ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 20/10/2009

ישיבה לציון שבוע תנועות הנוער

פרוטוקול

 
com_alex

2009-11-09Liraz



כנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 78

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, ב' בחשוון התש"ע (20 באוקטובר 2009), שעה 10:45
נכחו
חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

אורית אדטו

מסעוד גנאים

דני דנון

דב חנין

שלי יחימוביץ

גדעון סער

חאמד עמר

מוזמנים: שר החינוך גדעון סער

שרת החינוך לשעבר יולי תמיר

חה"כ ציפי לבני

יוסי לוי - מנהל מינהל חברה ונוער בפועל, משרד החינוך

אירית ברוק - מנהלת המחלקה לתנועות נוער, משרד החינוך

חגית כהן - משרד החינוך

מיכל עמיר-קצב - ע' מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

יוסי נשרי - ראש עיריית קריית אונו

נפתלי דרעי - מזכ"ל מועצת תנועות הנוער

רועי תשובה - מזכ"ל מכבי צעיר

בני פרינץ - מזכ"ל עזרא

אילן גזית - מזכ"ל מחנות העולים

אורי שרייר - ר' אגף חינוך בצופים

תמר טננבאום - מזכ"ל בית"ר

יוסף ורדי - מזכ"ל אריאל

מאשה בורז'יקובסקי - מזכ"ל היכלי ענ"ג

עלי אמיר - מזכ"ל התנועה הדרוזית

אלעד קוזיקרו - רכז ארצי, הנוער הלאומי

ליאור לויתן - רכז חינוך השומר הצעיר

טל מדר - הדרכה, האיחוד הלאומי

פסח האוספטר - יו"ר הנוער העובד והלומד

רועי יסוד - רכז הנוער העובד והלומד

שרית פרידמן - גזברות הנוער העובד והלומד

בנימין נפטיילר - מזכ"ל בני עקיבא

ישעיהו ליברמן - מנכ"ל בנות בתיה

ערן גלזר - רכז פרוייקטים

ערן אבידור - מועצת תנועות הנוער

יהודה סקר

ייעוץ משפטי: מרב

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

קצרנית פרלמנטרית: רויטל יפרח

ישיבה לציון שבוע תנועות הנוער
היו"ר זבולון אורלב
בוקר טוב. ביוזמה של השר, ואני מברך אותו על כך, מתקיים שבוע תנועות הנוער, ובאופן לגמרי טבעי חשבנו שמן הראוי שוועדת החינוך והתרבות תקיים ישיבה מיוחדת לכבודן של תנועות הנוער. לכן, אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת בהשתתפותו של השר, שיצטרך לעזוב אותנו בעוד כשעה כיוון שיש את הקבינט הביטחוני, אם כי אני מאמין שהקבינט הביטחוני האמיתי יושב כאן. אלה שיושבים בחדר הזה משפיעים על ביטחון מדינת ישראל דרך מערכת החינוך שהם מקיימים, לא פחות ממה שמחליטים בחדרים אחרים.

כידוע, תנועות הנוער הראשונות, החלוציות, ה"צופים" ו"השומר הצעיר" היו שתי תנועות הנוער הראשונות שהוקמו בראשית המאה הקודמת כאן, בישראל, ואחריהן ייתר תנועות הנוער החלוציות: "הנוער העובד", "בני עקיבא", "עזרא" ועוד תנועות נוספות, ועכשיו הסתבכתי כבר עם השמות של התנועות, אז נפתלי אחר כך ישלים את כל השמות. תנועות הנוער בוודאי הטביעו חותם עמוק מאוד על אופייה והתארגנותה של המדינה בדרך, וגם בשנים שלאחר הקמת המדינה, כאשר אפיונן העיקרי היה היחלצות להוביל את המשימות הלאומיות כפי שהוגדרו מעת לעת, בין אם מדובר בביטחון, בין אם מדובר בהתיישבות. עדין מפת ההתיישבות במדינת ישראל היא מפה שתנועות הנוער יכולות לזקוף לעצמן את הזכות הזאת, ובקליטת עליה ובביעור הבערות ובכל תחום שבו היתה נדרשת משימה חלוצית, תנועות הנוער ראו את עצמן נוטלות על עצמן את המשימה. מבחינה זאת, אני חושב שהן בוודאי נמצאות בלב הקונצנזוס הישראלי, איש על דיגלו ואיש על מחנהו. איך אני אומר? מ"השומר הצעיר" ועד "בני עקיבא", כש"הצופים" ניצבת שם באמצע.

יחד עם זה, בשנים האחרונות, כשלצערי הדגשים הערכיים במדינת ישראל הפכו או שונו מערכים שהם יותר לאומיים, יותר קולקטיביים, יותר קבוצתיים, יותר קהילתיים לתרבות שהיא יותר תרבות של הפרט, תרבות של זכויות הפרט, תרבות של מיצוי יכולות הפרט, קצת נשחק מעמדן של תנועות הנוער בחברה הישראלית וכל פעם קבוצות של חברי כנסת, וחברי כנסת מכל סיעות הבית, וכמעט לכל סיעות הבית יש תנועות נוער חלוציות, נדרשנו לפעול כדי לשמור על מעמדן.

זה לא סוד, וגם אמרתי לשר, שאנחנו כרגע התחלנו הידברות עם מועצת תנועות הנוער כדי לנסות לגבש הצעת חוק שתיתן מעמד לתנועות הנוער. לא נדון בחוק הזה היום כי עדין לא היתה הדיברות ולא מוצתה ההידברות עם שר החינוך ולא עם מועצת תנועות הנוער, אבל אני חושב שהגיעה העת לעגן את מעמדן של תנועות הנוער בזכות עצמן ולא רק לעגן בחוק את מעמדו של החינוך הפורמאלי.

נבקש מהשר לפתוח בדברים. אני מבין שיש מצגת, ולאחר מכן נפתח את הדיון בין חברי הכנסת לבין ראשי תנועות הנוער שנמצאים כאן. אדוני השר, בבקשה.
שר החינוך גדעון סער
תודה רבה ובוקר טוב. אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת החינוך, שמיד נרתם לנושא וכינס את ישיבת הוועדה בנושא הזה, במסגרת שבוע תנועות הנוער. אני מברך את שרת החינוך לשעבר, חברת הכנסת יולי תמיר.
היו"ר זבולון אורלב
אני מקדם בברכה את חברת הכנסת והשרה לשעבר יולי תמיר. זאת פעם ראשונה שהיא משתתפת בוועדת החינוך והתרבות, ואני מברך אותה מפני שחרף חילוקי דעות שיבחנו אותה מאוד ותמכנו בה, כל חלקי הבית, על זכות בלתי רגילה שהיתה לה בחיזוק תנועות הנוער ותשומת הלב המיוחדת שהיא נתנה. אני מקווה שלא ירדו מהרף הזה ואני בטוח שגדעון עוד יוסיף כהנה וכהנה. תודה רבה לך.
יולי תמיר
תודה.
שר החינוך גדעון סער
תודה רבה, אדוני היושב ראש. בצדק אמרת את שאמרת כי קודמתי בתפקיד, אם היו לנו חילוקי דעות הם היו בנושאים אחרים. בנושא של תנועות הנוער, גם בתפיסה הערכית וגם בפעילות שלה בנושא התקציבי, היא עשתה מהלכים חשובים ביותר ואנחנו מבקשים להעצים את זה ולהתקדם מעבר לזה, מכיוון שאנחנו רואים את הסיכוי לחולל שינוי חברתי במדינת ישראל, בין היתר, כדבר שבאמת אינני יכול למצוא לו מקבילה אחרת מבחינת יכולת ההשפעה שלו, בהעצמה של תנועות הנוער, בחיזוק של תנועות הנוער, בהשתתפות של יותר בני נוער כחניכים וכמדריכים בתנועות הנוער. תנועות הנוער מכשירות. כל מי שיש לו ילד בתנועת נוער, ולי יש שתיים – האחת מדריכה מאוד פופולארית בשבט שלה בצופי ים, והשנייה חניכה בצופים - -
היו"ר זבולון אורלב
אצלך זה הילדים ואצלי זה כבר הנכדים.
שר החינוך גדעון סער
אני לא יכול להתחרות אתך בנושא הזה וגם לא בפעילות החינוכית. באחת הישיבות סקרנו את נושא הקייטנות, ויש לי בהחלט מה ללמוד. כל מי שהילדים שלו עוברים בכור ההיתוך הזה של תנועות נוער רואה מה זה נותן, קודם כל, לעיצוב האישיות של הילד, הנער או הנערה באמצעות הפעילות הזאת, שהיא פעילות שלא רק "אני" ולא רק הפרט אלא תמיד בקבוצה, בקולקטיב, וזה מחייב חשיבה אחרת, תפיסה אחרת. עמידה במשימות, שזה דבר מאוד חשוב. לא בכדי אנחנו רואים את הנתונים של ההתייצבות לשירות צבאי משמעותי, לקצונה וליחידות קרביות בקרב יוצאי תנועות נוער בהיקפים דיס-פרופורציונאליים לעומת שאר האוכלוסייה, וכמובן לחברה. לפרט ולחברה במובן של הנכונות לתרום לכלל, של סולידאריות חברתית, של קבלת אחריות, של אכפתיות, של סיוע במפעלים חברתיים. כל הדברים האלה מבצעות תנועות הנוער ובעצם מוסיפות את המימד הערכי, שזה הנושא שאנחנו מדברים עליו כל כך הרבה.

ולכן, זה המפתח. אם כתוב, יוסי, במצגת שראיתי אותה פה לראשונה, העלאה של 10% בהשתתפות בתנועות הנוער, אני הייתי מציב יעדים יותר שאפתניים. אני חושב שזה בר ביצוע, וזה כמובן תלוי בנושא התקציבי. אבל בנושא התקציבי ניתן ונותנים לזה מענה כך שזה לא יהיה הבלם.

יש שורה של פעולות שצריך לבצע, והמהלך של שבוע תנועות נוער, מתקיימות בו הרבה מאוד פעילויות במסגרתו. במסגרת של המחוזות, במסגרת של בתי ספר, במאות בתי ספר נכנסים מדריכים ונציגים של תנועות נוער ומסבירים ומציגים את הפעילות, ומנסים גם לעניין את בני הנוער. פניתי לכלל מנהלי בתי הספר במדינה על מנת שיפתחו את השערים לתנועות הנוער, ולא רק במסגרת השבוע הזה. אני יודע שיש עדין בתי ספר שמערימים קשיים ולא מבינים את החשיבות או שמבינים את החשיבות אבל לא משתפים פעולה בצורה כפי שאנחנו היינו רוצים לראות את הדברים. אני רואה בהחלט שבכל ביקור שלי בבית הספר אני שואל את המנהל כמה יש בתנועות הנוער, מה נעשה כדי לעודד את זה, וזה בהחלט אחד היעדים שאנחנו מציבים למנהלי בתי הספר.

צריך לעודד את המודעות הזאת בקרב ראשי רשויות מקומיות. נמצא פה ראש רשות מצוין, יוסי נשרי מקריית אונו, שבכל נושא החינוך הוא מצוין, אבל אני רוצה להדגיש את החשיבות של זה. ההשלמה של המערכת של החינוך הבלתי פורמאלי, כדבר שהוא גם סכר להתדרדרות לפשיעה, לתופעות בלתי נורמטיביות, כאן זה חשוב מאוד. לכן, גם ראשי הרשויות צריכים להתגייס לנושא הזה. אם אחת הבעיות היא נושא של מבני ציבור או סניפים לתנועות הנוער, כאן לראשי הרשויות יש תפקיד בנקודה הזאת, והדבר הזה ללא ספק כדאי כי הוא גם מוסיף לאטרקטיביות של הישוב או של הרשות או של העיר שבה מתקיימת פעילות רצינית ובהיקף נרחב של תנועות נוער.

הנושא של מודעות ציבורית – אני שמח שכלי תקשורת ראו את החשיבות, או לפחות חלקם, במתן ביטוי לפעילות הזאת ולשבוע הזה, ודיווחו עליו בצורות כאלה ואחרות. הדרך שלנו לחולל שינוי היא קודם כל להציל את המודעות הציבורית. יש כמובן עוד סוגיות רבות אחרות, אני לא רוצה להתייחס בשלב הזה לכולן. אני מציע שיוסי יציג את הדברים. אולי לפני שאלך אוסיף מילה. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. יוסי לוי, ראש מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, בבקשה.
יוסי לוי
בוקר טוב לכולם. אדוני היושב ראש, אדוני השר, חברת הכנסת יולי תמיר וחברי הכנסת האחרים שנמצאים פה, חבריי מתנועות הנוער, אירית ברוק שמנהלת את המחלקה לתנועות הנוער ומלווה אותי. אני רוצה להגיד שנפלה זכות גדולה במינהל חברה ונוער, שהניחו לתחום אחריותו את הטיפול בתנועות. כמו שהשר אמר, זו אחת הפעילויות החווייתיות, המהנות והמספקות ביותר שעובד חינוך ועובד ציבור יכול ליהנות מהן ולראות תוצרים. אנחנו משתדלים להחזיר בחזרה, כפקידים וכעובדי ציבור שעובדים בשירות הציבורי, הן לטובת התנועות והן לטובת הקהילה ככל שאנחנו יכולים. אני רוצה בפרק זמן מאוד קצר לתת כמה סימני דרך של מערכת היחסים וההתפתחות בשנים האחרונות עם התנועות:

דבר ראשון, כל האושפיזין שנמצאים בתנועות, קראנו לזה רקמה אנושית אחת גדולה. מגוון רב- תרבותי של הציבור בארץ, רב-גוניות של תרבות הנעורים מכל קצות הקשת הפוליטית והחברתית, ששוהים יחד בשולחן אחד. אני לא יודע בכמה מקומות אפשר למצוא כאלה דברים. כולם מסביב לשולחן אחד מאוגד למועצת תנועות הנוער, שמשרד החינוך רואה חשיבות מאוד גדולה בקיומה של המועצה הזאת. הם פועלים ביחד כל אחד בתחומו, באידיאולוגיה שלו, בפוליטיקה שלו, בחינוך הפוליטי שלו שהוא נכון וראוי, בתרומות שלו לקהילה והם יודעים ביחד לשזור ידיים, וכולם לטובת הנוער בישראל. זה דבר שהוא תופעה חברתית, שראויה לכל ציון ואם הם קיבלו את פרס ישראל בשנה שעברה, זו אחת הסיבות.

