30 ועוד 30.

במקור היתה הצעה בהרשאה להתחייב להקדים ל-2010 בינוי על חשבון ה-320, ומשרד התמ"ת אמר שאי אפשר לבנות כל כך הרבה. כלומר, אין ביקוש לבנייה. השאלה היא, האם באמת יהיה תכנון פנים משרדי של תעסוקה במקביל, ואז הביקוש לבנייה יגדל, אז אולי - - -

כל עוד לא מדובר בתוספת תקציב - - -

הרשאה להתחייב להקדים כאילו על חשבון ה-320.

העברה מסעיף לסעיף, זה משהו שאפשר לעשות אותו בתוך המשרד בלי כל ה- - -

בואו נגיד שנכון לעכשיו מה שמדאיג זה שלא יבנו בזמן יותר מאשר שלא יהיה תקציב לבנות.

כן. לכן, לבנות ב-2010 ל--- 2012, ולא לחכות לראות מה יקרה.

אני בעד.

אם אנחנו נכנסים עכשיו לסוף שנת 2009, ובתוך 2010 עוברים את כל התהליכים של האישור והפרסום, ועדיין לא מתחילים לבנות, הכסף נשאר.

הכסף של הבינוי.

האכלוס יהיה רק ב-2011 – בתקווה.

ברגע שמפרסמים עושים התחייבות. אבל, השנה אין לנו את הבעיה כי זה שתי שנות תקציב, ולא צריך אפילו לעשות את ההעברות.

האם אפשר להתנות את העברת התקציב בעמידה בלוחות זמנים, נניח לבינוי, כמו שעושים את זה בסקטורים אחרים? יש לוח זמנים שהם מתחייבים.

בוודאי. אם הרשות המקומית אחרי התראה ראשונה-שנייה, חלף הזמן למימוש התמיכה, ולא מימשה, המשרד עשוי לקחת להם. ודאי, זה בנוי בתוך המחשוב.

חשוב לוודא שגם אם תהליך המיפוי ייקח קצת יותר זמן ואולי יגלוש ל-2012, הכספים האלה לא ילכו לאיבוד בגלל שזה בתהליך של תכנון, כי תכנון מושכל לוקח זמן.

למה זה לוקח בין שנתיים לארבע שנים אם את אומרת שיש להם גבול שהם חייבים? כי עוד לא היתה הוועדה, עד שהוועדה תהיה, עד שהרשויות ייבחרו, עד שהם יתחילו לעבוד, ומפה יש לנו שנתיים עד ארבע שנים. זאת אומרת, זה מעונות לעוד חמש-שש שנים.

הניסיון מראה שממתי שהמשרד אישר את התמיכה, לקח סדר גודל כזה, אפילו גם עד חמש שנים, לרשויות בגלל בעיות פנימיות של הרשות.

האם אי אפשר להגביל את הרשויות?

תאמיני לי, אנחנו מגבילים אותם, ויש סנקציה די חריפה אם הם לא מממשים. נניח שהרשות תכננה מבנה, ונתקעה מכל מיני סיבות שונות. לפעמים הסיבות הן פוליטיות. למשל, חילופי ראש רשות ואז הוא מקפיא משהו, ואז השלד הזה עומד שם שנים עד שקם מישהו וממשיך אותו. מה תעשי אז? האם לא תתני להם את שאר הכסף?

יש גם בעיות בשלב המקדים שראש הרשות צריך להקצות קרקע.

ולריה סייגלפישר, מפורום נשים לתקציב הוגן, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לברך על הדיון היום. אני חושבת שהוא היה מאוד ענייני. אם הוועדה תיקח על עצמה, כמו שנאמר היום, להתערב בקביעת הקריטריונים ולדרוש במקרים מסוימים שיהיה matching מדורג, או שבמקרים מסוימים הכסף יהיה ייעודי במקומות מסוימים כבנייה או תפעול יחד עם הרעיון של תוכנית שהיא משולבת בין עידוד תעסוקה, יחד עם מעונות יום. כי כמובן שמעון יום זה לא פתרון פלא. אבל, צריך להיות חשיבה ביחד. גם אם בהתחלה המעון לא יהיה מלא אולי, ויצטרכו לחכות עוד כמה שנים עד שנשים שחיות למשל ביישוב מסוים כן ימצאו עבודה, אולי לא תהיה ברירה אלא כן לספוג כמה שנים, או שנה-שנתיים שהמעון לא יהיה מלא, כי אלו דברים שלוקחים זמן. אם הוועדה תיקח על עצמה את ההתערבות הזאת בקריטריונים, החוק הזה ייושם, והוא ישיג את המטרה שלמענה היה כל ההסכם הזה.

ולריה, אני מודה לך. סמייה חאג' יחיא, בבקשה.

תמר אמרה שהמענה ניתן לפי הביקוש, ואמרתם שאין ביקוש במגזר הערבי. אבל, זה לא אומר שכשאין ביקוש אין צורך. ישנו צורך נחוץ ודחוף להתייחס לזה.

