PAGE
18
ועדת הכספים
20/10/2009
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ב' בחשוון התש"ע (20 באוקטובר 2009), שעה 12:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 20/10/2009
שינויים בתקציב לשנת 2009
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2009
נכחו
¶
חברי הוועדה: היו”ר משה גפני – היו"ר
אורי אורבך
אורי אריאל
יצחק וקנין
שי חרמש
אלכס מילר
ציון פיניאן
פאינה קירשנבאום
מוזמנים
¶
משה בוצר, משרד האוצר
מיכל שינוול, משרד האוצר
שירה גרינברג, משרד האוצר
יאיר אידר – משרד האוצר
אריאל יוצר – משרד האוצר
שירה גרינברג – משרד האוצר
עופר אובלנדר – משרד האוצר
הרצל בן יהושע – מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה
שלומית נקש – החטיבה להתיישבות, אגף תקציבים, משרד החקלאות
לידיה לזנס – משרד המדען הראשי, משרד התמ"ת
מ"מ היור ציון פיניאן
¶
אנחנו עוברים לנושא הבא: שינויים בתקציב לשנת 2009.
פניה מס' 44 – משרד הפנים
אין נציגים.
פניה 132 – משרד האוצר (בנק דיסקונט)
אין נציגים.
פניה 145 – משרד התחבורה
הרצל בן יהושע
¶
אני מנהל אגף התקציבים במשרד התחבורה.
מדובר פה בבקשה להעביר 6 מיליון שקל בהרשאה להתחייב שמיועדת לאפשר את פינוי מתחם חולון. במתחם חולון ממוקמים משרד הרישוי, אגף מערכות מידע ועוד מספר מתקנים של משרד התחבורה. הוא אמור לעבור הסבה ולשמש לנושאים אחרים. כדי להעביר את המשרדים שלנו שנמצאים במתחם צריך לחפש דיור חלופי. לפי חישוב שעשה מנהל הדיור הממשלתי. אמורה לקום שם תחבורה ציבורית.
הרצל בן יהושע
¶
בעיקר זה עיריית תל-אביב.
אמורה לקום שם תחנת טרנספר בעיקר לתחבורה ציבורית ועוד כל מיני שימושים ציבוריים. כדי להעביר את זה צריך למצוא דיור אלטרנטיבי. לפי חישוב שעשה מנהל הדיור הממשלתי מדובר פה בעלות של כ-6 מיליון שקל לשנה שזה כולל גם את השכירות וגם הוצאות האחזקה והנלוות שלהם.
שלומית נקש
¶
אני מהחטיבה להתיישבות, מנהלת אגף התקציבים.
הפניה מיועדת לישוב "יסודות" לפיתוח תשתיות חקלאיות למפונים. התקציב רובו בהרשאה.
הרצל בן יהושע
¶
מדובר פה בהתאמת ההכנסה מאגרות על שירותים שמוכר אגף מערכות מידע לגופים שהם גופים חיצוניים, בין היתר לרשויות המקומיות, למרכז הקנסות ולגופים נוספים. למשרד התחבורה, אגף מערכות מידע, אושרה גבייה של תשלום עבור השירותים שהוא מוכר. אנחנו מבקשים להתאים את ההוצאה להכנסה שניתנה כבר ובחלקה הועברה למשרד התחבורה.
אריאל יוצר
¶
אני רפרנט של מנהל התכנון.
הפניה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב מנהל התכנון על מנת לאפשר התקשרויות עם יועצים, חברות ניהול ומתן מענה תקציבי לתוצאות מכרזים להכנת תוכניות מתאר.
אריאל יוצר
¶
הפניה נועדה לביצוע שינויים פנימיים לצורך תגבור השתתפות מינהל מקרקעי ישראל בפיתוח עירוני.
היו”ר משה גפני
¶
היה צריך לעשות את זה הרבה זמן קודם.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
אריאל יוצר
¶
הפניה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב הדיור הממשלתי, בתקציבי קרית הלאום, בתקציבי קריית הלאום, קריית הממשלה ובתקציבי התכנון.
בעיקרון הפניה הזאת היא דיי טכנית. היה שם תקצוב חסר של רכישת קריית הממשלה בחיפה.
אריאל יוצר
¶
זאת רכישה ואז העברה להשכרה. עושים של מנגנון של עסקה סיבובית. הוא רוכש את הקרייה, מעביר אותה ליזם אחר ומשלם לו שכירות לטווח ארוך.
