מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 5-0

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
13.10.2009


הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ"ח בתשרי התש"ע (13 באוקטובר 2009), שעה 11:00

מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אימהות לילדים בגילאי 0-5

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר
נסים זאב
אורית זוארץ
חנין זועבי
מרינה סולודקין
נחמן שי
יולי תמיר

מרי חדייר, ממלאת מקום מנהלת הרשות למעמד האישה, משרד ראש-הממשלה
רותי הורניק, מרכזת בכירה, קידום נשים, הרשות למעמד האישה, משרד ראש-הממשלה
תמי אלמוג, מנהלת האגף למעונות יום, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יובל יעקבי, רפרנט תעסוקה ועלייה, אגף התקציבים, משרד האוצר
סימה טרם, משרד הבינוי והשיכון
רחל אגמון, מפקחת ארצית, שירות פרט ומשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
עו"ד עירית גזית, אחראית על תחום מערך הייעוץ המשפטי, מעמד האישה, ויצ"ו
מירב פרץ, ארגון נעמ"ת
עו"ד גלי עציון, ארגון נעמ"ת
עו"ד מאירה בסוק, ארגון נעמ"ת
סיגל רונן-כץ, חברת שדולת הנשים בישראל
סאוסאן תומא-שוקחה, רכזת פרוייקטים נשים בתעסוקה, עמותת נשים ונערות נגד אלימות
ולריה סייגלשיפר, פורום נשים לתקציב הוגן
אליעזר שוורץ, מרכז המחקר והמידע, הכנסת
אורלי אלמגור-לוטן, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

דלית אזולאי

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ




מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אימהות לילדים בגילאי 0-5

אני מתכבדת ושמחה לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה הראשונה של מושב החורף בסימן מעקב אחר ההישג המשמעותי של הוועדה הזאת במושב הקיץ שחלף.

במהלך חופשת הקיץ הגענו להסכם עם האוצר שזכה לכינוי חוק המטפלות כאשר למעשה יותר זה חוק הרחבת הזכאות למעונות יום חינם. כך יותר נכון ומדויק לומר את זה. הנקודה המשמעותית עליה דיברנו במסגרת ההסכם היא שאנחנו רוצים לראות איך ההסכם הזה מתממש במציאות בשטח, והישיבה הזאת היא ישיבת פתיחה למספר פגישות שיהיו בהמשך, בהן אנחנו נבדוק ונעקוב באופן מלא עד שכמו שאמר בזמנו עוזר שר האוצר, נגזור את הסרט בכניסה לאחד ממעונות היום החדשים שייבנו במסגרת ההסכם שהושג.

יש לנו מספר שאלות והיינו רוצים קודם כל שתוגש לנו תוכנית עבודה מסודרת כדי שהוועדה תוכל, בהתאם לתוכנית העבודה, לכנס את הוועדה, שהיא למעשה ועדת פיקוח על אותו הסכם כדי לראות אם באמת יש עמידה בלוחות זמנים בצורה סבירה. אתם, האוצר, יכולים לראות את לוחות הזמנים ובהתאם ללוחות הזמנים שהתחייבתם לנו בהסכם.

אני רוצה לעבור על הסעיפים השונים ולראות איפה הדברים עומדים.

ההסכם הוא הסכם מדורג. ההבטחה הראשונה דיברה על שנת 2010. דיברנו על כך שכדי לאפשר ליותר נשים ליהנות ממעונות יום מסובסדים, אנחנו זקוקים למעשה לבנות מעונות יום חדשים כי כרגע היצע המעונות לא מספק. לעניין הזה הוקצו 30 מיליון שקלים לבינוי. השאלה היא האם סכום הכסף הזה הוקצה, מה לוחות הזמנים לבינוי מעונות היום ומה מסגרת הזמנים בה נראה מעונות יום עומדים. השאיפה שלנו הייתה שבשנת 2011 יעמדו 30 מעונות יום חדשים. נתחיל עם השאלה הזאת.

אני אדווח על ההקצאה ותמי תדווח על הביצוע, כי כך זה עובד אצלנו.

לגבי 30 מיליון השקלים בתקציב 2010. הכסף הזה שוריין. מאחר שתקציב 2009 ו-2010 כבר אושר, הסכום שוריין. זאת אומרת, הוא לא נמצא בבסיס התקציב של 2009 ו-2010 אבל יש 30 מיליון שקלים ששוריינו לצורך הנושא הזה וברגע שתיכנס שנת 2010 ויתחילו פעולות הבינוי, יש 30 מיליון שקלים לשנת 2010.

למה זה לא בבסיס התקציב? זה היה סיכום, שזה יהפוך להיות חלק מבסיס התקציב.

ההבטחה לבינוי הייתה חד-פעמית.

שימו לב שבשנת 2011 הוא באמת ייכנס לבסיס התקציב. אם אתם מסתכלים על סעיף 2ב(4), שם מדובר על 30 מיליון שקלים שייכנסו לבסיס התקציב. סעיף ב(4) מדבר על 30 מיליון שקלים שאכן ייכנסו לבסיס התקציב החל משנת 2011. בסעיף א' להחלטה יש 30 מיליון שקלים חד-פעמיים כבר בשנת 2010 וכמו שאני אומר, הם אמנם לא בבסיס, אבל זה לא משנה כי אני בתור האוצר מדווח שהכסף הזה שוריין והוא יוקצה לבינוי מעונות יום ב-2010 כמובן בהתאם לביצוע.

מהי תוכנית העבודה?

על זה עדיף שתמר תדווח.

שוב, בינואר 2010 יועבר הכסף למשרד התעשייה?

אם צריך. הכסף קיים. אם תמי אומרת שעכשיו היא צריכה 3 מיליון שקלים, בפברואר עוד 5 מיליון ובמרץ עוד 10 מיליון שקלים, זה יהיה בקצב הזה. כאמור, יש 30 מיליון שקלים לנושא הזה.

יש עכשיו 30 מיליון שקלים עד לינואר 2010. איך תוכנית העבודה נבנית כרגע כדי ליישם את זה? אני רוצה להוסיף נקודה נוספת. במהלך הדיון האחרון שהיה דיברנו על זה שאנחנו רוצים שמעונות היום ייבנו במקומות בהם יש ביקוש למעונות היום. ביקשתי מכם להכין לי מיפוי של המקומות והאזורים בהם ייבנו אותם מעונות יום. האם נעשה מיפוי כזה? אם כן, פרטו בפנינו.

לגבי סוגיית המיפוי. אנחנו בשלב ראשון רוצים לתת מענה במקומות בהם דחינו ילדים. בכל מקום שהייתה תפוסה מעל המכסה של מעון, היו ועדות קבלה למעון ונקבעו קריטריונים לקבלת הילדים. לפי מספר הילדים שנדחו, אנחנו מזהים שם איזשהו ביקוש גבוה מאוד. יש לנו רשימה ספציפית של כל המקומות האלה וברצון רב אוכל להעביר לך אותה.

את יכולה לומר כבר עכשיו באיזה ערים מדובר?

בגדול זה תל-אביב רבתי, העיר מודיעין, במרכז, בנווה שאנן.

מה לגבי מקומות בפריפריה?

בפריפריה יש לי עודף מקומות.

באמת?

אין שם בעיה.

אימהות לא יכולות לשלם עבור המעון.

אני מבקשת לציין שוועדות הקבלה מתקיימות אך ורק כאשר מתקיים מצב בו מספר הנרשמים גבוה ממספר המקומות באותו מעון. לפי הנתונים שיש לי באגף, רק באזורים שהזכרתי – תל-אביב, המרכז והסביבה – יש בעיה אקוטית.

מה עם אזור ירושלים?

אזור ירושלים, גם הוא מחולק לשכונות. ויצ"ו בית הכרם, גילה, יש כמה מוקדים בירושלים וגם זה מגובה.

הוועדה מבקשת שתוכן רשימה של כל אותם מקומות בהם עתידים להיבנות אותם מעונות יום.

מה עם המגזר הלא יהודי?

מה קורה במגזר הערבי?

אזורי הביקוש, זה המיפוי שיש לנו.

הביקוש, על פי איזה מדדים אתם קובעים אותו? על פי הבקשות למעונות של ויצ"ו, אמונה ונעמ"ת?

כל מעון שהיה אצלו רישום מעל המקומות שיש לו. זה אמור לגבי כל הארגונים. יש לנו מעל 400 ארגונים, לא רק ויצ"ו ונעמ"ת.

שמפעילים מעונות יום?

ודאי.

כמה מעונות יום ייבנו בתקציב הזה? בזמנו קיבלתי הערכה שמדובר במיליון שקלים למעון, וזה אומר ש-30 מעונות יום חדשים ייבנו. זאת הערכה סבירה או לא?

זה לא מדויק ואני אומר למה. מבחני התמיכה בנויים בצורה מודולרית לפי מספר פרמטרים. הפרמטרים קובעים גם את גובה התמיכה.

מדובר בבינוי.

הבינוי. גובה התמיכה יכול להיות מ-500 אלף שקלים עד למיליון ו-600 אלף שקלים או למיליון ו-700 אלף שקלים. זה תלוי בעמידה של אותו גוף שפנה בקריטריונים שמופיעים במבחן התמיכה.

מה לגבי המגזר הערבי? כמה מעונות יום יש במגזר הערבי?

הרבה מאוד.

להערכתך כמה יבנו במגזר הערבי?

