PAGE
14
ועדת הכנסת

12.10.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 40

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום שני כ"ד בתשרי התש"ע (12 באוקטובר 2009) בשעה 10:30

א. קביעת מסגרת הדיון:

1. להודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב

הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב.

2. להצעות סיעות קדימה, רע"מ-תע"ל-חד"ש-בל"ד ומרצ להביע אי אמון

בממשלה.

ב. בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות החוק הבאות:

1. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 100) (החמרת הענישה בעבירות רכוש), התשס"ח-2008 (מ/372).
2. והצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית),

התשס"ח-2007 (כ/188).

ג. בקשת הממשלה להקדים את הדיון בהצעות החוק הבאות:

1. הצעת חוק התעבורה (החלת הוראת פקודת התעבורה על רכבת מקומית – הוראת

שעה), תש"ע-2009.

2. הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 6), התש"ע-

2009.

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

זאב אלקין

רחל אדטו

רוברט אילטוב

אברהם מיכאלי

מנחם אליעזר מוזס

שלמה מולה

ציון פיניאן

אייל ינון – מזכיר הכנסת

ירדנה מלר-הורוביץ – סגנית מזכיר הכנסת

עו"ד מאור דבוש – משרד הפנים

עו"ד חוה ראובני – לשכה משפטית, משרד התחבורה

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

שרון רפאלי

1. להודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב

הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב.

2. להצעות סיעות קדימה, רע"מ-תע"ל-חד"ש-בל"ד ומרצ להביע אי אמון

בממשלה.

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. אנחנו נמצאים בפתחו של כנס החורף. אני רוצה לאחל לכולנו, חברי הוועדה, חברי הכנסת, עובדי הבניין, שיהיה לנו כנס מוצלח, שיהיו ויכוחים נוקבים והכרעות חשובות, אבל שנדע לעשות הכול בנועם הליכות ובאופן ענייני, ואם אפשר גם באופן יעיל. גם זה לא יזיק.

רק בתור קריאת ביניים רציתי לברך את היושב ראש החדש.

תודה רבה.

קביעת מסגרת הדיון. יש לנו היום דיון משולב: הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ותוכנית הממשלה למושב הקרוב והצעות אי אמון של סיעות קדימה, רע"מ-תע"ל-חד"ש-בל"ד ומרצ. על-פי מה שהיה נהוג בעבר ומה שנהגנו לעשות בדיונים בהצעות אי אמון במושב הקודם, אני מבקש להציע שתי הצעות: ראשית לגבי הדיון היום, כמובן, ידברו קודם כול נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה ויושבת ראש האופוזיציה ללא כל הגבלת זמן; אחריהם אני מציע לקבוע 10 דקות לכל אחד ממציעי אי האמון, ובעקבותיהם שלוש דקות לכל אחת מהסיעות האחרות.

אני מציע שאת ההסדר הזה לגבי הצעות אי האמון נקבע מראש עכשיו לתקופה של חודש פשוט כדי לייתר את הדיון הזה. עם זאת בכל פנייה שתהיה אליי בכל שבוע נתון לקיים דיון בסוגיה הזאת מכיוון שמישהו ירצה לסטות מהקביעה הזאת אני מתחייב לקיים דיון בעניין הזה. כלומר זה לא יגרע מהאפשרות לקיים דיון אם ירצו. אבל אני מציע שנקבע את זה ככלל כדי שאם זה יהיה מקובל, ובשבוע מסוים אף אחד לא יראה קושי בעניין הזה לא יהיה צורך לקיים כאן סתם ישיבה, ואנשים יוכלו להתפנות לעבודה בוועדות האחרות.

התייחסויות, אם ישנן, בבקשה.

בדרך כלל דיון כזה לא לוקח יותר מ-10-5 דקות. אנחנו לא יודעים מהם הנושאים בהצעת האי אמון, ולכן לא כדאי לקבוע מסגרת הדיון, אלא להשאיר את זה כפי שזה היה נהוג עד עכשיו.

