PAGE
23
ועדת הכלכלה

14.10.09

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 82

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, כ"ו בתשרי, התש"ע (14 באוקטובר, 2009) בשעה 09:30

פעילויות משרדי הממשלה בעניינם של מפוני גוש קטיף – המשך דיון, יישום ומעקב

חברי הוועדה: אופיר אקוניס- היו"ר

אורי אורבך

אורי אריאל

אריה אלדד

מיכאל בן ארי

אילן גילאון

דני דנון

כרמל שאמה

משרד ראש הממשלה: אייל גבאי – מנכ"ל

הלל פרימן – עוזר המנכ"ל

איציק עוזר

איתי אהרונסון

יאיר פינס – משרד האוצר

אסנת קמחי – מנהלת אגף אכלוס ופרוגרמות

עדי והב – מנהל פרוייקט התיישבות הקבע

פיליפ פראן – משרד התחבורה, מנהל אגף תשתיות עירוניות

יואב מורג – משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רועי גולדשטיין- לשכה משפטית

אריאל ביטון – פרוזניק – עוזר ראש מטה השר

משה גראזי – מנהלת הביוב

מינה גנם – משרד התיירות

מנחם יחזקאל – משרד התמ"ת

חגית ארלקי –לשכת תכנון מחוז דרום

איתי קורן – מנהל לשלטון מקומי

עו"ד מיכל אופיר – לשכה משפטית

שולה בן צבי- מנהלת אגף חקלאי

איטה ילין – רשם האגודות השיתפיות

משה פלד –יו"ר מנהלת ההקמה לכיש

יוסי דיין

ישראלה אלימלך – חברי ועד ארז

סא"ל יצחק שפריר

עו"ד רחל לבנה ערד

ערן רון – גזבר המועצה

יהודית לוי

זבולון כלפא

חמוטל כהן

דורון בן שלומי

אהרון חזוט

אבי פרחן

משה ראובן

אבי גור – ארגון ההורים

לאה ורון

לאה קיקיון

פעילויות משרדי הממשלה בעניינם של מפוני גוש קטיף
– המשך דיון, יישום ומעקב

שלום לכולם אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו ב- 3 באוגוסט קיימנו ישיבה בנושא טיפול הממשלה ומשרדי הממשלה במפוני או מגורשי או עקורי גוש קטיף. ההחלטה בסוף הישיבה כפי שהחלטתי היתה לקיים אחת לשלושה חודשים, רצינו בשבוע הראשון של אוקטובר אך היינו בסוכות – ישיבת מעקב כדי לראות איך משרדי הממשלה מתקדמים בטיפול ובעיסוק בדבר שהוא חובתה של המדינה. הרי התקבלה החלטה ב- 2005, מעוררת מחלוקת, דובר בה ועוד ידובר בה הרבה מאד שנים. אנחנו צריכים לטפל כדי לסיים את עניין המגורים, התעסוקה, החקלאות, של התשתיות - של כל הדברים. ברוך השם, בוועדה הזו יש פיקוח על משרדי ממשלה רבים. ביקשתי מראש הממשלה, גם בשיחה אתו, גם במכתב שהעברתי אליו ואילך, כבוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לחדש פעילות של פורום מנכ"ל בעניין הזה, כי שמענו בישיבה הקודמת שהפורום הקודם היה חיוני. הכוונה היא לקודמך בתפקיד, בממשלה הקודמת.


אני לא רוצה לעסוק בדו"ח שפורסם, הוא דו"ח ביניים. אם אנחנו לא רוצים לעסוק בעבר, הכוונה שלנו היא לעסוק בהווה ובעתיד, כדי שלא נתכנס פה עוד הרבה פעמים, ולא כי אנחנו לא רוצים, אלא כי אנחנו רוצים שלא יהיה במה לטפל יותר. אני אבקש ממך, אייל גבאי, לתת סגירה מה קורה כרגע ואחר כך לשמוע את יושב ראש ועד המפונים, חבר הכנסת אורי אריאל ואת מי שירצה להתייחס, ויירשם.

תודה. לצערי הרב בדיון הקודם לא השתתפתי. אני רוצה לומר שזה נושא שאנחנו עוסקים בו במשרד ראש הממשלה ובממשלה הזו באופן אינטנסיבי. אני יכול להגיד שמהיום הראשון שנכנסתי לתפקיד, ונכנסתי חודש אחרי ראש הממשלה, זו אחת המשימות המשמעותיות שיש על שולחני, ואני חושב שברמה האנושית היא אולי המשימה המשמעותית ביותר. הקדשנו לא מעט זמן ללימוד של הסוגיה מחדש. לא שראש הממשלה לא מכיר אותה, לא שחברי הממשלה, שרובם היו חברי כנסת כאן ועסקו בעניין הזה באינטנסיביות, אבל היה צריך מחדש לבוא ולשמוע את האנשים, לראות תמונת מצב עדכנית, לראות איפה יש חסמים, איפה יש צרכים, איפה יש פערים, ולנסות ולפתור.

לא קיבלתי דיווח מהממשלה הקודמת? זה דבר שאמור להיות בנוהל העברת שלטון.

קיבלנו דיווח במשרד ראש הממשלה, וכמובן – במשרדים אחרים, אנשים שעוסקים בדבר לא התחלפו. אבל אני רוצה להגיד משהו בעניין שינוי הגישה. היה לי חשוב לבוא, כמו שראש הממשלה הינחה אותי, לבוא מחדש, מבלי להיות מקובע בתפיסות עולם שכבר התגבשו במהלך 4 שנים, בלי להשתמש במטבעות לשון שכבר השתמשו בהן. באמת הקדשנו זמן גם ללימוד של העניין, אבל זמנית, כמו שראש הממשלה אמר בישיבת הממשלה שגם עסקה בעניין, והוא גם מצוטט בדו"ח – שיקום- עכשיו. לא אחר כך. לא נלמד עכשיו שלוש שנים ונחכה למסקנות דו"ח הביניים והדו"ח הסופי אלא נעסוק באופן עקבי בסוגיות הללו. וזה מה שעשינו מאז.