אנחנו לא פונים ישירות לגוף זה או אחר שיבוא לקבל מאתנו כסף. אנחנו מפרסמים את מבחן התמיכה והוא פתוח לציבור. כל מי שרוצה, פונה למשרד, ממלא בקשה לתמיכה ומגיע לוועדת התמיכות של המשרד. כלומר, אני לא יכולה לדעת כמה מהמגזר יפנו אלינו.

לפני שאנחנו נכנסים למגזרים השונים, בואו נתחיל בבסיס. אני מבקשת את חברי הוועדה לשאול שאלות אחרי שנמצה את הסקירה הראשונית.

תמר, אני שואלת שוב. 30 מיליון שקלים, לכמה מעונות יום יספיקו? כמה מעונות יום יהיו לנו בסוף התהליך?

זה מאוד תלוי במספר הגופים שיגישו את הבקשות ותלוי גם בעמידה שלהם בקריטריונים. אם הייתי אומרת שכל מי שפונה מקבל מיליון שקלים, הייתי יכולה לומר לך שיהיו שלושים מעונות יום, אבל אני לא יכולה לומר דבר כזה, כי גוף אחד יקבל 500 אלף, גוף אחר יקבל מיליון וגוף אחר יקבל מיליון וחצי שקלים.

למשרד התעשייה יש כבר מיפוי של הצרכים. אם כן, זה עומד בסתירה למה שאת אומרת.

יש כאן את העניין של ה-30 אחוזים שכל גוף צריך להעמיד.

אנחנו צריכים לקבל הסבר על התהליך.

אני אסביר לכם את התהליך.

תאמרי לנו איך נולד מעון יום חדש.

או מורחב מעון קיים כי יש הרבה מקרים של דרישות במקומות שצריך הרחבה.

משרד התעשייה מפרסם מבחן תמיכה לבניית מעון יום עם קריטריונים מוגדרים. המבחן הזה פתוח לכל הציבור. כל רשות וכל גוף שרוצה להגיש את הבקשה ורואה את עצמו עומד בקריטריונים האלה, ממלא את הטפסים המתאימים.

מה הם הקריטריונים?

אני אומר. כאמור, גוף כזה ממלא את הטפסים ומגיש את הכל למשרד. יש ועדת תמיכות של המשרד שבודקת את כל הבקשות ובהתאם לזה מאשרת או דוחה את הבקשה.

זה עומד בסתירה למה שאמרת לפני דקה.

נכון.

תסבירי את הסתירה.

אני אסביר. בניגוד למשרד החינוך למשל שמזהה צורך ואומר שעכשיו הוא רוצה להקים גן ילדים בתל אביב בשכונה איקס, כאן לא מדובר בחוק חינוך חובה אלא מדובר בשירות וולנטרי והמשרד יכול להציע את העזרה שלו והקהל מבחוץ צריך לבוא ולבקש את העזרה הזאת. זאת אומרת, אם יש לי צורך אמיתי באזור תל אביב, אבל עיריית תל אביב לא תרים את הכפפה ולא תרצה לקבל ממני את התמיכה, אני לא יכולה לעשות כלום כיוון שגם העירייה צריכה לתת את המצ'ינג שלה.

העניין הזה של הקריטריון, זה לא רק שאת נותנת. אחד הדברים שהוא הכי קובע זה שלגוף הזה יהיה כסף לעשות את המצ'ינג.

כן.

אני לא אאפשר לכם לדבר בלי רשות.

זאת הערה חיונית.

ההערה חיונית, אבל היא לא הובנה ולא נתנה את האפקט שמתאים לה. אנחנו עדיין מנסים להבין מה קורה כאן כי זה באמת הפער בין ההסכם היפה לבין המציאות. יש לנו 30 מיליון שקלים ואנחנו רוצים לראות שבסוף התהליך נבנה מעון. את מתארת מציאות בה יש לך אזורים בהם את יודעת שיש ביקוש. תיארת את המציאות בה יש ביקוש בתל-אביב, במודיעין ובכל אותם מקומות. לכאורה כבר הקרקע בשלה וכל מה שצריך זה שאותו ארגון יפנה ויבקש תמיכה לפי אותו מבחן תמיכה. לצורך העניין, למה שעיריית תל-אביב לא תרצה שייבנו עוד מעונות?

כי הם לא יכולים להוסיף את המצ'ינג שלהם ומחייבים אותם במצ'ינג.

העירייה צריכה לגייס בעצמה מיליון שקלים כדי לבנות את מעון היום.

הם לא נותנים את כל הסיוע.

אם אין לעירייה את הכסף, היא לא תבנה את המעון.

צריך לומר לפרוטוקול שמה שקורה כאן זה דבר מאוד מעוות. המצב כפי שתואר עכשיו אומר שהמעונות ייבנו רק אצל החזקים ולא במקומות החלשים וזה משלוש סיבות. הראשונה, בקרב האוכלוסייה החזקה יש מודעות, אז היא הולכת ונרשמת ויש להם הרשמת יתר, כך שיודעים שיש שם הרשמת יתר. בקרב אוכלוסייה חלשה, לא הולכים להירשם. שנית, עניין המצ'ינג מאוד קשה לרשויות החלשות . דווקא במקומות שהכי חסר, עניין המצ'ינג הוא בעייתי מאוד. לכן היכולת של עיריית אופקים או איזושהי עירייה ערבית בצפון שהיא חלשה מאוד, להבטיח שהיא תיתן את הכסף המשלים, זה כמעט לא קיים. לכן ברור שתל אביב, חיפה ומודיעין – תראו את הרשימה שנאמרה כאן – זאת רשימה הכי לא צודקת והכי לא נכונה.

החוק הזה והמהלך הזה הוצג כמהלך חברתי והוא הופך למהלך לא חברתי.

אני רוצה להציג את המציאות. אם יש בעיה של חוסר מודעות במקומות חלשים, אבל היא אומרת שיש לה מעונות שמחכים.

שאלת המחסור כאן היא שאלה מלאכותית כי אם באמת הייתה יודעת כל אישה ערביה באיזשהו ישוב, בנצרת למשל, שהיא יכולה לרשום ילד לגן, היא הייתה רשמת, אבל אם אין אף גן באזור שאפשר להירשם אליו, היא לא נרשמת בכלל. הם לא יודעים את המציאות והם לא עושים סקר אמיתי של הצרכים.

בשנים האחרונות נבנו בכספי מדינה, במימון מלא של משרד השיכון, הרבה מעונות יום במסגרת ברודט. בכל שכונה חדשה, יש תקן של מבני ציבור וחייבים גם לבנות מעון יום. בין השאר נבנו הרבה מעונות יום במגזר הערבי כאשר חלקם – אני יכולה להעביר לכם את הרשימה – לא מאויש עדיין, כבר שנתיים, ארבע וחמש שנים, בגלל שהרשויות לא עושות בהם את השימוש. נתנו להם את המבנה, ולמה הם לא מפעילים אותו?

מה לעשות שאין עבודה?

אתם מדברים על כך שכאילו יש חוסר, אבל אין חוסר.

הרשות המקומית לא מפעילה מעון? המבנה עומד ריק?

המבנה עומד ריק. אני יכולה להביא כדוגמה את רהט.

תני ליושבים כאן סטטיסטיקה. אחוז המעונות היום באוכלוסייה הערבית הוא 2 אחוזים, ואחוז הילדים הערבים במעונות היום הוא 4 אחוזים. 4 אחוזים מהילדים הערביים שהם מתחת לגיל ארבע מטופלים במעונות יום ובמשפחתונים מוכרים. מעונות היום משרתים את המגזר הערבי הם פחות מ-2 אחוזים מכלל מעונות היום המוכרים שפועלים בארץ. זאת סטטיסטיקה.

באופן כללי, בפריפריה – דרום וצפון – גם במגזר הלא יהודי וגם במגזר היהודי, אין לנו ביקוש. יש עודף מקומות גם במעונות וגם במשפחתונים. היכן שיש צורך, אנחנו פותחים עוד משפחתונים. אני לא קיבלתי שום אינדיקציה על צרכים. עובדה שיש מעונות שעומדים ריקים ולא מאוישים.

זאת לא אינדיקציה.

הנתונים נכונים, אבל זה לא בוועדה הזאת.

אנחנו מדברים על הצורך של האוכלוסייה.

חברת הכנסת זועבי, תני לתמר לענות לך.

במגזר הלא יהודי – גם במגזר החרדי התמונה דומה – הנשים עובדות במשרה חלקית והמשרה החלקית הזאת לא מאפשרת להן לקבל תמיכה גדולה אצלנו כאשר הילד נמצא במעון. אז הן נמצאות במצב שהן צריכות לשלם 1,700 שקלים או 1,500 שקלים לילד ומאיפה יש להם את הכסף הזה אם הן מרוויחות רק 2,000 שקלים? זאת שאלת הביצה והתרנגולת. יש כאן בעיה אמיתית למגזר הזה ובגלל זה אין את הביקוש. הן הולכות לאיזשהו מקום, אצל דודה, אצל שכנה, ונותנים לה 500 שקלים עבור הטיפול בילד.

לכן צריכים לקבוע מדיניות שתואמת את הצרכים. לא לומר שיש להם צרכים מיוחדים ואז להמשיך באותה מדיניות.

אני אומרת שיש כאן קושי. אני מסכימה אתך.

זה לא המנדט שלה.

אני מסכימה אתך שיש כאן קושי.

זאת התפיסה של משרד התעשייה.