עם אופציה לשינוי.

הקביעה היא עקרונית עם התחייבות שלי שבכל פעם שאתבקש יתקיים דיון בכל שבוע שירצו. יכול להיות שיהיה שבוע שאנשים יגידו שזה בסדר שיהיו שלוש דקות מראש, וזה יכול לחסוך לנו כאן דיון מיותר.

מאידך יכול להיות מצב שלא כל האופוזיציה תגיש הצעת אי אמון, אלא רק נניח קדימה, ואז מסגרת הזמן יכולה להיות יותר רחבה. לכן אם אנחנו מגבילים את עצמנו עכשיו זה מגביל את האפשרות הזאת.

אני מקבל את התיקון של חברת הכנסת אדטו שהכלל הזה יחול במצב שיש לפחות שתי הצעות אי אמון של מספר סיעות יחד. בכל מקרה אחר, אוטומטית נקיים דיון, אבל שוב – מעבר לזכות שתהיה בכל שבוע נתון לבקש דיון, והוא יקוים.


אני מבקש להביא את ההצעה להצבעה על שני מרכיביה.

כדי שזה לא יהיה ברמה טכנית אפשר אולי בתחילת ישיבה של אותו שבוע להזכיר שהעניין הזה הוסכם רק לשים את זה על השולחן.

אין שום בעיה.


מי בעד? פה אחד; נגד – אין; נמנעים – אין. ההצעה אושרה.

ב. בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות החוק הבאות:

1. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 100) (החמרת הענישה בעבירות רכוש), התשס"ח-2008 (מ/372).
2. והצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח-

2007 (כ/188).

אני עובר לנושא השני: בקשת יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 100) (החמרת הענישה בעבירות רכוש), התשס"ח-2008 (מ/372); והצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח-2007 (כ/188).


יושב ראש ועדת החוקה חבר הכנסת רותם מסר לי שהוא מנהל כרגע ישיבה- -

ואני מסכים לייצג אותו.

כן, הוא ביקש מחבר הכנסת מיכאלי. בבקשה.

שלא יפילו לנו את זה.

לא, ארבל תוכל לתת הצגה של הנושא בקצרה.

מדובר בבקשה למיזוג שתי הצעות חוק: הצעת חוק פרטית והצעת חוק ממשלתית. שתיהן עברו קריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אבל על שתיהן חל דין רציפות. לפי סעיף 122 לתקנון מתבקשת ועדת הכנסת לאשר את המיזוג כך שהם יוכנו יחד לקריאה שנייה ושלישית. מדובר בתיקונים לחוק העונשין בנושא של החמרת ענישה- -

זה לא חוק דרומי, זה חוק אחר.

זה נגד הרעיון שעושים להם כבשלהם ברכוש שלהם.

זה בנושא החמרת ענישה על עבירות רכוש.

הערות?

הממשלה תמכה גם בהצעת החוק הפרטית?

שוחחתי עם היועצת המשפטית של ועדת חוקה, ולפי מה שהיא אמרה לי, חברי הכנסת המציעים את הצעת החוק הפרטית הסכימו לעבוד לפי נוסח הצעת החוק הממשלתית שהוא רחב יותר. אז בעצם הנוסח שיכינו לקריאה שנייה ושלישית הוא הממשלתי.

חבר הכנסת המציע הוא שי חרמש.

יש שם הרבה מציעים.

נכון, אבל הוא הראשון שהוליך את זה.

מי בעד? פה אחד; מי נגד? אין; מי נמנע? אין. ההצעה אושרה.

ג. בקשת הממשלה להקדים את הדיון בהצעות החוק הבאות:

1. הצעת חוק התעבורה (החלת הוראת פקודת התעבורה על רכבת מקומית – הוראת

שעה), תש"ע-2009.

2. הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 6), התש"ע-

2009.