במסגרת השינוי והריענון, לצערי הרב הודיע ראש מנהלת סל"ע על פרישתה, מייד בסמוך לכך שהתחלנו לעסוק בעניין. חשבנו שיהיה נכון אל"ף – להאריך את פעילות מנהלת סל"ע, כי היה בלתי אפשרי במצב שאנשים שיודעים איפה הם הולכים לבנות את ביתם הם רחוקים מהכניסה אליו, ושיש כאלה שלא יודעים איפה ביתם יהיה, וכשמתחילות להתפנות קרווילות של מגורי ביניים – לא יהיה נכון לפזר את הטיפול בעניין בין משרדי הממשלה, כפי שהיתה התפיסה לפני כן. ראש הממשלה החליט על שינוי, ואני חושב שזה שינוי שמסמן הרבה, על המשך פעילות מנהלת סל"ע.

עם איזושהי מגבלת זמן?

כרגע – זה עד סוף 2010. גם אני אומר – שזה לא יהיה לנצח. יש חשיבות גם לאיזשהו אפקט של סיום ואפשרות לתת לאנשים לעמוד על הרגליים שלהם כמו יתר אזרחי מדינת ישראל. האם זה יהיה דצמבר 2010, או כפי שכותרת הוועדה – שעד דצמבר 2010 זה יעבוד בכל הכוח ויילך ויפחת אחר כך, במשך תקופה מסוימת. אנחנו צריכים לראות. יש עוד שנה לפנינו ואפשר להספיק הרבה מאד בשנה הזו.

אני מסכים אתך שאנחנו לא רוצים בקיומה הנצחי, זה יהיה הדבר הכי גרוע. הכוונה היא לא נצחי לעולמי עד אלא – מתמשך, ארוך, עם עוד שנה הארכה ועוד שנה הארכה – כל הארכה בשנה אומרת שהבעיה לא נפתרה. אנחנו לא רוצים את מנהלת סל"ע לא כיוון שאנחנו חושבים שזו מנהלת רעה, אנחנו לא רוצים בקיומה כי אנחנו לא רוצים יותר טיפול. אנחנו רוצים לנקות את השולחן ולגמור את העניין הזה. ההערכה שלך שעד סוף 2010 - -

אני לא אמרתי שזה יסתיים – אבל אני אומר שעיקר הסוגיות יוסדרו. אני חושב שיש גם על מה להתבסס, ומייד אגיע לכך.


ביום ראשון התחיל חפיפה בתפקידו מנהל מנהלת סל"ע החדש, עורך הדין בנצי ליברמן, שהיה בעבר במועצת יש"ע. הוא מצוי גם בתכנים וגם באנשים. הוא עסק בעניינים בעבר, הוא בקיא בסוגיה. יש חשיבות גדולה גם ביכולת שלו להיכנס במהירות ובאופן חלק לתפקיד, וגם במסר שאנחנו משדרים. בסופו של דבר זה רענן, זה חדש, אחרי שלוש שנים שבאמת צביה עשתה מלאכת קודש במסירות רבה.

אז אנחנו מאחלים לו הצלחה בתפקידו, ומקווים שהוא לא יימשך הרבה זמן בתפקיד, למרות שבישיבה הבאה עוד נהיה כאן, כי ודאי היה תהיה עוד שלושה חדשים, ואז אני גם אבקש ממנו להגיע.

יש גם אפקט של שליחות. להביא מישהו לשירות המדינה לתקופה קצרה, כשהוא יודע שזו תקופה קצרה, ואני לא צריך להסביר לכם על איזה הסדר ניגוד עניינים הוא חתם ועד כמה הוא היה צריך לוותר על עסקים פרטיים ועל אפשרות להתפתחות, ולסגור עסק. זה לא פשוט ואני מאד מעריך אותו על המהלך שהוא עשה.


עשינו כבר שורה של צעדים בתוך הממשלה. חלק מהדברים היו דברים – בגלל שהטיפול הוא מתמשך, כמו – הארכת הזכאות לדיור זמני, תקציבי חינוך – כמו שהצבעת בישיבה הקודמת, חידשנו את העבודה לפתוח חסמים באמצעות צוות של מנכ"לים של משרדי ממשלה, דנו בהסכמי העתקה באמציה, נווה ים, כפר דרום לניר עקיבא. אחרי שעשינו עבודת הכנה עם הממשלה הנחנו הצעות מרחיקות לכת גם בפני היישוב הקולט וגם בפני היישוב הנקלט, כדי להביא את הדברים לכלל פתרון. אני מקווה שבשלושת המקומות האלה אנחנו מגיעים לכך. לפנינו יש את מה שעוד צריך לעשות.


ועדת החקירה שמה דו"ח ביניים, אני חושב שבחכמה רבה, צופה פני עתיד ולא צופה פני עבר. היא דיברה קצת על העבר. היא לא חילקה אשמה אך היא אמרה שזו משימה של כולם להשלים את הסוגיה, והיא קבעה שורה של נושאים שבהם היא דורשת לטפל - -

וזה כולל גם תאריכים ספציפיים שהיא קבעה?

בהחלט.

אני גם שמח שהקדמנו אותם, לא ידענו את מסקנות הביניים שלה באוגוסט, ואז, בערך, היתה האמירה שלנו, ואני שמח שאנחנו קלענו לדעת גדולים או שהם קלעו לדעת גדולים, או שכולנו קלענו לאתה עמדה וזה טוב. אני גם שמח שחידשת את פורום ההידברות. אתה לא היית בישיבה הקודמת אבל כולם ביקשו שהפורום הזה יחודש. אני שמח, אני חושב שזו החלטה נבונה. אני לא יודע מה תדירות ההתכנסות שלו - -

הוא מתכנס לפי הנושאים, לפי מה שיש, והוא עושה את זה מתוך כבוד הדדי. אני מרגיש מצד נציגי המפונים רצון כן ואמיתי להגיע לכלל סיכום של הסוגיה שבוערת בדמם. אני חושב שהמנהיגות האיתנה שלהם היא מאד חשובה לכלל סיכום העניין.


הדו"ח באמת שם שורה של נושאים, בקשה לדיווח לגבי החלטות עד סוף השנה הזו, בווריאציות שונות של זמן. אנחנו, מתוך כבוד לוועדה ולחשיבות הנושא, מתכוונים לדון ברצינות בנושאים שהונחו על הפרק. היכן שהמליץ הדו"ח להיכנס להידברות עם המפונים גם נעשה את זה. היכון שהוא ביקש החלטות חדשות של הממשלה, אנחנו גם נגיש אותן, ואנחנו מתכוונים לעבוד בדפוסי הזמן שנקבעו.

