PAGE
29
ישיבה משותפת של הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים והוועדה לסחר בנשים

21.10.2009


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

ישיבה משותפת
של הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים (פר' 9)

והוועדה למאבק בסחר בנשים (פר'3)
יום רביעי, ג' בחשוון התש"ע (21 באוקטובר 2009), שעה 09:30

מדיניות משרד הפנים ויחידת האכיפה "עוז" כלפי קורבנות סחר בבני אדם

חברי הוועדה: אורית זוארץ – יו"ר הוועדה למאבק בסחר בנשים

יעקב כץ – יו"ר הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

זאב בילסקי

מיכאל בן-ארי

ניצן הורוביץ

יצחק וקנין

נסים זאב

ציפי חוטובלי

דב חנין

יוסי אדלשטיין, מנהל אגף לזרים, משרד הפנים

עו"ד דניאל סלומון, היועץ המשפטי, מינהל אוכלוסין, משרד הפנים

מיכל יוספוף, ממונה ביקורת גבולות ומעבר, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

עו"ד מאיה טאוסינג, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עו"ד טניה גולדשטיין, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עו"ד אורלי דהן, הלשכה המשפטית, רשות ההגירה, משרד הפנים

יהודה בן-עזרא, מ"מ ראש יחידת "עוז", רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי גבול

רפ"ק אורית חיימי, ראש חוליית פשמ"א, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק יעקב לופז, ראש זרוע יחידה כלכלית, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק רענן כספי, רמ"ט סיוע חקירתי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד רבקה מקובר, מנהלת אגף ההסדרה במינהל ההסדרה והאכיפה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד איריס מעין, נציבת זכויות העובדים הזרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד רחל גרשוני, מתאמת בין-משרדית בנושא המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

אבי שאול, מתמחה, משרד המשפטים

ורד סוויד, משרד ראש-הממשלה, יועצת ראש-הממשלה לנושאי חברה ורווחה

רותי הורניק, עוזרת מנכ"ל הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש-הממשלה

מיכל סולומון, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש-הממשלה

עו"ד דליה אברמוף, סגנית בכירה וממונה בפרקליטות מחוז תל-אביב, פלילי

עו"ד אורנה פז, המשנה לראש הסיוע המשפטי

עו"ד הדס גבריאל-זיני, הסיוע המשפטי

יעל הרמל, מנהלת שירות פרט ומשפטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד מיכל גור-אריה, הלשכה המשפטית, משרד החוץ

עו"ד נעמה חסון, מחלקת אמנות, משרד החוץ

הרצל ארזו, מחלקת ארבל 3 וזכויות אדם, משרד החוץ

דנה וילר, משרד החוץ

רוני חלאבי, רכזת שטח, מרפאת לוינסקי, משרד הבריאות

יונתן ברמן, מוקד סיוע לעובדים זרים

לאה גרינפטר-גולד, מנהלת מכון תודעה

עו"ד יעל צ'רבינסקי, משרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'

עו"ד יוסי אשכנזי, משרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'

ריטה חייקין, "אישה לאישה"|, מרכז פמיניסטי, חיפה

שרמין הידינג, "אישה לאישה", מרכז פמיניסטי, חיפה

עידית לביא, מנהלת מרכז גאות, הסתדרות העובדים הלאומית

עודד דינר, מנהל מחלקת קמפינים ופעילות, אמנסטי אינטרנשיונל

אלינה שקוזניקוב, הסתדרות העובדים הלאומית

יפעת גורדון, גלי צה"ל

ניצן פישר, גל"צ

אילן שני, קול ישראל

אילן כהן, CIMI

גלעד נתן, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

סיגלית אדרי

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

מדיניות משרד הפנים ויחידת האכיפה "עוז" כלפי קורבנות סחר בבני אדם

אני מתכבדת לפתוח ישיבת ועדה משותפת של הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים והוועדה לסחר בנשים.


זה הדיון השלישי שאנחנו מקיימים בוועדה לסחר בנשים.


אני מברכת את גברת ורד סוארי, יועצת ראש-הממשלה לנושאים של חברה ורווחה, את חברי חבר הכנסת יעקב כץ שהוא יושב-ראש הוועדה לטיפול בעובדים זרים, את חברי חבר הכנסת נסים זאב ואת יתר הנציגים שהגיעו לישיבה.


אנחנו נמקד היום את הדיון בעיקר בעובדה שהמדינה מפקירה את זכויות אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל ובזה שהיא לא הצליחה לאתר קורבנות סחר. ניכנס קצת יותר לעומק וניגע בכשלים בתוך כל אותן מערכות כאשר המיקוד שלנו יהיה בראש ובראשונה בהיעדר מדיניות הגירה של ממשלת ישראל. בהמשך הישיבה נתייחס לרשות ההגירה ומעברי הגבול ונבקש את נציגי משרד הפנים לסקור את הנושא כאשר בשלב יותר מאוחר יצטרף אלינו שר הפנים כדי להביע את עמדתו, דעתו, תפיסת עולמו בנושא ואיזה פעולות הוא מתכוון לעשות כדי לשנות את המצב. כמובן המיקוד שלנו בישיבה זאת יהיה הטיפול בקורבנות הסחר למטרות עבודה וזנות.


חשוב לעשות את ההבחנה בין מהגרי עבודה שהגיעו לכאן ברשיון והם עובדים לבין נשים שהן קורבנות הסחר ומהגרי עבודה שנסחרים בתוך אותה קבוצה. יש להפריד בין שתי הקבוצות האלה. המטרה שלנו היא לטפל בקורבנות הסחר ולתת להן מענה כמובן באמצעות רשויות המדינה. לצערי הרב שנה אחרי שרשות ההגירה פועלת, עדיין לא הוגשו כתבי אישום בכל מה שקשור לסחר בבני אדם. נכון שיש לנו כמה כתבי אישום בגין סרסרות וזנות, בגין סחר בנשים למטרות זנות אבל אנחנו צריכים להתמקד בקורבנות הסחר.


אני מבקשת את יושב-ראש הוועדה לטיפול בעובדים זרים להתייחס לנושא בקצרה, כך שלאחר מכן נוכל לפתוח את הדיון.


פנינו למרכז המחקר והמידע של הכנסת וביקשנו לבדוק את הנושא הזה קצת יותר לעומק. לאחר דבריו של חבר הכנסת כץ, אני אבקש מגלעד נתן ממרכז המחקר להציג בפנינו את התמונה כולה ולאחר מכן נפתח את הנושא לדיון.


בוקר טוב לחבר הכנסת זאב בילסקי שהצטרף אלינו.

חברת הכנסת זוארץ, יושבת-ראש הוועדה למאבק בסחר בנשים, חברי הכנסת וכל הנציגים החברתיים והמוסמכים. זה נכון שיש לנו היום במדינת ישראל בעיה קשה עם מספר גדול של עובדים זרים ומספר גבוה של עשרות אלפי אנשים של שוהים בלתי חוקיים שמגיעים מירדן, מספר גדול של מהגרי עבודה שמגיעים מסודן ואריתריאה, אבל אני חושב שכדי לטפל בפרטים – צריכה להיות מדיניות. אולי כדאי לחכות שיגיע שר הפנים ויאמר מה המדיניות ומה המטרה כאשר לפי המטרות נגזרות השיטות. אם תהיה מטרה ונדע את הדברים בצורה ברורה, נדע מה מטרותיה של מדינת ישראל ואיך היא עומדת לטפל בכל 300 אלף המהגרים או השוהים, חלקם חוקיים וחלקם אינם חוקיים, אז נוכל גם לדון ביתר קלות בפרטים.


אני חושב שכדאי לשמוע את הגורמים ולקבל את הנתונים.

אני מבקשת מגלעד נתן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שיציג את הנתונים כפי שמצא אותם שנה לאחר פעילות רשות ההגירה.

בוקר טוב. במסמך שכתבתי יש התמקדות בנושא הסחר בבני אדם למטרות עבודה וזמן. הנקודה המהותית היא שנושא הסחר מושפע משני הנושאים הראשונים. העובדה היא שלמעלה מארבע שנים אחרי שהחליטו על הקמת ועדה מייעצת למדיניות ההגירה - הוועדה הזאת הגישה המלצות ביניים אבל לא הגישה המלצות סופיות כי אף אחד לא דן בהן - ומכך אפשר להבין שבעצם אין מדיניות מוסדרת של הגירה ואין גם יישום של חלק גדול מההחלטות של המדיניות.


יש לנו את רשות ההגירה שהוקמה לפני שנה על בסיס מינהל האוכלוסין והיא אמורה לעשות חלק ניכר מהאכיפה כלפי העובדים הזרים. בחלקים מסוימים מעבודתה היא מבצעת את האכיפה, בעיקר בנושא של בדיקת מעמד, חידוש מעמד או הרחקה מישראל, אבל רשות ההגירה ויחידת האכיפה שלה קיבלו גם את האחריות של הבדיקה, האיתור וזיהוי קורבנות סחר, אבל יש לציין שבאופן לא תקין במהלך הכשרתם עד היום העובדים ברשות לא עברו הכשרה לאיתור וזיהוי של קורבנות סחר ולכן הם גם לא העבירו מידע למשטרה על קורבנות סחר. אני רואה אנשים שמנידים ראשם, אבל אני מסתמך על מה שקיבלתי מהמשרדים כאשר החודש תיערך ההכשרה הראשונה לאיתור וזיהוי קורבנות סחר.

אלה נתונים לא נכונים ואני אומר לך את הדברים על הסף.

ניתן לגלעד להציג את הדברים ולאחר מכן תוכלו להתייחס.

אלה נתונים שקיבלנו ממשטרת ישראל בהמשך לשאלה שלנו על כמה קורבנות אפשריים, אנשים שעשויים להיות קורבנות, אותרו בידי יחידת עוז. התשובה של משטרת ישראל הייתה ברורה והיא שלא התקבל כל מידע מאנשי יחידת עוז, מידע שהוביל לפתיחת חקירה.

הבעיה כאן היא מאוד פשוטה. בשנים הקודמות חלק ניכר מתיקי הסחר שנפתחו, נפתחו על בסיס מידע שנאסף על ידי מי שמבצע את האכיפה בשטח, על ידי מי שהיו שוטרי משטרת ההגירה שהיו בשטח, נתקלו בעובדים זרים, עבדו בין עובדים זרים, תחקרו עובדים זרים, שמעו וקיבלו מידע מאנשים בקרב קהילת הזרים שחלקו לא כלל ישירות לגביהם אלא לגבי קורבנות סחר. המידע הזה לא מועבר כיום על ידי מי שאמור לבצע את האכיפה הזאת, על ידי יחידת עוז, דבר שעשוי להוביל לירידה באיתור קורבנות סחר.

