ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 18/10/2009

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' ___), התשס"ט-2009

פרוטוקול

 
PAGE
19
ועדה משותפת לכלכלה ולחינוך

18.10.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדה משותפת לכלכלה וחינוך
לפרק י"ד
רשות השידור בהצ"ח ההתייעלות הכלכלית

יום ראשון, ל' תשרי התש"ע (18 באוקטובר 2009), שעה 12:30
סדר היום
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס'...), התשס"ט-2009
נכחו
חברי הוועדה: אופיר אקוניס-היו"ר

כרמל שאמה

אלכס מילר

יוליה שמאלוב

זבולון אורלב

אלחנן פלסנר
מוזמנים
גדי בן-יצחק יו"ר ועד עיתונאי קול ישראל, רשת ב'

דבי גרזון ועד הנדסה, קול ישראל

רן אפרתי ועד הנדסה, קול ישראל

מוטי שקלאר מנכ"ל רשות השידור

אריה שקד מנהל קול ישראל

ערן הורן סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

מיה גורן רשות השידור

חנה מצקביץ,עו"ד יועמ"ש, רשות השידור

תמנה עורב יו"ר ועד דרוג מח"ר, רשות השידור

דורון אבני,עו"ד יועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

מיכל רבלין מנהלת מחלקת ערוצים ורגולציה, הוט

יעל שובל רכזת תוכן ערוצים ורגולציה, הוט

ורד אשכנזי, עו"ד יועמ"ש, חברת קשת

אביבה כהן,עו"ד יועמ"ש, חברת קשת

דבורה קמחי,עו"ד יועמ"ש, ישראל 10

פרופ' אלי פולק יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

נילי בן-גיגי מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

מיטל בשרי מנהלת תחום טלקומונקציה, מועצה לצרכנות

אורן משה רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

דנה נויפלד,עו"ד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלברט סחרוביץ ראש מטה השר הממונה על רשות השידור

אחיה גינוסר יו"ר אגודת העיתונאים
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רשמת פרלמנטרית
יפעת שפרכר

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס'...), התשס"ט-2009
היו"ר אופיר אקוניס
אני פותח את סדרת הישיבות השבועיות, כשחלקן עוסקות בתקשורת. אנחנו כאן בעניין רשות השידור. בחוק ההסדרים שפוצל והגיע לכאן הוצע להקים קרן ייעודית אליה יופרשו הכספים. הקרן תנוהל בחשבון בנק נפרד. הכספים בה לא יוצאו אלא לצורך הפקות או רכישת הפקות שהרשות התחייבה לשדרן בהיקפים הקבועים בחוק.

אנחנו בוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת החינוך. אמרנו פעמים רבות בוועדה הזאת שאנחנו מאמינים בשידור ציבורי חזק וברשות שידור איתנה. אנחנו מתכוונים לקדם את הצעת החוק הזאת יחד עם קידום הרפורמה ברשות השידור, שנועדה להבריא את הרשות. בעניין הזה שמענו להצעתם של מספר חברי כנסת בשבוע שעבר, לנסות לקיים דיון מקביל. חבר הכנסת פלסנר הציע לקיים איזה שהוא דיון מקביל ברפורמה בטלוויזיה המסחרית ובהצעת החוק הזאת. מדובר בשתי הצעות חוק שונות לחלוטין. הצעת חוק רשות השידור שונה מהרפורמה. הצעת החוק שמדברת על הרפורמה בטלוויזיה המסחרית שונה לחלוטין. העיסוק בה יכול להיות במקביל כדי להחיל דברים שאם ירדו מהטלוויזיה המסחרית, יוכלו לעבור לרשות השידור.

לפני שנגיע לאותה הצעת חוק מפוצלת אני רוצה לשמוע מרשות השידור וממשרד האוצר איפה עומדים המגעים - אם עומדים - ואיפה חלה התקדמות מאז הישיבה האחרונה שלנו בדבר הגדול ביותר והמשמעותי של רפורמה מקיפה ברשות השידור.
אורן משה
הרפורמה מתבססת על 4 מדדים – פרישת עובדים, הסדרת הסכמי השכר החדשים ברשות השידור לעובדים שיישארו לעבוד ברשות, שיפור יכולת הרשות להתמודד עם ענף הטלוויזיה דרך השקעה בטכנולוגיות לרכש הפקות מקוריות, וביצוע שינויים בחקיקה שמגדירה את פעולות רשות השידור. הסכמי הפרישה נחתמו וכניסתם לתוקף מותנית בחתימה על הסכמי השכר החדשים ברשות. התהליך הזה מתקיים ומתקדם. אני יודע להגיד שבשבוע הזה נקבעו הרבה ישיבות אינטנסיביות בהמשך לסדרה של ישיבות שמקודמות על ידי סגן הממונה על השכר באוצר. ההיקף הכספי ועלות הרפורמה נעשית בינינו ובין הנהלת רשות השידור. מרבית הפערים הצטמצמו. ברגע שיהיו לנו הסכמי שכר והסכמי פרישה אפשר יהיה לסיים את העניין הזה. אנחנו באיזה סוג של דין ודברים עם השר ואנשיו בנוגע למתווה שבו נבחר לקדם את תיקוני החקיקה.
היו"ר אופיר אקוניס
מה הם לוחות הזמנים?
אורן משה
אנחנו מוכנים לכך שכבר ברבעון הראשון של 2010 נוכל להוציא את הרפורמה הזאת.
מוטי שקלאר
אם ההיגיון יוביל את הגורמים בעניין והשכל הישר יעמוד לנגד עינינו, אז להערכתי ניתן עד סוף השנה לסכם לפחות על המתווה, למרות שישנם פערים. אנחנו כרגע עוסקים בדברים המשמעותיים ביותר בכל מה שנוגע להסכם, וזה הסכמי השכר החדשים, הסכמי העבודה החדשים, אלה דבר לא פשוטים. אתה משנה סדרי עבודה וסדרי עולם של גורמים שונים ברשות שעובדים כבר 30, 40 שנה . זה לא דבר של מה בכך. על זה הדיונים.

ממחר אנחנו מתכנסים לדיונים מרתוניים מחוץ לרשות, עם טיוטות שאנחנו מקווים שהיום יחולקו לגורמים בדבר ההסכמים הקיבוציים החדשים. נהיה הרבה יותר חכמים בעוד שבועיים, שלושה להגיד שאת מרב הנקודות צלחנו וניתן להגיע לסיכום. זה רצון של כולם. אני לא רוצה לדבר בציונות, כי כאשר אתה מדבר בציונות זה נהפך לציניות במדינה הקטנה שלנו.