זה בגלל שהתפיסה שלכם את מעונות היום מלכתחילה היא תפיסה של לשחרר נשים לעבודה ולא תפיסה של טיפוח הילד. את יודעת את מאבקי במשך שנים שאסור שזה יהיה במשרד התעשייה כי זה צריך להיות במשרד החינוך ואני אומרת את זה גם כשאני לא שרת החינוך. ילדים שלא הולכים למעון יום, רמת ההיקלטות שלהם היא יותר נמוכה משל ילדים שהולכים למעון יום. בזה מנציחים כאן את הפערים החברתיים כי עושים את זה תלוי עבודת האם. במקומות שהאימהות עם השכלה נמוכה והן לא עובדות, הסיכוי שהן יקבלו זכות לשלוח ילד למעון היא יותר קטנה ולכן הילדים לא הולכים למעון והם לא מקבלים את התמיכה. אם כל המהלך הזה היה עובר למשרד החינוך והיו נותנים את זה לפי פרמטרים סוציו-אקונומיים, כל מפת המעונות במדינת ישראל הייתה משתנה וכל הטיפול בגיל הרך היה משתנה. הטיפול של משרד התעשייה הוא תלוי עבודת האם. אני לא מאשימה אותך. תמיד זה כך היה, אבל זה עיוות של השירותים של הגיל הרך במדינת ישראל ואתם מנציחים אותו כי אתם לא מאפשרים לו לעבור למקום שם טובת הילד ולא עבודת האם היא הקריטריון.

את מעלה כאן נקודה משמעותית וחשובה. לצערנו אנחנו פועלים כרגע במערכת שאין לה את תנאי היסוד שלך ואנחנו מנסים לפעול מתוך מה שיש. אני אומרת שוב שכרגע יש תחושה לא נוחה מכך שהכסף הזה שמוקצה לבינוי מעונות, לא ברור לנו מה יאפשר לו להתממש בפועל. עושה רושם שאת אומרת שגם אחרי שהכסף יועבר לאותם אזורים שאת כרגע מזהה כאזורים שהם אזורי חסר, גם אז לא ברור מה יהיה כי את אומרת שאת תלויה במה שהעירייה תיתן ואת תלויה בנכונות של העירייה. מה יגרום לכסף הזה להתממש ולהפוך למחרת השנה שתעבור למעון יום בנוי ומוכן לקבלת עשרות ומאות ילדים חדשים?

היא ציינה את תל-אביב ומודיעין.

אנחנו חוטאים למטרה כי בעצם כל הוויתור של הוועדה על הסעיף של הכרה בהוצאות טיפול בילד אל מול החלופה הזאת היה לאחר בחינת הצרכים. ממה שמוצג כאן, הצרכים נבחנו בדיעבד ולא בטרם. לא נעשתה בחינה אמיתית של הצרכים לפני שהוקצו הכספים האלה למעונות. לא נעשתה בדיקה איפה צריך כי המטרה הייתה לחזק אוכלוסיות חלשות ולכן ירדנו מהסיפור של הכרה בהוצאת טיפול בילד, כי שם נטען שזה מחזק את הנשים החזקות.

גם עכשיו מחזקים את הנשים החזקות.

אז מה עשינו עכשיו? מעבירים את הכספים לישובים חזקים. אני באה מהשלטון המקומי ואני יודעת איך זה עובד בנושא תמיכות וארגונים. הם מגישים בקשה, הם עוברים ויה דלרוזה, עם כל הטופסולוגיה הזאת, עם כל הוועדות המסורבלות האלה, ובסופו של יום הם מקבלים מאה אלף שקלים והם צריכים לעשות מצ'ינג של 80 אחוזים. ראש עיריית תל-אביב יכול לממן את זה וראש עיריית תמרה יכול לחכות.

חברת הכנסת זוארץ, אני רוצה להזכיר לך נתון אחד חשוב, ש-320 מיליון שקלים יוקצו בדיוק לאותן נשים בפריפריה.

מתי?

בעזרת השם.

בשנת 2011.

זה יוקצה כתקציב תמיכות ותמיכות למי? למי שמגישה.

לא באנו לנגח את ההסכם. באנו לשמוע אם ההסכם מתממש ואיך הוא מתממש.

האם יצא קול קורא למעונות שהם יכולים בשנת 2010 להתחיל את התהליך? אנחנו כבר בסוף השנה.

משרדי הממשלה, כשהם מעניקים תמיכה ממשלתית, הם אמורים לפעול לפי הוראות החשב הכללי.

פורסמה הוראה של החשב הכללי על שינוי כל ההוראות. המשמעות היא שכל משרדי הממשלה השונים שהולכים לתת תמיכה, חייבים לעדכן את מבחני התמיכה ולבנות אותם מחדש בהתאם להוראות החשב הכללי. זה דבר טכני שדורש מאתנו עבודה מול משרד המשפטים וזה לוקח זמן.

כמה זמן זה לוקח?

להערכתי, הערכה זהירה, אנחנו נוכל לפרסם את המבחנים האלה בתחילת 2010.

זה אומר ינואר 2010?

פברואר.

ועדת תמיכות תתכנס באפריל.

אז מגישים בקשה, מקבלים את האישורים.

מתי הוועדות מתכנסות?

מה היחס בין הזמן בו מתחיל התהליך הזה לבין השלמת הבנייה? שנה, שנה וחצי?

קודם כל, בשנה שעברה אנחנו הקצינו כ-50 מיליון שקלים ב-2008 לבניית מעונות יום וניתנו כבר אישורי תמיכה למספר רשויות, נדמה לי עשרים ומשהו רשויות.

את זוכרת איזה רשויות?

רחובות, תל-אביב.

תני לנו דוגמאות מהחצי הנמוך של העשירון.

הכסף הזה היה מיועד לשכבות החלשות.

תכיני לוועדה את הנתונים.

אנחנו קיבלנו כאן החלטה להרחיב את מעגל הזכאיות לפי הכנסה. זה היה הקריטריון כאשר קריטריון ההכנסה הוא קריטריון שכמו שאנחנו יודעים הוא בעיקר בקרב נשות הפריפריה. זה הדבר המרכזי. אנחנו צריכים להיות קשובים לדרישות בשטח. אם יש מעונות יום שעומדים ריקים בשדרות או בחצור הגלילית, אני לא אחראית כרגע לבנות מעונות יום חדשים כאשר הקיימים לא מאוכלסים.

אני מציעה שנקבל רשימה כזאת.

אחד הקריטריונים הוא המדד הסוציו-כלכלי. 1 עד 5 כאשר מ-5 לא נותנים תמיכה לאף אחד.

תל-אביב מ-1 עד 5? רחובות מ-1 עד 5?

1 עד 5, זה הבקשות. כל השאר שמגישים, אם נשאר כסף מהתמיכה, מחלקים ביניהם.

איך זה יכול להיות שזה הולך לכל הישובים שכולם מ-7 ומעלה, כמו רחובות ותל-אביב?

מועצה אזורית שומרון.

מועצה אזורית שומרון היא אשכול 6.

תמר, הוועדה דורשת – אנחנו נכנס אותה בקרוב שוב כי אני רואה שיש כאן פערים בין הדברים שאנחנו רוצים לדעת לבין הדברים שאנחנו שומעים – לקבל מיפוי כל האזורים בהם ייבנו המעונות האלה. לא מדובר ביותר מ-30 מעונות יום לכל הדעות, אז אני רוצה לראות את הישובים בהם הם ייבנו.

השאלה גם כמה מעונות יום עומדים היום ריקים.

זה מנוגד להוראות שבמבחן שאישר משרד המשפטים. מבחן התמיכה פתוח לכלל מדינת ישראל ומי שעומד בכל הקריטריונים שבמבחן, יכול להגיש בקשה.

נראה לי שהיושבת-ראש מתכוונת בדבריה לקבל שתי רשימות כאשר רשימה אחת תכלול את כל המעונות שעומדים ריקים באזורי הפריפריה, והרשימה השנייה היא לגבי כל המעונות עם עודף הביקוש עליו דיברנו בהתחלה, שם אתם רוצים לבנות מעונות בגלל עודף ביקוש וזה לפני המבחנים ולפני הכל. אלו שתי הרשימות שאנחנו מבקשים.

גם את לוחות הזמנים.

אני אעביר אליכם גם את הרשימה של הישובים שאישרנו להם תמיכה בשנה שעברה לבניית מעונות יום.

בסדר. אני באמת חושבת שזה יעזור לנו להתקדם.

אני רוצה לעבור על כל סעיפי ההסכם ואחר כך אני אפתח את הדיון לכל מי שרוצה להגיב.

הנושא הבא הוא נושא הצהרונים. הייתה הבטחה שכבר השנה ייכנסו 180 מיליון לנושא הזה של הצהרונים. אפשר לראות איפה זה בא לידי ביטוי? מי נהנה מזה? איפה? פירוט. אנחנו רוצים שקיפות של הכסף. אנחנו רוצים לראות בכל דבר שקיפות של הכסף ואם אפשר שזה יהיה ממוסמך כדי שנוכל גם לבדוק ולעקוב בשטח היכן זה נמצא.

בסיס התקציב של האגף למעונות יום בשנת 2010 גדל במשהו כמו 200 מיליון שקלים או משהו כזה.

זה ההסכם הקואליציוני?

גם, כן.

אז אתה לא מדבר על ההסכם שלנו.

החל משנת הלימודים הבאה, שנת הלימודים שתתחיל ב-1 בספטמבר 2010, 180 מיליון שקלים יוקצו לסבסוד צהרונים לגילאי 3 עד 5 במתכונת כלל ארצית.

זה לא היה אמור להתחיל עכשיו?