אל"ף, תודה. אני רוצה לפתוח בתודה למנכ"ל שבסך הכל מוביל את העניין הזה בתוך הממשלה, ואני אומר בפירוש, בפה מלא – יש שינוי משמעותי. יש שינוי משמעותי בגישה. אנחנו מרגישים את זה. לגבי הלימוד, היה לימוד שלא ידענו כמותו –פגישות תכופות בתחילת הדרך עם נציגי המתיישבים בכל הגזרות ובכל הנושאים. אנחנו היום נמצאים בתקופה שברורה לכולנו, שהיא הסיבוב האחרון, סליחה על הביטוי. אנחנו שמחים על הדבר הזה, ויחד עם זה, בגלל הרגישות ובגלל לוח הזמנים הקצר, אנו רוצים שהדבר הזה ייצא בצורה המיטבית ביותר, ושלא נגלה אחר כך, כשכבר הראש של כולם יהיה – יאללה, סימנו V אחד גדול – אנחנו נגלה שיש עדיין איזה שהם חסרים. אי הסכמות בטוח שיהיו, ולא על זה אני מדבר. אני מדבר על חסרים מהותיים. ברור לנו שלא על כל מילה שנגיד הממשלה תעמוד דום. לכן, דבר ראשון, אני אומר: אנחנו רוצים להגיד תודה על השינוי. אני מודיע לוועדה שיש שינוי. אנחנו בתקופה שברור לכולנו שהיא קריטית וקצרה, ואני חושב שצריך למקד את כל האנרגיות של כולם לעתיד.


שני דברים שאני חושב שצריכים לעמוד לנגד עינינו. כמו שהוועדה אמרה, אחת הבעיות המרכזיות זה הנסיגה בזמן, שקורית באופן טבעי, אבל בעצם – שאין התייחסות אמיתית בנהלים של הממשלה לנושא הזה כמשימה לאומית דחופה. יש דברים שכבר עבר זמנם - -

גם לפי לוח הזמנים שהתבקשתם, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באותו דו"ח ביניים – אני רואה שהזמנים מתקרבים: 13 בנובמבר- "על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לקיים דיון דחוף בעניין תכנון והקמת מבני ציבור", "לרכז עבודת מטה למבני הקבע עד סוף השנה הזו". אתה עכשיו בלוח זמנים מאד צפוף. "פינוי המבנים הזמניים – עד ה- 15 בנובמבר". זה חודש מהיום. אנחנו מתכנסים ללוח זמנים מאד צפוף.

אני רק רוצה לומר שהנושא הראשון שצריך להיות לנגד עינינו, ואני חושב שהוא מתקיים, כמו שראש מנהלת סל"ע החדש מביא איזושהי תנופה חדשה בעניין הזה – מדובר על משימה לאומית דחופה.


הוועדה חילקה את הדו"ח שלה לשניים. פעם אחת היא אמרה שיש חוסר בעניין הזה. המשימה הלאומית הדחופה לא ברורה, וזה דבר שאנחנו צריכים לראות איך הוא קורה בתוך משרדי הממשלה, גם בשאר הנושאים בדברים השוטפים. ובנושא הזה - זה לא נושא ספציפי. אני רוצה לתת פה משפט אחד, בקשה אחת, שהיא במסגרת הזו, של המשימה הלאומית הדחופה, שאני חושב שיעזור לכולנו. אנחנו נתקלים בזה על ימין ועל שמאל במקרים שונים, וזה נושא שנקרא "פטור מחובת המכרזים" בכל מה שקשור בתשתיות ובמבני ציבור. אנחנו נתקלים בסיפור הזה, כל פעם נתקלנו. זה עלה גם בוועדת החקירה, ובישיבה שעברה. בחוק, בזמנו, בחוק קידום יישובי הקבע, חבר הכנסת אלקין ניסה והממשלה התנגדה בזמנו לסעיף הזה. היא אמרה שחוק חובת המכרזים זה לא מה שמעכב ולכן התנגדו בחשבות לעניין והורידו את הסעיף של פטור מחובת המכרזים. זאת, למרות שבוועדת החקירה עצמה נאמר שבגדול בממשלה יש חלק שתומכים בעניין. אתמול ושלשום נתקלנו בתופעה הזו באמציה שבאה מנהלת סל"ע ואמרה שיותר טוב לתת את הטיפול באמציה בקק"ל, ולא מצליחים להעביר, כי אין פטור מחובת מכרזים. גילינו את זה בנחל שורק כשהיה צריך - -

יאיר מהאוצר- אני מבקש ממך להתייחס לעניין הזה.

צריך נציג של החשב הכללי, ואני מאגף התקציבים.

אתה יודע שאין מלכות אחת - -

נתקלנו בזה הנחל שורק בהעברת קו חשמל, וכדומה, ואנחנו כל הזמן נתקלים בעניין הזה. אני חושב שנכון שלבד מהשורה של הסעיפים, שהמנכ"ל פותח בזה דיונים, יש פה כמה דברים שהם בגדר משימה לאומית דחופה – איך את הדבר הזה מפרשים. אני יכול להצביע על הדבר הזה של פטור מחובת מכרזים, שכבר עשינו עליו עבודת הכנה גם איך הוא עובד במשרד הביטחון, איך הוא עובד במקומות אחרים. כלומר, זה נוהל קיים, רק שהוא קיים כשזה דחוף, ומה שלא נעשה עד עכשיו – המשימה הזו לא הוגדרה "דחופה". לכן אני שמח שבעניין הזה המנכ"ל מכבד אותנו בנוכחותו, והדבר הזה של פטור מחובת מכרזים, כמו בהוראות שעה אחרות שיכולות להקל, ואין בהן עלויות כספיות – אם זה הוראות שעה שקשורות לחוק תכנון ובניה במקומות מסוימים, אם זה הוראות שעה בנושאים אחרים, בהתנהלות תקציבית – אני חושב שאלה דברים שיכולים להשלים את העניין הזה של המשימה הלאומית הדחופה.