אריאל יוצר
¶
הפניה נועדה להקטין את תקציבי השכר במינהל מקרקעי ישראל בגין העברת העובדים ברשות הבדואים למשרד הבינוי והשיכון.
היו"ר משה גפני
¶
פניה 166 אושרה.
פניה 208 ,209 – הסכמים קואליציוניים
אין נציג.
פניה מספר 214 עד 216 – המשרד לביטחון פנים.
יאיר אידר
¶
הפניה נועדה לתקצב את המשרד לביטחון פנים בסך של 500 מיליון שקל, בהתאם לסיכום התקציבי בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים. בין היתר היא נותנת 125 מיליון שקל לאבטחת מוסדות חינוך; 174 מיליון, מתגברת תקציב האמרכלות של שירות בתי הסוהר והמשטרה; 107 מיליון שקל עבור תגבור תקציב השכר.
יאיר אידר
¶
לא אמרנו שזה הסכמים קואליציוניים. זה הסכם בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים.
סעיף 13 זאת העברה טכנית, זה לא מהסכמים קואליציוניים.
שי חרמש
¶
אחת הבעיות העיקריות היא הצעת חוק מהכנסת הקודמת לקביעת יחס שוטרים אזרחים במדינה. היחס הוא אחד הנמוכים בעולם החופשי.
יאיר אידר
¶
חלק מהכסף פה מגיע מסיכום תקציבי על מודל שירות חדש במשטרה שבמסגרתו ניתן יהיה עוד 1,500 שוטרים למשטרה, במשך 5 השנים הקרובות. זאת תוספת.
שי חרמש
¶
לגבי ה-1,000 האלה, היתה התחייבות של אהוד אולמרט לאבי דיכטר, עוד בקדנציה הקודמת, והשוטרים לא הגיעו. אני שואל אם מוכרים את אותם שוטרים פעם שנייה?
שי חרמש
¶
אל תעשו צחוק מהעניין. אין פה ביטחון, כי אין פה משטרה. אין פה משטרה כי אין פה שוטרים.
אני רוצה שלוועדה יימסר כמה שוטרים נמצאים במצבת השוטרים כרגע ואני רוצה להיפגש בעוד חצי שנה ולדעת שהוספו עוד 1,500 שוטרים.
שירה גרינברג
¶
הפניה נועדה לתקצוב 35 מיליון שקלים לנושא השירות הלאומי, שהיה גם בכותרות בימים האחרונים. אדוני היה אתמול בדיון בוועדת החינוך בנושא הזה. מדובר בכספים האלו, 35 מיליון שקלים, על מנת לשמור על ההיקף.
שירה גרינברג
¶
כן. כרגע יש בתקציב 40 מיליון שקלים. בוצעה גם הקדמה של 9 מיליון שקלים מ-2009 ל-2008 וכעת אנחנו מתקציבים 35 מיליון שקלים, מה שמביא את סך התקציב ל-84 מיליון שקל, שזה התקציב שהבנו שצריך על מנת לשמור על ההיקף הקיים.
היו”ר משה גפני
¶
יש לי כמה שאלות. חברת הכנסת אורי אריאל, זאת פניה שאתה לא מפסיק ללחוץ עליה והנה סוף סוף היא הגיעה.
אני לא מכיר את כל העניין של השירות הלאומי. אני לא מדבר בעניין הזה כאיש מקצוע. למה כל שנה מוציאים את זה מהתקציב ומחזירים את זה? אני מכיר את זה ממקומות אחרים. הייתי בוועדת החינוך לא בגלל הנושא של השירות הלאומי, אני לא מתמצא בזה. הייתי בוועדת החינוך כי מאוד הסתקרנתי לדעת למה מוציאים את זה ומחזירים את זה? אם בלאו הכי מחזירים, אז תשאירו.
היו”ר משה גפני
¶
דבר שני, מאיפה הביאו את הכסף? מהרזרבה? מהסכמים קואליציוניים? זה לחץ של מפלגות או סיעות? ואז אני שואל, האם האוצר הביא את זה מרזבות שלו? מאיפה הביאו את זה?
הדבר השלישי. האם עכשיו, כשפותרים את הבעיה, מה יהיה ב-2010? הרי אישרנו תקציב דו-שנתי, אז ב-2010 שוב יהיה דיון בוועדת החינוך וחבר הכנסת אורי אריאל ילחץ וחבר הכנסת אורבך גם ילחץ? זה יהיה גם ב-2010? אני אתכונן לתסריט הזה.