לא.

אם אני לא טועה, הייתה הבטחה של רביב.

החל משנה הבאה, 180 מיליון שקלים במתכונת כלל ארצית לגילאי 3 עד 5.

לפי איזה קריטריונים?

הכרה.

השאלה לגבי המשפחות. איזה משפחות.

פחות או יותר אותם קריטריונים של מעונות היום המשפחתיים.

לא, פחות או יותר זה לא טוב.

מספר נפשות במשפחה, סטטוס.

עבודה של בני הזוג.

חד הוריות.

אפשר לראות את הקריטריונים.

חובה שהאישה תעבוד.

אפשר לתת לנו את כל הנתונים?

נקבל מסמך בו יהיה פירוט לגבי הקריטריונים בצהרונים, לאיזה אוכלוסיות זה מגיע ומה הם הקריטריונים.

אין לי בעיה.

אני רוצה מסמך מסודר שיוגש לכל חברי הוועדה.

כל מה שאת שואלת עכשיו, כתוב בדיוק מי זכאי להנחה בצהרון. זה כתוב בדיוק ולא בערך.

אני מאוד מעריכה אותך. יש משהו מאוד רציני לענות לי על ידי משרד התעשייה. אנחנו כינסנו את הישיבה כדי שלכולנו יהיה נהיר מה קורה. אני הבאתי את ההסכם הזה, מחר בבוקר יבוא אלי זוג צעיר. אחרי שאושר ההסכם הזה, הגיעו הרבה זוגות צעירים ושאלו את השאלה הבסיסית והיא האם הם נהנים מההסכם שהשגתי או לא. אני חושבת שהדבר הכי פשוט הוא להגיש לציבור – גם באמצעות אתר הוועדה – כדי שאנשים שרוצים לדעת ידעו מי נהנה מזה. לכן אני רוצה לראות מסמך מסודר שאומר מי נהנה מזה.

ובלי כפל הבטחות. הבטחתם למפלגת העבודה 150, הבטחתם כאן 180, אל תמכרו את אותו כסף פעמיים. כל סכום בנפרד.

לא נמכר פעמיים.

אנחנו רוצים לראות את זה.

בסדר גמור. אין בעיה.

בישיבה שהייתה בוועדת הכספים עלתה איזושהי בעיה בקשר להכרה בצהרונים. דיברו על כך שזאת היא אחת המגבלות בהרחבה של זה. את יכולה להבהיר לגבי זה?

בתחילת הדרך, בשנת הלימודים תשס"ח, אנחנו פתחנו את ההכרה לכל מפעיל, גם אם זה מבית פרטי וגם אם זה במבנה ציבורי. בגלל שזה היה בבית פרטי או במבנה ציבורי ואין לנו את היכולת לפקח על כל אחד ואחד, דרשנו את המעורבות של הרשות המקומית, שמישהו מהרשות המקומית יצרף מסמך ויחתום עליו ויפקח על המסגרת הזאת. כעבור זמן מה פנו אלינו ממרכז השלטון המקומי ואמרו שראשי הרשויות באים בטענות קשות כאילו משרד התעשייה הטיל גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה, ושאם אנחנו רוצים שהרשות תעשה את זה, בואו ניתן כוח אדם לרשות, ניתן תקציב וכולי. אז הלכנו לשינוי בהחלטה ואמרנו שהמעון יכול לפעול בכל מקום שכבר קיבל מלכתחילה רשיון מאיזושהי רשות ממלכתית. למשל, גן ילדים שיש לו רשיון ממשרד החינוך או מעון יום שקיבל מאתנו סמל או משהו כזה. סייגנו את זה בכך שבבתים הפרטיים זה לא יהיה אלא אם כן השלטון המקומי ייקח על עצמו את האחריות.

השבוע התקיים דיון בלשכת שר התעשייה יחד עם חבר הכנסת גפני שהרגיש כאילו כאן עשינו איזשהו מהלך עוקף, זה תאם את רוח הדברים שהוא הביא אז במעמד ההחלטה, והוא דרש בכל תוקף שנאשר גם את הצהרונים. עכשיו אנחנו עומדים בפני זה שאנחנו מעדכנים את הנוהל שיאפשר גם הכרה בתוך הבית.

הרשויות יקבלו את זה? הרשויות הסכימו לזה?

הן לא צריכות לפקח על זה.

אנחנו נותנים את זה אופציונלי. אם ראש רשות מקומית בא ואומר שהוא מוכן לקחת אחריות לפקח על הצהרונים הפרטיים.

כמו משפחתונים. בחוק רישוי עסקים, גן ילדים עד גיל שלוש לא מחייב רשיון, גם צהרון לא מחייב רישוי עסקים.

לשם התמיכה חייבים רשיון.

גם המשפחתונים עובדים כך.

המשפחתונים עובדים דרך משרד הרווחה.

לא. ממש לא.

ילדים בסיכון באים מהמשפחתונים.

תמר, אני רוצה לחדד או להמשיך את השאלה של אורלי לגבי ההיצע הקיים כרגע בנושא הצהרונים. בנושא מעונות היום הבנו שיש חסר. בנושא הצהרונים, מאחר שמדובר בפרוצדורה הרבה יותר פשוטה להקים אותם, האם יש כרגע מענה לכל האוכלוסיות? הרי ההטבה הזאת לצהרונים היא פתוחה לכלל האוכלוסייה בכל שמקום שהיא, כל עוד היא עונה על קריטריונים של הכנסה מסוימים. נכון? את מסכימה?

כן.

אני שואלת האם יש מענה לכל אזרח שעונה על הקריטריונים והוא יכול לשלוח את הילד שלו לצהרון?

לא. כיוון שבשנת הלימודים תש"ע אנחנו נותנים הכרה וסבסוד לילדים בצהרונים רק בישובים במצב סוציו-אקונומי 1 עד 4.

זה סותר את מה שאת אמרת עד עכשיו. כל המקומות שאת ציינת אותם, ציינת רשימה של מקומות, אף אחד מהם הוא לא כזה.

זה היה לגבי המעונות.

על מעונות יום אתם נותנים לכולם.

מ-1 עד 4. זה מופיע במנדט שלנו.

השאלה היא לגבי 2010.

כאשר תהיה ההרחבה בשנת תש"ע, אמורה להיות הרחבה לכל האשכולות.

בשנה הבאה לא. בשנה הבאה האשכולות בכל הארץ עד גיל 5.

האם בשנה הבאה, כאשר תהיה הרחבה לשלוש עד חמש בכל הארץ, יש בפועל מספיק צהרונים שהם מוכרים או יהיו מוכרים אחרי השינוי כדי לענות לצורך?

אני אענה לך לפי הניסיון שיש לנו. ברגע שפרסמנו את נוהל ההכרה, יש הצפה. אם היה לי מספיק כסף, הייתי מכירה בעוד ועוד. מאחר שאנחנו מוגבלים בתקציב, ברגע שאני יודעת שמגיעה מכסה שם צריך לעצור, אני עוצרת.

לפי איזה קריטריון אתם מכירים? מה סדר העדיפויות שלכם?

אנחנו מפרסמים את הנוהל לכולם ואומרים שיעבירו לנו עד לנובמבר.

קיבלת אלף ויש לך מקום ל-600. איך את מסדרת את זה?

עד נובמבר אנחנו מתמודדים, מקסימום באים לאוצר, בוכים קצת ומקבלים את הכסף. אבל אחרי נובמבר, הם לא מוכנים לשמוע ואני צריכה לראות אם כבר עברתי את המכסה, ושם אני עוצרת. אם נשאר לי, אני מאפשרת הכרה עד דצמבר.

אם בדצמבר מגיש ישוב שהוא בדרגה סוציו-אקונומית 2 ובינואר הגיש ישוב יותר מאורגן בסוציו-אקונומי 8, הוא מקבל.

כל הקודם זוכה.

8 בכלל לא בקריטריון.

4.

1 עד 4. אשכולות 1 עד 4.

הנתונים האלה מאוד לא מדויקים. לפי זה כל הילדים בישובים הבדואים ובנגב היו צריכים להיות מסובסדים אבל הם לא מסובסדים בצהרונים.

אם בישוב הבדואי מישהו לא פונה אלי ולא מבקש הכרה בצהרון, אני לא יכולה לתת את הסבסוד לילד.

לכן שאלתי איזה פרסום נעשה, כדי להביא את המידע הזה לידיעת הציבור.

עם כל הכבוד לישובים הבדואים, בואו נתחיל קודם כל עם הישובים המסודרים כאן בארץ.

הבדואים לא בארץ?

אני רוצה לומר לכם שחלק מהישובים הבדואים בדרום הם לא מסודרים.

גם המאחזים הלא חוקיים.

הם מקבלים מגיל 3 עד 5? לא. אנחנו נתנו שם סבסוד לילדים עד גיל 3 במעונות ובמשפחתונים ואחרי גיל 3 הם הלכו הביתה.

בהחלטת ממשלה בסעיף 1 כתוב שיש 180 שקלים לסבסוד שהיית ילדים בגילאי 3 עד 5 במסגרות צהרונים מוכרים וכולי בהתאם למגבלת התקציב. בפועל, אם הבנתי נכון, זה אומר הרחבה לכל האשכולות על בסיס מעמד סוציו-אקונומי. לכמה ילדים בפועל התוספת של 180 מיליון שקלים אמורה להוסיף לצהרונים?

מספר הילדים יגיע קרוב ל-60 אלף.

כמה יש היום?

