PAGE
14
ועדת הכספים

23.9.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ה' בתשרי התש"ע (23 בספטמבר 2009), שעה 11:00

הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס"ט-2009

הצעתם של חברי הכנסת ציון פיניאן, יעקב אדרי, משה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

אורי אורבך

אמנון כהן

ציון פיניאן

עו"ד מיכל דויטש-הנר, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

ראובן קוגן, אגף התקציבים, משרד האוצר

אתי עזריאל, מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

בתיה מזרחי, מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד רותי לירז-שפירא, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רחל הולנדר, מנהלת אגף בכיר מידע וניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

שמואל בירנבוים, יו"ר ועדת המיסוי, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

עו"ד אהוד נדב, יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

ענת מימון

הילה כהן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס"ט-2009

הצעתם של חברי הכנסת ציון פיניאן, יעקב אדרי, משה גפני

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיף הראשון על סדר היום הוא הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס"ט-2009, הצעתם של חברי הכנסת ציון פיניאן, יעקב אדרי ומשה גפני.

כרגע הצטרף גם אמנון כהן.

תודה ליושב-ראש שכינס אותנו לדון בנושא הזה. כפי שאמר היושב-ראש זאת הצעת חוק שהוגשה על ידי שלושה חברי כנסת, יעקב אדרי, היושב-ראש ואנכי.

אנחנו נתמוך.

הצעת החוק נועדה להאריך את ההקלות במס שניתנו ליזמים בבניית בניינים להשכרה, הקלות שהופסקו ב-2006, לפי תיקון 54 לחוק עידוד השקעות הון.


מטרת החוק היא להאריך את תוקף ההקלות עד שנת 2013. על פי התקנות, מס החברות ירד מ-25 אחוזים ל-18 אחוזים וגם ליחיד נעמיד על 18 אחוזים. לגבי יחיד, אנחנו לא יודעים כי היום המס על חוק יישום מקרקעין הוא 20 אחוזים ובכל מקרה אנחנו מדברים על 18 אחוזים. לפי הרפורמות שמתכננים באוצר – כפי שהבטיח ראש הממשלה – כנראה נגיע כמעט לאותם אחוזים. היזמים יראו ברכה רק בעוד שבע שנים כי הבנייה תארך שנתיים, חמש שנים שכירות ולאחר מכן הם יהיו מורשים למכור. אם כן, מדובר בעוד שבע שנים וכמובן שאנחנו לא יודעים מה יקרה אז, כמה מאתנו יהיו כאן וכמה לא יהיו כאן.

אני מבין שהאוצר תומך בזה.

זאת ההצעה ואני מבקש לפתוח את הדיון בנושא הזה.

אני מודה ליושב-ראש. אני לא רוצה להיכנס לפרטים הטכניים שחברי חבר הכנסת פיניאן נגע בהם, שאמנם הם חשובים אבל כולנו יודעים על המצוקה בקרב הזוגות הצעירים, ודווקא בזה כדאי להתמקד. אנחנו שומעים על מחירי הדירות. זה חוק שבא במקום הנכון, בזמן הנכון וכדאי ורצוי. אגב, החוק מתאים לכל המגזרים הבינוניים ומטה, לזוגות צעירים שמשתחררים ולמגזרים השונים – היהודי, הערבי, החרדי וכולי. אני חושב שאת החוק הזה חייבים לזרז ויפה שעה אחת קודם.


גמר חתימה טובה. חבר הכנסת כהן, תודה שהצטרפת.

אני מצטרף בתמיכה להצעת החוק. חבל שתיקנו את החוק והנושא הורד, אבל אני חושב שצריכה לצאת מכאן קריאה גם לראש הממשלה וגם לשר הבינוי והשיכון שהבטיחו להוריד את הבירוקרטיה ולהפשיר קרקעות. יש לנו זוגות צעירים שנמצאים בבעיה עמוקה והם לא יכולים לרכוש או לשכור דירה כי שכר הדירה מאוד גבוה היום מאחר שחסרות דירות. הזוגות הצעירים חוזרים לגור עם הוריהם וזה מביא למצב בו אין שלום בית. מדובר בזוגות צעירים שהם חיילים משוחררים, מדובר בזוגות צעירים שרק נישאו ואמרנו שלפחות קורת גג אחת נוכל לתת לזוגות הצעירים האלה בתמיכה כזאת או אחרת או בהקלה כזאת או אחרת. העברנו רפורמות קשות ואני לא רואה שום בשורה לעם ישראל. הנושא הזה מאוד חשוב. דרך אגב, שר הפנים לשעבר, השר מאיר שטרית, רצה לעודד דירות להשכרה מאחר שלזוגות הצעירים קשה לקנות דירה ולהתחייב למשך עשרים שנים, ולכן הוא הציע לשנות פאזה ולתת לזוגות האלה אפשרות לשכור דירה ב-200 דולר, אבל גם הנושא הזה תקוע. כל פתרון שניתן לזוגות הצעירים – שכירות דירה בזול או מתן הטבה או לגרום לכך שזוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה – יבורך, אבל שיעשו כבר משהו, ואנחנו בממשלה אדוני.