דבר שני, כמה מילים על תקציב. התנועות הן עמותות עצמאיות נתמכות על ידי המדינה. הן פועלות תחת מבחני תמיכה מסודרים, שעוד מעט אגיד עליהם מילה. התקנה התקציבית בספר התקציבים היא 24-14-47. הבסיס ב-2008 עמד על כ-40 מיליון שקלים. כמו שהזכיר היו"ר והשר עם פעולה לא מעטה של שרת החינוך הקודמת יולי תמיר. הבסיס ב-2009 הוגדל ל-63 מיליון שקלים, וכולנו יודעים את ההבדל בין תקציב בבסיס ושאינו בבסיס.
שר החינוך גדעון סער
צריך לדייק. נדמה לי שתקציב 2009 אושר בממשלה הנוכחית.
היו"ר זבולון אורלב
צריך לומר לזכותה של חברת הכנסת יולי תמיר, שבתקציב הקודם היא השיגה כסף מעבר לבסיס, ולהכיר תודה לשר הנוכחי ולממשלה הנוכחית, שהתוספת הזאת נכנסה לבסיס.
יוסי לוי
מקבל את התיקון. אני חושב שהחשיבות הגדולה לתנועות בנושא הזה, שעבודה מול בסיס תקציבי ומול כספים שמגיעים במהלך השנה הם יותר רגועים היום, יודעים לעשות תכניות יותר מסודרות והלוואי וירבו התקציבים. כמו שראינו, אנחנו עומדים על מבחני התמיכה ופועלים תחת "מתן", שאף היא מתוקצבת בתוך תקנת התמיכה בתקצוב מסודר על מנת לתחזק אותה ולהחזיק אותה גם מטעם המשרד.

בשנת 2003 ישבה ועדת שפירא, שקבעה אותה שרת החינוך לימור לבנת, בעקבות משבר גדול מאוד שהיה באומדן תנועות הנוער שאמדו אותן, ומרבית התנועות לא עברו את מבחני הסף. ישבה הוועדה לא מעט זמן והיו בה חברים רבים, ובעקות הסיכום של הוועדה וההמלצות שהתקבלו פה אחד על ידי השרה לימור לבנת הוקמה ועדת יישום שהיה לי הכבוד לעמוד בראשה, ומאז יש מבחני תמיכה מסודרים שלא השתנו מאז ופועלים על פי רוח ועדת שפירא, על פי האומדן החדש שהיום מבצע אותו עבורנו ארמה בצורה מסודרת ומקצועית, והדבר הזה גרם להרגעת מערכת היחסים בין המשרד לתנועות. היו מתחים לא מעטים. היינו פה, בבניין השכן של הבג"ץ לא מעט. גם בצורה חברית זה לא עבד נכון, ואני חושב שהסדרה נכונה של המבחנים ושל האומדנים, והדיאלוג שנפתח בין המשרד לתנועות, הביא לרגיעה במערכת וכמובן להגברת הפעילות מתוך הענין הזה.

אחרי שהתחלנו לעבוד בצורה מסודרת עם תקנת התנועות, לשמחתנו הרבה מוסדה גם תקנת שנת השירות, שהיא כעין תקנת אחות שנהנים ממנה חלק מהתנועות פה, וארגונים נוספים שלא נהנים מתמיכה של התנועות כמו "החברה להגנת הטבע", החברה למתנ"סים ועוד כמה גופים אחרים שעונים על מבחני התמיכה, אבל שנת השירות מהווה כעין הגשמה היום. אם פעם היו יודעים לעשות את זה יפה בקיבוצים, היום התנועות עושות את ההגשמה המרכזית שלהן בקהילה. הן תורמות ומהוות את המסד המרכזי של צוות המדריכים הבוגר. אני חושב שגם לתקנה הזאת ניתנו כספים לא מעטים, כולל הסדרת הבסיס ל-2009, מסייעים מאוד לטובת הנושא הזה.

התחלנו בספטמבר 2008 בפיילוט שלא היה הכי מוצלח של שבוע תנועות הנוער, זו היתה הפעם הראשונה. רק היום בבוקר קיבלתי רשימה החל מכרמיאל בצפון וכלה באשדוד בדרום, בכל המחוזות מתקיימים סיורים של מנהלי המחוזות, פעילות יפה, בתי ספר ופעילות קהילתית. ראשי רשויות היום הרבה יותר מחוברים לנושא הזה. המודעות לנושא של תנועות הנוער קיבלה העצמה, כמו שהשר אמר, ואנחנו מאוד גאים על זה ואני גם חושב שזה ישפיע על המשך הפעילות בישובים, מעבר לחגיגות של שבוע תנועות הנוער.

בנובמבר 2008 חידשנו את חוזר המנכ"ל החדש. האחרון שהיה יצא לדעתי ב-1986. מאז לא היה חוזר מנכ"ל שיצא ממשרד החינוך על מנת להסדיר את פעולות התנועות במוסדות החינוך. החוזר הזה יצא למוסדות החינוך והוא משמש ככלי עבודה גם למנהלי המחוזות וגם לראשי הרשויות וגם למנהלי בתי הספר על מנת להסדיר את כל מערכת היחסים הזאת בין בתי הספר. אתמול השר היה בביקור בבית ספר בירושלים, ומי שראה איזו פעילות משותפת יש בין בית ספר תיכון לבין תנועות נוער שפועלות בתוכו ומחוצה לו, בית הספר תורם החוצה והתנועות תורמות פנימה, אין ספק שגם חוזר מנכ"ל ופעולות אחרות עבדו מאוד יפה.

השר מיסד מפגשים קבועים היום באמצעות מועצות תנועות הנוער. כל פגישה כזאת נותנת הרבה תנופה לפעילות, הרבה תמיכה.

אתם יכולים לראות את הפלח הקטן של התנועות. תדעו שאומדן הגודל, כמו שאתם מבינים, התקנה התקציבית היא עוגה שאמורה להיות מחולקת על פי סעיפי גודל, על פי סדרי פעולה ועוד כל מיני מבחנים. סך הכל האומדן שבוצע בפעם האחרונה ב-2006 העמיד מדרגות גודל לתנועות. על פי מדרגות הגודל שניתנו, כך הם גם מקבלים את ההקצבה שלהם. כמובן שתנועות חדשות שרוצות להיכנס, אנחנו לא סוגרים את הדלת. יש תהליכי כניסה לתנועות חדשות שמוסדרות במבחני התמיכה, והעובדה היא שאחרי האומדן שתי תנועות חדשות נכנסו לתוך הפעילות, אחת מהן זו תנועת הנוער הדרוזית, שהיו"ר שלה משמש היום כחבר כנסת, הוא התחיל בתנועת הנוער. והתנועה השנייה היא תנועת היכלי הענ"ג של הבנות החרדיות.

כמו שהשר אמר, היעדים להגדלה של 10%, באמת היינו פה מאוד זהירים ואנחנו מאוד מקווים שנגדיל. אני חושב שאם נצליח להגדיל בקרב האוכלוסייה הבוגרת של התנועות, בשכבה הבוגרת, את מספר החניכים הנשארים בתנועה ב-10% בשנה, אנחנו נעשה הרבה מאוד. זאת אחת הבעיות שלנו. אנחנו יודעים להחזיק את הילדים יפה מאוד בגיל הצעיר - -
שר החינוך גדעון סער
יוסי, תסלח לי שאני אומר לך את זה כאן אבל צריך להציב יעדים מדידים בענין הזה. אני מתכוון להמשיך לתגבר את התקצוב, כמו שקרה בתקציב האחרון. הוא לא ייפגע בשום סיווג וגם באגף התקציבים של המשרד יודעים את זה, ותהיה התרחבות מספרית ביעדים מדידים, כמותיים שיוצעו. זו לא תהיה משאלת לב ולא תהיה כוונה. זה יהיה דבר שיתבצע. איך אני אדע שהוא מתבצע? תן לי דיווח כל 3 חודשים ואני אדע מה משתנה, מה מתבצע. אתה תראה שאפשר לעשות הרבה יותר מזה.
יוסי לוי
בסדר גמור.

- - אנחנו פונים היום לטיפול יחד עם תנועות הנוער יותר בפריפריה החברתית. אנחנו חושבים ששם זה עקב אכילס של התנועות. אנחנו צריכים לתת מקדמים בתוך מבחני התמיכה, בתוך התקציב לפעילות בפריפריות החברתיות הגיאוגרפיות של המדינה. אני מקווה שגם זה יבוא לידי ביטוי. לקראת הסוף, אנחנו עוסקים היום בשילוב מדריכי תנועות הנוער בבתי הספר, כחלק מצוות - -
היו"ר זבולון אורלב
אתה יכול לחזור לשקף הקודם? אם מותר לי להוסיף, מהרמה הכלכלית הנמוכה והבינונית לפעילות תנועות הנוער, הייתי שם פה דגש גם לא רק פריפריה חברתית וגיאוגרפית אלא עוד שתי אוכלוסיות, שאולי נדגיש אותן: 1. סוגיית העולים החדשים 2. הילדים עם הצרכים המיוחדים.
יוסי לוי
אגב, בתוך מבחני התמיכה יש מקדמים - -
היו"ר זבולון אורלב
אבל אמרת שצריך לבחון אותם.
יוסי לוי
בסדר גמור. אנחנו רוצים יותר ויותר לראות שילוב של מדריכי תנועות, ש"שינים ותנועות בוגרים לתנועות שקיימות. בפעילויות חינוכיות ערכיות של בתי הספר אני יכול לספר לכם שאנחנו כבר מחזור שני עם אחת התנועות שעברו קורס של מורי של"ח אצלנו. תוך כדי הלמידה הם משתלבים כמורים לשל"ח במערכת החינוך. אני חושב שככל שיתרבו המדריכים עם האיכויות הנפלאות האלה לתוך מערכת החינוך, אני חושב שזה ייטיב עם המערכת ואנחנו כמובן, עם כל המערכות בתוך המשרד, נפעל שהנושא הזה יתקיים.

אנחנו מאוד עוסקים היום בפעילויות מול ראשי הרשויות, כמו שאמר השר, ליידע את ראשי הרשויות. יושב פה ראש רשות מקומית, ובזמנו נכתבה אמנה מאוד מתוקשרת בין התנועות לבין המרכז לשלטון מקומי וארגון המועצות האזוריות. האמנה הזאת תלויה בחדרו של כל ראש רשות, כך אני מתאר לי, ובאמת כמו שהשר אמר, צריך לעשות בקרב אותן רשויות חלשות כמו מנהלי בתי ספר חלשים, שלא רואים בזה חשיבות גדולה, וצריך לדרבן אותם לעשות ואנחנו לוקחים את זה על אחריותנו המלאה לעבור ממקום מקום ולנסוע ביחד עם השר ולהעביר את המסרים שהוא מעביר.

עוד מילה אחת אישית, ואמר את זה השר ואגיד את זה גם פה: ככל שיהיו לנו חניכים יותר בתנועות, ובעיקר בשכבות הבוגרות, שהם יתבגרו לתוך התנועה, שהם יהיו עם מודעות גדולה מאוד למה שהתנועה מחנכת, אני חושב שמהבחינה הזאת כל חניך כזה שנמצא זה "סור מרע ועשה טוב". כל החניכים שנמצאים במסגרות האלה הם חניכים שידעו לתרום לקהילה, יודעים לתרום לקהילה גם היום וגם בעתיד. מפתחים סובלנות כלפי הסובב אותם וכמובן אנחנו, בסיוע מלא של שר החינוך ואני מקווה מאוד של כנסת וממשלת ישראל, אנחנו נשתדל במשאבים ובכלים שיעמדו לרשותנו לעשות את המיטב.

אני רוצה להודות לכל מזכ"לי התנועות שנמצאים פה ולמועצת תנועות הנוער על האמון המלא וההדדי שקיים בינינו, ועל יכולת העבודה המשותפת בינינו גם בזמן משבר וגם בזמן שהתכנית פורחת. אנחנו מרגישים מאוד נוח אתם, מרגישים מאוד טוב אתם והם מאוד חשובים לנו. תודה רבה לכולם.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. נפתלי, בבקשה. אחרי דבריך, נשמע את חברי הכנסת.
נפתלי בארי
ראשית, תודה רבה לשר וליושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת אורלב, על הישיבה המיוחדת לציון שבוע תנועות הנוער שמתקיים השבוע, בהובלת שר החינוך. פגשנו אותו אתמול, אנחנו פוגשים אותו היום ונפגוש אותו גם מחר. הוא בהחלט נרתם ומוביל את השבוע הזה. אנחנו חשים ומרגישים שתנועות הנוער ממשיכות להיות בפרונט של משרד החינוך מבחינת סדר היום. זה המקום להגיד תודה ליולי על השנים שהיא עמדה בתפקיד שרת החינוך וקידמה את תנועות הנוער. אנחנו מרגישים בהחלט שהמשרד שותף ומסייע ועוזר לתנועות הנוער, ומשפיע על ההרחבה של הפעילות שלהם.

כמה דברים שקשורים לפעילות תנועות הנוער ומה אנחנו עושים בתקופה הזאת: א. אומר שאנחנו סבורים שהערך המוסף שתנועות הנוער מביאות לצעירים ולילדים ולנוער במדינת ישראל הוא הגבוה ביותר יחסית להשקעה של מדינת ישראל בתקציב שלה בתנועות הנוער. זאת אומרת, היחס בין תקציב לבין תועלת הוא הגבוה ביותר מבחינת ההישגים שתנועות הנוער יודעות לתרום לחברה ולמדינה. למרות התקציבים שגדלו בשנים האחרונות אנחנו עדין רחוקים מהיכולות בין הפוטנציאל של תנועות הנוער להשפיע בחברה. אנחנו מדברים היום על סדר גודל של 25% מהצעירים ששותפים וחברים, ועדין יש הרבה מקום להרחיב את הפעילות הזאת ולהעצים אותה.