אחד הנתונים במסמך הוא שיש היום, בניגוד לשנים קודמות, פחות קורבנות סחר שמגיעות למקלט ויש פחות מקרים מטופלים. העובדה הזאת יכולה להצביע על נקודה טובה והיא שיכול להיות שיש פחות קורבנות סחר, אבל מצד שני העובדה הזאת יכולה גם להצביע על שינויים בדפוסי הסחר, מה שמקשה על איתור קורבנות סחר, על היעדר אכיפה גם של יחידת הסמך לעובדים זרים וגם של פקחי יחידת עוז ביציאה וייזום חקירות שיובילו לאיתור של מקרים. ממקורות במשרד הפנים נאמר לי בפשטות שהם לא חוקרים בתחום מסוים אלא אם כן הם מקבלים תלונה. כלומר, אין חקירות יזומות, דבר שמקשה מאוד באיתור ובזיהוי של קורבנות סחר למטרות עבודה וקורבנות של עבודות בכפייה.

תודה. אני מבקשת מנציג משרד הפנים, יוסי אדלשטיין, להתייחס לדברים מנקודת מבטך.

ברשותך, בדבריך תפריד בין זנות לבין סחר בעובדים זרים.

הדיון מתמקד בסחר בבני אדם וסחר בבני אדם הוא סחר למטרות זנות ולמטרות עבודה. סחר הוא סחר. הפרת זכויות אדם זאת הפרת זכויות אדם באשר הן ולכן חשוב מאוד למקד את הדיון בסחר ובקורבנות סחר ובטיפול של משרד הפנים בכל אותם מקרים.

אנחנו יודעים שהרבה פלשתינאים עושים את הכל כדי להיכנס לתחומי מדינת ישראל ולעבוד בה. אפשר לקרוא גם לזה סחר, אבל בפועל הם מחפשים כאן את הפרנסה. המספרים האלה שמצוינים במסמך של מרכז המחקר והמידע כוללים את אותם פלשתינאים. אני לא רואה בזה סחר בבני אדם אלא אני רואה בזה עניין של פלשתינאי שמחפש פרנסה ורוצה להביא לחם הביתה.

נעשה הבחנה בין עובדים פלשתינאים ונשמע את נציג הפנים. היינו מאוד שמחים לשמוע על המדיניות, על הרשות ועל הפעילות שלה. לאחר מכן נמשיך את הדיון.

אנחנו נחלק את הדברים לשניים כאשר על המדיניות ידבר עורך-דין דניאל סלומון. אני יכול להתייחס לגבי הדברים שאמר כאן גלעד נתן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני חושב שכל נושא הסחר בבני אדם – ולא רק בנשים – התחיל לקבל תנופה בשנה האחרונה, אחרי שעברה חקיקה מתאימה. בתקופה הזאת עשינו מספר ימי עיון בהדרכתה של גברת רחל גרשוני שהדריכה את העובדים שלנו והדריכה צוותים.

את הפקחים? את העובדים? את האנשים בשטח?

נכון. אנחנו מטמיעים את הנושא הזה שהוא נושא לא פשוט אלא מורכב. בימים אלה יתקיימו לפקחים עוד השתלמויות שמתוכננות להתקיים ואני מניח שברגע שהנושא יוטמע והאנשים יתמקצעו בו, זה יבוא לידי ביטוי בצורה יותר חזקה מאשר זה בא עד היום. בסך הכל אני חושב שאנחנו עושים את הפעילות הזאת בתיאום, מדריכים את הצוותים ופועלים בהתאם לרוח הדברים העולה בוועדה.

ברשותך, אשאל אותך שאלה קצת יותר קונקרטית. באופן יחסי, מה פרק הזמן של ההכשרה של אותם פקחים ומה החלק היחסי של העיסוק בנושא של סחר בבני אדם מבחינת היכולת שלהם לאתר ולזהות. נוצר כאן איזשהו פרדוכס, לפחות מהנתונים שעולים בדוח ומהנתונים שאנחנו מקבלים מהארגונים, לפיו מרגע הקמת רשות ההגירה – ובחודשים האחרונים
הוקמה יחידת עוז – יש איזשהו קונפליקט בין התפקיד של הפקחים להרחיק ולגרש את אותם עובדים זרים לבין חוסר היכולת שלהם לאתר קורבנות סחר. אגב, זה דבר שגם עולה מנתונים שהובאו לכאן על ידי נציגי הפרקליטות והתביעה במשטרת ישראל שיש להם קושי ממשי לאסוף נתונים כדי להרשיע.


תתייחס קונקרטית ותאמר לנו מה משך ההכשרה וההדרכה שהם מקבלים.

בנוסף לכך תאמר לנו מהי הגדרת סחר. עד עכשיו אני לא מבין מה נקרא מסחר באנשים ומבקש שתגדירו את זה. איפה זה מוגדר? בחוק, במשפט?

יש חוק אדוני.

יש חוק והחוק מאוד מאוד ברור.

תגדיר לי סחר. אני רוצה לשמוע מה אומרת ההגדרה.

סחר זה בלי כסף למשל.

אני ביקשתי שיוציאו את הנוסח המדויק כך שנוכל לראות את ההגדרה בחוק כפי שהיא לגבי סחר.

לשאלתו של חבר הכנסת כץ, אני מניח שהמשפטנים יוכלו לענות לו טוב ממני.


לגופו של עניין. מה שקרה בשנה האחרונה, עם הקמת רשות ההגירה לקח זמן בכל שינוי המבנה הארגוני. לכן גם הייתה ירידה משמעותית בכל נושא האכיפה וזאת בגלל המעבר והעברת הכוח ממשטרת ישראל ליחידת עוז. יחידת עוז הוקמה ב-1 ביולי והתחילה ללמוד את העבודה ולהיכנס אליה. לכן יכול להיות שבחודשים האחרונים לא רואים מספרים בנושא סחר אבל זה לא שלא מטפלים בנושא.


לגבי הקונפליקט עליו דיברה היושבת-ראש. אין קונפליקט כזה. יחידת עוז אכן מבצעת את הפעילות שלה ויש לה מטרה להרחיק, אבל מצד שני יש גוף של האגף לזרים שאני עומד בראשו ושם יושבים ממוני ביקורת גבולות שהם בעלי הסמכות להרחיק ממדינת ישראל. במסגרת החקירה שהם עושים, השימוע שהם עושים לנתין הזר, הם עולים על כל הנושא הזה של הסחר, של העושק ואי תשלום השכר ומכאן ואילך הם מופנים לכל הגורמים המקצועיים שאמורים לטפל בנושאים הללו. לכן אין קונפליקט והנושא הזה מטופל. נכון שבתקופה האחרונה הייתה ירידה. כאמור, זאת יחידה שקמה והיא בהתגבשות, היא לומדת את הנושא ואנחנו מניחים שתוך פרק זמן קצר – אחרי הכשרה מתאימה – נוכל לטפל בנושא בצורה הטובה ביותר.

אתה אומר שיותר משלושה חודשים עוד לא סיימתם את כל ההכשרות וההדרכות של הפקחים אבל הם עובדים בשטח.

ההכשרה מתבצעת תוך כדי עבודה. השבוע או בשבוע הבא מתקיימת סדרת הכשרות אבל אי אפשר ביום אחד להכשיר את כולם ואי אפשר בהכשרה אחת לעשות זאת.

כמחוקקים וכחברי כנסת שאמורים לפקח על פעולות הממשלה, הציפייה שלנו היא שבתהליך ההעברה בין משטרת ישראל לרשות ההגירה החדשה באמת יעברו את כל התהליכים במקביל מאחר שמדובר בבני אדם ובנפשות.

לכן אני אומר את הדברים.

לא ענית לי קונקרטית כמה זמן מוקדש בהכשרה לסחר בבני אדם וזה המיקוד שלנו. כמה שעות מוקדשות לנושא הזה.

יש כאן סילבוס של הקורס לפקחי ההגירה. הקורס אורך כארבעה שבועות כאשר בתוך הקורס הזה כמעט יומיים וחצי מוקדשים לסחר בבני אדם, אותם מעבירה עורכת-הדין רחל גרשוני עם הצוות המשפטי שלה. בנוסף לכך מדי שלושה חודשים אנחנו עושים רענון ביחידה בנושא סחר בבני אדם כאשר ניתנת הרצאה שאורכת כארבע שעות וכל הפקחים עוברים אותה. אני חייב לציין שכל הפקחים עברו הכשרה שארכה יומיים וחצי בנושא זיהוי קורבנות סחר בבני אדם. יש לי מסמך שהוציאה עורכת-הדין גרשוני לגבי סדרת הרצאות שאנחנו עוברים. בשבוע זה ניתנו מספר הרצאות ובשבוע הבא יתקיימו נוספות, כאשר זה ללא קשר לוועדת הכנסת. עושים את זה על מנת להכניס למודעות הפקחים והיחידה את הנושא. כל תדריך שניתן בבוקר כאשר הפקחים יוצאים לעבודה או לפני המשמרות שלהם, מושם הדגש על זיהוי קורבנות סחר בבני אדם.

אתה לא מתייחס למספרים. היושבת-ראש שאלה לגבי המספרים.

לא. היא לא שאלה לגבי המספרים אלא כמה זמן מושקע בהדרכה.

יומיים וחצי מתוך ארבעה שבועות, לדעתכם אדם מוכשר לזהות קורבן סחר ולהגיע אליו.

זאת ההכשרה הראשונית ולכן בהמשך אנחנו עורכים עוד ימי עיון והשתלמויות כאשר אלה הם מעבר להכשרה הבסיסית.

אנחנו צריכים לקבל גם לוחות זמנים כדי שנדע בוודאות שכל אותם פקחים שיוצאים לשטח, אכן יש להם את היכולת גם לאסוף מידע כי אחד הנתונים שעלו ממשטרת ישראל היה שאין מספיק נתונים, אין מספיק מודיעין ואין מספיק מידע והמידע לא עובר בצורה שוטפת. לכן חשוב לבדוק היכן אפשר להעמיק.

הייתה התייחסות למדיניות ההגירה, אבל צריך להפריד בין הדברים. הסוגייה של סחר בנשים או סחר בבני אדם באופן כללי היא לא סוגייה שקשורה באופן ישיר למדיניות הגירה ככזו. קודם כל, אנחנו מדברים על תופעה שהיא תופעה פלילית ואיננה קשורה בהכרח – אמנם בדרך כלל – לזרים ולכן זאת תופעה שההתייחסות אליה היא התייחסות כאל עבירה פלילית והנהלים והמדיניות לטיפול בנושא הזה מבחינת משרד הפנים היא מדיניות ממוקדת ולא קשורה באופן כזה או אחר לסוגייה של מדיניות הגירה שדנים בה הרבה בזמן האחרון בתקשורת וגם בממשלה.