סיימנו את השנה הנוכחית עם 11 אלף ואנחנו מעריכים שבשנת תש"ע נגיע למשהו כמו 18 אלף.

ובסוף שנה הבאה 60 אלף. מתוך כמה?

בשנת תשע"ב המספר יגיע קרוב ל-60 אלף.

60 אלף ילדים בגילאים עד גיל 5.

עד גיל 5.

אפשר לחזור על הנתונים אבל לפי שנה קלנדרית?

אני אומרת כך, כי אצלי 1 בספטמבר 2008 זה עד אוגוסט 2009. מספטמבר 2009 עד אוגוסט 2010 יהיו בצהרונים קרוב ל-18 אלף ילדים. מספטמבר 2010 ועד אוגוסט 2011 נגיע להערכתי ל-60 אלף ילדים.

לפני שאני פותחת את הדיון, שאלה ליובל. אחת הבעיות שציינו היא העובדה שבאמת העבירו כאן תקציב דו-שנתי ואנחנו רוצים לראות שקיפות וכי הדברים באמת נכנסים לסעיף מסוים. 320 מילין שקלים שנוספו. מתי נוכל לראות את זה מעוגן במסמך רשמי? אני מחזיקה ביד את ההסכם של האוצר אבל מתי נוכל לראות את זה נכנס כסעיף תקציבי לשנים הבאות?

בואו נפרט. על הבינוי עניתי קודם. הבינוי יינתן כפי שאמרת. ינואר, פברואר, מרץ, מתי שהוא בתחילת 2010. יינתנו 30 מיליון שקלים לבינוי.

הכסף של הצהרונים. בבסיס התקציב אנחנו נראה אותו בשנת 2011 אבל בגלל ששנת הלימודים מתחילה בספטמבר 2010, איזשהו חלק יחסי ממנו, כמו שכתוב בהחלטת ממשלה, יינתן בצורה של פנייה תקציבית לוועדת הכספים בסביבות ספטמבר-אוקטובר 2010 כדי לממן את הצהרונים האלה.

אתה אומר שזה בכלל לא יתחיל לפני תשע"ב.

לא, לא. תשע"א. אני אומר שהחלטת הממשלה אומרת שבבסיס תקציב 2011 אנחנו צריכים לממן.

לפי מה שאמרת, שבבסיס תקציב 2011 אתה תקבל את החלק היחסי.

לא. בבסיס 2011 נקבל את מלוא הסכום.

אז ב-2010 אתה כבר מקבל?

בספטמבר 2010 אנחנו נעביר איזשהו סכום שהוא חלק יחסי מהמאה אחוזים שיצאו ב-2011.

ה-320, הרוב הלך לצהרונים ודיברו על כך שחלק מהכסף, 75 מיליון, הלך להגדלת מספר הילדים במעונות היום ו-35 מיליון מיועדים לצורך העמקת השתתפות בסבסוד. כלומר, שינוי המדרגות שזה גם אמור להיות כבר משנת הלימודים הבאה. נכון?

כבר הקדמנו.

הקדמנו משהו לספטמבר הנוכחי וזה גרם לכך ש-5,000 ילדים נכנסו לראשונה למעגל הזכאות, אמנם עם דרגות תמיכה נמוכות. עוד 5,000 משפחות נהנות.

אבל זה מהגדלת התקציב, מההסכם עם מפלגת העבודה.

לא.

זה מזה?

זאת הקדמה. חד וחלק זאת הקדמה.

מה התקבל מהכסף של מפלגת העבודה?

למערכת יש גם צרכים שוטפים. זה לא אותו כסף.

האם אתה יכול להראות לנו בהעברה תקציבית שורה מסומנת של 200 מיליון שקלים?

זה לא 200 מיליון אלא 180 ועוד 150.

לא. ה-200 זה הכסף של מפלגת העבודה לפי ההסכם הקואליציוני. היה מדובר על כמה קיצוצים רוחביים.

אתה מדבר על הקיצוץ הרוחבי ונגעת בנקודה מאוד חשובה.

כ-150 או 160 מיליון שקלים.

שהתקבלו והם נמצאים בתקציב. לאיזה שנה?

2010.

הם נמצאים בתקציב 2010, מעבר לכסף הזה?

הכסף הזה עדיין לא התקבל. החלטת הממשלה, רובה ככולה, מדברת על 2011, חוץ מאותם סכומים שהזכרתי. בעצם הגידול שאת רואה ב-2010 כולו "מיוחס" לקואליציוני והגידול שנראה ב-2011 מיוחס להחלטת הממשלה.

לא הבנתי מה שאמרת. אמרת שהקדמתם גם ל-2009.

עוד איזשהו סכום מתוך התוכנית להעמקת הסבסוד.

מ-2011 זה הוקדם ל-2009.

הוא כבר נכנס לתוקף ובשנת הלימודים הנוכחית.

הוא בבסיס התקציב?

הוא בבסיס התקציב.

כלומר, במקום 320 נראה בשנת 2011 סכום של 310 מיליון כי כבר 10 מיליון הגיעו עכשיו?

כן.

אם זה בבסיס התקציב, צריך לראות את זה בכל שנה.

כן, אבל הוסיפו עכשיו 10, אז יוסיפו רק 310 בשנת 2011.

יש כאן בעיה. אתה אומר שחלק מהסכום נכנס ב-2010, אז איפה ה-150 מיליון של מפלגת העבודה? כאילו צריך להיות יותר כסף.

ה-150 מיליון של מפלגת העבודה, אני רוצה להבין את המספר הזה. בהסכם הקואליציוני של מפלגת העבודה מדובר על 200 מיליון שקלים.

נכון.

זה הפך ל-150 מיליון שקלים בגלל הקיצוץ הרוחבי?

נכון.

למעשה החלתם את הקיצוץ הרוחבי גם על זה.

הממשלה. לא אנחנו אלא הממשלה.

עדיין לא הבנו לגבי ה-10 מיליון ומאיפה הם הגיעו. ה-10 מיליון שהכניסו השנה, זה מההסכם הקואליציוני או מההסכם עם הוועדה?

מההסכם עם הוועדה.

גם אנחנו לא הבנו.

תמר ויובל הסבירו שכבר בשנת 2009 אם רווחו את המדרגות ונכנסו עוד 6,000 ילדים. הוא אומר שזאת בעצם הקדמה של תשלום של השנים הבאות, הקדמה מ-2010 מההסכם הקואליציוני, והוא אומר שבשנת 2011 מההסכם אליו הגיעה הוועדה. אומרים שזה מההסכם של הוועדה ב-2011 ולכן ב-2011 צריך להוסיף עוד 310 מיליון במקום 320 מיליון.

לפני הקיצוצים הרוחביים.

על זה לא בטוח שיחול קיצוץ רוחבי.

בסדר. בוא נשים את זה על השולחן. הקדימו את המימוש.

אני רוצה לפתוח את הדיון.

אני ממשרד הרווחה. קודם כל, אני אומרת כמה דברים ממש טריביאליים אבל הם נראים לי מאוד חשובים.

קודם כל, כל הכבוד. שנית, התוכנית היא לאורך זמן וצריך לראות את זה גם בהיבט הזה.

אתם יודעים שמשרד הרווחה מסדר ילדים במעון, כפי שאת אומרת, כדי להגן על הילדים. רציתי לומר לחברת הכנסת זועבי שאני נפגשתי השבוע עם מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש-הממשלה ונפגשתי על רקע תוכנית שאנחנו עכשיו קולטים אלינו, תוכנית שנקראת אשת חיל, תוכנית שעוסקת בקבוצות של אתיופים, קווקזים, ותיקים, ערבים כדי להכין אותם לתעסוקה. אין ספק שזאת תוכנית שמגלגלת כמה מאות בשנה, אבל מאות האימהות האלה, הילדים שלהם ישולבו במעונות וכן הלאה וכן הלאה.

בנוסף לכך הוא סיפר לנו על הפעילות של הרשות שמתחילה עכשיו בגדול, כאשר היא יצאה למכרז שנסגר ב-18 בנובמבר על פיתוח חברות כלכליות ברשויות המקומיות הערביות, מכרז שמדבר על כ-80 מיליון שקלים שהממשלה נותנת פלוס מצ'ינג של הגוף הזוכה, להפעיל ובעיקר לעשות פעולות של פיתוח פארקים תעשייתיים ומיזמים במקומות עצמם וזה לא בתל-אביב. מאוד חשוב לדעת את זה.

מי עושה את זה?

הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים. מדובר בקבוצה של עשרה אנשי מטה שהם כלכלנים ואחרים. המטרה היא לפתח יזמות עסקית.

מאגודת הגליל אמרו לי שהם הולכים להיסגר כי אף אחד לא מוכן לתת להם.

אני מספרת לך חידושי תורה.

מנהל הרשות סיפר לנו שהם עושים תהליך של קליטה גם בנושא של נשים וגם בנושא של קליטת אקדמאים ערבים במשק הישראלי באמצעות מתן ואוצ'רים של 10,000 שקלים למעסיק שיקלוט בתנאים מסוימים.

רציתי לומר שאנחנו מדברים על תוכנית שלא עובדת בחלל אלא היא בסך הכל של כן או לא פעילות הממשלה, וכמובן שלי כעובדת מדינה אסור לומר מה אני חושבת, והיא כדי לקדם אוכלוסיות מוחלשות ומובסות שאנחנו אמונים עליהם במשרד הרווחה כך שיצאו ממצבן. נכנסת עכשיו גם תוכנית לאומית שגם היא עכשיו מתחילה בתוכניות בקהילה על מנת למזער הוצאת ילדים מהקהילות ומבית הוריהם למסגרות חוץ ביתיות כאשר הכוונה היא לתת מענה בקהילות ומענה בקהילה גם נותן מקומות עבודה. אני אומרת שאחד קשור בשני.

