PAGE
42
ועדת החוקה, חוק ומשפט
17.9.2009
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 70
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, כ"ח באלול התשס"ט (17 בספטמבר 2009), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 17/09/2009
חוק העונשין (תיקון מס' 102), התש"ע-2009
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 101) (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשס"ח-2008
הכנה לקריאה שנייה ושלישית
מוזמנים
¶
עו"ד רביד דקל, משרד המשפטים
עו"ד ירין שגב, משרד המשפטים
עו"ד יוכי גנסין, פרקליטות המדינה
עו"ד עודד ברוק, יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים
גונדר משנה דניאל אקוקה, ממונה עבודות שירות וחלופות כליאה, שירות בתי הסוהר
סגן גונדר אילת טל, עוזר בכיר ליועץ המשפטי, שירות בתי הסוהר
רב פקד עדנה טנא, קצינת תביעות, המשרד לביטחון פנים
עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית
עו"ד יעל גויבסקי, לשכת עורכי הדין
ד"ר חיים איילון, מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר
עו"ד שי צרפתי, הנהלת בתי המשפט
נעמה לרנר, ארגון בזכות
נריה מאיר, מתמחה, משרד המשפטים
רשמה וערכה
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 101) (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשס"ח-2008
הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר דוד רותם
¶
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו ממשיכים את הדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 101) (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשס"ח-2008.
שעתיים לפני הדיון קיבלנו מכתב שמתייחס לחוק הזה, וזה אחרי שדנו בחוק במשך חמש ישיבות. זה מראה שהוא לא מבין את מעמדו הסטטוטורי, או שהוא לא במעמד סטטוטורי, או שהוא לא מבין איך אני נוהג.
אנחנו נכנסים לדיון.
נעמה מנחמי
¶
לסגור פינה אחת לפני שאנחנו ממשיכים. בסעיף ההגדרות, עובד שירות, נשאר בסופו של דבר כמו שזה, מי שנדון לעונש מאסר בעבודות שירות "מהיום בו נקבעה תחילת ביצוע עבודת השירות". אלא אם כן יש מישהו שמעיר שזה לא מתאים.
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא כתוב נכון. זה לא מהיום בו נקבעה תחילת יצוע עבודות השירות אלא מהמועד שנקבע לתחילת ביצוע עבודות השירות.
רביד דקל
¶
יש הסתייגות על הדבר הזה. בדיון הקודם היועץ המשפטי של הוועדה אמר להוריד סוגי עבודות שירות כי חשבנו שזה במקום אחר ואנחנו מבקשים שזה יישאר כמו שזה היה, סוגי עבודות שירות שכן נכללים.
היו"ר דוד רותם
¶
הנוסח כפי שאושר בפעם הקודמת, זה הנוסח. אני לא מתחיל לדון מחדש בסעיפים האלה. החוק הזה היום, תוך שעה, אני מסיים אותו.
נעמה מנחמי
¶
לפרוטוקול, סעיף 51ב(ב)(1)(2), לא נכנס המשפט "יכולתו להיות מועסק בסוגי מקומות העבודה שניתן להעסיק בהם עובד שירות".
רביד דקל
¶
אדוני אמר שלא איכפת לו שזה יהיה וזה בסדר. אז חשבנו שאולי זה בא לידי ביטוי בסעיף שהוספנו אבל כאשר קראנו שוב את כל הסעיף, אנחנו רוצים לחזור להסכמה שאדוני נתן לפני שני דיונים. אם אדוני בוחר להיצמד לנוסח הזה, אנחנו נגיש הסתייגות.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להבין. המלים "יכולתו להיות מועסק בסוגי מקומות העבודה שניתן להעסיק בהם עובד שירות" היו בדיון הקודם ואני אמרתי להוריד אותו?
רביד דקל
¶
הסיפא שמדברת על השמת הנאשם בסוג מסוים של עבודות שירות, מדברת בלשון נגטיבית ואנחנו רוצים להבהיר שכבר בהתחלה הממונה יכול בחוות הדעת שלו לומר שהבן-אדם הזה, אי אפשר להשים אותו מבחינה בריאותית, אפשר להשים אותו במגבלות בגלל שיקולים אחרים ואפשר להשים אותו בלי שום מגבלה. שלושת הדברים האלה, אנחנו רוצים שיובהרו כבר ברישא לגבי חוות הדעת של הממונה. ברגע שזה חסר, זה מקום לפרשנות כזאת או אחרת ואנחנו רוצים שהדברים יהיו ברורים. הרי הכוונה של אדוני ממילא הייתה ששלושת האפשרויות האלה יהיו מנויות, שהממונה יוכל לומר את שלושת הדברים האלה, שהוא גם יכול להשים אותו, גם הוא לא יכול להשים אותו, גם הוא שם אותו בסוג כזה ולא בסוג אחר.
רביד דקל
¶
נוצר מצב מוזר, כאילו מדברים על הרישא, על משהו שחסר ברישא. אנחנו חושבים שכדי ליצור איזשהו הסדר שלם ותמונה מלאה, חשוב שגם האפשרות הזאת תימנה ברישא.
נעמה מנחמי
¶
זה הגיע אתמול, ה-(ב2) השני. יש שם שני נוסחים. הראשון היה אצלנו בדיון הקודם. ה-(ב2) השני הוא נוסח שהגיע אתמול-שלשום.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא מבין את ההבדל בין שני הסעיפים, למעט דבר אחד, שבסעיף (ב2) כתוב שפסקאות (א) עד (ד) של סעיף קטן (ב2), וכאן כתוב מידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2). זה ההבדל היחידי שגיליתי בו.
נעמה מנחמי
¶
זה סוג מסוים של עבודת שירות. למה המצב הבריאותי שלו או הערכות שניתנו הן רלוונטיות לשאלה באיזה סוג הוא יכול?
רביד דקל
¶
אם הוא לא יכול להיות בשמש ולכן הוא לא יכול להיות באתר הנצחה אלא צריך להיות רק במקום סגור.
היו"ר דוד רותם
¶
מה ההבדל? שמישהו יסביר לי בצורה פשוטה מה ההבדל בין (ב2) שלכם לבין (ב2) שהיה בפעם הקודמת.
רביד דקל
¶
אני חושבת שאלה רק הפניות לסעיפים והמידע שאם מוסיפים את (א) עד (ו), מבחינתנו זה יהיה בסדר. זה עניין של נוסח.
היו"ר דוד רותם
¶
סעיף (ב4). "בית המשפט רשאי להביא בחשבון לצורך החלטתו כל מידע הנוגע לעניין שהובא בפניו לרבות מידע חסוי". בסדר גמור.
היו"ר דוד רותם
¶
קראתי את ההערה שלכם ואני חושב שאתם מזיקים לנאשם. מה קורה אם יש לנאשם עורך דין כמוני, שאני לא הכי טוב ואני שוכח לבקש מבית המשפט לעיין. אתם בעצם שוללים מבית המשפט לבקש לראות את החומר בעצמו.
