PAGE
40
הוועדה לפניות הציבור

20.10.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 23

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, ב' בחשוון התש"ע (20 באוקטובר 2009), שעה 13:00

פניות ציבור לגבי השירות הניתן לאזרחים על ידי חברת הדואר –

ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב-10 ביוני 2009.

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר
אורי אריאל

אחמד טיבי

אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין

יוליה שמאלוב ברקוביץ’

אורן לביאן
- סמנכ"ל בכיר, מפקח בנק הדואר, משרד התקשורת

יגאל לוי

- סמנכ"ל בכיר דואר, משרד התקשורת

שמעון שוהם
- מנהל בכיר, אגף הדואר, משרד התקשורת

שמעון בן דוד
- יועץ בכיר לשר התקשורת, משרד התקשורת

אבי הוכמן
- מנכ"ל, חברת הדואר

הרצל ברמג
- מ"מ המנכ"ל, סמנכ"ל רגולציה, חברת הדואר

חיים מזעקי
- סמנכ"ל תפעול, חברת הדואר

שירה יגיל
- עוזרת מנכ"ל, חברת הדואר

ברק זיו

- עוזר מנכ"ל, חברת הדואר

עו"ד פרלי שר
- פרקליטה בכירה חקיקה ותעריפים, חברת הדואר

שמואל גרינברג
- סגן ראש עירייה, עיריית בית שמש

יוסף גולדהירש
- עוזר סגן ראש העיר, עיריית בית שמש


בתיה רויטבור
- ממונה על פניות הציבור, מועצה מקומית קרית יערים

ג'ניפר הול
- מועצה מקומית קרית יערים

נחום גיטלר
- חבר מועצת העיר, עיריית מודיעין עילית

משה מוטרפרל
- חבר מועצת העיר, עיריית מודיעין עילית

יוסף שטרית
- סגן ראש העיר, מועצת העיר בית"ר עילית

אורי הולצמן
- יו"ר ועדת הדואר, מועצת העיר בית"ר עילית

יצחק פכטר
- חבר מועצת העיר, מועצת העיר בית"ר עילית

עו"ד רדא ג'אבר
- תושב טייבה

שלומית אבינח

מירב שמעון

סמדר לביא – חבר המתרגמים בע"מ
פניות ציבור לגבי השירות הניתן לאזרחים על ידי חברת הדואר –
ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב-10 ביוני 2009.

כפי שאתם יודעים, כשאנחנו מקיימים את הישיבות בחדר הזה, זה אומר שהישיבה משודרת, לכן הכללים כאן הם טיפה יותר מוקפדים. אנחנו כרגיל פותחים את הישיבות שלנו עם היכרות בין כולם. אנחנו תיכף נעשה את זה, אבל אני רוצה קודם כל לקדם בברכה את חברת הכנסת מרינה סולודקין שמשתתפת איתנו קבוע, במיוחד בנושאים האלה שנוגעים ישירות לציבור ולתושבים, ובמיוחד בישיבות מעקב, זו לא ישיבה ראשונה שלנו, זו ישיבה שנייה וישיבה חשובה לא פחות מהישיבה הראשונה. בשונה מהוועדה הקודמת אנחנו זוכרים שהפעם בא המנהל הכללי, אבי הוכמן. בפעם הקודמת הוא התנצל שלא יכול היה להיות, הוא לא היה בארץ, אבל הפעם הוא איתנו. אנחנו גם מודעים לכך שיש לנו מכתב מפורט כתשובה לישיבה הקודמת שדנו בזה, ותיכף נפרט אותו.

אנחנו רוצים לציין במיוחד כאן שאנחנו יודעים שדואר ישראל כמשמעותו זה דואר ישראל. נכון שהצטרפה לזה המלה 'חברת' דואר ישראל ואנחנו מודעים לכך, אבל קודם כל בבסיס זה דואר ישראל. זה חברת הדואר שקיימת מאז קום המדינה, היא משרתת אותנו לכל אורך הדרך, אנחנו יודעים שזאת החברה שאנחנו רואים אותה כחברה מרכזית לנתינת שירותי דואר וכל הנלווה לכך. אנחנו גם מודעים לכך שכיום, בשונה ממה שהיה פעם, כל שירותי התקשורת התרחבו, מה שהיה פעם זה לא מה שקיים היום, יש הרבה אלטרנטיבות לדואר, יש דואר אלקטרוני, שעל כל ענפיו וכל שכלוליו והוא רק משתכלל מיום ליום, אבל עם כל זה, מתן השירותים הבסיסיים של הדואר נשאר על ידי דואר ישראל. גם אין לזה תחרות, יש תחרות בכמה דברים, יש תחרות במשלוחי דואר, אבל יש דברים שרק דואר ישראל נותן, כגון דואר רשום, דואר של המדינה ועוד ועוד.

בתחילת דברינו אז רצינו לראות האם הדואר היום מצליח לעמוד בקצב ההתפתחות של התקשורת. אנחנו מדברים מכמה היבטים. מההיבט הראשון אנחנו רוצים לדעת ולראות האם הדואר מתייעל, האם הוא היום זמין. היום יש לאנשים דואר שהוא זמין להם, הם יכולים להגיע אליו, או שדואר אחד משמש 50,000 תושבים, או שהוא משמש 40,000 תושבים, מה קורה בכל הפריפריות, כולל מחוץ לקו הירוק. זה נושא מאוד מכובד והדואר מחויב לתת את השירות למקומות האלה. זה שירות קשה, איך אנחנו מתמודדים עם השירות הקשה בכל הפריפריות. אנחנו גם מדברים על אמינות. אם אדם יודע שהוא שולח דואר ויש אמינות ברמה סבירה שהדואר יגיע, או שהוא צריך לחשוש באחוז יותר מדי גבוה שהדואר לא מגיע. האם הוא מגיע מספיק בזמן. מה משך הזמן שדבר דואר מגיע לאנשים לבית? אנחנו יודעים שנעשים סקרים, אנחנו רוצים לשמוע את התוצאות של הסקרים האלה.

אנחנו אמרנו דבר אחד. אנחנו רוצים להביא למצב שהיום הדואר לא יהיה מקום שאנשים לא יאהבו ללכת אליו. אנחנו נמצאים היום במצב שאנשים פונים אלינו ואומרים 'יש לי חבילה בדואר', כשהוא רואה את הטופס שיש לו דואר רשום או דואר אחר, הוא מרגיש כאילו קיבל בשורה לא טובה, שהוא צריך לעמוד היום בדואר ולחכות. האם משך הזמן שמחכים בדואר זה זמן סביר? אני זוכר שכשאנחנו היינו צעירים היו אומרים, התור של קופת חולים. לצערי, אדוני המנכ"ל והאדונים האחרים, אני חושב שאנשים היו אומרים שהתור בדואר הוא התור הארוך ואנחנו רוצים להשתחרר מהדבר הזה. אנחנו יודעים שיש לדואר ישראל כוונות טובות, אנשים מוכשרים שעומדים בראשו, משקיעים הרבה ויש התייעלות, אבל אנחנו רוצים לגעת בכמה נקודות ששמנו עליהם דגש בפעם הקודמת ואנחנו נתחיל ממש בקצרה למנות אותם. דיברנו על אמנת שירות, האם יש בדואר אמנת שירות, תכנית מפורטת לגבי פריסת סניפים והוספת סניפים, מה קורה, כמו שהזכרתי בתחילת דבריי, בדואר הנע, שיפור חזות ואחזקה של מרכזי החלוקה. כפי שידוע, בהרבה מקומות אין סניפי דואר, לא מחלקים את הדואר לבית, אלא יש מרכזי חלוקה, איך הם נראים, איך הם מתוחזקים וההנגשה שלהם לנכים. אנחנו גם דיברנו על איך הדואר מעביר תקשורת לציבור כשנוצרת תקלה, דואר לא מגיע, או במקומות אחרים כשסניפים נסגרים, בערים מסוימות כל חג הסוכות הדואר היה סגור, האם זה נכון והאם הציבור יודע מזה?

חברת הכנסת מרינה סולודקין דיברה על כך שצריכים להיות עובדים שיודעים שפות נוספות על העברית בסניפי דואר, במיוחד במקומות ריכוז של מקבלי שירות שהם דוברי שפות אחרות.

לאחר מכן אנחנו גם עברנו לערים. דיברנו על אריאל, אם יש לוח זמנים של חלוקה. אריאל כדוגמה. תושבי ביתר עילית – דיברנו על להגדיל את הסניף, דיברנו על אי נגישות לנכים. הנציגות של תושבי יהודה ושומרון על החלפת הרכבים ברכבים חדשים יותר, שיהיו יותר נעימים ונגישים וגם אזורי החלוקה היו ישנים ולא מותאמים להיום ולא מתוחזקים מספיק. בקרית יערים ביקשו לפתוח סניף דואר, כמו כן דיברו על השעות הלא קבועות שהדואר מגיע ואין שום קשר עם הנהגים, כדי לדעת אם הוא מאחר באמת או שזה רק איחור של כמה דקות. דיברנו על בית שמש, שסניף אחד משרת ציבור גדול ועדיין לא נפתח הסניף השני. דיברנו על כך שבמודיעין עילית לא מקבלים את כל השירותים בסניף הדואר, כמו הוראת קבע ודואר שליחים. השלטון המקומי דיבר על כל החזות של סניפי הדואר. דיברנו גם על פתיחת עוד סניפים בכמה מקומות. בסופו של דבר אנחנו יודעים את הקשיים מולם דואר ישראל מתמודד ועם כל זה אנחנו חושבים שיש עדיין מה לשפר, במיוחד שיש רצון לשפר.

אנחנו נציג את האנשים בסבב מהיר ולאחר מכן ניגש ישירות לעניין.

(סבב היכרות).

אנחנו תיכף נשמע את הדברים. כנראה גם המנהל הכללי של הדואר שם לב שרבים מהמשתתפים פה מוצאים עניין לבוא פעם שנייה, אנשים שנושאים בתפקידים, חברי מועצה, סגני ראש העיר, ונמצאים אנשים שאכפת להם וחשוב להם מכיוון שהדואר הוא היום נושא שחשוב לאנשים ולציבור ומתייחסים אליו ודורשים גם שירות בהתאם. אומרת לי גם מנהלת הוועדה, שלומית אבינח, שגם ערוץ הכנסת משדר את זה פעם שנייה, בגלל החשיבות, ומי כמוהם יודע מה הציבור רוצה לשמוע ומצפה.

כנהוג בישיבות כאלה, אנחנו נותנים סבב קצר לחברי הכנסת להגיד את דבריהם ואחרי זה נפנה לפונים.

אני דיברתי בישיבה הקודמת, היום אני רוצה לשמוע את המנהל הכללי.

ראשית, אני רוצה להודות לך על המעקב, כי יש הרגלים פה שמעלים נושא ויש טענות, לפעמים גם תשבחות, ואז שוכחים ממנו וזהו, וטוב וראוי שיהיה מעקב כמו שאתה עושה. זה אחת.

שתיים, ראיתי את המכתב ששלחת למנהל הכללי וב-1 לחודש זה 1 לאוקטובר, יש בו חלק מהשאלות ששאלנו ואני רוצה להציע למנהל הכללי שיענה, כפי שצוין במכתב, או אולי ירחיב ויגיד אם יש דברים שאתה חושב שפה, הוועדה, חברי הכנסת, יכולים לעזזור לדואר ישראל. לפחות ממכתבך עולה שיש תחרות לא הוגנת, ואם זה אכן כך, אולי יש מקום לשפר את זה אז יכול להיות שחברי הוועדה יירתמו לעניין.

תודה רבה לך, חבר הכנסת אריאל. אני רק אסביר את מה שאמרת, ממש בקצרה, כי לא כולם ראו את המכתב, אבל המנהל הכללי יפרט. לדוגמה, בדואר הכמותי, יש היום חברות מתחרות, הן יכולות לתת הנחות, דואר ישראל לא יכול לתת. אני קיבלתי פניות מאנשים ששואלים מדוע בדואר ישראל אין הנחה על דואר כמותי. התשובה היא שדואר ישראל רוצה מאוד והוא לא יכול בגלל שהוא מחויב למחירון, שם אין הבדל אם זה דבר דואר אחד או כמות.

אנחנו כרגיל נותנים לפונים קודם כל לדבר ולהגיד את מה שיש להם, אבל במקרה הזה אנחנו נבקש מהמנהל הכללי שייתן התייחסות קצרה, מתומצתת ואז נעשה סבב בין הפונים ואז מי מטעמך יוכל להשיב. בבקשה, אדוני המנהל הכללי, תסקיר ובמיוחד התייחס אל מה שאנחנו דיברנו.

יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת, אני מודה לכם על הזכות שנתתם לי לבוא לכאן ולהביע שוב את עמדת חברת דואר ישראל ומה חברת דואר ישראל עושה.

ראשית, אני רוצה להודות לך, יושב ראש הוועדה, שנענית גם להזמנה שהוועדה תבקר בחברת דואר ישראל ותוכל לראות מקרוב איך החברה פועלת ומה החברה עושה.

אני רק רוצה להודיע לך, אדוני, שאנחנו נקיים סיור ואנחנו נודיע על תאריך בזמן הקרוב, עוד לא נקבע תאריך מדויק.

אני רוצה לומר, בראשית דבריי, ואולי אני אומר את זה בהכללה, אבל הנושא של שירות לקוחות ושירות של חברת דואר ישראל זה הנושא המרכזי שיושב על סדר היום שלי כמנהל כללי. חברת דואר ישראל היא חברה שנותנת שירות לכל עם ישראל, כפי שאמרת, אדוני היושב ראש. אנחנו החברה שמחויבת, על פי חוק, לתת שירות אוניברסלי ואנחנו לא רואים בזה נטל, אלא אנחנו רואים בזה גם הזדמנות מבחינת היכולת שלנו להגיע לכל מקום במדינת ישראל ולתת את השירותים.

חברת דואר ישראל, מזה למעלה משלוש שנים, חווה שינוי רגולטורי שממשלות ישראל החליטו בעבר, וגם הממשלה הנוכחית ממשיכה במדיניות, של פתיחת שוק הדואר לתחרות ולמעשה הייתי אומר כמעט רוב התחומים היום בנושא הדואר הם פתוחים לתחרות. אנחנו הופענו לא אחת בוועדת הכלכלה של הכנסת בעבר והבענו חלק מההסתייגויות שלנו לגבי אופן וצורת פתיחת שוק הדואר לתחרות. היות וחברת דואר ישראל היא החברה היחידה שמחויבת למתן שירות דואר אוניברסלי, המתחרים לא מחויבים לתת שירות אוניברסלי וכמובן שזה יצר כל מיני, הייתי אומר בעיות שוק בנושא אופן התחרות.

