PAGE
14
ועדתה העלייה הקליטה והתפוצות

26.10.2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 33

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ח' חשוון תש"ע (26 באוקטובר 2009) שעה 12:00

פרוייקט "הישג ציוני": עולים צעירים ששרתו כחיילים בודדים, השתייכו לקרן



הישג וכעת מבקשים להשתקע בישראל ולתרום להגשמת החלום הציוני.

חברי הוועדה: היו"ר – ליה שמטוב

מרינה סולודקין

יעקב דנון – מנהל תחום צה"ל לתפקידים מיוחדים, המשרד לקליטת העלייה

נשיא משה – ראש ענף תכנון ובקרה, המשרד לקליטת העלייה

יהודה שרף – מנהל אזור ישראל, הסוכנות היהודית

מירה קידר – מנהלת אגף רווחה, המח' לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

עו"ד יוסי רחמן – ראש מדור סגנית השר גילה גמליאל, משרד ראש הממשלה

יעקב רוזנוולד – ראש מטה סגנית השר גילה גמליאל, משרד ראש הממשלה

דניאל אבן-צור – מנהל הפרוייקט, תנועת הישג ציוני

יונתן לוין – ראש צוות יזמות, תנועת הישג ציוני

דבי אידלר – צוות אדריכלות ונוף, תנועת הישג ציוני

יבגני מנום – ראש צוות תקשורת, תנועת הישג ציוני

כרמלה פוגל – צוות קהילה וחינוך, תנועת הישג ציוני

דימיטרי בולט – ראש צוות יחסי ציבור, תנועת הישג ציוני

יהונתן ארז – ראש צוות התיישבות, תנועת הישג ציוני

דניאל אהרון – יועץ לענייני הקהילה והגיבוש, תנועת הישג ציוני

הלנה דוניץ – ראש צוות תקשורת, תנועת הישג ציוני

נדיה מולקובה – צוות תשתיות ואגולוגיה, תנועת הישג ציוני

בת שבע גורדון – ממונה מחלקה לפניות ציבור, משרד הבינוי והשיכון

אריאלה רבדל-נדקוב – מנהלת האגף לשיקום שכונות חברתי, משרד הבינוי והשיכון

שחר סולר – אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

מוטי שגיא – הכשרה מקצועית – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עמוס יוסף – ממונה תחום ניהול ותעשייה – מינהל מקרקעי ישראל

דליה בודינגר נחושתן – מנהלת פרוייקטים ברשות לפיתוח הגליל, הרשות לפיתוח הגליל

יהודה זרצקי – יו"ר ומייסד "גשר של זהב"

דנה גורדון

אתי בן שמחון

עולים צעירים ששרתו כחיילים בודדים, השתייכו לקרן

הישג וכעת מבקשים להשתקע בישראל ולתרום להגשמת החלום הציוני.

צהריים טובים לכל המשתתפים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות. הנושא היום הוא: פרוייקט ה"הישג הציוני" שמיועד לסיוע לעולים צעירים ששרתו כחיילים בודדים.

עולים צעירים שמגיעים אלינו מכל רחבי העולם באים למדינת ישראל, משרתים בצבא, הם תורמים למדינת ישראל מתוך ציונות, מתוך תרומה לעזור לכולנו, ולהפוך את המדינה שלנו למדינה משגשגת וחזקה יותר. כמובן שהצבא עוזר להם, אבל בכל זאת הם עולים, עולים בודדים שמגיעים בלי הורים, בלי חברים. אני לא צריכה להסביר כמה קשה פה להיקלט בארץ, במיוחד אנשים צעירים ובודדים. אבל בכל זאת, משתחררים מהצבא ונשארים בודדים, הם צעירים בגילאי 20 פלוס. אני שמחה מאוד שהיום בוועדה שלנו נציג את הפרוייקט המיוחד שנקרא "ההישג הציוני". מטרת הפרוייקט לסייע לחיילים בודדים שמשתחררים מהצבא ורוצים להשתלב בחברה הישראלית.


אני מבקשת ממנהל הפרוייקט דניאל בן צור, להציג לנו את הפרוייקט.

צהריים טובים לחברי הוועדה הנכבדים. אנחנו מודים לכם מאוד שהזמנתם אותנו היום, ושיש לנו הזכות להציג בפניכם את הפרוייקט "הישג ציוני". סליחה שאני מאוד מתרגש, אבל הנוכחות פה היא פעם ראשונה בחיים שלי. חבריי הנכבדים, אני מאוד מעריך אתכם ואת כל העבודה שלכם.

אנחנו גם מתרגשים.

אני בן 28 נולדתי באוקראינה, עם סיום בית הספר התיכון בהצטיינות יתרה. עליתי במסגרת תכנית סל"ע לפני כעשר שנים. לאחר מכן התגייסתי לצה"ל, שירתי כמפקד מדור אופרטיבי באוגדת איו"ש, לאחר סיום הצבא, התחלתי את הלימודים בתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בסטטיסטיקה, חקר ביצועים וחשבונאות, וסיימתי בהצטיינות. כיום אני עובד בחברת דה-לויט במסגרת ההתמחות, ואני מתחיל את הלימודים לקראת התואר השני באוניברסיטת תל אביב, בפקולטה לניהול.


פרוייקט "הישג ציוני" נולד מהלב ומהרצון להחזיר לאותם גורמים ולאותם אנשים שעזרו לנו במהלך החיים שלנו פה בארץ. למשל, הסוכנות היהודית שעזרה לנו לעלות ארצה, ולצה"ל שנתן לנו זכות להגן על מדינת ישראל, וגם לקרן "הישג" שתמכה בנו רבות במהלך הלימודיים האקדמיים.


חברי פרוייקט "הישג ציוני" עלו ארצה מכל קצות התבל, ואתגרים רבים שהיו בפנינו רק חיזקו אותנו והביאו אותנו לאותם ההישגים שעוד מעט תשמעו מחברי הפרוייקט. אני מאמין שביכולתנו כקבוצה להחזיר ולתרום לחברה להגשים את הרעיון הציוני במאה ה-21. לבנות פה בית בארץ ישראל, ולסייע לעיצוב קהילה הישגית.


אני גם משקיע ואמשיך להשקיע את כל המאמצים על מנת להמשיך ולשאוף למצויינות, ולהוביל את מדינתנו להישגים החדשים. כי החוק הכלכלי והחברתי של המדינה הם גם הגורמים הדומיננטיים ביציבות הביטחונית. כרגע אני מבקש את יבגני שיציג את הפרוייקט.

שלום, צהריים טובים. אני עליתי ארצה לפני שש שנים במסגרת הסוכנות היהודית. לפני שעליתי ארצה, גם הייתי פעיל בסוכנות היהודית. הייתי רכז נוער וגם בארגון נוסף - במרכז לתרבות הישראלי. שירתתי כחייל בודד, כבר שנתיים וחצי אני עובד בקרן לרווחה לנפגעי השואה. בנוסף לכך, אני סטודנט לתקשורת וניהול.