אם הבנתי אותך נכון, אתה אומר שלמדינת ישראל יש מדיניות הגירה מאוד מאוד ברורה.

אני רוצה לומר שלפעמים כאשר מדיניות בנושא מסוים איננה נוחה לאדם כלשהו, הוא טוען שאין בכלל מדיניות, אבל זה לא אותו הדבר. לומר שיש מחלוקת לגבי מדיניות, זה דבר אחד, אבל לומר שאין מדיניות והיא לא קיימת, זה דבר אחר.

יש סחר בבני אדם למטרות עבודה ויש סחר בבני אדם למטרות אחרות. יש הרבה סוגי של סחר בבני אדם.

אבל זאת לא סוגייה של הגירה.

בואו נמקד את הדיון במדיניות שאתה מתאר אותה, למרות הנתונים שעולים מהמסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

באיזה נושא את רוצה להתמקד?

בסחר בבני אדם. אני רוצה לדעת למה המדיניות לא מיושמת, למה לא מוגשים כתבי אישום. יש לנו הרבה מאוד שאלות בנושא.

אנחנו נציג את הנתונים.

חדשות לבקרים אנחנו מתמודדים עם נתונים ועם סוגיות חברתיות. התמונה הרחבה היא העובדים הזרים בישראל בכלל והמיקוד שלנו הוא בסחר בבני אדם. אני אשמח מאוד לשמוע דברים קצת יותר קונקרטיים.

בסדר. אנחנו נציג את הנתונים.

אני ממונה מחלקת ביקורת, גבולות ומעברים ברשות. אני למעשה מרכזת את הנתונים לגבי הגנה על הקורבן.

אנחנו נציג את הנתונים לגבי סחר בבני אדם.

בשנת 2007 קיבלנו שבע בקשות לגבי סחר בבני אדם.

בשנת 2008 קיבלנו תשע בקשות לגבי סחר בבני אדם.

בשנת 2009 המספר עלה ל-26 בקשות וזאת בעקבות פלישה שנעשתה בכפר מימון, שם נתפסו 15 קורבנות סחר בבני אדם.


כל הנתונים האלה הם כתוצאה ממקרים בנושא סחר בבני אדם, אנשים שהועברו למקלט.


לגבי סחר בנשים, יש ירידה מאוד משמעותית משנת 2007 ל-2009. בשנת 2007 היו 75 מקרים של נשים שטיפלנו בהן בנושא של סחר בנשים, הרי שבשנת 2009 יש רק 17 מקרים בהם טיפלנו.

שאותרו וזוהו.

שהותרו וזוהו.

אנחנו מדברים בדיוק על המקום הזה של אכיפה ובדיקה קצת יותר מעמיקה של קורבנות סחר שלא אותרו ולא זוהו. זאת הביקורת וזאת הטענה המרכזית.

המגמה שאנחנו רואים במשך השנים האחרונות מראה על ירידה.

או ששונו דפוסי הסחר והנשים כבר לא עוברות דרך מצרים אלא מגיעות בצורה ישירה למדינת ישראל, אז הן נסחרות בתוך מדינת ישראל ואפשר למצוא אותן במקומות מסתור ובמושבים.

אם המגמה היא כזאת ויש שינוי בדפוסי הפעילות, אנחנו רואים שבשנת 2008 היו 28 מקרים כך שסביר להניח שבשנת 2008 כאשר המשטרה הייתה זאת שטיפלה בנושא והיא לא מצאה - אבל את רואה שהמגמה היא ירידה במספר - זה לא אומר שהשנה יש עלייה.

יכול להיות שהשנה כמעט לא נעשה דבר.

אני לא חושבת שזה המצב.

רשות ההגירה פועלת שנה ואנחנו רואים שלא הוגש ולו כתב אישום אחד בסחר בבני אדם. בואו נתמודד עם הנתון הזה. הדוח של מחלקת המדינה בארצות-הברית על מדינת ישראל הוא קשה והוא לא מעמיד אותנו במקום טוב, בכל ההתייחסות שלנו לסחר בבני אדם. שלוש שנים החוק הזה קיים. רשות ההגירה החדשה פועלת שנה. תתמודדי עם הנתון הזה.

רשות ההגירה איננה קשורה.

אני לא יודע – ויתקנו אותי – אם בשנים קודמות הוגש כתב אישום על סחר בבני אדם.

החוק נחקק בשנת 2006.

את נותנת כותרת גדולה שהיא כתבי אישום בנושא סחר בבני אדם.

לצערי הרב מהנתונים שקיבלנו בהרבה מאוד מקרים הרבה מאוד תיקים של סחר בבני אדם למטרות עבודה נסגרו.

אבל זה לא קשור אלינו.

תאמרי לנו מתי כן הגישו כתב אישום.

אני אומרת שאין טיפול.

צריך לעשות כאן איזושהי חלוקה.

כרשות הגירה אנחנו לא עוסקים בפן הפלילי אלא אנחנו עוסקים בהגנה על הקורבן. אני לא מגיש כתבי אישום.

המשטרה מגישה כתבי אישום.

לצורך הגשת כתבי אישום צריכות להיות ראיות.

אני לא יכול לאסוף ראיות.

אם אתם לא מוסמכים ולא יכולים לאסוף ראיות, בואו נציף את הבעיה.

אני יכול להציף את הבעיה ולטפל בקורבן, וזה מה שאנחנו עושים. לראיה, רק לפני שלושה-ארבעה חודשים נעצרו 15 קורבנות כאלה, אותם לקחנו וטיפלנו בהם.

בכפר מימון. מה קורה בישובים אחרים?

אני לא יודע.

זאת בדיוק השאלה.

בכל המדינה מתבצע סחר בבני אדם?

אני לא יודעת. אני שואלת אותך. אתה ממונה על הנושא הזה. זאת אומרת שרק בכפר מימון יש סחר בבני אדם.

כבוד היושב-ראש, גם אלה שנמצאו בכפר מימון, אותם לקחנו וטיפלנו, בואו נראה מה תהיה התוצאה הפלילית. זה התחיל עם סחר בבני אדם, ירד לעושק, ובסוף זה ירד לשכר עבודה.

אנחנו מנסים להציף כאן בעיה שנוצרה עקב הקמת הרשות החדשה וחוסר היכולת של אותם פקחים לאסוף מידע. צריך למצוא פתרון. המטרה שלנו היא לא רק להציף את הבעיה אלא
באמת למצוא פתרון ולראות איך אנחנו יכולים להגדיל את האכיפה, לעבוד בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ובאמת לאתר קורבנות סחר ולזהות אותם.

אולי אין בעיה.

רק בכפר מימון יש בעיה אבל ביתר המקומות אין קורבנות סחר. לי יש נתונים אחרים של ארגונים שמטפלים בנושאים האלה ויש אנשים שפונים ומגיעים אליהם כי הם לא מטופלים.


אני אעביר את רשות הדיבור לעורכת-הדין רחל גרשוני אבל לפני כן אני אקריא את לשון החוק.

זה חשוב. אני רציתי את לשון החוק כי אולי בגלל לשון החוק אין אפשרות להעמיד אנשים לדין. אולי צריך לשנות את החוק. אני רוצה לדעת מה זה סחר בבני אדם, מה זה סחר בנשים, ומהי ההגדרה.

בישיבה הקודמת הקראתי את לשון החוק, במקביל לסרסרות, ואפשר היה באמת להגיש כתבי אישום על סחר אבל לא עשו את זה.

כמה דברים קצרים שרציתי לומר. קודם כל, לגבי חלוקת הסמכויות, מי חוקר תיקים של סחר בבני אדם ומי לא חוקר. משטרת ישראל חוקרת תיקים של סחר בבני אדם ולא משרד הפנים. זה לא התפקיד של משרד הפנים לחקור חקירות של סחר בבני אדם. הנגיעה של משרד הפנים לסוגיה הזאת היא כי יש צוותים במשרד הפנים שהם בשטח ואם הם ידעו לזהות על פני הדברים מקרים שמתאימים, הם יעבירו למשטרה. אי אפשר לבוא אל משרד הפנים ולייחס לו את האחריות להגשת כתבי אישום או לא. מה שכן אפשר לעשות זה לייחד אחריות בקשר להכשרות וניסיונות לזהות.


יש הבחנה במשרד הפנים, לפי מה שאני יודעת, בין יחידת עוז שאנשיה מסתובבים בשטח כדי לאתר עובדים לא חוקיים, לבין פקחים-מפקחים שהם הולכים לאתרי עבודה כדי לבדוק אם התנאים כשורה. אלו שני דברים לגמרי שונים. יחידת עוז לא ניגשת לאתרי חקלאות ובניין כדי לבדוק אם התנאים של העובדים הזרים הם בסדר. לכן ליחידת עוז יש אפשרות פחותה לזהות מקרים של קורבנות סחר על סמך סממנים שרואים בשטח. זה אפשרי, כי הם יכולים לזהות על סמך סממנים חיצוניים, אבל הם לא עורכים תחקירים מפורטים כמו שעושים המפקחים שמגיעים לשטח.

אבל הם בודקים מי חוקי ומי לא חוקי. נכון?

זה בדיוק מה שהם עושים.

בדיוק.

לכן אני שואלת איפה היכולת שלהם לאתר קורבנות סחר.

יש סממנים חיצוניים. אם הם רואים מישהו חבול, אם הם רואים מישהו שהוא במצב פסיכולוגי אנוש, אם הם רואים מישהו בלי מסמכי עבודה, אלה סממנים חיצוניים, אבל אי אפשר לצפות מהם לזהות כמו שאנחנו מצפים ממפקחים שהם במשרד התעשייה והם גם במשרד הפנים.

יחידת עוז מעבירה את הממצאים לחקירת המשטרה והשאלה מה עושה המשטרה עם הממצאים האלה.

זה בדיוק מה שרציתי לומר. המקרים שיחידת עוז תוכל להעביר למשטרה אינם רבים כמו המקרים שיוכלו להעביר המפקחים של משרד הפנים ומשרד התעשייה שמסתובבים בשטח והם בודקים ממש את אתרי העבודה. לא נשלה את עצמנו. נוכל לגרום לכך שיחידת עוז תהיה יותר מודעת, ואם יהיו סממנים חיצוניים הם יעבירו למשטרה את המקרים, אבל לדעתי עיקר ההפניות לא יבואו מהיחידה אלא הם יבואו או מהאנשים של יוסי אדלשטיין שהם עורכים את השימועים ושומעים את הסיפורים, או מהמפקחים שהם גם ממשרד הפנים וגם ממשרד התעשייה. יחידת עוז היא צומת אבל היכולות שלה לזהות הן יותר מוגבלות.