יש פה חלון הזדמנויות שלא יחזור בשל מצבן הקשה של הערוצים המסחריים ובשל סוג התכנים שהערוצים המסחריים החליטו בתקופה האחרונה להציב על המסך שלהם. אני מקווה שהשכל הישר יעשה את שלו, כי הפערים לא גדולים. בכל מה שקשור לעיתונאים אנחנו מאוד קרובים. גם עם טכנאי הטלוויזיה ניתן לסיים. עם טכנאי הרדיו זה קצת יותר קשה, כי יש בעיות ספציפיות. הח"כים לא מודעים. אתה עובד מול סקטורים שונים, שחלק מהעניין זה לייצר שוויוניות. אין שוויוניות במבנה היררכי כזה.
היו"ר אופיר אקוניס
כמה ועדים יש כרגע?
מוטי שקלאר
יש בסך הכל 11 ועדים במקום הזה. העבודה היא מול אגודת העיתונאים ומול ההסתדרות. אתה לא יכול ללכת לפי הספר כי יש שונות. אופי העבודה של טכנאי הרדיו שונה בעליל מטכנאי הטלוויזיה. המשמרות שונות, הסכמי העבודה שונים, השכר שונה. יש פה שונות מאוד בעייתית. מה שלא הצלחנו לעשות בשנתיים שיושבים אני לא מאמין שניתן יהיה לעשות בחצי השנה הבאה או בשנה הבאה. את הזמן מיצינו. אפשר להגיד שיש סיכוי לרפורמה, אפשר להגיד שלא. הימים המרתוניים האלה הם מבחינתנו קריטיים כדי לראות אם אנחנו יכולים לצלוח את המשוכה הקשה הזאת. אם לא, אני לא חושב שהזמן שיוותר בשנה לאחר מכן יוסיף במשהו.
יוחנן פלסנר
אתה יכול להגיד מי הם הגורמים ומה על הפרק? על הפרק זה רק הסיפור עם הוועדים והעניין של להגיע להסכמים?
מוטי שקלאר
זו כמעט שעה היסטורית, שעה משמעותית וחלון הזדמנויות שחבל להחמיץ. עיקר המשוכה – זה לזכותם של הועדים וכל הגורמים השונים – הוא להביא להסכמה של פרישה של 700 עובדים. זה לא דבר של מה בכך. החלק השני, שהוא קשה יותר, נוגע לאיזה שכר יהיה להם. אנחנו משנים את כל הסכמי העבודה.
יוחנן פלסנר
מהדברים שאני שומע ממך ומגורמים אחרים משתמע כאילו הסיפור היחיד הוא איך להגיע להסכמה על הסכמי עבודה חדשים, ואיך לסיים את הסכמי הפרישה. יש כאן שאלה של כמה כסף המדינה צריכה לתת כדי להביא לפרישה של 700 עובדים. בהנחה שסגרנו, ישבו כל הגורמים והכל בסדר, האם יש חזון לאיך נראית רשות השידור ביום שאחרי, איך היא פועלת , מה היא מפעילה, מה זה שידור ציבורי, או שרק אז אנחנו מגיעים לאיזו שהיא נקודת התחלה שבה צריך להמציא מה הוא שידור ציבורי, איך פועלת הרגולציה, מה הוא מחויב ומה הוא לא מחויב?
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
האם ההחלטה לפטר 700 עובדים ולהשאיר 1700 זה מתאים לאותו חזון שמדבר עליו יוחנן?
מוטי שקלאר
עובדים על הנושא הזה כבר שנתיים פלוס. החזון של רשות השידור ברור. ייתכן שצריך לעשות התאמות כאלו ואחרות. דרך העבודה, אופי העבודה בהתאם לשינויים שיהיו אחרי הרפורמה הוא די ברור. הקונקרטיות של הדבר הזה היא דרך התכנית העסקית, שמצביעה בעליל כמה כסף יוצא להפקות, להיכן מוציאים את ההפקות. זה קיים. העבודה שלנו מול האוצר היא מול 2 זרועות. מצד אחד יש את הממונה על השכר שנוגע לכל ההסכמים ולכל הדברים הבעייתיים, מצד שני יש את אגף התקציבים, שאיתו אנחנו לקראת סיום בנוגע להיקף התקציבי שיאפשר להניע את כל המערכת.
היו"ר אופיר אקוניס
נגיד שמגיעים להסכמים תוך פרק זמן מסוים, מה אתם מתכננים מבחינת השידור הציבורי? מה התוצר שיגיע לצרכן? אני יודע שהסכמי עבודה זה דבר חשוב, אבל בסוף אנחנו צריכים לחשוב על מה יקרה ואיך זה ייראה על המסכים של הגברת כהן מחדרה. אנחנו רוצים שהגברת כהן מחדרה תקבל טלוויזיה יותר טובה.
יוחנן פלסנר
השאלה למה אנחנו צריכים לבוא ולכופף את אוצר המדינה שיפריש. עד היום אכלנו רק מרורים מהשידור הציבורי.
היו"ר אופיר אקוניס
אני מסתייג. אני לא מצטרף לעמדה הזאת.
זבולון אורלב
גם אני לא מצטרף לזה.
יוחנן פלסנר
אני בא מפרספקטיבה של מי שביקש להשתמש בדיון על השידור המסחרי כדי לקדם את השידור הציבורי.
מיה גורן
לרפורמה ברשות השידור יש שתי מטרות שמשתלבות אחת בשנייה. המטרה הראשונה היא להחזיר את רשות השידור להיות הבית של היצירה הישראלית. לשם כך רשות השידור מקבלת כספי ציבור. על פי הרפורמה ועל פי התכנית העסקית שנגזרת מיעדי הרפורמה, כבר בעוד 3,4 שנים רשות השידור תעמיד כ-200 מיליון שקל לטובת רכש של יצירה ישראלית. זה סכום משמעותי מאוד. היא הופכת להיות הבמה המרכזית ליצירה הישראלית. בדרך הזאת נציב אלטרנטיבה אחרת לצרכן הישראלי. זאת מטרה אחת. בשביל להגיע לדבר הזה, בשביל לאפשר לרשות השידור להפנות כל שנה 200 מיליון שקל לטובת רכש יצירה ישראלית נדרשת הרפורמה.

המטרה השנייה כדי להגיע ליעד המאוד משמעותי הזה רשות השידור נדרשת לשנות הרבה מאוד מהתשתיות שעליהן היא פועלת. במהלך הזה אנחנו רוצים לבטל את כל הסכמי העבודה שנבנו טלאי על טלאי ב-30 השנים האחרונות, ולבנות הסכמי עבודה חדשים שהולמים גוף שידור מודרני. התשתיות הטכנולוגיות של רשות השידור הן אי שם בשנות ה-70, החל מניידות שידור, אולפנים, מערכי הפצה וכו'. חלק ניכר מהתקציב של הרפורמה שעליו אנחנו יושבים עם אגף תקציבים זה לשדרג את כל התשתיות הטכנולוגיות שלה, החל מדיגיטציה של כל הארכיונים, דרך דיגיטציה של האולפנים, דרך ניידות שידור מודרניות, תשתיות שהן הרבה יותר זולות שמחליפות כוח אדם ויוכלו להציג לציבור את התוכן בצורה יותר איכותית.
היו"ר אופיר אקוניס
חוק רשות השידור הוא חוק ישן, צריך לבחון אותו ולראות איך אנחנו משלבים אותו בתוך הרפורמה של הטלוויזיה המסחרית. הכל צריך להיות יחד. בוודאי שתהיה השפעה לפרק מסוים מהצעת הרפורמה של משרד האוצר לגבי הפרסום בכבלים ובלווין.
אתי בנדלר
בהצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק רשות השידור, שיש בה היבטים מצומצמים של הרפורמה ברשות השידור, מוצע להחליף את תפקידיה ויעדיה של רשות השידור. בשלב זה הממשלה טרם ביקשה החלת רציפות על אותה הצעת חוק.
יוחנן פלסנר
ההצעה הזאת?
אתי בנדלר
לא ההצעה הזאת. יש שתי הצעות נפרדות. יש את ההצעה שהונחה בכנסת ה-17, שיש בה היבטים מצומצמים מתוך הרפורמה ברשות השידור. זאת הצעת חוק שעדיין הממשלה לא ביקשה ואינני יודעת אם היא מתכוונת לבקש החלת דין רציפות. מה שלפני הוועדה זה פרק בחוק ההסדרים האחרון, שמדבר רק על ניהול חשבון נפרד.
היו"ר אופיר אקוניס
היה כאן רעיון, שהועלה בסוף ישיבה שהתארכה עד שעה מאוחרת, לגבי 15 מיליון על-מנת להתחיל להניע את ההליך הזה. האם בקיץ התקדם משהו בנקודה שבוודאי קשורה לחוק שפוצל ולא לרפורמה ברשות השידור?