אני עובר לסעיף השלישי – תוספת לסדר היום: בקשת הממשלה להקדמת דיון בהצעות החוק הבאות לפני הקריאה הראשונה: הצעת חוק התעבורה (החלת הוראת פקודת התעבורה על רכבת מקומית – הוראת שעה), תש"ע-2009; והצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 6), התש"ע-2009.

אני רוצה להעיר הערה אחת מקדימה לפני שנשמע את נציגי המשרדים הנוגעים בדבר. לדעתי, השימוש בכלי של פטור מחובת הנחה צריך להיעשות בזהירות ומשורה ולא כעניין שבשגרה. אחרי דין ודברים שהיו לי עם נציגי הממשלה שוכנעתי שביחס לשתי הצעות החוק האלה בגלל סד זמנים ומכיוון שהיינו בתקופת פגרה ארוכה, ולכן אי אפשר היה להביא אותן לדיון בשלב קודם, יש צורך לקדם ולסיים את הדיון באופן מיידי. הסכמתי להביא את ההצעה בשלב הזה רק לפטור מחובת הנחה בקריאה ראשונה, כלומר זה לא פטור מחובת הנחה בכל הקריאות. אם נתבקש ויהיה צורך אחר כך בפטור מחובת הנחה בקריאות נוספות אנחנו נבחן את העניין לגופו. ההערות המקדימות האלה חשובות כדי שיהיה ברור שהנושא הזה הוא לא מסלול אוטומטי שכל מה שיתבקש כאן מיד יתבצע.


נמצאת כאן נציגת משרד התחבורה.

רק הערה כללית בעניין הזה: מכיוון שיושב ראש הקואליציה נמצא כאן, יש לומר שנהגנו מנהג מאוד מקמץ להקדמת דיון. גם הקואליציה נוהגת כך נכון לעכשיו. אפשר לחשוב על זה מחדש, ואחר כך נראה לפי ההתקדמות של החוקים, כי אנחנו בקושי מקבלים הקדמות חוק, אלא אם כן מנהלת הקואליציה מחליטה- -

זה מעניין כי כבר 10 שנים הרכבת הקלה הזאת נחפרת בירושלים, אז מה קרה היום?

אני מכיר את הנושא כי אני עומד בראש השדולה לקידום התחבורה הציבורית, וכפי שתשמעי פה יש משהו שצריך לתקן מידית כי הוא פשוט מעכב את כל ההרצה של הנושא. בבקשה, עו"ד ראובני מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה.

בעוד פחות משלושה שבועות אמורה להתחיל תקופת הניסוי של הרכבת הקלה, דהיינו הפעלה ניסיונית בלי נוסעים. הרכבת תתחיל לנסוע על המסילות ככל שהן קיימות במשך תקופה של כשנה- -

במקום חפור היא תיעצר?

בכל מקום שיש מסילות.

אבל יש מסילות - - - באמצע הכביש.

בסוף נגיע לכל הנתיב, והמטרה היא לבחון את הפעילות של הרכבת בתוך התנועה של ההפעלה שלה, של השתלבות והתיאום עם התחבורה הקיימת. בניגוד לרכבת הכבדה שנוסעת על רצועה מיוחדת רק לה הרכבת הקלה דומה יותר לאוטובוס; יש שם הולכי רגל, יש שם מכוניות, רמזורים, תמרורים, וכולם חיים יחד.

אנחנו עושים הפעלה בלי נוסעים למשך תקופה של כשנה. החקיקה שתסדיר את כל ההפעלה המסחרית נמצאת בשלבים מתקדמים של הכנה, ותוגש לכנסת. יש מרכיבים הטעונים אישור של ועדות הכנסת למיניהן ושל המליאה במהלך המושב הקרוב. כרגע אנחנו מדברים על חקיקה שדרושה רק לתקופת הניסוי שתאפשר הסדרה, אכיפה וענישה במסגרת הנורמה התעבורתית הרגילה של ההפעלה של הרכבת. אנחנו רוצים לעשות אמירה, שהיא מבחינה משפטית רק כדי להסיר ספק, שאכן דיני התעבורה חלים על הרכבת הקלה, הרכבת המקומית בירושלים. זאת בעצם האמירה של הצעת החוק הזאת, ואנחנו מבקשים פטור מחובת הנחה כיוון שתקופת הניסוי אמורה להתחיל בסוף החודש, ואם לא תהיה חקיקה תקופת הניסוי לא תתחיל, והממשלה תהיה במצב של הפרה של ההתחייבות.