הדבר השני – צריך לדעת. הדו"ח, בסוף, לא נגע בכל הסעיפים. כותבת את זה ועדת החקירה שבעצם לדו"ח הביניים הם הכניסו את הדברים הדחופים, אבל זה לא אומר שאין עוד סעיפים, ואני רוצה לתת דוגמה לדבר קריטי שלא נכתב כאחד מהסעיפים, וזה כל נושא המעבר מיישוב זמני ליישוב קבע כקהילה שלמה. עד היום, והנתונים ידועים, אין לנו שום מקום עצמאי. יש הרחבות מסוימות שקרו, כמו בבת אדר, אבל קהילה עצמאית שעוברת למקום אחר, על אנשיה, על מבני הציבור שלה, על הזכאים ועל הלא זכאים, ועל המצטרפים – עוד אין לנו, וכנראה זה גם לא יהיה בחצי שנה – שנה הקרובות. אני חושב שהכי מתקדם זה בחלוצה. היטמעות בתוך יישובים קיימים – זה כן. ביד בנימין, בבת אדר. אמרתי. זו היתה התחלה, וכדומה. בסיפור הזה, שמעתי מראש מועצה אזורית חלוצית שהוא קורא לזה "שנת מעבר". זה שם הקוד שהוא נתן לזה.

איפה זה מטופל? באיזה משרד בדיוק?

רשמית, משרד השיכון בונה בעצם את התשתיות ועושה מבני ציבור – איפה שזה כתוב בהחלטת ממשלה – באופן נקודתי. אבל לדוגמה, החלטת ממשלה ודאי שלא מכסה את כל המבני הציבור שהיישוב צריך. אני אתן דוגמה – כגון – יש התייחסות בהחלטת הממשלה לשני דברים. אני לרגע אקח את לכיש חלוציות, כי יותר קל להתייחס, כי שם הממשלה נתנה סכומים. אני לא מתייחס למה הסכום, גם בזה עושים עבודה וזה היה חלק מהמסקנות של הוועדה. מה שמסקנות הוועדה לא אמרו – שיש מבנים נוספים שקהילה נוספת צריכה. לדוגמה – אין מקום להתנהלות של מזכירות, מקום להתנהלות של חינוך לא פורמלי, שאין בהחלטת הממשלה. החלטת הממשלה מדברת על גן, מעון, בית כנסת, - -. לא את הכל צריך לבנות מחדש, ואנחנו גם לא מבקשים. אבל לדוגמה – לבוא ולהגיד שיש תקציב בהעברה, והעלינו את זה כהצעה – לקחת את המבנים הזמניים שקיימים באתרים הזמניים שהם חדשים, להעביר אותם ליישובים החדשים, שישמשו למזכירות, ל "בני עקיבא", לחדר חוגים, זה דבר שהוא לא גדול, בעלויות כספיות, באופן יחסי למבנה חדש, כי המבנים קיימים, אבל זה דורש התייחסות. חטיבה להתיישבות או משרד השיכון – אם זה לא יתוקצב אצלם הם לא יעשו את זה. אז זה דוגמה למשהו שלא קיים בדו"ח אבל הוא יגיע, כי יום יבוא, כאשר הקהילה תצטרך לעבור באופן שלם, זה יגיע, הדבר הזה. לכן אני קורא לזה – שנת המעבר.


יש נושא נוסף, שאני גם מבין שיש בו ויכוח, וזה מה שמכונה בפינו "באקו"ם", ויש גם ויכוח אם הוא צריך להיות או לא, או מה היקפו. הדברים האלה, שהם לא כתובים בדו"ח, בסוף הם יעמדו לכולנו בעוד שנה –שנתיים כשקהילה כקהילה תצטרך לעבור למקומה החדש. לכן אני חושב שגם נושאים שלא כתובים בדו"ח, כגון אלה, ואני לא רוצה להאריך באחרים, צריכים התייחסות, גם אם זה לא עכשיו עד דצמבר, כי צריך להחזיר תשובות לוועדה עד דצמבר. אז זה יכול להיות גם בינואר, עם מנהלת סל"ע וכו', אבל אני חושב שאסור לנו להגיד שמה שיש בדו"ח הביניים זה מה שיש, ואין נושאים אחרים ואין בילתם. כך גם הוועדה עצמה כותבת, ואני חושב שצריך לציין את הדבר הזה, בעניין.


הדבר השלישי שאני דיברתי עליו עם המנכ"ל – מאד חשוב לנו, התושבים, להיות תושבים. המנכ"ל אמר את דברו בעניין אבל אני חושב שהתושבים, ראוי ונכון שיהיו חלק. כמובן שאנחנו לא חלק מהממשלה ובסופו של דבר ההחלטות הן בממשלה. אנחנו רוצים את מקסימום שיתוף הפעולה עם התושבים. אנחנו מתחייבים לא לעכב, לשתף פעולה - -

זה אמרת שכבר מתקיים.

זה מתקיים, יש שדרוג גדול, נכנסים עכשיו לפעילות אינטנסיבית של שולחנות דיונים בנושאים השונים. אנחנו ביקשנו להיות חלק מהם. קיבלנו תשובה רשמית על חקלאות ו עסקים. על ה דברים הקודמים דיברתי עם המנכ"ל לפני הישיבה. הוא דיבר על איזשהו מתווה. אני חושב שזה צריך להיות ברור לכולם שהתושבים הם חלק. אנחנו לא אופוזיציה. אנחנו בסיכומו של דבר עם אחריות שהנושא הזה ייגמר.

בעצם אתה מצטט את דו"ח הביניים, שגם מתייחס לשילוב - - אה, זה לא היה בדו"ח.

הדו"ח עצמו דיבר על נקודות מסוימות. הדו"ח ביקש "נפש חפצה" מהמתיישבים. אנחנו הצהרנו שאנחנו בעלי נפש חפצה.

ראשית, תודה ליושב הראש שעמד במילתו, וזה לא דבר קבוע פה שבאמת אומרים ואכן מקיימים מעקבים. המעקב חשוב לכולנו. תודה למנכ"ל שיושב אתנו. זו הזדמנות לאחל לבנצי ליברמן הצלחה ולהודות לצביה שמעון ולאנשי מנהלת סל"ע על כל פועלם בעניין.


ועדת החקירה בדו"ח הביניים הגדירה את זה כ "משימה לאומית", טרחה בעצמה והטריחה את ראש הממשלה לתת לו את זה ביד באופן ישיר. היא אמרה שבעניין הזה אין חלוקת אחריות – לא כי משרד השיכון אין לו אחריות, משרד הפנים ומשרד החקלאות, אלא כי באמת, בהיותה משימה לאומית, מורכבת מאד ואנושית מאד, זה בידי ראש הממשלה, שהפקיד את זה בידך, וזה בסדר גמור. אבל בסוף, באמת ההחלטות הן אצלו כי רבות מההחלטות נגמרות בהחלטת ממשלה – "מחליטים".


