PAGE
26
ועדת המדע והטכנולוגיה

16.11.2009

הכנסת השמונה עשרה

מושב שני







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, כ"ט חשוון תש"ע (16 בנובמבר 2009), שעה 11:00

ממשל זמין – תוכניות העבודה לשנים 2009-2010 - בהשתתפות מר טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי

חברי הוועדה: מאיר שטרית – היו"ר

אברהם מיכאלי

טל הרמתי – סגן בכיר החשב הכללי, משרד האוצר

רוני פרידמן – המשנה למנכ"ל המשרד, משרד האוצר

ליאור אגאי – מנהל מינהל הרכש הממשלתי

בועז דולב – מנהל פרוייקט ממשל זמין ותהיל"ה

אילן יום טוב – פרוייקט ממשל זמין

פנחס רוזנבלום – פרוייקט ממשל זמין

אופיר בן אבי – פרוייקט ממשל זמין

שרון קראוזה – פרוייקט ממשל זמין

נדב שרייבמן – פרוייקט ממשל זמין

דרור לוין – פרוייקט ממשל זמין

שלומית הברון – פרוייקט ממשל זמין

מיכל לוי – פרוייקט ממשל זמין

שרון שפריר – פרוייקט ממשל זמין

מילכה נשיאל – מינהל פרוייקטים מרכזיים, לשכת החשב הכללי

אביטל מושינסקי – פרוייקט ממשל זמין

שמואל אופנהיימר – פרוייקט ממשל זמין

גליה מושינסקי סורני – פרוייקט ממשל זמין

ד"ר בני לשם – מנהל מינהל המחקר הרפואי, משרד הבריאות

ניסים אליאסף – מנהל אגף המחשוב, משרד הפנים

סיגלית סובל סביון – אגף תקשוב ומערכות מידע, משרד החינוך

רחל זמשטייגמן – סגנית המנמ"ר, משרד התחבורה

צבי מוצן – ראש תחום מדעי החברה, משרד המדע והטכנולוגיה

אהרון קלינגר

סימה גיאלצינסקי – ממונה מרכז מו"פ אזוריים

לידיה לונס –סגנית המדען הראשי, משרד התמ"ת

שמעון ברונר – מנהל אגף בכיר למערכות מידע, משרד התמ"ת

מירב אברהמס – ממונה על איכות ומצוינות, משרד ראש הממשלה

רון ערמון – משרד ראש הממשלה

גלית כהן – אגף תכנון סביבתי, משרד לאיכות הסביבה

שרי צימרמן – ראש אגף פרסומים, מידע ואינטרנט, משרד לאיכות הסביבה

נחמן אורון – איגוד האינטרנט הישראלי

אסתר סקורניק – איגוד האינטרנט הישראלי

מישל שוויר – איגוד האינטרנט הישראלי

רחמים לניאדו- מזכיר הסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

אהרון חוטובלי – יו"ר ועד עובדים ארצי, שירות התעסוקה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה

אריה מצליח – מרכז השלטון המקומי

משה בר שלמה – חברת נס

מרים טלבי – חברת סאפ ישראל בע"מ

בר ישראלי – חברת מייקרוסופט

ליאור ניסן – תקשורת מחשבים

פרידה סופר – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי

זאב שטח – מנכ"ל חברת קומיסיין

עו"ד רונן סולומון- מנהל תחום פיננסים ושוק הון, איגוד לשכות המסחר

אילן נימני – חברת CA
צביקה פליישמן – חברת CA
ליאור שחר – המועצה להשכלה גבוהה

לירן אדליסט – המועצה להשכלה גבוהה

עו"ד אליהו שטרן – לשכת עורכי הדין

אדם קריב – רשות איינשטיין

שוקי פלג – עמותת אשנב

רועי גולדשמידט – מ.מ.מ.

שרון סופר – מ.מ.מ

ענת לוי

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

ממשל זמין – תוכניות העבודה לשנים 2009-2010 -

בהשתתפות מר טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי

בוקר טוב, הנושא של הישיבה היום הוא ממשל זמין. נמצא איתנו סגן החשב הכללי, טל הרמתי שיציג את הנושא. אני רוצה לומר אגב שממשל זמין התחיל כבר לפני שנים אחדות כשהחזון בבסיסיו של הרעיון של ממשל זמין הוא ליצור מצב שבו אזרחי מדינת ישראל יוכלו באמצעות האינטרנט להגיע בעצם לכל שירותי הממשלה ואף לקבל אותם. החזון בעצם של ממשל זמין בארץ ובעולם, מה שמכונה באנגלית E GOVERNMENT, הרעיון הוא ליצור מצב שבו שירותים של הממשלה לאזרח יהיו במרחק של לא יותר מאשר מרחק שבין האצבעות שלו למקלדת של המחשב שלו. זה מה שעומד בבסיס החזון. הרעיון היה באמת ליצור מצב שבו כל אזרח ישראלי יכול להיכנס, לקבל את רוב שירותי הממשלה דרך האינטרנט. זה בסיס החזון ומאז שהתחילו בתהליך הזה העולם כולו וגם בישראל כמובן היו התפתחויות גדולות בתחומים הטכנולוגיים האלה. המצב הולך ומשתפר. כמובן שיש עדיין בעיות גדולות בתחום כפי שנשמע אבל אני מוכרח להגיד בכל זאת כאשר עוברים על הנתונים זה בכל זאת מרשים לראות את העובדה שאזרחי מדינת ישראל אכן משתמשים ב- E GOVERNMENT.

בשנת 2009 על פי הנתונים שבידי היו כמעט 7 מיליון אנשים שגלשו באתר הזה של הממשלה. לא רק זאת אלא גם שירותים אחרים שמופעלים כבר באמצעות האינטרנט, שאפשר לבצע אותם כמו שרת התשלומים של החשב הכללי שבאמצעותו אפשר לשלם לממשלה. גם פה יש התפתחות מאוד יפה לאורך השנים ומספר האנשים שמשתמשים בשרתי התשלומים הולך ועולה וגובים הרבה מאוד כסף באמצעות שרת התשלומים של הממשלה. על פי הנתונים שאני מניח שיציגו אותם פה נראה שגם עם השנים יש עלייה גדולה מאוד במספר האנשים שמשתמשים בשרת התשלומים, במקום ללכת לבנק ולשלם, וכן הלאה. כמובן שיש כמה חסרים שעדיין מהווים חסם ביכולת לפתח את השירותים הללו. חסמים גדולים. אחד מהם זו המהירות של הרשת שלצערי בארץ היא מאוד מפגרת. אני אומר את זה בצער מכיוון שאנחנו הולכים לקיים דיון על זה בוועדה. בעולם כולו כבר גולשים במהירויות של 100 מגה בייט ומעלה. במדינות המפותחות ובמזרח הרחוק. אצלנו עוד זוחלים במהירות של 10, 12, 15 מגה בייט במחירים אסטרונומיים שאין להם שום הצדקה בעיניי. זוחלים כמו צבים אחרי העולם ובמחירים מטורפים לגמרי. אני רואה את הפרסומות של בזק לאחרונה, איך קוראים לזה? NGN, אני יודע שהתקשרתי מהבית וביקשתי להתחבר לרשת הזו למרות התשלום הענק שכרוך בזה. אמרו לי, מה פתאום? אין בכלל באזור שלך. אנחנו עוד לא שם. זה ייקח הרבה זמן. זה נמצא רק בהרצלייה פיתוח, רמת אביב אני מתאר לעצמי. ברוב האזורים בארץ אין כלום. פרסומים יש הרבה. אני מאוד מצטער על כך כיוון שזה מחסום. מי שגולש באינטרנט יודע שהזמן שהוא לוקח במטרה לגלוש מהווה מחסום די רציני. אתה מחכה, גולשים, שניות חולפות, פעם אתה פועל לא נכון, מתחיל הכול מחדש. זה מחסום אחד.

מחסום שני שמפריע, זו העובדה שאין לאזרחי ישראל עדיין חתימה אלקטרונית, דבר שאני מקווה שבקרוב יתוקן ושיאושר החוק הביומטרי ועליו תעודת הזהות, תהיה חתימה אלקטרונית אז כל אזרחי ישראל יוכלו להזדהות דרך המחשב באופן אישי. הם עוד לא פיתחו את המק. על זה אני כועס באופן אישי. על כל פנים במק של היום שהוא מעבד כפול אני יכול להפעיל גם תוכנה של windows ולפעול בו כ-windows. עולה כסף. בכל מקרה עולה כסף. כל דבר עולה כסף. אין ארוחת צהריים בחינם. אבל ברגע שתהיה חתימה אלקטרונית זה ישנה בצורה מהותית את היכולת של האזרחים לעשות שני דברים. אחד, לבצע באמת את כל התשלומים באותם המקומות שהם עוד לא משלמים וגם לקבל עודף מהממשלה, כי היום אי אפשר לקבל כסף בחזרה מהממשלה. חתימה אלקטרונית תאפשר את זה.

הדבר השני זה יאפשר לאזרחים למלא את כל הטפסים של הממשלה ולשלוח אותם מקוון כי היום אחת הבעיות הקשות היא שאתה צריך להוריד את הטופס, להדפיס אותו, לחתום עליו ואז לשלוח אותו בדואר. כי אחרת הטופס הוא לא חתום, הוא לא שלך. לא מכירים בחתימה. החתימה היא לא מוכרת. אבל אם תהיה חתימה אלקטרונית אתה יכול לשלוח טופס מאובטח, חתום, מסודר, אתה יכול לקבל הרבה מאוד שירותים ולהימנע מלרוץ למשרדי הממשלה ולעמוד בתור. הדבר הזה באמת יכול לעשות שינוי מאוד גדול ברגע שזה ייפתר ולאפשר הרבה מאוד שירותים שהיום לא ניתנים. יחד עם זאת כמובן יש עוד הרבה בעיות עם ממשל זמין שצריכות פתרון. ממשל זמין אמור לתת לא רק שירותי ממשלה אלא גם ליצור מצב שיהיה פורטל לכל משרד, שבסיס החזון עד היום היה שפורטל הוא פחות או יותר זהה בכל משרד. לצערי במצב הנוכחי היום, יש מצב שבו הפורטלים בכל משרד, כל אחד עושה כראות עיניו. כל משרד יכול להחליט לעשות למשרד אתר כזה או אתר כזה. יש איזושהי בדיקה של האתר שנותנים ציונים לאתרים וראיתי את אתרי הממשלה, למי יש ציון יותר גבוה ולמי יש ציון יותר נמוך, כל אחד עושה מה שבא לו בעצם. זו לא היתה הכוונה. אני מוכרח להגיד שבבסיס החזון היה שיהיה פורטל פחות או יותר זהה שהתכנים בו משתנים לכל משרד. כך שאם עובד ממשלה עובר נגיד לעבוד ממשרד החינוך למשרד המשפטים, הוא רואה במשרד המשפטים באתר שלו בדיוק אותה תמונה רק מה עם תכנים אחרים. פחות או יותר אותו דבר. כדי שיהיה קשר בין משרדי הממשלה השונים קשר די קרוב שיכולים לראות אחד את השני.


בעיה שנייה שיש כמובן והיא לא פשוטה שעדיין חלק מהאנשים בארץ אין להם עדיין גישה לאינטרנט ופה הפעילו בזמנו את תוכנית "להבה" ותוכנית "תפוח" שיצרו מין מרכזים של תקשורת של מחשבים שאנשים יוכלו להיכנס ולהשתמש בשירותי אינטרנט גם אם אין להם בבית מחשב. מחירי המחשבים הולכים ויורדים עם הזמן למחירים מאוד נמוכים כך שאני מקווה בכל זאת שמי שיש לו באמת עניין באינטרנט בסופו של דבר יוכל להגיע לאינטרנט אם זה באמצעות מרכז כזה או באמצעות רכישת מחשב. אני מקווה שהזמן לא ירחק ומחירי המחשב ירדו עוד יותר כיוון שבאמת המחירים יורדים, ואם קנית מחשב נניח רק לפני 3 שנים ועלה לך מחשב 4000 שקל היום אותו מכשיר עולה 1000 שקל. כלומר המחירים ממש יורדים בצורה משמעותית ביותר כי המחשבים גם משתכללים, המכשירים החדשים עולים כמובן יותר, הישנים עולים פחות. הזמן עושה את שלו. אני מקווה שהיום נשכיל באמצעות הדיווח של סגן החשב הכללי שאחראי על הנושא של ממשל זמין על הראיה הכוללת של ממשל זמין, הבעיות, בבקשה, רשות הדיבור לטל.

צהריים טובים לכולם. תודה לחבר הכנסת שטרית ולוועדה על ההזדמנות ושנית על דברי הפתיחה שמובן מסוים מהווים את התמצית של כל מה שנדבר עליו בשעתיים הקרובות. אני חייב להגיד חבר הכנסת שטרית שאתה מפגין בקיאות נפלאה בטכנולוגיה. אני מאחל את זה לחלק גדול מיושבי הבית וללקוחות הגדולים שלו.