למעשה בדואר הכמותי, נכון לרגע זה, חברת דואר ישראל איבדה למעלה מרבע מהשוק הזה לטובת המתחרים, כאשר המתחרים באופן טבעי מתרכזים במתן שירותים בערים הגדולות ובמרכזי היישובים בארץ ולא בפריפריה. חברת דואר ישראל כיום היא היחידה שנותנת את שירותי הדואר בפריפריה, בכמות ובהיקף של שירותי הדואר, ואנחנו נותנים את זה חמישה ימים בשבוע. סניפי הדואר למעשה אפילו פתוחים שישה ימים בשבוע, חלוקת הדואר ניתנת חמישה ימים בשבוע.

אני חייב לומר עוד משפט אחד כרקע. רשות הדואר, טרם הפיכתה לחברת דואר ישראל, עמדה בפני משבר כלכלי קשה מאוד, עד כדי קריסה. הקמת חברת דואר ישראל בעצם שינתה את הסביבה המשפטית, העסקית, שבה החברה עובדת, אבל זה חייב מערך התייעלות והסכמים קשים מאוד שגם העובדים וגם ההסתדרות היו צד לכך, כולל הצורך להיפרד מ-450 עובדים שנפרדנו מהם והם בעצם עזבו את הדואר, והתחייבויות של חברת דואר ישראל, לגבי מסגרות כח אדם, ומה אנחנו יכולים להעסיק, כאשר אם אנחנו לא עומדים במסגרות האלה, אנחנו גם עלולים לקבל קנסות ועונשים אחרים ולכן המערכת היא מערכת מאוד מאוד הדוקה, כאשר תמיד בתוך המסגרת הלוחצת הזאת הנושא של שירות לקוחות, פיתוח שירותים וההשתדלות שלנו לתת שירות כמה שיותר טוב, עומד במרכז העניין.

באשר למספר בעיות שעלו בוועדה הקודמת, שחלקן גם טופלו, ואני כתבתי את זה במכתב, וחלק אנחנו נצטרך להמשיך ולטפל. אין פה בחלק מהדברים איזה שהם פתרונות קסם מהיום למחר, כי זה לפעמים גם עניין של תהליך. לדוגמה, הנושא של החלפת רכבים בדואר נע. אנחנו נמצאים בתהליך רכש של החלפת רכבים. החלפת רכבים כאלה זה תהליך של למעלה משנה, כי אלה גם רכבים שצריכים לעבור מיגון מיוחד. זה לא עניין של ללכת לספק ולקנות רכב, אלא זה ללכת לקנות רכב ואחר כך כמעט להפשיט את הרכב שקיבלנו ולבנות אותו מהתחלה עם כל המיגונים, ואלה תהליכים מאוד מאוד ארוכים שגם נושא ביטחון וביטחון המדינה קשורים בעניין הזה, ולכן התהליכים הם תהליכים ארוכים ולא תהליכים של זבנג וגמרנו.

אנחנו משתדלים לפתוח סניפים חדשים בהתאם לצורך, כאשר העניין כאן הוא התפתחות של יישובים, גידול באוכלוסייה, פיתוח עסקים, אבל אנחנו לא יכולים לפתוח את כל הסניפים ואת כל היחידות שאולי היינו רוצים. אני חייב לומר, אנחנו גם עובדים באיזה שהיא מסגרת והמסגרת זה הרישיון הכללי שמשרד התקשורת הנפיק לחברת דואר ישראל ואנחנו עושים את כל המאמצים לעמוד במסגרות של הרישיון, כולל הנושא של מספר יחידות דואר שיש במדינת ישראל.

באשר לדוגמאות הספציפיות שעלו בישיבה הקודמת, אז אני מניח שיושבים גם נציגי היישובים כאן שיוכלו להביע את דעתם, אבל אני יכול לומר שיש עדיין מספר מקומות, ואני מתחיל במקומות שקשה לנו כרגע, שעדיין אני מודע לכך שלא נתנו פתרון. אני לוקח לדוגמה את בית שמש. בבית שמש יצאנו לשישה מכרזים על מנת לפתוח שם סוכנויות נוספות. לצערי הרב, גם במכרז האחרון כבר נבחר סוכן, הוא כבר החל את ההכשרה שלו ואז ברגע האחרון, ממש לפני הפתיחה של הסוכנות, הוא הודיע שהוא לא רוצה להיות סוכן והנה אני מוצא את עצמי שוב פעם בפני תהליך של בחירת סוכן חדש בבית שמש וכתוצאה מכך, לצערי הרב, לא שיפרתי את השירות בבית שמש. אני חייב לומר שאני באופן אישי ביקרתי מספר פעמים בבית שמש, כדי לראות מקרוב, בלי הודעות, בלי ביקורים ממלכתיים מה שנקרא, אלא אני מגיע באופן אישי, בשעות הפעילות, בהפתעה גם, כדי לראות את העבודה בעצמה, ואני חייב לומר שיצאתי מבית שמש לא שמח ולא שבע רצון ובהחלט בית שמש מבחינתי זה מקום שאנחנו חייבים להמשיך ולטפל ולתת שירות.

כנ"ל למשל בשכונת רמות בירושלים, שיצאנו למכרז. נבחר שוב פעם סוכן ואחרי שהוא התחיל את תהליך ההכשרה הוא הודיע שהוא לא רוצה, והנה אני נמצא, שוב, במכרז בשכונת רמות בירושלים, על מנת להביא את עצמי למצב של שירות טוב. אני יודע שיש תור ארוך וזמן המתנה ארוך ברמות. אני לא אוהב את זה, אבל אני כרגע פועל בהתאם לתנאי השטח על מנת לשפר את זה כמה שיותר מהר.

אדוני היושב ראש, זה מאוד מוזר שאנשים הולכים למכרז, זוכים, ואחר כך... אולי יש איומים עליהם?

אומרת חברת הכנסת, מה הסיבה שאנשים... אני קיבלתי לכאן ממישהו שהיה מועמד ועבר אפילו תהליך, התקבל כמנהל סוכנות, אז הוא מסביר שקודם כל יש דרישות של לימודים. נניח שזה מוצדק, רוצים 12 שנות לימוד ועוד דברים כאלה. אחרי זה הוא צריך ככה; הוא צריך לשכור מבנה מראש, הוא צריך לצרף חוזה על זה, והוא גם לא יודע בעצם אם הוא יזכה או לא, אבל הוא צריך כבר לצרף חוזה. אומרים לו, 'אתה רוצה להיות סוכן? תביא מקום שאתה חושב שאתה יכול---

אני אסביר.

אנחנו מדברים על סוכנות, שאנחנו יודעים שהיום חלק מדואר ישראל לא פותח בעצמו אלא נותן לזכיינים שיפתחו עבורו, תמורת עמלה. דרך אגב, כשמדבר המנהל הכללי הוכמן על רמות, שזו שכונה של למעלה מ-50,000 תושבים שיש סניף דואר אחד, שהיתה לזה עוד שלוחה והיא נסגרה בגלל שהתברר שהגירעון בחודש מאותו סניף אולי מגיע ל-1,000 דולר. זה היה לפני כמה שנים. תראה מה קרה. 1,000 דולר, לכן סגרו. הסוכן היה, הוא דיבר איתי באותו זמן, עוד לא הייתי בכנסת, עוד הרבה קודם, הייתי בעיריית ירושלים ופנו אליי, אבל בדואר אמרו 'אנחנו רוצים להתייעל, אנחנו לא יכולים לפתוח מקומות שלא רווחיים, גם ב-1,000 דולר לחודש אנחנו לא יכולים לעמוד'. תראה כמה זמן מחכים עדיין לפתיחה של אותה סוכנות על ידי מישהו אחר, למעלה משלוש שנים.

אני יודע שהוועדה מצולמת, אני כבר נותן התחייבות. בגלל 1,000 דולר אני לא מתכוון לסגור שום סוכנות. זה שיהיה ברור. שום סוכנות לא תיסגר בגלל 1,000 דולר, זה בוודאות.

אנחנו מדברים על מרחקים ושכונה ענקית, זה עיר שיש לנו בה רק סוכנות דואר אחת.

צריך שהמבנה יהיה לא לפחות מ-40 מטר רבוע, שזה אומר שהשכירות יקרה. מדברים על כך שכנראה ההשתתפות של הדואר מאוד מאוד נמוכה במה שנותנים, אולי משהו כמו 200 שקל ולא נותנים לסוכן שום דבר לעשות בסניף הדואר. הוא לא יכול למכור, ואולי גם בצדק. אנחנו ערים וגם דיברנו על כך שסניפי דואר נראים כמו סופרמרקט ופחות דואר. אמרנו שחוץ מזה שלא מוכרים שם קולה, כמעט הכל מוכרים שם. למשל שחברת הדואר יכולה להעסיק עוד עובד, מחייבים אותו להעסיק בלי שיש לו שיקול דעת בעניין. יכולים להגיד לסוכן 'אנחנו דורשים ממך, תעסיק עוד מישהו, אנחנו נביא לך ואתה גם לא יכול להתנגד לדבר הזה'. חוץ מיום כיפור ויום העצמאות, זה צריך להיות פתוח תמיד, בערבי חגים וכולי, והמציאות היא שסוכני הדואר נאלצים, כדי להתפרנס ולהתקיים, למכור מחוץ לדואר בולים, לעמוד מול מוסדות כדי שיוכלו להתקיים. ועוד יותר מכך, הם מקבלים מהדואר את מה שמגיע לסוכנים בשוטף פלוס 60, כך שמי שרוצה לפתוח אומר שהוא לא יכול---

אני אומר---

פנה אליי אחד שהיה מועמד, הוא אומר לי 'עכשיו תבין למה אני לא...'. אז אדרבא יש לך עכשיו את ההזדמנות ל---

אני אענה. עם חלק מהדברים שאמרת אני יכול להזדהות, בחלק מהדברים העובדות לא משקפות את המציאות.

אני חייב קודם הערה אחת, ואני שמח שנענית להזמנה לבקר בדואר; סניפי הדואר, וכולל סוכנויות הדואר, בהשקעה מאוד גדולה, שינו את חזותם והם לא נראים היום בצורה שהם נראו בעבר, אלא כל סניפי הדואר, כולל סוכנויות, נראים היום בחזות אחידה מתוך כוונה להקים רשת קמעונאית אחת שנראית אותו דבר בכל מקום ומקום ואנחנו משקיעים הון עתק בנושא חזות הסניפים. אנחנו שינינו את הסניפים, היום יש פלזמות, יש מערכות לניהול תורים. כל הסניפים היום נראים בצורה שונה, כולל השקעה שאנחנו עושים אצל הסוכנויות.

באשר לנושא הסוכנויות בשאלה שהעלתה גם חברת הכנסת כאן; לנו יש בעצם בית דואר. בית דואר זה בדרך כלל בעיר גדולה שבעצם מרכז סניף דואר ואת כל נושא הדוורות של אותה עיר תחת קורת גג אחת, יש לנו סניפים שאלה סניפים בבעלותנו. אלה סניפים שרק נותנים בעצם שירותי דלפק ויש לנו סוכנויות שזה, כמו שאמר חבר הכנסת, זכיינות שאנחנו נותנים זיכיון לאדם לפתוח סוכנות דואר ואז סוכנות הדואר נראית דואר לכל דבר, והיא נותנת את שירותי הדואר ככלל. אני רוצה לומר שיש לנו למעלה מ-400 סוכנויות פעילות וקרוב ל-300 בתי דואר וסניפי דואר, כך שיש לנו יותר סוכנויות מסניפים ובתי דואר, כך שהמודל כן עובד. יש מקומות נקודתית שלפעמים במודל יש בעיות ואנחנו מנסים לפתור אותן.

איפה הקושי, לאור השאלה של חברת הכנסת סולודקין, לגייס סוכנים? לגייס סוכן, כמו שאמר חבר הכנסת, יש כאן עניין של השכלה וידע, אבל צריכים לזכור שאנחנו מפקידים בידיו כסף, שזה מלאי ובולים ודברים אחרים, ואנחנו מפקידים בידיו בעצם את מערכת המחשוב של הבנק, שזה בנק הדואר. יש כאן אחריות גדולה מאוד, כולל אחריות אישית והצורך לתת ערבות אישית, או ערבות בנקאית, בגין המלאי הכספי, כי אנחנו גם נותנים כסף פיזית, כמלאי, כסחורה, לצורך הפעלת הסוכנות, בידי הסוכן ולכן לא אחת אנשים נכנסים למכרז, הם חושבים ש'אני נכנסתי לדואר והכל הסתדר' ופתאום הם עומדים בפני מצב שהם צריכים לתת ערבות ופתאום הם אחראים על כסף. יש אנשים שזה לא מסתדר להם והם נכנסים לוויבראציה והם בורחים מהעניין הזה, ויש כאלה שנשארים, אבל ככלל המודל עובד, הראיה המספרית, ואנחנו גם מסתכלים על הנושא הזה של סוכנים מקרוב ומה שאנחנו עושים גם בנושא הסוכנים זה לשפר את התמורה בגין השירותים, ואני חייב לומר שהשירותים החדשים, השירותים הרווחיים, כמה שאני מרוויח יותר אני נותן יותר לסוכן. על השירותים הבסיסיים, שאין הרבה רווח בגינם, למשל מכירת בולים רגילה, הרווח הממוצע על מכירת בול רגיל זה סדר גודל של 5%. אני לא יכול לשלם יותר מ-5% על מכירת הבול היחידני לסוכן, אבל למשל על עסקת בנק הדואר אני יכול לשלם לו הרבה יותר ואני גם יותר מעוניין.

מה זה עסקת בנק הדואר?

כשבאים לשלם למשל חשבון בזק או חשבון חשמל, משלמים את זה לחשבון בנק הדואר של חברת הבזק. שם, עם העמלות שאני מקבל אני יכול להיות יותר נדיב עם הסוכן, ואני גם יותר מעוניין, כי אז הוא הופך להיות סוכן מכירות והוא רץ למשל לרואה חשבון לגבי קבלת פנקסים ביום מס ערך מוסף ולבצע להם את העסקאות ואז הוא מגדיל את התמורה שלו.

גם על פי החוק, צריך להבין שהם לא עובדים ביחסי עובד-מעביד, בין הדואר לבין הסוכן. יש הגדרה מיוחדת בחוק לנושא סוכנים, ואז בעצם אני לא משלם להם משכורת, אני משלם להם עמלות על פי המכירות ועל פי מה שהוא מבצע, ולכל שירות ושירות יש עמלה אחרת, אין עמלה אחידה.

אנחנו צריכים להסתכל על התמונה... המציאות אומרת שרבים לא רצים לכך, מעטים מבקשים להתמודד וחלקם גם לא מחזיק מעמד עד הסוף ופורש באמצע הדרך. אנחנו צריכים לתקן את הדבר הזה, כמו שאתה בעצמך אומר, זה לוקח זמן, זה מתחרט, למה הוא מתחרט, בגלל המקום הוא מתחרט. אנחנו צריכים לראות ואתם צריכים לראות את זה, כדי לייעל ולראות איפה הנקודות שמונעות מאנשים להמשיך. זה אחת.