ישי שרון
¶
העניין הוא שזאת צריכה להיות החלטה של הנאשם או בא כוחו. אם הוועדה הייתה מוטרדת מחשיפת מב"דים לפני בית המשפט, על אחת כמה וכמה שהיא צריכה להיות מוטרדת ממידע שהוא עוד יותר לא קביל, שהוא חומר מודיעיני שיכול להתבסס על איזה שהן אמירות עלומות של גורמי אינטרס או גורמים מפוקפקים. לכן זאת צריכה להיות החלטה של הנאשם או בא כוחו. מה שקורה כאן זה מערער פשוט את העקרונות היסודיים של המשפט הפלילי כי היום אי אפשר לקבל דבר כזה.
היו"ר דוד רותם
¶
אל תשכח שאנחנו נמצאים בשלב בו האיש הורשע. אנחנו כבר לא מדברים על אדם חף מפשע אלא האיש הורשע והממונה צריך להחליט האם לשלוח אותו לעבודות שירות או לא. הממונה אומר אל תשלח אותו לעבודות שירות. שואל בית המשפט למה לא לשלוח אותו לעבודות שירות. אומר הממונה שיש לו מידע חסוי. מבקש השופט לתת לו לראות. קופץ בא כוח הנאשם – לפי הנוסח של משרד המשפטים – ואומר שהוא לא מסכים שהוא יראה. אומר לו השופט שאם הוא לא רואה, הוא מקבל את ההמלצה והוא ילך לכלא.
ישי שרון
¶
מה שמטריד אותי כאן הוא שיש מצבים שהסניגור עדיין יעדיף שהחומר הזה לא יגיע לבית המשפט בגלל שאנחנו נמצאים בהליך של גזירת דין וזה יכול להשפיע.
היו"ר דוד רותם
¶
יאמר הסניגור שמכיוון שהממונה אומר לא עבודות שירות, הוא מקבל את ההמלצה ולא תראה את החומר, ובזה נגמר הסיפור. אומר הסניגור שהשופט ישלח את הקליינט שלו לכלא, הוא לא רוצה עבודות שירות כי הוא מקבל את המלצת הממונה. יאמר בית המשפט, לא. אתה מאמין שיש מקרה כזה שבית המשפט יאמר שהוא רוצה לשלוח אותו לעבודות שירות למרות שהוא לא מבקש ולמרות שהממונה מתנגד ולכן יבקש לראות את החומר כי כך הוא רוצה?
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא רוצה לפגוע בבית המשפט. יכול להיות מצב שהממונה אומר שהאיש לא מתאים כי הוא מבסס את זה על מידע חסוי, אבל בית המשפט רוצה לראות את החומר, הסניגור לא מבקש ובית המשפט אומר לממונה שלמרות החומר שיש לו, הוא רוצה לשלוח אותו לעבודות שירות.
ישי שרון
¶
זאת בדיוק הנקודה. כמו שאנחנו לא רוצים שבית המשפט יאמר שייתנו לו לראות מב"דים, והרי אנחנו מסכימים על העיקרון הזה, לכאורה בית המשפט יכול היה לבוא ולומר שהוא רוצה לקבל החלטה מושכלת ושייתנו לו לראות מב"דים. אבל לא, אין לו את האפשרות הזאת וכאן מדובר בחומר שהוא אפילו עוד יותר מרחיק לכת ממב"דים. זאת אומרת, אפילו לא כתב אישום אלא זה חומר מודיעיני שלא קשור בכלל לתיק עצמו. אנחנו עדיין נמצאים בהליך גזירת הדין. נכון שהוא נמצא אשם, אבל גם בהליך גזירת הדין אנחנו לא רוצים שבית המשפט ייחשף בפני מידע לא קביל. הסעיף הזה פשוט משנה לחלוטין את העיקרון היסודי שלבית המשפט אסור להיחשף בפני מידע לא קביל בשלב הזה של גזירת הדין.
אני רוצה לדבר גם על האנלוגיה לחוק שחרור על תנאי ממאסר. האנלוגיה הזאת היא לא מדויקת במצב הזה מאחר שחוק שחרור על תנאי ממאסר מדבר על הליך מינהלי שלאחר ההליך הפלילי ומדובר על פורום של ועדת שחרורים והשיקולים שם הם שונים לגמרי, וגם החומר שהם רשאים להיחשף אליו הוא שונה לגמרי. כאן מדובר בבית משפט שעדיין נמצא בהליך גזירת הדין. אנחנו נמצאים בהליך פלילי, חוק העונשין. אני פשוט לא מכיר הוראה כזאת והליך כזה בהליך הפלילי.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להציע לכם הצעה, להוסיף כאן עוד משפט אחד: ואולם לא יהיה רשאי בית המשפט לעיין בחומר הנ"ל אם לא עמד הנאשם על בקשתו לעבודות שירות. יחליט הנאשם. אומר הממונה שהוא מחליט לא לשלוח אותו לעבודות שירות וזה מבוסס על חומר סודי. אומר בית המשפט שייתן לו לראות את החומר הסודי. קם הסניגור ואומר שהוא חוזר בו מהבקשה והוא לא רוצה עבודות שירות. באותו רגע בית המשפט לא רשאי לעיין בחומר.
ישי שרון
¶
למה הוא עדיין לא יכול לטעון שהוא מתנגד? הסיטואציה היא כזאת שאם הוא מתנגד ובית המשפט אומר: אתה מתנגד, אבל אתה לא רוצה שאני אעיין בחומר, אז אני אקבל את חוות הדעת. אני פשוט לא מבין מה הבעיה ואני גם לא מבין את ההתנגדות להוסיף שזה יהיה בהסכמה.
היו"ר דוד רותם
¶
רגע. אני עכשיו מדבר עם הסנגוריה.
אתם מציגים מצב שהוא בלתי אפשרי. אם הממונה אומר שהאיש לא מתאים לעבודות שירות, בא בית המשפט ושואל אותו למה. הוא אומר שיש לו חומר חסוי והשופט מבקש לראות את החומר הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
אחרי שהשופט מבקש לראות את החומר, קם בא כוח הנאשם ואומר שהוא לא רוצה שהשופט יראה את החומר ולכן הוא מוותר על עבודות השירות. אתה לא יכול לומר לשופט לא תראה את החומר אבל אל תקבל את ההסכמה של הממונה בלי שאתה רואה את החומר.
היו"ר דוד רותם
¶
בית המשפט יקבל את הטענה באותו רגע. אם אתה אומר שמקובלת עליך ההחלטה של הממונה בלי שתראה את החומר, נגמר הסיפור. אין בית משפט שיתעקש לשלוח אותך לעבודות שירות.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מוכן גם להכניס את המילה בהסכמה אבל יהיה כתוב כך: הממונה רשאי להציג בפני בית המשפט מידע שעליו התבססה חוות הדעת על פי סעיף (ב1), שהוא חסוי על פי דין, או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלו לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר. בית המשפט רשאי להביא בחשבון לצורך החלטתו כל מידע הנוגע לעניין שהובא בפניו לרבות מידע חסוי בהסכמת הנאשם ואולם.
