PAGE
34
ועדת הכלכלה

19.10.2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 83

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני א' בחשוון התש"ע (19 באוקטובר 2009) בשעה 10:00

הצעת חוק פיצוי וסיוע לנוסעים עקב עיכוב או דחייה בטיסה, התשס"ט-2009 של

חה"כ אחמד טיבי, חה"כ אברהים צרצור, חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ מסעוד גנאים.

(פ/1374)

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

מיכאל בן ארי

אחמד טיבי

שלי יחימוביץ

חמד עמאר

כרמל שאמה

נחמן שי

עו"ד רון חלפון – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור – מנהל מחלקת כלכלת תחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי בן חור – מנהל אגף יחסים בינלאומיים, רשות תעופה אזרחית, משרד התחבורה והבטיחות

בדרכים

עו"ד איילת דיסקין – לשכה משפטית, רשות שדות התעופה

עו"ד אלי ליפשיץ – לשכה משפטית, משרד התיירות

עו"ד יערה למברגר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד חנה טירי – לשכה משפטית, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

ליאור יבור – סמנכ"ל מבצעים, חברת אל-על

עומר שלו – יועץ משפטי ומזכיר החברה, חברת אל-על

עו"ד אוהד רוזנר – לשכה משפטית, חברת אל-על

עו"ד אהוד שבתאי – יועץ משפטי ומזכיר החברה, חברת ארקיע

עו"ד גידי ארנון – עו"ד ומזכיר החברה, חברת ישראייר

עופר גרין – מנכ"ל חברת ישראייר

קובי זוסמן – מנהלת יאט"א ישראל

יוסי פתאל – מנכ"ל התאחדות סוכנויות הנסיעות

עו"ד אינה צוקרמן – יועצת משפטית, המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד יורם ארן – יועץ לרשות ההסתדרות לצרכנות

עו"ד ורד וייץ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה

אלי יריב – נציג ההסתדרות החדשה בכנסת

אתי בנדלר; איתי עצמון

לאה ורון

שרון רפאלי
הצעת חוק פיצוי וסיוע לנוסעים עקב עיכוב או דחייה בטיסה, התשס"ט-2009
של חה"כ אחמד טיבי, חה"כ אברהים צרצור, חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ מסעוד גנאים.

(פ/1374)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את דיוני ועדת הכלכלה בהצעת חוק פיצוי וסיוע לנוסעים עקב עיכוב או דחייה בטיסה, התשס"ט-2009, של חבר הכנסת אחמד טיבי.

ככלל, צרכני תעופה מצויים בעמדת נחיתות מול חברות התעופה מבחינת ההגנה על זכויותיהם. לכן זוהי הצעת חוק צרכנית מהמעלה הראשונה המגִנה על ציבור המשתמשים בשירותי התעופה אשר שמים את מבטחם בלוח הזמנים של הטיסות בענפי התעופה והתיירות. טיסות המתאחרות או אף מתבטלות אינן תופעות שכיחות, ויש להתמודד עם בעיה זו באמצעות חקיקה מתאימה.

הצעת החוק מתכוונת להסדיר את המעמד של נוסעים בתחבורה האווירית מול מפעילי הטיסות, במיוחד במקרים שאינם קיצוניים אלא באיחורים אשר נחשבו עד היום "סבירים". הצעת החוק עוסקת בעיקר בניסיון להקנות מעמד לנוסעים מול מפעילי הטיסות, ואף ליצור מצב שבו הנוסע יידע את זכויותיו, והחברות המפעילות יידעו את זכויות הנוסעים ואת המחויבות שלהן כלפיו.

הצעת החוק היא העתק מדויק של דירקטיבה שהתקבלה בפרלמנט האירופי בשנת 2005 ומייבאת את הסטנדרטים שהתקבלו באירופה, לארץ.

הוראות החוק יחולו לגבי הנוסעים של כלל חברות התעופה ומפעילי הטיסות המפעילים טיסות מישראל. וכן לגבי נוסעי כלל הטיסות, למעט נוסעים שהתנדבו לוותר על מקומם בטיסה לטובת קבלת פיצוי.


מטרת הצעת החוק היא לעגן בחקיקה ראשית את הסוגיות האלה:

1. התנאים שבהם מותר למפעיל טיסה לסרב להעלות נוסע לטיסה, והפיצוי והסיוע שיינתנו לנוסע בשל כך (סעיף 3 בהצעת החוק).

2. הפיצוי והסיוע שיינתנו לנוסע שטיסתו בוטלה (סעיף 4 בהצעת החוק).

3. הסיוע שיינתן לנוסע שטיסתו מתעכבת (סעיף 5 בהצעת החוק).

בדקתי ומצאתי כי הצעת החוק הונחה כבר פעמיים על שולחנה של הכנסת, וועדה זו דנה והעמיקה בסעיפי החוק במספר ישיבות שהתקיימו במליאתה בשנת 2008. לכן מיד לאחר שחבר הכנסת טיבי יציג את עמדתו אבקש להגיע להקראה של סעיפי החוק עם התיקונים שהתקבלו בכנסת הקודמת לאחר דיוני הוועדה עם כל משרדי הממשלה, ארגוני הצרכנים והחברות המפעילות שירותי תעופה.


הצעת החוק שבה אנחנו דנים הבוקר עברה בקריאה הטרומית ב-8 ביולי 2009. מדובר בהצעת חוק הזהה במהותה להצעת חוק שוועדת הכלכלה החלה בכנסת ה-17 בהכנתה, וקיימה בה ארבעה דיונים. מאחר שהוועדה לא הספיקה להעבירה לקריאה ראשונה לא הוחל עליה דין רציפות. המציע, חבר הכנסת טיבי, הניח את ההצעה מחדש בכנסת זו, הכנסת ה-18, ואנחנו מתחילים להכין אותה הבוקר לקריאה הראשונה.

אני מבקש מחבר הכנסת טיבי להציג בקצרה את ההצעה שלו, ולאחר מכן נשמע את החברות וכן את ההסתדרות שמעוניינת להביע עמדה. אני לא מבטיח שנתחיל בהקראה היום, תלוי בכמות הדוברים שמבקשים להביע את עמדותיהם. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. היטבת בהקדמה לתאר את רוח החוק ומהותו. מדובר בהצעת חוק שהיא אימוץ של התקינה האירופית. זה שש שנים יש חוק עיכוב פיצוי באירופה. מאז שהחוק הזה קיים חברות התעופה מתחרות בשיעורי דיוק. בשיווק של חברות התעופה הן כותבות למשל: British airways – 87% דיוק, Air France – 84% דיוק. אני לא מתחייב על המספרים, אבל זה הפך להיות תחום תחרות של חברות התעופה באירופה. מי שנהנה בסופו של דבר מזה זה הצרכן.

זכותו של הצרכן במדינת ישראל ליהנות מדיוק ומשירות טוב יותר של חברות התעופה. המחזות שאנחנו רואים מדי פעם בשדה התעופה בן גוריון, כאשר שעות על גבי שעות נוסעים שמתכננים חופשה מתעכבים בשדה התעופה, בעיקר בטיסות שכר בלי שמישהו ייתן את הדין על כך, אמורים להיפסק.

אני קיבלתי המון פניות בקדנציה הקודמת, גם המחזות האלה עשו את שלהם. החוק בזמנו אכן התקדם מאוד, והיה על סף הצבעה לקריאה ראשונה, אבל התערבותו של יושב ראש מפלגת העבודה שהפילה את הממשלה, גרמה להפלת החוק בטרם עת.

זה היה בסוף הכהונה ממש, בתחילת מושב החורף הקודם.

בדיוק.

התקדמנו והגענו להרבה הבנות. למען ההגינות אני גם התחייבתי, אדוני, לתאם את זה עם נציגי הממשלה ועם משרד התחבורה- -

שמעתי את דבריך במליאה.

כך היה אז, וכך יהיה גם השנה. המטרה שלנו היא להגיע אל קו הגמר, ואני מקווה שנעשה את זה מהר וננצל את ההבנות שהיו אז בוועדה. תודה, אדוני.

תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. זכות הדיבור ליועצת המשפטית של הוועדה, אתי בנדלר. הערות לגבי ההערות שכבר נשמעו. אנחנו לא היינו פה בכנסת ה-17, לא חבר הכנסת בן ארי, לא חבר הכנסת עמאר, לא חבר הכנסת שאמה ולא אני. אנחנו לא בקיאים בתיקונים ובמה היה קודם, וכדומה. האם מבחינה משפטית וגם באשר להבנה, תוכלי לתקצר כשנגיע להקראה מה היה קודם.

אני אתייחס לכך בקצרה. אכן נערכו מספר דיונים, אבל הוועדה הספיקה לדון רק בסעיף 1 מכלל הסעיפים, ואפילו לגבי סעיף 1 הדן בהגדרות נשארו מספר שאלות פתוחות.

ההצעה מעוררת קשיים בכל מיני כיוונים. היו דיונים כלליים בקשר לסוגיות המופיעות בסעיפים אחרים, אך לא התקבלו החלטות.

אנחנו בלאו הכי מתחילים מחדש את ההקראה.

נכון.

לכן לא כבולים כאן לשום הסכמות או לקביעות שנעשו כאן בכנסת הקודמת, לא רק מכיוון שהצעת החוק לא הוגשה לקריאה ראשונה ולא ננקטו ההליכים לפי חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, אלא משום שהרבה מאוד סוגיות נשארו פתוחות והוחלט שנדון בהן בהמשך. לכן היה לי חשוב להקדים ולומר את הדברים האלה לפני שנציגים אחרים מדברים, כי הגיעו אליי טלפונים שונים שמתייחסים לדיונים שנעשו קודם, ונשאלה השאלה למה הצעת החוק הזאת סוטה מהסכמות שנעשו כביכול בכנסת הקודמת. אז מובן שזה לא מחייב, והכול נפתח מחדש, הוועדה תדון ותקבל החלטות ככל שתחליט.

תודה רבה. עורכת הדין איילת דיסקין, בבקשה.

אני מתייחסת לנוסח האחרון שנמצא בפני הוועדה מכיוון שבכל זאת שינויים נערכו, וזה הנוסח שמונח היום לפנינו.