אנחנו לא בממשלה.

בקואליציה.

בקואליציה, כן.


אני רוצה להוסיף על דברי חבריי. הבעיה של השיכון ושל הדיור הופכת להיות בעיה לאומית. שתי בעיות קודמות, הביטחון והחינוך, אבל הביטחון והחינוך, לא בטוח שרק הכסף הוא הבעיה אלא יש דברים נוספים ואלה נושאים מורכבים. הביטחון לא תלוי רק בנו והנושא של החינוך, הוא גם נושא של ערכים.


דבר אחד שברור לחלוטין שהוא בגדר בעיה כספית, זאת הבעיה הזאת של השיכון. הממשלה שביטלה את המענקים, ביטלה את המשכנתאות המוגדלות, ביטלה את כל ההטבות שיש בעניין הזה – להפך, היא גובה כסף מהזוגות הצעירים כאשר מחיר הדירה במדינת ישראל, רובו הולך לממשלה על מסים, היטלים וכל הדברים שנלווים לכך – ואנחנו עומדים בפני קטסטרופה לאומית בכל הנושא של השיכון. כפי שחבריי אמרו, אין פתרון לזוגות צעירים, אין פתרון למשפחות ברוכות ילדים, והמצב הזה הוא בלתי נסבל. הממשלה, נכון להיום, מלבד הרפורמה שהיא העבירה בנושא הקרקעות, אנחנו עדיין לא רואים פתרונות.

הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק מינורית והיא איננה הצעת חוק שתפתור את הבעיה אלא היא תקדם את הנושאים עליהם אנחנו מדברים.

אני רוצה לומר לוועדה שאנחנו התחייבנו, המציעים, להיות צמודים להתקדמות של משרד האוצר בעניין הזה. דיברו אתי מהממשלה ואמרו לי שהיום מגישים דוח לשר האוצר בנושא.

למנהל רשות המסים.

דוח בנושא הזה.

האוצר בסך הכל תומך אבל הוא מתלבט.

למה אחרי חודשיים?

ההתרעמות שלנו על משך הזמן קיימת. אנחנו כמובן נהיה נאמנים להחלטתנו ולהודעתנו שאנחנו נהיה צמודים לניסוח של משרד האוצר. אנחנו כמובן נרצה לגבש את הדברים ושנדבר ביחד, ולא שיביאו לנו כזה ראה וקדש. אנחנו נתקדם כאן לאט ואנחנו מבקשים לסיים את העבודה בממשלה כמה שיותר מהר כי אין זמן. אנשים מחכים לעניין הזה ואין לנו זמן. כפי שאמר חבר הכנסת ציון פיניאן, כל חוק בעניין הזה הוא חוק שייקח שנים עד שהוא יבוצע ולכן יפה שעה אחת קודם.


היועצת המשפטית של הוועדה?

כאשר נדון בזה לקראת הפרסום, לקראת הקריאה הראשונה, אולי כמה שינויי נוסח.

אנחנו מנסחים את הצעת החוק לקראת הקריאה הראשונה.


הממשלה רוצה לומר משהו?

עמדת הממשלה התקבלה בוועדת השרים שהתקיימה ב-19 ביולי. בעקבות עמדת שר האוצר שהתקבלה לפיה הנושא נבדק במשרד האוצר וייבדק בתוך שלושה חודשים ביחד עם משרד התעשייה ועם משרד המשפטים שיושבים על המדוכה. הדברים מתגבשים ומתגבשים מהר.

אם הדברים מתגבשים מהר, לשם מה את צריכה שלושה חודשים?

היא אמרה שישבו שלושה חודשים.

עברו חודשיים והם עוד לא ישבו.

התיקון של פרק שביעי שעניינו בניינים להשכרה, יש בו גם שיעורי מס, כפי שציין חבר הכנסת, ויש שיעורי מס נוספים בתוך חוק עידוד שזה מארג שלם שאנחנו בודקים ורוצים לראות איך זה עובד ביחד.