לגבי ההכשרות. בצדק שאלה חברת הכנסת זוארץ מה היקף ההכשרות. באמת הרצאה פה והרצאה שם, זה לא מספיק. עכשיו יש תוכנית של CIMI, ג'וינט ומשרד המשפטים ואנחנו מקיימים סדנאות. זה אומר שני חצאי ימים שמוקדשים רק לסחר והתחלנו בזה עם אנשים בכירים שחלקם יושבים כאן, כמו יוסי אדלשטיין, משה ויטל, נורית בן-מאיר.

כל הפקחים עוברים את כל הסדנאות?

לא. את הסדנאות האלה הקדשנו קודם לאנשים בכירים משום שאנחנו חושבים שהם נותנים את הטון. אחר כך הסדנאות האלה יועברו לאנשי השטח. טרם החלטנו – יש לנו התלבטות – אם לעשות סדנאות מיוחדות למשרד הפנים. יכול להיות שיש טעם בזה. בינתיים אנחנו מעבירים את הסדנאות האלה לכל מיני אנשי שטח שבאים ממשרד התעשייה, ממשרד הפנים וכולי.

אם מהמציאות עולה שאין כתבי אישום ויש בעיה לאתר קורבנות סחר, השאלה אם לא צריך לקחת את זה מלכתחילה ולקבוע שכל הפקחים שעובדים בשטח יעברו את ההכשרה הזאת בצורה ממוקדת.

כן.

או להחליט שהשנה מגישים מאה כתבי אישום ולמצוא את הפושעים.

הלוואי שזה היה כך.

אלה לא פקחים של העירייה שמחפשים בכוח לתת דוחות חניה.

השאלה אם הפקחים האלה מורשים לטפל בהיבטים של חקירה, באיתור מידע ובאיסוף מודיעיני כמו שהיו הפקחים של משטרת ישראל שהיו להם הרבה יותר סמכויות.

לא.

השאלה איך אפשר לאתר את כל הנתונים ואת כל האמצעים שמשרד המשפטים וגם משטרת ישראל הצביעו על כך שיש להם בעיה באיסוף נתונים כי היום הם לא נמצאים בשטח והם לא עושים את עבודת הפיקוח. יש להם בעיה של סמכויות כאשר לפקחים אין סמכויות. איך מישהו שעבר יומיים וחצי הכשרה יכול להצביע על כך?

תראו לי כמה כתבי אישום הוגשו בתקופה שהמשטרה עסקה בזה.

הדוח של מחלקת המדינה מציב אותנו במקום השני בסחר בבני אדם. בואו נהיה ממוקדים. המטרה היא לא לתלות כאן אף אחד אלא להציף בעיה ולנסות לפתור אותה. אם הכשרה במשך יומיים וחצי לא מאפשרת לאותם פקחים לאתר, לזהות ולאסוף נתונים בנושא סחר, צריך להרחיב את ההכשרות.

יומיים וחצי הכשרה, זה לא אומר שהוא הפך להיות מומחה אבל יש לו את היכולת לזהות, להיות רגיש, לבחון, להעביר מידע לאגף הזרים, לומר לאגף שינסה לדבר עם השוהה הבלתי חוקי ושיבדוק האם קרה לו איזשהו אירוע. זה לא שאין כלים. יש כלים. כמו שאמרה עורכת-הדין גרשוני, אנחנו גם מפתחים את הכלים ואנחנו גם עושים סדרה שלמה של הכשרה בעניין. גם כאשר המשטרה טיפלה בנושא, לא הייתה הכשרה שארכה ארבעה חודשים לכל שוטר בנושא סחר בבני אדם.

עדיין הוגשו כתבי אישום.

את נותנת לוועדה נתונים לא נכונים. לא הוגש שום כתב אישום.

נמצאים כאן נציגי משטרת ישראל והם יוכלו להתייחס.

בכל העולם יש לרשויות אכיפת החוק קשיים לבסס תיקים של סחר ועבודה בכפייה, ולא בכדי. הקורבנות הן מסוג זה שלא להוטים להתלונן משום שהם באים מתרבויות בהן הם לומדים לקבל מרות, משום שהם באו ממקומות בהם התנאים היו אפילו יותר גרועים מאשר התנאים במדינת ישראל, משום שהם לא נותנים אמון ברשויות אכיפת החוק כי הייתה שחיתות בארצות מוצאם והם חושבים שכל השוטרים כאן מושחתים, משום שלפעמים הם לא רואים את עצמם כקורבנות. חוויתי הרבה פעמים – וגם המשטרה חוותה את זה – שקורבן מגיע ואומר שגזלו ממנו כסף אבל רק כאשר מתעמקים לומדים שהעבירו אותו מיד ליד, שהוא עבד 18 שעות ביממה, שהוא לן בחדר מסוים וכולי. זה לא איך שהם תופסים את מצבם כקורבנות ולא על זה הם מתלוננים. הם תופסים את מצבם כקורבנות בקשר לכסף כי הם שילמו סכומי עתק כדי להגיע לכאן ומה שהם מעונינים, זה לעבוד כל יום כדי לשלם את החובות שלהם. אלה קשיים אמיתיים שקיימים בכל רחבי העולם וצריך להתמודד אתם. זה לא קל, אבל צריך להתמודד אתם. גם העבריינים הם שונים מהעבריינים שהכרנו בעבר ואלה הם אנשים "נורמטיביים" – החקלאים, הנכה, הקשיש, המשפחה של הקשיש. זה מחייב דרכי חקירה אחרות.


החקיקה, כמו שאמרתם, אכן מרחיבה ועמומה, אבל בכוונה, משום שאם היינו מקבלים את הצעת הסנגוריה הציבורית וקובעים שעבדות אומרת 18 שעות ביממה, האיש לן בתנאים לא סבירים, לא קיבל אוכל, אז יופי, אז מאוד קל להערים על זה ולומר שמעבידים אותו רק 16 שעות וכולי. חייבים להגדיר, וזה בכל המדינות בעולם, את הגרעין הקשה של מה זה סחר, מה זאת עבדות ומה זה עבודה. זה נכון, אבל זה לוקח זמן.

אפשר להקריא לנו את ההגדרה?

סחר בבני אדם הוא עסקה בין בן אדם ולא עם בן אדם.

"המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים. אנחנו מדברים על מצב בו מופעלות כלפי אדם סמכויות כאילו כלפי קניינו של אדם. לעניין זה יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור. עבודות כפייה – סוחר באדם לשם אחד מאלה. הבאתו לידי מעשה זנות, הבאתו לידי כפייה, הבאתי לידי עבדות, הבאתו לידי עבודת כפייה, הבאתו לידי מעשה זנות, מכירה וקנייה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם בין בתמורה ובין שלא בתמורה".


יש כאן הגדרות מאוד מאוד ברורות ומאוד מאוד קונקרטיות של סחר בבני אדם ועדיין אין אכיפה ואין יישום. אני מסכימה שצריך לטפל בנושא הזה בצורה יותר מעמיקה ולכן אנחנו מציפים כאן את הבעיות האלה.

אני חייבת לומר שכרגע יש אכיפה ויש תנופה גדולה במשטרה.

ידברו נציגי המשטרה. לפני כן אני רוצה לתת לחבריי חברי הכנסת להתייחס. נעשה את זה ממש בקצרה כי יש עוד הרבה גורמים שאנחנו רוצים לשמוע.

תודה רבה גבירתי היושבת-ראש. הישיבה הזאת עוסקת בסחר בבני אדם בשני מעגלים וצריך להבין את זה. יש מעגל מצומצם של סחר בבני אדם, שזה המעגל שהסדרנו אותו בחוק משנת 2006 של איסור בסחר בבני אדם. יש הרבה בעיות. אני מסכים שאין כתבי אישום. גם בכפר מימון לא עושה כתב אישום על סחר בבני אדם אלא הוגש כתב אישום על עושק, ככל הידוע לי. לכן יש בעיה. גם בתחום הזה למרות החוק שהוא יחסית חוק מתקדם שחוקקנו בכנסת הקודמת, יש לנו בעיות רציניות.


זה המעגל הצר של סחר בבני אדם, כי עמיתי חברי הכנסת ואורחים נכבדים, יש גם מעגל רחב של סחר בבני אדם שבו אנחנו לא באמת מטפלים. כאשר אנחנו מדברים על פליטים ועל מהגרי עבודה, אנחנו מדברים על סחר בבני אדם. בוודאי שאנחנו מדברים על סחר בבני אדם.


יש בפנינו דוח. אני חייב לומר שבדרך כלל אני מתרשם מעבודת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אבל הפעם אני חייב באמת להביע הערכה עצומה לעבודה של דוקטור נתן. אני מציע לכל חברי הכנסת ולכל מקבלי ההחלטות לקרוא את הדוח הזה היטב היטב כי הוא יכול להיות לפחות בסיס של מסד נתונים ונדע על מה אנחנו מדברים.


הדוח הזה הוא דוח מופלא, אבל בנקודה אחת אני חולק עליו. כותב דוקטור נתן שלמדינת ישראל אין מדיניות הגירה. הטענה שלי היא שיש מדיניות והמדיניות לא כתובה. מתביישים לומר אותה אבל היא קיימת. מדיניות ההגירה שיש לישראל היא מדיניות של דלת מסתובבת. מצד אחד אנחנו מגרשים, ומהצד השני אנחנו מייבאים ומזה עושים כל מיני גורמים פרטים הרבה מאוד כסף. איך המדיניות הזאת מתבצעת? כל שנה מדינת ישראל קובעת מכסות יבוא גדולות לכל מיני מטרות. גורמים פרטיים הם אלה שמופקדים על העניין ועושים מהסיפור הזה הרבה מאוד כסף.


קראתי השבוע את הנתונים ומספר העובדים שמיובאים לישראל גדול פי ארבעה ממספר המגורשים. כמה שמגרשים, פי ארבע מייבאים.


צד אחר של העניין הזה הוא שאין שום מדיניות של עידוד העסקת ישראלים בתחומים שרוצים אותם. אין עידוד לא בחקלאות ולא בסיעוד. אני יכול להראות לכם הרבה מאוד ישראלים שרוצים ומוכנים ומחפשים עבודה, אבל המערכת לא נותנת להם את העבודה בתחום הזה.


יש לנו עובדים זרים שנמצאים ומהגרי עבודה שנמצאים בארץ ורוצים לעבוד. דובר על פתיחת מאגר. לפני שמייבאים אנשים חדשים, דובר על פתיחת מאגר בו יהיו כל השמות וכל הנתונים של האנשים שכבר נמצאים בארץ. קחו מהמאגר הזה אבל המאגר הזה לא פעיל ולא קיים.