שתיים, לפני שאנחנו פותחים את הסבב, אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: זמן ההמתנה של לקוחות. אתה כתבת בדברי התשובה, בסעיף 6, שבבדיקה שלכם מינואר עד אוגוסט זה עומד בממוצע של שש דקות, ובלמעלה מ-75% מיחידות הדואר זמן ההמתנה הממוצע אינו עולה על עשר דקות. יש פה קצת סתירה, האם זה שש דקות, האם זה עשר דקות. השאלה אם אתם באמת מרגישים שהזמן הממוצע הוא לא יותר מעשר דקות, גם לא בזמני לחץ. הדבר השני, על כמה בתי אב יש סוכנות דואר. אני מבין שבפריפריה יש, לפי מה שקבעתם, לפי 1,600 בתי אב. זה אולי לא גבוה, אבל אנחנו צריכים להבין שזו פרישה מאוד גדולה, ויכול להיות ששם אין טענות. אנחנו צריכים להבין ש-1,600 בפרישה של יישובים, כפרים ומקומות כאלה, זה יכול להיות קילומטרים רבים עד שזה מגיע ל-1,600, אבל בתוך הערים דובר על ממוצע של 3,400. 3,400 או 3,600 בתי אב. על כל 3,400 או 3,470 בתי אב יש סוכנות דואר, בממוצע. השאלה איך הגעתם לממוצע הזה. יכול להיות שזה נמצא בכמה מקומות, אולי בתל אביב, אבל בשאר המקומות זה יכול להיות באזורים של צפון הארץ, לא במרכז הארץ, שם זה אולי הגיע ל-10,000 יחידות אב.

אלה שני הדברים המרכזיים ואחרי זה אנחנו נעבור לחברי הכנסת.

אני רוצה להסביר את נושא ההמתנה בתור, לאור השאלה. אני מודה לך, כי אני רוצה לחדד את זה. ב-75% מיחידות הדואר זמן ההמתנה הוא עד שש דקות.

עד עשר דקות זה הממוצע.

ומה זה עד שש דקות?

השש דקות זה הממוצע הכלל הארצי, שכולל בתוכו גם את אלה שהרבה פחות וגם את אלה שהרבה יותר.

אני רוצה לומר, בחציון האחרון הוספנו 50 משרות לאותם מקומות שבהם יש זמן המתנה ארוך, כפרויקט מיוחד של חברת דואר ישראל, על מנת לצמצם תורים. אנחנו רואים, כבר מהנתונים האחרונים שלנו, שיש לנו שיפור, עדיין לא שיפור מלא, אבל אנחנו רואים מגמת שיפור בחלק גדול מהמקומות שזמן ההמתנה היה ארוך מאוד. אין לי כאן יכולת לשפוך כח אדם בצורה בלתי מוגבלת מהסיבות שאמרתי קודם. אנחנו גם עושים מספר פעולות נוספות. הסברתי שאני נמצא בתוך תהליך. הרצון שלנו להכניס בהרבה יחידות גם מכשירים אוטומטיים לביצוע עסקאות, על מנת שאנשים לא יצטרכו לעמוד בתור, ולקראת סוף השנה אנחנו עולים עם שני פיילוטים בעניין הזה; פיילוט אחד, שאנשים יוכלו לשלוח חבילות באמצעות אוטומט. הם יבואו למכונה, ישימו את החבילה, אחר כך זה יילך בתהליך עצמי. כך גם לביצוע תשלומים. במקום לעמוד באשנב, יוכלו ללכת עם צ'ק למכונה אוטומטית, או כרטיס אשראי, ובעצם לבצע תשלום. כל המאמצים האלה הם במטרה לבוא עם הטכנולוגיה כדי לפתור את בעיית כח האדם שיש לה תקרה שאני לא יכול לחצות אותה.

את כרטיסי האשראי אתם יכולים להכניס עוד לפני המכונות.

לא, אתה צריך את המכונה עצמה.

כיום המצב הוא שאי אפשר לשלם תשלום בכרטיס אשראי. רק בצ'ק.

לא. תשלום בכרטיסי אשראי אפשר באשנב אבל זה מותנה בכך שהמוטב, קרי בעל החשבון, לדוגמה חברת הבזק, אם חברת הבזק מסכימה שהתשלומים שלה יתקבלו בכרטיס אשראי, אז זה יתקבל גם בכרטיס אשראי ברמת האשנב. אם המוטב לא רוצה שישלמו את התשלומים שלו עם כרטיסי אשראי, אז אני לא אקבל.

בסדר. רבותיי חברי הכנסת, אולי אתם רוצים עכשיו להוסיף משהו.

יש תנאי סף לסוכנים? יש ו סנקציה במידה והוא יוצא באמצע?

אין סנקציה מעשית. הוא חותם איתי על חוזה. הוא צריך לחתום איתי על חוזה, על פי החוזה זה חוזה לשנה עם הארכה שמאריכים לו מדי שנה, וכל צד יכול בעצם להפר את החוזה בהודעה של 60 יום. במקרים הספציפיים האלה הוא עדיין נמצא במה שנקרא ערב סף חתימת החוזה.

למה הוא אחד? למה אין שלושה כאלה שבמידה ו---

כי אני עושה מכרז לסוכן אחד, אני בוחר רק מועמד אחד.

אף אחד לא מגיע להתמודד בתנאים האלה.

זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. בבית שמש מקרה חריג.

חברת הכנסת צודקת. במכרזים, גם כשמדובר במכרזים אישיים, בוחרים שניים, או בוחרים שלושה.

אנחנו עושים את זה, ואז במקרה הזה מיד הולכים למספר 2, אם הוא פנוי. צריך לזכור שאלה אנשים שמחפשים את עצמם ומחפשים עבודה ולפעמים הם מוצאים לעצמם איזה שהוא עיסוק או עסק אחר. אם הם פנויים, אנחנו נלך למספר 2.

במקרה הזה אני מבינה שאתם לא הלכתם למספר 2---

כי לא היה, לצערנו.

מה הרווח הממוצע של סוכן כזה, למשל בבית שמש, ביחס להשקעה שלו באותו משרד.

זה תלוי מאוד. זה תלוי באופי העסקאות שהוא עושה. זה מה שניסיתי לומר קודם.

לא, אבל זה אמור להיות---

אני חושב שיש מישהו בקהל שיוכל להגיד לנו.

זה תלוי מאוד באיזה עסקאות הוא יעשה. אם הוא ימכור רק בולים, הוא יפסיד.

הבנתי, אבל נניח איזה שהוא מינימום שבן אדם מבין שהוא הולך לקבל. נניח שהוא גרוע וחוץ מבולים הוא לא מצליח לעשות שום דבר, מה המינימום רווח שיכול להיות לסוכן כזה ומה זמן החזר ההשקעה שלו ב---

זה ספציפי לכל נקודה ונקודה, אין ממוצע. הממוצע כאן לא אומר שום דבר, לצערי הרב.

מהציבור יש מישהו שיוכל להגיד על זה? מה ההיקפים של הרווחים, אחרי שיורדים בהוצאות? הם לא כל כך מכירים בזה, הם לא עושים את החשבונות.

אני לא אתן לך רווחים, אני אתן לך דוגמה. יש סוכנים שעושים מחזור של הכנסה חודשית של 30,000, 40,000 ואפילו 50,000 לחודש.

וכמה ההוצאות שלהם? שכירות, עובדים.

אפרופו שאני מכריח אותו לקחת עובד, זה לא אני מכריח אותו, זה המציאות לפי כמות האנשים.

אתה מכריח אותו לקחת.

אמר את זה חבר הכנסת, לא אני. אני לא מכריח אותו, אני לא מכריח. אני מתחיל לראות נתונים ואני רואה שממתינים כאן רבע שעה, עשרים דקות, אני אבוא אליו ואני אגיד לו 'אדוני, אתה מפעיל את הסוכנות, יש כאן תורים, אתה חייב לקחת עוד עובד'.

אבל למה אין איזה שכר? אני מצטערת שאני מתעקשת על הנקודה הזאת. אתה בעצם בונה כרגע מיתוג לדואר. אתה רוצה שיהיו סניפים דומים, אתה רוצה שתמהיל המכירות יהיה זהה וכולי. זאת אומרת גם כשאתה עושה מכרז, בן אדם שניגש למכרז, צריך להיות לו ברור שזמן ההמתנה הממוצע אצלו לא יכול להיות מעל שש דקות ואז במידה וכן, אתה לא צריך לבוא ולהגיד לו שהוא צריך להביא עוד בן אדם או לא, אלא הוא צריך מלכתחילה לפני שהוא פונה למכרז

לעשות את החושבים שלו מה הרווח שלו יהיה במידה והוא מכניס עוד עובד כדי שזמן ההמתנה יהיה עשר דקות או חמש דקות. אני לא יודעת, יכול להיות שזה קיים.

זה קיים.

אם זה קיים, אז מדוע מגיע מצב שאו לא קוראים נכון מספיק אנשים, אז כנראה שהתנאים שלך מאוד נוקשים, או מלכתחילה היחס כלפי המכרז שאתה מוציא, א ו שהוא לא רציני, או שלא הכל ברור. משהו פה לא מסתדר לי.

אני רוצה שתתייחס לדברים האלה, אבל לפני זה רציתי לשמוע את חבר הכנסת אורי אריאל , שביקש להעיר משהו בעניין הזה.

חברת הדואר היא חברה מסחרית ורצינית, אבל אתם משתמשים בביטויים יחסיים, אבל לא כמותיים, אם אפשר לדעת מה זמן המטרה שלכם בהמתנה. אתה אומר, היום אני איקס, אני רוצה לרדת תוך שנה ב-10%, אז אנחנו נבין, הציבור יבין ובעוד שנה, בסוף שנה, מתי שתגיד, נבחן ביחד האם הגעתם למטרה.

אני רואה שאתם משתפרים, אני בטוח שאתם רוצים יותר ואני בטוח שאתם רוצים להרוויח יותר ולתת שירות יותר טוב, ולהיות רווחיים ולהשקיע ולהיות הבנק הכי גדול במדינה, מאה אחוז, שימו לנו את זה על איזה סקאלה, נבין את המגמה, מה קרה בשנתיים האחרונות ומה יקרה בשנה הבאה. אני מזדהה איתך, אני מודה לכם, זה נהדר, אבל לא מספק.

אל"ף, אני חושב שהדיון הזה, שהוא המשך של דיון קודם, הוא חשוב. אני באתי כאן כדי להזכיר למר הוכמן, והוא כבר שמע את זה ממני לפני אולי שנתיים-שלוש, וגם מאחרים, על סניף הדואר בעיר טייבה. אדוני מכיר את הבעיה, בטייבה יש כ-38,000 תושבים, יש בה סניף דואר אחד בלבד וכדאי לבוא פעם לראות איך אנשים מקבלים את השירות שם. אנשים נאלצים לחכות מחוץ לבניין, המצוקה שם היא קשה, הלחץ הוא בלתי אנושי, אין מקום, אין שטח, אנחנו שומעים כל הזמן הבטחות לפתוח עוד סניף, לחפש עוד בניין. לפני מספר חודשים אמרו לי 'יש החלטה, אנחנו מחפשים בניין כדי לעבור' וכדומה, ובשלב זה המצב נשאר כמו שהוא והשירות שהאזרח מקבל מסניף הדואר בטייבה, כמו במקומות אחרים, הוא שירות לקוי. אין התחשבות, בשל המשך המצב הזה, במצוקה של עיר שלמה שקורסת. סניף אחד קורס תחת הלחץ של כלל התושבים.

אני רואה את המכתב שלך, של המנהל הכללי, לגבי שירותי חברת דואר ישראל לציבור הלקוחות הרחב והסעיף הראשון מדבר על פתיחות יחידות דואר חדשות בשכונות ובפריפריה. אין אף סניף דואר חדש לאזרחים הערבים במדינת ישראל.

בבית חנינה זה לא ערבים?

שמת לב שאני יודע באיזה ביטויים אני משתמש ולכן קפצת וידעתי שאתה תקפוץ. אמרתי, אין אף סניף לאזרחים הערבים במדינת ישראל, לא לתושבים במזרח ירושלים. אני מדבר על אזרחים, שזה בתוך מדינת ישראל, בגליל, במשולש ובנגב. אין. אין. אני לא מדבר על סילוואן, ואני גם לא מדבר על עופרה בשומרון. אני מדבר על אזרחי מדינת ישראל.

אם עושים לתושבים, קל וחומר לאזרחים.

אני לא רוצה להסיט את הוויכוח לנושא הזה ולכן דייקתי במינוח שלי ואני מבקש להיצמד למה שאני אמרתי.

יש חובה על הדואר לתת שירות ולא להשאיר את המצב כמו שהוא. אני חושב שמר אבי הוכמן יודע על מה אני מדבר, הוא מכיר את המקרה של טייבה. דיברתי איתו ובשלב זה המצוקה עדיין קיימת.

לפני שאתה עונה אני אקח נציג מבית שמש. אני רוצה לציין, אם הבנתי נכון את חבר הכנסת טיבי, בשונה משכונת רמות, שיש למעלה מ-50,000 תושבים ויש גם סניף דואר אחד, אבל שם באמת הסניף הוא לא גדול, הוא לא מספיק, אבל אנשים לא צריכים לעמוד בחוץ. אני מבין שבטייבה הבעיה היא לא רק שזה סניף אחד, אלא גם סניף קטן שאנשים צריכים לעמוד בחוץ וזו בעיה יותר חמורה.

גם בתל אביב, למרות שזה במדינת ישראל---

הצלחתי סוף סוף לשים רמזור בצומת, אחרי 13 נאומים מעל הדוכן וארבעה שרים שעברו בדרך.

אני הייתי בטייבה ולפני ארבעה חודשים סמנכ"ל לוגיסטיקה שאחראי על נושא נכסים היה בטייבה ונפגש עם ראש המקום. אני יכול להרחיב את ההסבר, אבל בהמשך.

ראשית, אני מודה לך, חבר הכנסת הרב אורי מקלב, על קיום הישיבה. זאת תעודת כבוד לחבר כנסת שמעבר לטיפול שהיה כבר בישיבה הקודמת, על המעקב שבדבר.

תדע לך שזה לא רק היוזמה שלי, זה חברי הכנסת שאתה רואה פה, הם כל הזמן פונים אליי, 'מה עם ישיבת מעקב?'