מה שאתם מבקשים עכשיו זאת דוגמה נוספת לכל המחדל האדיר והנוראי הזה של הרכבת הקלה בירושלים. הרכבת הקלה בירושלים נחפרת, הורסת את חיי העיר הזאת זה שמונה שנים. פתאום עכשיו הניסוי הזה שהיה צריך להיות חלק מעוגן בחוזה ובהסכם של עיריית ירושלים, החברה לרכבת הקלה – זה היה ידוע שיהיה ניסוי, זה לא דבר שנפל היום, וזה לא היה דבר שנפל לפני הפגרה. מה קרה פתאום עכשיו? מה פתאום נזכרתם עכשיו? לא היה ידוע שצריך יהיה ניסוי? פתאום עכשיו זה דחוף לנו? רק שיהיה ברור: אני רוצה שהרכבת הזאת תיגמר, כי היא צרה צרורה ומחדל שעוד הרבה ייכתב עליו. אבל הרשלנות להביא את זה לחקיקה מהירה על דבר שהיה כבר צריך להיות שמונה שנים מסודר, זה לא נולד אתמול. אני כבר קוראת במקומונים של ירושלים שהניסוי הזה מתחיל לפני חודשיים, אז היום אנחנו נדרשים לפטור את זה מחובת הנחה?

הטיפול בחקיקה שדרושה לצורך הפעלת הרכבת הקלה נמשך כבר מספר שנים, זה לא שזה התחיל אתמול. אני אישית מעורבת בזה כבר משנת 2003 או 2004. יחד עם זאת ככל שהתקדמנו נדרשו עוד מרכיבים, וזה נושא שנוגע רוחבית למספר משרדים; עבדנו במתכונת אחת, והיינו בטוחים שאנחנו הולכים במסלול מסוים. ברגע האחרון הדיונים במחלוקות הוכרעו, והסיכום במשרד המשפטים היה שהדרך שהיינו בטוחים שאנחנו הולכים בה של חקיקת משנה תוך פרשנות של פקודת התעבורה שחלה, ואין שום צורך בשום חקיקה כדי להגיד שפקודת התעבורה חלה. משרד המשפטים בסופו של דבר הכריע שאי אפשר לקבל את זה, וחייב אותנו למסלול הזה. מבחינתנו אנחנו עמדנו לומר אמירה שלדעתנו, הגדרת רכב בפקודת התעבורה כוללת רכבת קלה, ושאפשר להפעיל את זה בדרך הזאת, ונדרשות תקנות תעבורה מסוג שאינו טעון אפילו אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת, והיינו מוכנים לכך. זה דבר שעלה ברגע האחרון מתוך הבירורים הבין-ממשלתיים שנכפה עלינו. אנחנו במשרד התחבורה היינו ערוכים עם כל מה שצריך כבר לפני פרק זמן.

כל הדבר הזה התגלה לכם לפני שבועיים?

אני מודה שההכרעה הסופית בנקודה הזאת נפלה למחרת ראש השנה. אבל זה אחרי שנים של דיונים.

זה בדיוק מה שאני אומרת. ההתנהלות הביזיונית של הרכבת הקלה בירושלים שעוד הרבה ידובר בה.

אני שמח מאוד לשמוע את ההערה שלךָ גם בנושא של חקיקה מזורזת. אני זוכר שגם במושב הקודם אמרו לנו כל הזמן שהכול דחוף. ובאמת, כשאני שומע שההכרעה התקבלה רק אחרי ראש השנה זה מחזק בדיוק את ההרגשה הזאת. אני לא רוצה להאשים, אבל אני לא בטוח שנותנים מספיק כבוד לבית המחוקקים, ובאמת התאריכים צריכים להיות - - -. גם אם משרד המשפטים היה רואה הערות הוא היה יכול להעיר את ההערות האלה לפני כן, ולא היה צריך לחכות עד הרגע האחרון.