לרשות שדות התעופה יש התייחסות ספציפית לסעיף מסוים- -

אני אחזור על מה שאמרתי קודם: חברי הכנסת, כולל אני, לא היינו פה בכנסת הקודמת. ודאי שאנחנו חייבים להתחיל מההתחלה גם לפי התקנון, אבל אני מדבר גם על ההערות הכלליות שלכם להצעת החוק. אני מבקש בקצרה לומר מהן ההערות הכלליות להצעת החוק, כפי שהיא מונחת. הערות ספציפיות על סעיפים מסוימים בחוק נשמע תוך כדי הקראה.

אני מציעה שנציגי משרד התחבורה- -

הם לא ביקשו לדבר.

הייתה לי הערה ספציפית רק לסעיף מסוים, אז אם אדוני רוצה שנציג את הדברים רק שנגיע להצעת החוק עצמה נעשה זאת.

תודה. קובי זוסמן מארגון חברות התעופה. בבקשה.

אני מייצג את מנכ"ל ITTA, ארגון התעופה העולמי. אני מייצג למעלה מ-93% מחברות התעופה הסדירות בעולם. חלק מחברי בחברות הישראליות שייכים לארגון וגם כל החברות האירופיות, האמריקניות והאסיאתיות שנוחתות בנתב"ג גם כן שייכות לארגון ITTA.

התעופה נמצאת במשבר חריף. זאת כבר לא הפעם הראשונה שאני אומר את המשפט הזה בוועדת הכלכלה, אבל זאת האמת הצרופה. ב-2009 חברות התעופה צפויות להפסיד למעלה מ-11 מיליארד דולר. המכה הזאת לא פוסחת על אף חברה שפועלת בישראל. אנחנו גם פועלים כמסלקות של חברות התעופה, ואנחנו רואים באופן עקבי למעלה שנה ירידה של כ-50% בהכנסות של חברות התעופה שפועלות בישראל, החברות הישראליות והזרות כאחד, גם בתחום המטענים שזאת שוקת שבורה וגם בתחום הנוסעים. כמובן, המשמעות של זה היא צמצום פעילות, ביטול קווים, בהרבה מאוד מקרים גם פשיטות רגל של חברות תעופה. התקופה היא קשה מאוד עבור חברות התעופה.

אתה יודע שההתחלה היא בכל מקרה לא מידית, היא לא מדברת בכלל על 2009. לתאריך התחילה ודאי ייקח זמן. זה כתוב כאן, חבר הכנסת טיבי? הוא מדבר על 2009, ואנחנו כולנו מקווים שאנחנו במגמה של שיפור, כולל בתחום התעופה.

בכנות אנחנו לא רואים עדיין את השיפור הזה בתחום התעופה.

- - - עם הערכה לא מדברת על שיפור.

בנורמות הפעילות של חברות התעופה הסדירות, ולא חברות השכר, שהתייחס אליהן חבר הכנסת טיבי, כבר היום יש להן נהלים מאוד ברורים איך לפצות ולטפל בנוסעים בטיסות מעוכבות או נדחות. יש לנו הרבה מאוד ניסיון בנושא של תקנות כאלה או חוקים שמנסים להחיל אותם- -

איך באמת עובד הפיצוי שאמרת עכשיו? אמרת משפט מעניין, שכבר היום יש כבר מנגנון.

לכל חברה יש מנגנונים פנימיים- -

זאת פנייה יזומה של המתלונן? הוא צריך לפנות אליכם?

לא בהכרח. חברות התעופה יודעות יפה מאוד לפתוח ספר נהלים ולראות טיסה שנדחית במספר שעות מסוים, הפיצוי והסיוע שהנוסע נזקק להם. הנהלים מאוד ברורים. אני בטוח שהחברים שלי בחברות הישראליות יוכלו לתת לך הרבה מאוד אינפורמציה. זה נוהל קבוע.

זה נוהל, אין תקנה של משרד התחבורה או משהו רגולטיבי.

יש.

יש? בסדר. בחלק יש.

יש לנו הרבה מאוד ניסיון בנושא התקנות בהרבה מאוד שווקים בעולם- -

הם מדברים רק על תקנות שמתייחסות ל-over-booking, שלא חל, אגב, בטיסות שכר.

חוק התובלה האווירית.

אם הכול כל כך טוב אנחנו נשאל מדוע האירופים חשבו שזה פחות טוב, ואז תיקנו תקנה שכזאת. אגב, אני רואה שגם חבר הכנסת לייבוביץ' הגיש את ההצעה הזאת וגם אתה, חבר הכנסת טיבי, בכנסת הקודמת.

- - -

כן, אמרנו.

בכל מקרה, אין לחברות התעופה שום עניין לא לסייע לנוסעים. הרי הנוסעים הם הלקוחות של חברות התעופה. יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון שהחוק כזה צריך להיות פשוט וקל ליישום, ולא נראה לי שבנוסח הקיים הוא כזה. בהרבה מאוד מדינות בעולם כשהוא לא קל ליישום נוצרות הרבה מאוד סתירות והרבה מאוד קונפליקטים, ובסופו של דבר הנוסע שכביכול החוק בא להגן עליו – שכרו לא נראה. יש מדינות שכבר החילו חוקים כאלה, אז לכן חשוב שהחוק הזה יעמוד בהרמוניזציה עם חוקים אחרים בשביל הפשטות התפעולית שלו. יש פה אלמנט מאוד חשוב בהצעה הנוכחית שלא לוקחת בחשבון מגבלות ומאפיינים שהם מאוד טיפוסיים וייחודיים לשוק הישראלי. די שאגיד שכשעובדים בשדה התעופה פותחים בשביתה מה חברת התעופה יכולה לעשות בעניין הזה?

דנו בזה בפעם הקודמת, וזה נלקח בחשבון. יש פורס מז'ור שאנחנו מוכנים להחריג.

מזג אויר ושביתה זה פורס מז'ור. אגב, שביתה זה לא פורס מז'ור, בעיניי. זה בעיני המתבונן.

- - -

מזג אויר זה פורס מז'ור, שביתה היא ממש לא פורס מז'ור.

- - -

אנחנו עוברים לוויכוח אחר לגמרי, מהו פורס מז'ור.

החוק מתייחס לביטול.

גם לעיכוב.

אני קיבלתי מכתב מההסתדרות החדשה בעניין הזה, וקיבלנו את עמדתה של ההסתדרות החדשה במכתב מאוד מנומק. אנחנו תכף נשמע את העמדה שלהם.

לא קיבלנו.

המכתב היה רק אליי?

אנחנו ביקשנו להעביר- -

אכן, המכתב יועד ליושב ראש הוועדה ולחבר הכנסת טיבי. אני מבקש לצלם אותו יותר מאוחר ולהפיץ אותו לחברי הוועדה. הוא לא סודי.

רציתי לומר לסיום שיש מאפיינים ייחודיים לשוק הישראלי ולתרבות הפעילות בשדה התעופה, והחוק לא לוקח בחשבון את המרכיבים האלה, כגון נושאים של תעבורה אווירית או את התלות במונופול, למעשה.

אציין בנוסף שבאיחוד האירופי הבינו שיש פה בעייתיות בחוק אפילו בוורסיה האירופית. לשאלתך, היושב ראש, זמן היישום היה מאוד ארוך כי זה לא פשוט להחיל תקנה כזאת על חברות תעופה.

כמה זמן, אתה יודע?

מהרגע שהחוק התבסס עברו 12 חודשים עד אשר הוא יושם בפועל.

מה אתה מציע, חבר הכנסת טיבי?

לגבי זמן היישום אנחנו נקיים דיון והידברות.

זה גם פה, אגב. חבר הכנסת טיבי ודאי העביר הרבה יותר חוקים ממני מתוקף העובדה שהוא בבית הזה משנת 99'. תמיד יש סעיף של תחילת החוק, ועל-פי רוב, אין תחילה מיידית, אלא אם כן זאת תקנה. ברור שזמן ההיערכות שלכם צריך להיות קיים. נדון על התאריך.

תודה רבה.

חבר הכנסת שאמה, בבקשה.

הנושא של שוק התעופה והתיירות מול הצרכן הוא נושא מאוד בעייתי החל מהפרסומים שמזמינים את הצרכן לרכוש שירותי תיירות, וזה הלך והתגבר עם התפתחות אתרי האינטרנט. מצד אחד יש לספקי השירותים באינטרנט יותר זמינות וגמישות בהצגת מידע רלוונטי, מהימן ונכון, ומצד שני גם הרבה יותר קל לפתות ולהטעות.

לי יצא גם באופן אישי ליפול למלכודת של אתר אינטרנט, פשוט הפכתי להיות שבוי שלהם. העברתי כרטיס אשראי להזמנה, ואז לא ידעתי אם אני יכול לרכוש את הכרטיס, מתי המטוס יוצא – אין כללים ברורים- -

אני לא רוצה לעשות פה פרסום לסוכני הנסיעות, אבל אני מאוד שמרן בעניין הזה. אני עדיין משתמש- -

אני מספר לך סיפור אישי.

אני מבין.

אחרי שמשפחתי ואני עלינו על המטוס ובילינו בנופשון בארץ שכנראה אליה לא נוסעים עוד- -

אוי ואבוי. אני מקווה שיש קשרים דיפלומטיים.

לא, אני מתכוון לטורקיה.

הטיסה הייתה אמורה לצאת ב-12:00 בלילה, ונתקענו בשדה התעופה. היינו זוג עם שלושה ילדים, ואז אמרו לנו שהטיסה נדחית בשעה. שעה זה נחמד, אבל מי שמכיר את הדיוטי-פרי באנטליה יודע שצריך תקציב מדינה כדי לשהות שם; סנדביץ' עולה כמה עשרות שקלים ושתייה גם עולה. משעה לשעה – היינו שם למעלה מ-12 שעות. היו שם גם מבוגרים וגם תינוקות שלא היו להם טיטולים ואנשים שלא נשאר להם כסף לקנות שתייה. כי אף אחד לא דאג. חברת התעופה נעלמה, לא היה נציג שאפשר היה לדבר איתו, למעט קשר לקראת הבוקר עם הקונסול, שרק אז מישהו התייחס, כלאו אותנו במין בועת זכוכית באחד החדרים כי חלק מהנוסעים – מה לעשות – התחילו להשתולל. חלק קיבלו את זה בסבלנות ובהבנה עד כמה שאפשר, וחלק ממש איבדו את הסבלנות.