גם זה ייקח זמן. אתה יודע, אני הייתי ראש ועדת מחשוב של הכנסת בקדנציה אחרת, זה היה ב-92. ואני אז ייספתי את הכנסת ממסוף "טיפש" מה שנקרא, מה שהיה פעם המסכים הגדולים עם האותיות הירוקות, main frame שהיה בכנסת למחשבים אישיים. אני בעצם אילצתי אז את כל חברי הכנסת לעבור קורס של שבוע בשביל לקבל מחשב אישי למשרד במקום למסוף. בהתחלה היו 20 מתנדבים וכשחברי הכנסת ראו ש-20 המתנדבים האלה קיבלו מחשבים אישיים, עם טפסים צבעוניים וזה, כולם רצו. אמרתי, אין לקבל, רק קורס. אני מודה שפטרתי חבר כנסת אחד. אחד קיבל ממני פטור בקורס. רק הוא לא עשה קורס במחשב, זה הנשיא דהיום שמעון פרס. כל האחרים עשו.

אז התקדמנו כברת דרך מאז ואני מקווה שהיום נוכל להראות לאן הגענו. ממשל זמין זו תוכנית רחבת היקף. היא קורית בממשלה ב-10 שנים האחרונות. ההערכה שלנו שהיא תמשיך ותתפתח במשך השנים הקרובות ותגיע למקומות, ואני מקווה שאנחנו נספיק להציג גם היום לאן אנחנו רוצים שהיא תגיע. חשוב להבין בנושא הזה שממשל זמין אינו לצורך העניין, שרת התשלומים. חלק מממשל זמין הינו של החשב הכללי. יש פה שותפים רבים. למעשה כל משרדי הממשלה שותפים בתוכנית הרחבה הזאת, איש איש בתחומו כאשר כל הפעילות מרוכזת במערך ממשל זמין. נמצאים פה נציגים גם של המשרדים הרבים וגם של מערך ממשל זמין. אנחנו ניתן מיד את ההזדמנות לבועז להציג בצורה סדורה את המצגת שהכנו שמדברת גם על איפה למעשה, מה נעשה ב-10 שנים האחרונות, ולאן בדיוק אנחנו רוצים ללכת, או מה הם עיקרי החזון שאנחנו מתכננים להפעיל בשנים הקרובות. אני רוצה להגיד רק מילה אחת לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לבועז. נעשו פה לא מעט דברים. יש כל מיני סטטיסטיקות.

אתם תשמעו סטטיסטיקות של האו"ם, סטטיסטיקות של הבנק העולמי. למרות שנעשו לא מעט דברים יש לפנינו עבודה משמעותית קדימה. אחת הנקודות הוזכרה לפני דקות. אחד החסמים הגדולים ביותר שאנחנו עומדים בפניו כיום הוא הנושא של ההזדהות החזקה. הנושא הזה הוא חסם מכיוון מי שעובד בסביבת האינטרנט יודע עד כמה קל לזייף, לצורך העניין להתחזות, להציג זהות אחרת. מבחינתנו אחת מאבני היסוד של החזון שלנו לטווח הקרוב הוא היכולת לממש באמצעות הזדהות חזקה חלומות וחזון שמדברים על מה שנקרא הצגת מידע אישי יותר בצורה מאובטחת לכל אזרח ולכל עסק. אם אני צריך לתמצת את החזון העיקרי שלנו לשלוש השנים הקרובות, זה מבוסס בדיוק סביב הנושא הזה, הזדהות חזקה מצד אחד, שירותים פרסונאליים, או פרסונליזציה של השירותים ברמת האזרח וברמת העסק.

אם מכל הדברים שאנחנו נעשה צריך לקחת את הדבר החשוב ביותר זה הדבר החשוב ביותר. אנחנו מציגים היום בצורה פומבית לראשונה גם את דוח ממשל זמין לשנת 2008. הדוח מסכם את הפעילות של כלל משרדי הממשלה במשך השנה או השנה וחצי האחרונות. הדוח מרתק, הוא יועמד באתר האינטרנט והנתונים בו מאלפים. בין היתר אנחנו גם נשמע על המשרדים שהצטיינו יותר, הצטיינו פחות בשירותים אבל אני ממליץ לכל מי שנמצא פה בוודאי וגם שומע אותנו להתבונן בדוח הזה. הנתונים הם מעניינים. לכל הפחות אני יכול להבטיח שהבעיות נמצאות שם בין השורות אבל גם הדברים העצומים שנעשו. בנימה זו אני מעביר את רשות הדיבור לבועז. בועז מנהל ממשל זמין בשנים האחרונות. לצערנו לא עוד הרבה זמן.

עוד חודש, עוד חודש. אני אראה לכם מצגת בת 25 דקות של בעצם איפה אנחנו נמצאים, מה היו המטרות ולאן אנחנו רוצים להגיע. קודם כל מערך ממשל זמין הוקם בעצם ב-97 והמטרה שלו היתה לשמש כתשתית כלל ממשלתית, מרכז מחשוב ויישומים לכלל מערך היישומים המקוון לעסקים. דרך אגב את המצגת הזאת אחר כך אני אעביר לכם, היא תהיה באתר האינטרנט. אנחנו מדורגים היום באתר האו"ם במקום 27 מתוך 192 מדינות בעולם ויש דירוגים שונים. בחלקם אנחנו נמצאים גבוהים יותר במקום ה-17, בחלקם נמוך יותר. בממוצע אנחנו בערך במקום ה-27. כך זה משתקף כרגע באתר האו"ם לגבי מיקומנו בעולם. המטרה המרכזית של ממשל זמין היא אחת, דלפק שירות זמין או בעצם דוכן שירות של המדינה לאזרחיה ולעסקים שלה 24 שעות ביממה. המטרה הנוספת כמובן, או התוצאה של זה היא צמצום הבירוקרטיה והגברת השקיפות, ומתן שירות מקוון טוב יותר ויעיל לאזרחים ועסקים. ישנם תוצרי משנה. אחד מהם זה שיפור תפוקות בתוך הממשלה, ארגון משאבים ופתיחה של שירותים מקוונים חדשים. אני אדגים את השירותים החדשים שפתחנו השנה כשירותים שבאמצעותם אנחנו מייצרים בעצם תהליכים חדשים מול אזרחים ועסקים. בסוף אנחנו מדברים על חיסכון כספי, על הגדלת היעילות, וכמובן על שיפור השירות לעסקים שמביא לגידול בפריון.


רקע על יחידת ממשל זמין. היקף תקציב יחידת ממשל זמין ב-2009 על שינוייו כ-70 מיליון שקל. היחידה מונה 150 עובדי חברות תוכנה וחברות כוח אדם. אף אחד מהעובדים אינו עובד מדינה כולל אותי. היחידה מנוהלת על ידי תחת אחריות ישירה של טל, סגן בכיר החשב הכללי שאחראי בעצם על כלל יחידות הטכנולוגיה באוצר, מרכבה, אוצר ממשל זמין וטל גם אחראי על ועדת תקשוב עליונה שבעצם מאשרת פרויקטים שגובהם מעל 1.2 בכל הממשלה ובעצם הוא יוצר את האסטרטגיה הכלל ממשלתית של נושא המחשוב.


בעיית האסטרטגיה לנושא ממשל זמין מתבצעת היום על ידי ועדת היגוי לממשל זמין בראשות השר מיכאל איתן. בעבר היא היתה באמצעות מנכ"ל האוצר. בוועדה שותפים היום פרט לשר, מנכ"ל האוצר, מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל משרד התחבורה, החשב הכללי, הממונה על התקציבים, הממונה על השכר בהסכמי עבודה. אני חושב שזו פעם ראשונה שבעצם משרד האוצר נקרא לזה, פתח את שעריו, ומשתף בוועדה הזאת שקובעת את האסטרטגיה של ממשל זמין בשנים הקרובות את כל הגורמים שבעצם מחוץ למשרד האוצר. הפיקוח והבקרה בנושא אבטחת מידע מתבצע היום על ידי יוני מור שהוא קצין הביטחון של כל קריות הממשלה ועל ידי הרשות לאבטחת מידע בשירות הביטחון הכללי. כל עובדי היחידה נמצאים ברמת סיווג גבוהה. חלקם ברמת סיווג גבוהה מאוד.


נתונים בסיסיים לפני שאנחנו ממשיכים. לכמה אנשים יש בעצם היום במדינת ישראל מחשבים ביתיים. זה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2008. 75% מהאוכלוסייה יש להם מחשב ביתי. אם אנחנו נעשה חלוקה לפי סקטורים לצורך העניין המגזר היהודי והמגזר הערבי והמגזר החרדי, במגזר היהודי אנחנו עוברים את ה-90%, כמעט 95% מבתי האב בישראל יש להם היום מחשבים. מנוי לאינטרנט ל-62% מהאוכלוסייה. דרך אגב תדעו לכם שזה אחוזים מאוד גבוהים. אפשר להיות גאים בעניין הזה למרות דבריו של חבר הכנסת שטרית לרוחב הפס הנושא של פתיחות למחשבים ולאינטרנט במדינת ישראל, אנחנו במקום טוב מאוד. אנחנו לא צריכים להתבייש כלל וכלל. כמו שציינתי קודם רוחב הפס הממוצע הוא 1.5 מגה. לחלק גדול מהדברים שבהם אנחנו עובדים איתם היום באינטרנט זה מספיק. ישנם הרבה מאוד דברים וברור לחלוטין שהתשתית מעכבת התפתחות של הדור הבא. מצד שני המצב הוא יחסית בסדר. מנויי האינטרנט בקרב היהודים אנחנו מגיעים היום לסביבות 80%. מכשיר סלולרי יש ל-90.7% מאזרחי המדינה. דרך אגב מכשיר סלולרי שני מגיע ל-66%. סך הכול אנחנו עוברים את המאה אחוז בכל מיני פרמטרים. טלוויזיה יש ל-90%. מנוי כבלים או לווין 65%. דרך אגב פרט מעניין יש יותר אנשים בארץ שמנויים לאינטרנט מאשר אנשים שיש להם בארץ מכוניות. אחוז האנשים שיש להם בארץ מכוניות עומד על 61% ואחוז האנשים שיש להם בארץ מנוי לאינטרנט עומד על 62%. לדעתי יש כאן עובדה מאוד מעניינת בנושא הזה.

לפי מה אתה בודק? לפי בתי אב?

לפי בתי אב. כל הנתונים נמצאים באתר הלמ"ס. אפשר להיכנס ולהסתכל. זה מאוד מעניין לראות את הסטטיסטיקות של 2008.

אינטרנט סלולרי נספר פה באנשים שיש להם גישה לאינטרנט?

לא. אני אגיע לחזון הסלולרי שלנו עוד מעט אבל אני חושב ששינוי בכל הטיפול באינטרנט יגיע מהכיוון של הסלולר. דלפק השירות המקוון, בעצם רואים את משרדי הממשלה בעצם למטה, אזרחים ועסקים למעלה. ממשל זמין מחבר בין כל משרדי הממשלה דרך האינטרנט על מנת לתת לאזרחים ועסקים את הדלפק השירות הזמין.


כשאנחנו מרחיבים את הנושא של ממשל זמין וצוללים טיפה פנימה מדובר פה על תשתית רשת מאובטחת לקישור מערכות המחשוב הממשלתיות לאינטרנט על תשתית יישומים ועל פיתוח של מערך שירות מקוון שבעצם חוסה ממשלה ומאפשר היום לייצר סט חדש של אפליקציות או יישומים שמשרתים את הציבור. אני אגיע מיד לנושא של מה שאנחנו עשינו השנה ומה נעשה בהמשך השנה או ב-2010 כדי שנבין איפה אנחנו נמצאים. אז מבחינת עיקרי תוכנית העבודה שלנו ל-2009-2010 מקום ראשון זה הנושא של תעודת זהות לאזרחים שבעצם אנחנו משתלבים בתהליך הזה להקמת מערך הזדהות וחתימה אלקטרונית בשילוב מול מערך ממשל זמין בסקטור העסקי. מבחינתנו תעודת הזהות החכמה תאפשר לכל אזרח ולכל עסק לייצר היום את מה שחסר לנו מאוד וגם את ההזדהות החזקה וגם את היכולת לחתום מרחוק. בעצם אני מאוד אשמח שהאזרחים והעסקים יגיעו פחות לסניפי השירות של הממשלה ויוכלו לבצע פעולות מרחוק. תעודת הזהות הזאת מבחינתנו היא מהפכה. אנחנו מחכים לה כבר כמעט עשור והיא משהו שהוא קריטי לנו להמשך ההתפתחות של השירות.

מבחינת חומרה, איזו חומרה יצטרכו ברמה הביתית? עסקים יקנו את החומרה המתאימה. מה יקרה ברמה הביתית של מי שיש לו היום מחשב?

היום כל מה שצריך אזרח על מנת לחבר את תעודת הזהות שלו זה בעצם reader, שמתחבר דרך USV, ועלותו כ-35 שקלים. זאת אומרת מבחינתנו אנחנו חושבים שזה משהו שהוא לא מהווה מאמץ בלתי אפשרי לכל אזרח ואנחנו צופים שבשנים הקרובות הרבה מאוד עסקים ואזרחים כמובן יוכלו לעשות שימוש בתעודת הזהות על מנת לחסוך הגעה לסניפי השירות של הממשלה.