ברצוני להתחיל את דבריי בקטע שנלקח מהאתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפירסם מאמר של פיליפוב מיכאל בתאריך 2 למרץ 2008. בו נאמר כך: "על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 48% מהיורדים מישראל הם עולי ברית המועצות – משכילים וצעירים שאינם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם כאן בארץ ישראל. "זה לא מפתיע אותי, הרי הם לא ציונים" אמר רובי ריבלין בדיון ועדת הקליטה והעלייה בנושא זה. ואני שואל – האמנם?


הפרוייקט "הישג ציוני" - - -

אתה בטוח?

אלה דברים שנלקחו ממאמרו של פיליפוב מיכאל. אני הדגשתי את זה.

מר פיליפוב בהרבה מאמרים שלו כותב דברים שבין האמת לדברים האלה אין שום דבר.

גם היה חבר פעיל בוועדה הזאת.

גם חבר פעיל. ומי שיודע את השקפת העולם שלו, הציוני - אני ממפלגה אחרת. בגלל זה, לקחת באופן מוגבל את מר פיליפוב.

בעצם כל הדברים שציינתי - בסופו של דבר את הפרוייקט "הישג ציוני" אותו אני הולך להציג בפניכם, אני מבקש לאתגר את הטענה הזאת, ובעצם להראות שזה מצב לא קיים. זה לא משנה אם זה באמת הדברים שנכתבו על ידיו, והם הדברים הנכונים או הלא נכונים. אבל בסופו של דבר, אני רוצה לאתגר ולהראות שפרוייקט "הישג ציוני" שהוקם לפני שנה וחצי, ומשתתפים בו כרגע כ-50 מלגאים של קרן הישג, קרן המעניקה מלגות לחיילים בודדים. מלגאי הישג נבחרו על סמך הישגיהם בשירות הצבאי ומעורבותם במימוש הרעיון הציוני. רובנו סיימנו שירות צבאי ביחידות קרביות. חלק מאיתנו כבר סיים לימודים גבוהים, וחלק מאיתנו עדיין סטודנטים במגוון רחב של מקצועות במוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ.


כל אחד מאיתנו לוקח חלק פעיל בהתנדבות בקהילה בה הוא חי. בשלב זה אנו נמצאים ומעוניינים בהקמת בית ומשפחה בארץ ישראל. סוגייה זו אינה רק רצון לממש מהוויים אישיים, אלא רצון להקים בית יהודי בארץ ישראל, ומתוך אמונה ומחוייבות לרעיון הציוני. מתוך כך נוצר הפרוייקט הציוני, שתכליתו הקמת קהילה בתוך יישוב קיים באזורי פיתוח ופריפריה, תוך מעורבות בחיי הקהילה שתתבטא בפעילויות התנדבותיות שלנו למען הקהילה הקיימת אליה אנחנו ניכנס.


בבחירה להתיישב בפריפריה אנו מעוניינים להיות חלק ממגמה שמבקשת לחזק את הפריפריה ברמה החברתית קהילתית והכלכלית. וזאת לאור הפער הקיים בין מרכז לפריפריה. כידוע, הפריפריה סובלת מחוסר תשתיות ומשאבים בהשוואה למרכז. בנוסף לכך, ריכוז האוכלוסייה היהודית בפריפריה הוא נמוך לעומת המרכז.


אנו מבקשים לעשות זאת תוך יישום מספר עקרונות כגון: חיזוק הקהילה הקיימת – חוגים לילדים ונוער על בסיס התנדבותי, ארועי ספורט משותפים של כלל האוכלוסייה, עזרה לאוכלוסייה הבוגרת בקהילה וכל זאת בהתאם לצרכי הקהילה והיישוב.

בנוסף לזה, אנחנו רוצים לייצר מוקד משיכה למעסיקים ויזמים עסקיים. בניית איכות חיים גבוהה במקביל לשמירה על הסביבה – למעשה, מניעת פגיעה במרקם אקולוגי קיים שנובע מבנייה חדשה ובנוסף לכך ישנה תכנית אקולוגית ליישום הפרוייקט הזה.
על ידי כל זאת, אנו מקווים להוות דוגמה אטרקטיבית שתמשוך אנשים נוספים אל הפריפריה מהמרכז.


כרגע אנחנו נמצאים בשלב של איתור מקום להתיישב בו. ביקרנו ביישובים בדרום וכרגע אנו עורכים סיורים ביישובים בצפון. נפגשנו עם ראשי מועצות אשר הביעו רצון ונכונות למימוש הפרוייקט. כמו כן, אנו פועלים לגייס אנשים נוספים אשר ייקחו חלק פעיל בפרוייקט. אנו מעוניינים עם הזמן להוסיף נקודה נוספת של התיישבות, ובכך להפוך פרוייקט הזה לתנועה שנוכל במסגרת זאת לעזור לחיילים בודדים להשתלב בחברה הישראלית תוך מתן מענה לצורך ורצון לחזק את הפריפריה.


בימים אלה, קיבלנו מהסוכנות היהודית מדריכים מקצועיים, שבעצם כבר הצליחו להפעיל גרעין והם ילוו אותנו בגיבוש הקבוצה ובחיזוק היכולות של הקבוצה לפעול כגוף אחד ולהשגת מטרתנו. אלה הדברים המרכזיים שאיתם אנחנו באנו לכאן.

שלום, אני בן 26, עליתי מווילנה שבליטא. אני בוגר תואר ראשון של אוניברסיטת תל אביב כלכלה וחשבונאות. מתמחה שנה שנייה בפירמת קסלמן וקסלמן. לאחר שירותי הצבאי בעצם התחלתי להתנדב בסוכנות עד היום. במסגרת התנדבות זאת הקמתי מועדון לחיילים בודדים בשיתוף הסוכנות. זה היה מודיעין ייחודי מסוגו בארץ שהיו חברים בו 150 חיילים בודדים במרכז קליטה כפר סבא. כיום, במסגרת הפרוייקט של "הישג ציוני" אנחנו בעצם, כמו שיבגני התחיל לומר בעיצומה של הקמת קהילה. הקהילה הזאת תהווה רשת ביטחון לחברים בה מחד, ומנוף להנעת תהליכים חברתיים מאידך.

על כמה אנשים צעירים מדובר?

גרעין ראשוני אנחנו מדברים על 20, 25 אנשים, יותר מזה זה כבר פתיחת גרעין נוסף. כאשר הרעיון הוא כמובן לא רק על גרעין אחד, אלא כפרוייקט המשכי. כי אנשים באים ארצה, חיילים בודדים חדשים תמיד יש.