שירה גרינברג
¶
אכן יש סכום מסוים שנמצא בבסיס התקציב. מדובר בסדרי עדיפויות של הממשלה לגבי הסכום שיימצא בתקנה. כמו כן, גם בקיצוצים שהתבצעו – הרי הגמישות ניתנת למשרד החינוך ומשרד החינוך החליט לקצץ בתקנה הזאת. זאת אומרת, מדובר בסדרי העדיפויות של הממשלה.
שירה גרינברג
¶
דבר שני. אם מסתכלים על התוספות התקציביות שניתנו לנושא, משרד האוצר הוא לא המשרד שהוסיף תוספות לנושא הזה. יש תוספות קואליציוניות, יש תוספות שמשרד ראש הממשלה נתן, כשהוא מצא לנכון, יש תוספות של משרד החינוך. אני באמת חושבת שהשאלה הזאת צריכה להיות מופנית לממשלה ולא למשרד האוצר ולפקידים.
לשאלתך לגבי המקור התקציבי. כרגע המקור הוא הסכמים קואליציוניים. עוד לא ברור מאיפה יגיע המקור האמיתי. הנושא עלה לכותרות, כפי שכולכם יודעים.
שירה גרינברג
¶
כפי שאתם יכולים לראות, מדובר בהסכמים קואליציוניים. המקור האמיתי עוד לא נמצא. יימצא לכך מקור. ההתחייבות ניתנה בעצם לפני יומיים. בשל הלחץ על השירות הלאומי וכדי לא לפגוע, נתנו את זה כרגע מהמקור הזה. יימצא לזה מקור אמיתית.
שירה גרינברג
¶
התסריט חוזר. התשובה ל-2010 מתקשרת לתשובה לשאלתך הראשונה. כרגע יש שם 33 מיליון שקלים בבסיס התקציב ל-2010, והתסריט יחזור. משרד החינוך הבטיח לתת עוד 17 מיליון.
שירה גרינברג
¶
הרוב הן נשים ומספר מצומצם הם גברים. אין לי את המספרים המדויק. אני אפנה למשרד החינוך כדי לקבל נתונים.
חיים אורון
¶
אלה כספים ייחודיים נטו, שלא תהיה אי הבנה. כאשר בחור או בחורה פטורים משירות בצה"ל מסיבות שהצבא החליט עליהן, לא מקבלים אותם לשירות הלאומי כי אין כסף. אני רוצה שיימסר לוועדה בדיוק איך זה מתחלק ומה הקטגוריות. היות ויש פה המון זעקות על שוויון וקיפוח, אני רוצה לדבר בשם הקבוצה שהיא הכי מקופחת בשירות הזה. אנשים פטורים משירות בצה"ל, יהודים וערבים, שאנחנו מאוד יודעים להטיף להם מוסר על השתמטות וזה הפך להיות איזה בון-טון ואין חובות ואין זכויות - - -
חיים אורון
¶
אני למדתי שכשאין כסף מחלקים את מה שיש באופן שוויוני. כרגע זה לא עובד כך. זה יהיה שלי ואין כסף לך. אני מבקש שתביאו את כל ה-84 מיליון, נראה איך הם מתחלקים, נראה מי האנשים, נדרוש דיון על כך. יכול להיות שמישהו יגיד לבג"צ שגם הוא רוצה. אני משלם מס כמו כולם ובתי או בני, מסיבות כאלה ואחרות, קיבלו פטור מצה"ל. הם מאוד רוצים לעשות שירות לאומי ואין להם אפשרות.
היו”ר משה גפני
¶
חבר הכנסת אורון, מה שאתה מעלה זה נכון. אני לא מתכוון לדון על כך בוועדה הזאת כי זה דיון לוועדת החינוך. אני לא הולך לקחת את זה מוועדת החינוך.
היו"ר משה גפני
¶
אני מכיר מקרים רבים מאוד. הולכים לתקשורת ואומרים משתמטים בעוד שאני יודע את העובדות. אנשים אומרים שהם רוצים ללכת לשירות לאומי ומתברר שהמדינה לא מקבלת אותם. כדי להפעיל את המערך הזה אתה צריך כסף והמדינה לא הקציבה לזה כסף.
אתה מעלה שאלה שונה לחלוטין, מעבר לעניין הזה.