(הצגת מצגת מטעם רשות השידור)
מוטי שקלאר
מה שראינו פה היה על קצה המזלג. אני מוכן להתמודד מול כל ערוץ לא באיכויות ההפקה אלא באיכויות השידור. אם השידור הציבורי אמור להיות תחרות ל-2 ו-10 אתה יכול לסגור את הערוץ הציבורי.
זבולון אורלב
אתה מדבר על תחרות ברייטינג.
מוטי שקלאר
גם באפיון של הערוץ. יש שתי מטרות עיקריות לערוץ הראשון. תפקידנו לבנות את הארכיון של מדינת ישראל, כלומר לשדר תכניות שעוסקות בליבה של ההוויה הישראלית, בדופק של ההוויה הישראלית. בעוד 30,50,100 שנה, כשירצו לראות מה קרה פה, ערוץ 1 יראה שקרה פה משהו.

יש לנו קרוב ל-6,7 תכניות תרבות על המסך. את זה אין באף ערוץ אחר. יש לנו תכניות שעוסקות בשיח הכי עמוק של החברה הישראלית, אם דרך דב אלבוים, עובר לתכנית "שווה מחשבה". יש תחקירים שלא נעשים באף ערוץ אחר דרך "מבט שני". יש סיפורים שמספרים את ההוויה המורכבת של החברה הישראלית באמצעות סיפור אמיתי שנעשה מידי שבוע. יש אירועים שאף ערוץ לא סופר אותם. שום אירוע ערוצים אחרים לא סופרים. זה נשמע מוזר שאני מדבר על זה. אם יש יום שעוסק באבשלום וינברג, אז ערוץ 1 ייתן לזה ביטוי. אם יש יום שעוסק בהרצל, אז ערוץ 1 ייתן לזה ביטוי. אם יש 40 שנה לבה"ד אחד, אז ערוץ 1 ייתן לזה ביטוי. אם יש בחירות לרשויות המקומיות, שאף ערוץ לא התייחס לעניין, ערוץ 1 ייתן לזה ביטוי ויקדיש לזה יום שידורים מלא. אם יש 4 שנים להתנתקות, אז ערוץ 1 יקדיש שידור מאוד משמעותי לנושא הזה. אם יש אלימות, אז ערוץ 1 ורשת ב' יקדישו יום שלם לאלימות. אם יש דופק אחר לחברה הישראלית בתקופות מסוימות, כמו בין ראש השנה ליום כיפור, שזאת תקופה שמעצבת את ההוויה הישראלית, אז הערוץ 1 הוא היחידי שבמשך שבוע שלם עוסק בשיח ישראלי יהודי וחשבון הנפש. מידי יום יש שתי תכניות. המיצוי של העניין היה במוצאי יום כיפור, שמתחילת הערב עד 12:30 בלילה עסקנו במלחמת יום כיפור. בערוץ 2 התכנית המרכזית הייתה "מונית הכסף". השבוע של יום הזיכרון ויום העצמאות זה שבוע שבו אנחנו מקדישים לשאול את השאלות המהותיות של החברה הישראלית. בערוץ 2 יהיה "מונית הכסף", ובערוץ 1 תהיה תכנית שמספרת על ההוויה הישראלית. אמרתי את זה כהלצה עצובה, כיוון שההבדל הוא בין מגש הכסף ל"מונית הכסף". בואו תראו מה זה ערוץ 1 לפני שמקטרים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
זה כמו רופא שאומר שהוא מטפל בחולים. זה obvious מה שאתה עושה.
מוטי שקלאר
אני מזכיר לך ימים רבים שאמרו שערוץ 1 יכול להתחרות מול ערוץ 2 ו-10.
זבולון אורלב
מוטי, כשאתה מציע להתחרות בערוץ 2 ובערוץ 10 אתה מתכוון להתחרות ברייטינג. אתה צריך להתחרות באיכות, ביצירה ישראלית, בפניה של החברה הישראלית.
מוטי שקלאר
כשמדברים על השידור הציבורי צריך לזכור שסך הכנסות הטלוויזיה הן בסביבות 400 מיליון שקל. יש גם את הרדיו, שהוא כמעט 40% מתקציב רשות השידור. מי יעשה רדיו לשפות השונות? רשת ב' נמצאת בכל מקום. תראו את הנושאים שעולים ברשת ב', תראו את התכניות שעולות ברשת ב', תראו איך רשת ב' נותנת מענה לדופק הישראלי. דברו על רשת ג' עם כל המוסיקה העברית. רשת ג' נותנת את הביטוי הכי טוב למוסיקה העברית המתחדשת והישנה. ראו את רדיו רקע, את הרדיו בערבית, את קול המוסיקה ואת מורשת. אלה הדברים שהם בסופו של דבר חלק מהשידור הציבורי. יש פה כלים שלובים. היתרון הגדול שלנו, שבנושא החדשות והאקטואליה אנחנו מצליחים לייצר סנכרון וסינרגיה בין רשת ב' לערוץ 1. מיום ליום יש יותר פרויקטים משותפים. דוגמה אחת שהבאתי הייתה בנושא האלימות. תוך שבועיים נעשה דיון על המחיר של גלעד שליט. גם הרדיו וגם הטלוויזיה יעסקו בנושא הזה.
גדי בן-יצחק
צריך אחרי הרפורמה לצבוע כסף מיוחד לתקציב הרדיו, כי אחרת הרדיו ישא במחיר של כל הרפורמה הזאת.
זבולון אורלב
זה נושא שראוי לדון בו.
מוטי שקלאר
תשאלו מסביבכם אנשים שמחפשים משמעות לתרבות הפנאי שלהם, שרוצים שתרבות הפנאי לא תהיה רק בתכנית שעוסקת בהיסח הדעת ושאחרי שנייה אתה מנסה להיזכר מה ראית. כשתראו מי צופה, כמה צופים ואת סוג האנשים שצופים תבינו את החשיבות של ערוץ 1.
יוחנן פלסנר
היום אנחנו מבינים ש-400 מיליון לא ממוצים. אין כאן מחלוקת סביב השולחן בצורך בשידור ציבורי איכותי. כולם מסכימים, כולם מבינים. השאלה היא איזה מבנה ארגוני יהיה בתקציב העתידי.
מוטי שקלאר
מהות הרפורמה היא להפנות תקציבים לתוכן. הראנו את המעט שבתפישה של העניין, בפוטנציאל של העניין, בתפישה שהשידור הציבורי צריך להיות שידור שעוסק בליבה של ההוויה הישראלית בצורה הכי מעניינת. ברגע שיהיה לי כסף אני אעשה דרמות יומיות, דרמות תקופתיות, או סדרות תעודה ותכניות שנותנות איזה שהוא מרכיב של שעשוע בחיים. אני אאפשר לצופה לראות משהו איכותי, תרבותי, עם תחושת שייכות, עם נגיעה בליבה שלנו. אני משתמש במונחים האלה כי בלי זה אני לא יכול לתאר מה צריך להיות ערוץ 1.
זבולון אורלב
במבנה הנוכחי של רשות השידור, בתקציב הנוכחי של רשות השידור ובהסכמים שקיימים היום ברשות השידור אי אפשר לעשות שום דבר. אם לא תהיה רפורמה בסיסית בשלושת הנושאים האלה לא יעזור שום דבר. לצערי, יש ארון ספרים עמוס של רפורמות שהכנסת עסקה בהן פעמים רבות. לא היה אומץ לדרג המבצע, לשר הממונה ,לממשלה לוותר על כוחם כדי לאפשר שידור ציבורי ראוי. זה חלק מהתפקיד שלנו והאחריות שלנו.