הדיון הזה חשוב והוא חלק מתוכנית העבודה שלנו כמחוקקים וכפרלמנטרים לעשות בחינה ומעקב אחרי החלטות שאנחנו מקבלים. אני באמת הייתי שמחה לקבל מספרים קצת יותר מעוגנים כדי שנוכל לקדם דיון ענייני עם תוכנית עבודה מסודרת, עם לוחות זמנים, עם כל החסמים כי המטרה שלנו היא באיזשהו מקום או במידה מסוימת להסיר את אותם חסמים בירוקרטיים וארגוניים שאנחנו מכירים ובאמת להקל בעיקר על אותן אוכלוסיות שאנחנו רוצים לחזק, כדי שבסופו של יום הכסף הזה יגיע לייעודו. אני לא מזלזלת חלילה בנשים עובדות במקומות חזקים יותר, אבל אני חושבת שהמטרה הייתה לחזק את אותן נשים במקומות החלשים, במקביל לחיזוק נשים עובדות בכלל.

לכן צריכה להיות תוכנית עבודה, לוח זמנים ופרסום. אפרופו פרסום, האם במקביל לוואוצ'ר למעסיק יש גם איזה מידע לעובדת?

הכל מופיע באתר.

אני נורא מצטערת, התשובות האלה ממש לא מקובלות. את מגיעה לכאן ממשרד ממשלתי, את היית אמורה לבוא עם שיעורי בית ולהכין אותם.

לא. מה פתאום? אני סיפרתי את מה שאמרו לי.

לכן אני אומרת שאת עובדת מדינה והציפייה שלי ממך – אני אשים את זה על השולחן –שתרחיבו קצת את תחום האחריות, בעיקר שיתופי פעולה בין-משרדיים וכאשר מעסיק מקבל ואוצ'ר או עובד מקבל ואוצ'ר, הוא גם מקבל מידע על הזכויות שלו כהורה כדי שיוכל לממש את ההנחות ואת אותן הטבות שאנחנו כל כך עמלים למענן. אם יש נתק בין המשרדים ומשרד אחד נותן ואוצ'רים ומשרד שני מחלק הטבות ואין קשר ואין קואורלציה ובסופו של יום זה לא מגיע לצרכן בקצה, לאזרח הפשוט או לאזרחית שיוצאת לעבודה, אנחנו מפספסים. לכן אני אומרת את זה כחומר למחשבה.

אני עשיתי יחצנות. נפגשתי עם הרשות הזאת בגלל שיתוף פעולה עם המשרד שלנו.

מצוין. אני מברכת.

אתם יודעים שדנים הרבה במשפחות חד-הוריות ואנחנו לפני חצי שנה הוצאנו חוברת זכויות שנמצאת גם באתר שלנו.

בואי נעשה מיפוי של נשים במגזר הלא יהודי ובפריפריה שיש להם בכלל מחשב בבית ושהן מסוגלות להגיע לאינטרנט.

עכשיו אנחנו עושים לאוכלוסייה בערבית.

אני לא רוצה להיכנס אתך לוויכוח. אני נותנת לך טיפים וחומר למחשבה. אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו מדברים על נשים מוחלשות, נשים שהן בקבוצות הכי מוחלשות בחברה הישראלית, אתן אנחנו רוצות לקדם ולטפח, אנחנו רוצות להנגיש להן את המידע, אני אומרת שנעשה חשיבה איך אנחנו עושים את זה.

הלכה למעשה לגבי הנתונים שקיבלנו כאן. לי יש תחושה מאוד קשה של גלגול האחריות, לפחות במקרה של המעונות, לשלטון המקומי. עם כל הכבוד למשרדי הממשלה, השלטון המקומי לא יכול להיות איזשהו שק חבטות או איזשהו מענה או פתרון אולטימטיבי לכל נושא שמשרדי הממשלה לא מסוגלים להתמודד אתו. ראשי הרשויות לא מסוגלים לעשות את זה.

משרד התעשייה עומד בקשר עם הרשויות המקומיות.

יש כאן חשיבה חדשה כדי להקל קצת ולאפשר הפעלה של צהרונים מהבתים, דבר שקורה בהרבה מאוד ישובים קטנים. לא בכל הישובים הרשות המקומית מוכנה לקחת אחריות. אני אומרת שבמקום הזה אנחנו צריכים גם לבדוק אולי – חבל שלא נמצאות כאן נציגות של השלטון המקומי, כי יש שם באמת נציגות חזקה – מה העמדה שלהם בעניין הזה. אנחנו מעבירים כספים, ונותנים להם אחריות. אני אעשה את הבדיקה הזאת ברמה האישית כי זה באמת מעסיק אותי. אני אומרת שבמקרה הזה אני חושבת שהמחויבות שלנו להתיר את החסמים האלה וגם לבדוק איך ראשי הרשויות באמת יכולים ליישם את כל ההחלטות המצוינות האלה. כמובן כאשר יהיו לנו נתונים יותר מפורטים ויותר מעמיקים, אפשר יהיה לקדם דיון.

אני רוצה להשלים את מה שלא הובן כאן בעניין של הבינוי כדי שיהיה ברור. שאלת כמה מעונות יהיו. זה לא שיש שאלה שכל ה-30 מיליון שקלים יצאו בסוף. תמי אמרה שהיא לא יכולה כרגע להעריך כמה מעונות זה נותן. מן הסתם זה נותן איזשהו מספר סביב ה-30 אבל זה יכול להיות כל מספר ואני לא רוצה להתחייב למספר.

הקול קורא הוא גם לשיקום? כתוב כאן: בינוי, הרחבה או הסבת מבנים. זאת אומרת, אם ראש רשות רואה שיש לו איזה מבנה שהוא פנוי והוא רוצה לשקם אותו, האם יש לו את האופציה לעשות את זה?

קיימת האופציה וזה יכול לפעול לטובה כיוון שהעלות של ההסבה היא נמוכה יותר ואז יישאר יותר כסף.

אני שואלת על האופציה.

זה קיים. אנחנו בונים מבחנים, שלושה מבחנים: בנייה חדשה, הסבת מבנים ושיפוץ.

אם כן, זה לגבי העניין של הבינוי.

אנחנו נבחן עם משרד התעשייה איזשהו איזון בין פריפריה למרכז. צריך לזכור שאנחנו אומרים נשים חזקות שהולכות ליהנות, אפילו אם זה ברחובות או בתל-אביב, כדי להיות זכאי לתמיכה מהמדינה במעון יום, את בהגדרה לא אישה חזקה כי מדובר באישה שמשתכרת עד סכום מסוים.

או חד הורית.

מה שנכון זה שצריך מצד אחד לבנות במקומות בהם יש עודף ביקוש, ומצד שני זה נכון שבמקומות שאין בהם עודף ביקוש אבל זה נובע בגלל חוסר מודעות, צריך למצוא את האיזון ואנחנו נעבוד על איזשהו איזון נכון של הקצאת הבינוי הזה גם במקומות האלה וגם במקומות האלה, כמו המגזר הדתי והמגזר החרדי.

נקודה אחרונה. אני רוצה לתקן משהו בשאלתו של אליעזר. זה נכון שאנחנו הקדמנו את העניין של העמקת הסבסוד כבר לשנה הזאת, אבל זה לא על חשבון תוספת של שנה הבאה. זאת אומרת, ה-320 מיליון שקלים, הם 320 מיליון שקלים מלא אלא אם כן הממשלה תחליט במפורש אחרת. בעיקרון העניין של מעונות היום היה מוחרג מקיצוץ רוחבי באופן מסורתי. שני הקיצוצים הרוחביים האחרונים – לא האוצר החליט על כך אלא הממשלה החליטה שהיא מכניסה גם את הסכומים האלה ועוד סכומים אחרים. בגלל המחסור בכסף הכניסו גם אותם לבסיס התקציב. נכון להיום, 320 מיליון שקלים אלה הם לא בקיצוץ, אבל אתם יודעים שהממשלה יכולה להחליט דברים אחרים.

עדיין לא הבנתי. אם אנחנו מסתכלים, יש 320 מיליון שקלים בהסכם שלך ויש 150 מיליון שקלים בהסכם הקואליציוני של מפלגת העבודה. ביחד אנחנו מדברים על סכום של 470 מיליון שקלים. איפה הסכום הזה? הוא לא קיים. אני מרגישה, וסליחה, שה-150 מיליון נכנסו ל-320 מיליון שקלים.

את מודעת לזה ש-320 מיליון מתחילים ב-2011?

מה שתאמרי. שיתחילו ב-2011, אבל עדיין איפה ה-150 מיליון שקלים?

יש לזה תשובה. אפשר לפתוח את ספר התקציב ולראות מה ההפרש בין התקציב ל-2010 והתקציב ל-2009. זה מאוד פשוט. זה הכסף "של מפלגת העבודה". בשנת 2011 תהיה התוספת של ה-320 מיליון.

מאחר שחלק מהנוכחים כאן צריכים לעזוב, מאוד חשוב לי שנצא מהישיבה הזאת עם מטלות לקראת הישיבה הבאה.

קודם כל, אני מודה לכל מי שהגיע להשתתף. אני מודה לחברי הכנסת ששאלו שאלות חשובות ונוקבות. אני חושבת שזה מאוד תרם לדיון הזה כדי שנוכל בסוף להרגיש שיש תוצאות אותן רואים.