בזמנו, אני זוכר לפני הרבה שנים, כשיצחק נבון היה שר חינוך שמעתי הרצאה שלו והוא אמר שהוא מחלק את החברה לכאלה שהיו בתנועות נוער וכאלה שלא היו בתנועות נוער מבחינת התרומה והמאפיינים שלהם.

בשנים האחרונות תנועות הנוער, בעקבות תקופה לא קלה בתחילת שנות ה-90, הוסיפו ליעדים שלהם פעילויות חדשות, יותר חיבור לקהילה, חיבור חברה. יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת אורלב, ציין את הפעילות עם ילדים עם צרכים מיוחדים, חוק השילוב שהובלת בזמנו. גם היום, תנועות הנוער מובילות בנושא של שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בפעילות עם ילדים רגילים, נורמטיביים. מה שיודעות לעשות תנועות הנוער, עדין יש הרבה מה ללמוד מהן והן מקדמות את החברים האלה בתוך תנועות הנוער, חלקם כבר הגיעו לתפקידי הדרכה ויוצאים לכל הפעילויות, למחנות, למרות ששילוב של ילדים כאלה בפעילות תנועות הנוער עולה המון כסף לתנועות הנוער. זה דברים שמצריכים תקציבים גדולים מאוד. הפעילות עם עולים וילדי עולים הועצמה וגדלה בשנים האחרונות. אנחנו התחברנו לקרן לידידות לפני שנתיים בסיועה של יולי, והם עוזרים לנו בתקציבים רבים ולשמחתי, אנחנו מצליחים להוכיח שכשיש משאבים, תנועות הנוער יודעות להגיע גם לאוכלוסיות שלכאורה הן הכי רחוקות מתנועות הנוער. לילדי העולים בשכונות הרוויות עולים, אנחנו מגיעים לשם ופותחים סניפים ומפעילים אותם 5 ימים בשבוע, ומצליחים להגיע להישגים ולמספרים יפים מאוד של חיבור של ילדי עולים לפעילות תנועות הנוער.

אנחנו מדברים על נוער בסיכון, שתנועות הנוער הרחיבו את הפעילות והרבה יותר תנועות עוסקות בשילוב של נוער בסיכון בפעילויות התנועות. כל הנושא של הגברת המוטיבציה לשירות בצה"ל. זה תחום שתנועות הנוער מובילות בו וההישגים מדברים בעד עצמם. יש תחומים נוספים שהתפתחו בשנים האחרונות: תנועות הבוגרים וההשפעה שלהם בכלל על מערכת החינוך במדינת ישראל. יוסי ציין קודם דוגמה לשילוב שלהן במערכת החינוך הפורמאלית. יש פה פוטנציאל גדול, שתנועות הנוער עדין יכולות לקדם ולתרום לחברה.

יש תחום אחד שאני רוצה לציין אותו, ואני חושב שאנחנו צריכים לחשוב טוב איך אנחנו עוזרים ומסייעים, ואציין שתי עובדות: נושא שנת השירות בתנועות הנוער זה מרכיב חשוב מאוד הן בדוגמה האישית שלהם והן בתרומה שלהם לפעילות התנועה. לפני מספר שנים התחלנו לקבל תקצוב מסודר לנושא שנת השירות. נקבעה תקנה נפרדת לתקצוב שנת השירות. ב-2007, יולי, הכנסת את זה לבסיס התקציב, 20 מיליון שקל. אנחנו לפני מספר שנים עמדנו בערך על 1000 ש"שינים מתוקצבים. השנה אנחנו עומדים על 1400 ש"שינים שמתוקצבים גם מתנועות הנוער וגם מארגונים נוספים. בסיס התקציב ירד בערך ל-14.5 מיליון שקל - -
שר החינוך גדעון סער
בין 7.5 מיליון - - תקציב הש"שינים גדל גם השנה.
נפתלי דרעי
נכון, אבל הבסיס הוא בעייתי. גם כשאנחנו לוקחים את התוספת הזאת יחסית ל-40% גידול במספר הש"שינים, עדין התקציב לא גדל. הרי התקציב לש"ש ניתן לאחזקתו, לליווי שלו, לנסיעות. אלה דברים מאוד מוגדרים ואי אפשר לבוא לש"ש ולהגיד לו: תאכל פחות השנה כי אנחנו מתוקצבים פחות. ממשיכים לתקצב אותו וזה בסוף נופל על התקצוב השוטף של תנועת הנוער. היא צריכה להביא מתקציבה יותר כסף כדי לממן את הש"ש ופה, צריך גם את עזרת ועדת החינוך. אני יודע שזה חשוב לשר החינוך והוא רוצה לקדם, וצריך לעזור להשיג משאבים נוספים כדי ששנת השירות תתוקצב בצורה אחרת ולא בצורת תמיכה של איזה שהוא סל שמתחלק לא חשוב על איזו כמות שקיימת. אנחנו יודעים שזה חשוב לשר החינוך וצריך את העזרה של כולם כדי לסדר את הענין הזה.

השר דיבר על נושא המבנים. בשנים האחרונות התחברנו למרכז לשלטון מקומי, ובעזרת משרד החינוך חתמנו על האמנה. נבנה מודל לתקצוב של תנועות נוער, אנחנו מרגישים שיש שינוי ברשויות המקומיות. מחר נעניק אות הוקרה לראשי רשויות שמצטיינים בטיפוח תנועות הנוער בישובים שלהם. יש עדין הרבה מה לעשות בענין הזה, ובוודאי במבנים של תנועות הנוער. חלק גדול מהפעילות של תנועות הנוער מתקיימת מתחת לאדמה, במקלטים. הגיע הזמן שהם יעלו על פני השטח, יצאו מהמקלטים ויהיו להם מבנים ראויים. בזמנו היה סיוע של מפעל הפיס, שנתן הקצבה מיוחדת לסניפים של תנועות הנוער. מאז ששינו את הקריטריונים לתמיכה אנחנו יודעים שראש רשות מקבל תקצוב, אם הוא מקבל, והוא מחליט לאן הוא לוקח את זה. לא היה תקצוב ספציפי ויכול להיות שצריך לבחון את המודל הזה מחדש, ושחלק מהתקציב של מפעל הפיס ילך לנושא של סניפים תנועות הנוער ומקורות נוספים. יש לנו רעיונות בענין הזה.

יש עוד הרבה דברים, לא אגזול את הזמן. אני מודה שוב לוועדת החינוך, לשר החינוך על שיתוף הפעולה, לחברי מינהל חברה ונוער, יוסי, אירית וכל החברים שעוזרים לנו ביום יום לאורך כל השנה. אני משוכנע שביחד עם משרד החינוך וההובלה של השר נמשיך לקדם את פעילות תנועות הנוער. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. חברת הכנסת יולי תמיר, בבקשה.
יולי תמיר
כייף לראות אתכם.אני חושבת שאין טעם להכביר מלים על הדברים שנמצאים פה בהסכמה גורפת סביב השולחן. אני מברכת על כך שהמדיניות ששמה את תנועות הנוער במרכז העשייה של בני הנוער של החינוך הבלתי-פורמאלי, שהמגמה הזאת נמשכת ומתעצמת. זה לא רק שהתשואה הכלכלית על ההשקעה היא גדולה. אני חושבת שהתשואה האנושית עצומה. היכולת שלנו לגייס אנשים צעירים לעשייה חברתית היא דבר נדיר. אני לפחות ראיתי במעגלים ההולכים ומתרחבים של אנשים צעירים בתנועות הנוער את הפוטנציאל העתידי של מדינת ישראל. אלה לא מלים גבוהות אלא מציאות יומיומית של מנהיגות צעירה, שאנחנו פוגשים אותה והיא עושה דברים יוצאי דופן.

נדמה לי שיש שני דברים שצריך לתת עליהם את הדעת בעתיד: ענין הש"שינים. נוצר מצב פרדוקסאלי, שהיום להתקבל להיות ש"ש זה כמעט כמו להתקבל לקורס טייס. יש מבחנים ויש מבדקים ולא כולם מתקבלים - -
שר החינוך גדעון סער
הבעיה בין המגזר העירוני לקיבוצי שם, שלא ירדתי עד הסוף לפישרה.
יולי תמיר
האמת היא, שכשאתה, אדוני השר, מסתכל ורואה את המגוון המאוד רחב של אנשים שמוכנים להתנדב, אם יש היום 1400 ובשנה הבאה יהיו 2800, זה רק ייטיב עם מדינת ישראל. האנשים האלה ילכו לצבא שנה אחת מאוחר יותר, בוגרים יותר, חזקים יותר, מנהיגים איכותיים יותר. העלות הכלכלית שלהם היא זעומה, והתועלת שלהם עצומה. לכן, שאלת הש"שינים צריכה להיות מוסדרת לא רק בבסיס התקציב אלא גם בקונספציה, ובזה צריכים להגיע להידברות גם עם משרד הביטחון. התחלנו בזה וזה לא הסתיים. להגיד להם עוד 1000 צעירים ידחו את השירות בשנה. אני מניחה שקשריך עם שר הביטחון עכשיו טובים מקשריי, ואני מציעה לך לדבר אתו - -
שר החינוך גדעון סער
לגבי קשריי עם שר הביטחון, אני עדין מנסה להשיג את הסכמתו לגידול תקציב המכינות הקדם-צבאיות, שאני מסכים להוסיף למשרד החינוך. לפי דעתי יש ענין גם למשרד הביטחון. אני מבטיח לוועדה שאם יהיו הישגים מול משרד הביטחון בנושא הזה, אני אעדכן אותה. עדין אין...
יולי תמיר
הדבר השני שהוא מאוד חשוב הוא ענין שהתחלנו בו ולא סיימנו, ונדמה לי שזאת הזדמנות להמשיך אותו וזה עניין גרעיני הבוגרים. גרעיני הבוגרים הם הקהילות המתחדשות הכי איכותיות במדינת ישראל. ההשפעה החברתית סביבתית שלהם היא אדירה. יש היום תנופה אדירה של צעירים שרוצים לציות חיים בעלי משמעות ומוכנים ללכת לחיות בקהילות חינוכיות. התקנה קיימת וצריך לתקצב אותה. דיברתי על זה גם עם חבר הכנסת אורון, ואני יודעת שגם הוא עושה מאמצים בענין הזה. ברגע שהמערכת הזאת תפתח, אני בטוחה שאנחנו נראה צמיחה מאוד משמעותית של תנועות בוגרים, והתוצאה מאוד משמעותית לחברה הישראלית. אני מקווה מאוד שהמהלך של השנים האחרונות, שהולך ומתמשך, יגרום לכך שישראל תמצא את עצמה בעוד כמה שנים עם אחוז עולה וגדל של בני נוער בתנועות הנוער. בסופו של דבר, אין המצאה ישראלית יותר מוצלחת מההמצאה הזאת. אם יש משהו שהוא ישראלי בעיניי, זה החדר הזה, הצד הטוב של הישראליות ויש לנו סיבה להיות גאים וגם לנסות ולהרחיב את היריעה. תודה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. חברת הכנסת אדטו, בבקשה.
רחל אדטו
אדוני היושב ראש, אם היית אומר שצריך לבוא היום עם תלבושת, אז גם אני הייתי לובשת חאקי. החאקי שלי כבר איננו אבל של שני הבנים שלי, שהם בוגרי הצופים, עדין בארון. אני בהחלט גאה לשמור את החולצות האלה.
היו"ר זבולון אורלב
אני גאה בחולצה הזאת.
רחל אדטו
כמובן שכל מה שצריך להיאמר נאמר על החשיבות, ועדין זה לא מספיק. עם זאת, שני דברים שרציתי להוסיף: היום, כשכולנו שקועים בלאשר תכניות נגד אלימות ושתייה ותכניות מניעה כאלה ואחרות, הרי יש קשר חד חד ערכי בין תנועות הנוער לבין מניעת האלימות או מניעת שתיית האלכוהול, למרות שגם בתנועות הנוער יש אבל בוודאי לא ברמות של אלה שלא קשורים למסגרת הזאת. לכן, כשמדברים על עלות תועלת, צריך לקחת בחשבון - -
שר החינוך גדעון סער
סליחה שאני מפריע, אבל על היכולת להיעזר דיברתי אתמול עם מזכ"ל מועצת תנועות הנוער ואנחנו עושים את זה בתנועות הנוער, בפעילויות ההסברה וזה אחר לגמרי. כשמדריך בתנועת נוער מדבר אל בני הנוער בענין השתייה זה אחר לגמרי מאשר המורה עושה את זה. זה יכול להיות הרבה יותר אפקטיבי.
יולי תמיר
ילדים מדברים אל ילדים זה תמיד יותר טוב.
רחל אדטו
בדיוק. זה סמים, וזה אלכוהול, וזה מניעת אלימות. כל התופעות האלה שאנחנו כרגע נלחמים בהן במסגרת החברה האלימה שלנו, ולא מפסיקים גם במסגרת הצעות החוק שלא פוסקות בנושאים האלה. זה דבר שתנועות הנוער צריכות להיות מתוקצבות בכיוון הזה ומצד שני, גם להיעזר בתנועות הנוער לנושא של המניעה.