אז לא ירוויחו את העמלות על הבאת העובדים ארצה.

בואו נתמקד, כי הדיון היום הוא על קורבנות סחר שזכויות האדם שלהן מופרות בצורה בוטה.

בדיוק כך. בדיוק על כך אני מדבר. אני מדבר על בני אדם שזכויות האדם שלהם נפגעות בצורה מאוד קשה. נמצאים כאן למשל ילדים. איך אנחנו יכולים להעלות על הדעת מצב שלפי הנהלים של משרד הפנים ברגע שעובדים זרים יולדים ילד, הם הופכים לבלתי חוקיים? באים בטענות ואומרים שהם לא חוקיים, אבל בטח שהם לא חוקיים. לפי הנהלים שלכם, בני אדם שיולדים ילדים הופכים לבלתי חוקיים אבל מה אפשר לעשות כאשר לידיים ולרגליים האלה שאנחנו מייבאים לארץ כדי שיעבדו עבורנו, יש גם גוף, יש גם נשמה ויש, יש גם משפחה, יש גם בני זוג ויש גם ילדים? מה נעשה? כבר שהנשים בהריון הן הופכות להיות בלתי חוקיות.

אפשר לקיים דיון גם בנושא הזה ולהרחיב אותו כי יש כאן בעיה אקוטית שאי אפשר לפתור אותה בדיון אחד.

נכון.


גבירתי יושבת-הראש, אני בטוח שהוועדות בראשותכם יקיימו דיונים נוספים בעניין הזה, אבל אני רוצה להעיר הערה. אני ציפיתי כאן בהמתנה דרוכה לכבוד שר הפנים אבל אני שומע בצער – אני מקווה שזה מיד יתבדה והשר ייכנס לכאן – שהשר לא רוצה להיכנס לדיון כל עוד נמצאים כאן ילדים שהוא רוצה לגרש אותם מהארץ. אני לא יודע אם השר מגיע לבתי סוהר כדי לפגוש את הילדים האלה, אבל שלפחות יראה אותם, יסתכל עליהם ואז יקבל החלטה אם הוא רוצה לגרש אותם או לא.

זה לא היה נושא הדיון. אם היו אומרים לו שיש ילדים, יכול להיות שהוא היה מחליט שהוא לא בא.

למה שלא יבוא? הוא מפחד מילדים?

אני לא שר הפנים ואתה רואה שאני כן באתי, אבל הנושא שאנחנו סיכמנו בינינו שמעלים היום הוא נושא של סחר בבני אדם. אתם מעלים עכשיו נושא חדש ואומר השר שאם עכשיו הולכים לעמת אותו או לבייש אותו או להשפיל אותו, הוא לא יבוא.

מה זה להשפיל אותו?

תשאלו אותו.

שיסתכל על הילדים ויאמר להם שהוא מגרש אותם.

השר הוזמן לדיון לשם הצגת רשות ההגירה אבל נוצר כאן איזשהו שינוי בנושא הדיון.

שינוי שאתם כפיתם אותו עלינו.

הנושא הזה הוא חשוב. חבל מאוד אם בסופו של דבר לא נוכל למצות את הדיון לשמו התכנסנו.

כולם מבינים את הבעיה.

מבחינתך, להכניס אותם לכלא ולזרוק ילדים, זה בסדר. זאת לא הצגה אלא זה דבר מנומס לחלוטין. מה מפחד שר הפנים, מזה שישבו כאן שני ילדים? שר הפנים ותנועת ש"ס מפחדים משני ילדים שיושבים בחדר. באמת, נורא ואיום.

חברים, אנחנו רוצים להמשיך בדיון.

מה קרה? אז שני ילדים יושבים בחדר. שר הפנים מפחד להיכנס לחדר בו יושבים שני ילדים.

תפסיק עם ההצגה. ההצגה נגמרה. מספיק עם ההצגות האלה.

חברים, אנחנו רוצים להמשיך בדיון. חבל מאוד ששר הפנים לא יכול להיכנס לכאן ולהציג את עמדתו כי זו המטרה לשמה הוא הוזמן. אני חושבת שזה היה פספוס מאוד גדול מבחינתנו כי הוא היה אמור להגיע לכאן ולהציג את המדיניות שלו ולהציג את המטרות והיעדים שלו בכל מה שקשור לפעילותו כשר הפנים בכלל ולרשות ההגירה בפרט. מדובר כאן ברשות חדשה ולכן היה לנו מאוד מאוד חשוב לשמוע אותו. חבל מאוד לכרוך שני נושאים כל כך חשובים וכל כך מהותיים אבל בסופו של דבר לפספס.


ברשותכם, אני מעבירה את זכות הדיבור ליוקי לופז ממשטרת ישראל ואני אשמח מאוד אם הוא יציג נתונים. יוקי לופז שירת במשטרת ההגירה.

ברשותך, קודם אני רוצה להציג את עמדת אגף המודיעין. אני מציג את לה"ב שהיא יחידה של משטרת ישראל.

אנחנו מדברים על סקירת העבר כי זה מה שעלה. יוקי לופז יציג את הנושא ואחר כך אתם תתייחסו אליו.

עד לאחרונה אני שימשתי כראש יחידת התביעה של מינהלת ההגירה, למעשה יחידת התביעה היחידה בארץ אשר הגישה כתבי אישום שהתייחסו לעבירות כלפי עובדים זרים.


מבחינת הנתונים, מספר כתבי אישום שהוגשו במהלך שנת העבודה הנוכחית, 2009, מדובר ב-24 תיקים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות מרמה כלפי מהגרי עבודה, ב-31 תיקים בהם עבודות המרמה בוצעו כלפי המדינה עם פגיעה אגבית במהגרי עבודה, ב-24 תיקים הוגשו כתבי אישום כאשר העבירות היו עבירות עושק ועיכוב דרכון כלפי מהגרי עבודה, ויש עוד הרבה מאוד תיקים שהם בהליכי שימוע ובהליכי חסיון והם מטופלים.


מבחינת התיקים, אלה תיקים סחר. שאלתם מה זה סחר וזאת באמת שאלה מאוד קשה שגם המשפטנים שבינינו מקבלים תיק ועל כל תיק יושבים וחושבים ובודקים במשך תקופה מאוד ארוכה. לכן אני חושב שהטרימינולוגיה אם זה סחר או לא סחר, היא פחות חשובה ויותר חשוב להסתכל האם יש כאן פגיעה בחירות, כן או לא, כי יכולה להיות פגיעה בחירות שבאה לידי ביטוי בעיכוב דרכון, בכליאת שווא, בעושק או בניצול חמור, ויכול להיות שהיא באה לידי ביטוי בסחר ממשי, כפי שעומד בקריטריונים של החוק.


מבחינת התיקים של סחר ממשי, עבירה של עבודות כפייה, הוגש על ידינו כתב אישום אחד. יש עוד חמישה תיקים שנמצאים כרגע בעיון בפרקליטויות המחוז השונות ברמה הארצית ועוד תיק אחד שנמצא אצלנו בעיון. לאחרונה, לפני חודש, נחשף למעשה התיק החמור ביותר שהיה עד עכשיו, בחורה שהוחזקה בתנאי עבדות, תיק שכנראה יוביל לכתב אישום בגין אחזקה בתנאי עבדות וגם בעבירה של סחר ולא רק בעבודות כפייה.


נושא קצר שכן רציתי להתייחס אליו. העבירות האלה שאנחנו מדברים בהן כאן, אלה עבירות חשיפה. בדרך כלל – כפי שאמרה עורכת-הדין גרשוני – הקורבן בכלל לא יודע שהוא קורבן. מבחינתו הוא רגיל לתנאים הרב יותר קשים. אני אמחיש באמצעות דוגמה של אירוע שבאמת הוציא תיק של עבודות כפייה. הגיע איזשהו פועל הודי והיה במצב מוזנח ללא דרכון. הוא הגיע לחוקר של יחידת מינהלת ההגירה ואמר שהוא רוצה לחזור להודו. אין לו את הדרכון ולכן הוא מבקש עזרה. במידה שהאינטרס שהיה עומד לנגד עיני חוקר היה אך ורק להרחיק את אותו אדם ששוהה שלא כחוק, היו מרחיקים אותה אבל למעשה כאן החוקר – שהיה מודע לסממנים של עבירות סחר – התחיל להתעניין למה אין לו דרכון. אז התברר שאותו אדם הוא קורבן קלסי של עבירות סחר. הוא עבד אצל מעסיק במסעדה הודית ברמלה, נלקח דרכונו, לכתחילה שילמו לו שכר עבודה חודשי של 2,000 שקלים אבל גם את זה לא שילמו לו במשך כמה חודשים, שיכנו אותו בדירה בתנאים מחרידים, נהגו כלפיו באלימות פיזית ומילולית. בסופו של דבר כאן, כתוצאה מעירנות אותו שוטר שבא אתו במגע ראשוני, נחשף התיק.


אנחנו מצפים ומקווים שעם הזמן יחידת עוז, היחידה שבאה בפועל במגע ראשוני עם אותם מהגרי עבודה, תוביל למסירת מידע למשטרה על ביצוע עבירות. אני לא מדבר דווקא על עבירות סחר כי יש קשת רחבה מאוד של עבירות שהן עבירות כלפי מהגרי עבודה וצריך להעביר את המידע הזה גם למשטרה על מנת שהמשטרה תוכל לחקור בנושא.

אני רוצה לציין כמה דברים. במשך שבע שנים שאני משמש בין היתר כמרכז התיאום של משטרת ישראל לנושא סחר בבני אדם, אני יכול לומר לכם שעניין של הכשרות לא תמיד מספיק ולפעמים ניסיון הזמן ועבודת שטח זה הדבר הקובע. סיירי האכיפה של מינהלת ההגירה בזמנו, לא מיד הם יכלו והיו מספיק מוסמכים כדי אחרי חודש-חודשיים לאתר עובדים זרים שהם קורבנות סחר.