היו"ר דוד רותם
¶
לא. אתה שוכח שאני מדבר על אדם שהורשע בדין. לא מדובר במישהו שהוא בשלב של לפני ההרשעה. לנאשם יש שתי אפשרויות, או שהוא מסכים, ואם הוא לא מסכים, הוא בעצם חוזר בו מבקשתו לעבודות שירות כי אני לא מוכן שהממונה יגיד שהוא לא מתאים לעבודות שירות, הסנגור יאמר שהוא לא יסכים שהשופט יעיין בחומר, ובית המשפט יאמר לממונה ואף על פי כן בלי לראות את החומר אני מחליט לשלוח אותו לעבודות שירות.
היו"ר דוד רותם
¶
יכול להיות שבאופן עקרוני זה לא יכול לקרות, אבל מכיוון שעכשיו בין היתר יש לי גם תפקיד שאני שותף למינוי שופטים, ומכיוון שכפי שאתה יודע – בטח קראת בתקשורת – תפקידי לחבל בבתי המשפט ובשלטון החוק, אז אני בוודאי אמנה שופטים גרועים ולכן יש חשש סביר מאוד שהשופטים האלה אולי יעשו את זה אחרת.
היו"ר דוד רותם
¶
יסוד סביר לחשש. אם אתה לא מאמין, יש כמה עיתונים לאנשים חושבים ועוד כל מיני דברים כאלה, תקרא ואתה תמצא את זה שם במפורש. לכן אני אומר אחת משתיים. אין הרי זכות מוקנית לעבודות שירות.
היו"ר דוד רותם
¶
עכשיו צריך הנאשם להחליט: או שאני פותח קלפים והשופט יוכל להחליט, או שאני רוצה לשחק עם קלפים צמודים לחזה לזה יש מחיר.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, המחיר יהיה שאני לא לוקח סיכונים. המחיר יהיה שלא הסכים הנאשם, תהיה הוראה שמחייבת אותו לקבל. זאת אומרת, לא מחייבת אותו, אבל תהיה הוראה שזאת בעצם חזרה מבקשה לעבודות שירות.
אתה בעצם מנסה להשאיר את המצב כמו שהוא היום.
ישי שרון
¶
מה הבעיה במצב המשפטי היום? ההפך. העיקרון שבית המשפט הוא עדיין בעל שיקול הדעת הסופי בגזירת הדין, הוא העיקרון הכי יסודי בדיני עבודות השירות. הממונה אמנם הוא הזרוע הארוכה.
היו"ר דוד רותם
¶
אחת משתיים. לא יכול להיות מצב שבו בית המשפט יכול להחליט על עבודות שירות כאשר מדובר באיש משפחת פשע שהוא מראה סכנה. מה אני יכול לעשות? אני גם צריך להגן על הציבור. אני אוהב מאוד להגן על הנאשמים, אבל עד גבול מסוים. יש מידע על האיש הזה שהוא איש משפחת פשע. הסניגור יכול לקבל שתי החלטות. הוא אומר שהוא מפחד מהחומר המודיעיני הזה, והוא לא יודע למה, אבל הוא לא רוצה שהשופט יראה אותו, כי אם הוא יראה את החומר הזה והוא יקבל את החלטת הממונה, הוא ישלח את האיש במקום לחצי שנה בית סוהר, לשנתיים בית סוהר. משפט פלילי כמו כל משפט יש בו גם סיכונים. אני תמיד יעצתי לקליינטים שלי לשמור על זכות השתיקה. אמרו לי שזה יתפרש כך וכך, אמרתי שלא מעניין אותי, שיתפרש לרעתם, ממילא אין להם שום דבר כך שזה לא יכול לסייע לכלום. זה סיכון שאתה לוקח על עצמך.
ישי שרון
¶
הסיכון הנגדי שאדוני מדבר עליו, מה שנקרא המחיר, המחיר הוא שתגיע לבית המשפט חוות הדעת של הממונה שאומרת שיש לנו חוות דעת.
היו"ר דוד רותם
¶
יש סיכוי של אחוז אחד שלא? את האחוז הזה אני מונע. זאת לא תוכנית כבקשתך של הנאשם. הנאשם צריך לקבל החלטה. אם הוא חושב שהממונה משקר, הוא יפתח את הקלפים בפני בית המשפט ובית המשפט יבדוק את זה. אם הוא חושב שהממונה לא משקר ויש שם בחומר משהו שעשוי להכניס אותו לשלוש שנים בית סוהר ולא לחצי שנה עבודות שירות, הוא יאמר לסניגור שלו שהוא לא רוצה שהשופט יראה את החומר, שילך להיאבק על חצי שנה מאסר ולא בעבודות שירות. סיכון אבל זה סיכון שאין לך ברירה ואתה חייב לקחת אותו. זה או זה או זה. זאת לא יכולה להיות תוכנית כבקשתך, כי אני מבין מה שאתה אומר, אתה סניגור מצוין, אתה אומר שאתה לא תיתן לו לראות את החומר ואתה תנסה לשכנע אותו לתת עבודות שירות למרות התנגדותו של הממונה.
איך בית המשפט יכול לקבל החלטה בעניין הזה? אחת משתיים: או שהוא אומר שאם הסניגור מתנגד שהוא יראה את החומר, סימן שבחומר הזה יש משהו שיכול להכניס אותו לשלוש שנים, ואז מה שיקרה זה שבית המשפט יקבל את חוות הדעת ויאמר שמכיוון שיש שם חומר שהסניגור פחד שהוא יראה אותו, האיש הזה צריך ללכת לשנתיים בית סוהר במקום לחצי שנה. אז הוא גם לא מקבל עבודות שירות וגם חוטף את העונש, כי גם שופט מבין את מה שאנחנו מבינים עכשיו.
ישי שרון
¶
בוא נגיד שיש מצב שהוא אומר שיש אי התאמה והוא נותן איזושהי פרפראזה. הוא אומר שיש סכנה שיפגעו בו בבאר-שבע.
ישי שרון
¶
בסדר, אבל לפעמים יש גם דברים יותר נקודתיים. למה עדיין לחסום את האפשרות להעלות טענה לתת לו לעשות במקום אחר?