אז התודה היא לכולם. אני שמח על חלק מהדברים שכמו שאמרת שאתם מכירים היום בצורך של בית שמש ורואים את המצוקה הקשה. אבל אם דיברתם על סוכנות דואר שנמדדת לפי מספר משפחות, סוכנות ל-1,600 משפחות, היום ברמת בית שמש יש סוכנות אחת ל-6,000 משפחות, ואם התור בממוצע שש או עשר דקות המתנה, אצלנו שעה המתנה. אני הייתי בדואר בשבוע שעבר, המתנתי שעה לקבלת חבילת דואר. אני לא מדבר על כל אלה שמתייאשים ולא באים לדואר, כי הם יודעים מראש שיש להם להמתין שעה.

דיברת על הנתונים, אני קצת אדייק. הנתונים לא מדויקים לגבי המכרז. במכרז האחרון לא היה מתמודד, במכרז שהיה עליו מתמודד, שאתה דיברת עליו, זה המכרז החמישי. היה מתמודד ולאחר תקופת ההכשרה הוא חזר בו, הוא לא מפעיל את הסניף בפועל ולכן יוצא המכרז השישי.

מה הסיבות?

אני כבר אגע בסיבות. המכרז השישי הסתיים ביום ראשון השבוע, גם ללא מתמודדים, לצערי הרב.

אני שואל אתכם שאלה, אתם לא רואים מה שקורה? יש מכרז ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, מה אתם הולכים לעשות עכשיו? מכרז שביעי? אתם לא שואלים את עצמכם איפה אנחנו, למה זה ככה? יהיה מכרז שביעי, שוב פעם לא יהיו מתמודדים ובמכרז שמיני אותו דבר. הנכסים ברמת בית שמש א' הם נכסים יקרים מאוד. ברגע שבן אדם הולך לפתוח סוכנות דואר, שוכר מקום, משלם ארנונה, עוד לפני שהוא פתח את הסוכנות, הוא משלם 10,000 שקל בחודש, מי ירצה להתמודד? ברמת בית שמש ב', שנבחרו עכשיו מפעילים חדשים לסוכנות, מתקשרת אליי מפעילת הסוכנות, 'אנחנו רוצים להפסיק, לעזוב באמצע, אני ובעלי יושבים שם, ועוד פקידה, ואין לנו הכנסה חודשית בכלל, אולי 1,000 שקל'.

מה אתה מציע? שהדואר עצמו יפתח---

במצב כזה, זה המצב הקלאסי שתבוא חברת דואר ישראל ותגיד 'כאן, מכיוון שהיו מספר מכרזים ואין מתמודדים, פה אנחנו נפעל ונפתח סניף ולא סוכנות, אנחנו נפעיל את הסניף'.

דיברת גם עם הכותבים, אתה יודע למה הם לא התמודד בסוף או שהם פרשו באמצע?

במכרז החמישי בא הדואר, וזה היה באמת אחרי הישיבה הקודמת, כמחווה נתנו 8,000 שקל---

המכרז החמישי היה בין הישיבה הראשונה ל---

החמישי והשישי. במכרז החמישי בא דואר ישראל ואמר 'אנחנו נותנים 8,000 שקל לשנה הראשונה למתמודד לצורך השתתפות בשכירות הנכס', ופה באמת היו מתמודדים.

אז נתת לעצמך תשובה לשנה הראשונה.

פה זה המכרז היחיד שהיו מתמודדים. זה באמת מכרז שהיו מתמודדים, ולצערנו הרב, אחרי שהזוכה זכה, העלו לו את השכירות ושוב זה לא היה רווחי ולא כדאי לעשות את זה.

זו באמת שאלה איך אתם מתמודדים במקומות ששכר הדירה יקר מאוד.

לפתוח סניף בשכר דירה יקר, אני לא פותח, כי אני לא יכול לעמוד בזה.

אז מה זה אומר, אין שירות לתושבים?

אני לא מקבל סובסידיה, אני לא יכול לעשות את זה.

צריכים למצוא לזה פתרון.

אז מה עושים עם הדואר, מה עושים עם המכתבים?

לא הבנתי. אתה לא פותח? הסניפים בכלל לא נפתחים?

בטייבה זה זול, בטייבה זאת לא הבעיה.

בטייבה זה יותר זול ובכל זאת---

בטייבה סיפור אחר, אתה יודע שהסיפור אחר. תעזור לי עם ראש המקום כדי למצוא מקום ויהיה לכם שם מקום.

בשלב זה אנחנו לא יודעים מי ראש המקום.

מר הוכמן, אני מתחיל להיות מודאג. אנחנו יודעים ששכר הדירה לא יורד בארץ, אם ככה אנחנו צריכים לחשוב שסניפים חדשים לא ייפתחו.

יש כאן בעיה במודל הכלכלי סביב החברה.

היום הנושא של שכר דירה מתחיל להיות משהו אקוטי.

למה בכלל אתה פותח סוכנויות? מה הסיבה שהגעתם למסקנה לפתוח סוכנות ולא סניף? כאילו הנטל צריך ליפול על אנשים אחרים?

הסיבה היא כלכלית.

כלכלית, אבל גם עובדים. התשובה המרכזית קודם כל שלא צריך לקחת עובדים. יש להם בעיה בעובדים וכל סוכנות כזאת זה לא עובדים שלו, זה עובדים של מפעיל הסוכנות והוא לא מחויב להם. זו הנקודה המרכזית. אין לי ספק שאם הדואר יפתח את זה, אז אם בן אדם רץ, ההוצאות של 30,000 שקל לדואר יעלה יותר. מטבע הדברים אדם פרטי עושה עוד דברים שלא---

אבל אם זה קורה, אדוני היושב ראש, אז אותו סוכן שניגש למכרז חייב לקבל איזה שהן הטבות בגלל שהוא פותר בעיה---

במקרה הזה שהוא נתן כדוגמה, קיבלתי החלטה שאני נותן לו 8,000, כשהוא עוד לא פתח את הסוכנות, לחודש, כי הבנתי שיש כאן בעיה.

לא 8,000 שקל לחודש, זה 8,000 שקל לשנה.

לא, 8,000 שקל לחודש למשך שנה.

אני הבנתי שיש בעיה ואמרתי שהדואר ישלם את ה-8,000 האלה.

למה במכרז הבא, השישי, האחרון שהיה, זה לא פורסם? זה לא היה.

מה אתה מציע?

אני יודע שמחר נציג של הדואר מגיע לבית שמש כדי לפגוש בן אדם שכבר זכה במכרז אחר ועבר הכשרה, וייתכן והוא ירצה לקחת לידיו את הדברים והדואר ינסה... אם הסתדרנו פה, מוטב.

ואני אפילו אחתום על זה כמנהל כללי על ספק יחיד, עסקה חריגה, למרות חוק חובת מכרזים, כדי לאשר את זה.

אז פתרנו את בית שמש בשלב זה? נעבור לטייבה.

אם זה יקרה מחר, בסדר. אני מבקש ממך, כאן בישיבה הזאת, שבמידה וזה לא יקרה, שלא יהיה מכרז שביעי, שדואר ישראל פותח שם סניף דואר.

אתה סגן ראש עיר, תעזור לי במציאת מקום. אתה יכול להקצות לי שטח של העירייה, אני אשים דוארית.

יפה. דואר ישראל פנה אליי וביקש לעזור בשטח. הפניתי את העניין הזה ליועץ המשפטי של העירייה, אנחנו לא יכולים להקצות מקום---

אני ביקשתי שהוא יקצה לי מקום ואז אני אבוא עם דוארית, שזה ביתן נע ואני אשים שם דואר.

הרשות לא יכולה ללא מכרז, וכאשר יהיה מכרז, גם חנות פלאפל יכולה---

אבל הרשות יכולה להקצות לדואר.

תעשה את זה דרישות צו, שזה בשביל זה ובשביל זה ובשביל זה, אז הפלאפל לא יתמודד.

תבדקו את זה שוב. מר גרינברג, אני מציע שאתה, מר הוכמן, תוציא חוות דעת שלכם שתוכל לשמש יועץ משפטי, האם אתם יכולים כ---

קיבלתי חוות דעת של הדואר.

ואנחנו נפעל בעניין הזה באופן ספציפי, האם אפשר לעשות מכרז שיש לו ייעוד מסוים למה שהרשות מוכנה שיעשו בזה שימוש. היא לא נותנת לקיוסק, אבל היא נותנת עבור שירותים לתושביה עם כך וכך נתונים.

מה קורה עם קופת חולים שעכשיו רוצים לתת לו מבנה?

קופת חולים היא לא במבנה של העירייה.

רבותיי, יש מקרים שרשויות מוכנות להקצות בתנאי חכירה מיוחדים לקופת חולים, כדי לתת שירות לציבור.

אין אצלנו כזה דבר. אצלנו נכנסים או בשכירות או במרכז מסחרי או בדירות. אין דבר כזה. זה, שוב, עסק כלכלי.

זה לא שחור ולבן שעירייה לא יכולה. לצרכי ציבור יש חכירות מיוחדות.

יש בזה בעיה משפטית, היא לא פשוטה. כשזה מגיע למינהל יש שטחים כתומים. זה נכון שיש החרגה לנושא של מבני ציבור של מה שנקרא במינהל 'שטחים כתומים', שמוכרים את זה במכרז, אבל זה רק לדברים ייעודיים, כמו קופת חולים, כמו סוכנות דואר, כמו בית אבות. לא לכל הדברים, לא לקיוסקים ולא לבית מרקחת ולא לחנות מכולת, אבל לדברים שהם לשירות הציבור, יש אפשרות בקרקעות כתומות של המינהל ודאי לקבל את זה, ודאי לקנות את זה.

השאלה שנשאלה כאן, על ידי חברת הכנסת שמאלוב, איפה מתפרסמים המכרזים האלה, כדי שאולי ציבור יותר רחב יוכל לדעת שיש אפשרות להתמודד על ניהול כזה. זו שאלה שתענה עוד מעט.

אפשר הערה לסדר?

בבקשה.

עורך דין רדא ג'אבר הוא תושב טייבה והוא הגיע במיוחד לדיון הזה. אם תואיל בטובך לתת לו להסביר, אולי הוא יסביר יותר טוב ממני.

אנחנו ניתן, אבל אנחנו מבקשים לשמוע כאלה שהגיעו ממרחקים וקודם.

שמת לב שהפונים בדיון הזה הם ערבים ודתיים?

קודם כל יש להם מודעות. אני רוצה להגיד לך שבפעם הקודמת הגיעו גם מיהודה ושומרון. מה שנקרא בני המיעוטים. אתה יודע שזה לא הדבר היחיד המשותף שלנו.

אני חבר מועצת העיר בית"ר. אנחנו נסתמך על הברכות ליושב ראש הוועדה מרב שמואל גרינברג, ואני אדבר על הדואר.

חל שינוי בבית"ר. חל שינוי מאוד רציני, מר אורי הולצמן אחר כך אולי ירחיב על הדברים שהשתנו לטובה, אבל אני הייתי רוצה לדבר על כמה נקודות חשובות שצריך להבהיר אותן ולהבין. אל"ף, סתם כך שאלה שלא קשורה לבית"ר, הממוצע שהבאתם מתמטית פשוט לא מסתדר. לא יכול להיות שב-75% מהסניפים זמן ההמתנה הוא עשר דקות והממוצע הארצי הוא שש דקות.

עד עשר דקות. בתוך עשר הדקות יש כאלה שזה דקה וחצי דקה. אז מתמטית זה מסתדר.

דבר שני, האדון הנכבד, ששמו מר הרצל ברמג, הבטיח לנו בישיבה הקודמת שבבית"ר יהיה בסניף ב-B שלושה פקידים. אין. יש עוד סניף שבהחלט מקל, יש שלוש עמדות. שאלתי בפירוש האם אתה מתכוון לעמדות או לפקידים שנותנים שירות, אמרת 'פקידים'. יושבים שם אחד, שניים, לא יותר.

מה זמן ההמתנה עכשיו?

אני לא בדקתי. אני כן אגיד לך מה כן בדקתי ועל זה אני רוצה לברך ולשבח. בישיבה הקודמת העליתי את הנקודה שאתם גובים כספים על שירותים שלא ניתנו, ואני מדבר על דואר חבילות ודואר 24 שאדם נכנס לכל סניף במדינת ישראל ומשלם עבור דואר 24 ולוקחים ממנו כסף, או על דואר חבילות, לוקחים ממנו את ה-34 שקלים, אבל בפועל זה לא מגיע בדואר חבילות. אני חייב לומר, מבדיקה מקרית שאני וחברי עשינו בסניף בית אל ובעוד שני סניפים בירושלים, בבית אל למשל כבר היתה מודעה מסודרת לאן מגיע דואר חבילות ולאן לא. בסניפים לא היו מוכנים לקחת מאיתנו את החבילה וזה יפה ששמתם לב ודאגתם ליידע את הסניפים. אבל בפועל לבית"ר כן מגיע דואר חבילות. באותה תקופה, לא בחודשיים האחרונים, בדואר כן מגיע ואתם מביאים את זה הביתה, אז למה, ריבונו של עולם, זה לא ברשימה? ובוא נאמר שאתם לא נותנים, למה לא? למה ישוב שהוא שבע דקות מירושלים, שזה בעצם שכונה פריפריאלית לירושלים, לא מופיע ברשימה? בית"ר היא כדוגמה ומשל, אין לי ספק שיש עוד הרבה מקומות בארץ. הרשימה היא נורא מצומצמת, היא רשימה שממלאה בקושי עמוד עם כתב כזה גדול.

אתה מדבר על דואר 24?

דואר שליחים, נכון.

יש 84 יישובים שיש בהם בערך 95% מהתושבים של המדינה.

כמה תושבים יש בבית"ר עילית?

יש היום קרוב ל-50,000. זה נכון לאתמול. אתה יודע שאצלנו כל יום זה גדל.

אני יודע שאצלכם בבתי אב זה כבר לא גדל.

לא בתי אב. לצערנו בזה אנחנו באמת לא גדלים.

אני יכול לתת הצעת ייעול, ביניים. שאיש מטעמכם יבוא לסניפי הדואר האלה, בטייבה, בבית"ר, בבית שמש, בטלזסטון, במודיעין, ובעוד מקומות, שהם כל הזמן חוזרים על עצמם שהם מקומות שמתפתחים והם חדשים ונשמע בצורה מסודרת מהמנהלים ומהנציגות של התושבים. לבוא לקראתם כדי שיבואו וישקפו את כל הדברים. זה נכון שזה מאוד חשוב, אבל אנחנו לא יכולים לדון בכל מקום ובכל פרט.

יש עוד שתי נקודות שאני רוצה להעלות. אתה דיברת על כמה סניפים יש לך יחסית לבתי אב. סתם מתוך סקרנות, מה זה יחסית למדינות שאנחנו רוצים להיות דומים להם. האם אנחנו באותו מצב או לא. לדעתי בארץ הכמות לסניף היא הרבה יותר גדולה מאשר אתה מוצא בחוץ לארץ. שאלה. אני לא מדבר על אפריקה.