מעבר לזה, אני יכול לומר לכם שבמשטרת ישראל, גם בעבר וגם בהווה, עיקר הפרשיות שאנחנו ניהלנו בנושא סחר בבני אדם לא התבססו על עבודת סיירי האכיפה וחומר שהועבר ממינהלת ההגירה. זאת אומרת, רוב הפרשיות פותחו על ידי יחידות החקירה האופרטיביות כאשר כדוגמה אומר שמאז חודש יולי רוב תיקי עבדות ועבודת כפייה של יחידת לה"ב נפתחו ללא הסיוע של רשות ההגירה. זאת אומרת, משטרת ישראל מסוגלת לפתח פרשיות סחר, תיקי עבדות ועבודת כפייה גם ללא האיתור. יש לנו גם כמה מסננים. רק אתמול שלחנו אישה לקורבן שלהערכתנו היא קורבן סחר בנשים ונעברו בה עבירות וקיבלנו את זה באמצעות הפרוטוקול של בית הדין למשמורת. זאת אומרת, גם בית הדין למשמורת מהווה מסננת. ידוע גם שלא כל קורבנות הסחר, ניתן לאתר אותם ולקבוע כי הם קורבן או לא קורבן. גם הארגונים הבלתי ממשלתיים בזמנו, במשך חודשים, היו מגיעים לבתי הכלא ומאתרים את הקורבנות ואנחנו נעזרנו מאוד מאוד בחומרים שלהם, כך שרוב קורבנות הסחר בעבר – אני מדבר על הסחר בנשים – שאותרו שלא על ידי יחידות המשטרה, אותרו על ידי הארגונים הבלתי ממשלתיים.


אני מניח שעם הזמן אנחנו נקבל יותר חומרים מרשות ההגירה ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יהיה יותר פורה.

תודה.

גבירתי היושבת-ראש. שמעתי את היועצת המשפטית שהתייחסה להגדרת קורבנות. הגמרא אומרת: "עבדה בהפקרה נכלה". המשמעות היא שלא תמיד הקורבן חושב שהוא קורבן. אולי אנחנו כמעסיקים חושבים שהוא קורבן, אבל אותו קורבן רוצה להיות קורבן ואצלו הוויכוח הוא רק על המחיר וכמה משלמים לו.

לא כל כך ברור לי. מה זאת אומרת קורבן רוצה להיות קורבן?

אתם מגדירים אותם כעבדים. לא אני.

אנחנו לא מגדירים את הפעילות שנעשית בארץ כעבדות.

מישהו יכול להגדיר לי עבד? לא. אנחנו אומרים שהם נקראים עבדים.

חבר הכנסת זאב, יש הגדרות מאוד מאוד ברורות בחוק לגבי עבדות ולגבי סחר בעבדים. מאוד נוח להגיש כתבי אישום על דברים אחרים או לא לאתר או לא לפעול בשטח או לא לאכוף או ליפול בין הכיסאות ובין הרשויות.

או שזה לא נכנס להגדרת עבדות.

איפה הם העבדים? איפה למעשה הסחר? אנחנו רוצים להמציא את זה מתחת לאדמה, אנחנו רוצים להלקות את עצמנו בכוח ולבוא ולומר: כן, אנחנו סוחרים, אנחנו עושים את כל העבירות. הרי ארצות הברית האשימה את מדינת ישראל לפני מספר שנים והובאו לכנסת ישראל מספר הצעות. אני חושב שיש שיפור רב בכל העניין הזה ולא צריך להתעלם מהמציאות הקיימת. אם לא הוגשו כתבי אישום, זה הופך אותנו לכך שאנחנו המסתננים ואנחנו רוצים באמת לכסות את ערוות הארץ? לא כך הם פני הדברים. צריך לומר שהיה שיפור והיו תיקונים ואם לא הוגשו כתבי אישום, כנראה שאין. לא צריך בכוח להגיש כתבי אישום.


דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו. יש כאן ערבוביה של עובדים זרים, בין של קבוצה של ילדים שנולדו במדינת ישראל ובין הסחר. יש כאן ערבוב של מי בשאינו מינו. חד משמעית זה כך. כאשר אנחנו באים לכאן, מדברים על מכלול הבעיות, אתה לא יודעת בעצם למה להתייחס קודם ואיך להתייחס לכל דבר. צריך להבין שכאשר אנחנו מדברים על עובדים זרים, בעצם אנחנו מדברים כאן על אנשים חוקיים ולא חוקיים.

לא, סליחה, בואו נמקד את הדיון בסחר, כי זה מה שקבענו בהתחלה. הדיון הזה הוא לא על עובדים זרים אלא הוא על קורבנות סחר.

הילדים שנמצאים כאן הם קורבנות סחר? אלה קורבנות סחר או זאת מדיניות של משרד הפנים שדורש את הגירתם ויציאתם ממדינת ישראל?

זה לא הדיון.

התייעצו אתי ואני הוזמנתי לוועדה כיושב-ראש מקביל, לא ידעתי שיהיו כאן ילדים.

יש כאן הצגת מצב כאילו יש כאן הטוב, הרע והמכוער ורוצים להציג את משרד הפנים כאילו הוא המכוער ויש כאן אנשים שדואגים וכל כך אכפת להם, אנשים שהם יפי נפש ורוצים לשנות מדיניות לגבי אותם אומללים ומסכנים שרוצים לגרש אותם ממדינת ישראל. זה לא טוב. אנחנו עושים עוול לעצמנו. אנחנו לא צריכים להראות כאן שיש מעין חלוקה ועמדות שונות. אני חושב שקודם כל צריך להבהיר את הסוגיה הזאת.

אם הם קורבנות סחר, שידבר אליהם. אם הם לא קורבנות סחר, מה הם עושים כאן?

בואו נמשיך את הדיון. תודה רבה חבר הכנסת נסים זאב.

עוד לא התחלתי לדבר, אבל אני מוכן בינתיים לעשות הפסקה.

זמננו ממש ממש קצר. אני מבקשת את הדוברים הבאים לקצר, למקד ולהתייחס לנושא קורבנות הסחר.

אני רוצה לברך אותך גבירתי היושב-ראש על העלאת הנושא לסדר היום. אני חושב שזה מעשה אמיץ מאוד, מעשה חשוב מאוד, מעשה שנוגע לאיזה עם אנחנו ואיזו מדינה אנחנו. יש כאן השלכות הרבה יותר רחבות מאשר לומר שתפסנו 15, תפסנו 20 וכולי. יש כאן התנהלות של מדינה, התנהלות של העם היהודי, ולכן הנושא הזה הוא מאוד חשוב.


לאחרונה אני עד להתמקדות רבה באותם ילדים, באותם קורבנות אותם הולכים ומחפשים ואני הייתי מציע גבירתי היושבת-ראש שמכאן תצא קריאה לממשלת ישראל שתתחיל לטפל בשורש הבעיה. אני מוכן לתת דוגמאות. משטרת ישראל לאחרונה, בשנים האחרונות, ראתה שקשה לה מאוד להביא לכאן אנשים שיעמדו על דוכן העדים ויאשימו את משפחות הפשע, ואלה הם באמת אנשים שגורמים הרבה מאוד סבל פה במדינה. מה עשתה משטרת ישראל? היא הלכה למקומות אחרים. הרבה מאוד מהדברים שקורים עכשיו, קורים כתוצאה מהעבודה של משטרת ישראל במדינות מחוץ לישראל ובסופו של דבר, אחרי כמה שנים, זה מבשיל לכתב אישום כאן.


לכן אני הייתי מציע קודם כל שאנחנו נקרא מכאן לממשלת ישראל להתחיל לבדוק מהיכן מגיע כל זה. אם קצת יחקרו, יבדקו ויראו את אותם אנשים, יראו איך זה יכול להיות שאדם שכאשר הוא יוצא מהארץ ממנה הוא יוצא, הוא חייב כבר 30 אלף דולר ולכן האנשים האלה הם מסכנים כי הם למעשה הופכים לקורבנות של מערכת החוק. הם לא יכולים לחזור לארצותיהם כי הם חייבים עשרות אלפי דולרים, הם לא יכולים להישאר כאן כי אנחנו רודפים אותם, ולכן בואו נראה מי הם האנשים האלה שרוצים להרוויח 30 אלף דולר על גב אישה מסכנה או על גבו של עובד מסכן.


במקום לחפש את הילדים, בואו באמת נלך לאותם מעסיקים, לאותם אנשים שהם אלה שמארגנים את זה. אנשים לא מגיעים סתם לשדה התעופה. אנשים לא מגיעים סתם ועושים את כל הדרך בסיני אלא יש אנשים שמארגנים את הבאתם לכאן. בכוחה של משטרת ישראל לעשות את זה.


אני לא ראיתי שיש איזושהי יוזמה של משא ומתן עם מדינות מהן שמגיעים כל אותם אנשים. אני חושב שמערכת היחסים של ממשלת ישראל היום היא כזאת – הגברת גרשוני – שאנחנו יכולים לנסוע לאותן מדינות ולהתחיל לפתוח משא ומתן ולקבל את שיתוף הפעולה שלהן.

יש מגמה כזאת.

זאת מגמה.

התחלנו עם תאילנד ויש איזשהו הסכם. אם נמצא כאן נציג משרד התעשייה, הוא יוכל להתייחס לזה.

אבל זה לא התחדש.

אם את רוצה, אני יכול לעזור לך. אני נוסע לתאילנד ואני יכול להדק את המשא ומתן אתם, כך שנוכל להגיע לתוצאות. אלה ממשלות שכאשר הן מתחילות לפעול, את תראי שבמהירות רבה הם יסגרו את ההקצבות.


אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת דב חנין לגבי ההעדפה. בכל תחנות הדלק ברעננה אני רואה שעומדות ילדות בוגרות אוסטרובסקי וממלאות דלק. תופעה יפה. ברגע שמדינה החליטה לתת עדיפות, כדאי להן לעבוד בתחנות הדלק. לכן כדאי שגם מכאן תצא קריאה לממשלת ישראל לראות איך אנחנו יכולים לתת העדפה לעובדים במדינת ישראל שייכנסו למקומות העבודה האלה. אפשר לעשות את זה. קצת מחשבה וקצת יוזמה לא תזיק לנו.

אני רוצה להבהיר. כיושבת-ראש ועדה, אני לא ידעתי על הגעתם של ילדי העובדים הזרים. אחרי הדיון הזה היה אמור להתקיים דיון בנושא ילדי העובדים הזרים והדיון הוא דיון חשוב ומבורך. אנחנו כמדינה לא יכולים להתנער מכשלים שאנחנו אחראים עליהם. אנחנו מייבאים מדי שנה מאות ואלפי עובדים זרים וכך זה לאורך השנים, וכאן הביקורת גם על מדיניות ההגירה או על היעדר מדיניות הגירה בעיקר כאשר מדובר במספרים מאוד מאוד גדולים של עובדים זרים ששוהים בארץ גם כחוק וגם כאלה שתוקף השהייה שלהם פג.