ישי שרון
¶
בדיוק. זאת הנקודה. החומר הזה יכול להזיק מעבר לעצם גזירת הדין. אני אומר שהוא יכול לעשות בתל-אביב ולא בבאר-שבע, אבל אז בית המשפט יראה את החומר ואז עיניו יחשכו והוא יאמר שהוא בכלל לא רוצה לשלוח אותו והוא מכניס אותו לבית סוהר לשנתיים.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מוכרח לשאול אותך שאלה. אתה סומך על הממונה יותר מאשר על בית המשפט? הרי אם הממונה בא ואומר שהוא לא יכול לעשות בתל-אביב אלא הוא יעשה בבאר-שבע, זאת אומרת שהממונה מסכים לעבודות שירות. השופט לא צריך לראות חומר חסוי. מתי השופט רוצה לראות חומר חסוי? כאשר הממונה אומר לו שהוא לא מתאים לעבודות שירות. אם הממונה אומר באר-שבע ולא תל-אביב, תקפוץ על המציאה, כי מה זה מפריע לך?
היו"ר דוד רותם
¶
ואם בית המשפט רוצה? אם הנאשם לא ביקש והשופט אומר שבכל אופן הוא רוצה לשלוח אותו לעבודות שירות ותראה לי על מה אתה מבסס?
ישי שרון
¶
לזה אנחנו מתנגדים. לאפשרות שבית המשפט יאמר תנו לי לראות את המב"דים, תנו לי לראות את החומר המודיעיני החסוי.
היו"ר דוד רותם
¶
אין לי בעיה. אני מוכן לכתוב אלא אם כן התנגד הנאשם, אבל כמו בזכות השתיקה, התנגדות הנאשם תיחשב כוויתור על עבודות שירות.
אני רוצה שבית המשפט, אם הוא בא לתת עבודות שירות בניגוד לעמדתו של הממונה, שידע מה הוא עושה כדי שאם אחר כך יקרה משהו, לא יאמר לי השופט שהוא לא ידע, לא הראו לו, לא אמרו לו, לא סיפרו לו. לא. שופט צריך להיות גם אדם שלוקח אחריות. אין לי בעיה. אתה אומר שאתה לא רוצה שהוא יראה, לא תקבל עבודות שירות. כמו זכות השתיקה. זכות השתיקה מתפרשת לרעתי כשאני שותק?
נעמה מנחמי
¶
אני יכולה להציע נוסח לאור מה שנאמר כאן. בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג בפניו מידע שעליו התבססה חוות הדעת – כלומר, זאת תהיה החלטה של בית המשפט ולא של הממונה – על פי סעיף (ב1)(1) שהוא חסוי על פי דין או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלול לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר (להלן – מידע חסוי) אף שלא בנוכחות הנאשם או בא כוחו ובלי לגלות להם, ואולם – כלומר, אנחנו מדלגים לרגע על החלק הצהוב – לא יהיה רשאי בית המשפט לעיין בחומר אלא אם עמד הנאשם על בקשתו לעבודות שירות. אז מגיע החלק הצהוב: עמד הנאשם על זכותו, רשאי בית המשפט להביא בחשבון לצורך הוכחות.
היו"ר דוד רותם
¶
אבל אם הנאשם אמר לו שהוא לא רוצה שהוא יראה את החומר והוא לא עומד על הבקשה לעבודות שירות, בית המשפט לא יעיין בחומר.
נעמה מנחמי
¶
במקום "הממונה רשאי להציג בפני בית המשפט", נכתוב: "בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג בפניו".
נעמה מנחמי
¶
ההסכמה תבוא עוד מעט.
מידע וכולי, כמו שהיה. לא שיניתי. אחרי "ובלי לגלות להם את תוכנו" אנחנו מכניסים את המשפט שהציע יושב-ראש הוועדה האומר: "ואולם לא יהיה רשאי בית המשפט לעיין בחומר אלא אם עמד הנאשם על בקשתו לעבודות שירות".
היו"ר דוד רותם
¶
בית המשפט רשאי לבקש מהממונה לעיין בחומר ואולם אם הנאשם לא עמד על בקשתו לעבודות שירות, זאת אומרת, כאשר בית המשפט אומר שייתנו לו לעיין בחומר, קופץ בא כוח הנאשם ואומר שהוא לא רוצה יותר עבודות שירות – באותו רגע בית המשפט לא יכול לעיין בזה. אני לא צריך את ההסכמה שלך אלא אני צריך את ההתנגדות שלך כדי לבטל את עבודות השירות.
ישי שרון
¶
הערה קטנה. אני לא מצליח להבין את הצורך במשפט האומר "אף שלא בנוכחות הנאשם". ההחלטה לא מתקבלת במעמד צד אחד.
היו"ר דוד רותם
¶
לא. צריך למחוק את המלים האלה ולכתוב: בית המשפט יהיה רשאי לעיין בחומר אף שלא בנוכחות הנאשם.
נעמה מנחמי
¶
"בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג בפניו מידע שעליו התבססה חוות הדעת על פי סעיף (ב1)(1) שהוא חסוי על פי דין, או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלול לפגוע בביטחון המדינה, או בעניין ציבורי חשוב אחר (להלן – מידע חסוי). בית המשפט יהיה רשאי לעיין בחומר אף שלא בנוכחות הנאשם ובלי לגלות לו את תוכנו".
נעמה מנחמי
¶
"בית המשפט יהיה רשאי לעיין בחומר אף שלא בנוכחות הנאשם אלא אם ויתר הנאשם על בקשתו לעבודות שירות".
היו"ר דוד רותם
¶
לא. יבוא איזה שופט ויאמר שהוא לא יכול לעיין כי כתוב התנגד וויתר. עכשיו הוא יאמר שהנאשם מתנגד, אז הוא לא יכול לעיין בחומר.
היו"ר דוד רותם
¶
הבנתי. "ואולם הנאשם רשאי להתנגד לעיון בחומר הנ"ל והתנגדות כאמור תיחשב כוויתור על בקשה לעבודות שירות".
היו"ר דוד רותם
¶
בדיוק. "אלא אם מתנגד הנאשם לעיון בחומר הנ"ל והתנגדות כאמור תיחשב כוויתור על בקשתו לעבודות שירות".
נעמה מנחמי
¶
אני אקריא שוב.
"בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג בפניו מידע שעליו התבססה חוות הדעת על פי סעיף (ב1)(1) שהוא חסוי על פי דין או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלול לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר (להלן – מידע חסוי). בית המשפט יהיה רשאי לעיין במידע החסוי אף שלא בנוכחות הנאשם ובא כוחו ובלי לגלות לו את תוכנו אלא אם התנגד הנאשם לעיון בחומר הנ"ל. התנגדות כאמור תיחשב כוויתור על בקשות הנאשם לעבודות שירות".
היו"ר דוד רותם
¶
לא. לא ביקשתי עבודות שירות, הורשעתי בדין ולא ביקשתי עבודות שירות, אין חוות דעת ממונה, אין חומר חסוי, אין מידע חסוי, אין שום דבר. השופט לא יכול לבקש שום דבר. זה המצב. אם אני באתי ואמרתי שאני לא רוצה עבודות שירות כי הממונה רוצה להעביר חומר חסוי שאני לא רוצה שתראה אותו כי אני יודע שאם תראה אותו, אתה שולח אותי לשבע שנים בבית סוהר ולא לשנתיים, לכן אל תראה אותו ושלח אותי לבית סוהר. לא הפרקליטות ולא השופט יכולים לראות את החומר אם הנאשם לא ביקש עבודות שירות.