בנושא הקהילה - אני גרה במבשרת ושבט "הצופים" שם זה השבט הגדול בהנהגת ירושלים. אני רואה מה המשמעות של שבט "הצופים" למבשרת. מבשרת מסתובבת סביב השבט הזה. כל הפעילות החברתית של השכונה הזאת מסתובבת סביב לשבט. לכן, כשאנחנו מדברים על תפקיד הרשויות המקומיות, התמיכה, ואני יודעת שלדבר היום עם רשויות מקומיות על תקציב זה בלתי אפשרי, אבל יחד עם זאת, המרכיב של החשיבות של תנועת הנוער לישוב עצמו - -
שר החינוך גדעון סער
אני שוב מפריע לך. מאחר ואנחנו בקיץ ניכנס לסבב יותר משמעותי של שיפוץ מבני חינוך, שרשויות מקומיות יתקצבו שיפוץ מבני חינוך של תנועות נוער, כי אני לא יכול להשתמש בתקנה התקציבית כדי לעשות את זה. בדקנו את זה עם תנועות הנוער. אז לפחות את הקיץ הזה ננצל לכיוון הזה, ואם אתה יכול לקדם במרכז לשלטון מקומי את הכיוון הזה – אני חושב שזה חשוב.
רחל אדטו
- - חוץ מלברך ולהגיד שזה חשוב בעיניי, ואני מצטרפת לכל מילה שאמרה חברת הכנסת יולי תמיר לגבי המשמעות של תנועות הנוער לנו, כחברה, והגאווה שלנו. רק אתמול ראיתי שקיבלתי מ"הצופים" חוברת שמראה את היחס בין חברות ב"צופים" לבין התגייסות והתנדבות. אנחנו מודעים היום לתופעה של השתמטות מגיוס, וברור לחלוטין שכל מי שהולך לתנועת נוער, מרביתם הם אלה שהולכים לצבא ולא משתמטים. זה עוד פן נוסף למה צריך לחזק את התנועות. תודה אדוני היושב ראש, תודה אדוני השר, על ההזדמנות להביע את הערכתי וגם על עצם קיום המפגש הזה. אני מתנצלת על שעלי לצאת כי ב-11:30 קבעתי פגישה.
היו"ר זבולון אורלב
"היה נכון, נכון תמיד"... אגב, כשהייתי מנכ"ל משרד החינוך באו אלי מהנהגת "הצופים" ואמרו לי שלפי החוק או לפי התקנון של "הצופים", מנכ"ל משרד החינוך הוא הנשיא - - לא ציפו אז שאיש מפד"ל יהיה מנכ"ל משרד החינוך. אמרתי להם: תראו, אני איש "בני עקיבא" בגנים ואין סתירה. אז הרב בני, אני מתנצל. היתה תקופה מסוימת שהייתי איש "בני עקיבא" וגם איש "הצופים".
שר החינוך גדעון סער
הייתי מאוד רוצה להיות בעצמי בענין הזה - -
היו"ר זבולון אורלב
אתה יכול לשנות את התקנון...
שר החינוך גדעון סער
- - יש לי בבית כל הזמן קרבות בין "צופים" ו"צופי ים", מי יותר טוב.
קריאה
שניהם "צופים", זה בסדר.
שר החינוך גדעון סער
זה כמו בדרבי, להגיד ששניהם תל-אביביים. מסתבר שזה הכי קשה.
היו"ר זבולון אורלב
זה הקרבות עכשיו במשפחה שלי. הנכדים הבכורים שלי היו ב"בני עקיבא" אבל מרגע שהם עברו לכפר אדומים, אין שם "בני עקיבא" הואיל וזה דתיים וחילוניים יחד, יש "צופים דתיים".
נפתלי דרעי
"עדת הצופים".
שר החינוך גדעון סער
קיבלתי תלונות מ"צופי ים" שהם לא עודכנו כיאות לגבי שבוע תנועות הנוער מ"הצופים"....
קריאה
הדבר הזה ייבדק.
יוסי נשרי
בוקר טוב אדוני השר, יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת, אני מדבר בשמם של כל ראשי הרשויות, כנציג של השלטון המקומי ומביא את ברכתו של רון נחמן שנמצא בחו"ל. הוא היה אמור להשתתף כאן, בדיון. הוא יושב ראש ועדת הנוער בשלטון המקומי וכמוביל כבר שנים רבות, הוא שם לעצמו כדגש להוביל את נושא תנועות הנוער. אני חושב, אדוני השר, שנגעתם בנקודה הנכונה. ראשי הרשויות שלוקחים על עצמם את המשימה שתנועות נוער זה דבר ערכי וחשוב והוא חלק ממערך החינוך ביישוב, מצליחים להגיע להישגים משמעותיים. אם אני מדבר על העיר קרית אונו, מ-2004 ועד 2009 יש פי 2 גידול במספר הילדים שהולכים לתנועות הנוער.
שר החינוך גדעון סער
על איזה מספר של חניכים אתה עומד עכשיו?
יוסי נשרי
אני עומד היום על 1200 חניכים מתוך סך הכל 5000 תלמידים שיש. פתחנו מסלול קדם-תנועות נוער שנקרא "צבר", שאותם ילדים מכיתות ב' ו-ג' חשופים לפעילות תנועתית במסגרת המתנ"ס, כך שהם מקבלים את התחושה וההבנה לאן הם הולכים בשלבים הבאים, מבלי להיכנס לאיזו תנועה הם הולכים. העצמנו את נושא המודעות בתוך בתי הספר, מה שלא היה בעבר. אדוני השר, ללא שיתוף פעולה של מנהלי בתי הספר, קשה מאוד להגיע להישגים.
שר החינוך גדעון סער
תגידו לי איפה אתם נעצרים. אני בדרך כלל נגד להסגיר, אבל במקרה הזה תסגירו...
יוסי נשרי
זה לפי חוק של הוועדה הזאת. אם ראש העיר מנחה את אותם אנשים אצלו ברשות, הם פותחים את השערים ולכן, המספרים גדלו באופן מדהים. אני לא צריך להכביר במלים ולומר דברים כי הם כבר נאמרו, וכל הפעילות של כל בן נוער שעובר תחת מסגרת חינוכית-תנועתית, אין ספק שהיכולת האישית שלו והקהילתית, יש לה תרומה משמעותית. תנועות הנוער עושות רבות בישובים שלהם ואדוני השר, גם שלחנו בקשה למפגש אתך במסגרת ועדת החינוך וועדת הנוער שלנו., אני חושב שמפגש כזה אתך ואתנו יכול להכפיל את הרף של ה-10% ולהגיע להישגים הרבה יותר גדולים. 10% זה נמוך מדי. בא נאמר שזה לא כל כך מצריך כסף. יש פה הרבה יותר אמירה ונחישות. יכול להיות שצריך לתת להם מוטיבציה כי יש בעיות לא מעטות בנושא של המבחנים שלהם. ימי שלישי ושישי זה ימי תנועות הנוער. אנחנו משתדלים לא להעמיס עליהם באותם ימים אלא לתת חופש מבית הספר לפעילויות אחרות על מנת שהילדים יוכלו להגיע בשלישי ושישי - -
שר החינוך גדעון סער
אני ידוע כדוגל בשיטה שאומרת שלא צריך להקל בשיעורי בית, ואני חוטף על זה כל מיני תגובות, כולל בבית. אני לא חושב שצריך לעשות את הקורלציה.
יוסי נשרי
תראה, יש לזה הרבה מאוד משמעויות. אתה בטח שומע בבית מהילדות שלהם כמה שיעורים יש להן להכין וכמה הדרכה יש להן, ויש להן עומס ומבחנים ובגרויות. הכל ביחד, כמכלול, מביא למצב שחלק מתנתקים מהתנועה. אנחנו לא רוצים לנתק אותם, אנחנו רוצים לגרום להם שהם יבואו מתוך מודעות, שזאת שליחות שהם צריכים לעשות.
יהודה סקר
זה ביום שלישי, שהוא יום קצר יחסית.
יוסי נשרי
הנושא של שיפוצי מבני חינוך ומבנים של תנועות הנוער: זה כל אחד בישוב שלו. אני לא יכול להכתיב לראש רשות מה סדר העדיפויות שלו - -
היו"ר זבולון אורלב
לא, אתה טועה. לכם יש את הרוב במפעל הפיס.
יוסי נשרי
לנו יש רק את הסיסמה. מי שאחראי על זה הוא האוצר ולא אנחנו, לצערי. השתנו הכללים מהתקופה שלך.
שר החינוך גדעון סער
אני אומר לך מה קורה, אדוני היושב ראש: אני דיברתי עם מנכ"ל מפעל הפיס בנושא הזה, ואמרתי לו: אולי תכניסו לקטגוריה הזאת את תנועות הנוער. הוא אמר שכל רשות מקומית מקבלת טופס במחשב, והיא זאת שקובעת לעצמה את התעדוף שלה. אני לא יכולתי דרך התקנה התקציבית שלי, שגדלה השנה בנושא של שיפוץ מבני חינוך, להכניס את תנועות הנוער. לכן, אני מציע את הקיץ הקרוב, שתעשו הידברות אצלכם. אני מדבר נקודתית, השנה. יש הזדמנות - -
יוסי נשרי
אנחנו נפנה לראשי רשויות בבקשה אבל שוב, אני לא יכול לכפות על אף אחד. צר לי שיש תנועות נוער שמקיימות את הפעילות שלהן בתוך מקלטים. אנחנו כבר לא במחתרת, נגמרו ימי הצנע, כך שזה נראה לי קצת הזוי...
היו"ר זבולון אורלב
מר נשרי, מניסיון אישי שלנו, מה שקורה זה שלפחות שלושת התנועות שאנחנו קשורים אתן: "בני עקיבא", "עזרא" ו"אריאל", אנחנו פשוט מפעילים את הנציגים המוניציפאליים שלנו, וחלק מההסכמים הקואליציוניים, ואני אומר את זה לכל ייתר התנועות, באים לראש העיר בתביעה ובלחץ קואליציוני מקומי. על ידי כך משיגים. ככה נבנו בירושלים ב-5 השנים האחרונות גם ל"עזרא" וגם ל"בני עקיבא" כ-10 מבנים, משהו בסדר גודל כזה.
שר החינוך גדעון סער
לא בטוח שהמפלגות האחרות מצוידות באותה גישה נבונה של נציגיכם.
היו"ר זבולון אורלב
להיפך, לליכוד יש נציגות גדולה יותר בשלטון המקומי... לכן אני אומר את זה לתנועות הנוער, שיחנכו את נציגיהן הבוגרים - -
יולי תמיר
האמת היא שזה רעיון רע מאוד כי זה בעצם מה שקורה במציאות, רק שיש תנועות מסוימות שמקבלות ותנועות אחרות שלא מקבלות.
היו"ר זבולון אורלב
אז גם הנוער העובד יעבוד על נציגיו. אין ברירה אחרת כי מפעל הפיס העביר את שיקול הדעת למועצת העיר.
דב חנין
אבל לא כל התנועות מפלגתיות.
היו"ר זבולון אורלב
אז תעשו את זה על בסיס אישי. אם "בני עקיבא" ו"עזרא" היו מפלגתיות, היינו 15 מנדטים.
יולי תמיר
המאבק הכי גדול שלי, ונדמה לי שהשר מסכים אתו, היה שיפסיקו לעשות מתנועות הנוער כספים קואליציוניים. ברגע שזה היה כספים קואליציוניים, זה תמיד הלך לכל מיני זוויות לא נכונות. זה אינטרס לאומי, יושבים כאן אנשים מכל הדעות ומכל הקבוצות ואני לא חושבת שצריך לנתב אותם חזרה לפוליטיקה.
היו"ר זבולון אורלב
אני מסכים אתך מאוד, אבל אם האפשרות היא זה או לא כלום, אני מעדיף לעשות את זה, אם כי אני חושב שצריך להחזיר את התקציב הצבוע לבניית מועדונים למפעל הפיס. זאת היתה טעות גדולה מאוד כי אם זה שיקול דעת לאומי, אז זה צריך להיות לאומי ולא כל מקום ומקום יחליט על פי העדיפויות שלו. למה? כי זה בא למועצת העיר, זה קואליציוני כי מועצת העיר יושבת עכשיו ומחליטה אם לבנות הארנה בירושלים או לבנות את תנועות הנוער בירושלים. זה השיקול שלה. אבל אם עושים שיקול דעת ארצי, אז יש נתח של תנועות הנוער.
יוסי נשרי
אבל אתה יודע שבשנים האחרונות רוב הכסף הולך ממפעל הפיס לבניית כיתות. התקצוב שאנחנו מקבלים פר כיתה או פר מטר עבור כיתה הוא נמוך מהתקן שצריך להיות היום, בייחוד באופק חדש. זאת אומרת, הכסף של מפעל הפיס הולך להוסיף ולהגדיל גנים ובתי ספר ולא נשאר כסף - -
היו"ר זבולון אורלב
אתה לא מצפה שאני אגיד לשר החינוך להקטין את בניית הכיתות.
יוסי נשרי
נקודה נוספת שחברת הכנסת אדטו דיברה עליה והיא הנושא של הורדת סף האלימות. ככל שהילדים יהיו יותר בתוך תנועות נוער, ולא משנה באיזו מסגרת, אין ספק שרף האלימות ירד. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
פחות אלכוהול, פחות סמים, אין ספק בכך. תודה רבה.

הואיל והקבינט מתכנס ב-12:00 ושר החינוך צריך ללכת - -
שר החינוך גדעון סער
דע לך שהחוק קובע כי שעת ומקום כינוס הקבינט היא סודית. אבל מאחר וזה פורסם בתקשורת הבוקר, לא אבוא אתך חשבון בנושא הזה. תודה רבה. אנחנו נתראה מחר.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה לשר. אנחנו מצפים שמי שתחליף אותו על הכיסא הזה, ואולי הוא לא יקום בגלל זה, היא יושבת ראש האופוזיציה, שצריכה להגיע בכל רגע.
שר החינוך גדעון סער
אתן לה לעשות את זה.
היו"ר זבולון אורלב
היא ביקשה במיוחד להגיע לישיבה הזאת. חברת הכנסת לבני נמצאת כרגע בתל אביב בפגישה עם חוויאר סולאנה והם מקצרים כי היא רצתה להראות שסוגיית תנועות הנוער חוצה קואליציות ואופוזיציות, וחשוב לה להשתתף בישיבה הזאת.

חבר הכנסת חאמד עמר.
חאמד עמר
אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה. אני רוצה לברך את תנועות הנוער. כייף לי לראות אתכם, אני מכיר כמעט את כולם כאן. אני אלבש את החולצה ביום חמישי כי אני הולך לגייס חניכים לתנועת הנוער הדרוזי ביום חמישי. אסתובב ב-3 יישובים: אהיה בדליית אל כרמל, ג'וליס ומר'ר. אני אתחיל ב-8:00 בבוקר ואני מקווה שאסיים לפני שהילדים יסיימו את בית הספר, ואז אלבש את חולצת התנועה שלי.