ציינה נכון הוועדה שיש שחיקה מאד גדולה. הזמן שעבר הביא את זה למצב שמשרדי הממשלה התרגלו שזו רק עוד בעיה באוסף הבעיה. אני לא מטיל ביקורת אלא מציין עובדות שאנחנו נוכחים בהן. יש חילופי שרים, חילופי ממשלה, וכו'. החילופים, כפי שציין חברי, דורון, הם לטובה, בעניין הזה, וברוך השם יש הרגשה, תחושה וגם עובדות – שמעידות שיש שינוי. אבל זה שינוי שאולי מבשר את החורף הבא עלינו לטובה, אבל צריך שבסוף גם ירדו הגשמים. במידה רבה זה מוטל על כתפיך ועל כתפי ראש הממשלה באופן אישי. אנחנו מקווים, מתפללים ונעשה כל מאמץ לעזור בתחום הזה, כפי יכולתנו.


העירה הוועדה משהו על המתיישבים ועל שיתוף הפעולה שלהם עם פתרון הבעיות. אני, בעניין הזה, חולק על הוועדה. אני מציע לא להפוך את הקורבנות לאשמים, ולו באופן חלקי. בוודאי שלא כל דבר הם קיבלו. בוודאי שלא כל דבר הם ענו מהיום למחר, כי אנשים נמצאים במצבים מאד קשים ומסובכים. לא צריך להסביר את זה לאף אחד שיושב פה. גם אם הם העלו דרישה חדשה וגם אם הם חזרו בהם לאחור לרגע – כן, היו דברים כאלה – אך טבעי הוא הדבר. אני מציע לעשות כל מאמץ. אני יודע על קהילות אחרות, אתמול סיירנו עם שר החקלאות בחלק מהקהילות – יש רצון לפתור את הבעיות, ויפה שעה אחת קודם. מי צריך להסביר את זה? מה לא ברור בזה? יש מי שניהנה מהמצב של מגורים בקארווילות או בכל דיור אחר?


נקודה שאני רוצה להתמקד בה – קצב הדיונים וקצב קבלת ההחלטות. יש אלף נושאים, ואני לא מתכוון לגעת עכשיו בשום דבר. בסוף האוצר יסביר למה אין וזה יסביר ככה וההוא – אחרת. ההחלטה היא בידי ראש הממשלה. לא ראיתי בקיצוץ הקרוב שאתם מתעתדים להביא לוועדת הכספים איזושהי רזרבה לעניין הזה. זה בטח בגלל שעדיין לא גיבשתם, וזה יידחה, כנראה, ל – 2010. אבל זה ברור שזה יעלה כסף. אני לא רוצה לנקוט בשום סכום. זה לא בסכום דו ספרתי, אלא בסכומים אחרים לגמרי. מכיוון שכולם רוצים לגמור, צריך גם לקבל את ההחלטות האלה, שעליהן נאמר: "ואהבת את ה' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" –מה נשאר אחרי הלב והנפש עוד לתת, ואז אומרים חכמים – "מאודך" זה ממון, שזה יותר מהכל ביחד. ואני פונה אליך לעשות את המאמץ כפי שכבר נעשה, כי אני מכיר את חלק מקצב הדיונים שאתה מקיים, יחד עם מנהלת סל"ע ואחרים צריך להעביר את זה למצב של לוח זמנים מחייב, לעצמך קודם כל, וגם למתיישבים, ולצאת לפתרון הבעיה באופן כזה שהיא תרד מסדר היום הציבורי של מדינת ישראל, תודה.

דו"ח הביניים אישר במרביתו דברים שידענו. אני מזכיר שבכנסת ה – 17 ישבה חברת הכנסת עמירה דותן בעשרות ישיבות כוועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה ועקבה צעד צעד אחר הטיפול במגורשים. היא הגיעה, פחות או יותר לאותן מסקנות – שהיא מנסה לעשות משהו והיא לא מצליחה. והטענות ששמענו פעם אחר פעם ממנהל סל"ע, גם כאן וגם בחדרים אחרים, היתה שהם עובדים לפי החוק, לפי הספר. אני רופא ואני יודע שאפשר להרוג חולה כשעובדים בדיוק לפי הספר. לוקחים textbook ברפואה, ועובדים בדיוק לפיהו? – החולה עלול למות. צריך לפעמים להבין מה הבעיה באמת ואיך לטפל בבני אדם, ואז יכול להיות שמצליחים להציל אותו. המינוי של בנצי ליברמן הוא מבורך, כסימפטום, כגילוי של רצון טוב, כי כולנו יודעים שבנצי בא לעזור, לא רק למלא איזשהו תפקיד, או לתפוס איזשהו ג'וב. לכן ראוי לברך עליו. אנחנו גם מכירים את היכולות שלו והן בוודאי מבורכות.


בכל פעם שאני עוסק בעניין המגורשים אני נזכר בתמונה אחת: אריאל שרון עומד ליד איזשהו ג'יפ בשטח ודופק על מכסה המנוע שלו, בניצן, ושואל – למה זה לא זז.

בניצנים, אם אינני טועה. מה שהיה פעם דיונות החול. הג'יפ זכור, והדפיקה זכורה. אבל מה התוצאה?

זו היתה דפיקה לצרכי תקשורת. הדפיקה על מכסה המנוע היתה לצרכי התקשורת, כדי לתת לציבור את התחושה שהממשלה כולה נרתמת לעשות למענם. והיא לא עשתה. אנחנו היום זקוקים שהממשלה – לא לצרכי תקשורת, אלא באמת – תדפוק על מכסה מנוע, לפעמים על שולחן ישיבות, לפעמים על ספר חוקים, לפעמים בנהלים, אבל שתדחף קדימה וזה אפשרי. אני משוכנע - -

יכול להיות שהממשלה פחות טובה ביחסי ציבור מהממשלה הקודמת? כי אני חושב שאנחנו עובדים, אני חושב שפה, מאז שאייל גבאי נכנס לתפקיד, ראש הממשלה וגם אנחנו, בוועדת הכלכלה, מקיימים דיונים – שאני לא יודע אם היו כאלה בקדנציה הקודמת, יכול להיות שכן. אנחנו רוצים שהדפיקה על מכסה המנוע תישאר בארכיון והביצוע יהיה.

אני חושב שהפעם הממשלה לא צריכה לקחת משרד יחסי ציבור כדי להסביר שלכל מתיישב יש פתרון, אלא – שתביא את הפתרון. תודה.