ישי שרון
¶
אנחנו הצענו להבהיר שמדובר בהחלטה לצורך זה בלבד. הצענו להבהיר שזה לצורך החלטתו בדבר ההתאמה של הנאשם לעבודות שירות.
נעמה מנחמי
¶
בית המשפט רשאי להביא בחשבון לצורך החלטתו להתאמה בעבודות שירות כל מידע הנוגע לעניין שהובא בפניו לרבות חומר.
היו"ר דוד רותם
¶
אני אסביר לך מה הבעיה בזה. נכון ששופטים הם מקצועיים ולכן הם מסוגלים לשמוע עדות שמיעה ולהתעלם ממנה, וזה נכון שהם מסוגלים לעיין במידע חסוי ולהחליט בראש שזה לצורך זה בלבד, ומידע שנמצא בראש הוא בראש. כאשר אתה אומר לו לצורך זה בלבד, אתה הורדת עוד עץ ביערות לצורך הנייר עליו זה יודפס ולא עשית כלום. עזוב, אני לא רוצה לרמות אף אחד. לכן כתבנו "רשאי להביא בחשבון לצורך החלטתו בעניין התאמתו של הנאשם לביצוע עבודות שירות".
אני מתנגד לעיקרון שכותבים פעמיים.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא מסכים לכתוב פעמיים את אותו הדבר כשלא צריך. אתה יכול גם לבקש ממני להוסיף כאן את המשפט האומר לרבות מידע חסוי ואולם בית המשפט לא יעשה שימוש בחומר הזה אלא לצורך זה. אני יכול לכתוב את זה עוד ארבע פעמים באותו סעיף, אבל לא צריך. לצורך זה בלבד, לא צריך אותו. הוא מפריע לי ואני לא אוהב לרמות אף אחד. די לי בזה שאני כותב שבית המשפט רשאי להביא בחשבון לצורך החלטתו בעניין התאמתו של הנאשם לביצוע עבודות שירות כל מידע וכולי.
ישי שרון
¶
העניין הוא שאנחנו יוצרים כאן חיה חדשה במשפט הפלילי ואני מבין את הגישה הריאליסטית ואני מזדהה אתה.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה יותר מזה. אתה כותב לי את זה באותיות מודגשות. אתה מבין שבספר החוקים אין אותיות מודגשות.
היו"ר דוד רותם
¶
זה כתוב קודם לצורך החלטתו בעניין התאמתו של הנאשם ואני לא צריך להכניס את זה עוד פעם. כשאני מכניס את זה עוד פעם, אני פותח לו את הדלת. הוא מבין שהוא צריך לחשוב על זה גם בעניינים אחרים והמחוקק האידיוט הזה כתב לו שהוא לא יחשוב על זה כשהוא חושב על הדברים האלה.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה מבין שגם אם אני אכתוב את זה שבע פעמים, הנטייה הטבעית מתקיימת ואני רק מעודד את סקרנותו של השופט להתחיל לחשוב איפה הוא התכוון שהוא לא יחשוב על זה.
נעמה מנחמי
¶
אני אקריא את הסיפא כדי שלא יהיו בעיות בעניין.
"בית המשפט רשאי להביא בחשבון לצורך החלטתו בעניין התאמתו של הנאשם לביצוע עבודת שירות כל מידע הנוגע לעניין שהובא בפניו לרבות מידע חסוי".
אילת טל
¶
אותי זה מצחיק. המילה התאמה כאן שייכת יותר לחוות הדעת של הממונה. בית המשפט לא קובע אם הוא מתאים או לא אלא הוא קובע אם הוא ילך או לא.
היו"ר דוד רותם
¶
זה מפריע לך או לא מפריע לך? עזבי את הצחוק. אני מודיע לך ש-41 כרכים של דינים, תקראי את זה בשעות הפנאי שלך, אני מבטיח לך שאת תצחקי הרבה יותר.
נעמה מנחמי
¶
מאחר שזה רלוונטי, אני אקריא גם את ההצעה של משרד המשפטים מהבוקר כדי שנראה את זה במכלול. משרד המשפטים מבקש להוסיף את "הורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע חסוי עליו מבוססת חוות הדעת, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי חוות הדעת ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 26 לחוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א-2001 בשינויים המחויבים".
יוכי גנסין
¶
אני קוראת עברית. תרשו לי, אני אקרא מה שכתוב שם. "לבקשת הנאשם או בא כוחו, יורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע שעליו מבוססת חוות הדעת". לא כתוב איזה מידע.
יוכי גנסין
¶
"היה המידע שעליו מבוססת חוות הדעת מידע חסוי ומצא בית המשפט כי העניין שיש באי גילויו של מידע חסוי שהוצג לפניו כאמור בסעיף קטן (ב5) עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, לא יורה על עיון הנאשם במידע האמור, ויעביר לנאשם תמצית או פרטים של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן מבלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי החשוב האחר".
זה ברור מהרישא שזה המידע הלא חסוי?
היו"ר דוד רותם
¶
אנחנו נוסיף.
"לבקשת הנאשם או בא כוחו, יורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע שעליו מבוססת חוות הדעת, למעט מידע חסוי".
רביד דקל
¶
אדוני, אני מבקשת להשמיט את החלק הזה. זה מיותר. ברור מהסעיף כמו שהוא מנוסח שמדובר על הרישא של המידע שהוא אינו חסוי והחריג אחר כך, שבא בסוף שלו.
שי צרפתי
¶
לגבי התמצית, בסיפא, במקום "ויעביר", לכתוב "ויורה לממונה להעביר לנאשם". לא שבית המשפט יעביר אלא יורה לממונה להעביר לנאשם.
רביד דקל
¶
כיוון שהסעיף הזה מדבר על אפשרות לגלות מידע שאינו חסוי, ואחר כך הוא מתייחס למידע שהוא חסוי או שאפשר ליצור תמצית, עדיין נשארת האפשרות שבית משפט מורה על גילוי מידע שהוא חסוי בניגוד לאיזונים שקבועים בסעיף.
זה הסבר לשורה שאנחנו ביקשנו להוסיף.
רביד דקל
¶
מהסעיף הזה נוצרת אפשרות שבית משפט לא מקבל את האיזונים והוא חושב שהגנת הנאשם בנוסחת האיזון הזאת, האינטרס הציבורי האחר לא ייפגע אם הוא יורה לגלות מידע חסוי לנאשם.
היו"ר דוד רותם
¶
אתם תפנו לסעיף 26, אבל השופט החליט לתת את החומר, אתם תגישו עתירה לבית המשפט לענייני אסירים, שדן בעתירות אסירים? לא, אתם צריכים בית משפט מחוזי.
