PAGE
21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

28.10.2009


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 34

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י' בחשון התש"ע (28 באוקטובר 2009), שעה 9:30

פתרון בעיית ההפרעות בשידורי רדיו רק"ע

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

מוטי שקלאר


- מנכ"ל רשות השידור

שמואל בן-צבי


- מנהל השידורים לחו"ל ולעולים, רשת רק"ע

אברהם כץ


- מנהל אגף הגבייה, רשות השידור

איתנה גרגור


- מבקרת פנים, רשות השידור

יוסף אוסביצקי


- רכז במערכת החדשות בשפה הרוסית, רשת רק"ע

נתי שוברט


- סמנכ"ל ספקטרום, משרד התקשורת

אידה בן שטרית

- מנהלת גף מידע ופרסום, אחראית על מעמד האישה, המשרד לקליטת העלייה

ערן סידיס

- יועץ שר ההסברה והתפוצות

טינה לנדסמן

- יועצת שר ההסברה והתפוצות

דנה גורדון

יפה קרינצה

פתרון בעיית ההפרעות בשידורי רדיו רק"ע

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא היום הוא פתרון בעיית ההפרעות בשידורי רשת רק"ע. הנושא הוא פתרון בעיות, אבל על פתרון הבעיות דיברנו גם בשתי הקדנציות הקודמות.

מניסיוני, בשנות ה-90 עבדתי בחברת "עמידר" ועשינו ביקורות פתע אצל קשישים, אצל עולים חדשים. נכנסים לאיזשהו בית ואני שומעת רעש של רדיו. בסדר, לא שאלתי שום דבר כי לא לצורך זה באנו. נכנסים לעוד מישהו – אותו דבר. זה כבר היה מעניין. שאלתי: מה קרה? מה הרעש הזה? אמרו לי: אנחנו שומעים רדיו רק"ע. אמרתי: אבל לא שומעים כלום. זאת אומרת, הם ניסו לשמוע אבל היו כאלה הפרעות שאני לא יודעת איך בכלל אנשים פתחו את הרדיו ושמעו, כי זה כל כך הפריע לי אז איך זה לא מפריע להם לשמוע משהו במשך יום שלם.

מזה מבינים שכל כך חשוב, במיוחד לעולים חדשים ולאוכלוסייה כל כך חלשה, לשמוע את החדשות, לשמוע מה קורה, לשמוע את כל התוכניות כי זו השפה שהם מדברים ורק ככה הם יכולים לדעת מה קורה במדינה שלנו.

ראיתי את כל הפרוטוקולים של ועדת הקליטה משנת 2006, ואחר כך ב-2007 של ועדת הכספים. חשבתי שהיום אנחנו – מרינה סולודקין שביקשה את הדיון ואני – כבר לא נקבל את הטלפונים ולא נקבל את המכתבים, כי כנראה שכבר פתרו הכול. חוץ מזה, לפי ההסכמים הקואליציוניים ישראל ביתנו העבירה את הסכומים – העבירה ב-2004 ואחר כך ב-2006. ב-2006, כשהעבירו חמישה מיליון שקלים, לא סתם העבירו את זה אלא ביקשו מכם לדעת מה בדיוק צריך כדי לפתור את הבעיות וכמה כסף צריך. אז דיברו על חמישה מיליון שקלים, שאפשר לקנות בהם עשרה משדרים וזה יפתור את כל הבעיות.

ב-2007, בוועדת הכספים, כשנשאלה השאלה מה נעשה עם חמישה מיליון שקלים, התברר שחמישה מיליון שקלים זה לא מספיק, כי חוץ מזה שצריך משדרים צריך גם תחזוקה ועוד משהו. אז אי-אפשר לקנות עשרה משדרים אלא רק חמישה משדרים.

כשקראתי את הפרוטוקול ראיתי שיושב ראש הוועדה דאז, סטס מיסז'ניקוב, ביקש שתוך שבוע ישלחו את הפירוט למה שימשו החמישה מיליון שקלים. הדוח הזה, אני חושבת שאם לא היינו מבקשים אותו עכשיו אז לא היינו מקבלים אותו בכלל. בוועדות אנחנו דנים לא בשביל לדון, ואחר כך כולם הולכים הביתה וממשיכים לעבוד. אנחנו דורשים משהו ואנחנו רוצים לקבל תשובות - כך לפחות הוועדה שלי פועלת. כשאנחנו מחליטים משהו אז שולחים מכתבים לכל המשרדים, רואים אחרי שבועיים או שלושה שבועות שאין תשובה אנחנו מצלצלים, כותבים תזכורות, ורוצים לדעת. הוועדה היא כדי לפתור את הבעיות ולעזור למי שצריך עזרה.

ב-27 באוקטובר, אתמול, קיבלנו איזשהו דוח שקראתי אותו ולא הבנתי כמעט כלום. העוזרים שלי אומרים שעוד משהו הגיע עכשיו. חברת הכנסת סולודקין, עם כל הפניות שלה, קיבלה מכתב מהמנכ"ל מוטי שקלאר במרץ 2009, שבו הוא אומר שלפני מספר חודשים הותקנו כעשרה משדרי רדיו חדשים, בהיקף כספי של חמישה מיליון שקלים. זאת אומרת, בדיוק מה שדיברנו. פתאום בחמישה מיליון כן קנו עשרה משדרי רדיו. בדוח אני לא רואה את זה. אני רואה את הניצול, העברת חמישה מיליון שקלים עבור משדרי רק"ע, כתוב שסך הכול הסכום הוא חמישה מיליון שקלים; רכש משדרים זה מיליון ו-370,000, אחר כך התקנה ואחר כך תחזוקה – סך הכול 2,900,000 שקלים. שאר הכסף עבר לשנת 2009. אנחנו מדברים על שנת 2006, זאת אומרת עברו כבר שלוש שנים, ועדיין אנחנו מדברים על הפרעות בגלל משדרים חסרים.