אני רק רציתי להוסיף, כבר נרשמים וכבר פעילים כ-50 חברים אצלנו. לפי הסקרים שעשינו בתוך קרן הישג שתומכת בכ-600 חיילים, הביעו נכונות ורצון להשתתף ולהתיישב באותם מקומות במקום שאנחנו מציעים, מדובר כבר ב-200 אנשים.

לצורך העניין, רק ביום חמישי האחרון עשינו כנס הסברה לחברי הישג והגיעו 30 חברים חדשים להתעניין. זאת אומרת, יש התעניינות ויש אנשים שרוצים בפרוייקט.

רק אסכם ואומר, אנחנו רוצים שהקהילה שאנחנו רוצים להקים תהווה משפחה לחבריה הוותיקים, וגם תהווה כתובת לעולים חדשים שמגיעים לארץ, מתוך הרצון שלנו לעזור להם להחזיר להם מתוך הנסיון שלנו כעולים חדשים פעם.

אני בת 26, לומדת בבן-גוריון. אני גרה שם חמש שנים, לומדת רוקחות שנה ד', מתנדבת שלוש שנים בבית אבות עירוני. עליתי בפרוייקט נעל"ה לפני 10 שנים. למדתי בתיכון בצפון. לאחר מכן שירתתי שנתיים בצבא בתור מורה חיילת. מאז התחלתי לימודים.

רציתי להוסיף, משהו מאוד אישי. לפני עשר שנים שמעתי משפט אחד, זה היה בשנה הראשונה, שהיו געגועים, וגם המון קשיים כמו ששמעתם.

שמעתי משפט אחד מבן אדם מאוד מבוגר, משפט שמלווה אותי לאורך כל הדרך. שאמר: "אם איבדת חבר, איבדת חצי מעצמך. אם איבדת כסף, לא איבדת שום דבר. אם איבדתי תקווה ואמונה, אז איבדתי הכל". מה שאני רוצה להגיד, שמה שמוביל אותנו, הפרוייקט שלנו, זה אמונה חזקה ותקווה שזה המקום, זו המדינה שלנו, ואנחנו רוצים לבנות בית כאן במדינה הזאת. לשתול עץ ולהוליד ילדים.

עליתי מצרפת לפני שבע שנים, בן 26. אני כמובן עליתי דרך הסוכנות היהודית. גם בצרפת הקמתי בעזרת הסוכנות היהודית את התאחדות התיכוניסטים, יהודים של צרפת, ותיכונים לא יהודים, שזה היה משימה לא פשוטה בכלל.

עליתי מלפני שבע שנים, השתחררתי לפני לא הרבה זמן מחיל מודיעין, הייתי בקבע כמה זמן. כרגע אני לומד מדעי המוח בבר-אילן. זה נמצא כרגע בפרוייקט "הישג ציוני" שאני מאוד מאמין בו, דרכנו נפגשו במקרה, כי אני בתור יחיד, זו מחשבה של כמה מאיתנו. היה לי את החזון שלי שיום אחד אני אקים את היישוב שלי, או אצטרף לאיזה יישוב. אני אעשה איזו שכונה או משהו באזור הפריפריה, ואיכשהו שמעתי על זה. אמרתי לעצמי אני לא אעשה את זה בגיל 70, עכשיו, הבית הראשון שלי, הבית האמיתי שלי, שאני כבר לא שוכר, שזו החלקה האישית שלי, איפה שאני אקים את המשפחה שלי וכו' - אני יכול לעשות את זה עכשיו. בלי "הישג ציוני", זה אולי אחרי הפנסיה, גיל 40, 50. זה פרוייקט שנתן לי הרבה מאוד אמונה.

גם אני עליתי לבד, במצב הנוכחי, במצב שכנראה יילך וימשיך מבחינת לקנות דירה, להרגיש בעל בית במדינה הזאת, זה משהו שלהרבה אנשים שהם עולים לא הגיוני עד גיל מאוד מאוחר.

כאן זאת ההזדמנות הראשונה והתקווה הראשונה וכרגע היחידה שלי, להקים בית בארץ ישראל.

עליתי לפני כעשר שנים מדרום אפריקה. הייתי שנתיים וחצי בצבא, הייתי לוחמת והחובשת הקרבית הראשונה והיחידה שלי. סיימתי תואר בספרות אנגלית, ועכשיו אני בשנה שנייה של תעודת הוראה לתיכון באנגלית. אני גרה בבית שמש, אני לומדת באוניברסיטה העברית.

עליתי לפני שמונה שנים ממוסקבה, כל החיים שלי גדלתי בסוכנות היהודית, כחניך, מדריך, יליד הסוכנות. עליתי במסגרת תכנית סל"ע, וניצנה. שירתתי חמש שנים בצבא כקצין. השתחררתי, היום אני לומד תואר ראשון במדעי מחשב ומינהל עסקים שנה שנייה. אני גם רכז העיר בפרויקט של ניצולי שואה.

עליתי לפני עשר שנים, במסגרת פרוייקט נעל"ה בצפון. סיימתי את התיכון, התגייסתי לצה"ל, שירתתי 3 שלוש. השתחררתי בדרגת סגן, עכשיו אני קצינת מילואים בקצין העיר. כיום אני גרה ברחובות, ולומדת הנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב.

עליתי מקישינב לפני עשר שנים. זה היה דרך פרוייקט סל"ע. שירתתי שש שנים, היום אני סרן במילואים, הייתי מ"פ בחטיבת גולני, חטיבה לוחמת. היום אני עושה תפקידים במילואים, תפקידים רבים. סיימתי תואר ראשון במכללת וינגייט במגמת ניהול ספורט ותואר שני בנושא הוראה. כיום עובד כמורה ומחנך בבית ספר מיוחד, בית ספר למנהיגות ותרבות. כל הנושא של הוראה, ושל חינוך וקידום הנוער זה משהו שמאוד מדבר אליי. כמו ששמתם לב, יצא לי שאני האחרון בסבב. אני רוצה שתשימו לב ליופי של הצבעים, שלא מדובר רק על עולי ברית המועצות, אבל הצבע, היופי, האופי של האנשים שיושבים פה, זה משהו שמאוד מחזק אותנו. זה משהו שתומך בכל אחד מאיתנו. אנחנו כל כך מאמינים, וכל מפגש, אני אומר את זה מכל הלב. כל מפגש שלנו זה הרבה רעיונות, הרבה אנרגיה, הרבה חיובי, שפשוט צריך לקחת את זה ולהעיף את זה, מכיוון שאנחנו די מאמינים שזאת הסיבה למה אנחנו פה. זאת הסיבה שאנחנו מאמינים בכם שאתם מאלה שיידעו לפתוח לנו את הדלתות, לשבור את הקירות שאנחנו בחלקם מהם נתקענו, ותשתמשו במה שיש לנו. גרתי בוינגייט כמה שנים, היום אני גר בנתניה.