יוכי גנסין
¶
זה לא מוגדר כאן בהגדרות משום שסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר איננו מגדיר את בית המשפט כבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים כי התוספת לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים לא הכניסה את הדיון בעתירות אסירים בגדר עתירה מינהלית.
היו"ר דוד רותם
¶
אני אומר לכם מה אני מציע. "הורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע חסוי עליו מבוססת חוות הדעת, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי חוות הדעת".
היו"ר דוד רותם
¶
נגד גילוי המידע שבחוות הדעת. אתם כתבתם חוות הדעת. אני רק קורא. אני מציע שכאן תהיה הנקודה. אני לא מחיל את הוראות סעיף 26 כי אחרת מה שיקרה זה שצריך יהיה לנסח אותו מחדש.
נעמה מנחמי
¶
לתשומת הלב, סעיף 51ז, הפסקה בעבודת שירות, בסעיף (ג) הוספנו "גם באישור רופא". בסעיף 51ז מדובר על הפסקה בעבודת שירות. "עובד שירות לא ייעדה מעבודתו אלא באישור הממונה, רכז עבודות השירות או מפקח, ובמקרה בו נעדר מטעמים רפואיים – גם באישור רופא". כלומר, הממונה כן יוכל לתת אישור להיום אם אדם מתקשר כי הוא חולה.
בסעיף 51ט, הפסקה מינהלית של עבודת שירות, הוספתי "שהוסמך לכך על ידו" ולא שהוסמך על ידו. כלומר, שיהיה ברור שהסוהר הבכיר הוסמך לצורך השימוע ולא הוסמך באופן כללי.
היו"ר דוד רותם
¶
כשאת אומרת אנחנו מתנגדים, אני רוצה לדעת מי המתנגד. האם מדינת ישראל מתנגדת? האם משרד המשפטים מתנגד ולמשרד לביטחון פנים יש משהו אחר?
רביד דקל
¶
זאת הייתה ההצעה של הוועדה בדיון הקודם. עמדת משרד המשפטים היא שלא צריך לקבוע שהמשמע יהיה ממערך עבודות השירות שזה שיקול דעת. חשבתי שזה משהו שכבר הסכמנו עליו.
רביד דקל
¶
אני חושבת שזה צריך להיות במסגרת האמון המינימלי שנותנים בקומנסנס של מי שגם היום מסמיך את האנשים האלה וקובע שהם לא יהיו ממערך עבודות השירות.
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא צריך להיות. זה יכול להיות וזה לא יכול להיות, זה בכלל לא משנה כי היום הוא במערך עבודות השירות, מחר הוא עולה בדרגה והוא בתפקיד אחר, ואחרי חודשיים הוא חוזר בחזרה.
נעמה מנחמי
¶
לגבי סעיף (א1) היו שני נוסחים. הנוסח השני הוא של הייעוץ המשפטי לוועדה ואני חושבת שיש הסכמה גורפת לגביו משירות בתי הסוהר, מהסנגוריה, ממשרד המשפטים אלא אם כן מישהו יתנגד עכשיו.
היו"ר דוד רותם
¶
הם רק לא הודיעו לנו, אבל זה בסדר. יש כאן בעיה שכדאי שניקח אותה בחשבון. מכיוון שהפורום הפלילי סומך על יושב-ראש הוועדה, הוא לא הביע עמדה. זה בסדר. תזכרו גם את זה גם לעתיד.
יעל גויבסקי
¶
יחד עם זאת, אתמול לאחר שיחתך עם ראש הלשכה פנינו שוב לאחד מנציגי הפורום והוא שלח את הנייר שמונח כאן.
היו"ר דוד רותם
¶
כן, אני גם הגשתי בקשה ללשכה שירשמו אותי ביומן בתור מזכירה שצריכה להזכיר להם מה לעשות.
יעל גויבסקי
¶
זה לא תלוי רק בנו. אלה אנשים שעובדים. הייתה פגרה וכל אחד עם האילוצים שלו. אנחנו באמת ראינו לנכון כי זאת הצעת חוק מאוד חשובה.
נעמה מנחמי
¶
אם כן, נשאר הממונה. כמובן שהרעיון בסעיף הזה הוא שההחלטה הזאת צריכה להיות סבירה כמו כל החלטה. זה היה הרעיון להטיל את הנטל על הממונה.
סעיף 51י(א1). כמה הערות סמנטיות שהצביעה עליהן הסנגוריה.
"השופט או המותב שגזר את הדין ובהעדרו שופט או מותב אחר באותו בית משפט, רשאי לאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון טענותיו לגזור לנאשם עונש אחר אם הביא בפניו הממונה חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, לפיה בשל פגיעה שאירעה לעובד השירות לאחר שנגזר דינו, איבד עובד השירות את כושר העבודה שלו ונקבעה לו אי כשירות קבועה או ממושכת, או אם הובאה בפניו חוות דעת של הממונה המבוססת על חוות דעת של גורם מוסמך במשטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי או שירות בתי הסוהר המנוי בסעיף 51ב(ב1)(1) שלא היו בפני הממונה בעת קבלת החלטתו על פי הוראת סעיף 51ב(א)".
ישי שרון
¶
ברור שזה לא היה בפני בית המשפט. זאת חוות דעת שלא הייתה בפניכם. במובן הזה היא חדשה ולא במובן ההיסטורי.
היו"ר דוד רותם
¶
ולא בפני בית המשפט. "הובאה בפניו חוות דעת של הממונה המבוססת על חוות דעת של גורם מוסמך" שמשנה את המצב הקודם. אז מי נותן את חוות הדעת? הממונה.
היו"ר דוד רותם
¶
פונים לבית המשפט, בית המשפט צריך לקבל ממך חוות דעת. רשאי לראות את זה הסניגור. אם יש לך חומר חסוי, אתה לא רוצה להראות את זה לסניגור והוא ויתר על המשך עבודות השירות. בדיוק אותו הדבר. זה כאילו דיון מחדש בגזר הדין.
דניאל אקוקה
¶
כן, רק שאומרים חוות דעת, יכולים לחשוב שאני צריך להזמין אותו לראיון, לעשות לו עוד הפעם בדיקה ועוד פעם התאמה.
היו"ר דוד רותם
¶
בכללים, הרי הכל הולך לפי הכללים, שם תקבעו שאם חוות הדעת היא מאוחרת, אתה צריך או לא צריך. אני לא מתעסק עם זה.
יוכי גנסין
¶
הוא מתכוון למה שעשינו בסעיפים הקודמים, שבמקום שבית המשפט עוד לא החליט על יסוד חוות הדעת הזאת, הוא לא מתחיל לרצות את עבודות השירות או שהוא מפסיק. הוא לא כופה עלי לעבוד עבודות שירות במקום שהוא מסוכן. זאת אומרת, עד שבית המשפט מחליט על יסוד חוות הדעת הזאת.
היו"ר דוד רותם
¶
תקראי אותו.