ההרגשה שלנו מהדיון הזה היא שעדיין רב החסר על מה שאנחנו יודעים. הדברים נשארו ברמת הכותרות של ההסכם שהושג ואנחנו רצינו לרדת מרמת הכותרות לרמת הביצוע.

אני נותנת משימות מוגדרות לשני הנציגים הנכבדים, גם ליובל שמייצג כאן את האוצר וגם לתמר שמייצגת את משרד התעשייה ואתחיל עם תמר.

אנחנו רוצים לדעת מי האנשים שייהנו ובאיזה ערים. אני מקווה שאזכה במהלך הקדנציה הזאת לחתוך סרטים בכל אחד ממעונות היום. אני אומרת את זה כסמל, אני לא באמת רוצה לחתוך סרטים אבל אני רוצה לראות את המעונות הפיזיים החדשים בישראל עם כתובות. אני רוצה לראות את הכתובת.

אני מבקשת לקבל גם את המיפוי של הערים וגם מה שאליעזר ביקש, במקביל, לדעת מה המצב בכל המקומות שמוגדרים כפריפריה. שוב, הערכה גם של לוחות זמנים מדויקים, מתי יצא מה שאני קוראת לו מכרז.

מבחן תמיכה.

מבחן תמיכה. מתי הוא יצא לקהל הרחב וגם לוח זמנים סביר שלך מתי את מעריכה שתהליך הבינוי יתחיל.

על זה אני לא יכולה לענות.

נקבע לוח זמנים למעקב. אני רוצה לוח זמנים למעקב כדי שנוכל לעקוב אחרי זה.

בין שנה לשלוש שנים.

בין שנה לשלוש שנים, זה לא מספק אותנו כל כך. דיברנו על זה שהרחבת המעונות אמורה לספק כבר בשנה שלאחר מכן מקומות.

הכסף עומד הכן. משם ואילך אין לי שום כוח בעולם לחייב את הרשות לעשות משהו.

האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות מבית המחוקקים?

במבחני התמיכה יש איזה שהם חסמים שאמורים לזרז את התהליך. אנחנו אומרים שאם לא תמומש ההקצאה הראשונית, נניח סיום שלד, עד זמן כזה, תבוטל התמיכה. זאת מעין סנקציה שמאיצה ברשות לפעול.

הערה קצרה לגברת אלמוג. אני חושבת שאת מסכימה אתי שכדי לקדם את הנושא, אנחנו צריכים להביא את האוכלוסייה. מאוד מדאיגה אותי הדרך בה תיארת את הצרכים של החברה הערבית ולכן אתן שני נתונים.

20 אחוזים מהנשים הערביות שעובדות במשרה חלקית, הן עובדות במשרה חלקית בגלל שאין משפחתונים. כלומר, ההפך מהתמונה שאת תיארת. 30 אחוזים מהנשים הערביות שלא עובדות בכלל, הן לא עובדות בגלל שאין מסגרות מתאימות לילדים שלהן. זה לא שאין צורך בגלל שהן עובדות בצורה חלקית אלא הן עובדו במשרה חלקית בגלל שאין מסגרת לילדים שלהן. 80 אחוזים מהנשים הערביות לא עובדות בכלל ומתוך ה-80 אחוזים האלה, 30 אחוזים לא עובדות בגלל שאין מסגרות לילדים שלהן. זאת ההנחה הבסיסית שאני חושבת שמשרד התעשייה צריך לשים על מנת לקדם את הנושא.

לדעתי זה דיון שקיימנו אותו בישיבה נפרדת של הוועדה בנושא התעסוקה במגזר הערבי.

אלה מחקרים שגם משרד האוצר צריך לדעת.

רוב הפרוייקט של המשפחתונים שהתחיל ב-2005 מוקצה למטרה הזאת.

יש לי נתוני אמת שאוכל להעביר לך אותם.

אלה נתוני הכנסת.

תמר, תעבירי לנו את הנתונים שיש לך. תציגי לנו רשימה של המעונות, גם גיאוגרפית, גם פילוח אשכולות וגם בפילוח מגזרי, ואז לא יהיה ויכוח. תאמרי לנו כמה בכל מגזר, כמה בכל ישוב עם מדד סוציו-אקונומי, על פי מדד האשכולות, ונדע.

במבחני התמיכה חדשים, האם אפשר לתעדף הסבה או שיפוץ של מבנים קיימים ואז בעצם לחסוך בתהליך ההקמה? כלומר, במקום לבנות מבנים חדשים, לעודד את הרשויות לשפץ מבנים קיימים או להסב מבנים קיימים.

אנחנו עושים את זה.

אבל לתעדף את זה גם במבחני התמיכה.

יש מבחני תמיכה נפרדים, אבל יש פעילות מפורשת. כבר התחילו לפנות אלינו רשויות שרק שמעו על המהלך הזה.

זה באמת יזרז את ההקמה.

אני רוצה לאפשר גם לנציגות ארגוני הנשים להתייחס, אבל לפני כן אני חוזרת למשימות שאנחנו רוצים לראות במסמך בישיבה הבאה. את הישיבה הבאה נקיים בעוד שבועיים. אנחנו מרגישים שלא התקדמנו הרבה בישיבה הזאת אלא נשארנו עם שאלות פתוחות.

אנחנו רוצים לראות מיפוי של הכסף שהולך לצהרונים, כולל ישובים בהם אפשר יהיה ליהנות ממנו ולמעשה לראות את הקריטריונים. תחשוב באופן מעשי על זוג שבא לשאול אותנו האם הוא יכול ליהנות מההטבה או לא. אני רוצה שתהיה טבלה ברורה ובהירה שתאמר מי יכול ליהנות ומי לא. אדם קם בבוקר, רוצה לקבל צהרון חינם לילד שלו, הוא רוצה לדעת אם הוא זכאי או לא.

לא חינם אלא מסובסד.

הוא רוצה לדעת אם הוא ייהנה מההטבה הזאת שהשגנו עבורו בהסכם הזה. אני רוצה לקבל טבלה ברורה שמפרטת את אותם 80 מיליון שקלים, למי הם הולכים, מי יכול ליהנות מהם ולהראות לאנשים ממה נהנים באמצעות ההסכם הזה.

לגבי המעונות החדשים, הם אמרו שהם לא יוכלו לדווח לפני ינואר בכל מקרה. זאת אומרת, הם יכולים לתת את המצב הקיים ולא היכן יבנו כי המבחנים יצאו לאחר מכן.

שבועיים זה מוקדם לכם?

אנחנו נסביר איך הכסף מוקצה. אנחנו לא יכולים להתנבא, אבל אנחנו יכולים להסביר את התהליך.

המצב הקיים.

אפשר לראות מה היה בעבר ואפשר ללמוד ממנו. אפשר להסביר על התהליך הנוכחי ואפשר להעריך בלי ודאות לגבי העתיד.

אין בעיה, אבל גם ה-30 מיליון שקלים אלה, אנחנו רוצים שיהיה פירוט לגבי הקריטריונים להקצאה והישובים בהם זה יכול לצאת לפועל.

לא כל אחד זכאי לצהרון.

לא, אבל כל הרעיון היה להרחיב את המעגל של אלה שזכאים לקבל.

רציתי לומר שחטיבת הנשים מברכת על ההסכם הזה כך שמגדילים את מספר מעונות הילדים.

אני צריך לצאת לישיבת ועדה אחרת.

יובל, תודה.

אנחנו מאוד שמחים על זה ומאוד תומכים בזה. אנחנו חושבים שזה לא צריך להיות במקום העניין של הכרה בהוצאות מטפלת, זה לא משהו שהוא נוגד אלא זה משהו שהולך בד בבד. מי שתקטן לה ההוצאה בגלל שהילד שלה במעון, ממילא החזר מס הכנסה או ההכרה בהוצאות האלה יקטן מבחינת דיני המסים. כך שזה לא היה צריך לבוא משהו אחד במקום השני אלא האחד לצד השני. אני מניחה שאתם יודעים שהשדולה הגישה בג"ץ כנגד הביטול של ההכרה בהוצאות מטפלת. אנחנו כמובן מאוד שמחים על החלק בהסכם שמדבר על הגדלה של המעונות, אבל אנחנו חושבים שזה לא היה צריך להיות על חשבון הביטול של ההכרה בהוצאות מטפלת. אנחנו חושבים שהביטול של ההכרה בהוצאות מטפלת נוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק כי הרי כל הרציונל של פסק דין פרי היה שוודאי שהוצאות טיפול בילדים מהווים הכרה לצורך הכנסה כיוון שאימהות לא יכולות לצאת לעבודה בלי לדאוג להוצאות האלה. אם אנחנו לא נכיר בהוצאה הזאת, לא נגיע להוצאה של מס אמת. כלומר, יש כאן שיבוש של דיני המס. ברגע שלא מכירים להורים בהוצאות טיפול בילדים, למעשה הורים מופלים בתשלום מס יתר לעומת יתר האוכלוסייה וכאן הפגיעה בשוויון.

הפגיעה בחופש העיסוק היא אותה נקודה שאנחנו צריכים את המעונות, שאם לא תהיה הכרה בהוצאות מטפלת, אנחנו פוגעים בזכות וזה מהווה חסם בפני נשים בעיקר ביציאה לעבודה. נשים בעיקר, אבל הורים בכלל.