קודם כול, אנחנו נסכים; כרגע לא נוכל לעצור את התהליך הזה, אבל אנחנו נאשר את זה במחאה כי הדבר הזה יחזור אלינו שוב- -

אז למה לאשר?

- - מה שקורה בתהליכי חקיקה נוספים נושאים אחרים מתעכבים בגלל זה, גם אם זה חקיקות פרטיות וגם אם זה חקיקות ממשלתיות. למה זה צריך להיות בצורה חפוזה? אני אומר את זה לאו דווקא בהקשר של המקרה הזה בלבד. צריך להבהיר לממשלה ולחברי הכנסת שכשמעבירים הצעות חוק פרטיות יש לעשות את זה בצורה ראויה, שמחייבת את בית המחוקקים להביא - - -

אני הייתי רוצה לשאול את נציג משרד המשפטים למה הם התעכבו. אני לא מוכן לעכב את זה. לכן אנחנו לא עושים את עבודתנו נאמנה. אבל במקרה הזה צריך לאשר ולמחות ולהגיד שכל חקיקה שבאה "תוך כדי" צריך לעצור אותה, וצריך להיות מאוד ברור לכל משרדי הממשלה, לאו דווקא למשרד התחבורה בלבד.

אני, ברשותכם, מבקש להצטרף לדברים של חברי הכנסת אדטו ומולה. בשעתו יזמתי דיון יחד עם חבר הכנסת דב חנין בוועדת הכלכלה בנושא הרכבת הקלה גם בירושלים וגם בתל-אביב והתגלתה שם תמונה מאוד קשה לא רק בנוגע למה שקורה בשטח – כמובן הדברים לא מכוונים באופן אישי כלפי מישהו, אבל התגלתה תמונה קשה מאוד גם בכל מה שקשור לתהליך המשפטי.

יש רושם שהפרויקט רץ, וכל פעם שמתעורר קושי אז יושבים על המדוכה ופותרים אותו מן הצד החקיקתי ולא נעשית עבודת הכנה חקיקתית מראש בעניין הזה, כפי שהיא מתחייבת. להבדיל למשל ממה שנעשה בכביש 6. נעשו כל מיני הסדרים שהקלו אחר-כך את הטיפול בבעיות שנוצרו בדרך. אנחנו העלינו כבר באותה ישיבה בוועדת הכלכלה בקשה, בוודאי לקראת הנושא של הרכבת הקלה בתל-אביב, כך שהממשלה תבחן תוך שיתוף פעולה בין משרד התחבורה לבין משרד המשפטים להביא חוק שיסדיר כל מיני הוראות מיוחדות לגבי פרויקטים לאומיים בהיקף כזה שיאפשרו להתגבר על הבעיות המשפטיות והטכניות שמתרחשות בדרך. קיבלנו את הרושם שיש נתק קשה מאוד בין משרד המשפטים לבין משרד התחבורה בנושא הזה. לפחות סמנכ"ל משרד התחבורה אמר בישיבה בצורה מפורשת שהוא לא מקבל את שיתוף הפעולה שהוא היה צריך לקבל ממשרד אחר. אני לא יודע אם זה נכון או אם זה לא נכון.

מה שכן, חשוב שבפתח הטיפול ברכבת הקלה בתל-אביב צריך לבוא עם חוק מסודר שיסדיר את הדברים האלה: את פתרון המחלוקות, את היחסים בין הרשויות המקומיות, משום שעדיף להעביר כאן תהליך של חודשיים-שלושה של חקיקה מסודרת בעניין הזה על פני זה שאחר-כך לאורך הדרך ניקלע לכל הבעיות הרבות האלה שאנחנו נתקלים בהן בפרויקט בירושלים. אני מבקש שהדבר הזה יועבר, ברשותך, גברת ראובני, לגורמים הנוגעים בדבר אצלכם לא מתוך גישה של התחשבנות של מה שהיה בעבר, אלא מתוך רצון קונסטרוקטיבי לעשות משהו יותר נכון לעתיד.