סוגיית ילדי העובדים הזרים נוגעת ללב. רוב הילדים או חלקם נולדו כאן בארץ. במדינה מתוקנת כמו ארצות-הברית הילדים שנולדים בארצות-הברית מקבלים אזרחות, אבל כאן לא כך הדבר. לכן אני אומרת שאנחנו כנבחרים צריכים לקחת אחריות, אבל אני רוצה לחדד ולומר שהדבר לא נעשה על דעתי ולא נעשה בידיעתי. בתיאום עם השר הדיון באמת צריך להיות ממוקד במדיניות ההגירה והמטרה שלנו הייתה להגיע לאיזשהו הסדר, לפרוס אותו לתקופה ולהציב יעדים ומטרות של שיפור העבודה של רשות ההגירה ושיפור העבודה של כל הרשויות ביחד במטרה לפתור את הבעיה הזאת.

קשה לי לראות את הילדים וקשה לי לראות את האימהות. קשה לי לראות את ההתמודדות היום יומית של כל אותם בני אדם שחיים כאן אתנו ורובם הובאו לכאן על ידי הרשויות.


אסור לנו להתעלם מהנושא, אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים גם למקד ולטפל בכל אותם עובדים ונשים שהגיעו לכאן לעבודות כפייה, אנשים שזכויות האדם שלהם מופרות, הם נסחרים למטרת זנות והם לא מטופלים כפי שהייתי מצפה.
מדובר בבני אדם ולא באזרחים סוג ב' ולכן יש לנו אחריות כלפיהם.


ורד סוויד, יועצת ראש הממשלה לחברה ורווחה. חשוב לי גם לשמוע אותך.

אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לצטט רק מילה אחת מהדוח של דוקטור זילת, ואני חושבת שבו יש את הקושי הרב ביותר של נפגעי סחר בתחום הזנות. התחום הזה הוא קשה ביותר גם מבחינת האיתור, גם מבחינת שיתוף הפעולה של הנשים, גם מבחינת היכולת והרצון שלהן להתלונן והרצון. עורך הדוח מציין שתחום הטיפול בקורבנות סחר למטרות זנות, הטיפול בתחום הזה התמסד והוא מתנהל בצורה איכותית. לכן אני חושבת שצריך לראות כאן גם את חצי הכוס המלאה.


אני לא נמצאת בשטח כדי לדעת – אלה נתונים שהמשטרה יכולה לדעת יותר – אבל שים שהיום מתלוננות ובורחות למסגרת שיקום של שנה, הרבה פעמים עם מקום להכוונה והכשרה מקצועית, אני יודעת שיש ביקורת ויש כאלה שרוצים להעניק להן מעמד לאורך שנים ארוכות יותר, אבל אני חושבת שיש התפתחות גדולה בשנים האחרונות בתחום הטיפול. חשוב שהכנסת עוקבת מקרוב ושחברת הכנסת זוארץ וחברי כנסת נוספים מלווים את המעקב אחר הטיפול שעושים כל הגורמים בתחום החשוב הזה.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות להודות ל-ורד סוויד. בתפקידי הקודם עסקנו בעניינים של פליטים ודברים כאלה ובכל פעם שפנינו אליה, נענינו ברצון רב, וזאת ההזדמנות להודות לך שוב.

זה הדדי.

תודה רבה. יש לנו פרק זמן מאוד מאוד ממוקד. אני מעבירה את רשות הדיבור לעורכת-הדין רבקה מקובר ממשרד התעשייה. יש לנו שתי דקות לכל דובר. לצערי הרב השר לא הגיע ואני מרגישה כאן פספוס.

אני רוצה להתחיל דווקא בהערה שמישהו העיר כאן ואמר שיש כל מיני סוגי סחר, יש בנושא עבודה והנושא שאני עסקתי בו בתפקידי היה לגבי מחוללי אותו סחר שהוא הנושא חברות כוח אדם שמביאות את העובדים הזרים.


בשנת 2004, עת הנושא הועבר לטיפולנו, עת הוקמה מינהלת ההסדרה, היו 350 חברות, ואלה לא חברות אלא הייתה גם חברה של איש אחד שהייתה לו מכונית וטלפון והוא היה מביא עובדים זרים לארץ. ברגע שכף רגלם דרכה, מקום עבודה לא היה להם והם היו צפויים לגירוש. אנחנו לא מדברים על 10,000 הדולר שעלה כל דבר כזה לאותו עובד. לפחות אם הוא היה מגיע לארץ והיה עובד, הייתה לו את האפשרות להחזיר את הכסף, אבל ברגע שלא היה לו מקום עבודה, אנחנו בהחלט יכולים לראות בזה סחר.


בנקודת הזמן הזו היום יש בשוק 120 חברות וזה נכון שחלקן בחקירה. השאלה שאני רוצה להתייחס אליה היא מה קרה במהלך שלוש שנים האחרונות ואיך קרה שבאמת כל כך הרבה חברות נעלמו מהשוק ופשוט נשלל להן הרשיון.


אם כן, קודם כל, ההליך שעשינו הוא הליך מינהלי.

למרות שהן הפרו זכויות אדם, נשלל מהן הרשיון והתיק נסגר בקנס.

לא.

הם לא הועמדו לדין.

לא. לא הועמדו לדין כי אני עוסקת באכיפה מינהלית ולא באכיפה פלילית. אכיפה מינהלית היא לרשיון. כאשר אין לו רשיון, הוא לא יכול להביא עובדים.

וכאשר הוא מפר זכויות אדם?

תחום הטיפול שלי הוא הענקת רשיון או שלילתו בהתאם להוראות חוק שירות התעסוקה.


אני מוכרחה לומר שהיחידה שלי שעסקה בנושא הזה מורכבת משני חוקרים ואיך שני חוקרים עבדו? אף אחד לא גאון ואף אחד לא עובד 24 שעות, אבל כן הבנו מיד בהתחלה שבנושא הזה עוסקים המון אנשים כמו משטרת ההגירה, כמו משרד הפנים, והתחלנו לבנות שיתופי פעולה כי כולם עוסקים באותו דבר. חלק עושים בהיבט כזה וחלק בהיבט אחר. לכל אחד יש מידע שיכול לעזור לשני. לכן, כתוצאה מכך, אם משטרת ההגירה היה לנו נוהל עבודה משותף ברמה של העברת חומרי חקירה יום יומית ושעה שעה. הדברים האלה גרמו לכך שלא צריך חוקרים אלא היינו מקבלים חקירות מוכנות ואנחנו סיפקנו להם דברים שחשבנו שהם חשובים יותר שהמשטרה תטפל בהם כי יש בהם היבטים של הלבנת הון וכולי ופחות חשוב שאנחנו נטפל בהם.

מה קורה היום?

היום הנושא עובר מידינו למשרד הפנים. אני מאוד מקווה שאכן זה ימשיך כי אין ספק שיש שינוי ו-120 חברות זה לא 350 חברות. אין ספק שהעובדה שנשללו רשיונות וההחלטות שלנו גובו במאת האחוזים ולא ב-99 אחוזים בבית הדין הארצי לעבודה שנתן יד לנושא הזה, זה רגע חשוב שאסור לתת לאיזשהו ואקום להיכנס בו. יש היום יחידת סמך עם הרבה מפקחים. אני אומרת שלו כל הזרועות שמטפלות בנושא הזה ישתפו פעולה ברמה יום יומית ולא יחזיק כל אחד את הכוח בידיו, אפשר לעצור את התופעה בצורה נפלאה.


אמנם זה היבט מינהלי, אבל אני תמיד מספרת את אותו סיפור שהוגש כתב אישום כנגד בעל חברת כוח אדם וכתוצאה מכך הייתה לנו אפשרות להתלות רשיון למי שהוגש כתב אישום נגדו. אותו אדם ערער לבית הדין הארצי לעבודה. אמר לו בית הדין שיש נגדו כתב אישום והוא עוד מוציא אנרגיות על הליך מינהלי. אמר לו אותו אדם שזה הרבה יותר חשוב. זה ברור כי ברגע שלקחנו לו את הרשיון, אין לו רשיון. ההליך הפלילי לוקח זמן. לא שהוא לא חשוב, הוא חשוב מאוד, אבל אני אומרת שאפשר לעשות הרבה דברים בהליך המינהלי.

מי במשרד הפנים מטפל במקומכם? יוסי? יש לכם את אותם חוקרים מנוסים?

יש חוקרים.

אנחנו עושים חניכה. אני מלווה אותם באופן צמוד בנושא הזה וצריך לדאוג שזה יימשך.

ברשותכם, אנחנו חייבים להתכנס לקראת סיום. אני מבקשת לשמוע את חנה זוהר מקו לעובד.

את מדברת גם על סחר בנשים למטרות מין ועל בעיות וסוגיות שהייתי רוצה להעלות אותן כאן?

לצערי שר הפנים לא הגיע.

אם כן, לשם מה באנו?

אנחנו נעלה את הנושא הזה לדיון נוסף.

אני אקצר. עוד לא קראתי את הדוח אלא חלק ממנו שהתפרסם בעיתונות. יש שני נושאים שמהווים תשתית לסחר בבני אדם, כאשר אחד מהם הוא תשלום דמי התיווך הגבוהים לפני שהעובד מגיע לכאן. ניתן היה לפחות להפחית את זה אם היו מביאים את העובדים באמצעות הממשלה או באמצעות ה-IOM. הגורם השני שלא מדברים עליו הוא היעדר תשתית לתרגום. לפני 15 שנים כאשר מדינת ישראל החליטה להביא עובדים זרים, באותו רגע היו צריכים להכין תשתית לתרגום. מתקשרים אלינו מבית חולים כדי שנדבר עם העובד ונסביר לו שיש ניתוח ונדע אם הוא מסכים לו. כך גם בבתי המשפט. זאת סוגיה מאוד חשובה.

זה ברור. תתמקדי בבעיות ובכשלים המרכזיים שאת רואה ושמשרד הפנים יכול לתת מענה במסגרת הרשות החדשה. חשוב כאן באמת לשפר ולשכלל כי זאת המטרה שלנו.

אני חושבת שזה עניין של גישה. אם מראש לא מבינים מה זה סחר בבני אדם, מה אלה דפוסים של עבדות, אם מראש חושבים שאנחנו רחמנים ועושים טובה לאנשים האלה שמגיעים ממדינות מצוקה ונותנים להם עבודה, יהיה קשה מאוד לאתר את המקרים האלה. אנחנו מסתובבים בענף החקלאות ואני רוצה לומר לכם שתופעת הסחר בבני אדם בענף הזה היא גבוהה מאוד מאוד.

זה מיקוד נוסף שאת רוצה לשים. ברשותך, משפט אחרון ונעבור לריטה ולעורך-דין יוסי אשכנזי.

אני אסתפק בזה.

צר לי, רציתי פשוט למקד נושאים כדי שהם באמת יוכלו לשפר.