אנחנו מדברים על הקמת תשתית שירותים אישיים לאזרחים ולעסקים. נדמה את זה לאתרי הבנקים. כשאתם נכנסים היום לאתר בנק אתם מקבלים בעצם את יתרת החשבון שלכם ואת כלל השירותים שאתם יכולים לבצע. אנחנו במהלך 2010, רבעון שני של 2010 פותחים את תשתית my gov. שהיא בעצם תאפשר לכל אזרח לקבל את המידע הספציפי שלו מהממשלה, לצורך העניין את דלפק חשבון הבנק שלו מכל הממשלה במקום אחד. דבר נוסף שאנחנו עוסקים בו כרגע זה שדרוג כלל אתרי האינטרנט הממשלתיים. יושבים פה, בהמשך למה שאתה אמרת לגבי חזות אחת בשירות אתרי הממשלה, יושבים פה גם אופיר וגם נדב שמופקדים על פרויקט gov. x אשר המטרה שלו בסוף השנה הבאה להגיע למצב שמרבית אתרי הממשלה ישודרגו לתשתית אחת. מבחינת ה-look and feel זה יהיה מאוד דומה, כך שאפשר יהיה מאוד בקלות למצוא את המידע בתוך אתרי המידע. זו פעילות שגם כמעט 7 שנים לא נעשתה אבל היא נמצאת כרגע בשלבי ביצוע מתקדמים. כל פרויקט gov. x וצורת העבודה שלו מופיעה ב-gov. il, בדף הבית יש פירוט של כל הפרויקט מה אנחנו יכולים לבצע בו.


אנחנו מתעסקים בנושא של קידום שירותי doing business ואני מיד אסביר. ואנחנו עומדים להשיק פילוט לשירותי סלולר במהלך החודש הקרוב. גם אותו אני מיד אראה. אז תעודת זהות חכמה אני בעצם דיברתי עליה. אני לא רוצה להכביד בנושא הזה ואני הולך הלאה. עוד סעיף שאני לא חושב שאתם נחשפתם אליו זה הנושא של כרטיס חכם לעסקים. אנחנו החלנו בחלוקה של 30 אלף כרטיסים חכמים שכוללים חתימה אלקטרונית מאושרת. הכרטיס הזה אמור לתת לכל עסק אפשרות לדווח למדינה שהדבר הראשון שהם יעשו זה בעצם לדווח לרשות המיסים בפברואר 2010, מה שנקרא חוק החשבוניות הפיקטיביות או דוח מע"מ מורחב. בעצם כל דוח כזה אמור להיחתם אלקטרונית באמצעות הכרטיס החכם. אנחנו כרגע בשלבי חלוקה מתקדמים כאשר בעצם החלוקה נעשית על ידי הגורם המאשר שכרגע קיים בשוק, מחברת קונסיין שהקימה מרכזי חלוקה גדולים גם בתל אביב וגם בחיפה. דרכם עסקים מגיעים ומקבלים את הכרטיס החכם.


ישנה חבילה מאוד גדולה של פרויקטים שמבוססים על הזדהות חזקה וחתימה אלקטרונית שאנחנו כרגע עובדים איתה. אחד הוא פרויקט פורטל הספקים הממשלתי. פרויקטים חוצי משרדים כמו רישוי עסקים והיתרי בנייה שיצטרכו להזדהות ולהגיש דיווחים באמצעות הכרטיס החכם. משרד האוצר דיווחים לאגף שוק ההון, אגף המכס ומע"מ, כל מערך היבוא. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל כל מערך היבוא היום הוא מערך שהפך לאלקטרוני ויש כאן אנשים שיוכלו להרחיב על זה בהמשך. אבל בעיקרון היום שמישהו מבקש לייבא לארץ משהו הוא נכנס דרך עמיל המכס שחותם אלקטרונית על בקשת היבוא והמערכת הזאת היא מערכת קריטית. קרי, אין מצב שאפשר לעשות את זה בצורה אחרת.


מנהל הרכש במהלך 2009 באגף החשב הכללי ניהל כמעט 20 מכרזים דינמיים שבהם מתבצע תיחום מקוון באינטרנט עם חתימה אלקטרונית על כל הצעה. מנהל הרכש חסך השנה כחצי מיליארד שקלים עקב השימוש במערכות שבהן הספקים נכנסים, מתחרים דינמית, חותמים על כל הצעה אלקטרונית ומייצרים את העולם החדש של הממשלה.

הרעיון שעמד בבסיס העניין הזה היה שהמדינה בעצם רוכשת כל שנה טובין שונים בהיקף של 30 מיליארד שקל בשנה. אם מנהלים את זה בצורה חכמה, נגיד קונים כיסאות בית ספר, אז משרד החינוך קונה כיסאות לבית ספר א' מספק x, לבית ספר ב' מספק y, ולבית ספר זה מספק z, שבעצם זה אותם כיסאות ואותו דבר. עכשיו תצאו מההנחה שאם עושים מכרז כזה כללי שקוף שכל הספקים יכולים להשתתף בו, לספק את הכיסאות למשרד החינוך, אותו כיסא, ברור שהמחיר יהיה הרבה יותר נמוך כי הכמות תהיה הרבה יותר גדולה ולכן יכולים לרדת במחירים. מספיק שהחשב הכללי יכול לחסוך 10% במחירים מתוך 30 מיליארד זה חיסכון של 3 מיליארד שקל בשנה בלי מאמץ גדול. ומה עוד? זה הופך את המכרז לשקוף. כל אחד מתחרה. אי אפשר לעשות שחיתות. כולם רואים על המכרז מה כל אחד מציע בדיוק. זה חי. ברגע שנגמר המכרז יודעים את התוצאה. יודעים מי שהציע הכי זול. גם אין טעם ללכת לבית המשפט ולערער על תוצאות המכרז. הכול פתוח, כל הספקים נגישים. יש להם כרטיס חכם שאיתו הם משתתפים במכרז. רואים את ההצעות ויכולים להתחרות, ולהגיש מחיר שונה. נגמר המכרז, יש תוצאה. כבר היו מכרזים שנעשו בעניין הזה. אחד המכרזים הגדולים שעשינו היה במשרד התחבורה. כשהייתי שר התחבורה עשינו מכרז גדול מאוד פתוח בצורה הזאת של האינטרנט. עבד בצורה בלתי רגילה במחיר הרבה יותר נמוך.

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת שטרית, בפברואר 2010 נכנס לתוקפו השינוי בתקנות חוק חובת המכרזים שמאפשר לכלל הגופים הציבוריים בארץ לבצע תיחור אלקטרוני דינמי ובעצם המערכת נפתחת לכלל. בפברואר 2010 יהיה שינוי בתקנות חובת המכרזים שמאפשר לכלל הגופים, לכל מי שעובד עם חוק חובת המכרזים לבצע בעצם תיחור אלקטרוני עם חתימות אלקטרוניות ואנחנו צריכים שהתהליך הזה ישנה את כל ביצוע הרכש בארץ בכל הגופים הגדולים.


עוד הערה שכאן קיבלתי, אנחנו מסבסדים את חלוקת הכרטיס החכם לעסקים. אנחנו לא משלמים את כולו. צריך להיות ברור. אני לא רוצה אחרי זה שיבואו ויגידו דברים ואני אצטער על מה שאמרתי. my gov, הפרויקט הזה משולב עם הרשויות המקומיות. המטרה היא שבפברואר 2010 לתת לכל אחד אפשרות לדעת מה מצב נקודות התעבורה שלו, כמה נקודות הוא חייב למשרד התחבורה. נמצאת מישהי ממשרד התחבורה? את מאשרת את הנושא הזה? יפה. ממרשם האוכלוסין יושב פה ניסים. איפה ניסים? ניסים, מילה על שיתוף פעולה עם מרשם האוכלוסין וגם מה עושים עם דרכונים היום באינטרנט, כי אני לא חושב שאנשים יודעים את זה.

קודם כל שיתוף הפעולה הוא מצוין. היום אפשר לשלם ומשלמים, השנה עד עכשיו שילמו 42 אלף איש באמצעות האינטרנט מתוך 500 אלף דרכונים שהונפקו. באינטרנט גם זה עולה יותר זול.

רגע, כמה זה עולה יותר זול?

היום עולה דרכון 170 שקל באינטרנט לעומת 250 שקל אם באים אלינו. לצערי זה לא מפורסם כל כך אבל כאשר יפרסמו את זה לדעתי זה יכפיל אם לא יותר.

יש היום מספר תמריצים שאני לא יודע אם אנשים מודעים לכך. תמריצים מאוד כבדים מבחינת התשלום. (א) דוחות המע"מ, מס ערך מוסף ומס הכנסה אפשר להגיש עד ה-19 לחודש במקום עד ה-15 לחודש. צריך להבין שגופים שמעבירים מאות מיליוני שקלים לגופים המיסים השונים, עוד 4 ימי ערך, מדובר בהרבה מאוד כסף. בהעברה ישירה לבנק אנחנו מקבלים כל חודש מאות מיליוני שקלים דרך הבנקים.

95% מגביית מס הכנסה בארץ נעשה אלקטרונית.

יש לנו גם שירותים שאנחנו נותנים לחברות שמירה. זה עובד כבר שנה שנייה. חברות שמירה מכשירות שומרים באמצעות האינטרנט בלי להגיע למשרד הפנים עד כדי מתן רישיון באמצעות האינטרנט. שיוך שומרים בהעברה בין חברה לחברה ואני מקווה שגם בתקופה הקרובה גם עסקאות בין ארגונים ייעשו באמצעות האינטרנט בלי להגיע אלינו.

עוד מילה לגבי מה שאתה מוסיף וחלק מהדברים שאנחנו חושבים עליהם למעשה שיפור השירות זה בעצם לפתוח מערכת מרכזית לזימון תורים לממשלה. תחשבו על זה שאתם רוצים עכשיו להגיע למשרד הפנים ולפני זה אתם נכנסים לאינטרנט ומזמינים תור. זה נראה לכם חיזיון מדהים?

אני מקווה שאנחנו לא נצטרך להשתמש בזה, שלא יגיעו בכלל.

אבל בהנחה שאתה רוצה עדיין להזמין תור לפקיד בממשלה החל מ-2010 אנחנו מתחילים בהתחלה עם פילוט במשרד הפנים, מערכת לזימון תורים שדרכה אזרחים לפני שהם מגיעים למרכזי השירות של הממשלה הם יוכלו לקבוע יום ושעה במקום להמתין שעות בתור.

אז אפשר לא לבוא בכלל. אני רוצה להביא דוגמה. בשנת 2001 כשהייתי שר משפטים הודעתי אז שאני מכניס את הטאבו לאינטרנט. עשו שביתה שלושה חודשים אבל לא נשברתי. קמה מהומת אלוהים. בהסתדרות כמובן היתה שביתה. אמרו, מה פתאום? טאבו באינטרנט. מה יהיה עם העובדים? וכן הלאה. עכשיו צריכים לתאר, אני לא יודע אם מישהו זוכר את המצב שהיו באים לטאבו לרשום דירה היו לאדם שתי ברירות. לבוא לעמוד בתור של מאות אנשים, לקבל טופס, לצאת החוצה, להדביק עליו בולים ממש פיזית, בולי דואר, עמדו בחוץ זקנות שמכרו את הבולים. אתה הולך לבנק הדואר לקנות את הבולים ולהדביק בסכום שדרוש. לחזור לפקיד עם הטופס המודבק עם הבולים, לקבל אישור ולשלם את דמי הטאבו, שזה היה איזה סכום לא גדול, 100 או 150 שקל. אלטרנטיבה שנייה היתה ללכת לעורך דין. עורכי דין היו להם כאלה מאכערים שהולכים לשם, מביאים ערימה, עומדים בתור מהבוקר, מגישים, משלמים לעורך דין 1000-1500 שקל על שירות שעלה 100-150 שקל. כשהכנסתי את הבול לאינטרנט קמה מהומה כי העובדים אמרו מה? אתה פוגע. אמרתי, חברים, אני לא אפטר שום עובד. אף עובד לא יפוטר. פשוט אנשים לא יבואו אליכם. אתם לא צריכים לטפל באנשים. יש לכם זמן, טפלו בכל צוואר הבקבוק של רישום הדירות בטאבו שתקוע המון שנים. תעזבו את העניין הזה. לא הסכימו. באמת היה מאבק ארוך, שלושה חודשים היתה שביתה טוטאלית בטאבו. אני החלטתי לא להיכנע והודעתי שאם הם ימשיכו בשביתה ולא ידברו אני בכלל אסגור את הטאבו ואפריט אותו טוטאלית. היתה מלחמה. בסוף נגמר העניין. נכנסו לטאבו. היום מי שיודע באינטרנט יש ארבעה ספקים שאתה יכול באינטרנט להיכנס, לראות כל חלקה בארץ, ואם בשבילך אתה רוצה נסח רשום אתה יכול בטאבו לשלם בכרטיס אשראי שלך, 40-60 שקל, אתה מקבל הביתה את הנסח הרשום. אין תורים, אף עובד לא פוטר, אף אחד לא מצליח להגיע למשרדי הטאבו בארץ. עובדי הטאבו יש להם יותר זמן להתעסק בדברים אחרים מאשר לטפל בקהל. אפשר לעשות אותו דבר בהרבה מאוד שירותים. זה נעשה כבר ב-2001. גם למשרד הפנים, אין שום סיבה שאנשים יגיעו. אם הם יכולים מהבית לשלוח את הטפסים חתומים על ידם בחתימה אלקטרונית, לשלם, זה מגיע הביתה.