היו לכם חמישה מיליון שקלים, ואתה כותב במכתב שאתם התקנתם עשרה משדרים, אז משהו פה לא ברור בין הדוח ובין המכתב שלך. היינו רוצים לשמוע אתכם ולשמוע את התשובות. לפני כן, חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

קודם כול, אני מאוד מודה ליושבת ראש שהסכימה לקיים דיון מיד כשפניתי לוועדה. אני עמוסה בפניות של תושבי מדינת ישראל דוברי רוסית, אנשים שבדרך כלל גרים בפריפריה, אנשים שהגיל שלהם הוא גיל הזהב, וביניהם גם הרבה קשישים ונכים. יש לי זעקה מהעיר דימונה, שאישה כותבת שרדיו רק"ע הוא החוט המקשר היחיד בינה לבין מדינת ישראל. רק מהרדיו היא שומעת גם את מה שקורה, גם את המצב המדיני, מה בחברה, והיא גם מאוד מעריכה את התוכניות שיש בהן עצות רפואיות.

ב-17 במרץ פניתי למר מוטי שקלאר. קיבלתי תשובה מיידית, ב-19 במרץ. הוא ביקש ממני לברר באילו ערים לא שומעים את רק"ע ואמר שהציבו עשרה משדרים. כתבתי, בעזרת אנשים שפונים ללשכתי ובעזרת חברים שעובדים ברק"ע, את רשימת הערים שבהן לא שומעים טוב: אופקים, אשקלון, באר-שבע, בית-שמש, בת-ים, דימונה, חדרה, חיפה ואזור הקריות, ירושלים - אני לא יכולה לומר שירושלים זה פריפריה. בכנסת אנחנו לא שומעים את רק"ע, ולי לפחות זה מאוד מפריע – נהריה, נתיבות, קרית גת, ראשון-לציון ורמת-גן.

אחרי זה, באוגוסט וספטמבר, התחלתי עוד פעם לקבל מכתבים עם זעקה, כעס וגם ייאוש של אנשים, בגלל שהם יודעים שאפילו בהסכמים הקואליציוניים היה כסף והם רואים לגלוג וזלזול בהם. אישה אחת אפילו מציעה להפריד בין התשלומים לרשות השידור והתשלומים לרדיו רק"ע. היא אמרה שזה כל כך חשוב לה שאולי בעלייה יסכימו רק על רק"ע.

פנסיונרים, אבל לא רק פנסיונרים. הם לא משלמים, אבל זה לא אומר שעושים להם טובה.

היא אומרת שלה זה כל כך חשוב שהיא מוכנה גם לשלם. כל הזמן אנחנו במעגל קסמים: אומרים לנו שהכול בסדר, הכסף אצל רשות השידור והתקינו את המשדרים. אחרי שנשמע את התשובות של רשות השידור, אם עדיין לא נוכל להבין מה המצב, אני מאוד ממליצה לך חברתי, יושבת ראש הוועדה, לפנות למבקר המדינה כדי לדעת כמה משדרים יש, איפה, למה לא שומעים ואיפה הכסף. תודה.

תודה, חברת הכנסת מרינה סולודקין. אני חושבת שהיום מבקר המדינה פחות עסוק כי אין עכשיו את הדוח - - -

דווקא בזה את טועה, בגלל שאנחנו העברנו לו את פרשת ברק, עם העמותות.

טוב. אני מבקש ממנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, שיסביר לנו.

הערה כללית - תשחקו את העבודה הציבורית, ואני חושב שמוכנים לעבוד עבודה ציבורית, אם כל הזמן נהיה תחת האיומים של חרב מבקר המדינה.

מה עם הציבור שלא שומע?

אגיע לזה. אני אומר את זה כהערה כללית, כי זה לא קשור רק לוועדה הזאת. המערכת הציבורית, שכל הזמן נמצאת תחת החרב המלהטת הזו של ביקורת וביקורת – אנשים לא יעשו שום דבר בסוף.

זה לא נכון. בלי זה זה לא עובד.

אני אומר את זה כהערת אגב, לא קשור לעניין הזה, כאדם שהגיע לעבוד בעבודה ציבורית מתוך תחושת שליחות, מתוך הבנה שזה דבר חשוב. ואני רואה בקרב חבריי מהמקצועות השונים, לא רוצים להתקרב בכלל לעבודה ציבורית. גם את זה קחו בחשבון.


לגבי רשות השידור – בעיית המשדרים, יכול להיות שהיא תלך ותחמיר, אני לא אופטימי. היא לא רק נחלת רדיו רק"ע, יש אזורים רבים, כולל האזור שבו אני גר, שבו אני לא שומע לא את רשת ב', לא את רשת ג' ולא שומע אף תחנה. אצלי בבית בדרך כלל יש רק דיסק שעובד כי לא קולטים תחנות רדיו. היות שאני נוסע לא מעט, אז בחלקים רבים במדינת ישראל לא קולטים לא את רשת ג' ולא את רשת ב' וכל התחנות האחרות.

לרשות השידור יש בעיה קשה של משדרים במדינת ישראל. ייתכן מאוד שאם הרפורמה לא תקרום עור וגידים, ואם האוצר ימשיך במדיניות שהוא מנהל מול רשות השידור - בניגוד למה שהוא מנהל בנפש חפצה ובידיים פתוחות ביחס לערוצים המסחריים - ומולנו הוא יעמוד כביכול אנחנו אויב שעומד מולו, יכול להיות שמ-2010 המצב ילך ויחמיר, גם במשדרים, גם באיכות השידורים וגם בזמן השידורים.

רשות השידור נמצאת במשבר מאוד קשה. בשנה הבאה אנחנו אמורים להתחיל, לאור המדיניות הקיימת ולאור זה שהרפורמה עדיין לא קרמה עור וגידים, בגירעון של 100 מיליון שקלים.

איך זה קשור לרק"ע?

זה קשור, כי אין לי תקציב לייצר דברים - - -

אבל נתנו לכם תקציב.

רגע, אתן תשובה לכול. משמעות הדבר, שאנחנו לא יכולים מכספנו להשקיע, מעבר לכסף שאנחנו מקבלים פר נושא, או פר משדר במקרה הזה. לא אכנס לרזולוציה, בשביל זה נמצא פה שמוליק, שעושה עבודה מצוינת כמנהל הרדיו. הכסף נוצל עד הגרוש האחרון לטובת תגבור המשדרים ואחזקתם.


יותר מזה, ביום שבו קיבלנו את ההודעה, בסוף 2006, שיש תקציב לטובת המשדרים אמרתי לגורמים שדיברו אתי אז שיהיה ברור שהכסף לא יהיה רק למשדרים אלא גם לתחזוקה.