אין לי טענות לדרג המבצע, יש לי טענות לעצמנו שלנו לא הייתה מספיק מנהיגות להגן על השידור הציבורי מפני פוליטיקאים, מפני שרים ומפני הממשלות שלא ידעו להוציא לפועל את כל הרפורמות האלו. כל פעם שאני פותח את המסך ורואה שערוץ 1 עדיין חי זה הכל נס. מחודש לחודש מזעיקים אותנו ואומרים לנו שאין משכורות. אם הממשלה לא רוצה להחיל רציפות, יכול להיות ששתי הוועדות צריכות ליזום מכוחן הצעת חוק. אני לא יודע מי עוצר. לא ברור לי למה הממשלה לא מנסה להחיל את הרציפות. לא שאני מסכים לכל החוק, אבל יש בסיס על מה לדון. העסק הולך להתמוטט. פה מציעים הצעת חוק שהיא לא לעניין.

יוחנן פלסנר.

היא בטוח לא במוקד העניין.
זבולון אורלב
בשלב הזה היא יכולה לפגוע עוד יותר ברשות השידור.
מיה גורן
רשות השידור נמצאת באיזה שהוא מומנטום שלילי שמביא אותה לקריסה כלכלית. יש לזה הרבה מאוד סיבות. מעט מהן מופיעות כאן. זה התחיל בהסכמי עבודה שנוצרו במהלך השנים. בסופו של דבר זה קשר את ההנהלה להקצות את המשאבים שעומדים לרשותה באופן יעיל ונכון. זה גרם להעדפה או לזליגה של הרבה מאוד תקציבים מתוכן לטובת שכר ותקורות. זה גרם לזה שפחות ופחות רשות השידור השקיעה בשיפורים טכנולוגיים. כידוע לכם אנחנו נמצאים בסביבה עתירת שינויים טכנולוגיים. זה גרם לדה-לגיטימציה של רשות השידור כי היא לא עמדה ביעדים שלה. זה מומנטום שלילי, שהביא אותנו לבעייתיות מאוד גדולה. היום אנחנו נמצאים בגירעון של 50 מיליון שקל.

במהלך 20 שנה פעלו 12 ועדות ציבוריות. אף אחת מהן לא יושמה. לפני שנתיים הוגשה תכנית רפורמה שהמטרה שלה הייתה לזהות את כל בעיות השורש של רשות השידור, ולבנות תכנית אחת אינטגרטיבית שתיתן מענה להכל. התכנית נשענת על המעמד הציבורי, על חוסר התלות שלנו בשינויים במשק. הרפורמה נשענת על כמה רגליים מרכזיות, שאת כולן אנחנו רוצים לפתור בעת ובעונה אחת. הדבר הראשון זה כוח אדם. הגענו עם הועדים ואגודת העיתונאים להסכמי פרישה חתומים. במסגרתם 700 איש הלכו הביתה.
צבי גרזון
הוא פג תוקף.
מיה גורן
הוא הוארך לפני שבוע.
צבי גרזון
הוא פג תוקף לפני חודשיים. אנחנו מתנגדים להאריך אותו. אל תוליכו שולל ואל תשקרו.
מוטי שקלאר
צביקה, אתה אומר דברים שאתה לא יודע. לפני שבוע הגיע מכתב מעופר עיני.
צבי גרזון
היום דיברתי. לא נחתם שום דבר.
מיה גורן
מדובר על הסכמי פרישה עם תנאי פרישה מהטובים שנעשו אי פעם במגזר הציבורי. המטרה של הרפורמה היא להסיט תקציבים מאוד משמעותיים משכר ותקורות לטובת תוכן, שדרוג כל הטכנולוגיות של רשות השידור, רה- ארגון בנכסי הנדל"ן של רשות השידור, מעבר ל-3 אזורים גיאוגרפים ומבנה ארגוני חדש שתואם גוף שידור מודרני. זה ממנף את היתרון היחסי של רשות השידור כגוף התקשרות היחיד בארץ שפועל בכל הפלטפורמות - רדיו, טלוויזיה, סלולר ואינטרנט.

עלות התכנית עומדת על 950 מיליון שקל. אנחנו במו"מ מתקדם עם משרד האוצר לגבי אופן המימון של התכנית הזאת. היום רשות השידור משקיעה 2% אחוז מתקציבה לטובת רכש הפקות מקור. תוך 5 שנים על פי התכנית העסקית שגובשה אנחנו נעמוד על כ-200 מיליון שקל. המשמעות היא 36% מהכנסות הטלוויזיה יופנו לרכש תכנים חיצוניים.
לאה ורון
36% להפקות זה רק מתקציב הערוץ הראשון.
ערן הורן
משנת 2003 יש שחיקה מאוד משמעותית בכל אפיקי ההכנסה. בהתאם לחוק משנת 2004 הופחתה האגרה בשיעור מצטבר של 37%. לצערנו אנחנו עומדים מול קיטון משמעותי בעוגת הפרסום ברדיו, בתשדירים ובחסויות.
מוטי שקלאר
תבינו את הירידה התלולה בהכנסות רשות השידור בסעיפים השונים.
ערן הורן
זה כתוצאה מהפחתת האגרות בחוק וירידה בהכנסות מפרסום ברדיו, חסויות ותשדירים בטלוויזיה.
מוטי שקלאר
האגרה קוצצה ב-36%.
ערן הורן
מרמת הכנסות של כ-950 אנחנו מגיעים למשהו כמו 734.
היו"ר אופיר אקוניס
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאגרה היא בתוואי יורד. עוגת הפרסום, אם אנחנו חוזרים לתוואי של צמיחה במשק, תעלה כפי שגם מעריכים בטלוויזיה. בוודאי מ-2007 ו-2008.
ערן הורן
הרדיו באופן אובייקטיבי נפגע.
יוחנן פלסנר
כל העניין של הרפורמה בנוי על מבנה הכנסות זהה?
ערן הורן
כן. הרפורמה מבוססת בגדול על הסטת משאבים מתחום השכר לתחום התוכן.
מוטי שקלאר
פרישה של 700 עובדים מייתר..
תמנה עורב
מסכום השכר של עובדי הרשות לתחום השכר של אחרים.
קריאה
בלי לפגוע במנהלים.
ערן הורן
מבחינת צד ההוצאות התקציב הוא גירעוני בכ-50 מיליון שקל. הטלוויזיה היא סדר גודל של 40%, הרדיו כ-25%. כל היתר זה תקורות וגביית אגרה. יש פה ניתוח רב שנתי שמראה בגדול שלנוכח השחיקה בצד ההכנסות, תקציבי התפעול, התקציבים היותר גמישים ששימשו לתוכן, נשחקו, כשבשכר אי אפשר לגעת.