משרד הפנים ברשותך הוא אחד המשרדים היום המתקדמים בנושא של ממשל זמין. אני חייב להגיד לך שהרבה מאוד תשלומים אפשר לבצע וגם טפסים. ברגע שתהיה תעודת זהות חכמה בעזרת השם בקרוב אני מניח שיהיה אפשר לחתום על טפסים אלקטרונים בלי לגשת. פשוט הבעיה היא שאי אפשר היום בלי לחתום. עוד דבר לגבי נסח הטאבו, רק תדע שבתכנון שלנו לגבי הפיתוח לסלולר החל מרבעון ראשון 2010 , כאשר בן אדם יגיע למקום מסוים, לבית מסוים וירצה לקבל את נסח הטאבו לאותו בית פשוט ילחץ, יבקש נסח טאבו למקום זה על סמך נקודות ה-GPS באייפון. הוא יוכל לקבל את נסח הטאבו בדיוק למקום שבו הוא נמצא.

אבל אם יש שם 20 דירות, על מה הוא צריך להצביע, על קומה וזה?

היום כשאתה נכנס לאינטרנט אתה יכול לקבל אישור על נסח בכל בית שאתה מבקש. אין שום בעיה.

GPS לא יעזור לך לגבי תת חלקות.

אני יודע. לכן אתה תקבל את האזור ותצטרך לבחור את החלקה דרך המערכת.


כך יראה פורטל my gov.? אפשר לראות כאן את לוח השנה שלי. ריכוז שירותים מקוונים. אני הראיתי קודם את זה והנושא של משרד התחבורה. מידע ישיר רשות המיסים, דבר שלא אמרתי זה שאנחנו בעצם חברנו לחברת הדואר ביכולת לקבל ולשלוח דואר אלקטרוני רשום מהממשלה ואליה. אנחנו בעצם משיקים כאן לממשק לחברת הדואר בתוכנה שנקראת I post. זה בעצם המיזם שלהם לקבלה ושליחה של דואר אלקטרוני ואנחנו נשתמש בהם לצורך העברת דואר אלקטרוני רשום מהממשלה ואליה.


לגבי יישומי הסלולר אפשר לראות מסך ראשון כרגע על הסליידים. בעיקרון יהיו כאן גם מדריכים, גם מידע ושירותים, כולל ספר טלפונים ממשלתי, כולל תשלומים. אפשר יהיה לשלם דרך המערכת. צריך להבין זה פיילוט. מאוד מעניין אותנו לדעת כמה אנשים מהציבור השתמשו בזה כדי לשלם.

כמה אנשים?

אנחנו חושבים שהיום יש בסביבות 120 אלף איש ועד סוף הרבעון הראשון 2010 מדובר על משהו כמו 300 אלף איש או יותר. אבל זה רק שלב ראשון. מבחינתנו אנחנו נפתח את זה לכל התשתיות של smart phones, כולל אנדרואיד ברגע שיגיע לארץ וכל מה שיש לנו.

אני שואל מפני ש-early adopters מאוד פשוט להם לעבוד עם כל היישומים האלה. אבל רוב האוכלוסייה היא לא.

בגלל זה יש לנו אתר אינטרנט שיש בו את הכול.

סלולר, אנשים מאוד אוהבים לעשות תשלומים.

אני אתייחס לסלולר. שאלת ואני אענה. אני אענה כי אני לא רוצה להתחמק מהשאלה. אני חושב שבמהלך שלושת השנים הקרובות כל הטיפול שלנו באינטרנט ובשירותי ממשל זמין יעבור שינוי כמעט דרמטי. לצורך העניין שירותי ממשל זמין ולא רק שירותי ממשל זמין, גם בנקים והשירותים שהם יתנו הכול יגיע במבנה חדש לגמרי ובמותאם לסביבה הסלולרית. אין לי שום ספק שזה העתיד ומהבחינה הזאת יכול להיות שסט חדש לגמרי של קהל שלא נחשף עד היום ליישומים האלה יוכל לקבל אותם בצורה הרבה יותר פשוטה דרך הסלולר. מבחינתנו עוד פעם, אנחנו עכשיו בשלב שיחד עם טל וצוות שלם ממשרדי הממשלה מגבשים את האסטרטגיה ליישומי הסלולר, אבל אנחנו רוצים להיות שמה ולהבין מה קורה שמה. כרגע הקדשנו לנושא הזה תקציב מסוים ואנחנו הולכים רגע לבדוק. אחד הדברים שאפשר לראות לגבי סלולר והוא מאוד מעניין שבעצם מדובר כאן על מדיה חדשה.

כאן למטה הוספנו את הנושא של דיווח מפגע. מה זה דיווח מפגע? לצורך העניין אני הולך כרגע ברחוב נתנאל 1 פינת רחוב ביורוקרטיה 2. באמצע יש בור ביוב פתוח. אני רוצה כרגע על המפגע. כדי לעשות את זה, עד היום הייתי צריך ללכת לאינטרנט, לאתר של משרד איכות הסביבה, ולהגיד ברחוב בירוקרטיה 2 פינת נתנאל יש כרגע בור ביוב פתוח. כל מה שצריך לעשות עכשיו זה פשוט להרים את המצלמה וללחוץ ולדווח על מפגע. הוא גם יצלם, גם ייתן את המיקום המדויק מבחינת ה-GPS שלו ויעביר את זה ישירות למוקד המתאים. זאת אומרת אנחנו מדברים כאן על שירות חדש לגמרי ועל יכולת חדשה לגמרי של כולם להשיק לסט חדש לגמרי של שירותים ושירות שלא היה קודם. אני עוד פעם בתור מצייץ ידוע, מי שלא יודע חשבון דולב, אתם מוזמנים לעקוב, חושב שהמדיה הזאת תשנה את הצורה שבה אנחנו חיים בשנים הקרובות.

מה עם דיווח למשטרה? זה בעייתי מאוד היום.

אין סוף חדשנות, אפשר לעשות כרגע עם טלפונים חכמים. וכל הדיווחים אני מניח במהלך החודשים או השנים הקרובות יגיעו. חלק מהדברים אני אסתכל מבחוץ בתור מעריך וחלק אני אהיה שותף להם. נראה.

לא. כי אחת הטענות של המשטרה זה שזה לא אמין ויעבדו עליהם ולכן הם לא יכולים לקבל דיווחים כמו שאתה מגיע ישירות לתחנת משטרה. הם לא מקבלים בטלפון גם. אתה צריך לבוא לתחנת משטרה.

אם אני מדווח על תלונה בשטח אני לא צריך לבוא אליהם. אני מדבר בטלפון, הם באים.

היה מקרה, אחד רואה שגונבים לו את האוטו. רואה את הגנבים ליד האוטו. מצלצל למשטרה, אומר, דחוף תבואו, גונבים את האוטו. אני מצטער אמר, אין לנו ניידת. מצלצל אחרי חמש דקות אומר, יש רצח. רוצחים פה עכשיו מישהו ברחוב. מהר 5 ניידות מגיעות. הוא יוצא אליהם. הם אומרים לו, מה אתה דיווחת? אין שום דבר. גונבים לי את האוטו, גונבים לי את האוטו. אז אומר לו השוטר, למה דיווחת דיווח שקר? ענה לו, למה אמרת שאין לך ניידת?

אני רוצה לחזור למצגת ולעבור לנושא של מה שאנחנו קוראים doing business . כמעט האתגר הכי גדול שאנחנו מתעסקים בו היום. אני מראה לכם על המסך את הנושא של רישוי עסקים. התהליך היום של רישוי עסקים הוא שבעצם אזרח או בעל עסק שרוצה לעשות רישוי לעסקים מתמודד, אני אספור את זה יחד איתכם, מול 11 גופים בירוקרטים שמולם הוא חייב לדבר. לצורך העניין מול המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, תמ"ת, משטרה, כיבוי אש, שירות וטרינרי, כל אחד מהם יכול להפריע או לסייע בתהליך של רישוי עסקים. השאלה המאוד יפה היא כמה זמן לוקח לעשות?

3 חודשים.

שלושה חודשים זה במקרה הטוב. מדובר אל 170 יום בממוצע ומדובר על זה שבעצם 60% מהעסקים במדינה אין להם רישיון עסקים שזה מספר מעניין. מה שאנחנו עשינו באנו ויצרנו תהליך חדש שהוביל אותו אגף תקציבים באוצר ובעצם יש היום מסלול ירוק שייכנס לתוקף בינואר 2010 שאומר שכל הגופים האלה חייבים לענות תוך פרק זמן מסוים של עד 30 יום. בהנחה שהם לא ענו האזרח או העסק מקבל רישוי עסק באופן אוטומטי. זה נקרא המסלול הירוק. בתוך זה אנחנו מכניסים כמובן את מערכת המחשב או את המערכת שבה האזרח יוכל להגיש את הבקשה מול המערכת שלנו ואנחנו בעצם נעביר את זה לכל הגורמים.

מה זאת אומרת יענו? אם עסק צריך אישור ממשרד הבריאות, משרד הבריאות צריך לבדוק את העסק, לראות שהוא עומד בתקנים. הוא לא יכול לעשות את זה דרך האינטרנט.

משרד הבריאות חייב לבצע את התהליך תוך 30 יום. בהנחה שלא עשה זאת מקבל את המסלול הירוק המקוצר. הוא מאוד מעניין. ואם משרד צריך לעשות את זה אז אין צורך שהאזרח יפתח עוד פעם טופס ויגיש. הכול מועבר בנקודה אחת. one stop shop ועובר בעצם לכל המשרדים והם מבצעים את התהליך. תהליך מאוד קשה.

בועז, רק אם לדייק, המסלול הירוק, המשמעות שלו היא מתן רישיון עסק לשנה באופן אוטומטי. במהלך השנה הזאת אותו גורם ממשלתי שאמור לאשר צריך להגיע פיזית לבצע את הבדיקה שלו. המערכת שפותחה פה תתמוך בתהליך הזה.

הלוואי. זה רעיון יותר נכון. שיתנו אישור אוטומטי, יתנו קצת אמון בציבור. הוא יפתח את העסק, יש לו אישור שנה. בשנה הזאת אנחנו נבדוק את כל העניין, אם משהו לא בסדר תתקן. לא תתקן, נסגור לך את העסק. זה הרבה יותר הוגן מאשר לטרטר את האזרח המון זמן. אגב המציאות היא שרוב האנשים לא מוכנים לחכות לכל הבירוקרטיה הזאת, מצפצפים, ופותחים את העסקים בלי אישור. זה מה שקורה. אילו היו פועלים במהירות לא היה קורה מצב כזה. ואני אומר בצער שיש היום בארץ 70 אלף מבנים בלי רישיון, כולל אולמות שמחות, מפעלים, עסקים, שהתייאשו מזמן מהדרך וגם לא מוציאים רישיון בנייה. עכשיו אם היתה בארץ אכיפה הדוקה. אדם בונה, אתה הורס. לא שואל שאלות. אתה בנית בלי רישיון, הורסים קודם כל אחר כך מדברים, לא היו בתים בלי רישיון. אבל לצערי זה לא קורה. זה גם גורם נזק אדיר לציבור כי ברגע שבן אדם גומר לבנות את הבית שלו או את העסק שלו ורק אז מוציאים צו הריסה בגלל הבירוקרטיה הארוכה של הממשלה זה נהיה אסון לאדם כי הוא כבר בנה את הבית. אם היית הורס לו ביום שהוא שם את הבלוק הראשון אז אתה יודע שהנזק שלו הוא קטן מאוד. לא עשית לו שום נזק. הוא ידע שאסור לבנות. הוא צריך להוציא את הרישיון בשביל לבנות. הפרוצדורה הממשלתית צריכה לפעול גם בראיה איך האזרח חושב. כיוון שאזרחים סך הכול לא רוצים לעבור על החוק. אבל הם בקלות יעברו על החוק אם הם יחשבו שאין אכיפה. זה נורא פשוט. יש ויכוח במשרד התחבורה, משרד די גדול, ראינו במשרד התחבורה בזמנו כאשר היה דוח שיינין ש-18% מההרוגים בתאונות בשנה נהרגים מאנשים שעוברים ברמזור אדום. זה הרי מזעזע. היו אותה שנה נגיד 400 הרוגים, 18% זה כמעט מאה הרוגים. אנשים עוברים ברמזור אדום וגרמו לתאונה. אז אמרתי יש דרך נורא פשוטה לפתור את זה. איך? לשים בכל צומת מצלמות. כולם. שתצלם כל עבירה. אמרו מה? זה יגבה מהציבור המון כסף. אמרתי לא. אני לא רוצה לגבות גרוש אחד מהציבור. המתנה היא הפוכה. אם הציבור ידע להערכתי שבכל צומת של רמזור יש מצלמה אף אחד לא יעבור ברמזור אדום. זה נורא פשוט. יודעים שיש אכיפה, לא יעברו. אין אכיפה יעברו.