זה לא נכון.

אני יכול להראות לכם - - -

קראתי את הפרוטוקול. בוועדת הקליטה אמרת שמספיק לך עשרה משדרים בחמישה מיליון שקלים. ב-2007 אמרת בדיוק מה שאתה אומר עכשיו: זה לא רק זה, זה גם תחזוקה.

בסדר, מותר לאדם לתקן את עצמו עם הזמן, כשהוא מבין שלא יהיה תקציב נוסף לתחזוקה, ואין לי כסף נוסף לתחזוקה. זה מה שהתברר אז, אם אני זוכר נכון. אבל בסופו של דבר, היה ברור שהתקציב של חמישה מיליון ילך גם לתחזוקה. גם אין טעם להציב משדרים ולעומת זאת לייצר מצב שבו משדרים אחרים הולכים ונחלשים, אי-אפשר לתחזק אותם וגם אותם אני צריך לתחזק. זה כמו שמקבלים תרומה להקמת אודיטוריום באוניברסיטה – ולכן האוניברסיטאות היום לא מקבלות תרומות – כי אין להן כסף גם לתחזוקה שלהם. אין משמעות לקבל כסף עבור העניין אם אין תקציב לתחזק אותו.


מנקודת ראותנו, רק"ע לא מופלה. אין לנו שום עניין להפלות אותה כהוא זה לעומת התחנות האחרות. להיפך, להערכתי היום את רק"ע שומעים בסך הכול יותר טוב מאשר שומעים את הרשתות האחרות בחלקים השונים של הארץ. רשת ג', למשל, כמעט לא נשמעת. יש חשיבות רבה לרק"ע, אבל גם יש חשיבות לרשת ג' כי בלי רשת ג' לא יהיה זמר ישראלי.

אבל התלונות הן על רק"ע ולא על רשת ג'.

אם את רשת ג' לא שומעים אז שומעים אולי משהו אחר בעברית.

זה משהו אחר לחלוטין. אם לא שומעים את רשת ג' אז ישראל תהיה מחוסרת תרבות, בעיניי, כי לא תהיה מוסיקה עברית, ומוסיקה היא זו ששומרת את התרבות הישראלית. אז לכל תחנה ורשת יש חשיבות ומשמעות. זה כמו ילדים, אני לא יכול לומר לך איזה ילד יותר טוב. לרק"ע יש ערך חשוב, לרשת ג' חשובה ביותר. לכן אנחנו גם משקיעים ברק"ע, זה לא שאני אומר שאת רק"ע אני שם במקום האחרון. מרגע שהגיע התקציב אנחנו מנסים לנצל אותו עד תום. מה שחשוב להבהיר זה שהכוונה טובה, הרצון טוב, הביצוע מנסה להיות מכסימלי, בהתאם למצב הקשה של רשות השידור. יהיה יותר תקציב, אם יגיע עכשיו תקציב נוסף, אז נשים עוד משדרים.


תבינו, המצב של רשות השידור הוא שמדינת ישראל במשך שלוש שנים קיצצה 40% מהתקציב שלה, על דעת מכוון, וממשיכה מ-1 בינואר הקרוב להוריד כל שנה 5% מהתקציב. זו לפחות ההודעה של האוצר, שב-2010 שוב ייגרעו 5% מהאגרה. יש לזה תוצאות, אלא אם כן נקבל תקציב צבוע. דרך אגב, כשאתם נתתם את התקציב לא נגענו בו לשוטף, גם כשלא השתמשנו בו. הוא היה צבוע בצבע מסוים לטובת רק"ע, וגם כשהיינו בגירעון והיה חסר כסף לדברים אחרים לא נגענו בתקציב הזה. זה לא שהשתמשנו בו לשוטף וחזרנו אליו.

לא נגעתם בכסף הזה כי כשהעברנו את הכסף ב-2004 לא הבנו לאן הכסף הזה. עקב זה צבענו את החמישה מיליון במיוחד - - -

אחר כך מצאנו את הכסף, בעזרת הוועדה בראשות קולט אביטל. בגלל שהכסף לא הלך לרק"ע. מצאנו, החזרנו, אבל מה עם המשדרים אני עד היום לא יודעת.

אני מודה שאני לא יודע מה היה ב-2004, הגעתי לפה בסוף 2006. מאז שהגיע איווט ליברמן בזמנו, שהעביר את התקציב, החלטנו שהכסף יהיה צבוע ולא נגענו.

אז אתה יכול להסביר את המכתב שלך? אתה כותב שקניתם עשרה משדרים, ומצד שני הניצול של חמישה מיליון שקלים הוא בכלל - - -

יכול להיות שצריך היה להביא את סמנכ"ל הטכנולוגיה שיסביר. לעצם העניין, אמרנו כל הזמן שאנחנו קונים משדרים והכסף הוא גם לאחזקתם.

זה בסדר, אני מאמינה כי כתבת שקנית. לא בדקתי, לא ספרתי אותם. אבל בכל זאת, כשדוח כספי מגיע - - -

אני חושב ששמוליק יבהיר את התמונה.

טוב. שמואל בן-צבי, בבקשה.

תודה. רק"ע זה סיפור הצלחה, וזה הודות לזה שב-20 השנים האחרונות כולם מתגייסים כדי לסייע. אנחנו צריכים להבין שרק"ע פועלת במסגרת של רשות השידור, וחייבת למלא את הפונקציה שהיא נמצאת בתוכה. אגב, חמישה מיליון לא מצילים את המצב. חמישה מיליון משפרים - אם קודם רק"ע הייתה במצב הכי פחות טוב מכל הרשתות האחרות, עכשיו היא באותו מצב כמו כל הרשתות. יש מקומות מסוימים שלא שומעים, ומה שהושקע שיפר בהרבה מקומות את הקליטה.


את יכולה לראות בתקציב שהוגש עכשיו שנשארו שני מיליון שקלים לתחזוקה. כלומר, שלושה מיליון מהכסף הצבוע היה למשדרים.

מה התקציב של רק"ע בשנת 2009?

התקציב כולו? אני חושב שזה כמה עשרות מיליונים.

כמה עשרות מיליונים?