זה מאוד קשה לעשות, בצפיפות של אוכלוסין, או בהרחבה בפרישה, ואני גם לא בטוח שבכל סניפי הדואר עובדים עובדים כמו שלנו. זה עובד קצת בצורה אחרת במדינות שונות. אתה צודק בשאלה שלך, אבל זה בעייתי בהשוואה.

אם יבדקו את הנושא, לא יצרפו אותנו ל-OECD.

להיפך, מדינת ישראל, בפרמטרים בין לאומיים, בנושא דואר, אין לה במה להתבייש.

דבר אחרון. התחושה שהיתה לנו כל הזמן שכל צורת ההתנהלות של חלוקת הדואר היא שכל צורת ההתנהלות של חלוקת הדואר היא איפה שהוא פרטץ', זאת אומרת, מביאים למישהו, או שהוא יחלק או שלא, הסיפור של ילדים שמחלקים דואר וכדומה. אני יודע שבבית"ר אנחנו בזמנו הצענו שכשם שאתם שמים כרטיסים לגהץ, האם השליח פינה את הדואר מהתיבות, כרטיס אלקטרוני שהוא מגהץ כל פעם שהוא מפנה את הדואר, למה לא צריך לדעת שהוא חילק? תעשו אותו דבר בתחנות החלוקה, האם בתיבה הגדולה שהוא חילק, שזה נושא נפרד, האם זה נכון, ואין סיבה שלא נהיה כמו קרית ספר ששמים לנו בתיבות הדואר, אבל זה נושא אחר, אבל אני ממליץ לשים בקווי החלוקה שם. הצענו את זה בישיבה הקודמת, כי זה שעכשיו שמתם מישהו שיחזיק חזק על בית"ר, כי שמו עין וצעקו ובלגן, אתה יודע שאלה דברים שאם זה תלוי בגורמים אנושיים, הרי בעוד שנה המצב יחזור לקדמותו. תבנו איזה שהוא מחלק אלקטרוני---

אתה לא התייחסת האם החזות של מרכזי החלוקה השתפרה והנגישות לנכים. דיברנו על כך שזה מאוד קשה שם להגיע.

יושב ראש הוועדה, חברי הוועדה, נציגי הדואר, נציגי משרד התקשורת, חברי עיריות, סגני ראש עיר---

מה התפקיד שלך?

אני חבר מועצת העיר בית"ר עלית ואני יושב ראש ועדת המעקב על הדואר, פונקציה שעשינו לפני שישה חודשים וברוך ה' זה הצליח, אני חייב לציין. דבר ראשון אני מודה ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה שהתמידו ובאו פעם שנייה, אני מודה לאלה שבאו פעם ראשונה ואני לא רוצה להאריך בדיבור, אני תמיד מעריץ את מי שמיישם את הפתגם 'אמור מעט ועשה הרבה'.

לפני ארבעה חודשים בערך היתה פה ישיבה, היו לי הרבה טענות על הדואר ואני חייב לציין שמאז היה שיפור, שיפור מאוד גדול. למשל יש מישהו בשם מוטי אבוטבול, שהוא מנהל יחידת הדוורים במודיעין עילית, הביאו אותו גם לבית"ר, הוא עכשיו גם במודיעין עילית וגם בבית"ר והוא עכשיו עוקב אחרי הדוורים. הרעיון שעמיתי אמר, שיהיה כרטיס, אז במקום כרטיס יש בן אדם שעובר כל יום ובודק בביתנים והוא איתי בקשר הדוק, אם יש בעיה קטנה, הוא מיד בודק. יש עדיין בעיות, אבל הבעיות יורדות לאט לאט. לדבריו, ואני גם בודק את זה, מחלקים את הדואר עכשיו כל יום, לא כמו שהיה פעם, פעם זה היה פעם בשישה-שבעה ימים, עכשיו זה כמעט כל יום, ימי א' עד ה', בסוכות לא חולק הדואר בכלל, וזו שאלה שאין לי פתרון לה.

אולי אתה יכול להתמקד באיפה נשארו הבעיות. אם יש דואר או אין דואר בבית"ר זה חשוב, אבל בדברים ממש קטנים אני לא יכול להתמקד.

כבוד היושב ראש רצה קצת לשבח.

תודה, אבל זו היתה דוגמה.

הבעיה הגדולה שלנו, שהיא הבעיה הכי מעיקה, למה הדואר לא מחלק לבתים, וזה בתהליך חלוקה. אני אתן לך כמה דוגמאות עד כמה זה מפריע. יש בן אדם שגר ברחוב מסוים, הם צריכים לעבור שלושה רחובות, לעלות 220 מדרגות, ספרנו את זה, בשביל להגיע לביתן לבדוק אולי יש דואר. בשביל הלוקסוס הזה, לראות אם יש דואר, צריכים לעשות את כל העלייה הזאת. מישהו אחר, בגבעה השנייה, יש לו מרחק של רבע שעה עד עשרים דקות לצעוד, רק בשביל לבדוק.

מרכזי חלוקה או חלוקה לבתים, מי קובע את זה? הרשות או הדואר קובע את זה?

זה במשותף בינינו ובין הרשות ויש גם את הרישיון הכללי כמסגרת כללית של מה מותר לנו ומה אסור לנו בנושא מרכזי חלוקה.

זכותם של תושבים לבקש חלוקה ביתית, דירתית?

ברמה העקרונית זאת זכותם, אבל זה חוזר, עוד פעם, לעניין של עלויות והמבנה הכלכלי של חברת דואר ישראל, אם היא מסוגלת לעשות את זה.

יש הבדל בין קרית ספר לבית"ר?

אני לא שואל עכשיו זה מול זה, השאלה אם יש קריטריונים. מתי זו חלוקה במרכזי חלוקה---

יש כאן הרבה דברים היסטוריים של העבר, עד שבא הרישיון הכללי והסדיר את הכללים ואת הפרמטרים. מה שהיה בעבר זה לא מה שעכשיו, צמצמו לנו במידה מסוימת חלק מדרגות החופש שהיו בעבר והמצב של היום, חלקו הגדול הוא התפתחות היסטורית של צורת חלוקת הדואר בארץ.

האם יש סיכוי שהסיבה שדואר ישראל שעד כה לא הופרט, אבל יש דיבורים בנושא הפרטה, ונכון לעכשיו הוא לא הופרט אז בעיניי הוא גוף ציבורי שצריך לתת שירות לכל תושב, לא משנה איפה הוא גר, שבעצם אתם מנסים עכשיו להראות ספרים יותר חיוביים והכנסות של הדואר והוצאות של הדואר על מנת למצוא מישהו שבסופו של דבר ייגש למכרז להפרטת הדואר? כי מה שאתה אומר קצת קשה לי לקבל את זה, כל עוד לא הופרטת. כשאתה תופרט ויישב פה מישהו אחר והוא יגיד לי 'אני לא מרוויח', אז אולי אני אחשוב משהו אחר, אבל נכון לעכשיו אתה גוף ששייך למדינה.

אני מודה לך על השאלה. חברת דואר ישראל בנושא הדוחות הכספיים, נושא ההפרטה בכלל זה לא שיקול, להיפך. אני נמצא אפילו בתקופה האחרונה בדיונים גם עם האוצר וגם עם משרד התקשורת, כי יש סכנה לאיתנות הפיננסית של חברת דואר ישראל. אני אמרתי בתחילת דבריי, אנחנו יצאנו לדרך לפני שלוש וחצי שנים עם איזה שהיא מסגרת כלכלית ועם תנאים מסוימים שלא מאפשרים לחברת הדואר להגיע לאיתנות פיננסית, להיפך, יש סכנה. אני פועל יום ולילה על מנת לדחות את הסכנה הזאת כדי שהחברה הזאת תוכל להמשיך ולהתקיים ולא להגיע לשולחן הממשלה ולבקש נדבות כאלה או אחרות, ולכן השיקול הזה שאת הזכרת הוא בכלל לא שיקול, לא קיים, להיפך, אנחנו חרדים, כהנהלה ודירקטוריון החברה, לאיתנות הפיננסית של חברת דואר ישראל, במיוחד בכל מה שקשור לתזרים המזומנים ואנחנו מדברים עם בעלי המניות ועם הרגולטורים, שזה משרד התקשורת ומשרד האוצר, בעניין הזה.

לאנשים קשה לקבל זה, בגלל שיקולים כספיים, וכשדיברנו על זה, זה השתקף---

אתה צודק, אבל אז אני צריך ללכת לבעלי המניות שבמקרה הזה זה המדינה.

אבל האם זה סביר שיש שירות בעיר של למעלה של 50,000 תושבים שיש מרכז חלוקה? זה יכול להתאים למקום שיש בו 2,000 תושבים, או כשמדובר על 5,000 תושבים, אבל מדובר בעיר של 50,000 תושבים עם בעיות של טופוגריה כאלה ואחרות, וזה נשמע משהו ש---

אני מבין את זה שירותית, אבל משמעות של דבר כזה זו השפעה ישירה על גידול ההוצאות של החברה. זו למשל פעולה שאני, כמנהל כללי ונותן שירות, מאוד אשמח לעשות את זה, לא מחר, אתמול, אבל זאת פעולה שהיא משפיעה ישירות על דוח רווח והפסד של החברה ועל תזרים המזומנים של החברה בצד ההוצאות. אם אני עושה את זה היום או מחר, אני לא מקבל בגין זה הכנסה של אגורה אחת. זה מיד משפיע. למה אני כל הזמן חוזר על זה? זה חוזר כל הזמן למערכת ההסדרים הכלכליים בין החברה לבין המדינה, הן בצד של המדינה כרגולטור, ודרך אגב, גם אם החברה הזאת תופרט בעתיד, היא עדיין תצטרך לפעול לפי ההנחיות של הרגולטור, ראי דוגמת חברת בזק, וזה לא קשור בכלל לעניין, ואני אומר שיצאנו בתנאים כלכליים מסוימים, גם כשיצאנו אמרנו מה עלול לקרות בהמשך הדרך בעניין הזה, ואנחנו היום מדברים בדיוק עם אותם גורמים שהגענו איתם להסדר לפני ארבע שנים, על הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום ועל הפתרונות האפשריים על מנת שנוכל להמשיך ולתת את השירות לכל עם ישראל.

משפט סיכום?

לפני שנגיע למשפט סיכום, יש לי עוד מקרה של נכה שכשהוא צריך להגיע לביתן שלו, הוא צריך כל פעם לבקש ממישהו שיפתח לו את התיבה, כי הוא לא יכול להגיע בגלל שתי מדרגות והוא אומר לי שהוא פשוט מתבייש כל פעם לבקש ולהתחנן למישהו שעובר שיעצור---

שאלה של נגישות.

תן לי אחר כך את המקרה הספציפי הזה ואני אנסה להזיז לו את התיבה למקום יותר נח.

לא, זה לא משנה איפה שהתיבה תהיה, המבנה של הביתן הזה---

אני מציע שהדבר הזה ייצא במכתב שלכם מפורט לדואר עם העתק אלינו ואנחנו נבדוק את הדברים.

אנחנו נפתור את הבעיה הספציפית.

אבל השאלה הנשאלת בסוף למה במודיעין עילית מקבלים חלוקה לבית ובית"ר עילית משום מה לא מקבלת חלוקה לבית.

כבר נשאלה השאלה. שם זה עבר עכשיו מחלוקה---

עכשיו, לא היסטורית.

זה עבר עכשיו. השאלה שנשאלה, האם עיר של 50,000 תושבים צריכה להישאר במרכז חלוקה.

אנחנו נעבור לקרית יערים ומיד אחרי זה לטייבה.

קודם כל אני חושבת שחברת הדואר יכולה לפנות לוועדה הזאת ולעשות פגישה מיוחדת והם יבכו על כל הבעיות שלהם עם האוצר, או לא יודעת עם מי, אבל זה מקום לתת לתושבים לדבר על המועקות והמצוקות שלהם, עם השירותים שאתם אמורים לתת לנו, ולא שאנחנו צריכים לשמוע כל הזמן את חברת הדואר בוכה, וגם מדברת במליצות ובמלים מאוד יפות על העניינים הכלכליים. זה שלי אין כסף, ואני עובדת רשות, לנסוע בתחבורה הציבורית, אני לא אגיד את זה לתושב. כשהתושב פונה אליי, אני אתן לו תשובה, אני לא אגיד לו 'אין לך תאורה, כי אין לי כסף כי כך וכך וכך'. זה המקום בשביל התושבים שיקבלו מקום שהם יכולים לדבר.

אני שומעת כל הזמן את הדואר בוכה, אני ממש מודאגת, אבל אני מצטערת, אנחנו בוכים ואני מציעה שיפסיקו לבכות ויתחילו לחשוב.

מה השתנה מהישיבה הקודמת?

שום דבר לא השתנה. יש איזה מחשב פתאום בדואר נע. שאלתי מה זה המחשב הזה, הוא אמר לי, שום דבר.

אני שומעת שלחברת הדואר יש בעיות כלכליות, לא רוצה לשמוע את זה. לא רוצה, תפנו לאורי מקלב בעצמכם. הבעיות של התושבים, שהם רוצים קודם כל לדעת מה מגיע להם. אני רוצה את המידע ואני רוצה את השירות.

אני רוצה עכשיו לתת אתגר לחברת הדואר, לראות איך הם מוצאים את הדרך לעשות את זה, כי אנחנו לא נפסיק לדרוש את מה שמגיע לנו, גם לדעת מה שמגיע לנו. בדקתי בהר אדר, יש להם אתר ממש משוכלל, לא מזכירים שירותי דואר, לא מעניין אותם בכלל, לכל אחד יש רכב, כל אחד עושה את העניין שלו, הדואר נע שמגיע אליהם משרת את המועצה, זה לא עניין של אף תושב, הם לא הבינו מה אני רוצה מהם כששאלתי איך הם מרוצים משירותי הדואר. לעומת זאת, בנווה אילן, מושב שיתופי, ביד השמונה, גם מושב שיתופי עוד יותר קטן, סך הכל 70 משפחות או 70 אנשים, יש להם שם מנהלת חשבונות שהיא עושה את העבודה הזאת כי זה מקום שיתופי והיא חייבת לעשות את זה, ולא בא לה, אבל היא תעשה את זה, ואני בטוחה ששם יש לדואר נע יותר עבודה מאשר איתנו, למה? כי יש קשר בינה לבין הרכב הנע. היא נמצאת במקום שלה. התושבים שלנו צריכים לחכות על הספסל, בגשם או בשמש, ולחכות מתי יגיע הרכב הנע. לא משנה כמה שביקשנו, אין תקשורת.

דהיינו הרכב לא מגיע בימים ובשעות שקבעו?

מה זה השעות? בין 11:30 ל-12:30. מי יש לו זמן לעשות את הדבר הזה, וגם לא לדעת אם יגיע. מי יש לו זמן שעה לשבת על ספסל, ריבונו של עולם?

מה הסטייה בזמנים?