תודה.אבי פרחן, חבר פורום מתיישבי גוש קטיף.

אדוני היושב ראש, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, חברי הכנסת וחבריי האחרים. בשעתו נפגשנו עם ראש הממשלה, עוד בהיותו באופוזיציה, וגם ראש הממשלה הופיע בפורום של השדולה ואמר שתיקון העוול שנעשה לעקורים יכול להיעשות רק באמצעות תיקון חקיקה. כך אמר ראש הממשלה. אם מישהו חושב שאמרתי דבר לא נכון – שיתקן אותי. חבריי, החוק הקרוי חוק פינוי- פיצוי, ושמכונה בידי העקורים – חוק פינוי-ביזוי הוא שורש הרע. הוא מקפח, מאמלל את העקורים בכל הפרמטרים שנקבעו בחוק. הוא גם כובל את ידיו של המנגנון הממלכתי ואינו מאפשר לו לתת פתרונות במסגרת חוק זה. גם הוא רוצה לעזור לך הוא לא יכול, כי הוא כבול במסגרת חוק זה. חוק פינוי-פיצוי צריך לתת לך קודם את מה שהיה לך, ואחר כך הוא צריך לפצות אותך על העוול, עגמת הנפש, הנזק הכלכלי, החברתי, האחר על מה שנגרם מכך שלקחו את הבית, את הנחלה, את החקלאות ואת כל מה שהיה לך.


כדי שנסיים את התהליך הזה שנמשך 4 שנים – אני לא חיכיתי ולא הייתי צריך את ועדת החקירה הממלכתית, לא את סיכום הביניים ולא את המסקנות הסופיות. צריך לעשות דבר פשוט: להפסיק לתקן טלאים בחליפה הזו, של החוק, ועל ידי תיקון חקיקה של מגזר כזה או מגזר אחר שיש לו לובי, כוח או הפעלת לחץ כזה או אחר, צריך לעשות תיקון יסודי לכל העוול הזה. והתיקון היסודי הזה יכול להיעשות בקלי קלות, באמצעותך, אדוני, חבר הכנסת אופיר אקוניס, ובאמצעותך, חבר הכנסת אריאל, ובאמצעות הכנסת הזו. פשוט –ללכת לפה לארכיון, להוציא את חוק פינוי סיני, ולאמץ אותו לחוק עקורי גוש קטיף וצפון השומרון. יש שם את כל הפרמטרים. יש שם פרמטרים לחקלאות, לחממות, לתעשיה, ליישובים הקהילתיים. היישובים ימית ואופירה דומים ליישוב נווה דקלים ומסביב. התעשייה, העובדים – לכל פרט ופרט יש את הפרמטרים. לא צריך לתקן, לא צריך לעשות עוד טלאי ועוד טלאי. אם נמשיך לעסוק בטלאים גם בסוף הקדנציה נבוא לפה לעוד ישיבה, נוציא קיטור ונחזור עוד הפעם.


אגב, החוק הזה של פינוי סיני נתן גם פתרון להעתקות הקהילתיות. כך הוקמו הקיבוצים סופה וחולית, יישוב עין הבשור, נתיב העשרה, היישוב חד נס בצפון. באמצעות החוק הזה. לצערי, טעו חבריי, גם בשדולה, כשנעתרו למה שנקרא "הסכם ההבנות", וכשכבר ניתן היה לעשות תיקוני חקיקה, והיה לובי בכנסת לעשות כל תיקון חקיקה, בשעתו אפשר היה לעשות את זה אבל הסתפקו בחוק ההבנות הזה שנתן עוד כמה שקלים כאלה ואחרים ורק עשה עוול יותר גדול למתיישבים. גם העוול הזה שמגביל אותך, שאומר – תחתום עכשיו, take it or leave it, אם לא תחתום עכשיו עם האקדח על הרקה – אנשים שהם שחוקים, שבורים, כל פרוטה חסרה להם, והם נכנעים. תחתום עכשיו ותקבל את ה- 150 אלף שקל האלה, אבל אין לך זכות יותר לתבוע את הממשלה. גם את זה צריך לתקן. ביקשנו מהמנכ"ל והוא עדיין לא נענה לנושא הזה. איך אדם יכול לחתום על קבלת השלמונים האלה והוא עוד לא יודע מה עתידו? הוא עוד לא גמר את הבעיות שלו, איך הוא יכול לחתום שהוא לא יכול לתבוע את הממשלה?


אני רוצה להזכיר שבסיפא של המבוא לסיכום הדברים נאמר: ,מתן תוקף מחייב להבנות המפורטות במסמך זה ייתר את הצורך בתיקון החוק. חברי הכנסת החתומים על סיכום דברים זה יעשו כל שלאיל ידם כך שההבנות המפורטות בו יובאו במקום כל תיקוני החקיקה המוצעים ובמקום הצעות לתיקון החוק שעשויות להיות מוגשות בעתיד, ולא יקודמו בכנסת הצעות לתיקון החוק". טעות חמורה מאד.


בשעתו לא השתמשו בחוק פינוי סיני כי כבר ראו את הפינוי העתידי. ראו את ההתכנסות, ראו את המכפלות – בשומרון, ביהודה, וכו'. לכן חששו מחוק פינוי סיני. חוק פינוי סיני היה חוק הגון. עובדה – שם לא קמה ועדת חקירה. גם לא קמה ועדת חקירה שאמרה: למה נתתם יותר מדי. נתנו את מה שמגיע לעקורים, ועובדה – שיקמו אותם ביעילות, במהירות ובהגינות. אני אומר גם לחבריי, גם בשומרון – לך, אורי אריאל, ולכל אלה שהם היום בשומרון וביהודה. אתם היום צריך להכריז, לא נשלה את עצמנו. בכל ממשלה תהיינה תכניות מדיניות. אל תשלו את עצמכם. אנחנו צריכים להכריז היום שבכל תכנית מדינית כזו או אחרת אנחנו נשארים בכפרים שלנו, מה שנקרא "התנחלויות" גם אם חלילה הממשלה תוותר ותעשה שם ישות פלסטינית - -

אני לא מציע להיכנס לדיון מדיני עכשיו. אני מוכן להיכנס לדיון מדיני 24 שעות ביממה אבל לא במסגרת הזמן שיש לנו כרגע.