כן. רק"ע משדרת ב-14 שפות. רק"ע זה לא רק רוסית, זה אמהרית, אנגלית, צרפתית – כל השפות הלועזיות.

אפילו רומנית.

גם לחו"ל?

גם לחו"ל. עכשיו, בגלל החוסר בתקציב, סגרנו את הגלים הקצרים, שגם זה עלה עשרות מיליונים.

כולל לאיראן?

איראן נשאר, זה סיפור בפני עצמו.

עד עכשיו זה נשאר, ב-2010 לא בטוח כי האוצר לא חושב שזה חשוב ולכן לא חושב להעביר כסף לעניין.

אנחנו משדרים לחו"ל באמצעות האינטרנט. אגב, אני רוצה להתנצל – הייתי צריך לפתוח בזה – כי מנהל הרדיו לא יכול היה להגיע כי הוא בצוות המשא ומתן על הרפורמה.

רק"ע ברפורמה?

רק"ע היא חלק בלתי נפרד מ"קול ישראל", מרשות השידור. זה לא רדיו נפרד.

כל שמונה ערוצי הרדיו נשארים - - -

היות שזה סיפור הצלחה והיות שכולנו נפגשנו כאן כדי לסייע, לשפר את רק"ע – דרך אגב, הכול חשוף. יכול להיות שיש אי הבנה בתקשורת, בדברים כאלה ואחרים. זה שלא קיבלתם ב-2005 מיד את הדוח למה נוצל הכסף, זה לא טוב. אנחנו, כרשות, לא בסדר מבחינה זאת שלא העברנו לכם מיד את הניצול אחרי השנה הראשונה. אבל יש כאן הכול.

חמישה מיליון שקלים שיפרו בהרבה מאוד את העניין של ההאזנה. זה לא מספיק, לא שומעים. מבאר שבע ודרומה, עד אילת, לא שומעים אותנו בכלל. יש לנו פה מצגת - - -

אז האנשים מדימונה צודקים כשהם כותבים בדמעות.

ודאי.

סתם לא היו כותבים.

הייתי נוכח בדיון שבו דובר על כך שבחמישה מיליון שקלים אנחנו קונים עשרה משדרים. האמת היא שלא עשינו שיעורי בית. חמישה מיליון זה כדי לקנות, צריך עוד שלושה מיליון כדי לתחזק. זאת אומרת, רשות השידור, מהתקציב שלה צריכה לתחזק את המשדרים שרוכשים בעוד שלושה מיליון. אף אחד לא ייתן לנו לעשות את זה מהתקציב, כי אין סעיף כזה. אז מה קורה? התקבלה החלטה ב-2005 לחלק את זה ולקנות חמישה משדרים כדי לשפר את השידור ושני מיליון להשאיר לתחזוקה.

אז עכשיו מבינים. מעשרה משדרים שהבטיחו ירדו לחמישה.

כן, מעשרה משדרים נשארו חמישה, פלוס תחזוקה, פלוס שיפור פה ושם של המשדרים שכבר קיימים אבל היו לגמרי total loss.


דיברו על זה שיהיו עוד חמישה מיליון, אבל עכשיו לא מדברים על זה. אבל אם יהיו, לאן הם ילכו? חמישה מיליון הנוספים שיהיו עדיין לא יכסו - - -

מאיפה יהיו?

מההסכם הקואליציוני. ישראל ביתנו פעלה שיהיה הסכם קואליציוני שיגיעו עוד חמישה מיליון לרק"ע. לא מדברים על זה, אבל - - -

אנחנו כבר שמונה - - -

חמישה מיליון זה למשדרים. יש עוד שלושה מיליון שהיו לשיפור התנאים של עבודת רק"ע.

מה זה השלושה מיליון האלה? זה כסף ממשלתי או הסכם קואליציוני?

הסכם קואליציוני.

כל הכסף בא ממקור אחד.

הסכם קואליציוני מישראל ביתנו.

לא בשנה זו, בשנה הקודמת.

ב-2004.

מ-2004 ועד היום. אני רוצה להגיד משהו, גם בשביל ההיסטוריה.

זה לא רק ההסכם הקואליציוני של הממשלה הזאת.

אנחנו מדברים עדיין על 2006.

אז כתבו שהכול בסדר. במרץ קיבלתי מכתב שיש עשרה משדרים והכול בסדר.

מתי?

יש לנו מכתב.

מאיזה תאריך?

17 במרץ 2009.

שקנינו עשרה משדרים?

כן. מוטי שקלאר, המנכ"ל, חתם.

נבדוק את העניין הזה. יכול להיות – כמעט בטוח – שאני הטעיתי את מוטי שקלאר. יש פה מצגת שהכנתי אתמול במשך 12 שעות עם אגף ההנדסה. המצגת מראה בדיוק על מה מדובר, בדיוק כמה משדרים נרכשו, מה נשאר לתחזוקה ומה קורה. אני עצמי גם צריך לדווח בזמן ויותר מהר, ויש לי תמיד בתודעה שזה חמישה משדרים וככה זה באמת. אתם רואים את זה שחור על גבי לבן.


רק"ע קמה הודות לראש הממשלה ב-1991. רק"ע התפתחה הודות לראש הממשלה שהיה ב-1992-1993 והלאה.

אין להם שמות, לאנשים האלה?

יצחק שמיר ויצחק רבין.

גם הייתה מלחמת המפרץ ומזה הכול התחיל.

אפילו ב"ידיעות אחרונות" היה עמוד ברוסית בזמן מלחמת המפרץ.

נכון. ב-1990-1991 הייתה העלייה הכי גדולה מכל השנים. אז התקבלה החלטה בממשלה ורק"ע קמה. למה אני אומר את זה? אנחנו כל הזמן משתפרים, זה הולך טוב, היו X אנשים, חלק כבר יצאו לגמלאות וקיבלנו חדשים. ומה נתן התקציב הנוסף, שהיה בעצם הצלה בשבילנו? קיבלנו עוד תשעה אנשים ועוד בן-אדם אחד.

אתה מדבר על שני מיליון שקלים.

לא, זה שלושה. קיבלנו שני מיליון ועוד 946,000. בסך הכול זה כמעט שלושה מיליון.

זה נכון, אני פשוט לא רואה את 900,000 האלה.