לגבי הנושא הזה של מספר התחנות צריך להבין שהמהפכה הגדולה היא לא העובדה שמתיירת העבודה. האינטרנט לא מחליף את העבודה של משרד הבריאות בבדיקה. אבל מה שהאינטרנט כן יעשה הוא יאפשר לאזרח לא לכתת את רגליו. את האזרח לא מעניין העובדה שיש 11 רשויות. הוא ממש לא צריך לרוץ בין הרשויות. הוא צריך להגיש בקשה למקום אחד. לצורך העניין המקום המרכזי הזה יעביר את האחריות בין השלבים, בין המשרדים השונים. האזרח ידע בכל נקודת זמן מה סטטוס הטיפול בבקשה שלו. לשם אנחנו רוצים להגיע. זאת אולי אחת המהפכות היותר גדולות שאנחנו רוצים לגרום להן.

עוד דבר בעניין הזה, הבעיה הכי גדולה או האתגר הכי גדול זה בעצם כאשר מסתכלים על הרבה מאוד תהליכים כאלה שיש היום בממשלה ששותפים להם הרבה מאוד גופים היכולת שלנו כמתווך להחליט איך ייראה שירות חדש כזה שהוא שירות של one stop shop, תלויה בשינוי חקיקה והסכמה של כל אחד מהגופים האלה וביכולת שלנו לכפות תהליך חדש. פה בעצם האתגר הגדול שאנחנו נעמוד מולו בשנים הקרובות. אנחנו רואים למשל בנושא של היתרי בנייה, כמה הקשר בין הרשויות המקומיות ובין הגופים שעוסקים בהיתרי בנייה מייצר היום את התהליך שאנחנו מנסים להוביל כיום לשינוי שלו. אני יכול להגיד שכבר יש מערכת מידע שמתעדת את כל השלבים הבירוקרטים. במהלך השנה יש צוות שלם שמטפל בנושא של doing business והמטרה שלו לייצר תהליך חדש בנושא של היתרי בנייה. אני מקווה שזה יזוז. עוד פעם, זה לא תלוי בטכנולוגיה. כאן לא מדובר בכלל על טכנולוגיה.


לגבי תשתיות קיימות. ממש סקירה קצרה של תשתיות קריטיות קיימות בתוך המערכת. תשתית של אבטחת מידע היא בעצם התשתית שמאפשרת לנו היום בממשל הזמין לפרוש את כל השירותים לציבור לכל משרדי הממשלה. צריך להבין בנושא של השחתת אתרי ממשלה באינטרנט, שיבוש או גניבה של המידע הממשלתי מתוך מערכי המידע שקשורים לאינטרנט, גם ניסיון גניבה של כסף משירות התשלומים, צריך להבין שמדובר על מאות אלפי תשלומים, או מיליוני תשלומים בשנה ועל מיליארדי שקלים שבעצם נמצאים שם. מחייבים אותנו להקים יחידה שהיא יחידה מיוחדת שמטפלת היום באבטחת מידע באינטרנט. יש צוות שלם שעובד 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע ושומר על אתרי הממשלה באינטרנט מזה כעשור. אחת ההצלחות הכי גדולות מבחינת ההגנה על המערכות האלה, לא נתקלתי במערך כזה טוב ומיומן שעושה את זה בהרבה מאוד מקומות. כמובן שלא רק בסקטור העסקי, וגם במדינות אחרות קשה מאוד למצוא הבנה כזאת ויכולת כזאת להגן על המידע כמו שנמצא אצלנו.


הנושא של פורטל gov. il. נושא מספר שתיים. פורטל gov. il הוא תשתית שמשמשת את השער לכלל משרדי הממשלה, אלפי דפי מידע. בכל חודש נוספים שם דברים חדשים. אחד הדברים היותר מעניינים זה המדריכים שמה. תיכנסו ל-gov. il למדריכים. יש שמה פשוט מדריכים מדהימים שמקצרים לנו את היכולת ואת הזמן שאנחנו מקדישים כדי להבין איך לעשות פעולות מול הממשלה.


אם אנחנו מדברים על ביקורים אז ממוצע המבקרים, unique visitors בכל חודש באתר הוא בסביבות 600 אלף. כשאנחנו מסכמים את סך הכול הכללי אנחנו צופים שבשנת 2009 נגיע למשהו בסביבות 7 מיליון. אני מדבר כאן על unique visitors. לא על כמה ביקורים היו. ביקורים יש הרבה יותר. אני אוכל להראות את הנתונים ישר מבסיסי הנתונים.


לגבי הנושאים. הנושאים המבוקרים ביותר בפורטל gov.il הם רכב ותחבורה. המדריך הנקרא ביותר הוא המדריך לנוהגים ברכב ואחריו המדריך להנפקת תעודות במשרד הפנים. 30 אלף איש בכל חודש משתמשים במדריך לרישיון רכב או רישיון נהיגה בתוך המערכת הזאת.


דוח ממשל זמין נמצא ב-www. gov.il. תחת הדוח הזה סיכמנו בעצם את כל הפעילות של כל משרדי הממשלה ב-2008. אפשר לראות שמה, יש משרדים, תשימו לב שהציון לחמשת הראשונים מגיע עד ל-57% מתוך מאה. אחרי זה הוא יורד לפחות מ-50%. זאת אומרת הציונים לא גבוהים. צריך להבין שאנחנו יודעים לבקר את עצמנו ויודעים לראות גם מה הנקודות שבהן צריך להשתפר. המשרדים שהם הטובים ביותר השנה זה הרשות לניירות ערך, משרד התמ"ת, משרד האוצר, משרד החינוך ומשרד הגנת הסביבה. אפשר לצייץ על חינוך.

רק הערה אחת. על דוח ממשל זמין הוא לא בודק את אתרי הממשלה אלא בודק את משרדי הממשלה. כלומר הוא בודק גם אתרים אבל גם שירותים ודברים נוספים שהם באחריות המשרד ולאו דווקא מתבטאים באתר האינטרנט שלהם.

נכון. שירות התשלומים, בעצם התשתית של כל התשלומים בממשלה היא מערך תשלום המבוסס היום על הסכמי חשכ”ל עם הבנקים. אפשרות התשלום היא או בכרטיס אשראי עד לסך של עשרת אלפים שקל או בהעברה בנקאית ותשלום עם כרטיס חכם ללא הגבלת סכום. בקרוב אנחנו מוסיפים תשלומים בהוראות קבע. כמות העסקאות בשירות התשלומים בכל שנה הכפילה את עצמה. בגלל המצב הכלכלי בסוף 2008 אין גידול גדול בכמות העסקאות. לגבי הסכומים הכספיים גם כאן יש גידול. אנחנו מגיעים למשהו כמו 7 מיליארד שקלים השנה כאשר בכל שנה, התחלנו ב-2004 עם 600 מיליון שקלים. ההתחלה היתה אני חייב לספר את זה של אז שר המשפטים מאיר שטרית שעשה את מבצע חיסול קנסות התעבורה והוא בעצם נתן לנו את ה-boost הראשוני בתוך התהליך הזה והביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים. בוא נגיד לך תודה. אם היית מקים סטרט אפ אז היית היום עשיר.

אני אספר לך אנקדוטה. כאשר אני יזמתי את מבצע קנסות, בשביל בתי משפט ותעבורה וזה, האוצר, אגף תקציבים, אני הצעתי להקים לגביית קנסות. במשרד האוצר, באגף תקציבים אמרו לי מה פתאום? התנגד. כמה עולה? 30 מיליון שקל. אמרתי תראו, מה הבעיה שלכם? מה זאת אומרת? 700 מיליון שקל הציבור חייב. אם אני לא יכול לגבות את הכסף הזה אז אתם מוותרים על 700 מיליון שקל בעד הוצאה של 30 מיליון? לא. לא תגבה את הכסף. אמרתי, אוקיי, בואו נתערב. בואו נקבע סכום שאם אני מגיע אליו בגבייה דרך האינטרנט אתם משלמים את הכסף להקמת האגף, גביית קנסות. הוא אמר סכום. כמה אתם רוצים? אמרו 80 אלף. אמרתי, אני מסכים מאה אלף שקל. אמרו, לא, לא, זה נמוך מדי. אמרתי מה נמוך? אתם הצעתם 80 אלף שקל, אני מציע מאה אלף שקל. לא. נמוך מדי. העלינו את הסכום ל150 מיליון. במבצע הקנסות המדינה גבתה 700 מיליון שקל. היו לילות ששילמו בכל לילה 20 מיליון שקל באינטרנט. עכשיו האוצר כמובן שילם את הכסף. באמת הוקם המרכז לגביית קנסות שגובה הרבה הרבה כסף. אני צריך לקחת אחוזים. תתנו לי 10% מכל הגבייה תעשו אותי מאושר. משרד המשפטים אני מתכוון.

אני לפני 20 דקות אישרתי תקנות הוצאה לפועל.

אבל את המהפכה הזו אני יזמתי.

שירות הטפסים הולך ומתרגם את כל הטפסים לטפסים מקוונים. הבעיה הגדולה עם שירות הטפסים שחסרה כאן תעודת זהות חכמה כדי לחתום על הטפסים. רק כדי שתסתכלו על הסטטיסטיקות בחציון ראשון 2009,

נקודת החולשה היא מי יחזיר את הטפסים. מי יענה? הממשלה היום לא בנוי לזה לצערי.

יש שירותים שאפשר לדווח.

140 טפסים ראיתי או 250 טפסים שאפשר לדווח מלא.

יש 600 טפסים.

אז איזה טפסים אלה? לא צריך להחזיר אותם? תן לי דוגמה של טופס.

בבקשה ניסים תן דוגמה של טפסים ממשרד הפנים שממלאים.

לא שממלאים. שלא יכולים לשלוח.

כן. כן.

בקשה לתעודת לידה. איתור מן.

איתור מן מוחזרת לאיש תשובה?

כן. כן. גם בקשה לתעודת לידה, גם דרכון אתה בעצם ממלא היום טופס ושולחים לך הביתה. אתה לא צריך להגיע לשום מקום.

זה בסדר. אני מדבר על טפסים שצריך למלא, צריך להגיש למישהו. היום אחת הבעיות במערכת היא שצריך מישהו שיקלוט טפסים ויגיב באמת.

אנחנו בשיתוף קהילה ורשות המיסים, עמילי המכס, רישיונות יבוא, מגישים דרך האינטרנט. דרך קהילה עובר אלינו למשרד לטיפול. מאיתנו התהליך אוטומטי הולך לרשות המיסים. האיש אם בסוף היום הוא לא מקבל את האישור לייבא הוא כבר מצלצל מה קרה. מהבית הוא כבר רואה באיזה סטטוס, באיזה משרד זה תקוע.

בחציון הראשון של 2009 הורדו 1.1 מיליון טפסים מהאינטרנט. עלייה של 61% לעומת 2008. צריך להבין שקודם כדי לקבל טופס כזה,

האלטרנטיבה היו צריכים מליון איש לבוא למשרדי הממשלה.

נכון. נכון. אתה צריך להבין את המשמעות של הדבר הזה.

אולי צריך לצמצם את מספר העובדים. חברים תראו, שלא יהיו אי הבנות אני לא מציע לפטר אף אחד מעובדי המדינה. אבל לא מוכרחים להחליף את כולם. עם הזמן אנשים פורשים לגמלאות. אתה לא צריך לקחת חדשים.

אין לנו ספק שהמיומנויות התחלפו לאורך השנים.

בעיקרון אם לפני 4 שנים זמן השירות לממשלה במשרדים מסוימים היה 3 שעות המתנה, היום זה ירד לשעה וחצי או לשעה. זאת אומרת אנחנו רואים שבעצם כביש שש הזה נקרא לזה שפתחנו באינטרנט מקצר ומשביח את השירות בתוך סניפי השירות, ועדיין לא הגענו למצב שאין ממש תורים. אז כשנגיע לשם אני מניח שאפשר יהיה לחשוב גם על זה אבל זה ממש לא מה שאנחנו עושים כרגע. דרך אגב הטפסים הנפוצים ביותר בשירות הלאומי, אפשר לראות במקום ראשון, תסתכל זה בשבילך, 198 אלף טפסים בנסח טאבו. אגרות טאבו עוד 139 אלף. רשות המיסים, מס הכנסה, 110 אלף משתמשים. טופס דיווח על עוזרת בית בביטוח לאומי 100 אלף טפסים. רישיונות רכב. יש כאן פשוט כמויות ענקיות של אנשים שעושים את הדבר הזה. אני סיימתי.

תודה רבה. יש לכם עוד דברים מהצד שלכם?