אני חייב להגיד שזה עשה נזק לתדמית של מדינת ישראל כי אמרו, תראו איך הישראלים מתנהגים, ואף אחד לא הבין מה עבר עליהם. זאת הייתה שהייה של למעלה מ-12 שעות בנמל היוצאים בשדה התעופה באנטליה כשילדים בוכים ורעבים כל הזמן – זה לא שהחזירו אותנו לבית מלון. כל הזמן זה היה שעה ועוד שעה, ואמרו כל הזמן, המטוס שמגיע לכאן הוא שלכם. הצעת החוק הזאת, שאני עוד לא בקי בכל פרטיה ובהקראה אתייחס לכל פרט – אבל בתפיסה מישהו צריך לעשות סדר בבלגן הזה. זה לא יכול להישאר כך. נימוקים שנשמעו פה על מצב ענף התעופה לא מחזיקים מים מבחינתי בנושא הזה, כי הנושא פרוץ לגמרי. ראשית הנוסעים לא יודעים מה זכויותיהם באמת. אני כמשפטן וכאדם שעוקב אחרי מה שקורה במדינה לא ידעתי להגיד מה הזכויות שלי אף על פי שידעתי שמשהו לא סביר קורה. עובדה שעד היום לא תבעתי.

מתי היה המקרה הזה?

לפני שנה וחצי.

בכל מקרה זה נשמע כהצעת חוק שולית, אבל היא מאוד משמעותית. הציבור מחכה לזה, ואני יודע שגם במהלך הקדנציה הקצרה שלי בכנסת קיבלתי, לפי זיכרוני, לפחות שתי פניות. פנייה אחת שאני זוכר בבירור ולא ידעתי מה להשיב עליה כמחוקק היא שאדם קנה חבילת נופש בידיעה שהוא יוצא ביום חמישי בבוקר. כשנושאים בחמישי וחוזרים ביום ראשון זה מאוד משמעותי. הוא שילם, התארגן, סידר את הלו"ז שלו בהתאם, הודיע לכולם, כבר התחיל להתכונן נפשית להנאה ולתענוג, ואז ביום רביעי בבוקר מודיעים לו מראש שהטיסה שלו נדחית ליום חמישי בערב. המשמעות היא ברורה. האמת היא שבלי לדעת את פרטי החוק, אם להתייחס למקרה הזה, הוא פנה אליי ושאל אותי מה לעשות, ואמרתי שאני לא יודע. אמרתי לו שלדעתי, על פי החוק מותר להם, אבל אני לא יודע מה זכויותיך.

זאת טיסת שכר, לא טיסה סדירה.

כן, טיסת שכר. אבל זה עדיין מראה על מצב פרוץ שהמחוקק צריך לתת עליו את הדעת. כמובן, אנחנו לא רוצים לסגור את חברות התעופה.

אין על זה ויכוח.

החוק מתייחס גם למקרה שלך.

נכון, אז אמרתי.

ייקח כמה חודשים עד התחילה.

מטוסים הרי לא פועלים רק במדינת ישראל. הם פועלים בכל העולם, נוחתים וממריאים, ובכל העולם עולים עליהם אנשים. כולם עומדים באותם אילוצים, ואין סיבה שישראל תהיה שונה מהעולם המתקדם שאליו אנחנו לא רק רוצים להשתייך, אלא שייכים כבר לפי הגדרות אובייקטיביות. אנחנו מדינה מפותחת ולא מתפתחת.

אגב, איך זה בארצות-הברית?

אם מישהו מרשות שדות התעופה או מחברות התעופה או מגורמים אחרים שחושבים שהחוק הזה פוגע בהם, שיגידו איך חברות תעופה אחרות מסתדרות או לא מסתדרות עם זה בחו"ל. תודה רבה.

תודה רבה לך. אני רוצה לדעת מה עמדת משרד התחבורה, והאם אתה יודע מה קורה בארצות-הברית.

אני מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה. על פני הדברים משרד התחבורה תומך מאוד בהצעת החוק. יש מקרים שלא מטופלים על-ידי החוק. יש כל מיני תצורות חדשות של טיסות שכר, של code-sharing שהחוק לא בהכרח תופס. זאת עבודה שצריך להיכנס לעומק החוק - -

- - - בפירוש כן תופס, למה לא?

- - -

תצורות מסוימות של טיסות שכר. אני יכול להסביר, אבל עוד לא הגענו לסוגיות הספציפיות.

נכון.

ייתכן שהחוק בנוסח הזה מטיל נטל קצת כבד מדי על חברות התעופה. אנחנו נבקש להוריד קצת את הסף, אבל בסופו של יום צריך בהחלט להסדיר את הנושא הזה. זאת תהיה המטרה. כשנגיע להערות יותר פרטניות יש מתווה מוצע.

תודה. ליאור יבור, סמנכ"ל אל-על, בבקשה.

אנחנו מלווים את הצעת החוק בכל הסיבובים הרשומים שבה. קיימת שונות מהותית בין הצעדים שאליהם הגענו טרם פיזור הכנסת לבין ההצעה הנוכחית, וזה דורש דיון מלא. אין ספק, לצרכן מגיע שירות טוב, והוא צריך את זה.


אני רוצה להתייחס למספר עניינים. משרד התחבורה מקדם את הסכם השמים הפתוחים עם אירופה, הסכם שלפחות למיטב ידיעתנו- -

אחרי כמה שנים שהוא בלם את זה.

לא.

מה קורה, איפה השמים הפתוחים? השמים הפתוחים הם על סדר יום עכשיו, אבל הם לא היו על סדר היום לפני כמה חודשים.

זה צריך לדבר עם משרד התחבורה. זה מתקדם בקצב מאוד מהיר משנת 2006. נחתם ההסכם ההוריזונטלי, ובדרך יש ההסכם האופקי שהופך את זה להסכם מלא ויחולו כאן אותם דברים שחלים באירופה. זה דבר אחד שצריך לרחף ממעל ויכול להיות שלא נכון להמשיך לקיים את הדיונים האלה עד שלא נדע מה הסטטוס ואיפה עומד הסכם השמים הפתוחים עם אירופה.

בהצעה חייבת להיות הפרדה בין טיסות שכר לבין טיסות סדירות. אלה שני עולמות שונים, לא ניתן לחבר אותם יחד. קיימת סתירה מובנית בתוך הצעת החוק עם הסדרים וחוקים אחרים שקיימים במדינת ישראל. לדוגמה, תקנות רישום יתר, אבל זה סותר עוד מספר הסדרים, וודאי הסדרים קיימים בחו"ל, כי על אותו נוסע חלים שני הסדרים של יעדים מסוימים, וההצעה לא חיה איתם בשלום.


בהצעה צריכה להיות התייחסות לכוח עליון והבהרה מה זה כוח עליון. המיקום של מדינת ישראל בגלובוס מחייב התאמה של המרחקים והזמנים. גם בזה עסקנו בפעם שעברה, ואנחנו חייבים לעסוק בזה. אנחנו מתנגדים נחרצות להכללה של ההסדר כהסדר פלילי. זה צריך להישאר בתחום האזרחי ולא נכון להכניס אותו לעולם הפלילי. לא ברורה התחולה שלו על חברות זרות ולא ברורים הכללים של עיכוב לטיסה.


שני דברים שעלו פה בדיונים הקודמים: בארצות-הברית אין הסדרים מהסוג הזה; רק האירופאים קבעו הסדר מהסוג הזה. הדיוק המבצעי של אל-על נכון לחברות הישראליות כולן, הוא מהגבוהים באירופה – למעלה מ-80% ושל אל-על עצמה – 84%.

תודה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני קראתי את הצעת החוק. הגיע הזמן לחוקק חוק כזה, תושבי המדינה אוהבים לטייל עם משפחותיהם, וכשאנחנו מטיילים עם הילדים שלנו אנחנו רואים זה בשדה התעופה איך מתעכבים שעות. אבל אנחנו צריכים לבדוק האם החוק הזה בא לתת את הטוב ביותר לצרכן, לאזרח, ואם חברות התעופה יכולות לעמוד בזה, וזה ישים.

אני קראתי את החוק, ואני לא רוצה להיכנס לסעיפים, אבל אין גם התייחסות להבדל בין ביטול לבין עיכוב. קראתי את סעיף 3 בעניין ההטבות שניתנות לנוסע: שתי שיחות טלפון, הודעת פקסימיליה – יש כאן סעיפים בחוק שצריכים להיכנס אליהם- -

מדובר על הפיצוי.

בקריאה ניכנס לזה ונגיע לטוב ביותר למען הצרכן. הגיע הזמן לחוקק חוק כזה במדינת ישראל.

עורכת הדין חנה טירי, הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת.

ההצעה עלתה ביולי, והממשלה תמכה בה בתיאום בין משרד התמ"ת, המשפטים, התיירות והתחבורה, כמובן.

והמציע.

כמובן.


אתמול הממשלה דנה בערר שהגיש שר התמ"ת- -

זה היה ערר רשמי, השר חתם?

בוודאי.

הוא טען שהוא לא חתם, זה חשוב מה שאת אומרת.

הוא נרשם במזכירות הממשלה.

הוא התקשר אליי ואמר שהוא לא מעז להגיש ערר נגדי. הוא אמר שזאת הייתה הערה, לא ערר. היו פונים אליי קודם, כי משרד התחבורה כל הזמן בקשר איתי, ואנחנו מגיעים לסיכום. לא צריך לעשות דברים מאחורי הגב כדי להכשיל את החוק.

מאה אחוז. דנו בערר באופן רשמי בוועדת שרים לחקיקה. הערר שלנו לא היה להתנגד להצעת החוק. כמובן, ההצעה צרכנית, ואנחנו תומכים בה; אנחנו בסך הכול אמרנו שאנחנו מתנגדים לסעיף הפלילי. לדעתנו, ההצעה במהותה היא הצעה אזרחית- -

יכולתם לפנות אליי כמו שעשיתם עם משרדי הממשלה. זה נקרא תיאום.