"אם הביא בפניו הממונה חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר לפי בשל פגיעה שאירעה לעובד השירות לאחר שנגזר דינו".
יוכי גנסין
¶
לא בהכרח זה אחרי שהוא התחיל. אדוני הרי כתב את זה. זה מהיום שנקבע לריצוי. בגלל שיש חגים עכשיו, אמרו לו לא לבוא עכשיו אלא לבוא ב-22 באוקטובר.
יוכי גנסין
¶
כל מה שאנחנו אומרים זה שכמו שעשינו בכל יתר הסעיפים, שהוא לא יתחיל לרצות עד שבית המשפט לא יחליט.
היו"ר דוד רותם
¶
את לא מתפרצת? השאלה איך אנחנו עושים את זה. זאת אומרת, יש הגיון במה שאתם אומרים ואין הגיון במה שאתם אומרים, כי בסופו של דבר בואי נניח שהאיש צריך להתחיל לרצות. למה שתהיה הפסקה מינהלית? שיתחיל לעבוד.
יוכי גנסין
¶
לא. אספר לך סיפור. הסנגוריה דווקא מכירה את המקרה של אדם שכאשר נגזר דינו לעבודות שירות, לא היה מידע אודותיו לגבי זה שמחפשים אותו ביפו משפחות שרוצות לגמור אתו את החשבון, ואז הוא הוצב לעבודות השירות. ביום הראשון של עבודות השירות, אולי ביום הרביעי – זה היה בית חולים, צהלון או משהו כזה ביפו – ירו ובמקרה לא פגעו. אז המשטרה ביקשה מהממונה שיפסיק כי היא לא מסוגלת להגן עליו וגם על כל אלה שעובדים בבית החולים. אז התירו לו לשבת בבית. הוא ישב בבית ובסוף השבועיים שהוא ישב בבית, במרפסת, עוד פעם ירו עליו, ואז כבר הממונה לא ידע מה לעשות. בגלל שלא היה את הסעיף הזה, בעצם לא יכולנו לפנות לבית המשפט - זאת המטרה של התיקון הזה – שגזר את הדין ולומר לו שיש שינוי נסיבות. אם יהרגו אותו, אני כמובן אצטער צער רב, אבל מה שאותי מטריד הוא שכל עובדי השירות מסביב ייפגעו.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה לשאול שאלה אחרת. במקרה שאת מתארת, אחרי ארבעה ימים שלחו אותו ואמרו לו לשבת בבית. השבועיים האלה, עד שירו בו בפעם השנייה, מה היה דינם? הוא היה בחופש? זה נחשב לו כעבודות שירות?
יוכי גנסין
¶
זה בדיוק העניין. זאת המטרה של התיקון. אי אפשר היה לפי הנוסח הקודם להפסיק לו את עבודות השירות ומצד שני רציתי להגן גם עליו וגם על חיי הסובבים אותו.
היו"ר דוד רותם
¶
אין לי בעיה. אני רק מזהיר אתכם לפרוטוקול, וזה בטלוויזיה, שביום שאתם תודיעו לבן אדם שהוא מפסיק את עבודות השירות, אנחנו הולכים לבקש שישלחו אותך לכלא, מאותו יום והלאה אתם לא תראו אותו ולא תכניסו אותו לכלא. שיהיה לכם ברור ואל תבואו אחר כך ותאמרו שצריך לתקן. לא תראו אותו יותר. אדם כזה לא ייכנס לכלא. נקודה. לא תראו אותו יותר. תזכרו שאמרתי לכם את זה ואל תבואו אחר כך ותאמרו רגע, היינו צריכים לעשות אחרת. אם זה המצב, אתם לא תראו אותו יותר בחיים. אני רק צריך להתריע ולהזהיר.
היו"ר דוד רותם
¶
למה היום יש לו בעיה למצוא את כל אלה שנעלמים לו מעבודות השירות? כי הם יודעים שהם הולכים להיכנס לכלא, אז הם נעלמים לו. באים ליומיים ואחר כך לך תחפש אותם ארבע שנים.
דניאל אקוקה
¶
רובם המכריע של אלה שמנסים להשתמט נתפסים באופן מיידי. בוודאי שיש את משטרת ישראל, יש אותנו ויש שיתוף פעולה בינינו. זה חלק בלתי נפרד מהמשימה שלנו.
דניאל אקוקה
¶
חשוב לי לתת דוגמה שהייתה לא מזמן בתקשורת, של עובד שירות שהיה מארגוני הפשע אבל בסופו של דבר הגיע לעבודות שירות. קיבלנו מידע מספר פעמים שקיימת סכנת חיים לו ולסביבתו ואנחנו מיד הפסקנו לו את העבודה.
היו"ר דוד רותם
¶
אנחנו תכף נחזור לסעיף המסירה כי לא צריך אותו, כי האנשים האלה בדרך כלל אתם תופסים אותם תוך יומיים-שלושה, ולכן לשם מה צריך את חזקת המסירה הזאת?
רביד דקל
¶
המקרים האלה יחסית מועטים. אנחנו צריכים להחליט כאן איזה מחיר אנחנו מוכנים לשלם. האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר שהציבור בכללותו יסתכן בגלל שהאדם הזה מסתובב ברחוב ורודפים אחריו, או שאנחנו מוכנים לקחת את הסיכון שהאדם הזה לא יהיה במקום עבודת השירות ויכול להיות שהוא לא יגיע בסופו של דבר.
יוכי גנסין
¶
כשהוא יושב במרפסת ויורים בו, וזה היה הסיפור, הוא לוקח את הסיכון כשהוא יושב במרפסת ולא בבית.
היו"ר דוד רותם
¶
אבל את יודעת, הוא גם יכול ללכת לטייל ברחוב באותו זמן ואז יורים בו ברחוב והורגים שני ילדות.
יוכי גנסין
¶
כשהוא עובד עבודות שירות בצהלון, הטענה באותה תביעת נזיקין שתהיה נגד המדינה, היא איך הצבתם אותו במקום שיש אנשים תמימים וחפים מפשע כאשר ידעתם שרוצים לחסל אותו.
היו"ר דוד רותם
¶
וכשנתתם לו ללכת ברחוב וחיסלו אותו, תפצו גם את כל הציבור. עוד מעט ממילא תפצו את הציבור על עוברי עבירה שלא תתפסו.
נעמה מנחמי
¶
קודם כל, עניין סמנטי. בסוף הבאת המידע בפני בית המשפט תהיה בדרך הקבועה בסעיף 51ב(ב4) ו-(ב5), מאחר שגם ב-(ב4) הוספנו עכשיו.
אתה רוצה לנסות למצוא פתרון לתקופת הביניים? הרי תמיד אפשר לתת צו ביניים. בית המשפט תמיד יכול לתת צו בינתיים.