היום לא ניתן לדבר על התייעלות ברשות השידור שהיא לא הרפורמה, משום שלמעלה מ-85% מהסעיפים הם הוצאות קשיחות שאין לנו אפשרות לגעת בהם, אם זה שכר שהוא כ-56%, דרך הפצת השידורים.
מוטי שקלאר
תראו את ישראל ביחס למדינות האחרות בהשקעה של המדינה בשידור הציבורי, אפרופו האוצר.
ערן הורן
זה מתבסס על נתוני ה-EBU. זה מחלק את התקציב בהתאם לגודל האוכלוסייה.
יוחנן פלסנר
מה אתה מחשיב הוצאה לשידור הציבורי? מה שנקבע באגרה?
ערן הורן
תקציב ההכנסות של רשות השידור כולל הוצאה לשידור הציבורי.
מוטי שקלאר
תשימו לב לגובה האגרה במדינת ישראל בהשוואה למדינות אחרות.
ערן הורן
השקף האחרון מראה איפה אנחנו נמצאים מבחינת ההשקעה בהפקות, ואיפה אנחנו רוצים להיות.
היו"ר אופיר אקוניס
איפה הממונה על רשות השידור בעניין הרפורמה, בעניין הצעת החוק שעומדת על שולחננו, בעניין הוועד המנהל והמליאה החדשה?
יוחנן פלסנר
כל הרפורמה הזאת דורשת חקיקה. החקיקה הזאת לא עומדת על שולחננו.
היו"ר אופיר אקוניס
גם ברית המועצות לא עומדת על שולחננו, אנחנו מחכים למשרד התקשורת.
אלברט סחרוביץ
אולי כדאי לעשות דיון מיוחד בנושא הרפורמה של רשות השידור. זה נושא מספיק חשוב. הנושא שהתכנסנו בו היום הוא לא הרפורמה.
היו"ר אופיר אקוניס
אנחנו הזמנו ישיבה נפרדת בנושא רשות השידור, אבל לדאבון הלב גם אז נבצר מהשר להגיע. אנחנו מוכנים לקיים ישיבה בכל דקה. מנהלת הוועדה יודעת לתאם עם כל משרדי הממשלה שהוועדה הזאת אחראית עליהם. כולם מגיעים. שר התקשורת היה פה, שר התחבורה יהיה פה בעוד יומיים, השר להגנת הסביבה, שר הבינוי והשיכון.
אלברט סחרוביץ
בניגוד לחבר הכנסת אורלב אני חושב שיש על מה לדון.
זבולון אורלב
יש על מה לדון, אבל כנסת היא לא אוניברסיטה שתדון דיונים תיאורטיים. ממשלה צריכה להניח הצעת חוק. על זה צריך לקיים דיון, אבל לא איזה דיון תיאורטי.
אלברט סחרוביץ
לגבי מינוי מליאת רשות השידור. מדובר בהליך מאוד מייגע ומורכב. כמו שציין היושב-ראש, המליאה הנוכחית פג תוקפה בסוף 2008, כמעט שנה אחרי התהליך. מהיום הראשון שהשר התמנה לתפקידו אנחנו שומרים על העניין הזה. אנחנו, נכון להיום, נמצאים בעיצומו של הליך, קרי לשכה משפטית מול ועדת המינויים. אני מאוד מקווה שתוך מספר שבועות, חודש ימים הסיפור הזה מאחורינו.

לגבי הצעת החוק המדוברת. גם נציגי רשות השידור, גם השר בכבודו ובעצמו וגם נציגת משרד המשפטים היו בדיונים על הצעת החוק. על הצעת החוק בכנסת הקודמת לא יכולנו להחיל דין רציפות כי היו איתה מספר בעיות.
יוחנן פלסנר
האם הולכים להביא יושב-ראש שמחויב לרפורמה ולעקרונות שראינו?
אלברט סחרוביץ
היושב-ראש המיועד הוא אמנון דיק, אדם שיש בעברו ניסיון בסיטואציות כאלו של ועד ותהליך הפרטה. התשובה היא חד משמעית כן.
אחיה גינוסר
אתם מתכוונים להפריט את רשות השידור?
אלברט סחרוביץ
כן. לגבי הצעת החוק קיימנו מספר דיונים. גם הסיכום שלנו עם האוצר היה מאוד ברור. ההתקדמות בנושא של הצעת החוק היא התקדמות של רפורמה. אין לנו על מה לדבר. בלי רפורמה אין על מה לדבר. כל הדיונים הם דיוני אקדמיה. אנחנו נתכנס פה ונדון עד מחר. כל עוד לא תהיה מסגרת מימון ברורה לרפורמה, עם לוחות זמנים..
אורן משה
אנחנו תולים את קיום הרפורמה בקידום תיקוני חקיקה.
מוטי שקלאר
הבעיה היא שכל אחד תולה בדבר אחר.
היו"ר אופיר אקוניס
תיקוני חקיקה על חוק רשות השידור?
אורן משה
אני לא אומר שאנחנו נצמדים בהכרח לנוסח שדובר בו לגבי החלת דין הרציפות. כמו שאלברט אמר, אנחנו דנים בנושאים האלה.
היו"ר אופיר אקוניס
חבר הכנסת פלסנר, זה מאוד לגיטימי ששר שנכנס לתפקידו ומחליף שר אחר מעיר את הערותיו לחוק. עם כל הכבוד לממשלה הקודמת, הוא לא חייב להביא דין רציפות ככתבו וכלשונו.
אלכס מילר
אני לא הייתי ממליץ לאוצר להשתמש בדרך כזאת, כי גם אנחנו בתור חברי ועדת כספים יכולים לבוא ולהגיד שלא יהיה flat עד שתבוא הרפורמה.
אורן משה
להבנתנו הרפורמה ללא תיקוני חקיקה לא תפתור בעיות לטווח הרחוק. הרפורמה תייצר פתרון שביחד עם תיקון חקיקה תאפשר לרשות להמשיך להתקיים על פני זמן. אנחנו לא רואים
שום דרך שבה אפשר להפריד השקעה בעלויות פרישה של עובדים ובטכנולוגיה מבלי שאנחנו מבטיחים את עתיד השידור הציבורי.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
על איזו חקיקה אתה מדבר?
היו"ר אופיר אקוניס
אתה יכול להסביר לחברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ' על החקיקות שאתה מדבר עליהן?
דנה נויפלד
הצעת החוק שפה היא הצעת חוק שהבסיס שלה הוא מדוח דינור. העקרונות נשארו אותם עקרונות. הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי הצעת החוק הוא לשנות את המבנה הארגוני, זאת אומרת להפוך אותה למוסד יותר דומה לחברה ממשלתית במובן הזה שיהיה דירקטוריון או מועצה יותר קטנים ממה שיש היום. היום המועצה היא בת 31 חברים. בתוכה יש ועד מנהל, כשהיחסים בין הוועד המנהל למליאה לא ממש ברורים ויש חפיפה. מדובר על להסדיר שתהיה מועצה מצומצמת, שחלוקת התפקידים תהיה ברורה, שיהיה דרג מנהל שינהל לעומדת דרג של מועצה שיפקח ויתווה את המדיניות. יהיו מתחת למנכ"ל ראשי מדיה, כל אחד בתחומו, כל אחד בעל כישורים.