אני כן הייתי רוצה ברשותך שתי מילים על נושא של פורטל עסקים. הממשלה מפתחת והיא תהיה זמינה החל מהרבעון הראשון של 2010 מהפכה בכל הנושא של הרכש והעבודה אל מול הספקים של הממשלה. המהפכה היא בזה שאם בתור ספק (א) התמודדת בתור על מכרז כזה או מכרז אחר, לא תמיד ידעת מתי יצאו המכרזים, לא תמיד תהליך המכרז היה תהליך שהוא מקוון. יש שאלות ותשובות אז עבדו הרבה עם אי מייל אבל לא ממש ידענו את הסטטוס. זה פעם אחת. פעם שנייה בתור ספק שעובד מול הממשלה ונותן הזמנה למשרד א' וחשבונית למשרד ב' הספקים היו רוצים איזשהו מנגנון מהממשלה שייתן להם תמונה כוללת של סך הכול העסקאות שלהם עם הממשלה וזה בדיוק מה שהולך להיות החל מהרבעון הראשון 2010 ואילך. גם כן זה פרויקט שיש בו כמה שלבים. הנקודה החשובה פה היא שקודם כל תהליך המכרז הולך להיות תהליך מקוון. זאת אומרת החל מהפרסום דרך האפשרות של כל ספק וכל אזרח לבוא ולהגיד אני מתעניין בתחומים האלה ואני רוצה לדעת מתי יוצא מכרז בתחום שלי דרך האפשרות להגיש את ההצעות וגם את השאלות בצורה מקוונת, לראות את כל הפינג פונג הזה במקום מרכזי אחד מעין פורטל שיש לכל ספק. שוב, מבוסס על הזדהות חזקה. לטעמנו לפחות זו אחת המהפכות הגדולות ועם קשר הדוק מאחורי המסך למרכבה. אחת המהפכות הגדולות ביותר שאנחנו נעשה בהיבט של השירותים שלנו מול הספקים של הממשלה במהלך הזמן הקרוב. התהליך המכרזי כולו חצי ראשון של 2010, זה נמצא בשלבים סופיים של פיתוח ומימוש. יש ועדת היגוי לפרוייקט הזה. מערב מספר משרדי ממשלה. מרכז את מנהל הרכש הממשלתי, ואני מניח שהמהפכה הגדולה תהיה במהלך 2010. אנחנו מקווים עד סוף 2010 להשלים את כל התהליך מקצה לקצה. אבל 2010 תהיה שנה של הרבה מאוד הפתעות טובות בהיבטים האלה.

המחירים יחייבו את כל משרדי הממשלה? זאת אומרת כל משרד ממשלה יהיה חייב לקנות לפי המחיר הזה או שהוא יוכל לקנות באופן עצמאי?

אנחנו התבלבלנו פה בין שני נושאים שונים. יש נושא אחד שהוזכר קודם על ידי בועז וגם על ידי חבר הכנסת שיטרית של מה שנקרא מכרזים מרכזיים שחלקם נעשים בצורה באמת דינימית ומקוונת וחלקם לא. שם המחירים מחייבים. עדיין כל אחד ואחד מהמשרדים בפעילותו השוטפת מוציא הרבה מאוד מכרזים באופן שוטף. המערכת הזאת תשמש גם את מנהל הרכש המרכזי וגם כל אחד ואחד ממשרדי הממשלה להוצאה, לפרסום ולניהול. כל התהליך המכרזי של כל המכרזים גם אלה שהם עושים אצלם בתוך המשרד לרכישה של ציוד, שירותים שנדרשים לפעילות של המשרד.

כן אבל הפרטים שהם משותפים לכל משרדי הממשלה?

הפרטים שמשותפים במחירים האלה זה כבר קורה היום. המכרזים המרכזיים אפשר לראות באתר של מנהל הרכש, mr.gov.il, אפשר לראות כבר את כל המכרזים המרכזיים, את המחירים.

כאשר החשב הכללי נגיד עושה מכרז לקנות כיסאות יש מחיר לכיסא, מי שקונה לא צריך לעשות מכרז. משרד פונה לספק.

המשרד יכול להוציא עכשיו מכרז עם כיסאות קצת אחרים.

גם היום הוא עושה. היום הכיסאות מוצעים במכרזים אחרים. האמת היא זה לא תקין בעיניי כיוון שאם יש כיסאות ספציפיים שהם מתאימים לכולם אין סיבה שירצו אחרים. אבל משרד יכול לעשות מכרז. מה קורה כשהוא עושה מכרז? קודם כל הוא צריך לנסח את המכרז. אחר כך הוא צריך לפרסם אותו בעיתון. זה הרבה מאוד כסף. לאחר מכן צריך לחכות שתקום ועדת מכרזים. אחר כך צריך להביא את ההצעות לועדת מכרזים. באים הספקים, יש להם הערות. זה תהליך של חודשים ארוכים. כל הרעיון שאפשר לעשות מכרז באינטרנט, אנשים יודעים שיש מכרז באינטרנט, יכולים לגשת לאינטרנט לקבל תוצאה על המקום בזמן המכרז בו בזמן. אפשר לפעמים למרוט את השערות מהזמן שלוקח לעבור תהליך מכרז במשרד. מהרגע שמתחילים בו ועד שהוא נגמר לפעמים חצי שנה ויותר. אני לא מגזים. אלה דברים שוליים. כאשר אפשר כמובן לקצר את הזמן הזה בצורה דרסטית.

המכרזים המרכזיים בין היתר מה שהם עושים המשרדים לא מחפשים בהרבה מאוד מקרים את הדרך להימלט מהם, כי ראשית הם מאוד נוחים. לצורך העניין יש מכרז מרכזי על מחשבים או על מדפסות. ראשית המחירים שם הם מחירים מאוד מאוד אטרקטיביים. ושנית, מבחינת נוחיות. לא כל משרד צריך להתעסק עם התהליך המכרזי שתואר פה בכישרון יתר על ידי חבר הכנסת. זה רק להוציא הזמנה. יש בזה הרבה מאוד יתרונות. היתרונות האלו מנוצלים כבר כיום.

אני רק מציע לכם במכרזים הממשלתיים של החשב הכללי להכניס אפשרויות עדכון. אני אסביר איפה הבעיה. נגיד מכרז למחשבים. אתה מוצא מחשב IBM כך וכך איקס. אתה פונה לספק. אתה צריך נגיד יותר זיכרון. אתה צריך נגיד עוד שני מגה ובייט זיכרון. זה מופיע במכרז?

היה ולא רק זה, בציודים כאלה ב- commodities כאלה המשרד עצמו מתרענן כל חצי שנה, או רבעון, או שנה. זה תלוי עד כמה הטכנולוגיה היא טכנולוגיה עם התחלפות מהירה. אבל התשובה היא זה נעשה כיום.

נדבר קצת על בעיות. אחת הבעיות המרכזיות שאני רואה בכל הסיפור של ממשל זמין זו העובדה שבעצם עדיין כל משרד עושה מה שהוא רוצה. אתם צריכים ליצור מצב שבו כאשר מדברים למשל על פורטל ממשלתי וזו היתה הכוונה כשקבעו שיהיה ממשל זמין בשנת 2004 כשהממשלה אישרה אותו זו היתה הכוונה, מאחר ואני הגשתי את התוכנית אז לממשלה אז אני עוד זוכר את זה. הכוונה היתה שממשל זמין יהיה אחראי לכך לאשר כל פורטל ממשלתי. שיהיה גוף אחד, כתובת אחת שהיא גוף מסנן שכל משרד שרוצה להקים יהיו בדיוק מה תהיה התוצאה הסופית של זה. אחרת כשאין שליטה מרכזית אתה אף פעם לא תגיע לאחידות בממשלה. והרעיון של ממשל זמין היה באמת להביא לאותה אחידות. זה היום לא קורה. ואם אני מבין נכון אין את השיניים היום לחשב הכללי או לממשל זמין להבטיח שבאמת תהיה איזושהי תפיסת עולם, אסטרטגיה שמוחלת באופן אוטומטי על כל משרדי הממשלה. אני רוצה להגיד לכם מראש כמפתח שאני בהחלט שוקל להגיש הצעת חוק לממשל זמין. לתת שיניים לממשל זמין שיבטיח שתהיה איזושהי שליטה מעורבת ולא איש הישר בעיניו יעשה.

בהקשר הזה מספר דברים. ראשית, הוזכר קודם פרוייקט שנקרא gov. x אנחנו הגדרנו במאמצים לא קטנים סטנדרט. הוגדר סטנדרט. אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך מאוד מעניין של יישור קו באותו סטנדרט. הסטנדרט כולל גם מה שנקרא נראות, גם אלמנטים של נגישות, חשוב מאוד, וגם לצורך העניין אותן שיניים שאתה מחפש. אני רוצה רק להזכיר או להגיד שחלק מהתחומים לדוגמה בתחום של אבטחת מידע אתר לא נכנס למערך ממשל זמין אם אין הוא לא עומד בסטנדרטים מספיקים של אבטחת מידע. להגיד לך שיש שיניים, זו אכן נקודת תורפה.

אם המשרד לא מתעניין אז הוא לא ייכנס. זה לא מספיק. כדי ליצור מצב שבכל משרד אכן יקום אתר ויקום הסטנדרט המתאים. לא להשאיר את זה חופשי להחלטת המשרד אם להקים או לא להקים. זאת אומרת הרעיון הוא לתת שירות לציבור. אם הציבור צריך לקבל שירות ממשרד מסוים ואותו משרד לא מעניין אותו השירות האינטרנטי או האתר שלו לתת שירות לציבור אז הוא יישאר באותו מצב. אני חושב שצריך ליצור מצב שבו לא יהיה חופש. כל משרד יהיה חייב להקים אתר ולהכניס את התכנים שלו אבל הציבור צריך לקבל את השירות. זה כל הרעיון.

אני מסכים עם דבריך. בנושא של SLA או קביעת רמת שירות של כלל משרדי הממשלה באינטרנט הוא משהו שחייבים לעשות אותו. לצורך העניין יכול להיות בחוק. הממשלה לא קבעה שום מדד שאומר שבעצם צריך להיות שירות באינטרנט. את הדבר הזה חייבים למסד, חייבים להפוך אותו לתקנות. או על ידי תקנות של החשב הכללי או על ידי חוק ממשל זמין. אני מצדד בחוק ממשל זמין. אני חושב שהגיעה העת להגדיר בדיוק מה יהיה הדלפק הממשלתי באינטרנט. מה יהיו השירותים הטכנולוגיים שהוא ייתן. מה תהיה התרומה שלו לאזרחים ולעסקים.

בבקשה.

תודה. עורך דין רונן סולומון מאיגוד לשכות המסחר. ראשית אנחנו כמובן מברכים על ממשל זמין. יש לי כמה הערות גם לאור הנתונים שהוצגו. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במחצית הראשונה של 2009 נכון להיום יש קצת למעלה מ-450 אלף עסקים. 85% מהם זה עסקים קטנים ובינוניים, עד 10 עובדים, או מחזור של עד 10 מיליון שקלים. הוצע כאן שהליך הרישוי של העסקים זו פרוצדורה של בערך חצי שנה. אני גם אסביר לאדוני יושב ראש הוועדה למה זה לוקח חצי שנה. כי יזם יוצא לתערוכה בחו"ל, יזם צעיר, אפילו חייל משוחרר, זיהה פוטנציאל לייצא מוצר ישראלי או לייבא מוצר מחו"ל לישראל, רוצה להתחיל את הפרוצדורה ואז הוא נתקל בבירוקרטיה, תרוץ מהמשרד הזה למשרד הזה. למשטרה, כיבוי אש, למשרד כזה או אחר לקבל רישיון. בינתיים אתה לא יכול להפסיד שום מכרז, שום הזדמנות, ומתחילים לעבוד. ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו בנתונים שהייתי קורא להם אפילו מזעזעים שכפי שהוצג כאן 60% מהעסקים אין להם רישוי עסקים. נושא ממשל זמין לעסקים הוא קריטי כי יש עלות רגולטורית לאזרח בלי שאני חס וחלילה פוגע באזרח כזה או אחר, גם אני אזרח, לעבוד מול ממשק אינטרנטי זה חוסך זמן ונוחות. לעסק זה עלויות רגולטוריות, בהנחה שעסק צריך לשבת ולעמוד בתור שעות, לשלוח טפסים בפקסים ולא לדעת בכלל אם הפקס הגיע, אם הגיע בכלל, זה עלות רגולטורית עצומה שעסקים מוציאים אני לא יודע כמה אבל אני יכול להעריך במאות מיליונים בשנה. הערכה גסה אני אומר. עוד פעם אין נתונים. הוצע כאן איזשהו דירוג סטטיסטי כזה או אחר של רשות ניירות ערך מופיעה בו ראשונה. אני חייב לציין שרשות ניירות ערך כמעט כל העובדים הם עסקים, בין אם חברות, בין אם חברות בעלות רישיון לניהול תיקים, חברות בעלות רישיון לייעוץ השקעות, וכדומה. נכון שיש גם שכירים שהם יועצי השקעות אבל בדרך כלל מי שיועץ השקעות אז הבנק משלם לו את הרישיון. השירות שניתן ברשות לניירות ערך הוא מדהים. אני במקרה גם עובד מולם ביום יום. יש להם מערכת מגנה. היום גם מדברים שם על העברת מידע דו צדדי ברמה מאובטחת. הם זכו במקום ראשון. יושבת פה רשות שחשבה על החברה בקצה השני.

אל תשכח שיש להם תקציבים בלתי מוגבלים בועז. זה לא מצב שהם צריכים חישוב של החשב על כל איקס דברים. רשות ניירות הערך יש להם תקציב. זו רשות עצמאית. הם גובים המון כסף. אין להם שום בעיה.

עדיין הם השכילו לשנות את החוק ולאפשר את כל מערכת הדיווח.

הכול שמה למעשה אינטראקטיבי.

צריך לשנות את החוק פה אבל הם יש להם את האמצעים לעשות את זה. אם למשרדי הממשלה היו האמצעים לעשות את זה ולשדרג את כוח האדם שעובד במשרדי הממשלה כל משרד היה שמח לעשות את זה. הם צריכים כמובן תקציב ספציפי לעניין הזה.