תודה. מה עם המשפחות שלכם?

חלק כבר משפחות. המשפחה שלנו לפני שנה, זה אחרי עשר שנים שהייתי לבד. חלק כן וחלק לא.

יש לנו מישהו שרק ביום חמישי האמא שלו עלתה ארצה לקיבוץ בצפון, לכן הוא גם לא הצליח להשתתף בוועדה הזאת.

זאת אומרת, לכבוד זה שאתם הגעתם גם ההורים הגיעו.

אנחנו כבר בגיל שאנחנו כבר נקים משפחה.

תודה.

אני מאוד שמחה שאתם הגעתם היום לכאן. אני לא יודעת אם זה צירוף מקרים, אבל כשהתחלנו את הקדנציה וקיבלתי את המינוי להיות יושבת ראש הוועדה, נודע לי שהסוכנות היהודית מתכוונים לסגור את מרכזי הקליטה, ודווקא מרכזי קליטה בפריפריה. נורא כאב לי - להגיד לכם את האמת, הזמנתי לפה לוועדה את הסוכנות היהודית, דיברנו הרבה על זה. אני מבינה שאין תקציבים, ואני מבינה שהיום זה קליטה ישירה, אנשים עולים חדשים כאשר הם מגיעים לארץ, הם יכולים לבחור לעצמם את העיר איפה שהם רוצים לגור. זאת אומרת, להיות עצמאיים לכל דבר.

כשאנחנו הגענו לארץ, אנחנו לא בחרנו את העיר. לנו אמרו אתם מגיעים לעיר מסויימת. למדנו את השפה קצת, זאת אומרת, היינו במרכזי הקליטה. לשמוע היום שהמדינה שכל השנים מקבלת את העלייה, פתאום רוצים לשנות את הייעוד של מרכזי הקליטה.

גברתי היושבת ראש, בדברים כאלה הם נסגרים - לקלוט קהילות צעירות בפריפריה.

דיברתי עם יושב ראש הסוכנות, עם נתן שרנסקי, על פרוייקטים משותפים. פרוייקטים של צעירים ותיקים, וצעירים עולים חדשים. כמו שאתם הצגתם את הפרוייקט, תוכלו להקים בית בפריפריה. גם עולים חדשים כשהם מגיעים, אז לעזור להם למשפחות וגם לבודדים להיקלט יותר טוב ויותר מהר במדינה שלנו.

אשמח מאוד לשמוע גם מהסוכנות היהודית וגם ממשרד הקליטה וממשרד השיכון, ואם יש פה מישהו ממשרד גליל והנגב, גם הייתי שמחה לשמוע מה אתם חושבים על הפרויקט הזה ואיך אפשר לשלב את זה עם הפרויקטים של העולים החדשים, ומהסוכנות אם יש פוטנציאל שרוצה להגיע לפה ואיך אפשר להביא אותם לפה.

אני חושבת שיש לנו כבוד לקבל קבוצה כל כך מעניינת – צעירים בודדים שהגיעו גם לסל"ע, אחר כך לצבא, אחר כך לאוניברסיטה עם תכניות ותובנות. אתם עשיתם כבוד לנו, לא רק אנחנו לכם.

מאוד חשוב לעבוד ביחד. כל הכבוד לאלה שתיכננו את התכנית הזאת. אנחנו רוצים לשמוע מה הבעיות, של אלה שמנהלים את הפרוייקט. אולי כוועדת עלייה וקליטה אנחנו נוכל לעזור. בכנסת, בדרך כלל אנחנו שומעים לא על הישגים, אלא על הבעיות.

בתוך האגף שלנו מתבצע קשר לפעילות בקרב חיילים עולים בודדים. בראש דבריי, אני רוצה להתייחס לנושא של מרכזי צעירים. חשוב לי להרחיב את היריעה. בשנה הזאת הנוכחית, בספטמבר, קלטנו בירושלים במרכז למשפחות, הסבנו אותו לצעירים - 260 צעירים עולים בודדים מכל העולם. מרכז קליטה רעננה – אנחנו קולטים שם תכנית לצעירים. יש שם 40 אקדמאים מחבר העמים. מרכז קליטה בבאר שבע, מרכז למשפחות כנ"ל יש 46 חבר'ה מחבר העמים, ואני לא אפרט עוד. זאת אומרת, נעשו שינויים אבל בוודאי מהתייחסות ומהמון רצון טוב לסייע בקליטה של צעירים עולים בודדים.

קטונתי, לעומת הדברים שנאמרו כאן, שאנשים שהגיעו ממקומות רחוקים ובונים כאן חיים טובים עם הרבה אידיאל ואמונה. אנחנו בתוך המחלקה כבר מזה זמן מבינים שהקליטה של צעירים עולים בודדים לא יכולה להתקיים מבחינתנו רק בשלבי הקליטה הראשונית. אנחנו בקרב אוכלוסיית העולים הבודדים עושים מזה כמה שנים תכנית שנקראת "כנפיים" שהיא הכנה לשחרור מצה"ל, כדי שיוכלו לממש פוטנציאל, ולהגיע ללימודים גבוהים, מכיוון שמדובר על פוטנציאל מאוד גבוה. אני לא אפרט את התכנית, התכנית היא מורכבת וגם עם משאבים. היא יקרה ומשתתפים בה – אנחנו מדברים על 2008, 700 חיילים עולים בודדים שהשתחררו מצה"ל, 680 מתוכם היו בתוך התכנית שלנו, שהיא יותר מאשר מפגש אחד.

לגבי הנושא עצמו, אתן ליהודה שרף לתת התייחסות בהקשר של גרעינים וצעירים בודדים. אבל אני חושבת שהיוזמה היא מרגשת, היא ברוכה. נשמח להתחבר. יישר כוח.

גברתי היושבת ראש, אנחנו עובדים כמו מרוץ שליחים במחלקה לעליה. היא קולטת אותם, ואחרי שהם משתחררים הם מגיעים לדבר כזה שזה החלום הרטוב של הסוכנות היהודית. אנחנו משתדלים ללכת ולהמשיך ולעזור.

ראשית, ברשותך לגבי מרכזי קליטה שנסגרים, הם לא נסגרים. הם בפירוש הופכים לשנות ייעוד. בנצרת עילית – מרכז הקליטה הולך לקלוט גם עולים חדשים וגם קהילה צעירה שתעסוק בנושא של חינוך

בפריפריה בנצרת.

נתייחס לגבי החבר' האלה. כבר יש להם ליווי של אנשי הסוכנות היהודית. הכוונה שלנו – מאחר והם עדיין לא מגובשים במקום אחד, איפה שהם רוצים לגור. יש כאן אחת שלומדת בבאר שבע, כרגע הם בשלבי גיבוש. אנחנו יודעים למה הם רוצים לבוא לכן אנחנו כרגע בשלב הליווי.