כן, אמר לי את זה מנהל רשות המסים.

הדברים עובדים ועובדים מהר.

זה לא חוק חדש. הדברים נהירים וברורים לכם.

האפקטיביות שלו, הישימות שלו והשיעורים שייקבעו בו, נבחנים.

בחוק אין שינויים. החוק הזה היה קיים עד 2006, אבל אתם הפסקתם אותו ועשיתם זאת חד-צדדית.

אני מציגה את עמדת הממשלה ושר האוצר.

גם אני ממשלה. גם הוא ממשלה.

אנחנו לא ממשלה. אנחנו קואליציה.

עמדת הממשלה כפי שגובשה בוועדת השרים בעקבות העמדה של שר האוצר הייתה לתמוך בקריאה טרומית בלבד ובלבד שהמציעים ימתינו עד אשר יוגשו ההמלצות לשר האוצר.

כמה זמן?

ישיבת ועדת השרים התקיימה ב-19 ביולי.

כמה זמן יעבור עד שיוגשו ההמלצות לשר האוצר?

אנחנו ביקשנו מוועדת השרים שלושה חודשים. החלטת ועדת השרים אינה נוקבת במועד, אבל אנחנו התחייבנו – גם לכבודו, בפני יושב-ראש הוועדה, גם בפני לשכת השר – שאנחנו נעשה את זה בתוך שבועיים ואז נגיש. עברנו גם את חודש אוגוסט שהוא חודש לא פשוט וכולם יודעים זאת, גם את החגים, יש לנו באמצע חגים ועדיין אנחנו מתכוונים עד סף השנה לקדם את העניין. אנחנו מבקשים מהוועדה להמתין עוד מספר שבועות כדי שההמלצות יגובשו, יוגשו לשר ויאומצו בשינויים או ללא שינויים על ידי שר האוצר.

בסדר גמור. תודה.

זאת גם עמדת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

לא יכול להיות אחרת.

העמדה של ועדת השרים הייתה שלאחר הגשת הדוח, המציעים יתאמו את זה עם שר האוצר, שר התעשייה ומשרד המשפטים. לכן, למרות התמיכה העקרונית, הבקשה היא להמתין עד להשלמת הנושא.

בסדר.

מה שאמרה מיכל, מייצג גם אותנו.

אני מציע לקבל החלטה. החלטת ועדת השרים הייתה ב-19 ביולי ואת מדברת על שלושה חודשים. אנחנו נאשר בוועדה את ההצעה להכנה לקריאה ראשונה ונמתין עד הקריאה הראשונה במליאה לנוסח שלכם. אנחנו לא רוצים שהעניין הזה ייסחב, אנחנו נעמוד בהתחייבות שלנו, נעבור את השלב הזה.


אנחנו לא מתכוונים לוותר על הצעת החוק הזאת. מה שאנחנו נעשה בעקבות החלטת ועדת השרים ובהסכמה שלנו, אנחנו נשלב את הצעת החוק הזאת עם הצעת החוק הממשלתית. אנחנו נשלב את זה עם הצעת החוק הממשלתית. הצעת החוק הממשלתית, אם היא תגיע כעבור שלושה חודשים, תגיע בתחילת מושב החורף באיזשהו שלב, היא תבוא מיד לקריאה ראשונה ואנחנו עומדים לפני הקריאה הראשונה. אנחנו נעמוד בהתחייבותנו אלא אם כן פתאום יתברר משהו אחר, שפתאום הממשלה לא תומכת או שהממשלה לא מקדמת או שהממשלה עושה דברים אחרים, ואז נקיים דיון אחר עם שר האוצר שהוביל את ההחלטה הזאת ואנחנו נכבד את החלטתו זאת.


באופן הנורמלי והרגיל, אנחנו מבקשים זירוז העניין ואנחנו מבקשים לסיים אותו כדי שאז אנחנו נתחבר להצעה.

אנחנו יכולים להגיע לנוסח מוסכם ולא להצביע.

לא, אנחנו מצביעים.

יש לנו בעיה בהצעה לגבי הרטרואקטיביות.