אראה לך. תדפדפי ותראי, ב-2007.

נכון, אבל זו העברה.

זה הכסף שהתקבל בנוסף לשני מיליון. מ-2004 התחלנו להעסיק אנשים. אגיד לכם את האמת, זו הייתה תרמית כזאת של כולכם, יחד אתנו.

אנחנו מדברים על משדרים ולא על סגל.

זה השלושה מיליון, שתדעי לאן זה הולך. קיבלנו את האנשים האלה, ו-80% מהם זה לשידורים ברוסית. אבל גם הוספנו עוד חצי משרה באמהרית מהכסף הזה, ובוכרית וקצת הגדלנו לגרוזינית. זה פרוטות. עד שלא תתקבל החלטה לבטל את השידורים האלה אני חייב לקיים אותם, כי אני אחראי על כל השפות ברק"ע.


הכסף כמעט נגמר עכשיו. איפה מוטי עכשיו?

הוא עובד בעבודה ציבורית, אז כנראה יש לו - - - מה שהוא אמר, זה מתחת לכל ביקורת.

אני מייצג את רשות השידור. עכשיו אנחנו מעסיקים את האנשים האלה על חשבון תקציב השידור.

בסדר, אנחנו לא יכולים לממן אתכם בהסכם הקואליציוני לממן אתכם כל הזמן.

לא צריך כל הזמן. בהסכם כתוב שכל עוד יש כסף נעסיק אותם, כשייגמר הכסף נצטרך להיפרד מהם. לא נפרדים מהם, משאירים אותם. אני רואה את זה כהישג של כולנו יחד.


משדרים – האמת שאני עצמי לא מתמצא מה עלות המשדרים. זה הון תועפות. חמישה מיליון זה פשוט לא מספיק כדי לכסות את הכול. חמישה מיליון מספיקים למצב הנתון עכשיו.

שמואל, עם כל החיבה אליך ולרשת רק"ע, אמרת עכשיו שכשהגעתם לוועדת הקליטה ב-2006 לא עשיתם שיעורי בית. ב-2007, לוועדת הכספים, עשיתם שיעורי בית. בפרוטוקול כתוב שאמרתם שלא מספיק חמישה מיליון שקלים, כי משדר אחד עולה חצי מיליון שקלים וחצי מיליון שקלים זה לתחזוקה ולכל הדברים מסביב.

זה 70% בשביל לקנות ו-30% בשביל לתחזק.

זאת אומרת שכל יום, כמו פרח, נותנים מים למשדר?

זה תחזוקה, כמו שאת משלמת ארנונה בבית.

בסדר. ב-2007 עשיתם כבר שיעורי בית. כרגע אמרת שאתה לא יודע בדיוק כמה עולה משדר.

זה כתוב פה, פשוט לא יכולתי להגיד לך בעל-פה. משדר אחד, כולל התקנה וציוד, בחצור עלה 542,000, תחזוקה זה 284,000. זאת אומרת משדר אחד – תלוי באיזה מקום, תלוי אם הקרקע שייכת לרשות השידור – עולה 700,000 – 800,000 שקלים, זה בחצור. בבאר שבע ובאשל זה כבר עולה יותר. אני משאיר לך את זה. באילת, למשל, אם סוף-סוף נגיע לשם, זה יותר זול. זה מה שדרוש ברגע שקונים משדר ומתקינים אותו. כפי שאת מבינה, אם היינו רוכשים הכול בחמישה מיליון, כל היתר - כפול שניים - היה צריך לתחזק.

לרשות השידור אין סעיף תקציבי לזה. אני מדבר מנקודת מוצא של הישגים אדירים. בואו לא נהפוך את ההצלחה לאיזשהו דבר קודר. בסך הכול זה הולך בסדר.

אני רוצה לדבר עוד דבר אחד, גברתי היושבת ראש, שהוא מאוד חשוב. אולי שהמידע יזרום לחברי הכנסת לא מאנשים אינטרסנטים, שהמידע שהם מעבירים אליכם לא אמין.

אתה מדבר על המכתב של מוטי שקלאר?

לא. את יודעת טוב מאוד על מי אני מדבר. אני יודע טוב שכשאת מתראיינת, אז מי שמראיין אותך אומר: את יודעת באיזה תנאים אנחנו? את יודעת איך אנחנו סובלים?

אף פעם זה לא היה.

שמעתי את זה בעצמי. המראיין אומר: תעזרי לנו.

הנה המכתבים של התושבים, שמדברים בדמעות וזעקה.

אבל אנחנו ביחד, הרי אנחנו פה יושבים - - -

אני בטוחה בזה.

ודאי. אנחנו יושבים כדי שזה יצליח. אני מבין מה קורה. את מקבלת מידע ממקור אחד, מקור שני, מקור שלישי, את מצליבה את זה ומקבלת החלטה נכונה. הבעיה היא שהמידע שאת מקבלת מכל הצדדים לא בדוק, הוא אינטרסנטי.

אלה שבדימונה לא שומעים הם אינטרסנטים?

לא על זה אני מדבר. אני מדבר על מה הולך הכסף, אני מדבר על זה שאת אמרת דבר מאוד חשוב – מבקר המדינה. את יודעת, לא מאיימים – או שעושים את זה או שלא עושים. לא צריך לאיים, כי זה לא יפחיד.

זה לא איום.

זה היה איום.

בקדנציה הזאת אני בוועדה לביקורת המדינה ואני רואה שלמבקר יש say.

את חברת כנסת ואני מנוע מלהתווכח באותה רמה, כי אני האורח שלך ואני לא יכול להרשות לעצמי להגיד יותר.

אנחנו לא מתווכחים. אנחנו אומרים שהמכתב מה-17 במרץ היה לא נכון.

העובדות מדברות בעד עצמן. מה שכתוב ומה שאת רואה – תבדקי את זה. כולנו נבדוק. אנחנו כל כך מצד אחד של המתרס, אני בטוח שיש לנו הרבה דברים לעשות ואנחנו מגדילים כל פעם את הטווחים שהם נקודתיים, שבהם צריך לשמוע אותנו. צריך היה לקבל החלטה איפה ישמעו אותנו יותר טוב, באזור תל-אביב או באילת. ההחלטה הייתה קודם כול לחזק את אזור תל-אביב, כי הכמות של המאזינים באזור תל-אביב הרבה יותר גדולה מאשר באילת. אבל אין שני בחשיבות לשידורים שלנו באילת, ולא שומעים אותנו.