עם זאת, כפי שאמר חבר הכנסת מולה, בוודאי שאנחנו לא נרצה לתרום עיכובים נוספים, ולכן כיוון שזה המצב כרגע אנחנו בהחלט רוצים בכנסת לתרום את תרומתנו ולחלץ את צוואר הבקבוק, לפחות במקומות שזה תלוי בנו.

אני מעוניין להתייחס. כירושלמי אני מודע לתקלות של רכבת התקלה או רכבת הקללה, איך שקוראים לזה. זה בינתיים המצב של זה. אני רואה כאן בדברי ההסבר לחוק את כל מה שיחול בעניין שנה של ניסיונות ברכבת, אבל אני לא רואה את המודעות לכך שהציבור צריך להתרגל למצב של רכבת כזאת. מה בעניין להרגיל את הציבור כדי שגם הוא יחיה את הניסוי הזה? בחו"ל זה דבר טבעי; באירופה נולדו עם זה, יודעים להיזהר מזה, לא רק כלי רכב. כאן אני לא רואה בהצעות האלה התייחסות לבני אדם; אני רואה רק התייחסות לכלי רכב, רכבת – איך זה יפעל זה מול זה. מה הניסוי לגבי הציבור?

עצם ההפעלה של הרכבת כיום בלי נוסעים נועדה בדיוק למטרה הזאת: להרגיל את כלל משתמשי הדרך זה לזה. הניסוח של החוק הוא ניסוח טכני של הצרכים, ולכן הוא לא מדבר על הולכי רגל, כי הולכי רגל הם אותו דבר מול רכב ומול רכבת קלה, אנחנו לא מתערבים בזה.

לא, זה הבדל גדול, זה מה שאני אומר לך. בן אדם נולד – הוא יודע שיש כלי רכב, אבל הוא לא רואה רכבת קלה כאן בארץ.

בוודאי, בניסוח של החוק לא יהיה צורך כי ההחלה של פקודת התעבורה מתאים. אין צורך לעשות תיאומים, לכן אין לזה התייחסות בניסוי. אבל המטרה של הניסוי היא בדיוק זו שחבר הכנסת מדבר עליה: שכולנו נתרגל לחיות עם הרכבת הקלה, ואין הכוונה רק לרכב, אלא גם להולכי רגל. זה מאוד חשוב לגביהם כי יהיו מקומות שלא יהיה בהם גידור, אלא מין מדרחוב משולב. כולנו צריכים לחיות יחד זה עם זה – זאת המטרה של תקופת הניסוי, כשאנחנו בלי נוסעים ובהדרגתיות אנחנו מתחילים להכניס את הרכבת הקלה למרקם התחבורה העירוני.

זה לא מוזכר.

כי החוק לא מסדיר תקופת ניסוי, אלא רק מאפשר את כלי האכיפה והענישה. בשביל זה אני צריכה את החוק. אז אני לא צריכה לדבר על הולכי רגל, אלא רק על רישוי של נהגים ועל הרכבת והדינים שלה. לכן החוק לא צריך לדבר בכלל על הולכי רגל ולא להתייחס אליהם. תקופת הניסוי עצמה, מטרתה לסגל את כולנו זה לזה.

חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני לא רוצה להיכנס למהות, כי אנחנו בסך הכול מדברים על הקדמת דיון, והדיון המהותי יהיה במליאת הכנסת. אבל האם הגורמים המקצועיים באמת חשבו על הניסוי לשלב את זה עם פקודת התעבורה בתיקון תקנות שיתייחסו גם למה שחבר הכנסת מוזס אמר? זה לא מוזכר פה.

יש גם מערך שלם של תקנות תעבורה.

זה רשום איפשהו?