ולכל היותר אפשר לקבוע מנגנון של פיצוי לדוגמה, אבל לא סעד- -

בתמיכת הממשלה.

זאת הייתה החלטת הממשלה – לתמוך בהצעת החוק כפוף לכך שגם הסעיף הפלילי יוסר - -

כלומר לשנות את זה לאזרחי.

אבל שיהיה סעיף של פיצויים לדוגמה. זה חשוב. זה מה שאת אומרת?

הממשלה לא דנה בנושא, אלא אנחנו אומרים שהחוק הזה צריך להיות חוק אזרחי. אם מפעיל הטיסה לא מפצה את הצרכן, הצרכן יכול לגשת לערכאות. אם חבר הכנסת רוצה לקבוע מנגנון חזק יותר, אם יש חשש שלא יעמדו בהוראות החוק, אפשר לכל היותר לקבוע מנגנון של פיצוי לדוגמה. לפי מנגנון כזה, מכיוון שבפיצוי העונשי יש אלמנט של ענישה, אם הצרכן לא פוצה קובעים פיצוי בערך גבוה יותר, והזכיין יכול לתבוע, והוא לא צריך להוכיח את נזקו.

זאת הערה שגם אל-על טענו. אבל לא בטוח שהיה צריך הליך של ערר לממשלה בנקודה הזאת. יכולתם להרים טלפון לחבר הכנסת טיבי, וודאי הייתם מתאמים. אני גם לא בטוחה שהוא יתנגד לעניין.

אני מבקשת שהוועדה לא תחליט כרגע לגבי העניין.

אנחנו ממש לא מחליטים כי לא הגענו לזה.

יש לדון האם יש הבדל בין סעיפי העונשין בחוק הגנת הצרכן, שאני מבינה שאין הצעה לבטל אותם. צריכים לדון מה משמעות הנושא.

זאת ההערה היחידה של תמ"ת. אנחנו נגיע לזה ונדון בזה. נדמה לי שבסך הכול אנחנו מתכנסים לאותה הבנה.


עורכת הדין למברגר, משרד המשפטים, בבקשה.

עורכת הדין טירי אמרה מה עמדת ממשלה לאחר הדיון אתמול, לאחר הערר. כמובן, הוועדה תדון בזה, אבל עמדת הממשלה כיום היא להחריג את סעיף העונשין, כמו שהייתה עמדת הממשלה בכנסת הקודמת.

כמה זמן לאחר קבלת החוק בכנסת יכול שר להגיש שר ערר על חוק שהתקבל בכנסת בוועדת שרים לענייני חקיקה.

ועדת השרים הראשונית הייתה ב-5 ביולי, והערר הוגש ב-12 ביולי – תוך שבוע, כלומר בזמן המתאים. לקח זמן עד שהערר נדון, אבל הוא הוגש בטווח הזמנים הנדרש.

הערר הוגש בזמן, הדיון נדחה.

גם אני לא הייתי בסבב הקודם של הדיונים, אבל קראתי את כל הפרוטוקולים המפורטים שנערכו בעבודה היסודית שנעשתה כאן. אף על פי שהצביעו על סעיף אחד נעשו בכל זאת דיונים מעמיקים ומפורטים בכנסת הקודמת. לכן גם אם פורמלית אנחנו עובדים על נוסח חדש לא צריך להתעלם מעבודה שנעשתה ומנושאים מהותיים שלובנו.

אני הבהרתי את זה. גם היועצת המשפטית של הוועדה הבהירה את הנקודה הזאת.

נושא שעלה פה בקצרה הוא ההבחנה בין עיכוב לבין ביטול. כבר בפרוטוקולים של הכנסת הקודמת נאמר שגם באירופה מתקשים עם ההבחנה בין עיכוב לבין ביטול, וגם שם גילו קושי ביישום. לאחרונה, ב-2 ביולי 2009 הוגשה חוות דעת של ה-advocate general לבית הדין האירופי שנותן את הפרשנות שלו ואת העמדה שלו לגבי הבחנה בין עיכוב לביטול ומצביע על קשיים מאוד חמורים בכך שבאירופה לא נעשתה הבחנה. כך שגם אם בכנסת הקודמת לא התחמקו מלדון בנושא הזה, עכשיו זה עוד יותר מחזק את העובדה שזה אחד הנושאים המהותיים שצריך להתמודד איתם.

היחס מול תקנות רישום יתר. לגבי היחס עם אמנות וארשה ומונטריאול זה כבר נדון בכנסת הקודמת והייתה חוות דעת מטעם משרד המשפטים שאין סתירה, אלא השלמה. זאת חוות הדעת מטעם המחלקה הבינלאומית אצלנו.

יש נושא מסוים לגבי פיצוי על עיכוב שבו יכולה להיות חפיפה מסוימת, אבל כיוון שלהבנתנו, לא ניתן פיצוי כזה בהצעת חוק, זאת הדלתא הקטנה. חוץ מזה, לגבי פיצוי על ביטול וסיוע ההצעה הזאת משלימה על אמנות וארשה ומונטריאול.

לאחרונה יש התקדמות באימוץ אמנת מונטריאול דרך תיקון חוק התובלה האווירית. למיטב ידיעתי, לפני מספר ימים ההצעה הזאת פורסמה בנוסח כחול.

היא כבר עברה בקריאה ראשונה והועברה לוועדת הכלכלה.

אז זה אפילו יותר מתקדם ממה שידעתי. לכן אמנת מונטריאול היא בהחלט בתמונה בהקשר הישראלי, אפילו יותר ממה שהייתה בכנסת הקודמת.

נושא הטיסות הפנים ארציות שבכנסת הקודמת חבר הכנסת טיבי הסכים להחריג את הטיסות הפנים ארציות מהתחולה של החוק, וכך הוחלט לעשות.

תרענני את הזיכרון שלי, בבקשה.

ממה שהבנתי מהפרוטוקולים בכנסת הקודמת חבר הכנסת טיבי הסכים להחריג את התחולה לגבי הטיסות הפנים ארציות.

כלומר אם מתעכבת טיסה פנים ארצית, זה בסדר?

אנחנו לא רוצים להיכנס לסעיפים. נגיע לזה.

אני לא מסכים להחריג טיסות פנים ארציות.

אבל סעיף 16 להצעת החוק שמתייחס לאפשרות להחריג את זה.

כמובן, יש עוד הערות ספציפיות ועבודה רבה- -

אין על זה ויכוח, גם חבר הכנסת טיבי יודע. אגב, הצעת החוק היא לא קצרה, היא הצעת חוק עם סעיפים רבים, ובוודאי לכל אחד יהיו הערותיו.


ורד וייץ, ההסתדרות החדשה, בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות חדשה. ההסתדרות סבורה שמדובר בהצעת חוק צרכנית ראויה מן המעלה הראשונה. צריך לזכור שההסתדרות גם עוסקת בענייני צרכנות ומקדמת אותם באמצעות רשות ההסתדרות לצרכנות. יחד עם זאת אנחנו סבורים שהצעת החוק עלולה, שלא במתכוון, לפגוע בזכות ההתארגנות שחירות השביתה היא חלק ממנה. לכן אנחנו מבקשים שתוסף הסתייגות, כאשר אפשר לדון ואפשר גם להגיע להבנות עם היועצים המשפטיים הרלוונטיים של חבר הכנסת המציע ושל הוועדה. לפי ההסתייגות, זכות הפיצוי לא תחול במקרה של עיכוב או ביטול בגין שביתה או השבתה. זאת הבקשה שלנו כי אנחנו סבורים שאלמלא כן הזכות הזאת שמוכרת בישראל כזכות יסוד מעין חוקתית, עלולה בהחלט להיפגע.

וההתחייבות שלא תרבו בכלי הזה.

לא מרבים בשנים האחרונות.

בסדר גמור, וטוב שכך, כולם יוצאים מרוצים.

משום שכך ומשום שההסתדרות היא ארגון עובדים שנוהג באחריות ומשתדל ששביתות לא תהיינה, אלא אם אין ברירה, ואם הן מתרחשות שתהיינה על פי דין, זאת אחת הסיבות הנוספות שלדעתנו, יש מקום להחיל את ההסתייגות הזאת.

אין הכוונה להסתייגות פורמלית.

נכון. אין הכוונה להסתייגות פורמלית כמונח פרלמנטרי.

אני מציע שתקיימו הידברות עם חבר הכנסת טיבי שהמכתב לא הגיע אליו. הוא אצלי.

ככלל צריך להעביר את המכתבים שלכם למזכירות הוועדה, ואז ניתן להפיץ אותם לחברי הכנסת.

אם הוא מכתב אישי אליי, אז תעבירו.

העברנו למזכירות הוועדה ולחבר הכנסת טיבי.

אם כך, אתם מבקשים את התיקון הזה. הערות נוספות להצעת החוק?

לא.

תודה רבה לך. עורכת הדין אינה צוקרמן, המועצה הישראלית לצרכנות, בבקשה.

המועצה הישראלית לצרכנות, כמובן, מברכת בשנית ובשלישית על התקדמות החוק הזה. יש לנו מספר הערות, אבל אני אתייחס רק להערות הכלליות שמבחינתנו הן יותר רלוונטיות.

בעניין האכיפה של החוק, כפי שהוסכם כאן, לדעתנו, צריך להוסיף סעיף של אכיפה אזרחית שתעניק לצרכנים את הזכות לתבוע את הפיצויים בבית משפט, ולפיצוי הזה יצטרף מנגנון של ענישה, כמו שיש היום בחוק הגנת הצרכן. לפי המנגנון הזה, אם החברה לא משיבה את הכסף לצרכן יש הזכות לתבוע פיצויים מעבר לזה ללא הוכחת נזק.

בעניין הזה אנחנו מתכנסים להבנה, חבר הכנסת טיבי.

זה הכיוון.