בואו ננסה ללכת לעניין הבונה, שתהיה הבנה. הרי כל פעם היו ויכוחים בוועדת העלייה והקליטה, אבל בסופו של דבר זה הצליח, זה היה.


אנחנו שידור ציבורי, זה לא רדיו פרטי, זה לא רדיו שיכול להיות מנוהל אפילו על-ידי מנהל מחלקה. מנהל מחלקה מחויב לעשות מה שרשות השידור דורשת ממנו. חברת הכנסת סולודקין, שנינו יודעים שהמידע זורם מכל הכיוונים. אני רוצה שאתם תקבלו את זה נקודתית. זה מקצועי, רק מקצועי. בפעם הבאה אנחנו יכולים להביא את ראש מחלקת ההנדסה - - -

רמזים אני לא מבינה.

זה לא רמז. אני אומר בפה מלא ואת אומרת רמזים. אני יכול להגיד לך יותר ברור - - -

זה מה שאומרים, שאנחנו לא מבינים.

לא, לא, את מבינה טוב מאוד. את אומרת שאת לא מבינה.

בכלל אני לא מבינה. את מבינה את זה, גברתי היושבת-ראש?

אם את לא מבינה, גם חברי הכנסת לא מבינים. זה בסדר, אבל אני יודע שכן מבינים, בתוך תוכם. ולכן אני רוצה להגיד בפה מלא, בלי רמזים - - -

אולי הם לא כאן, אלה שמבינים. כי אנחנו לא מבינים.

בואו נקרא לילד בשמו. הסימביוזה הקיימת בין רשות השידור, שצריך להיות גוף עצמאי, לבין הכנסת היא סימביוזה ידועה. יכול להיות שזה בלתי נמנע, אבל זה קיים. חלק גדול מהאינפורמציה מוזנת דרך עובדים שמסתובבים פה, מראיינים, מדברים עם הפוליטיקאים ואומרים להם את דעתם – מי כן טוב ומה לא טוב - - -

אדוני, אתה טועה.

זה לא נכון.

אני מאוד מבקשת להדגיש לפרוטוקול שגם רמזים - - -

זה לא רמזים. אמרתי בפה מלא.

אני ניזונה מהמכתבים של הציבור שאני מקבלת. בלי עין הרע, אלפים בשנה.

הציבור זה גם אנחנו. אנחנו גם מקבלים את המכתבים האלה.

אני אומרת לך דימונה, ואתה אומר מישהו - - -

גם.

אז אתם צריכים לעשות סדר אצל העובדים אצלכם.

עכשיו את צודקת. אבל אם את, יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה, מזמינה לישיבה את מנכ"ל רשות השידור ואת מנהל רשות השידור, וזה בסדר, אבל מנהל הרדיו לא יודע שמזמינים עוד אנשים, שאנחנו אפילו לא יודעים שהזמינו אותם - זה חוסר סדר אצלנו.

את מי? אנחנו לא יודעים על מי - - -

יוסף אוסביצקי – הוא לא אשם בזה, הוא אצלי רכז המערכת – קיבל הזמנה לבוא לישיבה הזו. לא המנכ"ל ולא אני הזמנו אותו.

הודיעו לי הבוקר שהוא מגיע. לא ידענו על קיומו.

מי הודיע?

מרשות השידור.

מי מרשות השידור?

זה סדר אצלכם. אם מצלצלים אלינו ואומרים אז אנחנו לא יודעים. היינו צריכים להגיד לא, אל תגיע?

רק תשאלו מי הודיע.

אין סדר אצלנו, בסדר. אבל תבררו מי הודיע, זה הכול. אם העובד שלי יגיד ששמואל לא בסדר, אנחנו רוצים לשלוח מישהו אחר שיאזן אותו, אז הבן-אדם בא - - -

יש לכם סיפור פנימי, אנחנו לא קשורים ואנחנו דוחים את כל הסיפור, בגלל שזאת שערורייה.

חברת הכנסת סולודקין, אני רוצה להגיד רק משפט אחד. את מקבלת הודעה מרשות השידור, מי נתן לך את ההודעה? זה סדר אצלנו או אצלכם?

מרדכי שקלאר.

מרדכי שקלאר לא אמר מי מגיע.

אני לא ידעתי מי מגיע.

את המוזמנים אנחנו מזמינים.

זה מאוד לא רלוונטי.

הוועדה מזמינה. אבל כל תושב יכול לראות את זה באתר הכנסת, לצלצל ולהגיד: קוראים לי כך וכך ואני רוצה להגיע לישיבה. מה, אנחנו שואלים מי אתה ומה אתה? אתה רוצה להגיע – תגיע.

אם חבר ועדת העלייה והקליטה מתקשר אליי ישירות ואומר לי: אני, כנציג של ועדת העלייה והקליטה, רוצה לבקר אצלך ולראות איך רק"ע עובדת ואיך לשפר את התנאים שלה. אני שואל אותו: יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה יודעת על זה? אז הוא אומר: כן, כן, אני אודיע לה.

על מי מדברים? מעניין.

אני רוצה להגיד שזה הסדר. אני מקבל מה שאתם אומרים – אמרתם לי שצריך להיות סדר, אז נעשה סדר. אני מקבל את זה.

שמוליק, אמרת מה שאמרת, אני חושב שהם מבינים. בואו ניגע בנושא עצמו. כמו שאמרתי, בנושא הפער בין חמישה מיליון לעשרה מיליון – יצאתי החוצה כדי לבדוק איך נוצר הפער הזה. אני מחכה לתשובה.


לעצם העניין, הכול פתוח. אם מוסכם על כולנו שאנחנו יכולים לעשות רק במסגרת התקציבית הייעודית, שצבועה לטובת רק"ע, יהיה לנו הרבה יותר קל לעשות את הדברים הללו. אני חושב שניצלנו את הכסף בצורה הטובה ביותר, ותבדקו. אם זה עשרה או חמישה מיליון – זה פרט שאפשר לבדוק.