כן, הן תקנות שמוגשות לוועדת הכלכלה השבוע. למשל בעניין חציית מסילה, על הליכה על מסילה. תקנות כאלה יוגשו בחקיקת משנה, לא צריך בשביל זה חקיקה ראשית. זה מוגש במקביל לחוק הזה לוועדת הכלכלה במסלול הרגיל בלי קיצורי דרך. נוסף לכך לקראת ההפעלה הקבועה, אם ירצה השם בשנה הבאה, אנחנו מדברים על מערך שלם של תיקון של פקודת מסילות הברזל שמסדיר את המקצועות, את סמכויות המנהל, את הרישוי של הכלים ושל הנהגים ודיני תעבורה מפורטים ומדויקים יותר בנוגע לנוסעים ולחנייה. כל המכלול הזה נמצא אצלנו בשלבים אחרונים של הכנה. כפי שאמרתי קודם, הנושא הזה בהכנה כבר משנת 2004-2003. יש לזה הרבה מאוד מרכיבים בהרבה דברי חקיקה שכולם נמצאים בתהליכים שונים של הכנה לקראת הסיום של זה ולנקודת ההפעלה.

תודה רבה. מי בעד אישור הפטור? 7; מתנגדים – אין; נמנעים?

אני נמנעת.

נמנע -1.

הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 6), התש"ע-

2009. עורך דין מאור דבוש, בבקשה.

בדצמבר 2003 הוקמה המועצה האזורית אבו-בסמה, ולפי הסעיף המקורי בצו המועצות האזוריות הבחירות אמורות להתקיים 4 שנים לאחר כינונה של המועצה הראשונה, ויש הערכות שאפשר למשוך את זה עד 6 שנים לאחר כינון המועצה האזורית. דהיינו, אנחנו צריכים לקיים את הבחירות בדצמבר 2009. מכיוון שהמועצה לא מוכנה גם בתחום המוסדות שהיא צריכה להקים שצריכים לקיים אותה וגם כלכלית ותכנונית, אנחנו מבקשים לאשר לשר הפנים שיקול דעת לקיים את הבחירות במועד מאוחר יותר כדי שהמוסדות יהיו מוכנים לקלוט - -

מי נמצא שם היום בראש המועצה?

יש מועצה- -

מועצה ממונה?

מי עומד בראש?

אני לא זוכר.

מתי צריכות להיות הבחירות? למה זה דחוף?

הבחירות צריכות להיות בדצמבר 2009.

אז למה זה פטור מחובת הנחה?

מכיוון שהמועצה לא מוכנה- -

לא, תסביר לי, אם זה דצמבר 2009, למה לחכות שבוע זה כל כך עקרוני?

העניין הזה דחוף. אנחנו צריכים לפתור- - -

כי אם יש בחירות צריכים להתחיל- -

תהליך הבחירות צריך להתחיל חצי שנה מראש.

הדחיפות היא ברורה.

אני רוצה לחזור על הערתי הקודמת בעניין הדחיפות – לא היה ידוע שבדצמבר 2009 יש בחירות? זה נולד עכשיו? לא ידענו את זה לפני חודשיים-שלושה?

ידענו. אנחנו מנסים להעביר את זה כבר המון זמן.

זה ממש קלסי מבחינתי לניצול לרעה ולזלזול של "חובת הנחה". זה בדיוק חוזר למה שאמר קודם שלמה מולה; תאריך הבחירות היה ידוע קודם, והיו ידועים הקשיים. היה ברור למשרד הפנים שאם הם יביאו את זה לכאן הם יצליחו להעביר את זה בדרך הזאת ולפטור מחובת הנחה. דיברנו על כך שהמשרדים, כולל משרד המשפטים, צריכים להבין שיש סדר ודין ואי אפשר לבקש את הפטור הזה. פה מאחר שהתאריך היה ידוע, הדחיפות שפתאום יש לנו עוד חודשיים – דצמבר 2009 – הייתה ידועה כבר לפני הרבה זמן. לדעתי, לא נכון לאשר הפעם את הדבר הזה.