אין מה להוסיף על חשיבותן והתרומות של תנועות הנוער לחברה. אני ראיתי את זה דרך תנועת הנוער הדרוזית. אני וכמה חבר'ה ייסדנו את תנועת הנוער הדרוזית בשנת 2001. 8 שנים אחרי אני רואה את העשייה של התנועה, אני רואה את התרומה של התנועה, ואני רואה את הילדים והנוער והמדריכים - -
היו"ר זבולון אורלב
זאת תנועת נוער עצמאית?
חאמד עמר
כן, תנועה עצמאית א-פוליטית. אני פוליטי אבל התנועה לא פוליטית. על כן, מה שהצעת, שנפעיל לחץ בתוך המועצות, זה לא יכול לעבוד במגזר הדרוזי, וגם אתייחס לנושא של הקצאת מבנים. לתנועת הנוער הדרוזי אין מבנה אחד שהיא מקבלת מהמועצות. כל המבנים של תנועת הנוער זה בשכירות, זה יוצא מהתקציב של התנועה, ואנחנו משלמים הרבה כסף על שכירות של סניפים בכל היישובים הדרוזים. אני לא צריך להוסיף הרבה על המצב של המועצות המקומיות והדרוזיות. אתה מכיר את זה. דנו בזה גם בוועדת הפנים ובכל הוועדות - -
היו"ר זבולון אורלב
היא שמעה שהנוער העובד עומד לדבר אז היא הגיעה...
שלי יחימוביץ
נכון. אתה קורא אותי כספר פתוח.
חאמד עמר
- - רק אתמול היתה לנו ישיבה של ועדת מנכ"לים בקשר למצב של הרשויות הדרוזיות, אז אנחנו, כתנועת הנוער הדרוזי לא מצפים לקבל כלום מהמועצות כי אין להן. אנחנו מכירים את המצב ואנחנו לא מצפים. אבל, להגיד לך את האמת ולהגיד לכם את האמת, הילדים אצלנו מרגישים שזה הבית שלהם. כשיוסי שם 10% אני התפלאתי, כי שמתי רף אצלי בתנועה לפחות להכפיל את הכמות. אני מאמין - -
היו"ר זבולון אורלב
כמה יש היום?
חאמד עמר
לפי משרד החינוך יש היום 2500, ולפי מה שיש לנו בשטח 7000 ואפילו מעל.
יהודית גידלי
אז למה אתה מתכוון? להכפיל את ה-2500 או את ה-7000?
חאמד עמר
להכפיל את ה-7000. אני לא אכניס אתכם לתכניות שאנחנו עובדים עליהם כהנהלה, איך להכפיל את הכוח שלנו ולהגדיל את הכוח של התנועה, אבל אנחנו מרגישים את התרומה שלנו. אנחנו מרגישים את התרומה של החבר'ה שלנו, והילדים שלנו והמדריכים שלנו שנותנים לחברה. אספר לכם על יוזמה של משרד החינוך, שתרמה לנו ועזרה לנו. אירית ממשרד החינוך עזרה לנו לגבי עיוורים וליקויי ראיה. בכל המגזר הדרוזי אין מרכז לעיוור ואין מרכז לליקויי ראיה. דרך משרד החינוך ובעזרת היוזמות של משרד החינוך הצלחנו להקים מרכז כזה. במרכז הזה נמצאים היום כמעט 40 ילדים וילדות, וגם המדריכים והרכזת, כולם ליקויי ראיה ועיוורים. הם מקיימים פעילות נהדרת. אנחנו משקיעים המון בפעילות הזאת וגם בהסעות, כי אנחנו צריכים להביא את הילדים מהישובים מהסביבה. זה חלק מהתרומה של תנועות הנוער, שיכולה לקחת את הילד וללמד אותו לתרום ולתת. אני מאמין שמי שיודע לתת, יודע לקבל. במגזר הדרוזי אנחנו צריכים ללמד אותם, ואני לא צריך להגיד את זה. אנחנו לא צריכים ללמד אותם לתת כי אנחנו נותנים ונותנים, ואני אומר להם כל הזמן שמי שיודע לתת - יודע לקבל.

למזכ"לים של התנועות - אני באמת רוצה להודות לכם. אני יודע שזאת עבודה טובה. בכל ישיבה שהשתתפתי היינו מדברים על התקציביים. אני חושב שבסיסי התקציב של 65 מיליון שקלים צריך להיות בסיס קבוע. שתנועות הנוער יוכלו לתכנן את התחלת השנה וסוף השנה. שידעו שיש להם בסיס של 65 כדי שיוכלו לתכנן. על כן, צריך לעבוד על בסיס של תקציב. גם לש"שינים חשוב שיהיה תקציב. תודה רבה. תודה לכולם.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה חבר הכנסת חאמד עמר. יישר כוח, תבורך. יושב ראש "הנוער העובד" פסח האוספטר, בבקשה. לאחריו, חבר הכנסת דני דנון. לאחריו, הרב בני נכטיילר, מזכ"ל "בני עקיבא".
פסח האוספטר
ראשית, אני רוצה להעלות מספר נקודות למחשבה: אין אומה ולשון בעולם שיש בה מספר כזה ומגוון כזה של תנועות נוער. אני מאוד מסכים עם מה שאמרה כאן שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, שזה אחד הדברים הכי ישראליים שיש ובעיניי, הוא לא מבטא רק את הישראליות אלא אפשר לקחת את זה כאחד המדדים לעומקה של התרבות הדמוקרטית. העובדה של חינוך משלים קיים בהרבה מאוד מקומות בעולם, אבל כאן אנחנו לא מדברים על חינוך משלים. כאן אנחנו מדברים על חינוך שהוא חינוך להשקפת עולם, הוא חינוך אידיאולוגי, הוא חינוך ששם לעצמו מטרות וערכים שהם שונים מתנועה לתנועה ולפעמים, לעתים קרובות, הם גם לא עולים בקנה אחד. במובן הזה, מדינת ישראל מתייחדת בזה שיש לה חברה צעירה שהיא חברה שיש בה מגוון כזה של תנועות נוער, ותנועות הנוער האלה לא עולות בקנה אחד מבחינת החשיבה הרעיונית שלהן, והן מעשירות את התרבות הדמוקרטית, ובעיניי זה לא רק אחד המדדים אלא אחת ההבטחות להמשך היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית.

רוב תנועות הנוער הן תנועות שהוקמו טרם המדינה. בעיניי הן איבר חיוני להמשך קיומה, בראש וראשונה, של התנועה הציונית. תנועות הנוער חלמו את מדינת ישראל, חלמו את הרעיונות שהיו מעוגנים בחשיבה הציונית. הן לא רק חלמו, הן היו הארגונים האורגאניים היחידים שהיו הנחשונים, החלוצים, שהעזו להוביל את המחנה. לפני זמן לא רב נפטר אחד משלושת מפקדי מרד גטו ורשה, מרק אדלמן, שהיה חבר בתנועת נוער שהיתה חלק מתנועה לא ציונית, תנועת ה"בונד". אבל מי שעשה את מרד גטו ורשה, שהיה המרד הראשון באירופה, ההתנגדות הראשונה באירופה של אוכלוסייה אזרחית אלה היו תנועות הנוער. דבר שהוא מצד אחד לא מובן מאליו ומהצד השני, הוא מראה על העומק של המהפכנות, על העומק של המרדנות, על העומק של אותם שורשים שמהם ינקו תנועות הנוער השונות.

דבר נוסף הוא שתנועות הנוער הן גופים בלתי-פורמאליים. הדבר הזה מאוד חשוב. אני חושב שהשבוע הזה, שבוע תנועות הנוער, שאותו ייסדה שרת החינוך לשעבר חברת הכנסת יולי תמיר, זו הזדמנות יוצאת מגדר הרגיל למפגש בין המערכת הממלכתית, הכנסת והממשלה וכדומה לבין המערכות הבלתי פורמאליות ובראשן תנועות הנוער. תנועות הנוער, צריך לזכור, בהיותן מערכות בלתי פורמאליות, צריך לבנות את הממשקים הנכונים בין המערכת הממלכתית לבין המערכות האלה משום שהאחריות שלהן לא נובעת רק מחוקים ומתקנות. היא נובעת מדברים נוספים לא פחות עמוקים ולא פחות משמעותיים. מי שירצה להפוך את תנועות הנוער למכשיר ממלכתי - הן גם מכשיר ממלכתי אבל הן לא יכולות להיות רק מכשיר ממלכתי. הן משהו שונה, משהו אחר. לכן, תנועות הנוער שגם יונקות את הקיום שלהן מהתקציבים הממלכתיים, לפעמים נמצאות בסכנה של איבוד הזהות שלהן. איבוד הזהות שלהן זה בראש ובראשונה סכנה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל, ועל הדבר הזה צריך לשמור מכל משמר.

דבר נוסף, לפני אחרון, שאני רוצה לומר – האלימות הגואה ברחוב הישראלי היא סממן מאוד מובהק למחלה מאוד קשה שהחברה הישראלית חולה בה. אין להתעלם מהדבר הזה. זה לא דבר שאפשר לפתור אותו באמירות מוזרות של חלק ממנהיגנו שאומרים שמדובר פה בסטטיסטיקות שמראות שאנחנו לא יותר גרועים מאשר מקומות אחרים בעולם. זה לא היה כאן עד לפני כמה עשורים, וזה כאן אתנו ובגדול, וכל מי שחי את החברה הישראלית, כמו תנועות הנוער, יודע שמדובר לא רק בחום נמוך אלא מדובר במחלה. אני חושב שתנועות הנוער הן אחד המענים למחלה הזאת משום שהן פרושות בתוך החברה האזרחית, פרושות לעומק ולרוחב, והערכים של תנועות הנוער וצורת הפעילות שלהן הם אחד המענים למחלה העמוקה שתקפה אותנו.

דבר אחרון, אולי זה לא יישמע פופולארי אבל אני מרגיש צורך לומר את זה. לא את הכל יענה הכסף. תנועות הנוער לא קמו כתוצאה מתקציבים והן לא תישרדנה ותפרחנה כתוצאה מתקציבים. התקציבים זה דבר מאוד חשוב ומאוד משמעותי. תנועות הנוער, היכולת שלהן להתקיים טמונה בדבר שבזמנו הפסיכו-פתולוג פרויד אמר, שיש דבר שהוא בשום פנים ואופן לא יכול להשיג אותו, לא יכול לתאר אותו ולא יכול להסביר אותו, והוא נקרא "אמונה". הכסף לא יקנה את הדבר הזה, צריך להבין.

לכן, הייתי מאוד רוצה לראות בשנה הבאה, בישיבה של ועדת החינוך של הכנסת, לצד השיחה האינסטרומנטאלית החשובה של מבנים ושל תקציבים, שהם דברים מאוד חשובים, שלא יובן לא נכון ואי אפשר בלעדיהם, שתהיה שיחה גם על הנושא של האמונה והערכים ואותם כוחות שלא ניתן לכמת אותם ולא ניתן למדוד אותם, והם הכוחות שעושים את תנועות הנוער. תודה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. לפחות אל ליבי דיברת ואני מאוד מכבד את הדברים שלך. חבר הכנסת דני דנון, בבקשה.
דני דנון
תודה, אדוני היושב ראש. ראשית, אהיה קצר בדבריי כי אני צריך לפתוח ישיבה בוועדה לזכויות הילד. אני חושב שכל ילד שנמצא בתנועת נוער זו זכות. אני רואה פה את תמר מבית"ר, ואני מכיר את החברה שלכם מתנועת הנוער. בדרך כלל, כולם מכירים את המנטרה שבעבר היו שואלים: לאיזו תנועה את הולך והיום שואלים האם אתה הולך לתנועה. מעבר למספרים, צריך להסתכל גם בבית שלנו על הכמות של המנהיגים שהתנועות מייצרות. יו"ר האופוזיציה היא מתנועת בית"ר ויכול להיות שאנחנו צריכים לעשות בדק בית אידיאולוגי, אבל כמות חברי הכנסת, המנהיגים בחברה ובכלכלה שגדלו בתנועות נוער, מראה שההשקעה שאנחנו משקיעים לא מספקת.