אנחנו נשארים בבתינו גם תחת ריבונות פלסטינית, חלילה. ואז לא צריך מכפלות, לא צריך לשלם פיצויים, לא צריך לעשות העתקות ולא צריך לעשות שום דבר. כך אתה חוסך הרבה כסף. לא יכול להיות שערבי יכול לגור במשולש ובגליל, ואני, כיהודי, לא יכול - - -

זה לא על סדר היום כרגע. הדיון המדיני עוד ודאי יגיע, אבל לא הבוקר, אני מניח. אני גם לא יודע שחודש המשא ומתן עם הפלסטינים. עזוב, בוא נעסוק כרגע בקידום העניינים הביורוקרטים שעומדים על סדר יומנו.

לסיכום – אני מבקש לשקול היטב בהצעה שלי ואם רוצים לתקן את העוולות ולפתור את כל הבעיות, לשלוף מהמגירה פה, בכנסת, את חוק פינוי סינוי, לאמץ אותו לגבי תושבי גוש קטיף ובכך פתרת את כל הבעיות. כמו קאטו הזקן אני אמשיך לחזור על זה עד שחבריי יפנימו את זה, כי גם חבריי, לצערי, לא הפנימו את הנושא הזה.

אני מתנצל שאני צריך לצאת להשבעת השופטים בבית הנשיא.

ראשית אני מצטרף לדברים שנאמרו לגבי הנושא הזה שהוא מעקב שהוא ודאי כלי מרכזי ביותר כדי לקדם פה נושאים שונים. אני רוצה להעלות נקודה אחת. כיוון שאופי הקהילות וכל קהילה ופתרונה הוא שונה לחלוטין, מבחינת מבטנו שלנו – שומריה, מזרח לכיש, הסיפור שלנו קצת מורכב ושונה. אנחנו נכנסנו לסיטואציה אחרת לחלוטין, ואני רוצה להתייחס לדברים דווקא מהצד החקלאי שבעניין. נכנסנו לקיבוץ קיים, או יותר נכון לומר – רכשנו קיבוץ קיים. אפשר לחלוק פה בעובדות, אבל בשורה התחתונה זו המציאות. הפרוגרמה לא מושלמת עדיין. אנחנו כבר נמצאים במקום למעלה מ – 3 וחצי שנים - -

איזו פרוגרמה?

הפרוגרמה החקלאית של שומריה נמצאת בחוסר. אתמול היה ביקור של שר החקלאות במקום, יחד עם מנכ"ל המשרד. ההתרשמות שלהם לגבי הביצועים החקלאיים של שומריה הם לא דברים שמוטלים בספק. זה מסוג הדברים שלא צריך להיות בהם יותר מאשר קצת רצון טוב ונכונות, ואפשר לפתור את הדבר הזה, ואני חושב שבסופו של דבר כולם יהיו גאים בפתרונות, בהתקדמות של שומריה ומזרח לכיש כולה.

גם אני רוצה לברך על העניין של המעקב. אני לא רוצה להתייחס לדו"ח הביניים. אני חושב שהדבר היחידי שצריך לקחת אותו מדו"ח הביניים הוא הנושא של ההגדרה של המשימה הלאומית הדחופה. אני חושב שהגדרה כזו תשנה את התנהלות כל הגורמים שעוסקים בעניין הזה.


אני רשמתי לי 4 נושאים שלדעתי צריך לתת עליהם את הדעת. הנושאים התקציביים על החלטות הממשלה. בהחלטות הממשלה יש פערים תקציביים לא קטנים על אמדנים חסרים. אנחנו רואים את זה היום, יום יום, בהתקדמות של הפרויקטים. זה גם במבני ציבור, גם בהחלטות על העתקת מבנים וכו' וכו'. יש לי פירוט, אני יכול להגיש את זה. שם יש פער לא קטן של תקציב על החלטות קיימות. אני מייד הולך לסעיף התקציבי השני שנגע בו דורון. אני קראתי לזה "היום שאחרי". דורון קרא לזה "שנת מעבר". יישוב חדש של 150 משפחות עולה לשטח. שם, חלק מהיישובים נמצאים 200 מ' מכפרים ערביים מעבר לגדר. מחסן נשק צריך? אין שם. מועדון ל "בני עקיבא" צריך? מכולת צריך? מרפאה? זה לא הוכנס בשום מקום. איש לא העמיד את זה לטובת היישוב. דורון דיבר על החינוך המשלים. חוזרים החברה' מבית הספר, צריך לעשות איזושהי פעילות של חינוך משלים. גם בנושא הזה – יש פה נושא תקציבי שהממשלה חייבת להיכנס אליו כבר היום. אני מעריך שאכלוס ראשון במזרח לכיש, בו אני עוסק, יהיה בתחילת 2011 ולכן אין לנו הרבה זמן.

על אותה גבעה שהראית לי?

על שלוש גבעות.

את הדחפורים כבר ראינו שם. אני זוכר את האדמה הריקה. אני רוצה לראות אותה מלאה. בתחילת 2011 – זה יפה.

התושבים מתכוונים באביב 2010 לקדוח כלונסאות ראשונות בשטח. כבר רואים את המגרשים, את הקירות התומכים, הביוב כבר בתוך הקרקע. מרגע שנכנסו הטרקטורים לשטח – הקצב הואץ. ולכן צריך לחשוב על היום שאחרי. זה נושא שני שאני חושב שצריך לחשוב עליו.


אני רוצה לומר עוד שני נושאים. אני חושב שמנכ"ל משרד ראש הממשלה עם מנהלת סל"ע ועם כל גורם אחר – חייב להיכנס עמוק לעניין סיום הסכמי העתקה. זה פקק שסוגר שרשרת שלמה של פעילויות שעוצרות בעצם את העניין. אני אומר שוב – אני עוסק רק בלכיש, אז אני יודע שהפקק של אמציה, הסכם אמציה תוקע פעולות שרשרת שמביאות את היישוב קטיף, את היישוב השני על הגבעה לעיכוב בזמן רק אחרי שמעבירים את מבני המשק אפשר להיכנס עם חפירות הצלה, ורק אחרי שגורמים עם חפירות הצלה אפשר לעשות תשתיות. בקיצור, זו שרשרת פעולות שההסכם הזה מעכב.


את הנושא האחרון שרציתי להזכיר ושגם אליו חייבים להיכנס בצורה חזקה זה העניין של שיוך המגרשים והגדרה. אני אקרא לזה אחרת: כל הפעילות במנהל מקרקעי ישראל, גם ועדות הקרקע בתוך היישובים וגם שיוך המגרשים לתושבים.