אם יחליטו שזה יהיה עונשי זה בסדר, אבל אנחנו רוצים להוסיף איזושהי תוספת כי אנחנו יודעים שלממשלה יש לפעמים קשיים לאכוף את החוקים מבחינה פלילית, אז אנחנו רוצים לתת את הכלי הזה לצרכן עצמו שיוכל להשתמש בו. זה גם משהו שישמש התראה בפני חברות התעופה או מארגני הטיסות.

אני לא הייתי בסבב הקודם, אבל אני יודעת שעלתה ההחרגה של בעלי המוגבלויות. נאמר בסבב הקודם שיהיה חוק מיוחד שיעסוק בבעלי מוגבלויות, אבל לפי הבדיקה שערכנו, אין עדיין חוק כזה, ולכן צריך לדעתנו, להחריג מהחוק בעלי מוגבלויות וילדים. בין אם מדובר ברישום יתר לא להוריד אנשים בעלי מוגבלויות מטיסות וגם לא ילדים. יש הרבה ילדים קטינים שטסים, ובעייתי להוריד אותם מטיסה בשל רישום יתר.

כלומר שיהיה ברור בחוק שהם לא מורדים בגלל רישום יתר, ושלא תהיה אי הבנה בעניין הזה.

בדיוק.

- - -

נראה לי מאוד סוציאלי שזה קיים. הרי לא מורידים היום ילד שמקבל כבר ליווי ובא עם הדיילת המיוחדת עד המקום שלו. לא נראה לי שמפקירים אותו בשדה התעופה. גם לא בעל מום, אבל אני לא יודע אם זה צריך להיות בחקיקה ראשית.

אז אמרנו שיהיה לזה חוק מיוחד.

נכון. לאחרונה בדקנו עם ארגוני הנכים, והם אמרו שאין התקדמות בעניין. לכן גם אם שם החוק לא התקדם לפחות בחוק הזה שיהיה דגש על העניין הזה, וגם כדי שלא יצטרכו להתעסק עם שני חוקים.

בעניין הגדרה של ביטול טיסה. למועצה לצרכנות מגיעות הרבה תלונות, כמו שחבר הכנסת הציג קודם, שצרכנים שצריכים לטוס מיום חמישי בבוקר עד ראשון בערב בטיסה 720 מקבלים הודעה שהטיסה נדחתה לשעות הערב והחזרה היא בבוקר, ומספר הטיסה הוא 722. נאמר לצרכנים שזאת טיסת צ'רטר, ידעתם חתמתם, זאת בעיה שלכם. מבחינתנו זה צריך להיכנס להגדרה של ביטול כדי שתעמוד לצרכן זכות הביטול כמו שהיא כתובה בחוק או לקבל את כספו חזרה, וכן מנגנון פיצוי. אני יכולה להביא אין ספור תלונות כאלה וכן כתבות על עניין הטיסות הפיקטיביות שעלה והיה מאוד חם בקיץ הזה. לכן צריך להגדיר מהו הביטול ואולי גם להכניס את המקרים האלה.


מר זוסמן ציין את מנגנון הפיצוי שיש לחברות השונות. לצערי הרב, מהניסיון שיש לנו במועצה הישראלית לצרכנות בתחום התיירות, צרכנים לא מקיימים את מנגנון הפיצוי, אם אכן קיים משהו כזה. אנחנו גם פונים לחברות השונות ומבקשים לפצות את הצרכנים ומבקשים לפחות להשיב להם את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מזה. אנחנו נתקלים בסוג של "קיר" בהרבה מאוד מצבים. אם כבר צרכנים מקבלים זה פיצוי של 8% לרכישה הבאה, וזה אחרי שהצרכן איבד את האמון שלו בחברה ולא ירצה לרכוש בה. לכן פיצוי מנגנון כזה הוא לא מנגנון, והפיצוי צריך להתבטא בחוק.

את מתארת מצב שהפיצוי לא קיים. אם הוא מקבל 8% לטיסה הבאה, והלקוח כבר לא רוצה את אותה חברה כי הוא כל כך זוכר לה חסד נעורים, אז הוא גם לא מקבל 8%, והפנייה שלו מתפוגגת ולא מגיע לו שום פיצוי בסופו של דבר.

לא פעם זה 8% מהמחיר המלא, כאשר המחיר שמפורסם באינטרנט הוא מחיר מבצע.

הבנתי, אם כך. בסופו של דבר אין היום פיצוי שמתגלגל לצרכן.

בקשר לפגיעה בחברות התעופה בארץ, החוק הזה תואם את הדירקטיבה האירופית- -

נכון, אמרתי את זה בהתחלה.

התיקים האלה כבר קיימים, אז הפגיעה פה- - -

נכון. אני גם רוצה להבהיר לחברות התעופה שאין פה מסע נגד חברות התעופה. בסך הכול, על-פי רוב, ובוודאי בטיסות הסדירות ניתן שירות טוב- -

הן שומרות- - -

לא הגענו עדיין למצב הזה. אני מדבר על התפעול היומיומי. זה דבר שמסובך לעשות אותו. בסופו של דבר הרוב מקבלים את השירות הטוב, אבל פה מדובר על אלה שנתקלים בבעיות, ולהם אנחנו נותנים את הסעד. אין פה טענה אישית ובוודאי לא כללית עליכם. דרך אגב, יש לך זכות הבחירה בין חברות אם אתה חושב שחברה אחת לא נתנה לך שירות טוב ומרווח הרגליים שלך קטן, תעבור לחברה אחרת. זהו השוק החופשי במיטבו, חבר הכנסת שי.


אגב, אתה רוצה לדבר? לא נרשמת.

אני שוקל.

בסדר גמור.

עו"ד אהוד שבתאי, היועץ המשפטי ומזכיר חברת ארקיע.

שלום. כבר דיברנו על הנושאים האלה בפעמים הקודמות שנפגשנו, ואני רוצה להצטרף למה שאמר ליאור יבור מאל-על. אני לא אחזור על מה שהוא אמר, נחזור על זה בהקראה.

עם זאת אני מבקש להתייחס במיוחד לטיסות הפנים ארציות. טיסות פנים ארציות של ארקיע שונות מאוד מטיסה לאתונה, לברלין או אפילו ללוס-אנג'לס שיש פעם ביום, והמרחק של הטיסה הוא ארוך. טיסות פנים ארציות הן טיסות קצרות מטבען, עד שעה, וארקיע מקיימת 12-25 תדירויות ביום. במקרה שיש שתי טיסות עוקבות – אחת ב-10:00 בבוקר והאחת בשעה 10:40, כל אחת מהטיסות מלאות רק ב-30% ממספר הטיסות שציפיתי לו, ואני רוצה לאחד את הטיסות לטיסה אחת; הרי אפשר להסכים איתי שהנזק שייגרם לנוסעים הוא לא נזק עצום, והפיצוי שמוצע כאן הוא 1,250 שקל בגין ביטול טיסה. כי הרי אני מבטל טיסה ומאחד.

כפול ממחיר הטיסה.

מאחר שהמחיר מפוקח הנוסע יכול לשלם מקסימום 377 שקלים לכיוון. אתם מבקשים מארקיע לפצות נוסע במקרה של איחוד טיסות פנים שמשכן כ-40 דקות עד שעה, סכום שהוא גבוה מאוד יחסית למחיר הטיסה- -

מה פער הזמן הכי גדול בין טיסות?

בין 40 דקות לשעה וחצי.

מה קורה ברכבת ישראל? גם שם רכבות יוצאות בזו אחר זו.

אני לא סבור שרכבת ישראל מפצה לקוחות ב-1,200 שקל.

במקרה של איחור של למעלה מ-30 דקות – החזר של כרטיס נסיעה.

ולדעתי, אם אינני טועה, אנחנו כבר דיברנו על הנושא הזה בפעם הקודמת. אני בדעתה של גברת אינה צוקרמן, שהייתה הסכמה בעבר שהטיסות הפנים ארציות יוחרג. אנחנו נשמח לדון.

אנחנו בהערות כלליות, ואנחנו בוודאי נגיע לסעיף 16.

שהסנקציה תהיה תואמת ומדתית אבל שלא יוחרג.

מאה אחוז. עופר גרין, מנכ"ל ישראייר.

עקרונית ישראייר רואה באור חיובי מאוד את הצורך להסדיר את העניין בחוק מפני שמצד אחד הוא מסדיר את זכויות הנוסעים, ובצורה מסוימת הוא גם מגביל את המחויבות של המוביל. זאת אומרת ברגע שיצוירו גבולות המגרש הדברים יהיו יותר טובים לכולם. לדבריו של חבר הכנסת טיבי, הדיוק המבצעי לא רק שהוא גורם תחרותי, אחד משני המובילים בנושא התעופה, אלא הוא גם אינטרס מובהק של החברה. כל סטייה מן הדיוק המבצעי עולה הרבה כסף. לכן החוק עושה עבודה לא מספיק טובה בהפרדה בין עיכוב שהוא עניין של תוצאה לבין ביטול או רישום יתר שהוא החלטה מסחרית. בכלל, הפער בין ביטול לעיכוב לא מצויר בצורה מספיק ברורה בהצעות החוק. הוא מצויר בצורה טובה יותר בחוק האירופי.


אם בסופו של דבר נהיה כפופים לחוק האירופי עדיף שיהיה לנו חוק אחד ולא גרסאות ונגזרות שונות כי על אף שנאמר יותר מפעם אחת, החוק הישראלי הוא לא העתק של החוק האירופי.


נושא שעלה כאן במעט, אבל אני רוצה להרחיב אותו הוא איחורים לטיסה בגלל צדדים שלישיים. אני לא מדבר עכשיו על כוח עליון כי זה סוג אחר שלא נשלוט בו מהחדר הזה. לא רק הסתדרות העובדים החדשה בישראל משפיעה על לוח הטיסות, אלא בחודשים יולי-אוגוסט האחרון סבלנו קשות מאיגוד הפקחים היווני. אין טיסה שיוצאת ונכנסת לישראל ולא עוברת דרך המרחב האווירי של יוון, ולכן היו לנו איחורים של שעתיים-שעתיים וחצי בגלל עיצומים של הפקחים היוונים. בדבר הזה אני לא יודע איך אפשר לשלוט, ואני בטח לא יודע איך אפשר לשלם אותו.