לשר החינוך אני אומר שהמנהלים הפכו להיות דמויות משמעותיות יותר בחינוך ילדינו ואנחנו מעודדים את זה. יש מגמה כזאת. אני חושב שהמנהלים, שאני פוגש ומכיר בחלקם, לא כולם חשופים לרעיון של תנועות נוער ומודעים לחשיבות ופה צריך פעולה מערכתית - -
יולי תמיר
זו המטרה של שבוע תנועות הנוער.
דני דנון
נכון. אבל צריך מבחינה מערכתית לראות כל מנהל, מבחינת ההכשרה שלו או קורס או מה שהוא עובר בהפיכתו למנהל, לראות איך הוא נחשף למושג שנקרא "תנועת נוער", נוגע בזה ורואה מה זה חניכים, מה זה ילדים ומה זה תנועה, כי אח"כ, כשפותחים את הדלת בכיתות או רוצים להיכנס, אני חושב שזה יהיה מאוד משמעותי.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת יולי תמיר, שבהיותה שרת החינוך פתחה את הדלת לתנועות הנוער גם בארץ וגם בחו"ל. גם מחו"ל, רובם עולים מתנועות הנוער. אלה שלא עולים, אנחנו רואים אותם כראשי פדרציות ומנהיגים חברתיים במקומות שהם נמצאים. לכן, אנחנו נמשיך בבית הזה לסייע לכם ויודעים שזה הרבה כסף, אבל כמו שפסח אמר, מה שאתם צריכים – אנחנו פה בשבילכם.
היו"ר זבולון אורלב
תודה על דבריך. הואיל ואתה ואני עוסקים גם בתנועות הנוער העולמיות שלנו, אז אתמול קיבלתי טלפון מתנועות הנוער העולמיות. נאמר שם: מה עם התנועות העולמיות? אז אמרתי שאני מבטיח שנקיים דיון עם תנועות הנוער העולמיות, שחשיבותן בעיניי לא פחותה מתנועות הנוער בישראל. תנועת נוער היא תנועת נוער ויש לה חשיבות גדולה מאוד.
בני נכטיילר
גם אני רוצה לפתוח בתודה על הכינוס הזה, ולהודות ליושב ראש ועדת החינוך זבולון אורלב. הופתעתי שאתה עם חולצת תנועה אבל אני לא מתפלא. זבולון ביקר אותנו בוועידה והוא הגיע בדיוק לאיזו שהיא הצבעה מורכבת ומיד הוא נדרך וראיתי את ההתרגשות שלו. כשההתרגשות הזאת קיימת - -
דב חנין
הוא הצביע?
בני נכטיילר
לא...
דב חנין
אבל הוא מיד השפיע...
בני נכטיילר
- - אז כשיש את זה ותמיד יש דלת פתוחה ואוזן קשבת, אני חושב שזכינו פה, תנועות הנוער, שגם בוועדת החינוך יש לנו מקום חשוב. בדרך כלל אני מפחד שאייל מ"השומר הצעיר" יתחיל בפרשת השבוע לפניי, וגם הוא לוקח את הרב קוק. בפעם הראשונה שביקרתי כראש משלחת בפולין זה היה בפרשת נח. גם השבת אנחנו בפרשת נח, ונעמדתי לדבר ב"דחילו ורחימו", בערב שבת קודש, ביקשו ממני לדבר. נעמדתי ליד ארון הקודש ומול העיניים שלי אני רואה ציורים. אנחנו רגילים לציורים בבתי הכנסת כמו הכותל המערבי, מגדל דוד, קבר רחל. אבל אחד הציורים שיש בבית כנסת "הרמה" בקרקוב – תיבת נח. ילמדו אותי אחרים שמבקרים יותר בעולם, אני רק בפולין הרשיתי לעצמי, אם הם מכירים את תיבת נח על קירות בתי הכנסת. אני ראיתי את זה פעם ראשונה. מיד התחברתי לציור, ואני חושב שאולי מה שהבינו בקהילת קרקוב, שיש מבול בחוץ, אנטישמיות והתבוללות. לבוא לבית הכנסת זה "בא אל התיבה". יש ציווי לנח "בא אל התיבה" ואח"כ, בהמשך הפרשה, יש את הציווי "צא מן התיבה" ויש את הציווי "צוהר תעשה לתיבה". כלומר, התיבה היא מקום שבו אתה מקבל הרבה כוחות, אתה אולי אל מול המבול שבחוץ מצליח להתארגן על עצמך, אבל תמיד צריך להיות לך גם צוהר להסתכל החוצה, ובסופו של דבר יש לך את המשימה "צא מן התיבה".

אני חושב שהדברים שנאמרו כאן מתאימים מאוד לתנועות הנוער. יש מבול בחוץ, יש במדינת ישראל מבול בחוץ. אנחנו שומעים בדרך לכאן חדשות ויש מבול בחוץ. במובן מסוים אני מרגיש שהארגון הזה של תנועות הנוער, זה "בא אל התיבה" כל אחד ממקומו, כל אחד בחבורה שלו, בקהילה שלו, יכול להביא לתיבה. זו תיבה שאל מול המבול הזה יכולה לעשות סדר, יכולה לתת הגנה, יכולה לתת את הכוחות, כשאנחנו כל הזמן יודעים שיש "צא מן התיבה" ו"צוהר התיבה". אף אחד מאתנו לא סגור כשאומרים שיש מבול בחוץ ואותו לא מענין, הוא את עצמו הציל. זה מן משהו משולב. בדרך כלל אנחנו לא מדברים על נח מבלי להזכיר את אברהם אבינו. זה גם נח וגם אברהם אבינו, שהוא היה מי שהלך ולא רק הציל את עצמו אלא הציל את העולם. אני חושב שזה המיוחד שלנו בתנועות הנוער. אני חושב שזה המיוחד אצלנו, בתנועות הנוער.

אני רוצה להזכיר שני דברים, לאור דברים שנאמרו כאן בדיון: האחד – דברים שעשינו בשיתוף עם משרד החינוך, עם אירית ועם המינהל לחינוך דתי. אנחנו הכנו סרט של תנועות הנוער הדתיות, "אריאל", "עזרא" ו"בני עקיבא". זהו סרט שמופנה ומדבר אל מנהלי בתי הספר. לקחנו את זה באופן מקצועי וכשאתה רואה את הסרט, מה זה אומר לך? הראנו את זה בכמה וכמה מפגשים של מנהלים. בדרך כלל הגעתי ודברתי עם הסרט הזה או מישהו אחר, ואני חושב שזה חשוב מאוד. אני מציע את לראות את זה ברמה הכללית של משרד החינוך, לראות את זה גם עם תנועות נוער אחרות. אני הייתי מנהל בית ספר, ראש ישיבה תיכונית 14 שנה ואני מכיר את הכנסים האלה. בכנס הזה רוצים הרבה אנשים להופיע, וברגע שמפקח מחליט להביא אותנו, תנועות הנוער, אל הכנס ולהראות סרט שלנו, זו אמירה מאוד משמעותית למנהלי בתי הספר, מה אנחנו חושבים על תנועות הנוער.

דבר שני, מה שנאמר פה כל הזמן, הגידול של תנועות הנוער. אני רוצה לספר מה עשינו ב"בני עקיבא", אם כי אני באמצע תהליך וזה אפילו קצת סודי אבל אני מספר את זה, כי אם זה יצליח זה חשוב. אני הזמנתי השנה מדוקטור עידו ליברמן סקר פנימי, שזה סקר או מחקר למזכ"ל. למה זה למזכ"ל? כי גם בתוך "בני עקיבא" יש כל מיני זרמים, ויש כאלה שאומרים שצריך להיות חרדיים ויש כאלה שיותר פלורליסטים. לכן, כדאי שזה יהיה משהו שמוזמן על ידי המזכ"ל שנקרא: חזקות וחולשות שלנו, של תנועת הנוער. כלומר, זה סקר מכל המחוזות שלנו בארץ. הוא בודק ילדים בשכבת הגיל של היסודי, של חבריה א', של שכבת הגיל של העל-יסודי, ומראיינים מורים. זה סקר שעבדנו עליו שנה ואני אמור לקבל את התוצאות שלו במהלך השנה הזאת. אנחנו רוצים לדבר על גידול, ואני לא בטוח שתמיד אנחנו יודעים על מה. אנחנו שולחים את הילדים ואת הרכזים לבתי הספר. מה מושך את הילדים, מה חזק לילדים, מה הילדים חושבים, מה ההורים שלהם חושבים? זה יעזור לנו, לדעתי, כדי לדעת איך ליצור את הגידול. זה לא שאנחנו לא עובדים, אנחנו כל הזמן עובדים בשטח ומשתדלים להגיע ולמשוך. אז צריך לשמוע את ה"צרכנים", אולי אנחנו לא מצליחים להעביר את המסרים שלנו. אני מקווה שהדבר הזה יסייע ואם ארגיש כך, אני חושב שזה דבר שאולי דרך משרד החינוך, בשיתוף פעולה, יהיה מי שמוכן להיכנס לפרויקט כזה. שווה לראות את זה מערכתית.

לסיום, אני רוצה להביא עוד דוגמה שאני חושב שהיא חשובה לוועדת החינוך וכולם: דיברו הרבה על המגוון שיושב כאן, ואין אחדות ישראל יותר גדול ממה שקורה כאן, כרגע, סביב השולחן הזה של תנועות הנוער. אני חושב שאנחנו צריכים להגיע לעומק באחדות הזאת ובשיתופי הפעולה ובשיח המשותף. זה לא מספיק שאנחנו יושבים רק סביב שולחן, אנחנו צריכים לעשות תהליכים ויכולים לעשות תהליכים יותר משמעותיים. אני רוצה להביא לדוגמה משהו שמצליח ויצליח יותר בשיתוף הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית: אנחנו עושים את "ארון הספרים הציוני". ביום חמישי הזה יהיה לנו הכינוס השני. לא כולם מכירים את זה. כלומר, אנחנו רוצים להגיע למצב שהתנועות החלוציות, הציוניות, יחזיקו בכל קן, בכל סניף, ארון שבו יהיה זה לצד זה ספר של הרב קוק וספר של טבנקין. גם ב"בני עקיבא" יהיו שני הספרים האלה וגם בקן של "השומר הצעיר" או "הנוער העובד" או "בית"ר". יהיה אצלנו הספר של ז'בוטינסקי. אנחנו לא בונים את הארון ומתחילים לזרוק ספרים. אנחנו עושים תהליך של לימוד משותף, שמתחיל מאתנו, מההנהגות. זהו לימוד מרתק, מאוד יפה, עד כדי כך שהרשיתי לעצמי להציג ביפו את יוסף חיים ברנר, פתאום אני מבין בו לאור הידע שצברתי.

אני מביא את זה כדוגמה לרעיון, וצריך להרבות ברעיונות כאלה, שיוצרים תהליך יותר עמוק. לא רק שאנחנו יושבים זה לצד זה סתם כך אלא יודעים גם ליצור את החיבורים. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה, יפה מאוד. חבר הכנסת חנין ואחריו, אורי שרייר מה"צופים". אגב, הסדר נקבע על ידי מועצת תנועות הנוער ולא אני קבעתי אותו.
דב חנין
תודה רבה, אדוני היושב ראש. גם אני רוצה להצטרף לברכות על קיומו של השבוע הזה. כמובן לתנועות הנוער על כיווניהן, זרמיהן והוויכוחים שביניהן. הן, בכללותן, נכס מאוד חשוב לחברה הישראלית. אני חושב שאחד הדברים היפים, המרשימים, החשובים והחיוביים שקורים אצלנו זו העובדה שיש אצלנו תנועות נוער. זה היה נכון תמיד אבל זה נעשה יותר ויותר נכון בחברה ששוקעת למשבר חברתי. מבחינתי, משבר ערכי מאוד עמוק ויסודי, שמשפיע על החיים שלנו בארץ הזאת בכל המישורים ובכל המובנים. אני לגמרי מסכים לדבריו של פסח האוספטר, שאמר ובצדק, שהגרעין של תנועות הנוער הוא האמונה, וכל הדברים האחרים הן תוספות, ותוספות חשובות אבל הן בהחלט תוספות.

בענין האמונה – כל אחד ואחד מכם באמונתו. אני דווקא בניגוד לדובר שלפניי, מציע לא לנסות לחבר בין האמונות השונות. אני חושב שכוחה של כל אמונה בהיותה אמיתית לעצמה. אני בעד דיאלוג בין תנועות הנוער, בעד וויכוח בין תנועות הנוער. בהחלט צריך למצוא מכנים משותפים. אני גם מאוד נהניתי לראות שיתוף פעולה מרשים שהיה פה בין תנועות נוער שונות מאוד זו מזו במאבק נגד הרפורמה ב"מקרקעי ישראל". אני חושב שזו דוגמה מאוד יפה שבה מבלי שמי מתנועות הנוער ויתר על עולם הערכים שלו אלא להיפך, מתוך עולם הערכים השונה והמגוון של תנועות הנוער הם נפגשו במפגש אמיתי של פעולה ושל התגייסות ושל ניסיון להשפיע בחברה הישראלית, וזאת היתה באמת דוגמה מרשימה ומבורכת. אני רוצה לנצל שוב את ההזדמנות ולהביע את תודתנו כחברי כנסת, מבלי קשר לשאלה של מה העמדה. אני חושב שזה עורר את הויכוח, העמיק את הויכוח, חיזק את הדיון ועשה משהו טוב לחברה הישראלית.

האמונה, כל תנועת נוער צריכה ללכת באמונתה, לפי טעמי. דווקא הוויכוח והשונות והמגוון והפלורליזם מאוד חיוביים. אני אומר בצער שדווקא בעיר שאני חי בה יש תפיסה של תנועת נוער עירונית, "הצופים", שאגב, שני הבנים הבכורים שלי היו בה ובהחלט אין לי שום דבר רע להגיד על "הצופים". זוהי תנועה ראויה ומבורכת, אבל כמו הבנים שלי, שהיו ב"צופים" תקופה מסוימת ועזבו לתנועות נוער אחרות - -
שלי יחימוביץ
ספר לנו איזה, שנדע.
דב חנין
במקרה הזה ל"נוער העובד". הם הלכו לפי תפיסת הערכים שלהם, וזה בסדר גמור, ואני מניח שיש ילדים אחרים שהולכים לתנועות נוער אחרות וזה בסדר גמור. מאוד חשוב להתמודד ולא לקבל תפיסה של תנועת נוער עירונית. אני חושב שבכל מקום, בכל יישוב בארץ אנחנו צריכים לשאוף למצב שבו המערכת העירונית נותנת מגוון של אפשרויות של תנועות נוער שונות לבני הנוער, כדי שתהיינה אפשרויות לאנשים צעירים לבחור בדרך שהם רוצים ללכת בה. אני חושב שזה נכון יותר, זה ראוי יותר ומתאים יותר לדרכן של תנועות הנוער.