כפי שאמרה חברת הכנסת חנין, במגזר הערבי אין מעונות יום, ואין לנו גם הרבה משפחתונים. כמו שאמרת נכון, זה גדל. אבל, באחוז קטן מאוד. לדוגמה, בטייבה יש לנו בערך 5,000 ילדים בגילאים 0 – 3, וישנם רק 24 משפחתונים. אבל, אין לנו בכלל שום מעון יום, וכל הילדים בבתים. יש משפחתונים שהם פרטיים, אבל הם לא עונים לקריטריונים המתאימים. מדובר גם בגילאים 3 – 5, ואין גם שום מקומות מתאימים לילדים. ולכן, האימהות נאלצות להישאר בבית כדי לשמור על הילדים. איך אפשר לעזור לאמהות החלשות ולאוכלוסייה החלשה שמעונות יום ומשפחתונים וגנים מתאימים נחוצים לה?

העידוד הוא לאמהות לצאת לעבודה. אבל, פה אנחנו מחזקים את האימהות שיוצאות לעבודה, ומחזקים את החזקים, ומחלישים את החלשים. אם אנחנו לא נאפשר מסגרות מתאימות לילדים איך נאפשר מקומות עבודה לאמהות במגזר הערבי? הן נאלצות להישאר על מנת לשמור על הילדים שלהם. אחוז האמהות הערביות שעובדות משרה לא מרצון הוא 61%, לעומת 28% אצל היהודיות. זה מראה שיש ביקוש. הן עובדות שלא מרצון, אבל יש ביקוש. מה זה נותן להן אם הן עובדות חצי משרה והתמ"ת לא נותן להן את ההשתתפות המתאימה? זה נותן רק לאישה שעובדת משרה מלאה בשעות מסוימות, וזה אכן מחזק אותן. אבל, איך אפשר לעזור לאמהות האחרות ולעודד עבודה ולשפר את האחוז במגזר הערבי?

חשוב להתייחס למגזר הערבי בקריטריונים מסוימים, ולבדוק את הנתונים המתאימים. יש לכם נתונים. ראיתי פה את הביקוש במגזרים מסוימים ביישובים יהודיים. יכול להיות שיש מעט מהיישובים הערבים. זה לא אומר שאין ביקוש. צריכים להיות נתונים מדויקים במקומות שאין בהם ביקוש. במשולש אין בכלל.

סמייה, תודה על הדברים.

אני מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל-אביב. קודם כל, אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו קודם שמכיוון שישנה אפליה מובנית של מעונות יום במגזר הערבי, חשוב מאוד שחלק נכבד מהתקציבים שהוקצו לצורך העניין ילכו למגזר הזה, וייועדו למגזר הזה כדי למנוע את האפליה.

אני רוצה להעלות משהו שלא עלה כל כך לדיון, אני לא יודעת אולי זה מתוכנן לדיון עתידי. אבל, לפי מה שאני רואה עיקר הכסף מיועד לצהרונים – 180 מיליון. מאוד חשוב שהוועדה תברר לאן הכסף הזה ילך כדי שלא ייווצר עוד הפעם מצב שזה הולך רק למקומות שהם יותר חזקים שיכולים להקים את הצהרונים האלה ולפקח עליהם. למשל, הסתכלתי באתר האינטרנט של משרד התמ"ת וראיתי שישנו טופס של בקשת תמיכה של מי שרוצה לקבל תמיכה בצהרונים. אבל, הטופס הזה לא מופיע בערבית, מה גם שאין כל כך נגישות לאינטרנט. חשוב לדעת מה עושים בשביל שיהיו צהרונים גם במגזר הערבי.

אין אנשים שיודעים לקרוא עברית. גם אם ישנם אנשים, זוהי חובת המדינה לפרסם בערבית.

אני מודה לך. תודה רבה, הערה חשובה. אני רוצה לסכם את הדיון.

רק עוד הערה קטנה – אין הגבלה של מחיר בצהרונים המפוקחים. זאת אומרת, תיאורטית לפחות אפשר לתת כספים או תמיכה לצהרון שגובה נניח 1,500 שקל שזה בטח לא המחיר הממוצע בשוק. זה להבדיל ממעונות שמעונות שהם זכאים לתמיכה הם במחיר מפוקח.

חברת הכנסת זוארץ, הערת סיום ואז אני אסכם.

מה שעולה מתוך הדיון השני הוא באמת מבורך. מאוד חשוב שנעשה את ה-follow up כדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה בסוף שנת התקציב, ונבין שהכסף לא הגיע לייעודו.

אנחנו נשמח לשמוע עדכונים אולי בפעם הבאה על עבודה מערכתית במשרד התמ"ת, או בפגישה נוספת שתקבעי.