אתה מכנה אותם "צד שלישי".

כן, צד שלישי ולא כוח עליון.

מה הייתה ההשלכה של הביטול של היוונים?

ביטול סלוטים. יש סלוט לניקוסיה בזמן מסוים, והוא איננו, ואתה לא יכול לזוז. אתה לא יכול להסיע מה-gate – וטוב שכך – ואתה עומד עם הנוסעים במטוס.

להערתך, חברת ישראייר, זה מספר חודשים לא מבוטל פונה באופן יזום לנוסעים. היא לא מחכה לפניות של הנוסעים משתי סיבות: ראשית משום שהרצון הוא לשפר את השירות, ובוודאי שלא כל הנוסעים יודעים מהן זכויותיהם; ומצד שני יש נוסעים שחושבים שזכויותיהם הן בלתי מוגבלות. לכן אנחנו מעדיפים להכתיב את הקצב בנושא הזה- -

מה הם דורשים? אתה מתכוון לחבילות שי מיוחדות כי הסוכריות מקולקלות?

עזוב, אשריך שאתה לא צריך להתעסק בזה אישית.

אודי דיבר על מספר הטיסה, וצריך להבין עוד דבר: היכולת של חברה ישראלית לחכור מטוס בחכירה רטובה מחברה לא ישראלית, היא מאוד מוגבלת.

מה זה "חכירה רטובה"?

אם המטוס שלי לא תקין לבצע טיסה, אם אני יכול ורוצה לקחת מטוס מאל-על או מארקיע – אני יודע לעשות את זה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. אבל אם זה לא מתאפשר ואני צריך מטוס איטלקי הבעיות הכרוכות בזה הן אדירות, החל בעובדה שאני לא יכול להטיס אותו בקוד ישראלי- -

אז חכירה רטובה זאת חכירה של מטוס מחברה זרה?

עם הטייסים ועם הדיילים.

אם אני רוצה לקחת מטוס איטלקי שנמצא באיטליה לעשות את הטיסה, ואני רוצה להפוך לו את הכיוון כדי לצמצם את העיכוב כך שהוא יטוס רומא-תל-אביב-תל-אביב-רומא, אני לא יכול לעשות את זה בלי בחורינו המצוינים שיושבים בשורות הקדמיות. גם היכולת שלנו להכניס לארץ מטוס שהוא לא מוכר על-ידי רשות התעופה האזרחית כחברה שנוחתת באופן סדיר בארץ, מתנפצת כמעט בכל פעם. צריך להבין שמרחב התמרון שלנו בהשגת מטוס חלופי הוא שונה לחלוטין ממרחב התמרון של חברה אירופית שיכולה לקחת מאחותה בלי מגבלות.

סעיף שיבהיר את הדבר.

הוא מנסה להפנות למשהו אחר, שאולי לעיתים אין להם שליטה על הביטול משום שאם הם נאלצים לבטל טיסה- -

וזה יבוא לידי ביטוי בסעיף כלשהו.

נצטרך להוכיח שעשינו כל מאמץ לחכור מטוס.

הוא נתן את הסיבות, ואנחנו נתנו את התוצאה. התוצאה היא להכניס סעיף שיאמר את הדבר הזה.

מה יאמר, שהנוסע לא יהיה זכאי לפיצויים אם הם לא יצליחו לבצע חכירה רטובה?

זאת הצעתו של מנכ"ל ישראייר.

מנכ"ל ישראייר מבקש להסביר את הפרקטיקה שכרוכה בהחכרת מטוס זר.


דבר נוסף, בהצעת החוק מוגדר סעיף הוצאות. זה דבר שלא יכול להופיע בצורה כזאת בחוק- -

סוגי ההטבות – 3 ו-3(2).

ההצעה האירופית שמציירת בצורה טובה יותר את הפער בין ביטול לבין עיכוב, בנושא עיכוב היא עוסקת רק בטיפול בלקוח. זאת אומרת אלו אמצעים צריך להעמיד לרשותו כדי להנעים את זמנו ולהקטין את התסכול. היא לא עוסקת בפיצוי. בפיצוי היא עוסקת בנוגע לביטול טיסה או בנושא של רישום יתר, וגם הנושא הזה לא דומה אצלנו בהצעת החוק.

נגיע לזה בהקראה.

כמובן, אני מצטרף לדעת ארקיע בנושא הטיסות הפנים ארציות, אבל לא אחזור על הדברים.

יוסי פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות.


רת"ע, יש לכם עמדה כלשהי?

בהגדרות מצוינים מארגן ומארגן טיול, וגם פה תוך כדי הצגת הדברים הזכירה הגברת מהמועצה לצרכנות את אחריותו של המארגן, ואנחנו כבר שוחחנו עם חבר הכנסת טיבי, ולפחות לפי מיטב הבנתנו, יש הבנה שהאחריות לפיצוי לא יכולה ליפול על סוכן הנסיעות או על הסוכן שחכר את המקומות במטוס. האחריות היא על המפעיל, חברת התעופה, ורק עליה, מכיוון שהדבר הזה לא יכול ולא צריך להיות באחריותנו.

בשום מקרה?

תני לי דוגמה למקרה שכן.

הוא מדבר על הטיסה.

אם סיפקנו את כרטיסי הטיסה, והבן אדם יצא לדרך, ויש עיכוב – יש הרבה מארגנים ששוכרים מקומות בטיסה של אל-על; יכול לקרות שחברת אל-על יכולה לעכב או לבטל משיקולים מסחריים, כפי שהועלו כאן, וסוכן הנסיעות שהוא המארגן יימצא אחראי ללוחות הזמנים של חברת תעופה. הדבר הזה גם לא מקובל בעולם, ולדעתי, בהיגיון הישר הוא גם אינו עומד במבחן, וצריך להבהיר את זה. לפחות בשיחות שקיימנו עם חבר הכנסת טיבי בעבר הייתה הבנה שצריך להיות ברור שהאחריות לא תהיה על המארגן ועל מארגן הטיול. תודה.

על מארגן הטיול- - -

הוא מבחין בין החברה שארגנה לבין חברת התעופה.

כל מי שמארגן קבוצה שטסה בכל חברת תעופה סדירה, על-פי הצעת החוק ונוסחה הנוכחי, נתפס אחראי לפצות את הלקוח.

אתה אומר שזה לא במשחק.

אני יודע שזאת לא כוונת החוק.

שוחחנו על השאלה על מי צריכה לחול האחריות.

מניסיוני בטיסות שכר, לפחות, במקרים רבים, אם לא בכל המקרים, המארגן הוא שמבקש לשנות את מועד הטיסה.

טיסות שכר זה שוק פרוץ, ושמענו פה אירועים, ולכן אולי עדיף להתייחס אליו בנפרד. שנינו יודעים שטיסות השכר זה שוק שכמעט אין לו חוקים. לפעמים אתה קונה כרטיס בטיסת שכר, ואתה מוצא את עצמך בחברת אל-על במטוס רגיל, ולפעמים אתה מוצא עצמך בחברת תעופה זרה. בכל מקרה לסוכן הנסיעות שמכר את כרטיס הטיסה אין שום שליטה ואי אפשר להטיל עליו שום אחריות בנושא הזה. אם הוא מבקש והוא שגורם לביטול, חברת התעופה יכולה להטיל את האחריות עליו, אבל זה לא צריך להיות בין הלקוח לבין הסוכן בכל מקרה, אלא בין המארגן או חברת הטיסה, במקרה שלכם, לבין המארגן שלקח את הטיסה. להערכתי, זה גם ישפיע על מהלך העסקים. כי אם יבוא מארגן ויתחיל להזיז לכם את הטיסות, ואתם תהיו עלולים להיות חשופים לתביעות לא תזיזו את הטיסות בלי שהוא יקבל את האחריות. זה יהיה חלק מההסכם המסחרי.

- - - שמזמין את הטיסה, אני בסך הכול מספק- - -

אולי עוד תדברו על זה. אנחנו בכל מקרה לא מתחילים היום את ההקראה. אמנם ההערה שלך היא בתחילת ההקראה. חבר הכנסת טיבי, אנחנו נקדם את ההצעה הזאת כהצעה צרכנית מן המעלה הראשונה במהירות ונקבע ישיבת המשך כדי להקריא בהקראה.

למה אתה לא מתחיל?

עשינו דיון ראשוני, ידענו שלא נתחיל היום בהקראה. גם אתה לא היית פה בכנסת הקודמת. החלטנו לקיים דיון שיציג את ההערות, את ההערות להערות שכבר נשמעו בכנסת ה-17. חוץ מחבר הכנסת טיבי אף אחד מאתנו לא היה כאן, חוץ מהאנשים הנכבדים כאן- -

זה יהיה גם בכנסת הבאה.

מאה אחוז. הכול עוד אפשרי. הכול יכול להיות בחיים הפוליטיים שלנו.

אני מאל-על. אני מעוניין להוסיף כמה הבהרות ושאלות. ראשית, עלה פה נושא של התאמה רגולטורית בין חוקי התעופה הקיימים. יש מגוון של חוקים ותקנות שחלים עליהם. יש הצעת חוק שנמצאת כרגע בתזכיר לעניין תיקוני חוק הטיס, ועוד כהנה וכהנה חוקים ותקנות שאנחנו פועלים לפיהם. לטעמנו, ואמרנו את זה גם בעבר, הצעת החוק הזאת צריכה להשתלב עם החוקים והתקנות הקיימים, לתת אותו חלק שחסר – ואכן קיים חלק חסר ולא מוסדר. אבל לפחות לנקוט אותה שפה די ליצור איזושהי אחידות. השפה מתבטאת בין השאר גם בהגדרות עצמן; ליאור הזכיר קודם את עניין המרחקים ואת מעמדה של מדינת ישראל, טיסה קצרה לעומת טיסה ארוכה וההשלכות בכלל, וגם ההשלכות הכספיות של סוגי הסעד שניתנים לנוסע במקרה של ביטול או עיכוב, וגם ההתאמה לאותם מקרים מיוחדים של מדינת ישראל כמו סגירת שדות התעופה בלילה כשלוקחים בחשבון על האפשרות להוציא טיסה חלופית במקרה של טיסה שלא יכולה לצאת במועד מסיבות שתלויות או לא תלויות בחברת התעופה. אנחנו לא נמצאים באירופה, ואין לנו שדה אלטרנטיבי. באירופה ניתן להעביר נוסעים לעיתים בתחבורה יבשתית לשדה קרוב במרחק של כמה עשרות קילומטרים, ומשם להוציא טיסה בטווחי זמן סבירים לנוסע. בישראל הדבר הזה בלתי אפשרי- -

- - -

אי אפשר.