נדבר על זה. אנחנו לא בקריאה שנייה ושלישית עכשיו. חברי הכנסת הנוכחים כאן, תבואו בדברים עם שר האוצר לאחר שאתם תגישו לו את הנושא, ואם שר האוצר יעמוד על הנוסח בלי רטרואקטיביות וכל מה שנלווה לזה, אנחנו הודענו שנכבד את זה אבל אנחנו נקיים אתו דיון וזה ייעשה בתיאום. אני רוצה קודם כל לסיים את הדיון כאן. בלאו הכי יחולו שינויים בהצעה, להערכתי, בגלל ההסכמה שלנו עם הממשלה.

בסדר.

אני לא מבקש את ההסכמה שלכם.

ודאי. אתם סוברנים להחליט. אני רק רוצה להבין. בתחילת דבריך אמרת משהו לגבי שיעור מס חברות. שיעור מס חברות היום, בבניין להשכרה, הוא 18 אחוזים.

אז למה אתם מתנגדים?

אתם מדברים על חברה יחיד.

אולי נאמר שזה יהיה פחות, כדי לעודד את זה עוד יותר.

צריך לאזן.

לא יהיה על זה משבר קואליציוני.

לא, חס וחלילה משבר אבל תנו לנו לפחות לבוא לשר האוצר.

מה גובה המס היום?

ליחיד 25 אחוזים, לחברה 18 אחוזים.

כמה היה כאשר הייתה הנחה?

אנחנו מגבשים את ההמלצות ואנחנו נביא אותן לשר האוצר. שר האוצר ביקש מהממשלה להמתין עד לגיבוש המלצות בעניין הזה. תנו לנו את הזמן.

אני נציג התאחדות הקבלנים.

אתם תומכים בחוק?

אנחנו שמחים שאתם תומכים בחוק אבל אנחנו הגשנו הצעה לרשות המסים. צריך לזכור שה-18 אחוזים נקבעו כאשר מס החברות היה 36 אחוזים. היום אין לזה כבר עידוד. אם אנחנו מדברים על 25 אחוזים מס חברות ויורדים ל-18 אחוזים בלבד, אין כאן עידוד ממשי לקבלנים ללכת לנושא הזה.


לכן אנחנו הצענו להמשיך עם ה-50 אחוזים. זאת אומרת, אם עד עכשיו מס החברות היה 36 אחוזים, היה עידוד להשכרת דירות בשיעור מס של 18 אחוזים. כרגע אנחנו עומדים על 25 אחוזים, ואולי נתקדם הלאה. אנחנו הצענו שזה ימשיך להיות 50 אחוזים. 12.5 אחוזים מס במקרה של עידוד להשכרה.

אולי תסביר יותר כי בינתיים אתה מבלבל אותי.

בין 2002 ל-2006 שיעורי המס ליחיד ולחברה היו סדר גודל של 36 אחוזים והיו הטבות ב התאם מכוח הוראת השעה שהייתה בתוקף אז, הוראה שלא הוארכה אחרי 2006 ושהיום מדובר על הארכתה. אלא מה, בינתיים, מאז 2002 קרה דבר במדינת ישראל. שיעורי המס הרגיל במדינת ישראל ירדו דרמטית כך שבמקום 36 אחוזים שהיו אז ו-40 אחוזים שהיו אז, היום אנחנו מדברים על מס חברות של חברה בשיעור של 26 אחוזים נכון לשנה זאת, עם תוכנית שכבר אושרה וכבר יצאה בחקיקה, כך שאנחנו מגיעים לסדר גודל של 18 אחוזים בשנת 2014.

2016.

בשנת 2014 מדובר ב-18 אחוזים ואז יש עוד שנתיים שכנראה האחוז ירד. זה אומר שהיום לחברה 18 אחוזים שיעור של מס חברות, זאת לא הטבה גדולה.

מה אתם הייתם מבקשים?

רגע. ליחיד, גם אז היה שיעור מס גבוה ביותר. היום שיעור מס לפי חוק מיסוי מקרקעין הוא 20 אחוזים ליחיד עבור המס הרגיל.

זה חל גם על ההכנסה הפירותית. אל תשכח שזה שיעור מס שולי.

כן, אבל הסיכוי שיהיה ליחיד מס פירותי, הוא נמוך מאוד.

הכנסות מהשכרה.

אגב, עוד נקודה. משום מה יש דרישה שלא כתובה בחוק אבל זאת דרישה של מרכז ההשקעות, שמי שיוציא פרוייקט כזה, יהיה בהכרח חברה ולא יחיד.

לא, לא מדויק.

עוד מעט תבהירי.

אנחנו מכירים את הנהלים של מרכז ההשקעות ותראי לי מקרה אחד שזה לא היה כך.