אנחנו נקבע פגישה. זאת העשייה של הסוכנות היהודית, המחלקה לישראל תחבק אותם בחיבוק דב חיובי, לא חיבוק דב שלילי, ונשתדל לעזור ולוות אותם, ולהעביר אותם אחרי זה לחטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית, כדי לעזור, לא לומר להם איפה להיות, אלא לעזור להם אחרי שהם יבחרו סופית איפה שהם רוצים להיות. שאנחנו גם נלך לתקצב אותם באיזשהו סכום שאני כרגע לא יכול לומר אותו לשנת התקציב 2009-2010.

תודה רבה.

משום מה, מרגש לראות את כל הקבוצה הנכבדה הזאת, כולם כמו שכתוב במצגת, ללא מדים עם מוטיבציה בשמיים, זה בהחלט מרגש, אני מצטרף לברכות.

במהלך השירות הצבאי שלכם, המשרד תומך בכל חייל בודד בסך 352 שקלים מדי חודש בחודשו, ודואג גם לכל יתר המצוקות שקיימות במהלך השירות. זה דבר שחשוב להזכיר, המשרד תומך במשהו כמו 3,500 חיילים בודדים מדי שנה בשנה, אתם חלק מהקבוצה הזאת. כמוכם כן ירבו.

באשר ליוזמה שמוצגת כאן על ידי קבוצת הצעירים, אני מבין שהם כרגע בשלבי סקירה, סיור, האם להתיישב ביישוב שהוא קיים, או להרחיב, להגיע לאיזושהי התיישבות קהילתית, משהו מהסוג של המצפים בגליל או במקומות אחרים. זה דבר שעדיין לא מגובש.

הם מצפים היום לתמיכה של המערכת שתעטוף אותם בסיועים שונים במהלך הפרוייקט. אני חייב לומר, שדווקא משרד הקליטה במבנה שלו, שבו קיים האגף לתעסוקה, והאגף ליזמות עסקית, והאגף לקליטה בקהילה, יוכלו ללוות פרוייקט כזה – כמובן כל אגף על פי הנהלים והפרוצדורות המקצועיות המתבקשות. יוכלו ללוות פרוייקט כזה ולתמוך בו.

הייתי מוסיף פרט נוסף. ברחבי הארץ היום יש מה שנקרא מרכזי צעירים שזה מסד קליטה שהיוזמים לו אלה משרדי הממשלה וג'ויינט ישראל. אני מוצא לנכון לציין שדווקא מרכז צעירים במקום סמוך למקום שיבחרו להתיישב בו, יוכל ללוות כל פרט בקבוצה, ואת הפרוייקט בכללותו, יחד כמובן עם משרדים אחרים.

אני אביא את הדברים שנשמעו כאן היום, בפני מנכ"ל המשרד, על מנת לבחון אפילו דרך ייחודית אחרת שונה כדי לא להלאות את הפרטים השונים בתוך הקבוצה, אלא לראות את המכלול, את הפרוייקט הזה בכללותו ולסייע לו, והכל יהיה תלוי ביכולת ובקצב של הקבוצה, כי אנחנו כמשרד, לא יכולים לבוא עם המוטיבציה שיש לכם. אנחנו יכולים להיענות לה, ונשמח לעשות את זה.

מאחר והחומר שמונח כאן לפנינו כולל את הפרטים האישיים של האנשים, נוכל לקיים איזשהו מפגש אחרי הדיון הזה, ולראות את ההתנהלות של הדברים. אותי מעניין כבוד היושבת ראש, בסקר שנעשה עד היום, האם נתגבשו או קשיים מסוימים, או בחירות, העדפות מסויימות לאחד המקומות שאליהם רוצים ללכת ולהתיישב. תודה.

תודה. יכול להיות שהם רוצים להגיע לאיזשהו מקום, אבל לא תמיד כששואלים את המשרדים, במיוחד למשרד האוצר, אז אומרים שאין לנו תקציבים. יכול להיות שצריך לחשוב על הערים והמועצות שכבר קיימות, ומוכנות לקלוט את הצעירים. כי, מה לעשות, בערי הפריפריה הצעירים דווקא עוזבים את הערים, ועוזבים למרכז ולא להיפך. אם קבוצה כזאת מגיעה לעיר פריפריה - אני מנצרת עילית, ואני מעוניינת שיגיעו לנצרת עילית.

או לאשקלון...

אני רואה איך הצעירים שלנו לצערי הם עוזבים את העיר וזה מהמון סיבות. זה גם תעסוקה, גם בילוי, ועוד סיבות אחרות.

נמצאת אצלנו נציגה ממשרד הנגב והגליל. בבקשה.

אני מצטרפת כאן לברכות. מאוד התרגשתי לשמוע אותם, ומאוד התרשמתי מהאיכות של הקבוצה. שמחתי לגלות בניירת שאתם בדיוק נמצאים בשלב הראשוני של לגשש את דרכיכם בגליל, אז אני אומרת, אנחנו נגרום לכם למצוא כן את המקום.

המשרד לפיתוח נגב גליל נמצא בשלבים מאוד מתקדמים לקראת ההבאה להחלטת ממשלה לתמיכה בגרעינים קיימים, וגרעינים בהתהוות. אני מקווה שתוך סדר גודל של שבועיים ההחלטה תובא בפני הממשלה. בעצם, זה בסיס להתחיל לעבוד. מצד אחד לחזק את הגרעינים הקיימים, טוב שתכירו את הגרעינים הקיימים, תזהו את הייחוד שלכם. אנחנו ננסה ליצור לכם את החיבורים והמקומות שאנחנו מאמינים שלא תלכו לאיבוד. כי באים עם רעיון ועם אנרגיה כל כך חיובית, ורוצים לעשות ולקדם, ופתאום אתה בחלל, לא משנה אם זה גליל או הנגב, איך אני מתחיל.

אנחנו כרשות לפיתוח גליל כאן כדי ללוות אתכם, פשוט צעד אחר צעד, הן במפגשים עם ראשי הרשויות, הן במפגשים עם גרעינים קיימים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הסוכנות, עם משרד הקליטה, עם הג'ויינט. פשוט תבואו, ואנחנו נעשה את הכל כדי לעזור.

בכל מה שקשור גם לסיוע ליזמויות שלכם, ראיתי שכל הנושא של היזמות העסקית – אנחנו יכולים לסייע למי שהתיישב בליווי בכל מה שקשור - - -

בגליל...

זה קיים גם בנגב. כל מה שקשור לליווי על ידי יועצים, לתכניות עסקיות, לזיהוי פוטנציאל של עסק כזה או אחר, כדי שבכל זאת תמצאו כמה עוגנים כלכליים. זה על קצה המזלג. אנחנו נשמח לאמץ.