בכל זאת, אני רוצה לסיים באותם דברים שהם לא המרכז אבל הם מאוד חיוניים, והם הדברים שאנחנו, בכנסת, יכולים לסייע בהם. אני חושב שהגיע הזמן לאמץ בישראל גישה מערכתית כוללת שאומרת שתנועות הנוער הן מרכיב חיוני, חשוב בעשייה החברתית שלנו ולכן, צריך לסייע להן, צריך לתמוך בהן לא כמשהו שעושים אותו כשזה מזדמן ואפשרי אלא כדבר עקבי וקבוע. אני חושב שצריך לשחרר את תנועות הנוער לעסוק בנוער, לעסוק בחינוך נוער, לעסוק בהתמודדות עם נוער. צריך לשחרר אותם מהריצה אחרי תקציבים ששוב, הם לא העיקר, אבל בלעדיהם אי אפשר. אני חושב שחשוב מאוד שהתקציבים של תנועות הנוער יעוגנו באופן קבוע ויורחבו בתקציב החינוך. אני חושב שאנחנו צריכים להיפטר מהמציאות שבה בכל שנה יש איזה רגעים שבהם אני מקבל פניות מתנועות נוער, האם מקצצים לנו או לא מקצצים לנו. תקציבי תנועות הנוער צריכים להיות מרכיב קבוע, תקציב שנמצא בשיפוע עולה בתוך תקציבי מערכת החינוך של מדינת ישראל. על כל שקל שמשקיעים בחינוך הלא-פורמאלי ובתנועות הנוער, מרוויחים הרבה מאוד שקלים במקומות אחרים. אני חושב שצריך לסייע לתנועות הנוער בכל המנגנונים של שנות השירות. אני מדי פעם שומע על כל מיני קיצוצים ואיומים וסימני שאלה, וכן קיים שנת שירות ולא קיים שנת שירות ובאיזה היקפים. חבל . אני חושב שמי שמוכן לתת שנה מחייו אחרי בית הספר התיכון לטובת שירות ציבורי, אזרחי, חינוכי בתנועת נוער זה דבר מבורך. צריך לעודד את זה ולהרחיב את זה.

הנושא של מבנים לתנועות נוער - אני מצטרף לדעה שאומרת שממש לא צריך להשאיר את זה בידי השלטון המקומי. זה נושא כללי. זה צריך להיות חלק מהמדיניות של מפעל הפיס, שמקצה מבנים. כמו שכולנו התרגלנו לשירותי תרבות וכדומה, מפעל הפיס צריך להקצות מבנים לתנועות נוער באופן עקבי. משרד החינוך צריך להקצות, הוועדה הזאת, ועדת החינוך והפנים של הכנסת צריכות לעקוב אחרי האופן שבו הרשויות המקומיות מקצות מבנים כאלה.

צריך להעביר בבתי הספר מסר של פתיחות לתנועות הנוער. תנועות הנוער הן לא חלק מבית הספר ולא צריכות להפוך לחלק מבית הספר, אבל בית הספר בהחלט צריך להעביר את המסר שהוא פתוח לתנועות הנוער, לכל תנועות הנוער. הוא מזמין את תנועות הנוער להגיע אליו, הוא מעודד תלמידים בבית הספר להגיע לתנועות הנוער. המסר הזה חייב לעבור בבתי הספר, והוא חייב לעבור לבתי הספר מלמעלה. תודה רבה.

אני מתנצל, גם אני הולך לדיון על תקציב המדינה וילדים.
היו"ר זבולון אורלב
אתה כמו אותו מורה שאמר: הואיל ואיחרתי, אני גם אצא יותר מוקדם.
דב חנין
זה היה המורה שלך...
היו"ר זבולון אורלב
אני פעם סיפרתי, שכשהייתי מנהל לשכתו של המר, הוא סיפר באחד האירועים שהיה לו כזה מורה, תוך "מילתא דבדיחותא", כמו שאני עשיתי, ומשום מה הוא אמר שזה מורה לספרות ואיך שהוא זה יצא בעיתונות. אחרי שבוע קיבלתי מכתב זועם מהמורה לספרות: זה לא אני הייתי, זה היה המורה למתמטיקה. הוא מצא במה אחרת להתנצל על כך.

אורי שריר, מ"הצופים".
אורי שריר
כמו כולם, אני מודה על ההזדמנות הגדולה של הדיון הזה. אני רוצה לנסות לחדש מעט. תנועת "הצופים" חרתה על דגלה לפני כשנתיים פחות או יותר, מלחמה באלימות. אנחנו קוראים לתכנית "לא מרימים ידיים", וזה קצת מזכיר את הדיונים של השבועות האחרונים בתקשורת. אני חושב שהתפקיד של הנוער היום הוא להיות זה שמוביל את העדר הענק הזה שקוראים לו "החברה הישראלית" ולעשות את השינוי המיוחל. אני חושב שהנוער היום הוא העדר שהולך אחרי התקשורת שמובילה, והמערב והאמריקניזציה וכולי. אני חושב שאנחנו צריכים להוביל את הנוער למקום אחר. אני חושב שהנוער צריך להיות זה שעומד בראש העדר, להיות אותו רועה צאן. אני חושב שבסופו של דבר החיבור בין החינוך הפורמאלי והחינוך הבלתי-פורמאלי, זה מה שיכול בסופו של דבר לעשות מסגרת אחרת בתוך מדינת ישראל בחברה הישראלית.

על מנת להצליח, אני חושב שהוועדה הזאת ביחד עם המזכ"לים ועוד שותפים נוספים צריכה לייצר מסגרת של מנהיגות שהיא לא רק בתוך בתי הספר, היא לא רק בתנועות הנוער אלא שהילד שמגיע בבוקר לבית הספר ואחה"צ לתנועת הנוער יחווה את אותה מסגרת, את אותם גבולות שמציבים לו אותם מנהיגים של הבוקר ושל אחר הצהריים. אנחנו נשמח להציג את התכנית בהמשך למשרד החינוך, לאירית, ליוסי, ולראות איך אפשר לייצר שיתוף פעולה של כלל תנועות הנוער ושל החינוך הפורמאלי. תודה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ ואחריה הרב ליברמן, מנכ"ל "בנות בתיה". אחרונה חביבה, יושב ראש האופוזיציה.
שלי יחימוביץ:
קודם כל, כמובן שכמו לרבים מאלה שיושבים סביב השולחן יש לי סנטימנט עצום לתנועות הנוער, ואני מודה ומתוודה שיש לי סנטימנט מיוחד לחולצות הכחולות. אבל יחד עם זאת, יש לי הערכה עצומה לכל תנועות הנוער באשר הן. דובר כאן, ובצדק, על התרומה העצומה של תנועות הנוער למפעל הציוני ולתקומת העם היהודי בארצו, מבלי להיות פומפוזית, אבל זה תיאור מאוד מדויק של הדברים, והיה להם חלק עצום במהלך ההיסטורי החד-פעמי הזה. אני חושבת שהיום אנחנו נמצאים בתקופה שתנועות הנוער מקבלות הזדמנות שנייה. לא שהן לא היו כאן כל השנים האלה, אבל הן מקבלות הזדמנות שנייה לשנות את פניה של החברה הישראלית ולהיות יסוד מיסודותיה ממש כמו פעם, עם תחילת הציונות והתגשמותה. וזה בגלל שאנחנו חיים היום בריק ערכי מאוד גדול, ובעולם שבו אדם הוא צרכן לפני שהוא כל דבר אחר, ובעולם שבו הממון תופס תפקיד שהוא דוחה במידה רבה ומקלקל את השורה ומקלקל כל דיון ערכי. בעולם שבו מסתכלים גם על המדינה ועל האחריות שלה כלפי אזרחיה וגם על המפעל הציוני כעל גוף עסקי שצריך להניב רווחים, ונבחן רק דרך הספקטרום הצר הזה, ומדלדל את השיח הערכי והמוסרי. לתוך המקום הזה אתם נכנסים, עם השיח המוסרי המתמשך שלכם, עם האידיאולוגיה שלא מתביישת בעצמה, עם חינוך ערכי ואידיאולוגי, ובמידה רבה אתם מצילים היום את החברה הישראלית מפני עצמה. זאת באמת הזדמנות היסטורית לשוב ולקחת את המקום ההיסטורי הזה. אני רואה את זה בפעילות היומיומית. אני לא אגיד "אי" כי אתם לא "אי". אתם חלק מהחברה, ואתם משורגים בה ומשולבים בה אבל באמת התוספת שלכם לשיח הערכי במדינת ישראל, אין בכלל מלים לתאר אותה. שלא לדבר על העבודה החינוכית, הסיזיפית והחשובה.

אבל כיוון שאנחנו נמצאים בעולם שבו מדברים על תפוקה, בכל זאת אגיד מילה על תפוקה: כל שקל שמשקיעים בתנועות הנוער מניב רווחים שהם פי כמה וכמה מהשקל שהושקע. זה רווח נטו. לכן, אנחנו חייבים להמשיך ולהוסיף בהשקעה הזאת, וכאן צריך לומר ליולי, שהתרומה שלך באמת היתה עצומה והכהונה שלך מתאפיינת בתמיכה מאסיבית בתנועות הנוער, שהיא גם תמיכה ערכית אבל גם כספית וזה מאוד חשוב. באמת התקציב של תנועות הנוער בפעם הראשונה, מזה שנים, עלה בצורה משמעותית ביותר והיום הוא כבר בבסיס התקציב, שבכלל יש לזה ערך עצום. זה לא משהו שמגרדים מפה ומשם ואנחנו מנסים לגרד בכל שנה מפה ומשם, אבל יש את הבסיס בבסיס התקציב וזה דבר שהוא חשוב מאין כמותו.

אני שמחה על כך שגם שר החינוך הנוכחי, גדעון סער, מבין את חשיבותן של תנועות הנוער, מכיר בחשיבות הזאת וגם הורה להכניס לבתי הספר את תנועות הנוער. לא שהן לא היו קודם אבל להגדיל את הפתיחות ופתיחת השערים בפני תנועות הנוער.

אני כן חושבת, בניגוד לדב חנין שישב כאן, ששוב, ודיברנו על נקודה ספציפית בזמן שקורה בה משהו, ובנקודה הזאת אפשר גם לבנות את ארון הספרים המשותף. אנחנו עוברים תמורות. אנשים לא מגדירים את עצמם יותר רק על בסיס ימין ושמאל מדיני. הם מודעים לכך שצריך להרחיב את השיח לשיח כלכלי, חברתי, ציוני. כאן יש כר משותף מאוד לכל תנועות הנוער מכל קצוות הקשת הפוליטית, ויש מכנה משותף וגם כאן אפשר להתחיל לבנות את ארון הספרים המשותף. ראינו את זה בהחלט במאבק נגד הפרטת הקרקעות. שם התכנסו והתנקזו להן ביחד על השקפות העולם הכל כך שונות לידי ידיעה אחת מזוקקת וברורה, ערכית ומעשית, שהפרטת הקרקעות היא מעשה פסול. ראינו גם התגייסות ארגונית יוצאת מהכלל. ראינו את "בני עקיבא" יושבים לצד החולצות הכחולות ומטכסים עצה וגם פועלים, וזו באמת תחילתה של דרך משותפת שאפשר לצאת ממנה למחוזות מאוד חשובים.

אסיים בתפקיד שלנו. התפקיד שלנו, פסח, למרות שאמרת ובצדק שהכסף לא יענה את הכל ובסוף האמונה והמהות הם המנוע של תנועות הנוער - -
היו"ר זבולון אורלב
אגב, יוסי לוי רשם את ההערה שלך בקריטריונים...
שלי יחימוביץ
כשהתחלת להגיד את זה התחלתי לדאוג. שאף אחד לא יסיק מזה מסקנות... אז התפקיד שלנו הוא כן לדאוג לכם תקציבית כדי שתוכלו לחיות ולשגשג ולפרוח, כל אחד בתחומו. חברי הכנסת בתחומם, השרים בתחומם, אבל יותר מזה, אתה צודק. התפקיד שלנו הוא להיות ראויים לכם ולייצר סדר יום אידיאולוגי, שלפחות במינימום יעקוב אחרי סדר היום האידיאולוגי שלכם אבל גם ייצר עבורכם סדר יום אידיאולוגי, וייתן לכם סיבה יותר טובה להאמין בנו ובשליחות שלנו ולנהל יחד מאבקים משותפים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. הרב ליברמן, מנכ"ל "בנות בתיה".
ישעיהו ליברמן
ברשות היושב ראש מר אורלב הנכבד, שההיכרות שלנו ארוכת ימים ושנים, ברשות שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, שאני בשם כל חבריי המזכ"לים, המנכ"לים של תנועות הנוער חייבים לך תודה על הקידום היפה שקידמת בזמנך. יוסי לוי, אירית ברוק, נפתלי דרעי וכל חבריי המזכ"לים שנמצאים כאן ומייצגים את תנועות הנוער. שמי ישעיהו ליברמן ואני מנכ"ל תנועת הנוער "בנות בית יעקב בתיה". תנועתנו היא בת 51 אלף חניכות שרשומות אצלנו. במשרד החינוך אנחנו נמצאים במקום הרביעי בדירוג של תנועות הנוער. אנחנו פועלים ב-53 ערים בארץ בימי חול ובימי שבת, ובעיקר בתקופת החופש. אנחנו מפעילים מפעל מיוחד, מפעל "אתנחתא", כדי למנוע מהבנות את החשיפה לרחוב. כולנו היינו רוצים למנוע את החשיפה לרחוב ותחלואיו.