היו"ר דוד רותם
¶
אנחנו נכתוב כאן שבית המשפט יהיה רשאי להורות על הפסקה בעבודות השירות עד למתן החלטתו.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה חושב שהחיים הם פיקניק? החיים הם לא עבודה קלה אלא הם עבודה קשה. ברגע שהוגשה בקשה, תבקשו מהשופט צו.
היו"ר דוד רותם
¶
הוגשה בקשה כאמור בסעיף זה, יהיה רשאי בית המשפט להורות כי עבודות השירות תופסקנה עד למתן החלטה בתיק.
נעמה מנחמי
¶
עוד דבר אחד שגם הוא עניין סמנטי. לאור האורך של (א1), אני אפצל אותו ככל הנראה ל-(א) ו-(ב), הנושא של הרופא והנושא הביטחוני.
נעמה מנחמי
¶
היה עניין להבהיר את הנושא של ערעור לגבי סעיף (א1) למרות שזה ערעור רגיל, אבל לבקשת כל הגורמים עשינו כאן הבהרה שמדובר בערעור רגיל.
רביד דקל
¶
אני יכולה להסביר מה שהנחה אותנו. כמו שהוועדה ביקשה, התייעצתי עם מי שאחראית אצלנו על חוק המרשם הפלילי בתקנות השבים. במצב שבו הממונה נדרש לעיין בתיקים קבורים, זה לצורך חוות הדעת של ההשמה.
רביד דקל
¶
מכיוון שאדוני אמר באחד הדיונים הקודמים שלצורך ההשמה של עבודות שירות שהאדם לא ילך לבית אבות אלא ילך לבית ספר, הוא מוכן שהוא יתרשם מחומרים יותר רחבים מאשר אלה שמנויים בסעיפים הקטנים (א) עד (ו).
רביד דקל
¶
נכון. לצורך העניין הזה, אנחנו חשבנו שמעמדו צריך להיות מושווה למעמדו של קצין מבחן שגם הוא מנוי בתוספת השלישית שהוא נותן חוות דעת.
היו"ר דוד רותם
¶
אולי תכניסו כאן גם סעיף שמדבר על קטעי רכילות בעיתון? תיק משטרה שנסגר מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור, מבחינתי זאת רכילות עיתונאית ושום דבר מעבר לזה. אם יש בתיק הזה משהו, לא יכול להיות שסגרו אותו מחוסר עניין לציבור. אם אין לציבור עניין בזה, גם לממונה אין עניין בזה. אם יש בזה עניין לציבור, תגישו כתב אישום. אם המשטרה החליטה שאין ראיות, אז מה צריך לראות הממונה? זה לא אני בכלל. אני לא מבין מה הוא רואה שם. הוא רואה שמישהו הלך למשטרה, אמר שדודו רותם גנב, בדקה את זה המשטרה ואמרה שלא מצאה כלום.
רביד דקל
¶
אני רוצה לומר לאדוני מתי יש כן רלוונטיות לתיקים סגורים ואנחנו דיברנו על זה באחת הישיבות הקודמות. למשל, מי שנחשד בעבירות מין ומהתיקים הסגורים שהמשטרה לא הצליחה לברר, זה דבר שאני חושבת שגם הפרקליטות תסכים אתי שזה נותן איזושהי אינדיקציה לגבי מועדות לפגיעות מיניות כאלה ואחרות.
היו"ר דוד רותם
¶
זה רק אומר דבר אחד, שיש 12 נשים שמאוהבות בי ומכיוון שאני לא הסתכלתי עליהן בחיוך מתאים, הן הגישו נגדי תלונה. בדקה את זה המשטרה והחליטה שאין שם כלום. זה שהגישו נגדי תלונות, לא אומר עוד כלום כי אני סומך על משטרת ישראל ואני סומך על הפרקליטות שאם יש משהו, מכיוון שהם רוצים להגן על הציבור, הם מגישים כתבי אישום.
רביד דקל
¶
עם כל הכבוד אדוני, זאת הסתכלות קצת פשטנית לעשות חלוקה כל כך דיכוטומית ולומר שברגע שיש עניין לציבור, זה כך. העניין לציבור זה משהו שהוא מאוד ווקסטילי ויש מצבים בהם אתה סוגר מחוסר עניין לציבור כי המתלוננת בסופו של דבר החליטה שהיא לא מוכנה להעיד או שמדובר בקטין שההעדה שלו מעלה סיכון מבחינה נפשית. כל מיני דברים מהסוג הזה. אני חושבת שלפחות לגבי הדברים האלה, זה יכול לתת אינדיקציה טובה האם אתה רוצה לשלוח את האיש הזה לסוג עבודות שירות שמהתיקים הסגורים שלו אתה יכול לדעת שאם אתה תשלח אותו לשם, אתה באופן ודאי, ברמת ודאות כזאת או אחרת, אתה מסכן איזושהי אוכלוסייה של הציבור או לא. לא לאפשר לו לראות את התיקים הסגורים, אני חושבת אדוני שזאת טעות.
ישי שרון
¶
אני רק רוצה להעיר שזה חוסר אשמה וחוסר עניין לציבור ולא חוסר ראיות. לפי מה שהבנתי מהסעיפים.
יוכי גנסין
¶
יש הבדל בין מחיקה לבין סגירה. מחיקה היא מחיקה, ואז באמת מדובר בחוסר אשמה אבל כאשר זה חוסר עניין לציבור, וזה מה ששאל היושב-ראש, אם אני החלטתי לסגור את התיק כי האיש חולה סרטן, זה משהו אחר.
ישי שרון
¶
אז סגירת תיק, זה חוסר עניין. לא מוזכר כאן המושג חוסר ראיות בסעיפים האלה. לא מדובר על המקרים של חוסר ראיות אלא מדובר על המקרים של חוסר עניין לציבור.
היו"ר דוד רותם
¶
על מה אתם מדברים? אתה מדבר עכשיו על ההסתייגות? יגיש שר המשפטים הסתייגות והיא תעלה לדיון במליאה, או שהוא ישכנע או שאני אשכנע.
דניאל אקוקה
¶
יש כאן כמה שינויים שלא נעשו כמו שמופיע שר המסחר התעשייה והתעסוקה וצריך לתקן אותם. למשל, סעיף 51יב. יש מספר מקומות שביקשנו להכניס שם גם את הרכז וגם את המפקח.
רביד דקל
¶
עברתי על התיקונים שלך, ומה שחשבתי שהוא נכון, הכנסתי, ומה שלא, יש שם כל מיני הסמכות שאתה מבקש לתת לרכז, שזה לא ראוי ואני לא רוצה זאת.
היו"ר דוד רותם
¶
רבותיי, אני יכול להצביע על החוק?
ה צ ב ע ה
חוק העונשין (תיקון מס' 101) (נשיאת מאסר בעבודת שירות) – אושר פה אחד
החוק עובר לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכם. שנה טובה ואני מאחל לכם שבמסגרת השנה הבאה יהיו לכם הרבה עבודות שירות.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30