אגב, אחד הדברים שהקדוש ברוך הוא שונא זה דל גאה. אדם שהוא דל והוא עושה את עצמו מי יודע מה. הרבה פעמים המדינה אומרת בתקשורת שמי שלא משרת צריך לעשות שירות לאומי. אני מכיר הרבה מאוד שמבקשים ללכת לשירות אזרחי והמדינה אומרת לא כי אין לה כסף. אם אין לך כסף, תשתוק.
את הדיון הזה אני לא הולך לקיים בוועדת הכספים, זה לא תפקידנו. זה גם לא נוגע לפנייה הזאת. הפנייה הזאת ברורה. מה שאתה מעלה היא שאלה מאוד עקרונית שעניינה ועדת החינוך של הכנסת.
אורי אריאל
¶
אני רוצה להגיד העובדה שזה לא נמצא בבסיס התקציב זאת תקלה שלי ושלך ושל אורי אורבך. אמרו לי והסבירו לי שמעולם לא יכניסו את התקציב ישירות לבסיס התקציב. אני מציע לעצמנו, לקראת 2011 לסמן כמה דברים שהח"כים ישתחררו מהם וגם האוצר ישתחרר.
היו”ר משה גפני
¶
יש עיתונאים חילוניים וגם אחד חרדי, שאומרים שאנחנו מתנגדים להכניס את תקציב הישיבות לבסיס התקציב מפני שאנחנו רוצים שראשי הישיבות יפנו אלינו, והמנהלים יפנו אלינו. אחת מהמלחמות הקשות שהיו לנו בהסכם הקואליציוני הזה, למה אנחנו צריכים כל הזמן להתחנן על הנושא של תקציב הישיבות.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אבל לא הצלחנו בהכול. החוצפה הכי גדולה היא שגם לזה מתייחסים כהסכם קואליציוני. תשמע, משפילים אותנו בעניין הזה עד עפר, ואנחנו מדינה יהודית. אז לא רק שאתה אוכל את הדגים הסרוחים, אתה גם עף מהעיר.
היו"ר משה גפני
¶
יש ארבע מפלגות דתיות: האיחוד הלאומי, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה. אנחנו מתחננים לתקציב 2011. מה שיוחלט שזה תקציב הישיבות, הכול צריך להיות בבסיס התקציב. שקל אני לא מבקש יותר ואני נותן מכתב שאני לא דורש יותר כסף. אין מה לעשות, אישרנו
תקציב דו שנתי. על זה האוצר התעקש. מלחמת עולם היתה בכפר המכביה, להכניס את זה בבסיס התקציב.
אורי, אתה יודע מה זה לקבל טלפון ב-1:30 בלילה מאיזה מנהל ישיבה שאומר שהוא מתמוטט. אתה מכיר את זה?
אורי אריאל
¶
לא רק שזה נכנס בבסיס התקציב, גם יש יום קבוע לתשלום. זאת ההוכחה שאפשר לסדר את הדברים. ברוח אופטימית זאת אפשר להתקדם.
היו"ר משה גפני
¶
נלך לפי הסדר.
מי בעד פניות 219, 220?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 1 (חיים אורון)
נמנעים – 1 (שי חרמש)
אורי אריאל
¶
באחת הישיבות שהיתה פה לפני כשבועיים לא קיבלתי תשובה. נראה לי תמוה שבקשות מאגף תקציבים לא עוברות במייל כך שאי-אפשר להפיץ אותן לח"כים בלחיצת כפתור. פגשתי את הממונה על התקציבים, אודי ניסן, והוא אמר לי חד-משמעית, שאכן כי כן הם אינם יכולים לעשות את זה בצורה הזאת מטעמים טכניים. למרות שהם עשו פרויקט מרכבה במיליארד שקל, לזה הם עוד לא מצאו פטנט אבל הם עובדים על זה. הסתבר לי שהתחילו לעבוד על זה והנה לאוצר יש אתגר גדול איך להפוך את הניירות האלה לניירות שעוברים במייל, כדי שהם יוכלו לעבור אצל אחרים. אלא אם יש סיבות נסתרות למה העניין מתעכב – אני מתנצל, אם התפרש שיש אי אמון בוועדה ובמנכ"ל הוועדה. אני מבקש את התערבות יו"ר הוועדה כדי לסדר את העניין. לפי דעתי, מומחה למחשבים ברמה ח', יכול לסדר את זה ב-20 דקות.