בישיבה חגיגית זאת אני רוצה להעלות על נס את אחד המוסדות הנפלאים שיש במדינת ישראל והוא מת"ן - מועצת תנועות הנוער בראשות נפתלי דרעי וכל הקבוצה שפועלת במסירות נפש לקיים את הפעלות של מת"ן. מת"ן הצליחו, השכילו, להושיב מסביב לשולחן אחד את כל גווני האוכלוסייה שיש במדינת ישראל. לא אנקוב בכל, אבל מדובר מהשמאל ועד לימין, יהודים וערבים, שמטרת כולנו היא מתן חינוך לנוער. מת"ן הצליח להושיב את כולנו מסביב לשולחן אחד ולדאוג את אותה דאגה, איך אנחנו גורמים לכך שהנוער יתחנך, שיהיה חינוך בעם הזה, שהנוער לא ילך בטל ולא יגיע לאותן מהמורות שמגיע נוער שלא מעודכן ולא נמצא במסגרת.
ציפי לבני
הרב ליברמן, אני יכולה לשאול שאלה? העובדה שכולכם הצלחתם לשבת סביב אותו שולחן היא בעיניי מבורכת. השאלה אם זו ישיבה שהיא טכנית או שגם השולחן הזה מצליח לייצר תכנים שיכולים להיות איזה שהוא מכנה משותף בין תנועות הנוער ברמת החינוך?
ישעיהו ליברמן
היא רחוקה מלהיות רק טכנית, היא לא רק טכנית, היא מהותית. זה מאוד מקרב אותנו ואני יכול לספר לכם שלפני שבוע או שבועיים היינו מוזמנים לתנועת "הנוער העובד והלומד", עם כל הצוות הבכיר שלהם. ישבנו שם שעתיים ורבע לשיחה חברית, מהותית, חינוכית, חברתית, איך צריך לפעול. אני חושב שזה היה לאחר ביקור של פסח אצלנו, גם למשך זמן ארוך.
ציפי לבני
האם מפגש כזה אפשרי גם בין החניכים בעיניך?
ישעיהו ליברמן
פחות, אבל זה קורה.
ציפי לבני
אני שואלת כדי ללמוד. זה מאוד חשוב בעיניי.
ישעיהו ליברמן
תנועת "הנוער העובד והלומד", שכבת המדריכים שלהם שהיו בקורס הכשרה, ביקרו אצלנו לחצי יום עיון ולא היה ויכוח דתי, לא התמודדות אלא כל אחד הביע את השקפתו, את השקפת העולם שלו ואני חושב שזה מאוד חיובי. מדוע? כי אנחנו עם אחד. באחד המפגשים שהיה לנו עם שר החינוך הציג אותי נפתלי, שאדבר על המגזר החרדי. ביקשתי רשות למחוק את המושג "מגזר חרדי". "מגזר" זה מלשון גזור, גוזרים במספריים. אנחנו לא מגזר חרדי, אנחנו עדה חרדית או לא יודע איך לקרוא לזה. אנחנו עם אחד. יש לנו הבדלים באמונה, בגישה לאמונה, אבל אין הבדלים באמונה, כולנו מאמינים, רובנו מאמינים. יש לנו גישות שונות בביצוע של הדברים. את המילה "מגזר" ביקשתי למחוק כי אין "מגזר".

אלה הדברים ואני רוצה להביע תודה למת"ן, לנפתלי דרעי ולכולם על השולחן היפה הזה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. לפני דברי הסיכום אנחנו נכבד את יושבת ראש האופוזיציה, חברת הכנסת לבני, שאני יודע שעשתה שינויים חשובים בסדר היום כדי שתוכל להשתתף ולו במעט - -
שלי יחימוביץ
סדר היום האידיאולוגי אתה מתכוון...
היו"ר זבולון אורלב
לא, סדר היום המדיני שלה, כדי שתוכל להשתתף. שוב, אני חושב שזה חשוב גם מבחינת המסר של הכנסת כלפי תנועות הנוער באשר למעמדן, והקונצנזוס שהם נמצאים בלב ליבו של הקונצנזוס הישראלי כתנועות נוער.
ציפי לבני
קודם כל, תודה לכם על מה שאתם עושים. אני "בית"ריה", אני לא רק מדברת על זה כחלק מקורות חיי ומזה שבתאריכים מסוימים הייתי ב"בית"ר" אלא זה חלק ממני. אם אני צריכה להגדיר את עצמי בהרבה מאוד מובנים, "בית"ר" הולכת אתי ברמת הערכים והתוכן שקיבלתי בתנועה הזאת. בחלק מהזמן גם הייתי ב"צופים", אני מוכרחה להודות על האמת, אבל מבחינת המהות, הערכים והתוכן אני רואה את עצמי שייכת לתנועה שלצערי הרב כשראיתי את העוגה, הולכת ונעלמת למרבה הצער. כהורה, אמא לשני בנים שהיו בהגדרתם "צופיפניקים" בכל רמה ומובן. חשבתי לפני שתנועות הנוער אמורות להיות משלים לבית הספר ברמת התכנים והחינוך והערכים, וגיליתי לצערי הרב, לא מתוך שכך זה צריך להיות, שזה לא משלים לבית הספר אלא כמעט מחליף. לצערי, אנחנו נמצאים היום במצב שבו תנועת הנוער היא כמעט הגורם היחיד, מעבר לתא המשפחתי, שנותן חינוך לא במובן של לימוד שמקנה בית ספר אלא חינוך לערכים, ויוצק בכל אחד מהנערים והנערות שבאים אליכם דבר שהוא הדבר הנוסף הנדרש לנו כבני אדם ולא רק כתלמידים.

אני אומרת את זה בצער כי אני חושבת שלמערכת החינוך יש תפקיד שהוא תפקיד נפרד, והייתי רוצה לראות את תנועות הנוער כמשלימות, מכאן, אולי במובנים רבים הנטל על כתפי תנועות הנוער הולך וגדל ולכן, העובדה שגם מודעות של שרי החינוך הגדילה את העוגה התקציבית זה לא מתוך רצון שלא לעשות את מה שצריך לעשות במערכת החינוך הפורמאלית אבל מתוך הבנת החשיבות של תנועות הנוער.

זה גם נכון שאולי בתקופה שאני הייתי בתנועת הנוער היה לזה גם ביטוי פוליטי מסוים, כשלבשת את החולצה. הענין הזה של החולצה הכחולה תמיד הביך אותי כי כשדיברו על חולצה כחולה גם אנחנו היינו עם חולצות כחולות, אבל התכוונות לחולצות כחולות אחרות. אבל זה היה ביטוי שהיה פחות פוליטי במובן של פוליטיקה של מפלגות אלא באמת השקפות עולם שהיו שונות, ואני חושבת שזה בסדר. רק אז, וזה החלק שעליו אני רוצה לבכות, אמרתי שהייתי בבית"ר, הייתי מעט ב"הצופים" ובאותה מידה הייתי יכולה להיות ב"בני עקיבא" ברחוב דובנוב.

אני רוצה לומר שיכולתי להיות בכל אחת מהתנועות האלה כי היו הבדלים רעיוניים מסוימים, אבל דובר בתנועות שהן תנועות ציוניות, שבסך הכל נותנות ביטוי לערכים שהם ערכים משותפים. נדמה לי שהיום, ומאוד הערכתי את הדברים שאמר הרב ליברמן אגב ה"מגזר" והגזירה, אבל זה מה שקורה לנו כחברה. אני חוששת שיש תהליך של התרחקות בחברה הישראלית, אובדן מכנה משותף או חזון משותף לא רק ברמה הטכנית אלא באמת סוג של חזון משותף. ומאחר ובעיניי זו תופעה קריטית ומאוד בעייתית ברמת החברה הישראלית היא דורשת טיפול. אני לא מאמינה שמדינת ישראל, ברמת החזון שלה, זה רק חברות שונות שחיות זו לצד זו עם השלמה הדדית זו עם זו אלא אנחנו כאן כן נזקקים לחידוד ולהגדרה מחודשת של חזון משותף. בעיניי הציונות לא מתה עם לידתה של מדינת ישראל אלא צריכה להיות חלק מאותו מכנה משותף.

השאלה לאיפה תלך החברה תלויה גם בבית הזה, הרבה בבית הזה אבל לצערי הרב, בגלל אובדן אמון בין היתר של בני הנוער בפוליטיקה ובמה שאנחנו מייצגים, אני לא יודעת עד כמה ההשפעה שלנו גדולה לעומת היכולת של תנועות הנוער, לפחות לאלה החברים בהן, לייצר את אותו חזון משותף ולכן, מאוד התעניינתי ונעמה לי גם התשובה בהקשר של השולחן המשותף, שלא יהיה רק שולחן משותף טכני. אני גם בעד התדיינות שהיא יותר מכל אחד שבא ואומר את עמדתו אלא באמת יצירת אותו דבר שיכול להיות משותף לחברות השונות. אני לא רוצה להשתמש במונח "מגזרים" אז אומר לקבוצות השונות שקיימות בתוך החברה הישראלית.

בעיניי, אם דובר בענייני תקציב, אני כן חושבת שצריך לייצר קשר וזיקה בין התקצוב לבין הרעיון. שלא יובן לא נכון, אני מאוד בעד פלורליזם ומחשבה חופשית ובעד השקפות עולם שונות שקיימות בקרב כל אחת מהקבוצות, אבל בעיניי יש חשיבות רבה לייצר בסיס ערכי שיכול להיות בשלב הראשון מצומצם ביותר אבל משותף, וממנו לצאת לדרך וכל אחד יוכל לייצר את המיוחדות שלו אבל שיהיה בסיס ערכי-רעיוני משותף. אני מאוד מקווה שזה אפשרי. בעיקר באתי הנה לומר לכם "יישר כוח". תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. בדיונים לקראת זימון הישיבה הזאת אמרתי לשר החינוך, כמי שזה עתה נכנס למערכת החינוך ולא ידע את ההיסטוריה, שמערכת החינוך הפורמאלית ספגה בעשור האחרון מכות קשות מאוד, בעיקר בהיבט התקציבי. הרבה מאוד קיצוצים מלבד התקופה האחרונה של השרה יולי תמיר, שבה התחילה המגמה להשתנות, בין היתר גם בזכותה. מה שקרה זה שמערכת החינוך הפורמאלית שילמה מחיר כבד מאוד, גברתי יו"ר האופוזיציה, בכל מה שקשור בחינוך הערכי. כלומר, כשיש קיצוץ לא מקצצים במתמטיקה ובאנגלית אלא באותן משימות חינוכיות של בית הספר, כי אם בבית הספר העל-יסודי נמחקו 8 שעות שבועיות, זה כמעט יום לימודים בעשור האחרון. אז מטבע הדברים מוותרים על דברים שבהם בית הספר פחות נמדד, ואם היום אנחנו רואים תופעות קשות שבהן אנחנו מככבים בצמרת העולמית של צריכת אלכוהול בקרב נוער, מקום שני בעולם ואלימות וסמים וכדומה, זה חלק מהמחירים הכבדים שהחברה הישראלית משלמת.

לכן, דווקא על רקע הדברים האלה יש חשיבות יותר גדולה להעצים את יכולתן של תנועות הנוער לפעול עד שנחזיר את בתי הספר לפעול במישור החינוכי והערכי, זה ייקח זמן. זו מערכת כבדה ותנועות הנוער יותר זריזות, יותר משימתיות ובעלי אמונה וחזון, כפי שפסח דיבר על הדברים באופן נכון מאוד. אני גם רואה בתנועות הנוער "אוואנגרד". כלומר, מסגרות שיכולות לשחות גם נגד הזרם. כלומר, לא חייבים להיסחף עם הזרם בחברה הישראלית, בעיקר אותם זרמים רעים שגם חברת הכנסת יחימוביץ דיברה עליהם, אבל מסגרות של צעירים, שמוכנות לשחות נגד הזרם ולא להיות כמו אותו בול עץ שנסחף עם הזרם, כמו שאותו אדמור ידוע אמר: מה הבדל בין אדם לבול עץ? מסתכלים בנהר. מה שזורם בדרך כלל עם הזרם זה בול עץ. אם זה אדם, אז הוא ישחה נגד הזרם. האדם צריך להיות אותו עמוד אש שהולך לפני המחנה ולא רק לשרת את הצרכים החברתיים והלאומיים אלא לפעמים לומר מהן המשימות הלאומיות ואותם דברים.

אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר כמה נקודות שעלו מתוך הדיון הזה: ועדת החינוך, התרבות והספורט מוקירה מאוד את תנועות הנוער ורואה בפעילותן נדבך חינוכי, ערכי, חיוני של מערכת החינוך להגשמת מטרותיה של מדינת ישראל ויעדיה, כפי שגם תנועות הנוער רואות אותם, וסיוע שלהן בכל תחומי החיים, ובכלל זה גם להודות ליוסי לוי ולאירית, מנהלת המחלקה, על פעולתם בתוך משרד החינוך להבטיח את מעמדן של תנועות הנוער.

הוועדה גם קובעת כי לתנועות הנוער תרומה חינוכית וחברתית משמעותית בחינוך הערכי ובחינוך הבלתי-פורמאלי שמחנך לחלוציות, לתרומה לכלל, לקהילה, לחברה ולמדינה. חינוך לסובלנות, חינוך להגנה על הסביבה, החי ואיכות החיים. חינוך לרגישות חברתית כמו גם לציונות ולהעמקת זהותה היהודית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חינוך לשמירת ביטחונה, חוסנה החברתי וחיזוק ההתיישבות בארץ ישראל.

הוועדה מברכת את שר החינוך שהודיע והחל גם בביצוע של חיזוק מעמדן של תנועות הנוער, הרחבת פעילותן ופתיחת בתי הספר בפניהן ותגבור התקצוב עבורן. כך גם מציינת הוועדה את סיועה של שרת החינוך לשעבר, יולי תמיר, באשר להגדלת התקציב וחיזוק מעמדן.

יושב ראש הוועדה הודיע כי בימים הקרובים יחל תהליך של היוועצות עם משרד החינוך ומועצת תנועות הנוער והשלטון המקומי על גיבוש הצעת חוק שיסדיר את מעמדן של תנועות הנוער וייתן להן את ההכרה הממלכתית הראויה, על כל המשתמע מכך וכבר נקבעו הישיבות הראשונות.

הוועדה תמשיך לעקוב אחר קידום ענייני תנועות הנוער, ובכללן הסדרה והרחבה של שנת שירות, הטיפול בנוער עולה, הטיפול בנוער עם צרכים מיוחדים, טיפול בנוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

הוועדה גם קוראת למנהלי בתי הספר להכיר בחשיבותן החינוכית של תנועות הנוער וליזום פעילויות חינוכיות משותפות כדי לעודד הצטרפות תלמידים רבים ככל האפשר לתנועות הנוער, כמו גם לראות בתנועות הנוער חלק בלתי נפרד מהתהליך החינוכי שעובר התלמיד. שיהיה שיתוף פעולה בין בתי הספר לבין תנועות הנוער.

הוועדה גם קוראת למשרדי הממשלה, בעיקר האוצר והחינוך יחד עם השלטון המקומי, להגדיר תקציב מיועד עם מפעל הפיס לבניית מבני תנועות נוער, כפי שהיה בעבר.

האם יש למישהו הערות? אין.

תודה רבה. הישיבה נעולה. עלו והצליחו.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)

קוד המקור של הנתונים