יש עוד מה לעשות בשידורי רק"ע. אם יגיע תקציב נוסף, אני אומר חד-משמעית שהוא יופעל כדי לשפר את העניין. אם תשוו מה שהיה ב-2004 להיום, לא בהרבה בתים תשמעו את הרעשים שתיארת קודם. יש שיפור עצום. לא מזמן חנכנו את המשדר באיתנים, והשר איווט ליברמן שאל אזרחים שונים מאזורים שונים תוך כדי הטקס, ואמרו שאין מה להשוות ותענוג לשמוע את רדיו רק"ע. זה היה בקרית שמונה ובעוד מקום. אז דברים משתפרים, יש עוד בעיות, אבל אמרתי שאם לא יהיה תקציב צבוע לעניין יהיה לנו קשה לשפר. אני חושב שאנחנו עושים את המכסימום. הכסף לא נלקח לשום דבר אחר, הוא צבוע לחלוטין ובואו נתקדם.

קודם כול, עקב זה שייחסו חשיבות לרדיו רק"ע אז גם חברי הכנסת וגם אתם רוצים לעשות הכול כדי לקבל כוח אדם נוסף ושכולם בארץ ישמעו את רדיו רק"ע בשפה שהם מבינים.

יכול להיות ששווה לעשות כאן דיון, יחד אתנו, על נחיצות של כל כך הרבה שפות ברדיו רק"ע. יכול להיות ששווה להכניס יותר באמהרית ורוסית מאשר ברומנית. להערכתי, חלק מהשפות השימוש בהן היום הוא אנכרוניסטי לתקופות שהעלייה מרומניה הייתה משמעותית, והיום היא כבר לא רלוונטית כי כולם כבר יודעים עברית. אז עשרה אנשים שנשארו מעולי רומניה ולא יודעים עברית, אז בשביל זה - - -

זה אתם רואים לפי הסקרים. זה לא אנחנו. אבל מיליון איש עדיין זקוקים לשפה.

זה גם חלק מהעניין. נער הייתי וגם זקנתי, ברגע שנבטל את השפה הרומנית וההונגרית, אז תקום האגודה של יוצאי הונגריה ורומניה ויהיה פה דיון.

אבל זה אחוזים. אם אומרים שיותר מ-70% מדוברי הרוסית ו-88% מדוברי הרומנית מקשיבים, אז בטח שעושים.

אני טוען שברגע שנבטל שפות תהיה פה אינתיפאדה. אני אומר במאמר מוסגר, שבדיון משותף בוועדת הקליטה נבוא עם הצעה משלנו, אבל חשוב שיהיה לזה גיבוי כי אחרת לא נצא מזה.

היום אנחנו מקיימים את הדיון כדי להבין את הסכומים של ההסכם הקואליציוני של ישראל ביתנו, מה עשו עם הכסף הזה.

בסדר, הפירוט קיים.

קיבלנו ממך מכתב, שקניתם עשרה משדרים. לפי הדוח רואים ש-1,370,000 הלכו לרכש משדרים. זה לא יכול להיות עשרה משדרים, אז רצינו לדעת מה קרה, זה הכול. מרינה דיברה על מבקר המדינה, כי אם שתיים ועוד שתיים זה לא ארבע אז יש בעיה. אז בואו נפתור את הבעיה. קניתם עשרה? תדווחו. קניתם חמישה? תדווחו. גם חמישה אני לא רואה פה.

אני מודה שחסר פה המהנדס הראשי שלנו כדי להסביר את הפערים שישנם פה. יכול להיות שמה שאני קורא משדר זה רק מגבר. אני לא מכיר את הרזולוציות של בניית הציוד.

אנחנו עוד יותר לא מבינות.

חסרה פה הפונקציה הזאת, לזה אני מסכים. לא ידעתי שהדיון יגיע לרזולוציה כזאת. נגיש לכם דוח מחר: מה בדיוק נקנה, איזה ציוד, מה נקרא משדר ומה נקרא מגבר, כי יש בלבול בתוך הנושא הזה. הכסף לא נלקח לשום דבר אחר, את זה אני אומר באופן מלא, רק לרדיו רק"ע. אם זה שימש לשלושה מגברים ושני משדרים או חמישה משדרים וארבעה מגברים – אני לא יודע כרגע, וגם לא כמה לתחזוקה.

תודה. עוד מישהו רוצה לדבר? בבקשה.

האם ידוע לנו באילו אזורים אין האזנה לרדיו רק"ע? לולא חברת הכנסת מרינה סולודקין העלתה את זה לא היינו יודעים.

לא שומעים אותנו מבאר-שבע דרומה, עד אילת. שם לא שומעים בכלל. קליטה חלשה מאוד יש בין חיפה לנתניה. בעוטף עזה גם לא שומעים טוב ויש שיבושים באזור ירושלים. גם בתל-אביב רבתי יש אזורים ששומעים טוב מאוד ויש אזורים שבהם לא שומעים כל כך טוב. אנחנו כל הזמן מקבלים תלונות מגבעת שמואל, ששם לא שומעים. יחד עם זאת, בקרית אונו שומעים.

ובצפון הרחוק?

מחיפה וצפונה, עד עכו, שומעים טוב מאוד; מעכו ועד הגבול יש לסירוגין קליטה טובה, פחות או יותר, וממש קרוב לגבול הצפון קליטה חלשה מאוד ואיכות שמיעה לא טובה. אני אענה גם איפה שומעים טוב מאוד.

זה פחות מעניין.

זה לא כל כך הרבה.

בדיוק לנקודה הזאת אני רוצה להגיע. אין ספק שרדיו רק"ע מאוד משמעותי. הוא הפך להיות, בהרבה מקרים, כלי עיקרי להעברת מידע. עשיתי חשבון קטן, לפי מה שאמרת, והבנתי ששליש מאוכלוסיית העולים לא חשופים לאינפורמציה, לא בשגרה, ומה שחמור, גם לא בשעת חירום. זאת אומרת, כשהרדיו אמור לשדר מידע מציל חיים: תיכנסו למקלט, תצאו מהמקלט, שפעת החזירים – אין להם מושג מה קורה. אני שואלת, בשורה התחתונה, עד כמה שאני מבינה מהדיווחים של רשות השידור, בעקבות כל הלקחים של המבצעים, שאכן ניקנו משדרים, אכן שופרה לאין ערוך ההאזנה ורק פה ושם יש בעיות נקודתיות, איך זה ייתכן שעכשיו מסתבר שכמעט שליש מהעולים מנותקים לחלוטין?