התיקונים שלנו מתייחסים לאופי המינוי של אותם חברי מועצה כך שיש ועדה חיצונית ממנה לרשות השידור. אופן הבחירה של המנהלים תהיה בצורה מקצועית, על בסיס ועדות איתור. יש גם תיקונים לעניין של מה רשות השידור תשדר. גם המטרות הן ביחס למה שהיה בדוח דינור. שום דבר זו לא המצאה חדשה. יש גם שינוי לעניין קביעת אגרה, על מה גובים את האגרה. היום השידורים עוברים ממקלטי הטלוויזיה לאמצעים טכנולוגיים אחרים.
היו"ר אופיר אקוניס
האגרה זה הדבר הכי ציבורי כרגע, כי כולם מחזיקים את הבקשה על מה יגבו את האגרה. כרגע האגרה היא על אחזקת מקלט טלוויזיה. מה השינוי?
אתי בנדלר
לגבות על מחשב למשל.
היו"ר אופיר אקוניס
זאת ההצעה? נקיים על זה דיון נפרד. על המחשב יגבו אגרה?
אלברט סחרוביץ
מחשב במקום מקלט.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
תוטל אגרה גם על מיקרוגל?
אתי בנדלר
זה יכול להיות על כל מכשירי הטלפון הסלולאריים שאפשר לקלוט איתם שידורים.
היו"ר אופיר אקוניס
זה קצת בעיה.
דנה נויפלד
כאשר ניתן יהיה לקלוט במיקרוגל שידורי טלוויזיה יהיה גם מנגנון שיאפשר גביית אגרה.
היו"ר אופיר אקוניס
להטיל מסים זה לא דבר שהציבור אוהב, גם אם קוראים להם בכל מיני שמות יצירתיים.
אלברט סחרוביץ
אין פה התניה להעביר את החוק בקיום הרפורמה. לא יכול להיות דבר כזה. הכוונה היא להתקדמות מבחינת שני הגופים. אנחנו מבחינתנו נביא את עיקרי הדברים.
אורן משה
קידום חקיקה זה חלק מהרפורמה.
אתי בנדלר
השלמת הליכי החקיקה זה דבר שנתון בידי הכנסת. הכנסת לא תשמש בת ערובה לכך שהממשלה תגמור את הקצאות הכספים.
אלברט סחרוביץ
לגבי לוחות הזמנים. אני שותף להערכות של מנכ"ל רשות השידור ושל נציג האוצר, שאכן בתחילת שנת 2010 נהיה מאחורי סיכום הסכמי העבודה החדשים מול הוועדים, מול ההסתדרות, מול אגודת העיתונאים.
יוחנן פלסנר
לכאורה זה הסיכום של כל החבילה של העובדים.
אלברט סחרוביץ
יש פה שני רבדים עיקריים שכבר הוזכרו, האחד זה המסלול של הממונה, והשני זה המסלול מול אגף התקציבים. האחד כרוך בשני. לא יהיה מימון תקציבי כל עוד לא חותמים על הסכמי עבודה חדשים.
היו"ר אופיר אקוניס
אולי אפשר להביא את התייחסות השר בעניין הצעת חוק רשות השידור בכתב.
רוברט סחרוביץ
ההצעה של האוצר באה לתת חלופה. המתכונת אומרת שבסוף 2009 מסתיימת סמכותו של השר להפחית בשעות השידור, הווה אומר שבהעדר הצעה אחרת מ-1 בינואר 2010 רשות השידור מחויבת להפריש 36%, שזה 180 מיליון מהתקציב שלה. אלה שיושבים כאן מבינים שרשות השידור לא יכולה לעמוד בזה. האוצר הציע מתווה במסגרת חוק ההסדרים, שמחלק את העוגה הזאת ל-5 שנים.
היו"ר אופיר אקוניס
מ-1 בינואר על רשות השידור לפעול בהתאם להוראות התוספת לחוק רשות השידור. זה אומר הפקות בהיקף של 180 שעות שנתיות לז'אנר עליון, כלומר 36% בהוצאות להפקה מקומית.
אלברט סחרוביץ
ב-2005 כשנקבע המתווה הזה של 36% ניתנה לשר סמכות לבוא על פי שיקול דעתו ולהפחית מההיקפים. כל השרים, לרבות השר הנוכחי, מימשו אותה. זה מה שממחיש את המצוקה של רשות השידור בכל מה שנוגע להפקות מקוריות. בתום 2009 הסמכות הזאת תמה.
אחיה גינוסר
שמעתי את דבריו של יושב-ראש ועדת החינוך, מר זבולון אורלב. הוא הציע להסיר את ההצעה כי ההצעה נראית לו לא טובה. אני מסכים איתו במאת האחוזים. במה שיש להצדיק את ההצעה הזאת זה שבסוף השנה הזאת, החל משנת 2010 הרשות מחויבת להפריש 36% מהכנסות הטלוויזיה. על פי הצעת החוק זה לא ברור. אחת הסנקציות פה זה שלוקחים את אגרת הרדיו ממשרד התחבורה. זה לא נשמע כל כך טוב. זה נשמע כאילו נטפלים לרדיו במקום שלא צריך להיות. אני חושב שיש פה היסחפות לאיזה שהוא כיוון.
דנה נויפלד
האגרה היא אגרת רדיו.
אחיה גינוסר
על פי החוק הקיים היום הדבר נתון בידי מליאת רשות השידור וועדת הכלכלה. ניתן לשנות את מידת האחוזים מ-36% לאחוז אחד ללא צורך בשינוי חקיקה. המצב כפי שמוצע על פי הצעת החוק הזאת מרע את מצב רשות השידור, משום שמה שהוא אומר זה שהיא חייבת במינימום של הוצאת כספים, דבר שיכול להיות שהיא לא יכולה לעמוד בו. אם קושרים את הצעת החוק הזאת לרפורמה, אז אפשר לשפר אותה קצת ולעשות בה היגיון. אחרי הרפורמה אפשר לדבר. לפני רפורמה זה חסר שחר לדבר על ההצעה הזאת.
דנה נויפלד
למיטב הבנתי, ואנשי האוצר יתקנו אותי, גובה האחוזים שקבועים כאן נעשו בתיאום עם ההנהלה של רשות השידור. הם תואמו איתם.
מוטי שקלאר
בהתניה שיש רפורמה.
היו"ר אופיר אקוניס
אני מבקש מהיועצת של הוועדה להבהיר את העניין לגבי הסמכויות.
אתי בנדלר
הייתה סמכות לשר להתיר לתקופה מ-1 בינואר 2007 עד 31 בדצמבר 2009 הפחתות בהיקף השידורים ובסכומי ההוצאה המפורטים בתוספת שבהן מחויבת הרשות. כאמור, הסעיף הזה לא יתיר לשר בהחלטה מינהלית להפחית. בהליך של חקיקת משנה רשאית המליאה, ואני קוראת מסעיף 44ג(ה), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת. לשנות את התוספת זאת אומרת לשנות את כל אחד מהרכיבים המופיעים בתוספת, דהיינו את היקף השעות להפקת סוגה עילית, ז'אנר עליון מה שנקרא.
זבולון אורלב
אבל אין מליאה.
אתי בנדלר
שמענו שעומדים בפני סיום מינוי מליאה.
היו"ר אופיר אקוניס
בתחילת דצמבר.
אחיה גינוסר
עד שתהיה מליאה חדשה המליאה הנוכחית היא המליאה החוקית.
חנה מצקביץ
המליאה סיימה את תפקידה, אבל על פי החוק שלנו המליאה ממשיכה לתפקד עד כינון מליאה חדשה. על פי החוק צריך קוורום של 15 חברים, מתוכם יושב-ראש או משנה. מאחר ואין לנו, אז המליאה לא יכולה להתכנס. הוועדות שלה ממשיכות.
זבולון אורלב
הוועדות לא רלוונטיות ל-44ג. בקיצור, חוזרים לשר. חוזרים לשר אם תהיה מליאה.
היו"ר אופיר אקוניס
אחרי שאתם מגיעים להסכמות על המליאה ועל היושב-ראש זה עובר למליאת הממשלה. גם נשיא המדינה בדבר הזה.
זבולון אורלב
אני מאוד מכבד את הדיונים על הרפורמה ברשות השידור, על חשיבותו של השידור הציבורי. מי כמוני נשא יותר נאומים בשבחו של השידור הציבורי, בחיוניות שלו מנקודת מבט תרבותית, חינוכית וערכית. אוי לנו היותנו כמדינה דמוקרטית בלי השידור הציבורי, שהוא אחד מאבני היסוד של קיום החיים הדמוקרטיים והתרבותיים שלנו. כשרוצים לברוח מעניין מתחילים בדיונים תיאורטיים. אין כאן דיונים תיאורטיים, יש דיונים מעשיים. יש הרבה רפורמות. יש רפורמה כזאת ואחרת. כל הרפורמות היו טובות, רק לא היה כוח לבצע אותן. לא את הנחישות לבצע אותן, ולא את המנהיגות לבצע אותן.