עורך-דין נדב, מה אתם הייתם רוצים שיהיה בחוק? תגיד מספרים.

אנחנו רוצים לשמור על ההטבה. מס החברות, שיהיה 50 אחוזים ממס החברות הרגיל. היום זה 25 אחוזים. יחיד, 20 אחוזים זה המס הרגיל, 10 אחוזים. יחיד פירותי – אם מישהו חושב שיהיה כאן איזשהו מסלול פירותי – יהיה 50 אחוזים מהמסלול הפירותי. זה סוג אחד של עדכון שיעורי המס, ההטבה בשיעורי המס.


עדכון שני. בחוק המקורי ב-2002 הוגדר בניין להשכרה כבניין שלפחות 50 אחוזים מהדירות שבו מיועדות להשכרה. באחת האורכות שניתנו לאותה הוראת שעה, העבירו את זה ממחצית השטח ל-70 אחוזים מהשטח. אנחנו מציעים – ונדמה לי שגם הצעת החוק הנוכחית מציעה – להחזיר את זה לאותם 50 אחוזים כדי להקל על המימון של הדבר הזה כי בלי מימון, זה לא יצא.

זה נמצא בחוק. תודה.

אני משתתפת בישיבות האלה עם משרד האוצר לגיבוש הצעת החוק ומציעה את הצעותינו ואת תמיכתנו לחוק הזה, לחידושו. נכון לאתמול – חברותיי שנמצאות כאן לא השתתפו בישיבה – מתגבשת הצעה ברוח הדברים שהתבקשו כאן.

כן, אני יודע.

הצעת ארגון הקבלנים מונחת על השולחן ובהחלט מתייחסים אליה.


הם רוצים עכשיו לבדוק איך אפשר להקטין ובאמת רוצים להגיע ל-12 אחוזים, והכל הולך לכיוון שהם דורשים. זאת אומרת, עם קצת סבלנות אני מניחה שזה יגובש.

זאת עמדת הממשלה.

נכון. גם עמדתנו שלנו. זאת עמדת מרכז ההשקעות.

יש עמדה ממשלתית אחת.

לחכות.

את אמרת שכדאי להמתין כבר שלוש פעמים. אני ממתין לנושא של הצהרונים כבר חודשיים. אמרת להמתין וזאת עמדתך שאני מכבד אותה.

באוצר, המילה המתנה היא כסף.

אני לא מערער על כך. אני רק רוצה לברר מי הממשלה.

כל משרד והממשלה שלו.

הנושא של דיור להשכרה מתנהל בוועדה בין-משרדית כבר מספר חודשים והוא התחיל עוד לפני שהונחה הצעת החוק הפרטית על שולחן הכנסת והגיעה לוועדת השרים. בגלל סיבות אישיות כאלה ואחרות של חלק מחברי הוועדה, זה קצת התעכב. אני לא מציע שניכנס עכשיו להמלצות שיהיו, כי ההמלצות מתגבשות ונבדקות על מנת לראות איך מגשרים על הפער בהצעות שיש היום בדיור להשכרה. אני חושב שרוב החברים כאן זוכרים איזה מלחמות היו כאן על הצעת החוק של חבר הכנסת שטרית וכמה האוצר התנגד, כמה הוא לא רצה ואיזה תהליך לא נעים עברנו. החוק אושר ולא קורה אתו כלום.

מה קרה אתו?

כלום. הוא אושר. הכנסת אישרה את החוק, חוק דיור להשכרה.

מה עשיתם כדי שהוא לא יתקדם?

לא עשינו כלום אבל התנגדנו.

תקעו אותו. זה מה שיקרה גם עם הצעת החוק הזאת.

לא, זה לא יקרה. להערכתי הם לוקחים את זה עכשיו ברצינות.

אתה מבין מה אומר נציג האוצר על חוק שהתקבל בכנסת ישראל?

לא, אני לא אומר כלום.

כך אני מבין באוזן המוזיקלית שלי. כך זה נשמע.

הבנתי. אתה אמרת שעדיין לא גובשו ההמלצות.

לא. לא זה מה שאמרתי. אמרתי שאנחנו לא רצינו גם הפעם ללכת עם הצעת החוק הפרטית אבל מאחר, כמו שאמרת, לוקחים את זה ברצינות גם במשרד האוצר ובגלל שלא רצינו סתם, כמו שאתה אומר, להתנגד לדבר שבעיקרון יש לנו רצון לפחות ללמוד ולקדם, ביקשנו – כדי שכולם יהיו מרוצים – שהנושא הזה יחכה ולא יחכה כל כך הרבה זמן. לכן התמיכה בטרומית הייתה על רקע ההבנה שהנושא הזה לא מתקדם עד שהממשלה מסיימת את העבודה שלה ובאמת זה לא לוקח הרבה זמן, בטח לא במונחים ממשלתיים.