הם ממודרים לחלוטין מקבלת מידע. הרי הם לא מאזינים ל"קול ישראל" בעברית. זו בדיוק ההצלחה שלכם, אבל זה גם המחדל. ההצלחה היא שיצרתם הרגלי האזנה מדהימים. זאת אומרת, אם אתה רוצה להעביר אינפורמציה לעולים מחבר העמים או לעולים בשפה האמהרית – תעביר ברדיו רק"ע. כל הכבוד. אבל כששליש מהעולים לא יכולים ליהנות מזה זה מחדל, זה גם מסוכן.

רק"ע הוא גם כלי מצוין להעברת שיעורים בעברית.

כלומר, היתרונות של רק"ע הם רבים: גם אוריינטציה תרבותית, גם אוריינטציה חברתית, גם עדכון שוטף. ברור. אבל עכשיו אני רוצה למקד את האמירה שלי לגבי שעת חירום. שעת חירום זה לא משחק.


יזמת דיון בפעם הקודמת - - -

הצעת החוק כבר עברה בקריאה ראשונה.

של שיבוץ מסרים בשפות ברדיו השקט.

כן. בשבוע הבא נכין את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. זו הצעת חוק של רוברט אילטוב.

חייבת להיות חלופה מיידית. עד שיירכשו משדרים נוספים ועד שתשופר ההאזנה חייבת להיות חלופה. זו חלופה שנוצרת, אבל היא קטנה. היא לא נותנת מענה שלם. כדי שהמסרים ברוסית ובאמהרית ייכנסו לרשת ב', זה אומר שהעולים האלה צריכים להיות על רשת ב', ולא בטוח שהם ידליקו את הרדיו ברשת ב'.

ההתלבטות היא נכונה. אנחנו בקשר עם פיקוד העורף, עשינו תרגילים, הם מדריכים אותנו בתדריכים והם יודעים בדיוק מה הבעיה של העניין זה. בשיתוף הפעולה הייתה שאלה: אם אנחנו עוברים לרשת אחרת, אז הם צריכים לרוץ לרשת אחרת? זאת בעיה. המסקנה היא פשוטה מאוד: את רק"ע צריכים לשמוע כמה שיותר כדי שהם יהיו מבויתים על רק"ע וישמעו.

כדי שזה יקרה אתם צריכים לרכוש עוד עשרה משדרים?

הוועדה תבקש לדעת כמה - - -

· - כמה משדרים צריך כדי לפתור את הבעיה.

ולמה לא השקיעו את הכסף הקואליציוני למשדרים? התחזוקה זה דבר של רשות השידור. זה כסף שהיה מסומן למשדרים.

זה גם כדי לקיים את המשדרים.

זה ויכוח טכני. אנחנו מדברים בגדול. כיוזמת הדיון, אני מאוד לא מרוצה. עכשיו העניין יותר מסובך ממה שהיה לפני כן. כשקיבלתי את המכתב ב-17 במרץ היה כתוב, שחור על גבי לבן: עשרה משדרים. בגלל זה לא הבנתי, חשבתי שאולי הציבור שפונה אליי מדימונה זה אנשים שלא מבינים איך לקלוט את רק"ע ברדיו שלהם. עכשיו אני שומעת שזה לא עשרה משדרים ולא חמישה משדרים.

אני אומר שוב: אתן לכם תשובה. לא נראה לי שהתשובה הזו ניתנה כלאחר יד. יכול להיות שהחליפו ובמקום שני משדרים, שכל אחד מהם הוא של קילו, בזק החליטה לשים משדר אחד של חמישה קילו. זה לא סתם, אבדוק את זה ואחזור אליכם. יש פער, אבדוק ואחזור אליכם, אני לא מנסה להסתיר.

אני מבינה שאתם לא מבינים בזה, כי אתם לא אנשים טכניים. אנחנו, כחברות כנסת וכנשים, גם לא כל כך מבינות בזה. כשיצאת אמרתי שאתם לא עושים שיעורי בית לפני שאתם מגיעים לוועדות, ואת זה רואים לפי הפרוטוקולים. לא עשיתם שיעורי בית לא ב-2004, לא ב-2006 ועכשיו אתה אומר שתבדקו. אתה היית צריך להגיע לפה אחרי שבדקת ולענות לנו על כל שאלה.

עכשיו אני מבינה שהציבור שלי לא שומע מבאר-שבע ועד אילת ומנתניה צפונה. בגלל זה אני חושבת שלא סיימנו את הישיבה הזו. גברתי היושבת ראש, אני מבקשת שתהיה ישיבת מעקב. אני לא מקבלת את התשובה שבזק לא עשתה את זה. אני חושבת שצריך לקבוע את הישיבה בעוד חודש, נשמע מה המצב ומה אנחנו, כחברי כנסת, צריכים לעשות.

אני גם מבקשת ישיבת עבודה של חברי הכנסת ושר החוץ, איווט ליברמן, שנדע לאן הלך הכסף שנתנו בהסכמים קואליציוניים. חשבתי שזה בשביל לקנות את המשדרים. אם מדובר על איך לקיים את העבודה, אז אני חושבת שזה עניין טכני שלכם. אם חסר לכם כסף אתם פונים אלינו ואנחנו פונים לוועדת הכספים, לראש הממשלה ולשר האוצר. זה עניין אחר. אבל הסכמים קואליציוניים והעניין הטכני של קניית המשדרים שזקוקים להם, אני חושבת שאת זה לא קיימו.

תודה. נסכם את הדיון. הוועדה מבקשת לקבל מחר – אמרתם לבד שמחר תיתנו לנו - את הדיווח על החמישה מיליון שקלים מההסכם הקואליציוני לרשת רק"ע: כמה משדרים קניתם בסך הכול עד היום ואיזה תקציב דרוש לרכישת משדרים, כדי שזה ישפר את המצב בכל המדינה, שכל מי שזקוק לזה ישמע. נקיים ישיבה בעוד חודש ונשמח לשמוע את הדיווח שלכם.

תודה, אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.