הסטייה זה שאף אחד לא רוצה לא לדעת שהוא בא ולא בטוח ואין דואר. אתה רוצה לדעת שאתה בא בין 11:00, שבשעה הזאת יש דלת, יש אשנב ויש שירות, ואת השעה הזאת ביום הם לא יכולים לתת. אפילו במועצה כולנו בחרדה, הגיע דואר/לא הגיע דואר, בחמש-שש קומות שלנו, הגיע? לא הגיע? הגיע? לא הגיע? צפצף? לא צפצף? מה התושב? אם אנחנו במועצה, שאנחנו כביכול בקשר איתו ומציצים מהחלון, איך התושבים יכולים להגיע? הבנתי שבאמת במקומות קטנים המזכירות מטפלת בזה.

הדואר נע נהיה ממוחשב?

שום ממוחשב, זה רק כמו מחשב קטן.

שהמועצה תיקח על עצמה ותפתח סוכנות, אני אתן לה, ואז יהיו לך כמה שעות שאת רוצה.

חברת הדואר הסכימה, עשתה, פעלה והקימה באבו גוש. אנחנו פנינו ואמרנו, ועם כל הדמוקרטיה, שלא כל כך מתאים למשפחה חרדית לשלוח את הבנות שלה לכפר. מה לעשות? לא מתאים לנו, לא מתאים לנו להיכנס לכפר ערבי, לחלק לא, יש כאלה שכן ויש כאלה שלא. יש לי הרבה חברים שהולכים לנגב חומוס גם בשבת באבו גוש, אבל ליישוב שלנו זה לא מתאים. אמרו 'יש אבו גוש, ככה זה קילומטרים', לא מתאים לנו. יש אחוז ורבע של אנשים שהולכים לשם.

כמה בתי אב יש בטלזסטון?

בטלזסטון יש 547 הולך על---

אבל אין הצדקה כלכלית לפתוח שם סניף.

אני אגיד לך מה תעשה. תלך למשרד האוצר, תבוא ותגיד---

יש 1,200 יישובים במדינת ישראל שמקבלים שירותים באמצעות דואר נע. אין בכל מקום סניף, ולא יהיה. אין מצב.

קודם כל, חברת הכנסת שמאלוב, זה יכול להיות התפקיד שלנו גם לעמוד מול האוצר ולהעמיד את הדרישה של הציבור מול הדברים הממשלתיים. גם אם הדואר לא עושה את זה, או הדואר לא יכול לעשות את זה, הוא מוגבל, זה חלק מהתפקיד שלנו. אנחנו גם צריכים לעשות ישיבה ואנחנו חושבים שנעשה עוד ישיבה.

האוטו מגיע כל יום.

אני ישבתי וחשבתי מה עושים. באבו גוש הם עשו, זה לא מתאים לנו, מה נעשה? דיברתי עם אנשים שאמרו, אם היינו עושים בטלזסטון והיינו פותחים שער לתושבי אבו גוש, זה לא היה הולך, אבל יש מקום שנקרא פונדק אלוויס ושם יש בעלי בית שמאוד מאוד מאוד מעוניינים לפתוח שם סוכנות. הזמנתי אותו וקיוויתי שהוא יגיע, הוא לא יכול היה להגיע, הוא נתן לי רשות לייצג אותו.

ואיך את חושבת שאני אתן לו בלי מכרז? ולמה הוא לא ניגש למכרז של אבו גוש?

למה אתה רב איתי?

את אומרת דברים שהם אינם מדויקים. את אומרת דבר שהוא לא נכון.

מה אמרתי? לא אמרתי כלום.

פונדק אלוויס יכול היה להשתתף במכרז.

סליחה, למה אתה עונה לי על משהו שלא אמרתי בכלל? תקשיב למה שיש לי לומר. תתייחס לכך שאני מציגה לך עכשיו הצעה, הצעה יצירתית, כביכול לא שמעת כלום על זה, עזוב מה שהיה. אנחנו מציעים הצעה, יש בן אדם בעל עסק, הוא לא במצוקה כלכלית, הוא לא בחרדה כלכלית, כמו רשות הדואר---

את לא מקשיבה, אני לא יכול לתת לו בלי מכרז.

אתה לא מקשיב. אני מדברת, אני לא צריכה להקשיב לך עכשיו.

אני חברה ממשלתית.

הנושא ייבדק.

עוד לא גמרתי אותה, שלוש מלים על ההצעה. לבן אדם יש עסק כלכלי, יש לו חנות ריקה בגודל של 30 מטר מרובע, הוא נתן לי רשות לייצג אותו, הם מוכנים לפתוח סוכנות משבע בבוקר עד תשע בלילה, הם מוכנים להשקיע כך שלחברת הדואר לא יהיו הפסדים וסיכונים כלכליים. יש לכם פה הזדמנות, עם המחלקה המשפטית שלכם, עם המחלקה היצירתית שלכם, לראות איך מוצאים משהו מיוחד למקום הזה. זה כמו שוויצריה. בתחנת הדלק הוא אמר שמגיעים אליו 2,000 עד 3,000 איש שעוברים במקום. יש לו מבקרים, יש לו אנשים שממלאים דלק, ואנחנו ממש נשמח לשירות הזה, מתאים לנו פי אלף יותר מאבו גוש וגם קרוב יותר. זה מה שאנחנו נרצה.

ועד שזה קורה, מה אתם מציעים?

באמת יש מוקד לדואר, מוקד בנקים, אני חושבת שגם מודיעין, שיעשו משהו שיהיה ג'י.פי.אס, שאפשרי היה להתקשר למוקד, לדעת איפה הרכב, וזהו. אנחנו נתקשר למוקד, או אם יש אפשרות אחרת, לדבר עם הנהג, אבל הם קצת עצלנים מדי, או לא משלמים להם מספיק, או לא יודעת מה. אחד משניים, או שהנהגים ירצו לתת את השירות---

איזה סגנון.

---או שאפשר יהיה לדעת איפה הרכב נמצא דרך המוקד.

גב' בתיה הציעה פעם קודמת שיהיה טלפון לנהג, שלא כל התושבים של טלזסטון וקרית יערים יתקשרו, אבל האחראית, המרכזת, שתוכל לשאול או שהוא יוכל להתקשר אליה 'אני מתעכב, אני כרגיל מגיע ב-11:30, אבל הפעם קורה לי---

לנהג יש טלפון.

אז אם אפשר, כדי לפתור בעיה.

אני מקבל את זה, אבל---

בכל אופן זה יישוב של אלפי תושבים, זה 500 משפחות ואני מניח שיש שם כמה אלפי תושבים.

אני אשאל שאלה ואולי היא מעט פרובוקטיבית. העניין הוא עניין אישי שמישהו אחד יתקשר ואחר כך... אני רוצה להבין. אני אתן הנחיה לנהג להתקשר ולהגיד 'אני נמצא חמש דקות מטלזסטון', או 'מתעכב', יש מישהו שיקבל את ההודעה ביישוב ויפיץ את זה לכל 500 בתי האב און ליין, באותו רגע? כדי שיידעו לא לבוא? או שזה רק צורך אישי של מישהו אחד.

אני לא רוצה להיות בתפקיד שיתקשרו למועצה ואני צריכה להגיד להם---

אבל אתם דיברתם שיש רכזת.

לא, לא הבנת אותי. רכזת זה מתאים, במקום השיתופי, לא בקרית יערים.

אנחנו נסכם את הדיון הזה, שתתקיים ישיבה ספציפית עם קרית יערים, כדי לראות איך לפתור את הבעיות.

רבותיי, טייבה. עורך דין ג'אבר. מה התפקיד שלך, תושב או---

אני הייתי יושב ראש ועד עורכי דין במשולש, אני גם חבר במספר עמותות בטייבה. אני פעיל מאוד.

פעיל למען התושבים, עדיין לא חבר מועצה.

עדיין לא. כנראה שלא, כי אם המצב יישאר כך בטייבה, אז אנחנו לא נזכה לייצג את עצמנו בצורה דמוקרטית, אבל זה סיפור אחר, אני אדבר רק על העניין של הדואר.

הגברת דיברה בלהט על עניין של מצוקה של 500 משפחות ואני אדבר על 40,000 תושבים שיש להם רק סניף דואר קטן מאוד, זה שני מטר, שני מטר וחצי מרובעים---

שניים וחצי מטרים מרובעים?

המסדרון שמקבלים את הקהל. אנשים עומדים שעות. זמן ההמתנה לקבל את השירות הוא עניין לא של רבע שעה, אלא של שעות. אני בעצמי הולך לשים דבר דואר ולקבל שירות דואר, אני יושב שם שעות. נמצאים שם נשים, גברים, ילדים, באים לקבל את השירות, שוהים שם שעות, אין אוורור, מחנק, תחושת מחנק נוראית, אנשים ממתינים מחוץ לדואר, יש תור כמו של מכולת, אבל יושבים שם שעות. אין חנייה. המקום נראה בלוי, מוזנח, וזה מדהים. התחושה של התושבים בטייבה בקטע הזה של הדואר שיש הפקרות מוחלטת.

אני רוצה רק להעביר את התמונה חמש דקות נסיעה מטייבה, בכוכב יאיר, ואם אני עכשיו רוצה לסיים את הדברים שלי---

טוב, תושבי כוכב יאיר יכולים להרשות לעצמם ללון בסוויטות בפריז.

אז חמש דקות מטייבה, אם אני נכנס לסניף הדואר של כוכב יאיר, אז ההבדל הוא מהותי, שנות אור, וזה מדהים, ואנשים מתקשרים ומתקשרים בתחינה שהעניין הזה ייפסק. בטייבה, מבחינת השטח, הפרישה של השכונות מאוד גדולה ורחבה, אין אפילו סוכנות דואר בקצה השני של טייבה. אם מישהו צריך להגיע, אישה עם ילדים, שאין לה רכב... המצב הסוציו אקונומי הוא כזה שלא כולם יכולים להרשות לעצמם להגיע, ואין תחבורה ציבורית ואין נגישות לדואר במרכז, איפה שהוא נמצא עכשיו, אין שום פרישה של סוכנות אחרת, או סוכנויות שצריך להיות, שייתנו שירות ונגישות יותר רצינית בעניין של הדואר.

יש מקומות שאפשר לשכור?

יש ויש הרבה, העניין הוא עניין של רצון. אני לא כל כך אוהב לדבר על אפליה, אבל בקטע של סניף הדואר בטייבה, האפליה זועקת וזועקת לפתרון, לא רק לדיבור. תודה.

תוך כדי הדברים שלך, יש לי תשובה לחבר הכנסת טיבי. קודם דיברת על כך שמעניין שהחרדים נמצאים והערבים נמצאים. כנראה שכמה שהמצב הסוציו אקונומי יותר נמוך, כך ההזדקקות לשירותי דואר יותר גדולה. הם מקבלים את הקצבאות, הם חוסכים אפילו בחשבונות הבנק, הם לא יכולים לעמוד בעמלות הבנק, אז הם עושים את הפעילות שלהם דרך בנק הדואר, ואין להם את האפשרות לשלוח ב-24 או בחברות הפרטיות שיש, הם נזקקים עדיין לשירותי הדואר, התקשורת היא דרך שירותי הדואר וזה כנראה נתון שמוכיח מדוע יש באמת טענות שמגיעות מהמגזרים האלה. דרך אגב, זה גם מגיע מעולים חדשים מרוסיה ואומרת את זה גם חברת הכנסת סולודקין, שרואים את זה גם באוכלוסייה של עולים חדשים.

נכון, אתה רואה את זה גם באשדוד, בנתניה, באשקלון. בהחלט.

סניף הדואר בטייבה הוא מבחינה כלכלית לרשות הדואר, רווחי. חברת דואר ישראל לא מפסידה משירותי הדואר בטייבה.

הדוברים האחרונים: מודיעין עילית.

כן, אני שמח שאנחנו אחרונים. שמענו פחות או יותר את התלונות והן בכל המקומות בערך אותו דבר.

קודם כל אני רוצה לפתוח חיובי, מאוד מאוד, אנחנו מאוד מרוצים, יש לנו בחור בשם מוטי אבוטבול שעושה עבודה נפלאה. זה לא כל כך היה לנו פשוט עד היום, הוא עובד עם כל הנשמה. אגב, לקחו אותו לבית"ר בגלל שהוא הצליח אצלנו, יש לנו היום חלוקה יוצאת מן הכלל, אנשים מרוצים, גם אנשים שהתנגדו בזמנו, הגיעו והורידו את הכובע ואמרו שזה פשוט לא יאומן, גם השירות שניתן היום. דרך אגב, 24, אני לא יודע אם יש לכם או אין לכם, אצלנו מוטי, אם יש 24, הוא דואג שזה יהיה ב-24.

הנושא של השליחים, שאני רוצה להעלות את זה פה ראשון, שזה דבר שאנחנו מאוד מאוד מבקשים, זו פחות או יותר הבעיה הכמעט אחרונה שנשארה לנו, שאנחנו מאוד מאוד מבקשים שדואר השליחים יגיע אלינו. מר פכטר העלה את הדבר שאני רוצה להדגיש, לוקחים כסף, תנסה בתל אביב לשלוח שליחים למודיעין עילית, ייקחו ממך 35 שקל וזה לא יגיע לבתים, שזו גם קצת בעיה.

חמור מאוד, תן לי את המקום הספציפי.

אז אמר לי מנהל המחוז, 'אין בעיה, מי שיבוא, יחזירו לו את הכסף', אבל זה לא פתרון.

זה חמור מאוד, כי לא היו צריכים למכור את השירות.

כן, אנחנו כן רוצים שימכרו את השירות.

מה עם הוראות הקבע, אפשר לחתום?

החתמת הוראות קבע, שבזמנו הבטיחו שיסדרו את זה, לא סודר. השבוע ניסינו כמה פעמים. סוכנות הדואר אצלנו לא עושה שירותים כמו החתמות הוראות קבע. ביקשנו בפעם שעברה שיטפלו בזה והשבוע בדקתי את זה וזה לא טופל.

אני קיבלתי דיווח שזה עובד ואני אבדוק את זה שנית. מוזר מאוד.

יש שני סניפים.

לא, כשיורדת הנחיה, היא יורדת בלי הבדל של סוכן כזה או אחר. מאוד מוזר.

ותשלומים בכרטיס אשראי? התלוננתם שגם זה---

לא בדקתי. זה שונה?

שניהם היו אמורים להשתנות.

את הוראות הקבע בדקתי, כי זה היה יותר חשוב לנו.

אני רוצה להעלות פה בעיה שהייתי מופתע וראיתי שגם מר הרצל ברמג היה מופתע, שבחול המועד סוכות הסניפים היו סגורים. היתה מודעה שכל המקומות החרדיים, הדתיים, סגורים בחול המודע. פניתי למר אורי עופר, שהוא מנהל המחוז, הוא אמר לי 'אין לי מה לעשות, הם ביקשו ממשרד התקשורת אישור ואישרו להם ממשרד התקשורת'.