לכן אני שוב מצטרף לבקשה שהנושא הזה לא יוצבע היום כי אחרת לא נדע איך לעצור את זה.

גבירתי היועצת המשפטית, תקריאי בבקשה.

הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס"ט-2009


1.
תיקון סעיף 53א

בחוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 53א(א) –

(1)
בפסקה (3א)(3) במקום "מ-70 אחוזים משטחו" יבוא "ממחצית שטחו".

(2)
בפסקה (3ג), במקום "ו' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006)" יבוא "כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013)".

כאן אנחנו משנים את ההגדרה של התקופה הקובעת ומאריכים את זה עד 2013 כאשר במקום זה היה עד 2006.

2.
תיקון סעיף 53ב


בסעיף 53ב(ב) לחוק העיקרי, במקום "2006" יבוא "2013".

זה הסעיף שמדבר על הזכאות להטבות וגם כאן אנחנו מאריכים את התקופה לגבי בניינים שהושכרו לראשונה. אנחנו מאריכים את זה, במקום עד 2006, עד שנת 2013.

3.
תיקון סעיף 53ג


בסעיף 53ג לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (א), במקום "2006" יבוא "2013".

זה הסעיף שמדבר על הטבות במס לבעלים של בניין להשכרה וגם כאן אנחנו מאריכים את התקופה לגבי הסעיף שמדבר על פחת.


(2)
בסעיף קטן (ב1)(3), במקום "25 אחוזים" יבוא "18 אחוזים".

כאן אנחנו משנים את שיעורי המס לגבי יחיד בלבד, במקום 25 אחוזים, ל-18 אחוזים. שיעורי מס החברה אנחנו לא משנים.

הנוסח כפי שהוא היום, כלומר, מרגע הפרסום, זה משתלב בתוך הפרק ואז מה שיוצא זה שמ-2006 אנחנו בעצם יוצרים רצף של ההוראות האלה כאילו מעולם הן לא בוטלו. שימו לב שיש את ההוראה של המחצית.

זה מ-2001.

כאילו לא הופסק ב-2006.

היום הקובע הוא 2001.

זאת אות מתה, כי לא אושר ב-2007 בניין חדש להשכרה. מה הוא יעשה? הוא יגיש לי דוח מתקן? על מה? מה זה בניין חדש להשכרה? זה ואקום. זה מאוד יפה, זה מ-2001 עד 2013, אבל התקופה מ-2006 עד 2010 היא לא רלוונטית.

צריך לחשוב לגבי המחצית משטחו ו-70 אחוזים משטחו.

אנחנו עוד נדבר על העניין הזה.

נשאיר את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית, אז נדון בעניין של התחולה.

מי בעד הצעת חוק לעידוד השקעות (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס"ט-2009?

ה צ ב ע ה

אושר

אני מבקש רביזיה.

גם אני מבקש רביזיה.

אני רוצה להסביר לנציגי הממשלה. הרביזיה היא מכיוון שאנחנו צמודים לממשלה. בהצעת חוק שלנו, לא מקובל שעושים רביזיה בעניין הזה אבל אני אומר למה באה הרביזיה. הרביזיה היא מכיוון שאנחנו נותנים לכם את השבועיים ואנחנו ממתינים לראות לגבי הנושא של גיבוש הנוסח. אם אכן כך יהיה, ואנחנו כולנו מקווים שכך יהיה – אני התרשמתי כך גם אצל שר האוצר וגם אצל רשות המסים שבאמת לוקחים את זה ברצינות וזה הולך להתקדם – אני מחזיר את הדיון לוועדה, אני משתמש ברביזיה, ואז אנחנו נדבר על הנוסח שלכם כמו שסיכמנו. במידה שיתחיל העניין להימשך, אנחנו נביא את הכל למליאה, גם את הצעת החוק הנוכחית ונאחד אותה במליאה. אני לא רוצה להגיע לזה אלא אני רוצה להגיע לנוסח שלכם שהוא יהיה נוסח מאוחד.

אני אבהיר שכל עוד תלויה ועומדת רביזיה, זה לא מפורסם. ברגע שהוועדה תחליט מה קורה עם הרביזיה, אז אני אפרסם את זה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30