תודה.

אני רוצה לברך על מה שהוצג כאן. אני רוצה להגיד שמה שיפה בפרוייקט - באמת כל הכבוד, אין מה להגיד. זה השילוב והחשיבה, עברתי על כל החומר לפני. איזושהי חשיבה קצת יותר רחבה. ראייה חברתית וקצת יותר מתקדמת. אנחנו רוצים במיוחד, בשביל זה באתי הנה, לברך על החלופה הזאת שמוצגת, של כניסה ליישובים קיימים ולקהילות קיימות, ולחזק אותן. זה נכון לא רק חברתית, אלא כמובן סביבתית. כי הקמה של יישובים חדשים, זה מן חלופה נוצצת כזאת במרכאות, שכל אחד רוצה עוד יישוב חדש ועוד נקודה, זה נראה יופי. בסופו של דבר, זה פוגע במהות של כל הרעיון ובכל הדבר היפה הזה. זה גם מרים קירות מכל הכיוונים, פשוט מצויין. גם ההטמעה של האלמנטים של פיתוח ובנייה, זה משהו שהיום מאוד עולה לכותרות, גם בהיבט של ההתחממות הגלובלית. זה פשוט טוב, ואנחנו מברכים על זה. כל הכבוד.

אנחנו יחד עם משרד הנגב והגליל העברנו החלטת ממשלה לפני 3 שנים, והיא עברה לפני החלטה נוספת, החלטה המשכית לפני כחודשיים על השתתפות של משרד נגב גליל ומשרד הבינוי והשיכון בפעילות של קבוצות, בדיוק מהסוג שלכם שבאות להתיישב ביישובים משכונות קיימים, ולהשתלב בפעילות חברתית שם.


עברו שתי החלטות ממשלה. החלטת ממשלה אחת מדברת על גרעינים קיימים שכבר פועלים, התארגנו ומתיישבים לסייע להשתתף בפעילות שלהם. החלטת ממשלה שנייה שעברה ביוזמת השר שלום, זה סיוע לקבוצות שבתהליך של התארגנות לקראת עלייה להתיישבות. אתם בדיוק נופלים בקטגוריה הזאת. זה נושא שהוא חדש, הממשלה לא עסקה בו. הוקמה ועדה משותפת לממשלה למספר משרדי ממשלה, שאמורה לסכם את ההמלצות שלה ולהגיש את זה לממשלה כהמלצה מורחבת. במסגרת הזו, ואז גם נגדיר איזה סוגים של דברים, במה נסייע, איך נסייע, אם בפעילות, אם בדיור, אם בתקציבים של התארגנות, תלוי על מה אנחנו מדברים. אנחנו נפרסם את התוצאות של הדבר הזה. אני מאוד מבקשת, שתצרו איתנו קשר ישיר, אשיר לכם את כרטיס ביקור שלי. אני חושבת שמאוד חשוב שנשב ביחד, נגדיר את התהליכים, משום שאולי תהיו הקבוצה הראשונה שתהיה הדוגמה שממנה נלך הלאה לקבוצות חדשות שמתארגנות, במיוחד שזה קבוצת עולים זה מרגש במיוחד, זה באמת עונה על כל החלומות הכי ורודים הציוניים החדשים. אני ממש מתרגשת ומתפעלת מהדבר שאתם עושים אותו.


אני בטוחה שאנחנו נמצא דרך מאוד מסודרת לעזור לכם בכל התהליכים של ההתארגנות. אני חושבת שאולי תצטרכו עזרה קצת יותר מאחרים, כי בדרך כלל קבוצות שמתארגנות הן באות מאיזשהו גוף שמארגן אותן, שעושה להם את כל העבודה. פה אתם עושים את העבודה לבד, זה מאוד קשה ומאוד מורכב, אנחנו בדיוק יודעים מה זה. אנחנו בהחלט נפעל לסייע לכם גם בתחום הזה כדי שהתהליכים של הפעילות שלכם יהיו יותר קלים. זו דרך מאוד קשה שבחרתם, אבל היא פנטסטית. באמת, הרבה הצלחה.

תודה רבה.


הועדה שאת מדברת עליה - - -

כן, היתה לנו כבר ישיבה ראשונה בשבוע שעבר, במשרד נגב גליל. אנחנו בתהליכים של גיבוש של הקריטריונים. אנחנו לא ידענו, אין בישראל קבוצות כאלה שמתארגנות מיוזמת עצמם לעשות את זה. בדרך כלל הם עושים דרך תנועת התיישבות כזאת, תנועת התיישבות אחרת. הרוב זה קבוצות התיישבות דתיות, אבל גם עכשיו הולך מתרחב קבוצות התיישבות של תנועות נוער, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, וכדומה. קבוצה כזאת שמתארגנת מכוחות עצמה לא קיימת. זה חידוש בשבילנו, אני לוקחת על עצמי באופן אישי את האחריות לפעול לעזור להם כדי שהתהליך שלהם לא יתקל בכל הביורוקרטיה, אתה יודעת יפה איך היא יודעת להרוג יפה דברים טובים שזה לא יקרה להם.

- - - לשעבר של פורום ציוני, את מבינה את העניין.

אם אני לא אבין, אז מי? אבל כן, נפעל לעזור להם. אני חושבת שזה משהו מאוד חדשני.

אחרי הישיבה, אנחנו נבקש את ההחלטות שהתקבלו.

תקבלו דיווח מלא תוך כדי לאורך כל הקו נשתף אתכם מה שאנחנו עושים. אפילו אם תרצו להעביר איזושהי החלטת כנסת, כי אני חושבת שזה באמת משהו שהוא הציונות החדשה, הדבר הכי טוב שיכול לקרות במדינת ישראל. אנחנו נתמוך בזה בכל הכוח.

ישיבת מעקב בעוד חצי שנה.

אני אבקש להציע הצעה, שתוך כדי הדיון, ברשותך, שיהיה איזשהו פורום של נציגי משרדים שהתכנס כוועדה משותפת ללוות את המיזם הזה, כי ההצלחה שלו או הכישלון שלו יעידו לגבי הבאים אחריו. אנחנו רוצים בהצלחות כאלה, ולכן חשוב שדווקא בפרוייקט חדשני כזה הוא יקבל את הליווי כבר מההתחלה.

אנחנו מבינים שהסוכנות היהודית היא בינתיים הגוף, הגורם הגדול – לפי מה שהצגתם פה אתם מעורבים.

בסוכנות היהודית יש מחלקת צעירים, ימית אזולאי.

במחלקה לישראל יש גוף שמתעסק בקהילות צעירות.