ריטה חייקין, תאמרי לנו בצורה ממוקדת איזה נושאים היינו רוצים לשפר ולשנות בשיתופי הפעולה עם משרד הפנים.

חבל. אם זה כך, אני אדבר בכותרות.


אני מבקשת ממשרד הפנים לטפל בנושאים כמו אשרות לנשים שהן אימהות חד-הוריות זרות, קורבנות סחר ולא קורבנות סחר, בעיקר נשים שנפלו בין הכיסאות. הן גם נופלות לאותה מסגרת והן לא מקבלות טיפול מהמדינה. כמו שציינת, המדינה צריכה לקחת אחריות. הביאו לכאן את הנשים, הן נמצאות כאן, לא גירשו אותן בזמן, והן נמצאות כאן עם ילדים וצריך לטפל בהם ולתת להם אשרה. הן נמצאות כאן, לא יכולות לצאת מהארץ ולא יכולות לטפל בילדים.

למה הן לא יכולות לצאת? מי מפריע להן?

צו עיכוב יציאה, ילדים שנמצאים אצלן, הילדים בעלי אזרחות ישראלית.


טיפול בזהות שאולה. אותרה אישה שאמרה שהיא מודעת לכך שהביאו אותה לכאן בזהות שאולה והיא רוצה לעזוב את מדינת ישראל ביחד עם ילדיה. המדינה לא כל כך עוזרת לה לעזוב והיא צריכה לעבור תהליכים פרוצדורליים מאוד קשים. יש לה ילדים וצריך לעזור לה שתקבל את תעודות הלידה שלהם. זאת בעיה ואני עדיין לא רואה איזשהו נוהל מסודר.


כמובן אי טיפול בנשים חסרות אזרחות. נשים שאין להן אזרחות ולא תהיה להן לעולם, גם בזה צריך לטפל. כרגע בטיפול יש לנו שתי נשים שיש להן ילדים ואחת מהנשים נפלה בין הכיסאות כאשר היא נמצאת במעמד הכי כושל שיש. לקחו ממנה את הילד כי היא לא יכלה לטפל בו. יכול להיות שאם היא הייתה מקבלת איזושהי עזרה, הילד לא היה עכשיו יושב באמונה ומשלם המסים הוא זה שאחראי על הילד הזה.

יש לך עוד נושאים ברמה של כותרות?

את כל הנושאים שיש לי אני אעבור למשרד הפנים ולשר הפנים. אני אשמח אם יתייחסו לפניות, יטפלו בהן, יתנו להן תשומת לב ויעזרו לנו לסייע לנשים אלה.

אנחנו נקבע מועד נוסף לדיון שיתקיים בעוד מספר חודשים.

אני גם אשמח אם יתקיים דיון מצומצם יותר ללא תקשורת. לקיים דיון כזה זה קשה, במיוחד כשמצלמים את הילדים.

את צודקת ואני מסכימה אתך. תודה.


אני מעבירה את רשות הדיבור לעורך דין יוסי אשכנזי שמטפל במקרה פרטי שנופל בין הכיסאות וחשוב לשמוע איפה הכשלים, איפה הבעיות ואיפה הנושאים שאנחנו יכולים לתת מענה. זאת אחריותנו ואנחנו לא יכולים להסיר את האחריות.

נמצאת אתי עורכת-הדין יעל צ'רבינסקי. לקחנו על עצמנו לפני שנתיים לעזור לבחורה שמשרד הפנים מכיר אותה. אני חושב שאפילו מכלל המקרים המאוד קשים שהועלו בוועדה הזאת, היא מהווה מקרה מיוחד. מדובר בנערה שבגיל 14 וחצי יצאה מבית הספר שלה במולדובה, עצרה מכונית עם שני גברים ואמרו לה שהם חברים של אביה וביקשו ממנה להיכנס למכונית כדי לקחת אותה הביתה. היא נחטפה ונסחרה לישראל בגיל 15 כדי לשמש לזנות. ילדה בת 15 הגיעה להיות שפחת מין בישראל.


במשך שנה היא הייתה במקום אחד ואחרי כן במקום אחר. היא נסחרה ונמכרה מיד ליד לזנות. היא ברחה פעם אחת, התקשרה ללקוח שהיא חשבה שיעזור לה, אבל הוא החזיר אותה לסרסורים שלה. עברה הפלה פעם אחת, נכנסה להריון פעם שנייה והסרסור מתוך צער על הכסף שיעלה לו לממן עוד הפלה, בעט לה בבטן וזה הרג את העובר. היא ברחה מהסרסור והפעם הגיעה למשטרת ישראל בלי לדעת שיש לה ולד מת בבטן. במשטרת ישראל היא התלוננה על הסרסורים, הגיעה אחרי כן לבית החולים לטפל בבעיה שלה, ובזכות העדות שלה הסרסורים נשפטו, נאשמו, הורשעו וגם ישבו בכלא ארבע וחצי שנים.


הנערה הזאת – מבחינתי היא עדיין נערה כי בגיל 15 החיים שלה הפסיקו – נמצאת בישראל מאז ועד היום. עד 2005 ברשות ובסמכות ובאשרות, ומשנת 2005 ללא אשרות. את הגיל הפורמטיבי שלה, את גיל התיכון בו כולנו מגבשים את הזהות ואת החברים, היא עברה כאן. יש אינדיקציות מאוד חזקות שאבא שלה היה מעורב במכירה שלה. אין לה לאן לחזור. יש חוות דעת מסוכנות של משטרת ישראל שאומרת שאת הנערה הזאת אסור להחזיר להורים שלה במולדובה אבל אנחנו ממליצים להחזיר אותה למקום אחר במולדובה. זה בעיניי דבר בלתי אנושי.

אני רק רוצה לנסות להבין מעורך-דין אשכנזי איפה הנושאים המרכזיים מול משרד הפנים. תאמר לנו את הדברים בנקודות כי לצערי כבר חרגנו מלוח הזמנים.

משטרת ישראל אומרת שאסור להחזיר אותה לבית שלה במולדובה. מבחינתי להחזיר אותה למקום אחר במולדובה, זה כמו כל מקום אחר בגלובוס. כלומר, אנחנו לוקחים בחורה שגדלה בעצם כאן, מדברת עברית שוטפת, עובדת כאן, מכלכלת את עצמה, לא בסמים, לא בזנות, לא בעבריינות, ואנחנו אומרים לה: לכי מכאן. זה הבית שלה היום ואנחנו אומרים לה ללכת מכאן.


פנינו למשרד הפנים בשנת 2008 בבקשה ארוכה ומפורטת. ביקשנו שייתנו לה אשרת קבע, שיעלו אותה לוועדה למקרים הומניטריים, אבל הודיעו לנו שהבקשה נדחתה.

ביקשתי נימוקים אבל לא קיבלתי.

ביקשנו נימוקים ולא קיבלנו. ביקשנו עוד שלוש פעמים ולא קיבלנו. אז גברת גרשוני דיברה עם משרד הפנים ואמרו שיעלו אותה לדיון חוזר, שנעביר בקשה חדשה. שלחתי אותה על חשבוני לפסיכולוג שאבחן וקבע שיש לה תסמונת פוסט-טראומתית וכתב מה יעשה לבחורה הזאת לשלוח אותה בחזרה למולדובה. זה ימחק אותה, זה ירסק אותה. שלחנו את זה למשרד הפנים, ומה ענו לנו? אנחנו לא דנים מחדש, יש את ההחלטה מ-2008. אני מוסר את ההחלטה לגבירתי היושבת-ראש.

אחרי שנה וחצי קיבלתי את ההחלטה מ-2008. יש כאן שני עמודים שמתארים את הבקשה שלי והנה ההחלטה: חברי הוועדה המליצו לדחות את הבקשה. זהו. חמש מלים.

תודה רבה. אני מאוד שמחה שאתה מעלה ומציף את הנושא הזה. מאחר שמדובר בקורבנות סחר שהם קורבנות סחר למטרות עבודה וזנות, אני חושבת שחשוב מאוד שבמסגרת המשרד יגובשו נהלים, שיוקם צוות שיתמקד בנושא הזה ואנחנו גם נסכם כך.

נמצאת אתנו חברת הכנסת ציפי חוטובלי שהיא גם יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, ואם את רוצה להתייחס, בבקשה.

אני מברכת אותך על קיום הדיון הזה שהוא מאוד חשוב. אני מתנצלת שלא הייתי כאן במשך רוב הדיון וזאת כי נשלפתי להצבעה בוועדת הכספים.

תודה לך.


לסיכום הישיבה. ההודעה שאני רוצה שתצא מכאן היא קריאה לשר להקמת כוח משימה ללוחמה בסחר בבני אדם בתוך יחידת עוז או להרחיב את הסמכויות של עובדי משרד הפנים ולהגדיר בצורה מאוד מאוד ברורה מה הסמכויות שלהם. להעביר את כל הסמכויות שהם אמורים לקבל מהמשרדים השונים כי באמת המטרה הייתה לאגם משאבים ולעבוד בצורה ממוקדת עם נהלים ועם תוכניות עבודה מאוד ברורות. ברור לכולנו שיש תהליך של שינויים, הטמעה והכשרה, אבל עדיין אנחנו צריכים לשים את הנושא הזה לנגד עינינו. זאת גם פנייה שנוציא בצורה מסודרת לשר.


נושא נוסף שחשוב מאוד לבחון הוא התאמה או השוואה של האשרות שניתנות לעובדים זרים או קורבנות סחר למטרות עבודה וקורבנות סחר למטרות זנות - להעלות את התוקף לחמש שנים ולא רק לשנת שיקום ואחר כך כל מקרה ייבחן לגופו של עניין. יש לנו כאן אחריות כלפי הקורבנות וכמו במקרה שעלה כאן היום, אנחנו לא יכולים לגלגל את זה בחזרה אל מדינת המוצא שלה, בעיקר כאשר מדובר במקרים הומניטריים כל כך קשים. גם קורבנות סחר למטרות עבודה נפגעים מאוד קשה, אבל נשים שנפגעות כתוצאה מעיסוק בזנות, אנחנו יודעים שההשלכות ותופעות הלוואי הן לא השלכות ותופעות לוואי שאפשר לפתור בשנה. גם במקרה הזה חשוב מאוד לקחת אחריות.

כמובן אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לפנות למשרד מבקר המדינה כדי שיבדוק את ההתנהלות של הרשות בשנה האחרונה, יבדוק מה נעשה, מה לא נעשה, איזה מסקנות ואיזה ממצאים הוא ימצא ואיזה המלצות הוא ימליץ לנו ולכם לטיפול, לפעילות ולשיפור המצב הקיים.


אני מודה לכל החברים שנכחו בדיון ונועלת אותו. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00