הלוואי. לא ניתן לפעול בהם. אין לישראל שדה תעופה אלטרנטיבי. זה נושא מאוד כבד- -

זה נושא אחר. זה נושא מרתק.

לנו השדה האלטרנטיבי הוא עמן.

רק לאל-על לא.

לא רק, לכל חברות התעופה הישראליות, ובכלל, גם לחברות הזרות שטסות לישראל אין שדה חלופי- -

אמור להיות סידור חלופי, אבל - - -

הנושא השני שמשתלב בזה הוא היחס בין האכיפה וההחלה של הוראות החוק הזה או כל חוק אחר גם על חברות התעופה הזרות. אנחנו בחברות התעופה הישראליות מבקשים שתהיה אחידות בהחלה וגם באכיפה. לצערנו, בנושאים שונים שקשורים בהגנת הצרכן, אין אכיפה של הוראות על חברות תעופה זרות מסיבות שונות ומשונות גם משום שהן לא רשומות בישראל או מכיוון שהפעילות שלהן מתחילה בחו"ל. אנחנו מבקשים שזה יוחל באופן שווה כדי לאפשר ל חברות התעופה הישראליות להתמודד גם עם חברות התעופה הזרות. אני מזכיר שאירופה היא יעד מהותי בפעילות שלנו, אבל עדיין יש יעדים שעדיין אין בצד השני הוראות דומות, ואנחנו מבקשים להתייחס גם לכך.

יש צורך להתייחס לכך בהצעת החוק? הרי הצעת החוק אינה מפלה בין חברת תעופה ישראלית לבין חברת תעופה זרה. אתה מדבר על אכיפה שהיא חיצונית להצעת החוק.

זה נכון. עדיין צריך לחשוב שכשמטילים על חברות התעופה הישראליות פיצוי נוסף או דרישות נוספות צריך לקחת בחשבון שהחברות הזרות לא תתמודדנה עם אותם דברים לגבי התחרות.

בהצעת החוק הנוכחית לעומת הצעת החוק של הכנסת הקודמת יש כאן הוראה מפורשת שהוספת שחברות זרות חייבות שיהיה להן נציג בארץ כדי לאפשר את האכיפה שאתה מדבר עליה.

בנוסף גם שאפשר יהיה לאכוף. בעבר משרד התמ"ת העלה את הקושי באכיפה נגד חברות תעופה ומפעילים זרים. אנחנו מבקשים שזה יוסדר במסגרת הזאת.

חברה טורקית שיוצאת מנתב"ג, החוק שלי לא חל עליה. חל עליה.

אם כתוב "מפעיל טיסה"- - - ניתן לו רישיון להפעלת כלי טיס, לפי סעיף 2(א) לחוק רישוי שירותי תעופה. מן הסתם זה מפעיל ישראלי.

החוק אינו חל על מפעילים זרים.

כוונת החוק היא לגבי כל מי שיוצא מהארץ.

חברות תעופה ישראליות שנוחתות באירופה.

בדיוק. זה חל על חברות תעופה ישראליות. כשהן נוחתות באירופה החוק האירופי חל עליהן.

אבל אם אני לא טועה, רק על אזרחים אירופיים ולא ישראלים.

לא, כולל על אזרחים ישראלים בטיסות שיוצאות מאירופה – החוק האירופי חל עליהם.

חבר הכנסת טיבי, זה הוחל על כל טיסה של כל לאום היוצאת מאירופה. זה חל על מוביל אירופי, לא משנה מאיפה הטיסה יוצאת.

בדיוק.

כשאני ממריא ממילנו החוק האירופי חל על הנוסע הישראלי.

גם כיום ניתן פיצוי במגבלות אמנת וארשה ועוד מעט אמנת מונטריאול, כפי שחל בכל העולם. יחד עם זאת אנחנו מבקשים שהפיצוי הזה, לכשיינתן גם במסגרת החוק הקיים, יהיה סופי ומוחלט. אנחנו הזכרנו בסבב הקודם של הדיונים שתקנות רישום יתר מזכות נוסע שנאלץ לעבור את הנושא של רישום יתר בקנס כספי, אבל בתמורה לזה חברת התעופה יודעת שהקנס שהיא משלמת הוא הקנס הסופי והאחרון. במקרה הזה, מעבר לסכומים ולסעדים שניתנים לנוסע, לכאורה פתוחה לפניו גם היכולת לפתוח בהליך משפטי. אנחנו מבקשים להסדיר את זה.

לגבי סעיף ההתיישנות, הזכרנו שהתיישנות בתעופה בכל העולם, על-פי האמנות, היא בת שנתיים וביקשנו להבהיר שמכיוון שמהותו של החוק הזה תעופתי, תחול ההתיישנות המיוחדת.

מאה אחוז.


חברת הכנסת יחימוביץ, בבקשה.

אני מתנצלת שאיחרתי לדיון. אני מברכת על הצעת החוק הזאת. אני מבינה שהדברים שרציתי לומר נאמרו כבר קודם. אני רוצה לסייג את הצעת החוק במקרים שיש שביתה, מכיוון שאם חלילה החוק הזה יחול גם בעת שביתה אנחנו פוגעים בזכות של העובדים, וזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים שיקרה.

אנחנו גם ביקשנו שזכות השביתה תהיה מינימלית. זאת אומרת, קיומה.

לא, לא.

כן, חבר הכנסת שי, אתה לא היית פה. שמענו את טענת ההסתדרות- -

לא פוגע בזכות העובדים.

חלילה, אמרתי, כמה שפחות. זה היה בהסכמה וברוח מאוד טובה, דרך אגב.

אנחנו מקווים שהעובדים יקבלו את מלוא התנאים והשכר; שעובדי - - - לא יפוטרו אחרי 9 חודשים.

בוודאי. אנחנו בעד זכויות העובדים בוועדה הזאת.

אם יהיה צורך בשביתה כדאי לעגן אותה.

חבר הכנסת שי, אתה רוצה לתמוך בעמדתה של חברת הכנסת יחימוביץ? תודה, חברת הכנסת יחימוביץ.

לא רק. זאת הצעת חוק מצוינת, ואני רואה שהיא מתגלגלת מכנסת לכנסת. מה שמדאיג אותי הוא שאם זה כבר עבר שתי כנסות- -

לא, לא. זה היה לקראת סוף הכנסת הקודמת. אבל אמרתי: אהוד פגע גם בממשלה הקודמת וגם בחוק.

אהוד ברק?

הוא הפיל את הממשלה, והפיל את החוק.

זה כבר דיון נפרד. למה לא הוקמה ממשלת המשך, חבר הכנסת טיבי – לזה אתה מתכוון. כי אם זיכרוני אינו בוגד בי הוא הסכים - -

זה לא הפריע לו לנסוע למקומות אחרים.

אתה מתייחס לנושאים הקשורים לתנועה האווירית של אהוד ברק.

למען הדיוק ההיסטורי, אני נזכר עכשיו בהערתך מתחילת הישיבה: אתה האשמת את שר הביטחון בכך שהוא לא אפשר את ההמשכיות של החוק הזה.

בדיוק.

אבל הוא הסכים לממשלת המשך, הייתה בעיה ממקום אחר. אבל לא ניכנס לזה עכשיו.

אני מוצא בזה הצעת חוק שמגִנה על זכויות הנוסעים, על זכויות הצרכנים. זאת הצעה טובה, וכולנו נעשה מאמץ להעביר אותה. ההסתייגות של שלי כמובן בחוק היא להגן על זכויות העובדים. אבל גם בפורום הזה שורר הלך רוח חיובי.

זאת לא הסתייגות של שלי, אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. יכול להיות שבכלל לא תהיה הסתייגות כי יכול להיות שהדבר יוכנס בכל מקרה.

בקריאה ראשונה אין הסתייגות.

בכל מקרה, אני מציע להאיץ את הקצב. זאת מדינה שכל הזמן נוסעים בה, והנושא הזה מלווה רבים וטובים.

אכן כך. תודה רבה.

לעניין נושא השביתות שמתקבל בהבנה כאן, ובצדק, יש לזכור מצד שני את האירועים שמשתמשים בשדה התעופה כדי לכלוא נוסעים בגלל סכסוכי עבודה. צריך להוציא מכללם את שדה התעופה, כי יש בארץ רק שער אחד לצאת ממנה. זה פוגע בזכות יסוד אחרת שהיא חופש תנועה של האזרחים. בזמנו הבענו את תמיכתנו והצענו שכאשר אנשים בסכסוך מוצדק לא להחריג את נושא שדה התעופה מכיוון שיש פגיעה בזכות היסוד של חופש התנועה. למרות ההבנה האינטואיטיבית לזכויות העובדים, בנושא של שדה התעופה צריך להתקיים דיון נפרד ולא לקבל את זה באופן אוטומטי. בדרך כלל שביתות נעשות ברגעי השיא של התנועה, ואז המדינה נראית כלפי חוץ נורא. בגלל תביעות של לקוחות אנחנו נאלצנו בזמנו לתבוע את ההסתדרות. בסוף זה נגמר בפשרה. זה היה לא לפני הרבה שנים. לדעתנו, צריך להשאיר את השדה פתוח ולא להתיר את סגירתו במסגרת סכסוכי עבודה. צריך להגיע להבנה עם העובדים בנושא הזה כי זה פוגע בזכות היסוד של חופש התנועה.

תודה. ורד וייץ, בבקשה.