אני מציעה שלצורך הקבוצה שלכם, נקים ועדה משותפת גליל נגב, שיכון, נצרף את קליטה ונוסיף את המחלקה לישראל בסוכנות היהודית או נפנה לסוכנות היהודית והם יחליטו מי לשלוח, כדי שתהיה ועדה שתעשה את כל הפעילות ואת כל הגורמים המעורבים בתהליך כדי שיפעלו בעניין הזה.

יהודה, הפוטנציאל של עולים חדשים קיים היום, משפחות צעירים, תכניות כמו סל"ע?

סל"ע כן, ומשפחות צעירות יש עכשיו רוח חדשה במדינות חבר העמים, ויש גם הנחייה לסוכנות היהודית להעמיק את הפעילות במדינות חבר העמים.

אנחנו אפילו מברכים על הדבר הזה. הולכות להתארגן עכשיו מספר משפחות צעירות שאמורות כקבוצה עם הגיבוש, בגלל שגברתי היושבת ראש היא מעיר מסויימת בצפון, יש כוונה לארגן קבוצה, היא בהתהוות, עדיין אין את המאסה שהיינו רוצים להגיע למרכז קליטה מסויים בצפון.

לא נגיד את השם.

מרכז קליטה שעשה שינוי ייעוד, וזה הכוונה.

מה שרציתי להוסיף, בדיוק כמו שאמרתם. כאשר חשבנו מה אנחנו רוצים להביא איתנו, זה בדיוק הציונות של המאה העשרים ואחד. זאת אומרת, לא לבוא מסכנים ולבקש, לא, למה? כי באנו, גדלנו פה. הבנו על מה אנחנו מדברים, קיבלנו את הקליטה והתמיכה, ואנחנו באים כחזקים. כואב להגיד את זה, אבל כחייל בודד, כל פעם היית צריך להציג משהו פחות טוב שאתה מסכן כדי לקבל איזושהי עזרה. אמרנו שאנחנו באים דווקא מכיוון אחר - מציונות חדשה.


נקודה שנייה, לגבי הנקודות במדינה שלנו באיזור הפריפריה. אנחנו היינו בנגב, ועכשיו אנחנו בסיורים בגליל. ישנן כמה נקודות שאנחנו כבר ראינו בהן כפוטנציאל, כי ראינו את כבר את ההישג הזה, והכרנו את הקהילה כדי באמת לראות איפה אנחנו יכולים לתרום. זאת אומרת, בשלב אחד טיפה יותר קדימה ממה שנראה, אבל עדיין אני חושב שהפרוייקט שלנו כפי שאתם רואים פה, 10, 8 אנשים אבל יש עוד כאלה עשרות ומאות שיושבים פשוט בבית ומחכים עד שניתן אור ירוק. ההצלחה של הפרוייקט שלנו, אם אנחנו נתקדם כמו שרצינו פה והיו רעיונות, היופי והחוזק פשוט ימשכו קבוצות לא רק בנקודה אחת, אלא גם בדרום וגם בצפון. אני חושב שזה יכול להיות איזושהי תנועה מה שלא תארנו ורק יכולנו לחלום עליה.

גם אני נרגש, אני מסיר בפניכם את הכובע. איש צבא ותיק לשעבר, בהחלט גאה ברקע הצבאי שלכם יפה מאוד. אני חושב שגם האגף שלנו צריך להצטרף לעשייה, אמנם בשלב כזה או אחר, כי אני חושב שבית ותעסוקה זה המפתחות - המפתח להצלחת הנושא, ואין גם תעסוקה ללא הכשרה מקצועית, כך שהכשרה זה חלק בלתי נפרד מהתהליך. אנחנו בהחלט יכולים להירתם ולהיות חברים באותו צוות אם תקימו, או ועדה שתעקוב אחר הנושא הזה.

יש לנו מרכזי הכשרה בכל רחבי הארץ. אפשר להתאים קורס עם מסגרות להכשרה הן לאקדמאים, כי אני מבין כולכם או חלקכם יהיו אקדמאים בעתיד. בהרבה מאוד תחומים הנדרשים אפשר לבנות, גם בתחום המחשוב וכן הלאה וכן הלאה, אפשר לחשוב על הרבה מאוד רעיונות יצירתיים.

אני רוצה לזרוק פה עוד רעיון. אני מלווה עמותה שנקראת "גוונים". משרד הרווחה, משרד הקליטה, לא. זה יוצאי קיבוצים דווקא הפוך, אנשי קיבוצים עוטף עזה, שהקימו מה שנקרא קיבוץ בעיר, אם אתם מכירים, בשדרות. הם החליטו לעשות מעשה, לקהילה לחברה בישראל, אז זה עוד נדבך שאני חושב שכדאי לפתח אותו, ואני מוכן לעזור לכם לתרום לקהילה. הם מטפלים בצעירים עם מוגבלויות, שמבצעים שרות לאומי אזרחי כשרות צבאי, חלקם גם עושים בהתנדבות שרות צבאי, והם מלווים אותם, מפתחים אותם. הם מביאים אותם לעולם החברה והתעסוקה, עבודה בישראל. אנחנו כמשרד התמ"ת, מלווים אותם בתהליך, עשינו איתם עבודת מטה עם הרבה שלבים, זה מורכב. וכרגע זה בשלב של גיבוש. זו דוגמה של תרומה לקהילה. אז מעבר להתיישבות, לפרנסה שלכם, כמובן גם לתרום מעבר לזה, כך שאפשר בהחלט ללוות אתכם בתהליך. וכפי שאמרתי, אני מתנצל שלא הכרתי ולא ידעתי קודם. תבורכו.

אני הגעתי לכאן כי התבקשתי לפני חודשיים בערך, וכבר עשיתי מעשה, הם אפילו לא יודעים שעבורם. יועץ הנשיא להתיישבות יצור קשר עם ידידינו שיושב כאן. מכיוון שהוא יודע שזמני לא בידי, אני עוסק קצת באותה אג'נדה ישראל תפוצות ונושא חינוך ערכי, אמרתי לו כיוון שלפני שנה נכנסה לאג'נדה שלנו משבצת מאוד חשובה של קשר בין קהילות בארץ - קהילות בעולם, לבין יחידות לוחמות בצה"ל וחיילים עולים בודדים. משולש. אגב, אנחנו הולכים להציג את זה ב-G.A. בעזרת השם בעוד עשרה ימים, משלחת מאוד מכובדת.

ישבתי איתם, הצעתם להם 2 עזרות שנתבקשתי על ידי בית הנשיא. האחת - לקשור אותם, דיברו כאן – אנחנו יודעים על תקציבים נופלים דברים. יש כאן הרבה רצונות טובים, יש כאן ציונות באוויר, בכל פינה ופינה. יושבים כאן הרבה משרדים, סוכנות יהודית, משרד הקליטה שעושים עבודת קודש, משרדים אחרים, פיתוח הגליל וכו', שיכולים לתת יד. אבל הכל עולה ונופל על תקציבים.