אני לא בטוח שזה רק עניין תקציבי אדוני היושב ראש. גם. אין פה מחלוקת לגבי תקציב. אבל זה גם רצון טוב. אם אני אקח משרדים אחרים שאולי לא ראיתי אותם כאן. משרד הבריאות לפעמים כדי לשחרר ולטפל במשהו שמחייב להוציא אותו מהמכס צריכים לקבל אישור ממשרד הבריאות. או לפעמים משרד התקשורת בהנחה שאתה מייבא מוצר אלחוט. לכן הוצע כאן בהנחה שמול המכס זה מבוצע ברמה טובה, לא תמיד זה מבוצע באינטראקטיביות כי יש טפסים נוספים שצריך למכס. לכן זה מעכב סחורה וסחורה שיושבת בנמל מן הסתם אותו בעל עסק משלם לנמל עבור הסחורה שנתקעת שמה. עוד פעם עלות רגולטורית. מה שאני מציע, זה כמובן תלוי בממשל זמין, בחשכ”ל וכדומה לתת פה איזושהי עדיפות עד כמה שניתן בחשיבה גם מול עסקים. כלומר להתחיל עד כמה שניתן לעשות את השירות אינטראקטיבי לעסקים כדי לחסוך את התהליך לביורוקרטיה בין אם זה פתיחת עסק בין אם זה חידוש רישיון כזה או אחר לעסק. לגבי דיווח למס הכנסה ומע"מ זה עובד יופי. בטח. כי רשות המיסים צריכה את הכסף. אז שם הכול עובד יופי.

אני חייב להגיד לך שהם לא כל כך רצו לפתוח את זה בהתחלה. בוא לא נסחף הבוקר הזה. שם הם עושים אגב שירות מצוין.

שם זה עובד יופי כי הכסף מגיע לקצה השני ושם אין בעיה של אינטרנט. מספיק קוד וסיסמה ואתה נכנס. לדברים אחרים שאתה צריך אומרים לך, לא, לא, סליחה, חתימה אלקטרונית, לא יודעים מי אתה. כשאתה רוצה לשלם את הכסף למס הכנסה אף אחד לא שואל מי אתה, תשלם, דבר ראשון תשלם. אז צריך שיהיה פה מה שנקרא מידת הוגנות, גם מול אותם עסקים. כלומר מי שיודע ומי שלא יודע מי שמשלם את עיקר המיסים באמת זה אותם עסקים גדולים. ואפילו הבינוניים. לכן לשלם את תשלום מע"מ, מס הכנסה, אותו תשלום שמעביד משלם עבור ביטוח לאומי, הכול נעשה מיידית באינטרנט. גם מנגד כשאותו עסק, חברה או מפעל צריך לקבל אישור רישיון עסק, או רישיון מוביל למשאית, או אישור לאלחוט ליבוא כזה או אחר, או כל דבר אחר שהוא רוצה לייבא דרך המכס כמה שיותר להקל ולא כל פעם להתחיל להעלות את הטענה של אדוני מצטערים, אנחנו בכלל לא יודעים מי אתה. תשלח בפקס. גם אז אולי נטפל בך. אולי כן אולי לא. זה פחות או יותר.

אני חותם על כל מה שאמרת.

תודה.

גם אני. ממשלת ישראל קיבלה החלטה לפני חודשיים על תוכנית שהוגדרה כ"עושים עסקים" ובה היא מתכוננת להתמודד בדיוק אחת לאחת עם כל מה שאתה העלית. הנושא הזה ברור לנו שהוא נקודת תורפה וזה אחד האתגרים שלנו לשנה הקרובה.

אני רק רוצה להוסיף שלמעשה כמו שאתם כולם יודעים עסקים זה מנוע צמיחה של ישראל. לא יעזור כלום. כל עיכוב רגולטורי כזה או אחר זו פגיעה במנוע הצמיחה של ישראל, חד וחלק.

זאת הסיבה שהממשלה קיבלה את ההחלטה שהיא קיבלה והתהליך הזה אני מקווה שאכן יקרה במהלך השנה. תהליך חשוב מאוד לטעמי.

ואם הוא לא קורה אז תעשה מספיק רעש כדי שהוא יקרה.

אנחנו לדעתי נפגשים בחודש דצמבר אז תהיה לנו עוד הזדמנות.

מישהו יכול להגיד משהו על התשתיות של האינטרנט? האם יש משהו שיכול לשפר את המצב הנוכחי?

אני לא חושב שאנחנו מוסמכים לענות על זה. אנחנו נותנים שירותים מעל גבי התשתיות האלה. אפשר לזמן את משרד התקשורת.

אני שואל. למה אי אפשר לשפר את התשתיות בקצב יותר מהיר?

אנחנו לא יכולים לענות.

אפשר להתייחס באמת לשאלה האם התשתיות רוחב הפס מתאים באמת או מעכב את השירותים שאנחנו מדברים עליהם שזמינים כבר כיום? זאת שאלה מעניינת. אני לא ממש משוכנע שרוחבי פס מהירים יותר הם אלה שיעשו את המהפכה בשירות לציבור. המהפכה הגדולה דווקא תבוא מכיוון של מגוון השירותים ולאו דווקא מרוחב פס.

מהירות הגלישה מאוד קובעת עד כמה אנשים ישתמשו באינטרנט. אם אדם מחכה בשביל להוריד תוכנה כלשהי או חומר כלשהו בזמן ארוך הוא פחות ישתמש בזה מאשר אם יותר נוח לו. שנית, ככל שרוחב הפס יותר גדול רמת השירותים שאתה יכול לספק היא הרבה יותר גדולה. אתה יכול לספק קול, וידאו, אודיו, ככל שרוחב הפס יותר גדול. עכשיו אין שום סיבה לא לעשות את זה. אנשים הרי ישלמו בשביל זה. הם לא מקבלים את זה בתור מתנה. אבל אם אין תשתית שאדם יכול לשלם זה אף פעם לא יתפתח.

לפחות ממה שאני יודע גם חברות הכבלים למיניהן וגם בזק, גם חברות הסלולר שעובדות על three G and now on four G כולן בסופו של דבר יביאו לזה שיהיה לנו רוחב פס מאוד טוב בארץ. זה ברור לחלוטין שבשנים האחרונות כל הפיתוח של יישומים באינטרנט יתבסס על זה שיש רוחב פס מספיק רחב.

במדינות אחרות בעולם התשתיות מבוצעות על ידי חברות פרטיות?

אני הייתי עכשיו בגלובל פורום בבוקרסט. הייתי בכל העולם. אנחנו לא במקום רע. אנחנו לא במקום הכי טוב. יש מדינות שמתקדמות הרבה יותר מאיתנו אבל ראיתי אפילו בארצות הברית רוחב הפס הממוצע הוא בערך כמו בארץ.

כן אבל אין לך בעיה לקבל גלישה של מהירות של מאה מגה וט.

כן. אבל תלוי איפה.

באיזה חור אחרי ארצות הברית. ברוב הערים הגדולות מאפשרים גלישה ושם יש קצת יותר תושבים מאשר פה.

תוך שנה... זה דיון אחר. אני לא רוצה להיכנס אליו.

השאלה היא באמת לגבי מדינות אחרות על פי ניסיונך, הממשלות השקיעו או גורמים פרטיים השקיעו?

עוד פעם זה תלוי באיזה מדינות. למשל בארצות הברית חברת התקשורת הגדולה שם משקיעה משהו כמו מספר מיליארדים בשדרוג הרשת שלהם כדי שהיא תהיה פס רחב. בהרבה מאוד מדינות בעולם המגזר הפרטי הוא זה שמשקיע. ישנן מדינות שהגדירו את זה כיעד לאומי, מה שנקרא מאיץ של ההתפתחות שלהם של כלל המדינה ושם המדינה משקיעה. אבל אי אפשר לבוא ולהגיד שרוב המדינות בעולם משקיעות בפס רחב אלא זה באמת משהו שמגיע מחברות הסלולר והתקשורת.

מה בדבר נגישות בועז? אחד הפרמטרים שאתם בוחנים לפיהם את המצב זה הנגישות לליקויים. ליקויי יכולת. איך זה בא לביטוי התשובות לאנשים קצרי ראייה, לקויי שמיעה? בכלל יש איזושהי התייחסות לעניין? כי אני רואה שאחד הפרמטרים למדידה היא הנגישות.

בהחלט. קודם כל או טו טו יש גם חובה חוקית.

סליחה שאני קוטע. יש היום בוועדה אחרת את תקנות הנגישות לאנשים עם מוגבלות. ולכן זה מחייב גם היערכות של אתרי אינטרנט. דרך אגב כל החברות נותנות שירות וגם משרדי ממשלה שנותנים שירות ללקוחות.

זה מה שאני רוצה לשמוע. מה עושים בעניין הזה?

תקנות הנגישות באמת מחייבות את משרדי הממשלה וארגונים ציבוריים להתאים לתקן נגישות מתחום קטגוריה שתיים. אני רק אדגיש שתקן הנגישות הוא בהתאם לארגון התקינה של האינטרנט WCC והוא השתנה לא מזמן מ-WCAG1 ל- WCAG2.

מה זה אומר בעברית?

זה אומר, W זה World Access Standards. הם שינו. התקן הראשון היה מאוד פרטני, מאוד מדויק, מאוד אומר על כל דבר מה לעשות איך לעשות. בתקן השני הם קבעו נהלי פעולה או יעדים או הגדרות כלליות ופחות פרטני. משאירים לנו יותר את החופש איך ליישם את זה. התקן הזה הוא זה שהומלץ בתקנות הנגישות. התשתית הרוחבית של אתרי הממשלה מטמיעה את התקן הזה.

איך זה בא לידי ביטוי בפועל למשתמש? מה המשתמש מקבל מהתקן הזה?

משתמש מקבל כמה דברים. ראשית הוא מקבל את סרגל הנגישות שעשינו שמאפשר לו אם אפשר לראות, תראה את משרד הפנים. צד ימין למעלה יש סרגל נגישות שמאפשר הקטנה והגדלה של הפונטים. מאפשר לקפוץ על כל תפריטי הניווט כשעובדים. בדרך כלל תפריטי הניווט גוזלים הרבה זמן אז זה מאפשר לקפוץ כבר לתוכן של הדף. אני אציין שאנחנו בממשל זמין בעצם באיזשהו דיון פנימי כבר די הרבה זמן וגם מדברים עם גופים נוספים האם תקן הנגישות שהוא סטנדרטי והוא קבוע לכלל הציבור, האם הוא באמת נותן את המענה ועונה על הצרכים והבעיות הספציפיות של בעלי מוגבלות בגלישה באתרי האינטרנט הממשלתיים? אנחנו עדיין בודקים את הנקודה הזאת. אנחנו גם עושים סקר של הצרכים שלהם ובהתאם לצורך אנחנו נפתח שירותים.

אני רוצה להגיד שישנם הרבה מאוד משרדים שעדיין לא עומדים בתקני הנגישות. בתשתית שמפותחת כרגע על ידינו, gov. x יש כבר נגישות והתאמה לרמה 1.5, כמעט 2. בעצם זו תהיה התשתית שרוב משרדי הממשלה יעבדו איתה. כרגע יש עדיין בעיה גדולה עם נגישות במרבית אתרי משרדי הממשלה. אני יכול להגיד שלמיטב ידיעתי המשרד המצטיין בנושא של נגישות הוא משרד החינוך. משרד החינוך עושה מאמצים יוצאי דופן כדי לעמוד בתקני הנגישות.

בבקשה. רק תציגי את עצמך לפרוטוקול.

אסתר סקורניק מהנהלת איגוד האינטרנט הישראלי. אני שמחה שהעליתם את הנושא של נגישות כי זה היה אחד הנושאים שבאתי לשמוע מה נעשה בכיוון הזה. אני מקווה שיפעילו בנושא הזה את התקנות ויחייבו את משרדי הממשלה לעמוד בתקן כיוון שהחוק נכנס. בנוסף לבעיה של הנגישות יש בעיה בכלל איך להגיע לגיל השלישי בעיקר, לא לדור שצמח עכשיו, כל הנושא של אזרחות דיגיטלית שצריך לעשות יותר בנושא של כיוון, של חינוך, של עזרה לאנשים להשתמש באינטרנט. כי עסקים תמיד ישתמשו. השאלה איך אני מגיעה דווקא לאוכלוסייה היותר מבוגרת שבשבילה זה נושא מאוד חשוב. אנחנו עשינו בזמנו הדרכות לגיל שלישי. היום יש לנו ערכה גם באתר של איגוד האינטרנט, ערכה מובנית לגיל השלישי שאנחנו מספקים אותה בחינם אחרי מחקרים שעשינו איך לבנות את הערכה בצורה האופטימאלית. כדאי להביא את זה לידיעת הציבור כדי שאנשים ישתמשו בזה ולהעביר את ההדרכות בנושא הזה כי זה נושא מאוד חשוב. הנושא של אזרחות דיגיטילית מביא אותי גם לצד השני של הבעיה שזה איך להיזהר מתכנים פוגעניים, איך להיזהר מוירוסים, כל הדברים האלה, שזה גם חלק מהחינוך שאנחנו צריכים לבדוק איך אנחנו עושים את הדברים האלה ואיך אנחנו מעבירים את המסרים האלה לכלל הציבור ואני מדברת לא על ציבור העסקים כי הם פחות או יותר יהיו בסדר עם זה אלא דווקא לציבור האזרחים. צריך לתת על זה את הדעת אם אנחנו רוצים להקפיץ את השימוש בממשל זמין לאזרחים.