אתה מדבר על סניפים או על חלוקת דואר?

סניפים. אצלנו חלוקת דואר התבצעה כל חול המועד סוכות. עוד פעם, מוטי עושה את העבודה.

הודיעו לתושבים מראש על זה?

לא מודעה לתושבים, היתה על הדלת מודעה, הוא עשה לא פתק---

המנהל הכללי של הדואר אמר לי בשקט כאן ואני אומר את זה בקול שפנו אליו הסניפים---

מי פנה? מי האדם שפונה? הסוכן שרוצה לסגור? בשנה שעברה הוא קצת שיחק, הגעתי עם מר אורי עופר להסדר עם הסוכן, יש לנו שני סניפים, שזה יפתח יום אחד, זה יפתח יום אחד. אין לי בעיה---

למועצה יש מישהו מסומך שמרכז את הנושא? כמו שראינו שיש ועדה בבית"ר?

חשבתי שאנחנו עושים משהו מבורך, כי היתה פנייה, אבל אני אפסיק את זה בשנה הבאה.

אם יש חבר מועצה, אדוני המנהל הכללי, שמחזיק תיק הדואר, הוא זה שאחראי על כך, אז גם אם פונים גורמים, צריך לברר את זה ולוודא את זה אצל מי שמוסמך.

אני אדגיש מה הבעיה הגדולה. בנק הדואר זה בנק, הבנק היה סגור, אין לנו סניפים בכל האזור, היחיד הקרוב אלינו זה מודיעין, חזרו לאברכים צ'קים, לא היתה להם אפשרות להפקיד.

תכתוב לי על זה מכתב.

או שאפשר לסגור את זה כיום ללא עסקים, ולסגור את הסיפור.

בזה אני לא יכול לשחק, כי זה חוק. תוציא לי מכתב בעניין הזה.

אני חושב שגם מי שחזר לו, הוא ודאי לא יכול גם להינזק ולא להיקנס על דבר כזה.

אני בנקאי, אני עובד בבנק פאג"י. את הסניף שלנו סגרו פעם ראשונה בכל חול המועד וסגרו את סניף בית שמש ואמרו לנו 'לכו תקבלו את השירות בירושלים'. בנק פאג"י, בנק מסחרי לכל דבר, היה סגור בבית שמש ושלחו את כולם לירושלים.

מה אתה רוצה להגיד בזה?

אני רוצה להגיד בזה שיש את המושג שאנשים לא באים ל---

שיש הצדקה לסגור?

כן, כי אנשים לא באים לקבל שירות.

אני חושב שאם בבית"ר חושבים שלא צריכים לפתוח, שיסגרו להם את הסניף.

מר גיטלר, לא אתה קובע, אלא מישהו אחר. אני חושב שהשירות צריך להינתן. אם מחליטים התושבים שהם לא רוצים, אבל הדואר לא בא ואומר שבגלל פעילות נמוכה הוא סוגר את הסניפים האלה. אם היה הדואר בא ואומר את זה, צריך לבחון את זה, אבל מכיוון שזה לא נאמר, וזה גם לא נעשה בצורה שזה נעשה, ויש בעיה שיש כאן בנק, אני לא יודע אם כל החג, מדובר כאן על חג שהיה ארוך מאוד, מיום ראשון עד שבת, שבוע שלם, זה לא דומה לחול מועד שיש בו ערב חג ואפשר אולי לחשוב אחרת, כאן לפזר איזה אמרה שאפשר לסגור, זה לא מקובל, וגם אם בנק מסחרי עשה את זה, זו שאלה של הבנק. אני לא חושב שצריך לבדוק, ודאי בצורה שזה נעשה, במיוחד במקומות האלה שיש מישהו שמעוניין בכך.

אני רק רוצה לסיים. דיברנו בזמנו על האשנבים ולא קיבלנו תשובה. היום פתוחים רק שני אשנבים, בקרית ספר אשנב ובברכפלד אשנב.

מה זמן ההמתנה?

אנחנו 50,000 תושבים---

אני אתן לך דוגמה משבוע שעבר. אני עמדתי בשבוע שעבר בסניף הראשי, הישן יותר, בקסם, נמאס לי לעמוד בתור, נכנסתי לאוטו, נסעתי לברכפלד, 3 או 4 קילומטרים, חניתי, נכנסתי, עמדתי בתור, סיימתי את שלי, חזרתי לשם, הבן אדם שלפניי עדיין היה בתור. זה לא עשר דקות, זה הרבה הרבה הרבה יותר. וזה קבוע.

אדוני המנהל הכללי, אני אגיד לך מה שאמרתי בפעם הקודמת, שחלק מהדברים שגם מתסכלים את האנשים, שאתה מגיע לסניף דואר והקופאי, או מי שבאשנב ששם ממירים מטבע זר, שם אין תור, ושם כשמגיע אחד הוא יכול מיד להיכנס, אבל זה שצריך לקבל חבילה, זה... זו הרגשה שיש מישהו ששווה יותר בעיני דואר ויש מישהו ששווה פחות. למה? כאן אני מרוויח קצת, אז אני יכול להעמיד אדם? זה גם נותן הרגשה. אולי זה מוצדק בחשיבה הכלכלית, אם יהיה תור, אז אף אחד לא ימיר כסף בבנק הדואר, מצד שני, כשאנשים רוצים לקבל את השירות, הם אומרים 'למה, בגלל שאני לא ממיר מטבע זר?' אם מישהו בא להמיר מטבע זר בסניף הדואר, יש לו פקיד שמקבל אותו בלי תור, הוא לא צריך לחכות.

רבותיי, המנהל הכללי יותר מיומן להגיד בקצרה, אבל אל תפספס שום תשובה.

אני מקווה. אל"ף, נפתחה כבר סוכנות אחת בבית שמש. בית שמש, אני רוצה לומר, יושבת לי חזק מאוד על המפה, באופן אישי, ואני באופן אישי לא ארפה עד שנגיע שם לפתרון, וכמו שאמרת, ואחר כך גם קצת סתרת את דבריך, אנחנו כן מסתכלים בקרוב על פתרונות והדוגמה של ה-8,000 שקלים מראה שיש חשיבה וחובה עלינו למצוא כאן את הפתרון.

היה כאן חבר כנסת ששאל לגבי זמנים ברורים. ברישיון הכללי יש זמנים קבועים שאמרו שבשנה קודמת עד עשר דקות המתנה זה היה עד 65%, השנה זה עד 75%, ובשנה הבאה אני מחויב בשיפור ולהגיע ל-85%, כך שהפרמטרים הם ברורים וקבועים והם נמצאים בתוך הרישיון הכללי. המטרה הסופית להגיע ל-95% עד עשר דקות ממוצע.

במקום לקבוע שהיעד יהיה בעצם פחות דקות, אבל באופן מקביל---

להיפך, אני משפר שירות.

סליחה, אמרתם שאי אפשר להשוות אותנו לעולם---

אני לא אמרתי את זה.

מה זמן ההמתנה הממוצע במדינות נאורות?

לגלות לך סוד? יותר. יותר מהזמן שממתינים בישראל, ובאופן אישי, בשוויץ, המדינה המסודרת, אני נמצא שם פעמיים בשנה בגלל שארגון הדואר העולמי נמצא שם, כל פעם שאני שם, אני הולך, אנשים עומדים בתור הרבה יותר זמן ובסבלנות, אבל זה אנחנו ואני מחויב לכאן ולא לעולם.

הממוצע זה בין חצי דקה לשתי דקות.

אבל אני גם נפגש עם המנהל הכללי השוויצרי ועם הגורמים שם, אני יודע.

אדוני היושב ראש, בן אדם עומד מאחורי דלפק, הוא לא עובר ככה, הוא עובד ואז יודעים בדיוק כמה זמן הוא עובד.

לא, זה גם תלוי בסוג הטרנסקציה. יש טרנסקציה, כמו שאמר חבר הכנסת מקלב, ש---

האשנב של הדולרים אני מבינה שעובד אצלכם מהר יותר וטרנסקציה של לא-דולרים עוברת יותר---

אז הרישיון מחייב אותנו להשתפר מדי שנה בשנה בטיב השירות.

נשאלה השאלה היכן אנחנו מפרסמים מכרזים. המכרזים מתפרסמים בשני עיתונים יומיים בתפוצה מאוד ברורה, ואם זה נעשה במגזרים, כמו למשל המגזר הערבי או המגזר החרדי, אז אנחנו דואגים גם לפרסם בעיתונות של המגזר על מנת שהמכרז יהיה ברור ושקוף לגבי כל אחד ואחד.

לגבי דואר 24 ודואר שליחים בחלק מהיישובים שאין – לגבי דואר 24, אנחנו כרגע בודקים את האפשרות של הרחבה. אני עוד לא יודע אם אני יכול להרחיב את זה, יש כאן עניין של שירות מיוחד עם קו ייצור נפרד שאני צריך לבדוק. בנושא השליחים, אנחנו לא נותנים בכל הארץ, ולצערי הרב אנחנו גם לא נוכל להרחיב. נושא השליחים זה נושא שנמצא בתחרות מלאה הרבה שנים, נתח השוק שלנו לא עובר את ה-10% בארץ ולכן אנחנו פועלים כאן רק על פי השיקול הכלכלי ומספר הפריטים, וביישובים האלה שציינתם, לצערי הרב אין פעילות שמצדיקה הכנסת רכב וכל שירות השליחים לאותם מקומות וזה שירות שנמצא בתחרות ואני לא יכול להיות כאן איש בשורה.

לגבי הסוכנויות - אני שוב פעם רוצה לתת את המספר. יש למעלה מ-400 סוכנויות. נכון שבמקרים בודדים יש בעיות מסוימות, אנחנו גם אז מסתכלים על המקומות האלה בצורה נפרדת, בצורה ייחודית, על מנת לתת את הפתרון, אבל בסך הכל הנושא של הסוכנויות, עם ה-400 סוכנויות, עובד ועובד טוב ותמיד יש תחלופה. גם בין עובדים קבועים יש תחלופה וגם בין עובדים ארעים יש תחלופה, וזה חלק ממנגנון הניהול.

לגבי טייבה – כפי שאמרתי כשאתה היית בחוץ, אני מזדהה עם מה שאמרת לגבי איך שזה נראה בטייבה. אני גם הייתי שם ולפני ארבעה חודשים סמנכ"ל הלוגיסטיקה היה במועצה המקומית. אנחנו מנסים לעבוד עם המועצה, למצוא מקום חלופי, אנחנו ממתינים לאיזה שהיא תשובה מהמועצה על מנת לראות אם אפשר לשפר. עד רגע זה, לצערי הרב, אין לנו עדיין מענה, אבל זה גם משהו שאנחנו נרצה מאוד, כי אני לא מסתכל---

למה בדיוק אתה ממתין מהעירייה?

דובר שם על הקצאת שטח, ודובר גם על אפשרות אולי לפתוח סניף בתוך המשרדים של המועצה עצמה. אנחנו מחכים לתשובה.

יש מצוקת מקום?

כן.

אם אני אתן לך מחר שלוש, ארבע, חמש אופציות.

אני מוכן לבדוק, בוודאי, בשמחה.

יכול להיות שההצעה שלי---

דרך אגב, גם לא כל סניף וכל חנות מתאימה. אנחנו צריכים חנויות שיש נגישות אליהן עם רכב, כדי להביא את הדואר ולמשוך את הדואר. לא כל חנות מתאימה. יכול להיות לפעמים נכס, אבל הוא לא מתאים פיזית לדואר, כי אנחנו גם צריכים לבדוק נגישות לנכים, כל ההערות האלה. יש הרבה דברים שבודקים סביב חנות עד שאנחנו אומרים שהחנות הזאת יכולה להפוך להיות סניף או סוכנות דואר, ולכן יש כאן הרבה פרמטרים, ולכן אני אומר שאם יש לו שלוש הצעה, אנחנו נבדוק אחת אחת, ואם תהיה שם הצעה טובה, למה לא? אני אשמח לתת את הפתרון לטייבה, כי אני מקבל את התיאור. אני מזדהה עם התיאור.

מתי היית בפעם האחרונה שם?

האמת היא שלא הייתי שם בשנה האחרונה, אבל סמנכ"ל הלוגיסטיקה שלי היה שם לפני ארבעה חודשים, עם מנהל המרחב.

וזה לא עזר. אנחנו יכולים להתכנס כאן בעוד שנה, והמצב יהיה אותו דבר. אדוני היושב ראש, אתה מרשה לי להזמין את המנהל הכללי לביקור משותף, שלי ושלו, במקום, ולפתור את זה בשטח?

אני אברך אותך.

אני אבוא ואבוא.

אני רוצה לומר משהו לסיכום מבחינתי. דואר זה דבר שהוא מה שנקרא הכרח, זה חלק מההווי, זה חלק מהמציאות של כל מקום וראינו את זה, לצערי הרב, בשני אירועים שאני חוויתי אותם, אם זה המלחמה בצפון ואם זה המלחמה בדרום, ששירותי הדואר הם שירותים הכרחיים ונתנו אותם ואני מבין את הרצון של האוכלוסייה בכל מקום במדינת ישראל לצורך של שירותי הדואר. נכון, אנחנו מנסים לעשות את המקסימום ויש לנו קשיים ויש מקומות שאנחנו לא טובים ואנחנו צריכים להשתפר, אבל בסך הכל אני חייב לומר לכם... יש את אוניברסיטת חיפה שעושה מחקר כל שנה שהוא בלתי תלוי, אנחנו לא שותפים, לא מממנים, לא נותנים שום דבר, וכל שנה אנחנו מקבלים את המחקר הזה מהאוניברסיטה. בשנה האחרונה ולפני שנתיים קיבלנו מקום ראשון בנושא מתן שירות לציבור, וזה כבר לאורך שנים, לפני חברת חשמל---

מתי זה היה?

הם עושים את המחקר, זה מחקר של האוניברסיטה, אני לא צד, אני קורא את התוצאות שלו, אבל המחקר הזה הוא מחקר איטי, הוא נעשה כל שנה.

בין החברות הציבוריות?

כן, ויש את חברת חשמל, את מס הכנסה ומכס ושירותי דת ובתי חולים וקופת חולים ומשרד העבודה ושירותי הרווחה ואפילו בתי ספר ואוטובוסים, ובתי משפט, ושירותי משטרה, ועוד הרבה הרבה גופים וחברת דואר ישראל שנה אחר שנה מקבלת מקום ראשון, ואני יודע שאני עדיין צריך להמשיך ולשפר את השירות ולתת תשובות לחלק מהדברים שנאמרו כאן, שאני מזדהה איתם.

מנהלת הוועדה, אני מבקש לישיבה הבאה להזמין גם את אוניברסיטת חיפה, אנחנו נשאל שאלות בעניין.