עולה דבר נוסף – כדי שנוכל להעמיק את הסבסוד, צריך לעשות שינויי מדרג גם בהשתתפות של הרשות המקומית, וגם בהשתתפות האמהות. כי אם יש לנו כספים אז באמת אפשר לשנות את המדרג ולהכניס יותר אמהות בתוך הקבוצות שמקבלות את הסבסוד. לפני העברת הכספים למשרד השיכון או לרשות אחרת, מאוד מאוד חשוב לבדוק האם באמת גם בתוך המשרד שלכם אפשר ברמה האופרטיבית, המיידית, לעשות את שינויי המדרג של ראשי הרשויות כדי שה-matching שלהם יגיע למינימום האפשרי כדי שנוכל לסייע להם, בעיקר כשאנחנו מדברים על קבוצות ממוקדות באוכלוסיה כמו: אוכלוסייה לא יהודית, אזורים עם עולים, אזורים בפריפריה, אזורים שנמצאים בהלימה עם פרויקטים תעסוקתיים שאתם מפתחים. צריך לעשות איזושהי החרגה לקבוצות ממוקדות באוכלוסייה. למשל, אנחנו מתייחסים לנשים ערביות שרוצות לצאת, אנחנו מתייחסים אליהן כקבוצת מיקוד שונה לעומת נשים שגרות ברמת אביב, למשל. אנחנו רוצות לעודד אותן, ולכן אנחנו רוצות לתקצב ולסבסד יותר. כמו כן, עולות. צריך לחשוב על קבוצות, ואולי זה המקום לבנות לאיזו קבוצות אנחנו רוצות להתייחס כקבוצות יעד.

לגבי צהרונים פרטיים – אני לא כל כך הבנתי מה נסגר בסופו של דבר עם הקריטריונים. הייתם צריכים לדון בזה.

בבתים פרטיים?

כן.

סיכום השר היה שאנחנו נעדכן את הנוהל, ואנחנו עומדים לפרסם אותו תוך שבועיים עם כל הקריטריונים שמאפשרים גם לאישה בבית לקבל הכרה ולהפעיל צהרון בבית. הפיקוח של הרשות המקומית.

מצוין, בסדר. ראשי הרשויות יפקחו. כמו כן, כל הנושא של מעונות צומחים, כמו שוולריה העלתה. אנחנו מכירים בתי-ספר צומחים, אנחנו מכירים מוסדות נוספים שהולכים ומתפתחים. השאלה היא באמת האם אפשר לתת מענה למעון צומח? לפתוח כיתה אחת, ולאכלס אותה. צריך לתכנן את הכול מראש, אבל לבנות את זה.

מבחני התמיכה מיועדים גם לזה.

סיכום הישיבה הזאת. אני רוצה להודות לכל מי שהגיעה. התקדמנו מעט בנתונים. למעשה, הדבר המרכזי שנותר לנו זאת השאלה של הגדרת היעדים. בעקבות הפריסה הזאת שאתם הבאתם לנו היום אנחנו חוזרים לשאלת הקריטריונים. אנחנו נחכה לישיבה שלכם שתיערך בקרוב. בתום הישיבה אנחנו נבקש דיווח. נזמן את האנשים, את המנכ"ל או את השר. אולי נזמן את סגנית השר אורית נוקד. נזמין את כולם, אני רק מעלה אנשים שיש להם מחויבות לנושא. קודם כל, אנחנו נשלח לכם גם שאלות יותר ממוקדות, ולנסות לראות שיקוף או מיפוי של אזורים בהם יש צורך לנשים ויש בעיה של ביצה ותרנגולת של תעסוקה מול מעונות. ננסה לראות גם את היכולת שלנו לטפל בזה.

בסופו של דבר, היינו רוצים שהקריטריונים שתגיעו אליהם יהיו בשיתוף עם הוועדה לגבי היכולת שלנו להחליט על המתווה לבניית מעונות יום. זה מאוד יעזור לנו ביכולת להגשים מדיניות גם של שוויון, וגם של העצמת מעמד הביניים, כשאנחנו ממשיכים לטפל בעניין הזה.

אנחנו נקבע ישיבה לעוד חודש. מייד אחרי שאתם תקבעו את הישיבה שלכם תבואו אלינו עם הקריטריונים, ואנחנו בינתיים נגבש את ההחלטות שלנו לגבי היעדים שהיינו רוצים לסייע.

נקודה חשובה נוספת – סיפור המורות. זה נושא שמאוד קרוב לליבי כי שמעתי פניות מנשים. זה נושא שהיינו מאוד רוצים לטפל בו. את הפנית אותי כרגע למשרד החינוך. ננסה לראות ה אפשר לעשות גם מול המשרד שלכם בעניין הזה.

יש לי רעיון לגבי המורות. תמי, הלוא יש לכם את האמהות העצמאיות. יש תצהיר אם עצמאית שהיא מצהירה שהיא עובדת משרה מלאה כך וכך שעות. אנחנו יודעים שהמורות עובדות משרות מלאות. בואו נשתמש בתצהיר.

התצהיר הוא תוספתי לעניין שהאם העובדת, האם העצמאית, מגישה שומה.

פה יהיה את התלוש במקום השומה. ממשרד החינוך לא תבוא הישועה.

אין לי שום כלים לבדוק את הנכונות והאמיתות ההצהרה שכל מורה כזאת תצהיר. אני צריכה להיות בטוחה שאני מקצה את כספי המדינה למשהו מוצק.

אני אפנה לשר החינוך בנושא הזה.

חברות וחברים, תודה רבה.





הישיבה ננעלה בשעה 13:40.