בהקשר הזה הייתי בשבוע שעבר בפגישה עם עדן ברטל מנכ"ל התקשורת החדש. הוא הודיע שמשרד התקשורת עומד להקים גוף שיטפל בנושא של סכנות באינטרנט. אנחנו אמרנו לו שקיימים היום הרבה מאוד גופים במדינה כולל איגוד האינטרנט הישראלי ואגודת אשנב אבל הוא התעקש על הנושא של הקמת גוף. אני חושב שאולי כדאי לזמן אותו ולשאול אותו איזה גוף בדיוק הוא מנסה להקים.

בהחלט צריך לשתף את המשאבים ולא להתחיל להקים כל פעם משהו חדש. אנחנו עשינו פעילות בנושא הזה יחד עם אשנב.

רבותיי, עוד מישהו רוצה להתייחס? אוקיי, אני קודם כל רוצה להודות לאנשי משרד האוצר, לסגן החשב הכללי ולאנשי ההנהלה של ממשל זמין על הצגת הנושא. אין שום ספק שעברנו כבר דרך די משמעותית מאז שהתחיל הנושא של ממשל זמין וכמו שהדברים באים לידי ביטוי בנתונים שהוצגו לפנינו סך הכול נראה לי שהנושא הוא הצלחה. לא שחסר בעיות. חלק מהן אני ציינתי. ברור שכל הזמן יש מקום לשיפורים. בין היתר צריך לגרום לכך שבאמת ממשל זמין באמת יעבוד בכל משרדי הממשלה, גם באותם אלה שקצת גוררים רגליים. הדבר הזה יכול להיעשות במסגרת חקיקה וכמו שאמרתי אני מתכוון ליזום חוק שייתן שיניים לממשל זמין לפעול. זה יכול להבטיח פעילות הרבה יותר מהירה ותוצאות הרבה יותר מהירות כדי להשיג את זה. אין לי ספק שבסוף הדרך הממשל הזמין משרת את האזרח. אזרחי מדינת ישראל יכולים רק ליהנות מהתוצאות של עבודה טובה בממשל זמין. אני יודע שבתהליך הקמה תמיד יש בעיות ויהיו בעיות גם בעתיד. מי שחושב שאפשר לעשות משהו מושלם שלא תהיה שום תקלה בדרך ושום הוצאה מיותרת ושום טעות טועה טעות מרה. רק אחד שלא עושה כלום ומסתכל מרחוק חושב שאפשר לעשות הכול בלי טעיות. אין דבר כזה. תמיד יש טעויות ויהיו טעויות גם בעתיד. אני אומר את זה על רקע דוח מבקר המדינה שפורסם על העניין של ממשל זמין. אני קראתי גם את עיקרי הדוח. למשל אחת ההערות של דוח מבקר המדינה היא ש-61% מעובדי ממשל זמין הם לא עובדי ממשלה. אז אני שואל מי בכלל אמר שהם צריכים להיות עובדי ממשלה?

61% היום. הוא רצה להגיד 99%.

אז אני שואל, מי בכלל אמר שהם צריכים להיות עובדי ממשלה? למה זה נכון שהם בכלל יהיו עובדי ממשלה? אני בכלל לא בטוח שהם יהיו עובדי ממשלה. אולי עדיף שהם לא יהיו עובדי ממשלה. עדיף שהם יהיו עובדים של חברות פרטיות כך שאפשר להחליף אותם כל רגע נתון אם הם לא עומדים בקצב, או לא משתכללים או לא עושים את העבודה שלהם. ולא מסמר בלי ראש שאתה לא יכול להזיז אותו אף פעם. אני חושב שבעניין הזה המבקר טועה בגדול. בעניין הזה המבקר פשוט לא מכיר את העסק. לכן ההערה, לא עובדי מדינה, מאה אחוז, הם לא צריכים להיות עובדי מדינה. אתם לא צריכים להתחבא ולחפש פתרונות, תגידו על השולחן, אין שום כוונה שעובדי המחשוב יהיו עובדי מדינה באופן טבעי מכיוון שמחשוב זה דבר דינמי, מתפתח, רץ עם הזמן, וגם החברות בקושי עומדות בו. יש המון חברות מחשבים שגם הן לא עומדות בסטנדרטים. אתה חייב שתהיה גמישות תעסוקה אחרת אתה מהר מאוד תדרדר לרמות בלתי מתקבלות על הדעת. לכן אין לכם מה להתנצל בעניין הזה. חשוב שהרבה עובדים במערכת יהיו עובדים מקצועיים. הכנסת עצמה מחזיקה פה את אתר האינטרנט שלה ואת כל מערכת המחשוב, הרוב נעשה על ידי חברה זרה. עשינו אז מכרז בזמנו. חברה EDS זכתה במכרז. היא מחזיקה מאז את מערכת המחשוב של הכנסת. אני הייתי יכול לתאר בפניכם בצורה מאוד צבעונית איך היתה מערכת המחשוב כשלא היתה חברה חיצונית ואיך זה עבד בעלויות פי כמה יותר גדולות. כמובן ברמה הרבה יותר נמוכה. יחד עם זאת אין שום ספק שצריך לשים עין מאוד קרובה על קצב העבודה, על ניצול יעיל של התקציב, בצורה הטובה ביותר לאזרח לעשות מכל שקל את המקסימום. יש בארץ אנשים מוכשרים בתחום המחשוב שיכולים להביא לידי ביטוי את היכולות שלהם ולתרום לממשלה וצריך לדעתי לשתף אותם ולתת להם הזדמנות להוכיח את היכולות שלהם כי יש באמת פתרונות. אני רואה לפעמים בתדהמה את הפיתוחים הישראליים שעובדים בעולם. זה מה שמרגיז אותי. מכיוון שאני אומר למה רק בשדות זרים? למה שלא יהיה גם אצלנו? אתם צריכים לעקוב ולהתפתח ולראות מה אפשר לעשות. אני יודע שבנגישות תמיד תהיה בעיה. אני אומר את זה לאיגוד האינטרנט. נדמה לי שהמהפכה הבאה שצריך לעשות באינטרנט שאם הייתי יודע איך לעשות אותה אז אולי הייתי ביל גייטס, אבל אני לא יודע לעשות אותה. אולי אתם יודעים. המהפכה הבאה באינטרנט שצריך לעשות זה עד היום פתרו תמיד את כל הבעיות של הפלט. לא פתרו במחשבים את הבעיות של הקלט. המהפכה הבאה של האינטרנט אם היא תהיה זה כאשר מחשב יבין את הדיבור. שלא צריך מקלדת. שאתה יכול להגיד למחשב, תדפיס לי איזשהו מכתב, צלצל לענת, תגיד לה שבשעה זו וזו תהיה ישיבה.

כבר יש באנגלית.

אני מכיר מה יש באנגלית. זה כל מיני תוכנות שאתה יכול לדבר אליהן, אתה יכול להכתיב כמו Via Voice וכן הלאה. אתה יכול להכתיב לו מכתב. הוא מדפיס ברמה של 95% שגיאות. אתה יכול לאמן אותו ללמד אותו אז מה אתה עושה? לנגישות במחשבים במערכות הפעלה יש כמה פקודות שאתה יכול לתת קוליות. במחשב שלי במק אתה יכול לקרוא, יכול לקרוא כל טקסט שאתה רוצה. לא בעברית. באנגלית. אתה מציין לו טקסט והוא קורא אותו. וכמו שאתה בוחר, כמו שבחורה, בחור, ציפור, זכוכית, מה שאתה בוחר. הוא יכול לקרוא לך את כל הטקסטים בקלות ולא מסובך בכלל לתוכנית הפעלה. אני מדבר שאתה יכול לקבל ממך, לא שיבין קבוצת פקודות מסוימת, 20 או מאה מילים שאתה אומר לו פתח חלון, סגור חלון. זה אפשר לעשות היום בכל מק פשוט. אני מדבר על קליטה כזאת שאתה לא תצטרך מקלדת. שאתה יכול לדבר אל המחשב כמו בסרטים הבדיוניים. כשזה יקרה לא תהיה בעיה של נגישות.

אז תהיה בעיה של נגישות לאלה שלא יכולים לדבר או לא יכולים לשמוע.

נכון אבל עדיין יש להם את האפשרות לכתוב. אף פעם לא יבטלו את זה. אבל מי שיכול לדבר וזה רוב האוכלוסייה בעולם ישנה לחלוטין את יכולת השימוש במחשב. היום זה המגבלות הקשות של המחשבים בכל הארץ. אתה לא יכול לדבר אליהם. היום אפילו באייפון החדש בטרי GS הוא עובד בקול. אני יכול להפעיל אותו, לנגן שיר. אני יכול להראות לכם.


אפילו בפלאפונים היום במכוניות יש תוכניות קוליות שאתה יכול להגיד לו לחייג למספר מסוים או לשיר מסוים שהקלטת קודם. זאת אומרת זה לא בלתי נתפס. באחד הכינוסים של מחשבים בממשלה, אני לא זוכר באיזה משרד הייתי, השתתף ביל גייטס. שאלתי אותו מתי ישתנה הקלט של המחשבים? מתי תהיה המהפכה הבאה? הדור הבא של המחשב שיהיה באמת קלט שידבר חופשי. לא היתה לו תשובה. הוא דיבר מסביב. לא היתה לו תשובה. אני מאמין שזה רק עניין של זמן כיוון שאם מישהו היה אומר לי לפני 30-40 שנה שפעם יהיה טלפון סלולרי שאפשר יהיה לדבר בלי חוטים מאיזשהו מקום הייתי אומר לו אתה הוזה. איך זה יכול לקרות בכלל? זה לא הגיוני שיהיה. ומי שאמר לפני 150 שנה שיהיו מטוסים שיטוסו באוויר אנשים חשבו שהם הוזים. אבל אתם רואים שהדברים מתפתחים בקצב מדהים. לפי ההיסטוריה האנושית האדם קיים 5 מיליון שנה. כל הציביליזציה התפתחה בעשרת אלפים השנים האחרונות. עד לפני עשרת אלפים שנה האדם היה צייד לקט. כדי לאכול הוא היה חייב לתפוס את האוכל שלו. רק לפני עשרת אלפים שנה התחילו את החקלאות. אז האדם התיישב במקום אחד ועיבד קרקע והתחיל לפתח אותה ומאז התפתחות מדהימה. קצב ההתפתחות הולך וגדל עם השנים כל הזמן ולכן אני מאמין שזה רק עניין של זמן שזה יקרה. הלוואי שאלה יהיו ישראליים שימציאו את פריצת הדרך הזאת. אני יודע שיש עבודות בתחום הזה. מרכז IBM בחיפה. היום יש שביתת קלדניות. אני אז חיפשתי תוכנה שתחליף אותן. יש תוכנה שאפשר לדבר והמחשב- - -

דיקטפון.

לא דיקטפון. משהו שיקלוט את כל הדברים האלה וידפיס אותם. שלא צריך גם לתמלל אותם לאחר מכן. טכנית זה קיים היום. מי שמכיר את הטייפים הקטנים הדיגיטאליים, שאתה יכול להקליט בתוכו, לחבר למחשב והוא מדפיס באנגלית.

ואז צריך לבדוק את כל השגיאות.

בסדר. אבל אני אומר זה קיים. צריך לשפר כל הזמן. ניסו לפתח תוכנה בעברית שתחליף את כל ההקלטות פה ואת הרשמיות ואת הקצרניות ואת כל הדבר הזה, שיקלטו ויזהו את האנשים ויוכלו לכתוב פרוטוקולים. זה היה משנה הרבה דברים. צריך כמובן למצוא לאנשים האלה תעסוקה אחרת. אני מאמין, בגלל זה אנחנו יושבים בוועדה הזאת. אנחנו צריכים להאמין ביכולות הטכנולוגיות כי הן קיימות ולחשוב קדימה ולפתח דברים קדימה. אני מקווה באמת שהישראליים יהיו אלה שיפרצו את הדרך הזאת כי זה שם אותנו על המפה בעולם.

רק שאלה. דיברו קודם על הסטנדרטיזציה של האפליקציות, של הפיתוחים, איפה זה עומד? האם היום מה שמפתחים בחדש יהיה בעתיד?

הנושא של סטנדרטים לפיתוח בכלל, אנחנו עוד פעם נמצאים היום באיזשהו עידן של שינוי. אנחנו רואים היום שכאשר אנחנו מסתכלים על הסלולר באמת יש מערכות הפעלה חדשות עם סטנדרטים שונים וייקח עוד פעם זמן עד שהכול יהפוך לאחד. היום כל פיתוח תשתיות האינטרנט של הממשלה הוא בהתאמה לתקנים כך שאפשר להשתמש בו בכל הדרכים שאנחנו מכירים.

אתה מדבר על הפיתוח העתידי, לא על מה שקיים כבר מקודם.

כן. לגבי העתיד, ייקח לפחות חמש שנים עד שנקרא לזה מערך הסלולר או הפיתוחים בסלולר.

אני נועל את הישיבה ומודה לכולכם. יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40