האמירה הזאת לא שייכת לדיון הזה. הדעה הזאת קיימת מצד מי שמעלה אותה. אנחנו, כמובן, איננו סבורים כך. אני מזכירה שבפעם האחרונה היה זה יושב ראש ההסתדרות שאמר שהוא לא ימנע מילדים ומאנשים לצאת ממדינת ישראל לצרכי חופשה- -

זה לא מה שקרא. הוא מנע.

הימים שאתה מדבר עליהם הם לא הימים האלה. ההסתדרות נוהגת באחריות, ואגב, כשהטענה הזאת עולה אנחנו מתמודדים איתה, ועד היום, תודה לאל, הצלחנו להדוף את הטענה הזאת, וטוב שכך.

לא הצלחתם להדוף אותם לעולם.

אנחנו נגיע לזה. זה ויכוח מרתק על עניין ההסתדרות והשביתות. לזכותה של ההסתדרות ייאמר שהיא הייתה חלק מהתוכנית הכלכלית האחרונה ולא הייתה שביתה בניגוד לשנים עברו.

אפשר להחיל את החוק כל עוד היושב ראש הנוכחי של ההסתדרות מקיים, ואז לבטל אותו בסוף הקדנציה.

תודה. אחרון הדוברים, אבי בן חור, רשות התעופה האזרחי.

רשות התעופה מקדמת בברכה את נושא החוק. אחידות ודאגה לנוסע הם אחד הדברים החשובים.

לגבי האירוע של חבר הכנסת כרמל שמאי- -

שאמה.

אילו הוא היה "שמאי" הוא לא היה מעוכב. ודי לחכימא ברמיזא.

הבנו את החכימא ברמיזא. אתה רוצה להעיר משהו, חבר הכנסת שאמה?

אני שומר אותה.

הוא יודע שאני צודק.

במקרה הזה הוא צודק.

לו החוק היה קיים הוא לא היה פותר את האירוע כי אנחנו מדברים על חברה טורקית, שמתנהגת בבסיס האם שלה, והחוק הזה לא יחול עליה. אנחנו מדברים על חוקי טיסה בארץ. בארופה לא עשו הבדלה בין טיסות שכר לבין טיסות סדירות. היום שכר סדיר זה כמעט היינו-הך, וברשות התעופה לא רואים הבדל כיום בנושא פיצויים בין שכר לסדיר, מה עוד שרוב הפעילות במדינת ישראל בשכר היא על-ידי חברות זרות. אנחנו מדינה קטנה עם חברות קטנות ועם צי קטן.

העובדה היא שבגין החוק שחל על החברות האירופיות מתנהגות בצורה מאוד אחראית כלפי הנוסעים שלה, ולצערי, אנחנו רואים את כל אי הסדר בנתב"ג מהחברות הטורקיות, ואני בספק כמה נוכל לעזור מן הכיוון השני, אולי נוכל לכפות עליהן רק פה בנתב"ג.

לכן החוק יהיה טוב, אבל הוא לא יפתור את כל הבעיות. לפי הצעת החוק שמונחת כאן אנחנו מזהים בנושא ההגדרות התאמות שצריכות להיעשות במשך שנה וחצי אחרונות. לכן צריכה להיעשות כאן עוד עבודה. עלו כאן גם המון נושאים שלא באו לידי ביטוי בהצעת החוק, וכדאי שהגורמים יישבו וידברו זה עם זה.

לכן קיימנו את הישיבה הזאת.

אבי בן חור

בעניין מדיניות השמים הפתוחים; משרד התחבורה זה שנים מאמצת את מדיניות השמים הפתוחים ולא רק בחצי השנה האחרונה, אלא לפחות מודל של ארבע שנים. אנחנו עומדים ממש בסיכומים אחרונים עם האיחוד האירופי, ונשאלת השאלה אם נחתום. אני מאמין שנחתום על הסכם עם האיחוד האירופי שמדבר על איחוד התקינה. כלומר אנחנו נצטרך לאמץ את החוק האירופי גם בנושא שיפוי נוסעים. השאלה היא אם אנחנו עושים היום חוק כזה מה יקרה בעוד חצי שנה-שנה – נצטרך לעשות חוק אירופי. אני לא יודע לענות כרגע על הדבר הזה, אבל צריך לקחת בחשבון שאם הולכים לכיוון האיחוד האירופי כדי להיות חלק שלם מהם, אם ניאלץ לאמץ את התקינה האירופית האם לא יהיו לנו שני חוקים – אחד שלנו ואחד של האירופים, כפי שקורה היום שחברה ישראלית שתטוס לאירופה יש לה חוק אירופי ויהיה לה גם החוק ישראלי.

מתי התקינה האירופית אמורה להיות?

הישיבה הבאה שלנו איתם היא בסוף חודש נובמבר, תחילת דצמבר. אבל יש לנו כבר ההסכם האופקי, אנחנו צריכים לדון על ההסכם האנכי. אני לא יודע להגיד בדיוק, אבל להערכתי, זה מהלך של שנה.

אם כך אנחנו יכולים להחיש את הטיפול בהצעת החוק הזאת.

המועצה לצרכנות אמרה קודם שהנוסעים לא יודעים את הזכויות שלהם, אבל מהיכרותי את ענף התעופה לכל חברת תעופה ישראלית יש בספרי הנהלים שלהם מנגנון הפיצוי לנוסעים.

הטיפול והפיצוי.

הטיפול והפיצוי כתוב שחור על גבי לבן בעברית ואולי גם באנגלית. צריך לחייב את חברות התעופה לפרסם את זה באתרים שלהם.

זה בדיוק מה שאני שואל – זה לא מפורסם באתרים.

לא מפורסם באתרים.

אז איפה זה כתוב שחור על גבי לבן, בכספת של החברה?

נהלי החברה שנמצאים אצל מנהלי התחנות יודעים לטפל בכל מקרה לגופו.

זה רחוק מהצרכן, חבר הכנסת טיבי. זה טוב שזה קיים, אבל זה לא מספיק.

- - -

אם צרכן נמצא בשדה התעופה, והטיסה מתעכבת רשום: X זמן, X פיצוי.

יש מקרים שנוסעים ממתינים שלושה ימים בחו"ל, ועד היום אני נלחמת בשביל פיצוי בשבילם.

אני רק רוצה לומר למה זה דומה. היום כשאנחנו מוציאים כרטיסים אלקטרוניים דרך האינטרנט, מפנים את הנוסע באותו כרטיס לאתר האינטרנט כדי לבדוק את התנאים. על אותו כרטיס צריך לחייב את חברות התעופה שיצוין היכן הוא יכול לקרוא על הזכויות שלו והטיפול בהן עד שהצעת החוק הזאת תעבור.

יש לי הערה בקשר לדברים החשובים שאמרת על מפעיל טיסה שקיבל רישיון כדין על-ידי חוקי מדינת ישראל. בסעיף ההגדרות 1: "טיסה – טיסה מסחרית, טיסה סדירה או טיסת שכר הממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה". זאת הכוונה, ואם יש צורך בהתאמה של המשפט ההוא, זה יתואם.

- - - על המפעיל, והמפעיל הוגדר.

אני מציעה להחיל את החוק של אחמד על התקינה האירופית.

הערה אחרונה, בבקשה.

רשות שדות התעופה מצטרפת לברכות על היוזמה. כרגע התוצאה של העדר טיפול ראוי נופל בעיקר על רשות שדות התעופה, כי הבעיות נוצרות בשטח, והן כמובן קיימות, אף אחד לא מכחיש את זה. זאת הזדמנות טובה למצוא פתרון ראוי.

פרק הזמן שבו נוקבת הצעת החוק כמזכה בכל ההטבות הוא פרק זמן קצר מדי, כלומר 45 דקות- -

כבר שמענו אז, שנוסעים שמגיעים לנתב"ג לא מגיעים ל-45 דקות, אלא לשעתיים-שלוש.

מכיוון שהדיון נפתח היום מחדש אני רוצה להסב את תשומת לבה של הוועדה לכך שמבחינת רשות שדות התעופה פרק זמן של 45 דקות אינו מספיק אפילו להליכים הבסיסיים של קליטת הנוסע.

תודה. חבר הכנסת טיבי, עוד הערה לפני שאני נועל את הישיבה.

אדוני היושב ראש, הישיבה הזאת הייתה כדי לסקור את כל ההערות מראש כדיון מקדים. כמו שאמרת, אדוני, בתחילת הישיבה החל מהישיבה הבאה נתחיל בהקראת הצעת החוק כדי להכין אותה לקריאה ראשונה. תוך כדי כך אנחנו נדון בכל ההערות, שחלקן חשובות, חלקן התקבלו וחלקן לא כדרכו של כל חוק. מדובר באחד החוקים הכי צרכניים שיש עם התעניינות שיא של הציבור בו. לכן אני מצפה מאדוני שיחיש ככל האפשר ויקבע ישיבות במהירות ככל האפשר כדי לסכם את הדיון ולסיים את ההכנה לקריאה ראשונה.

אני מודה לך, חבר הכנסת טיבי. אני מסכים איתך שמדובר באחת ההצעות הצרכניות ביותר שהגיעו לשולחן הוועדה, לפחות מאז שאני קיבלתי את המנדט לנהל אותה בתחילת חודש מאי שנה זו. ככך אנחנו מקבלים את הצעתך או את הצעתי שחזרת עליה, להחיש את הדיונים בה.

אנחנו קיימנו את הדיון הזה רק כדי לשים את הדברים במקום. רבים מהנוכחים פה כבר היו בדיונים בכנסת הקודמת, העלו את הטיעונים שלהם, וזה היה בעיקר לטובת חברי הכנסת שבסופו של דבר צריכים להצביע על הסעיפים ולאחר מכן במליאת הכנסת.

אני רק מבקש מכל גוף שמבקש לתקן סעיף או להוסיף סעיף שישלח את ההצעות בכתב למזכירות הוועדה ולמנהלת הוועדה כדי שנדון בה בצורה מסודרת במהלך הדיונים הבאים. אני מודיע שבישיבה הבאה שתיקבע, ושעל התאריך המדויק שלה תקבלו הודעה, נתחיל בהקראה כך שכדאי להגיע יותר מכונסים להערות המדויקות להקראה. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה-11:30