לדעתנו שני ההישגים האלה היו צריכים לבוא אחד ליד השני, להגדיל את מספר המעונות, ואולי זה הפתרון הנכון שיהיו מעונות חינם לכל ילדי מדינת ישראל ואז לא יהיו הוצאות לטיפול והכרה בטיפול בילדים, אבל כל עוד זה לא המצב, וגם ההישג שהוועדה השיגה, לא ברור עד כמה הוא יתממש ולאיזה אחוז מהאוכלוסייה הוא יגיע, כל עוד זה לא המצב של מאה אחוז חינם ואין הוצאות אחרות לגידול ילדים, צריך להשאיר את העניין הזה של הכרה בהוצאות מטפלת כאשר אי הכרה בהן, זה פשוט תשלום מס יתר של הורים מול שאר האוכלוסייה ופגיעה פר-אקסלנס בעיקרון השוויון ובעיקרון היסוד.

אני מודה לך על ההערה הזאת. כמובן לא ניכנס לדיון הזה כי קיימנו דיונים נרחבים בוועדה.

אני רוצה להעיר לגבי החלוקה בין הצהרונים והמעונות שנראית חסרת פרופורציה. כרגע יש כמות הרבה יותר קטנה של צהרונים. אני יודעת שהכוונה היא להגדיל, אבל עדיין המספר המשמעותי של ילדים נמצא במעונות והכוונה של הוועדה הייתה להביא לסבסוד ולהעמקת סבסוד משמעותית ולא רק בקרב מעוטי יכולת אלא בקרב מה שקראנו אז השדרה המרכזית במדינה, אלה שממלאים אחר כל המטלות והחובות במדינה אבל זה לא קרה. התוספת הקלה של ההעברה הקטנה הזאת, היא לא משמעותית. 180 מיליון שקלים מתוך 320 מיליון שקלים לטובת צהרונים, שאגב, הם מראש גם יותר זולים, יש כאן חוסר פרופורציה גם בעניין הזה, ואנחנו שבות וקוראות לוועדה לטפל בעניין הזה כי זה באמת יוצר פער בלתי סביר. צריך לזכור שהורים לילדים מגיל אפס עד שלוש זקוקים לזה מאוד מאוד.

אני רוצה להביא את הנסיבות בהן חשבנו שנכון לעשות את זה. למעשה נשים שעובדות במשרה מלאה, אחת הבעיות הגדולות שלהן היא שמעונות היום לא באמת עוזרים להן.

המעונות מטפלים היום בילדים עד גילאי שלוש. המטרה הייתה להרחיב את זה גם לילדים מגילאי שלוש עד חמש.

אין ויכוח. אני רק מדברת על הפרופורציות.

לפחות בטווח הקצר, מבחינת הפרופורציה, לבנות עוד מעונות שיספיקו לנצל עוד מאה מיליון שקלים, יהיה הרבה יותר קשה מאשר להרחיב את הצהרונים ב-180 מיליון שקלים. יכול להיות שאחרי שנת 2012 ו-2013, ברגע שיראו שהמעונות נבנים, אולי שווה לדון בהסבה של הכסף, אבל בטווח הקצר, המטרה הייתה כמה שיותר מהר לנצל את הכסף. כפי שאמר לנו משרד התעשייה, לבנות מעונות לעוד מאה אלף ילדים או לעוד חמישים אלף ילדים.

לא הכל צריך ללכת לבנייה. יש מעונות בהם צריך להעמיק את הסבסוד.

כן, אבל אנחנו ניסינו למפות את כל הילדים עד גיל חמש לאימהות עובדות, לראות כמה מקבלים היום ולהרחיב את המעגל הזה עד כמה שיותר. יש את ה-80 אלף שמקבלים היום סבסוד ואפשר להרחיב להם כך שיקבלו חינם. כלומר, כולם, בכל המדרגות, עד מדרגה 6-7, ומי שהיום לא בפנים, לא יקבל בכלל. המטרה בצהרונים הייתה להכניס קבוצה חדשה פנימה.

בטווח ארוך, את צודקת שיכול להיות שאחרי שיהיה היצע מעונות מספיק גדול, אולי שווה להסב חלק מהכסף חזרה אבל מה שהסביר לנו משרד התעשייה הוא שמבחינת תהליכי בינוי אי אפשר להרחיב את היצע המקומות לילדים עד גיל שלוש.

לכן היה צריך לפחות להעמיק. בכל מקרה, עדיין יש חוסר פרופורציה בין מה שהוקצה לבינוי מעונות, ואגב, חלק מהעניין הוא שיכלו להשתמש באותם 150 שלא כל כך נראים כאן. יש פער בין ה-30 מיליון שהולכים לבינוי מעונות לבין 180 מיליון. אגב, אני מזכירה שלגבי צהרונים – וזה אני אומרת לכם מידע אישי – שבעיקרון אין צורך בבינוי. רוב הצהרונים נמצאים במקומות קיימים. לכן הייתה צריכה להיות פרופורציה אחרת לחלוטין.

יכול להיות שמשרד התעשייה רוצה לענות כי הוא זה שהציע את זה.

למעשה הורים זקוקים לשירות הזה לילדים עד גיל חמש, לפחות עד שהם נכנסים לגן חובה או לכיתה א'. ההשלמה הזאת של הצהרון היא כאילו מחזירה אותנו לשנות העבר בהן מעון יום נתן את השירות עד גיל 4 פלוס. לאורך השנים זה הלך והצטמצם לגיל שלוש וההורים מצאו את עצמם בבעיה. מקבלים את הסבסוד עד גיל שלוש או את התמיכה של הרווחה עד גיל שליש, ומגיל שלוש פלוס כבר אין להם כל תמיכה והם צריכים להתמודד לבד עד שהילד מגיע לכיתה א'. עובדה שברגע שפרסמנו את הצהרונים, ש זרימה גדולה של בקשות. לדעתי ה-180 האלה לא יספיקו.

אף פעם לא יספיקו. עד שלא יהיה חינוך חינם מגיל אפס, אף פעם הסכום הזה לא יספיק.

עד גיל חמש זה באמת נותן מענה די רגוע.

עד גיל חמש – ואני אומרת לכם את זה כאימא לילד בכיתה ב' – זה לא נותן מענה וגם על פי החוק אסור להשאיר את הילד בבית לבד. אפשר היה לתת מענה כזה ועדיין הסבסוד שקיים היום במעונות הוא מצחיק. זאת אומרת, הורים שמשתכרים 10,000 שקלים ביחד ומשלמים משכנתא, נשארת להם הכנסה פנויה של כלום והם מקבלים סבסוד של כמעט כלום. זה היה חלק מהמטרות המאוד רציניות עליהן דיברנו. עם כל הכבוד, השכבות החלשות באמת, יש להן מענה בכל מיני מקומות אחרים. אני שבה ואומרת שזאת השדרה המרכזית שנושאת על הגב את המדינה, שהולכת למילואים, שמשלמת משכנתא, והיא זאת שהייתה צריכה לקבל מענה ומגיל אפס עד שלוש בהצעה הזאת היא לא כמעט ולא מקבלת מענה.

לכן זה לא נורא שהמעונות ייבנו דווקא בישובים החזקים כי אז לפחות נשים שלא נהנות מסבסוד כלשהו, יכולות לשלוח ילד למעון ב-1,800 שקלים במקום ב-3,200 שקלים.

אין ספק שהנקודה הזאת באה כדי לחזק גם את מעמד הביניים בעניין הזה של טיפול בילדים.

אנחנו חייבים לסיים את הישיבה.

אם אפשר להתייחס לאחת המטלות. בשנת 2011, בהמשך למה שאמרה גלי עציון, אלה שמקבלים סבסוד, מה הצפי של התוספת שלהם מתוך ה-75 מיליון שקלים. כלומר, נוכל לבדוק את הפרופורציה בין ה-180 ל-75 מיליון על פי הנתונים האלה.

את זה אנחנו עושים בעבודת מטה משותפת עם אנשי האוצר. אנחנו משתפים את ראשי ארגוני הנשים ועושים כל מיני סימולציות לגבי הדירוג ואז מראים להם על חשבון מי זה בא כאשר אם רוצים להעניק לשכבה זאת, לוקחים מהשכבה ההיא. בוחנים הרבה אפשרויות, דנים ביחד ומחליטים.

זה יכול לענות על השאלה.

זה לא משהו שנעשה בחדרי חדרים.

אחרי שתהיה תוכנית מסודרת במשרד התעשייה לגבי העמקת הסבסוד בשנת 2011 נראה שמדובר בתוספת קטנה יחסית, יכול להיות שבאמת צריך להתחשב במה שגלי אמרה ואולי להסיט קצת מהצהרונים. אם מדובר על קבוצה קטנה יחסית, עדיין הסבסוד יהיה עמוק, באמת כדאי להרחיב את שכבות הגיל לצהרונים. זה משהו שהוועדה תצטרך לדון בו בעתיד בהתאם למה שיוחלט במשרד התעשייה.

אפשר גם לעשות סקר אחרי שנה ולראות.

שלפחות הוועדה תרשום את זה לפניה.

בסדר. כפי שאמרתי, אנחנו נתכנס בעוד שבועיים. תוכלי תוך שבועיים להעביר אלינו את הנתונים?

אני אשתדל.

אני חושבת שעוד שבועיים זה יהיה טוב. אנחנו נקבע דיון בו נקבל את כל הפרטים ונקבע תוכנית עבודה כאשר נתכנס אחת למספר חודשים כדי לבדוק את הדברים.

אני מודה לכל המשתתפים.



הישיבה ננעלה בשעה 12:15