אני הלכתי להציע להם משהו מאוד מעניין, יכול להיות שזה יכול לצאת לפועל. ערבות הדדית של קהילה כלשהי, כמו שהסוכנות היהודית עושה שותפות 2000, אצלנו זה נקרא ערבות הדדית היום. גשר של זהב יש לזה ביי-פרוג'קט נוסף, הגברת סולודקין היתה איתנו בוועדה הקודמת, היא מכירה אותנו כבר שנים. סליחה, חבל שיש רק שני חברי כנסת, מתוך הרבה חברי כנסת מוועדת הקליטה. זה נושא ציוני מובהק. מן הראוי אגב, שזה יעבור הלאה לאחרים.

אנחנו רוצים להציע 2 דברים, אחד בכובע האישי שלי. הצעתי להם בגלל שבבית הנשיא פנו עליי, ייעוץ משפטי חינם. אני 26 שנה עורך דין, הצעתי ללוות אותם לכל אורך הדרך, כי מגיע להצדיע להם. הם באו, עשו מעשה, הם רוצים להוות דוגמה לאחרים, לכן הם יקבלו את המתנה הזאת ממשרדי, בלי שום אגורה.

דבר שני, נשדך אותם, וכבר יכול להיות שאם אנחנו נסכם, זה תלוי גם בהם יותר. אחרי הישיבה הזאת נשדך אותם אולי לגורם כלשהו במסגרת ה-G.A. כבר. אני מדבר על עוד כעשרה ימים, על קהילה כלשהי בתפוצות. יש לי כמה קהילות כאלה שמוכנות ללוות חיילים בודדים בארץ. אז יכול להיות שיהיה להם מקור תקציבי ועזרה מעבר לים.


מישהו כאן אמר והעלה שכדאי שיהיה כאן פורום כלשהו, ועדה כלשהי, כדי שבאמת יהיו שיניים להחלטות של הוועדה. כדי שייצא אחר כך לשדה האופרטיבי. חשוב שמכאן תצא קריאה להערכתי לכמה משרדי ממשלה שאני מבין שהנציגים שלהם יושבים כאן, כדי שיקחו את זה כהישג ציוני של ציונות בימינו. הם, עם העזרה של כולם, והם צעירים יחסית בארץ, יעזרו להם כאן להרים את הנושא הזה, זה יכול להיות ציונות במיטבה. יכולה להיות דוגמה לאחרים.

אתן, שתיכן חברות הכנסת, מייצגות את הדרום והצפון. הם הולכים לשני הכיוונים, שני מקומות, המרכז לא צריך אותם. אבל צפון ודרום צמא לאנשים כאלה. אני מקווה בעזרת השם, שעם ההמלצות שלכם במשרדים השונים, בהקמת פורום אמיתי, ומישהו כאן העלה קודם, שאולי אפילו החלטת ממשלה, לא רחוק. אפשר לעשות גם דבר כזה בנושא של עשייה של חיילים בודדים, זה אח ורע ודוגמה לאחרים כמותם.


רק לומר לכולכם ולכולנו, בהצלחה ויישר כוח לכם.

תודה רבה.

אם הבנתי נכון את המצגת, החבר'ה גם מדברים בהיבט הקרקעי על איזשהו סוג של יישוב שהוא צמוד ליישוב קיים כשאין קהילה, סוג של קהילה עצמאית שצמודה, אם זה הובן נכון. היום בכלים שיש, כל השיווק שלנו, אם זה בפריפריה, ואם זה במרכז הוא בהליך של מכרזים. זאת אומרת, שאם ישנה איזושהי הצעה לממשלה, צריך לנסות לרתום את האוצר ואת שאר הגופים כדי לנסות ולבדוק האם ישנה דרך לאפשר לקבוצות מהסוג הזה לקבל הקצאת קרקע ופטור ממכרז, מה שאין היום.

בלי המהלך הזה, אני חושב שחלק גדול ממה שהם מבקשים לא יקרום עור וגידים, ולא ייצא לפועל. מה שקורה למשל במושבים ובקיבוצים בארץ, בקטע של הרחבות, ישנן ועדות קבלה. אם זה מרכז הארץ, קרקע מאוד יקרה, ואף אחד לא יתן אותה - שום גוף כזה של יישוב או קיבוץ לא התנדב לתת קרקע זו יקרה בחינם לאף אחד, כך נראה לי.

בפריפריה יש לנו מכרזים. יש איזשהו אלמנט של יוצאי צבא קבע שישנה החלטת ממשלה ספציפית שמאפשרת להם פטור מסויים. לכן אם רוצים לאפשר מצב שהם מקבלים קרקע מסוימת להקמה או ליישום הרעיון שלהם, צריך לשלב את הדבר הזה בהחלטות הממשלה, אחרת הם לא יוכלו לקבל קרקע, הליך של מכרז. או בנוסף, לכתוב מכתב למנהל המינהל, כמו שהתחילו בבדיקה שלהם, לבקש קרקע באזור ובמקום מסויים, וכנראה שבאזורים שאין ביקוש ואנשים לא מגיעים לזה, אז יהיה מכרז, וכנראה שהם יהיו היחידים שיציעו עבורה, אלא אם תהיה החלטת ממשלה שתאפשר מהלך כזה.

תודה. נחמד לקבל קרקע ולבנות את הבית. אנחנו ראינו לפני כמה שנים, בשנות התשעים, כשכן הפשירו את הקרקעות בגליל, אני לא יודעת איך בנגב, הקימו יישובים קהילתיים.

אני חושבת שהרעיון ההתחלתי היה טוב. רצו שאנשים צעירים ממרכז הארץ יגיעו לפריפריה. יצא בדיוק הפוך, הצעירים מהפריפריה, הם קנו שם את הקרקעות ובנו את הבתים. זאת אומרת, בערים נשארו עולים חדשים, אנשים מבוגרים, ויצא שיותר טוב שקבוצה צעירה תשתלב בתוך הערים, כדי למשוך את הצעירים להגיע לפריפריה. תודה.


אנחנו רוצים לסיים את הוועדה. לסיכום.


הוועדה מברכת את פרוייקט ה"הישג הציוני", ורואה חשיבות גדולה בסיוע לחיילים בודדים העולים המשתחררים מהצבא.

שמחה לשמוע על נכונות הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה, ללוות ולסייע לגרעין ההתיישבות של ה"ההישג הציוני". הוועדה קוראת לממשלה להעביר החלטה בנוגע לסיוע להתיישבות של הצעירים, בדגש על סיוע לעולים חדשים בודדים. הוועדה מבקשת מהנוגעים בדבר, לסייע ככל שניתן לחברי הקבוצה, ולעדכן את הוועדה בהתפתחויות עד השלמת התהליך. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:10)