עופר אובלנדר
¶
ב-2005 נחתם הסכם להפרטת בנק דיסקונט. במסגרת ההסכם העובדים ויתרו על אפשרות שהיתה להם לרכישת מניות בנק וקיבלו על זה פיצוי. בנוסף לכך, הם קיבלו מענק נוסף מהבנק והוסכם שכל עלויות נוספות של ההסכם, במידה ויהיו, יחולו על המדינה. השלמת ההפרטה של הבנק היתה אמורה להתרחש לאחרונה ובעקבות המשבר הערך של המניות ירד והקבוצה נסוגה מהרכישה, מה שהשאיר את המדינה חשופה לתשלום של 54.5 מיליון שקל לעובדי הבנק. זה כסף שאמור להגיע מהתשלום על המניות של אופציה שלבסוף לא מומשה לכן המדינה צריכה לספוג את הכסף הזה.
משה בוצר
¶
שתי מטרות עיקריות: תוספת תקציב של כמיליון שקל לגיוס והעסקה של דרג ניהולי במנהל למחקר המאוחד שיוקם. הדבר השני זה תקצוב של הכנסות של קצת מעל 4 מיליון שקל למכון הגיאולוגי.
מיכל שינוול
¶
הפניה נועדה לתקצב כמה פרויקטים ברשות הטבע והגנים, ביניהם פרויקט למניעת צייד של חיות בר, קרן כיבוי אש אווירית ארצית, השתתפות של האוצר בתכנית לעידוד תרבות הפנאי והנופש בחיק הטבע, הצנחה לזכרו של אילן רמון, פרויקט הנגשת נכים ושיפוי של הרשות בעקבות אבדן הכנסות בשנת 2009.
אורי אריאל
¶
אני נגד. אני נגד הרשות שמתנהלת בצורה מופקרת, זה הכול. אתם חושבים שאתם נותנים כסף לדבר טוב וזה הולך לדברים פחות טובים.
לידיה לזנס
¶
מדובר בתקצוב מחקר ופיתוח במסגרת עסקת חבילה מיוני 2009. מזומנים 258 מיליון שקל, הרשאה להתחייב 280,000 שקל.
אורי אריאל
¶
האוצר הקצה מאות מיליוני שקלים לתקציב הקואליציוני אבל הוא הצליח להכניע את המפלגות כך שנשאר לו עודף גדול.
היו”ר משה גפני
¶
לפני שאני חוזר לדיון בנושא האגרות, אני מבקש לומר.
ביקשתי מחבר הכנסת אורי אריאל לעמוד בראש ועדת משנה שתעסוק בעניין המפונים מגוש קטיף. אני חושב שבעניין שלהם נעשה עוול גדול, מבלי להתייחס לעניין המדיני והפוליטי וכל מה שנלווה לעניין הזה, ומבלי להביע עמדה. המדינה עשתה עוול, היא פינתה אותם, הלא לא פתרה את הבעיות. אני מכיר בעיות מאוד מאוד קשות שקיימות שם. חושב שחלק גדול מהבעיות הן בעיות תקציביות, הן בעיות של כסף. לכן ביקשתי מחבר הכנסת אורי אריאל לעמוד בראש ועדת משנה. בעצם אני מוסר הודעה לוועדה על העניין הזה. אני מאחל לך הצלחה והלוואי שהבעיות שם ייפתרו כי יש שם בעיות שהן בלתי הפיכות. לפי דעתי, שום ועדה ושום ממשלה ושום ועדת משנה לא תפתור את הבעיות הבלתי הפיכות, בעיקר אצל בני הנוער. אבל, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים.
היו”ר משה גפני
¶
חברת הכנסת קירשנבאום, ועדות המשנה על פי רוב – את יודע מה, התברר לי שגם בוועדת חוץ והביטחון, עיקר העבודה בוועדות המשנה זה להציף את הנושאים, להעמיד אותם על סדר היום.
במקרה של ועדות המשנה, המנוף הכלכלי הוא ועדת הכספים. באים החברים ליושב ראש הוועדה ואומרים: ישבנו בוועדת המשנה והתברר שהממשלה פושעת באופן תיאורטי ולכן הוועדה צריכה לעשות אלף, בית, גימל. וודאי שלוועדת המשנה יש כוח ולכן גם המשרדים יתייחסו לזה.
מעמד סטטוטורי במקום מליאת הוועדה – אין.