תודה. חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רציתי להפנות את תשומת לבה של חברת הכנסת אדטו שלפני חודשיים הייתה פגרה, לכן הם בוודאי לא יכלו להביא את זה למליאה- -

חודשיים פחות 13 יום.

שלושה חודשים.

שלושה חודשים.

לכן האפשרות היחידה, אם אפשר לבוא אליהם בטענות שהם יכלו להביא את זה, הייתה ביולי. לכן דווקא זה שמשרד הפנים חיכה לראות אולי יש אפשרות לקיים בחירות- -

ואז הם היו במועד ב' ובמועד ג' כדי להשלים, והם לא השלימו.

מעשה כזה של דחיית בחירות הוא לא דבר שבשגרה ולא קל, וכדאי לשבת שבעה נקיים לפני שמגיעים אליו. לכן זה שמשרד הפנים חיכה עד לרגע האחרון- -

שאלתי אם זה יש לפני זה עוד חמישה ימים, אז יש לזה עוד זמן.

צריך לברך את משרד הפנים על כך שהוא חיכה עד הרגע האחרון, כי הוא לא רץ מיד לבטל בחירות ולתת סמכויות ייחודיות לשר הפנים ולקדם חקיקה שהיא ייחודית למקום מסוים. עושים את זה בלית ברירה, ובטח לא בלב קל.

כמובן, זה לא המקום לדון בתוכן החוק; בזה ידונו בוועדת הפנים – כן צריך או לא צריך, מוצדק או לא מוצדק, משמעותו של התקדים הזה- -

במליאה קודם.

במליאה, ואחר-כך בוועדה, אם המליאה תאשר את זה. לכן הדיון כאן חייב להיות רק על הדחיפות. דווקא בגלל הפגרה לזכותה של הממשלה ייאמר שאפשר ללכת יותר בקלות על פטור מחובת הנחה כי דברים דחופים באמת אי אפשר היה להגיש לא לפני שבוע ולא לפני שבועיים, אלא רק לפני שלושה חודשים. אם זה היה מגיע בשבוע רגיל בהחלט היינו יכולים לשאול למה לא הגישו את זה שבוע קודם עם הפטור. במקרה הזה, בהחלט ראוי לבקש פטור כי תושבי האזור צריכים לדעת אם יש בחירות או אין בחירות, והמועמדים צריכים לדעת אם הם מתמודדים או לא, וכמה שיותר מהר הכנסת תכריע לכאן או לכאן, כך יוטב.

אני מציע לתת להם פטור לקריאה שנייה ושלישית.

לא. אני אומר מראש: אני מאשר את הפטור רק לקריאה ראשונה, ואם נתבקש אחר כך נביא את זה שוב.

לכמה זמן הדחייה?

אנחנו נותנים שיקול דעת לשר הפנים להחליט. כשהמועצה הראשונה תהיה מוכנה לערוך בחירות שר הפנים יקבע, ותוך 30 יום יהיו בחירות.

את זה ועדת הפנים תחליט אם היא רוצה לשנות.

יש מועצות אזורית- - -

בגלל המקרה המסוים הזה של אבו-בסמה.


רבותיי, יש בעיה אמיתית בסוגיה הזאת שטוב שנדרשים לה ויקבעו הסדרים שיהיה יותר פשוט לקיים אותם בפועל. אני אומר את זה כמי שבא מעיר חדשה שהייתה במועצה ממונה. כל תהליך המעבר לבחירות הוא לא פשוט. אבל זה לא במגרש שלנו. בנסיבות שהיטיב לתאר אותן חבר הכנסת אלקין, כפי שאמרתי בתחילת הדיון, בגלל הפגרה ובנסיבות האלה וכשמדובר במועד בחירות, יש מקום לאשר את הבקשה.

את השאלות הרציניות צריך לשאול בוועדת הפנים.

בוודאי.

אני עובר להצבעה. מי בעד הבקשה? 7 בעד; נגד – 1; נמנעים – אין. הבקשה אושרה.

אני מודה לכולם. יום טוב.

הישיבה ננעלה ב-11:10