אז אין לכם סיבה לטפל באנשים שבאו אליכם---

את לא מקשיבה, זה לא מה שאמרתי. אני אמרתי שלמרות שאנחנו קיבלנו מקום ראשון, אני מחויב להמשיך ולעשות שיפור. אפשר להיות גם בגישה חיובית.

אבל גם לא צריך להיות יותר מדי חיוביים ולהביא סקרים כשאנחנו שומעים פה על טייבה שיש שם 40,000 תושבים ויש שם בעיה מאוד מאוד חמורה ואין לי ספק שבטייבה אוניברסיטת חיפה לא בדקה את הנושא.

אנחנו מדברים על רמה ארצית, אנחנו נותנים שירות לכל הארץ.

הם גם חלק מהארץ. אני חייבת להגיד לך, דרך אגב, שבמקומות מסוימים זה כדאי, ושים לב למה שאמרתי, כדאי לרשות הדואר---

אז כדאי שתדעי, עובדתית, בואי נדבר על עובדות, זמן ההמתנה בתור בפריפריה הרבה יותר קצר מאשר זמן ההמתנה במרכזי הערים הגדולות. זאת עובדה. לא נתווכח על עובדות. זה אומר שהשירות שאנחנו נותנים בפריפריה הוא יותר מהיר, הוא יותר טוב.

לא, מה שזה אומר שאין לך בררה אלא לשים בפריפריה גם במקומות שביחס למספר האנשים שנמצא שם, השירות שם יותר מהיר.

אבל התוצאה היא שהשירות יותר טוב.

אצלנו למשל השירות הכי קצר, כי אף אחד לא מגיע.

אני מצד אחד מודאג, מצד שני אני אופטימי. אם כל מי שמגיע לפה אלה המקומות הבעייתיים, אז אפשר להתגבר על זה. זה לא סוף העולם לדואר ישראל לפתור את אותם מקומות. אבל אם אני מניח שיש עוד מקומות, שלא הגיעו לפה---

יש עוד מקומות.

יש עוד מקומות, אז הבעיה יותר גדולה. אבל אי אפשר להתעלם מההרגשה שהיום... פעם היו אומרים שבקופת החולים התור הארוך והיום כבר לא מדברים על קופת חולים, היום מדברים על הדואר. אנחנו כולנו יודעים שיש הרבה אנשים שנמנעים ולא רוצים לקבל שירותי דואר. אני באופן אישי ביקשתי מכל המקומות ששולחים לי בדואר להפסיק לשלוח לי בדואר כדי לא לעמוד בהמתנה, אני בסוף מקבל לוח שנה מאיזה מקום כשאני צריך להמתין עשרים דקות. אני באופן אישי ממתין. אנחנו יודעים שהמצב הוא לא כל כך אופטימי, אבל אני שמח לשמוע שיש מקומות שמקטלגים אתכם במקום טוב, זה רק סימן שאפשר להגיע לשם.

משרד התקשורת רצה להוסיף משהו בעניין הזה?

קודם כל אני מצטרף לברכות על הדיון הזה ושאתם רואים חשיבות בנושא הדואר כדי לקיים פה דיון ודיון המשך. אני רק אגיד אולי בקצרה, כי זה סיום הדיון, שערב הקמת חברת הדואר, רשות הדואר היתה לא חברה אבל גוף שפעל בהפסדי עתק במונחים שקליים, שחברה בין לאומית, שהבאנו לבדוק את ההתפתחויות של ענף הדואר בארץ, המליצה מיד להעביר אותה למסלול של חברה כי אחרת כל השירות האוניברסלי, שאנחנו היום מנסים לשפר, בבסיסו היה בסכנה.

אתה יכול להגיד מה היא אמרה לגבי הרמה של השירות שלנו ביחס לשאר העולם?

גם בהשוואה בין לאומית מול הדואר ההולנדי, השירותים פה היו לא רעים. הם הצביעו על מספר נקודות לשיפור, אבל אני מסכים שיצאנו לדרך במצב כלכלי של רשות הדואר מאוד מאוד קשה, אנחנו גם לא רואים מצב שבו האוצר והמדינה תזרים סבסוד למקומות המפסידים ובתוך עמנו אנחנו חיים ויודעים באיזה מציאות חברת הדואר מתנהלת, אבל הרפורמה שהובלנו היתה טיפה יותר רחבה ממה שהוצג כאן, הפתיחה לתחרות היתה מרכיב אחד, ומרכיב חשוב. לצד המרכיב הזה אנחנו גם הרחבנו מאוד את תחומי העיסוק של חברת הדואר. אנחנו אפשרנו לחברת הדואר להיכנס לתחומי פעילות נוספים רבים שגם יאפשרו להביא את השירות באמצעות הפרישה הנרחבת של יחידות הדואר לפריפריה, וגם להרחיב את בסיס ההכנסות של חברת הדואר, וכן, אנחנו רוצים שחברת הדואר, שהיא אמנם דואר ישראל, כמו שהגדרת, אבל היא גם חברה, שהיא תרוויח כסף ושהכסף הזה יבוא לטובת הציבור בחזרה ובהחלט הרחבנו את השירותים של חברת הדואר ואפשר לראות שהמנהל הכללי של הדואר מיישם כבר חלק מהשירותים הנוספים שאושרו לו. אנחנו רואים את זה בסניפים, אנחנו רואים את החנויות, אנחנו רואים את הכניסה לתחום הדואר האלקטרוני שהם מתכננים, ולכן הרפורמה היתה רפורמה מקיפה.

מרכיב נוסף מאוד מאוד חשוב ברפורמה היה הקמת חברת הדואר והענקת רישיון ולכן אותה אמנה, אדוני היושב ראש, שהזכרת בפניות שלך אלינו, אמנת השירות, אני חושב שהמדינה הלכה כאן צעד יותר מאמנת שירות שהתכוונת. בעוד שבאמנת שירות יש מרכיב מסוים וולונטרי, אם כי ברגע שהוא מתפרסם ודאי יש לו מחויבות ציבורית, במהותה אמנת שירות היא וולונטרית מצד ספק השירות ללקוחותיו, אבל המדינה לא הסתפקה בזה. אחרי עשרות שנים שבהם רשות הדואר התנהלה בהתאם לשיקול הדעת של המנהל הכללי של הדואר איפה לפתוח סניף, מה טיב השירות של חלוקת הדואר, בפעם הראשונה בשנה שעברה המדינה אמרה 'לא אמנת שירות, לא בהתנדבות, יש רישיון, יש חובה' והחובה שמפורטת ברישיון חלה על חברת הדואר. אגב, כמו שאמרו קודם לחברת הכנסת, גם כשהחברה תופרט בעתיד, החובות האלה יחולו על מי שיקנה את החברה. הוא יידע תוך כמה זמן מכתב צריך להגיע ליעדו, כי זה כתוב עכשיו ברישיון, לא באמנת שירות---

הרישיון מפורסם לציבור?

כן, בוודאי, באתר של משרד התקשורת.

זאת אומרת יש לוח זמנים שמכתב צריך להגיע, זמן ההמתנה וכולי?

ודאי.

וסניף דואר לכמה תושבים?

לגבי פרישת יחידות הדואר, אנחנו קבענו את הקריטריונים לגבי פתיחה של יחידות ביישובים חדשים ובשכונות חדשות, וכמובן שצריך גם לעשות סדר בפרישה הקיימת, אבל ברור שמדובר בתהליך מאוד מאוד קשה, מאוד מאוד ארוך של איתור נכסים ואדוני היושב ראש צריך לזכור שבפרישה החדשה של יחידות הדואר היו גם סגירות של יחידות דואר.

וחלוקת דואר לא במרכזי חלוקה?

לגבי מרכזי חלוקה; עד לפני שנה הסמכות היכן לפתוח מרכז חלוקה היתה נתונה בידי המנהל הכללי של חברת דואר ישראל. משנה שעברה, עת הענקת הרישיון, המדינה אמרה שהסמכות למרכזי חלוקה עוברת למדינה, לרגולטור.

את העניין של מרכזי חלוקה חילקנו לשני שלבים ואני יכול לשתף את אדוני מבחינת השיקולים. לגבי מרכזי חלוקה חדשים, דרשנו שזה יהיה באישור משרד התקשורת, לא ביישובים קיימים שיש בהם מרכזי חלוקה. אם לדוגמה רוצים להחליף שיטה שמחלקים---

תתייחס לבית"ר עילית.

לכן אני אומר, אם רוצים להחליף את שיטת החלוקה מחלוקה רגלית למרכז חלוקה, הדבר כבר לא בשיקול דעת של המנהל הכללי של חברת הדואר, צריך את משרד התקשורת כדי לאשר את זה. אני רוצה לאזן את התמונה, כדי שלא תהיה ורודה מדי. מצד שני החלטה גורפת במועד הקמת חברת הדואר, כמו שהמנהל הכללי של הדואר קודם פירט, שמורה לחברת הדואר לבטל את כל מרכזי החלוקה, לגייס דוורים, לדאוג שיהיו תיבות בבתים, אגב, שזה גם תופעה שראינו במודיעין עילית כשעבדנו ביחד לשנות את שיטת החלוקה, גם זו היתה בעיה והעירייה התערבה שם ועזרה ומימנה חלק מהדברים, תופעה מאוד קשה, להורות בעת הקמת החברה לחברת הדואר לבטל את כל מרכזי החלוקה, כמובן שזו הוראה קשה מאוד מבחינה כלכלית, מה גם שיש כאלה שמוצאים יתרונות בשיטת מרכז החלוקה, אני לא נכנס לזה. מבחינתנו עשינו צילום מצב של המרכזים הקיימים, ולגבי מרכזים חדשים בהחלט העברנו את הסמכות למשרד התקשורת כדי שלא נראה תופעה של מעבר מחלוקה לבתים למרכזי חלוקה משיקולים כלכליים בלבד, בלי שהמשרד נתן את דעתו על כך.

אני שואל אותך כמעט שאלה אישית; האם אחרי שתי ישיבות שאנחנו מקיימים, לכם לא ברור שאתם כן צריכים לבוא גם לאוצר... אם משרד התקשורת אומר 'אני מסתפק במה שיש עכשיו', אנחנו קצת מודאגים, אבל אם אנחנו יודעים היום שאחרי שהשתקפו כאן דברים לא מעטים, שהמצב צריך הרבה שיפור מבחינת השירות לאזרח, ונכון שמבחינה כלכלית יש שיפור ניכר וזו המשימה הראשית שאתם בודקים עם המנהל הכללי של הרשות, והוא עומד בזה בכבוד וטוב מאוד, ואנחנו גם שמחים על כך, אנחנו גם רוצים שהחברה תשרוד, אבל מכאן יש עוד שלב אחד, שזה השירות לאזרח, שצריך להיות חשוב לכולנו. לא תמיד הצעקה והזעקה והכאב נשמעים. אנחנו עושים את הוועדות כדי לשקף גם את החלק הזה, וזה נכון לגבי הדואר, ומהדואר זה צריך לעבור למשרד התקשורת ומשרד התקשורת צריך להיות עם האוצר.

בדברי הסיכום שלי אני רוצה להציע לנו, כחברים, לעשות ישיבה אחת שתהיה ישיבה של חברי הוועדה ביחד עם אנשי משרד התקשורת, הדואר והאוצר, להעלות את הנושאים שאנחנו מתרשמים ממה שהיה פה ואלו שאנו עדים להם בחיי היומיום. חברי הכנסת שיש להם קשר עם הציבור יודעים טוב מאוד מה הפניות של הציבור וחלק גדול מהפניות זה בנושא של הדואר. הדואר הוא אקוטי לגבי חלק גדול מהתושבים בחיי היומיום, בהתנהלות היומיומית שלהם, אם זה בנק, אם זה תשלומים, שזו התנהלות שכל אחד צריך. יש אוכלוסייה גדולה בארץ הזו שהדואר הוא המרכיב המרכזי בהתנהלות הזאת. כמו שאף אחד לא יבין שהבנקים יכולים להיות סגורים, לחלק גדול מהתושבים הדואר הוא התשובה ואני לא מדבר על מתן שירותים אחרים, של מכתבים ושל חבילות והקשר שיש לאנשים.

אנחנו רוצים לברך את כל המשתתפים פה, זו היתה ישיבה לא קצרה, אנחנו נתנו אפשרות לאנשים שבאים מרחוק, שאכפת להם, בין אם זה מתפקידם הציבורי, בין אם זו אכפתיות אמיתית שיש להם לשיפור השירות, אנחנו בהחלט מציינים את השיפור הניכר, וציינו את זה גם אנשים, אבל אנחנו יודעים שאנחנו לא מסתפקים רק בחלק, אנחנו חייבים לשאוף וחייבים להגיע. אנחנו יודעים שהשירות לאזרח עדיין... גם הנגישות לציבור, דהיינו כמה אוכלוסייה הסניף משרת, האם יש אשנב אחד, שני אשנבים, שלושה אשנבים, האם הוא משרת 40,000 או 50,000, או שהוא משרת, כמו שאתם רוצים להגיע, 3,600 משפחות. אנחנו מדברים על זמן המתנה, על שיפור השירות.

צריך לעשות חשיבה חדשה איך אפשר באמת להביא לכך שאנשים ירצו לפתוח סוכנויות דואר. זה נכון לגבי טלזסטון, זה נכון לגבי בית שמש וזה נכון לגבי מקומות אחרים כמו טייבה. צריך ללמוד את זה מהשורש, לחקור את הסיבות ולא רק לחזור עוד ועוד. גם אם יש סבסוד, אני לא חושב שרק סבסוד יפתור את הבעיה, ועובדה שזה לא פתר את הבעיה.

שני דברים אחרונים; הנושא של חלוקת דואר במרכזי חלוקה או בחלוקה לבתים. זה קשור לשירות, 220 מדרגות, מקצה לקצה, סניף דואר אחד בתחילת עיר, אלה גם שאלות של נגישות, הדברים האלה קשורים למתן השירות.

מה שאנחנו כן מבטיחים לעשות, חוץ מהסיור שנדון בו, זה ישיבות מעקב. אנחנו מקווים שתמיד נוכל להגיד שישתפר, עד שנגיד די, זה בסדר. אנחנו אוניברסיטת חיפה שמעמידים את זה בראש מתן השירות.

למנות נציב פניות ציבור של הדואר. אפילו חברת הכנסת כאן לא ידעה מי עושה מה.

את צודקת. היה סיכום אולי שקט בינינו שדואר ישראל יעשו גם ישיבות איתכם, במקומות שעלו פה, גם עם נציגי טייבה, קרית יערים ובית שמש וגם עם בית"ר וגם עם מודיעין עילית. לעשות ישיבות נקודתיות בכל מקום, לדעת איפה הבעיות ואחרי זה אנחנו נשמע מהם דיווח קצר בישיבה הבאה שנעשה.

אני מודה לכולם, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00