אני מאוד אשמח אם השר, שאני מאוד מעריך אותו באופן אישי, ייקח מנהיגות. אם הוא יצליח להעביר את הרפורמה זה לדעתי יהיה הישג פוליטי בלתי רגיל של השר. זה ייזקף גם לזכותה של הוועדה, שצריכה לאשר את הרפורמה הזאת.עד שאנחנו באים להסדיר את הרפורמה בינתיים גם צריך לחיות. עם הצעת החוק הזאת רשות שידור לא יכולה לחיות. או שעושים רפורמה, או שלא עושים רפורמה.

אני מציע לא לאשר את החוק הזה. אני מציע ששנינו נבוא בדברים עם השר. צריכים להחליט על איזו אופציה הולכים, האם הולכים על אופציה שממנים מליאת רשות שידור ומשתמשים בסעיף הזה שהיועצת המשפטית של הוועדה הקריאה, או שהשר מוכן יציע הצעת חוק כדי להאריך את סמכותו.
רוברט סחרוביץ
התחלנו.
זבולון אורלב
בסדר, מה אבל אם נתקעים? אנחנו לא רוצים - חס וחלילה - בבואנו לתקן את רשות השידור להעמיד אותה במצב שב-1 בינואר יוגש בג"ץ. אני רואה את כל אותם גופים שיגישו בג"ץ למה רשות השידור לא ממלאת אחר החוק של 36% להפקות מקור מהכנסות של הטלוויזיה. ברור לגמרי שזה יהרוס את רשות השידור באותו יום. הצעתי להטיל על 2 יושבי-ראש הוועדה המשותפת הזאת להיפגש עם השר בדחיפות כדי לגבש אסטרטגיה, כאשר רק אז נכנס את הוועדה ונחליט.
היו"ר אופיר אקוניס
אתה מציע להסיר את הצעת החוק שעומדת ופוצלה.
זבולון אורלב
לא להסיר, רק לא לקדם אותה.
היו"ר אופיר אקוניס
הסרנו אותה.
זבולון אורלב
אני לא רואה שהכנסת תאשר את החוק הזה. חבל לנו להתעסק. נבוא בדברים ונראה לאן פנינו מועדות. אי אפשר להשאיר את רשות השידור תלויה באוויר ב-1 בינואר.
מוטי שקלאר
אני מזכיר נשכחות, למרות שזה היה לפני 3,4 חודשים. אנחנו ראינו בחיוב את הצעת החוק הזאת. כמובן בהתניה שיש רפורמה. אז הצענו הצעת פשרה שאומרת שרשות השידור תקצה 15 מיליון שקל לטובת הפקות מקור מחוץ לרשות שידור, האוצר יעמיד מולנו עוד 15 מיליון שקל כדי להתחיל לייצר תחילה של מימוש הרפורמה שבסופו של דבר זה כסף לתוכן.
היו"ר אופיר אקוניס
כך סיכמנו את הישיבה הקודמת.
מוטי שקלאר
להערכתי, אם האוצר יסכים לכך וידחה את יישום החוק במובן הזה של 15% של 2010, שהם 67 מיליון שקל לסוף השנה, אבל בינתיים יוציא 30 מיליון שקל, בין אם יש רפורמה ובין אם אין רפורמה..
זבולון אורלב
הוועדה המשותפת תמכה בכך. האוצר לא נתן תשובה חיובית.
מוטי שקלאר
המצגת שהראתה ש-85% מתקציב רשות השידור הולך להוצאות קבועות, זה אומר שהמינימום שאנחנו הולכים להוציא זה 10,15 מיליון שקל, לא יותר מזה.
אורן משה
העמדה שלנו לא השתנתה. הרוב המוחלט של התקציב הוא כספי ציבור שמקורם באגרות. לא נראה לנו מוצדק להגדיל את היקף ההוצאה הציבורית לרשות השידור.
מוטי שקלאר
זה גזירות שלכם.
יוחנן פלסנר
מה האוצר היה מוכן לתת אד-הוק?
אורן משה
כלום.
מוטי שקלאר
הצענו בפעם הקודמת לתת 15 ושהם יתנו 15.
היו"ר אופיר אקוניס
כנבחר ציבור ועל דעת נבחרי הציבור ממפלגות אחרות אין שום כוונה להפריט את רשות השידור, יש כוונה לקיים בה רפורמה מקיפה ויסודית. אנחנו מקיימים את הדיונים האלה כדי לסייע לרשות השידור ולשידור הציבורי להתחזק בתחום הסמכות שלהם כמשדרי רדיו וטלוויזיה ציבורית. אף אחד מהמפלגות לא מתכוונת להפריט את רשות השידור.
תמנה עורב
לא הוועדה הזאת. אני מדברת על האוצר.
היו"ר אופיר אקוניס
הממשלה היא חלק מהמדינה. אין מדיניות כזאת.
זבולון אורלב
כדי להפריט צריך לשנות את החוק.
גדי בן-יצחק
שמעתי מחבר הכנסת אורלב על מבנה רשות השידור, על תקציב רשות השידור והסכמים. מה שזז כאן בעזרת האוצר זה לקצץ את ההסכמים הקיבוציים. חלק גדול מהעובדים הולכים הביתה. זה נקרא פרישה, אבל זה פיטורים. אחרים יורדים בהכנסתם. זה הדבר היחיד שכאילו סגרנו. איפה הבניינים? מי הוריד לו את החובות שלא העובדים יצרו כדי שיהיה לנו בניין מפואר? איפה האנטנות שהמדינה הורידה לשידורים בערבית? נעזוב את רשת ב' שלא שומעים בביתו של המנכ"ל. על זה לא דיברנו. העובדים אשמים? האוצר מסכים לעניין הזה. מי שייעשה את השידורים יהיו העובדים הישראלים בתנאי שהם לא יעבדו בבניין הטלוויזיה הישראלית, כי שם העובדים הם סינים.
יוחנן פלסנר
אני מברך את שני יושב-הראש על קיום הדיון המשותף. אני חושב שזה חשוב. חבר הכנסת אורלב כבר שבע קרבות ודיונים בעניין הזה, אבל המשבר הוא משבר שלא נפסק וחייבים לטפל בו. הזירה של הכנסת בשלה כדי לטפל בנושא הזה. אני לא אכביר מילים על חשיבות השידור הציבורי ברמה הלאומית. אני חושב שזה חשוב בצורה בלתי רגילה שהערוץ מחויב לדמוקרטיה, לקיום השיח, לייצר תכנים שייצרו את מדורת השבט במובן החיובי של המילה, את הקולקטיב, שייצגו את אותם דברים שדורשים ליבון. דיבר על זה המנכ"ל, אבל נדמה לי שהוא נתן דוגמאות מההווה. ברור לכולם שבהווה יש הרבה בעיות. יש הישגים אדירים מהעבר, אבל יש גם הרבה בעיות. זה דבר שכולם מסכימים עליו. השאלה איך מגיעים מפה לעתיד, איזה חזון יש של שידור ציבורי, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממקומות אחרים. כשמדברים על רפורמה תמיד חוזרים על אותם עקרונות. אמרתם עקרונות דינור.
היו"ר אופיר אקוניס
ועדת צוקרמן עוד לא עלתה פה.
יוחנן פלסנר
תמיד זה אותם העקרונות. מדברים בסופו של דבר על אותם העקרונות, כשמדובר בגדול על הנושא של הסכמי עבודה, על הנושא של שינוי המבנה הארגוני בחקיקה. הדבר החדש לי שבפעם הראשונה אני שומע שהאוצר לא מוכן לתת איזה שהוא סכום. הוויכוח הוא לא על גובה הסכום, אלא על קיומו של סכום אד–הוק לצורך קיום רפורמה. ברור שצריך לקיום הרפורמה לקנות את הרפורמה בכסף.
אורן משה
לקידום התיקון הספציפי שעל שולחן הוועדה כרגע.
יוחנן פלסנר
אני לא מדבר על זה. אני מדבר על הרפורמה כולה. אני חושב שהדבר הזה הוא חלק מאותה מגמה. בכלל יש בעיה במדיניות הציבורית, אבל בהקשר של שוק התקשורת אנחנו רואים טלאי על טלאי על טלאי. זה לא ביקורת על הממשלה, אלא על הממשלות בכלל שלא מסוגלות להסתכל בראייה כוללת על שוק הטלוויזיה. מביאים פה חקיקה שפותרת חלק ועוד חקיקה שפותרת חלק. האחריות שלנו היא לא לקבל את הדברים האלה, אלא לבקש לגבש ראייה כוללת.

מדברים פה על אותם 35% . הם מאוד חשובים כי הם יכולים לייצר את אותה סוגה עילית שברישיונות אנחנו מפחיתים לערוצים המסחריים ואומרים להם שהמודל הכלכלי לא מאפשר להם לעמוד ברף כל כך גבוה.

אדוני היושב-ראש, יש כבר ניירות, תגישו לנו אותם. אנחנו נכרוך את הנייר של השידור הציבורי, את הנייר שעכשיו נותנים לנו על רישיונות וזיכיונות יחד עם נייר בנושא רגולציה , קרא לזה ברית המועצות. לא יכול להיות שיגידו לי לדון ברישיונות בלי שאני אדע איזו רגולציה. שמענו את האחראית על הרגולציה, שאומרת שהיא לא אוכפת. אולי היא צודקת. אולי היא בכלל לא משתמשת בכלים שעומדים לרשותה. איך יכול להיות שהיא אומרת שהיא לא אוכפת? שלושת הדברים האלה חייבים להיות נידונים ביחד, עם ניירות שהממשלה נותנת לנו. כל עוד אין את הדבר הזה אני לא חושב שאנחנו צריכים להמשיך להיות חותמת גומי לאשר הצעה כזאת שהיא טלאי על טלאי. זאת עמדתי והצעתי.
היו"ר אופיר אקוניס
חותמת הגומי כנראה לא תפעל היום כי אנחנו לא עומדים לאשר את ההצעה הזאת.
מוטי שקלאר
אני מציע שהוועדה המשותפת תבוא לביקור ברדיו ובטלוויזיה. אין טוב ממראה עיניים לחוש באופן בלתי אמצעי את מצבה של רשות השידור.

יש מקום להקלות ב2- וב-10. אם נצליח להגיע ל-200 מיליון שקל באופן מודולרי ניתן יהיה להפחית מ-2 ו-10 מחויבות. אני לא אומר את זה רק מהכובע הזה, אני אומר את זה גם מהכובע הקודם. אמרתי את זה גם אז.
יוחנן פלסנר
מה שהוא אומר זה שפה יש מקום ללינקז' בניגוד למקומות אחרים.
אבישי כפיר
אני מבקש להתייחס לכל הנושא של התאריכים שנדחו וכל פעם שאמרו שהרפורמה הזאת תקרה והיא לא קרתה. אתם מאוד אופטימיים. יש פה אופטימיות זהירה שבתחילת 2010 זה יקרה. אני שואב אופטימיות ממה שאמר חבר הכנסת אורלב לגבי שיתוף הכוחות בעניין הזה. בואו ניקח תסריט, שהוא ראלי לא פחות, שזה לא יקרה ושוב נבוא עם אותם 9 מיליון שקלים פתטיים ב-2010 וננסה לעשות יצירה מקורית ברשות השידור וזה לא יקרה. יש את אותם 35 מיליון שקלים שמר שקלאר מבקש. הוא ירד על הברכיים כדי לבקש שהאוצר יזרים את הכסף. תלכו על התסריט שזה לא יקרה ב-2010. זה ריאלי. תיקחו בתוך תכנית העבודה שלכם, שיש סיכוי שהרפורמה לא תקרה ול-2010 נגיע בעוד חודשיים ועל המסך נראה אפס. יש פה תהליכים עד שזה קורה. זה לא יקרה מהיום למחר.

אי אפשר לבוא לערוץ 10, לוותר לו במיליוני דולרים ולהגיד שאין 15 מיליון שקלים לעזור לערוץ 1 כדי להגיע ל-30 מיליון שקל. זאת אטימות שהדעת לא סובלת. אל תלכו על שיווי משקל שנגיד שעל ערוץ 1 נשים את כל הכסף של סוגה עילית, ובערוץ 2 נרד לשעשועים. יש את המחויבות שלהם. הם לקחו את זה על עצמם במסגרת החוק. צריך להקפיד על קוצו של יוד שיעמדו בזה. היינו כיוצרים יותר מידי בישיבות כדי לראות איך מוותרים במספרים מטורפים לאנשים שלקחו על עצמם התחייבות ולא עשו כלום. כך ערוץ 1 בהיסטוריה שלו התגלגל. אם יש פה הזדמנות אני מברך ואני מקווה שהיא תקרה. הייתי יותר מידי במפחי נפש כדי לראות שהיא לא קרתה. אני מניח ומתפלל שהיא תקרה. אני מבקש מכם להפעיל את כל משקלכם הציבורי שאם זה לא קורה יוזרמו אותם 30 מיליון שקל – 15 של מר שקלאר, 15 מהאוצר.
מיטל בשרי
המועצה לצרכנות רואה חשיבות בחלק הזה של הצעת החוק כך שיהיה כסף צבוע להפקות מקור. לא ייתכן שמתוך 600 מיליון שקל של אגרת הרשות יהיו רק 2% שיגיעו להפקות שאותם זכאי הציבור לראות. אנחנו מגיעים לכאן בשנתיים וחצי האחרונות ומדברים רק על הרפורמה ועל הבראת רשות השידור, כאשר לא מדברים על הזכויות של הצרכנים עצמם. אף אחד לא מטפל בזה. אי אפשר לדאוג רק לרשות השידור, כאשר הצרכן יצביע ברגליים ולא יראה ואז לא יהיה שום ערך לשידור הציבורי. הגיע הזמן לדאוג לציבור הן בהצעת החוק הזאת, בתיקון החקיקה או ברפורמה עצמה, להכניס את הקטע של לצבוע כסף לציבור כדי שהציבור יקבל את מה שמגיע לו ואת מה שהרשות מחויבת לעשות.
היו"ר אופיר אקוניס
הוועדה המשותפת תומכת בקיום רפורמה בשידור הציבורי וסבורה שלא ניתן להמשיך ולהשאיר את רשות השידור במצב בו במשך שנים שואפים לרפורמה אבל בפועל היא לא מתקיימת. אני ויושב-ראש ועדת החינוך ניפגש עם השר הממונה, כדי לוודא התקדמות בפועל של ההליכים הנדרשים לקידום הרפורמה. עד אז מחליטה הוועדה להימנע מקידום הצעת החוק הזאת.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15

קוד המקור של הנתונים