זה מוסכם. זה ייגמר ברגע שלמנהל מקרקעי ישראל תהיה מועצה למנהל מקרקעי ישראל, שזה תלוי גם במנכ"ל. בחודש הקרוב זה יעלה ויסתיים.

זה בראש נושא המנהל בנושא ועדות התכנון והבניה והעיסוק בתחום הזה הוא במעלה סדר העדיפויות של הממשלה הזו. זה יקרה.

נושא אחרון שאני רוצה להעלות פה – אני מעריך, זה אמנם לא במנדט שלי במזרח לכיש, ובכל זאת אני רואה את המבט הכולל באתרים הזמניים, שסדר גודל של 200 משפחות לא יצליחו להרים בית קבע חדש. על זה הממשלה חייבת לתת את דעתה, ומוקדם ככל שאפשר.

אני מברך את מנכ"ל משרד ראש הממשלה שקרא לפורום העשרה ודיבר אחד – אחד מייד עם כניסתו לתפקיד. אני מייצג כמה גופים. אני מייצג את אשקלון, שזה אתר הקבע, את כרמיה, שזה האתר הזמני, שם אני מזכיר. אני עוסק באזור התעשיה ארז, ואני בפורום העשרה של גוש קטיף. אני מייצג את חוף אשקלון להקמת אזור תעשיה חלופי שאנחנו רוצים. אני אתחיל לדבר על אתר הקבע, שזה, בעצם, הדבר הכי חשוב. בנים ממשיכים. ביום ראשון מתחילה ההגרלה של בנים ממשיכים. מנהל מקרקעי ישראל הכריז באתר שלו שיש הגרלה. מנהלת סל"ע לא מתפקדת בתוך העסק הזה. אנשים לא יודעים איזה מחירים, איזה דברים, וביום ראשון מתחילה ההגרלה. אנחנו ביקשנו ללכת לפי שומות ישנות. לא יודעים אפילו את המחיר. אנשים צריכים ללכת להגרלה ביום ראשון כשהם לא יודעים בכלל. זה דבר כללי מאד, זה לא שייך דווקא לאשקלון הסיפור של בנים ממשיכים, שצריך לדבר על זה בגדול לגבי כל האתרים.


פיתוח. הוועדה הממלכתית נתנה את דעתה שאנחנו צריכים להגיע לפיתוח מלא בתוך האתר. באשקלון לקחו לנו 70 דולר למטר על פיתוח, כשהוועדה בפירוש אמרה שאנחנו צריכים
לקבל אתר גמור בלי לשלם על פיתוח. כנ"ל מבני ציבור, כשמדברים על דברים קטנים, בעוד שהיה לנו בגוש הרבה יותר.


לבניה – באשקלון, למשל, אנחנו 175 משפחות ש- 15 כבר גרים, 30 בבניה. אני לא רואה עוד 20 בונים. השאר – אין להם כסף, וגם אלה שבנו לקחו משכנתאות ענקיות ואולי גם כסף בשוק האפור. בנושא של כרמיה, האזור הזמני, מנהלת סל"ע חתמה עוד חוזה עד אוגוסט, 2010. החברים בכרמיה, קרי נווה ים, פלמ"חים, יישארו אחרי זה לפחות שנה- שנתיים.

בפעם הקודמת דיברנו על חוזים עד סוף דצמבר 2010.

כך וכך זה לא משנה. מה שהוא רוצה להגיד שזה לפחות עוד שנה –שנתיים.

מנהלת סל"ע עוד לא עושה שום דבר. הגישו בג"ץ שזה חבל על הדיונים בבית המשפט, הוצאות כספים ענקיות, במקום שמנהלת סל"ע תבוא ותחתוך את הסיפור הזה, כי יודעים שאין חוזים והם צריכים להמשיך להיות שם.


בנושא ארז – חוק קונה מרצון-מוכר מרצון איננו. חוק פינוי-ביזוי זה מה שקיים. לקחו לנו את הקרקעות, המבנים, ולא משלמים לנו.


לנושא עבודה – אנחנו יושבים בלי עבודה 4 שנים. רוב המתיישבים, במיוחד אלה שהיו בצפון החבל ועבדו בארז. לא קיים אזור תעשייה ולא קיימת תעסוקה, ולא מוכנים לקבל אותנו לעבודה, במיוחד בגילאים המבוגרים. לדעתי צריך לתת את הדעת על זה.

אני אחזור בקצרה – אזור התעשייה מחסום ארז העסיק 4,500 עובדים. היה מורכב מכ-200 בעלי עסקים,מרביתם בבעלות ישראלית. אזור התעשייה מחסום ארז לא טופל. זה המצב. אם אתה שואל מה נעשה מאז הישיבה הקודמת ועד היום אני אומר חד משמעית: כלום.


מעבר לזה אני רוצה לציין שמנכ"ל משרד ראש הממשלה לא הזכיר את העניין הזה, וכאן יש לנו מקום של הסכמה מקיר לקיר. יש לנו מ- 2006 את יונתן באשי שאומר לפרוטוקול: "בנושא העסקים אנחנו מרגישים הרבה פחות טוב. יש לנו בעיה, אנחנו לא מצליחים להתגבר על החוק". הבעיה של התגברות על החוק גם הוזכרה על ידי עמירה דותן לא פעם ולא פעמיים בוועדה לביקורת המדינה. ועדת הכספים ביקשה ממנהלת סל"ע, מהיועץ המשפטי לממשלה, להביא את עמדתו לפתרון הבעיה ב- 2.6.2008 כשהופיע בפני ועדת הכספים. כעבור חודש, כמובן, לא היה פתרון, ואז, הוקמה ועדה יחד עם מנהלת סל"ע, משרד המשפטים ומשרד האוצר מתוך כוונה למצוא פתרון לבעיית פיצוי עבור מבנים במחסום ארז.


הבעיה היא מאד פשוטה. אין פה מדע של פיצוח האטום או איזושהי פיזיקה גרעינית. ממש לא. יש מבנים. המבנים האלה פונו בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות, ואין עליהם פיצוי. ויש עליהם כל מיני ניסיונות של המדינה להסביר למה ואיך, אבל התשובה היא מאד ברורה: יש שמאות. היו שמאים של המדינה לפני ההתנתקות. יש נתונים ברשות המסים. מדינתי שראל ניסתה למכור את המבנים הללו, את המפעלים לגורמים זרים. עשו משא ומתן. יש price list. כל הנתונים הללו קיימים, ובכל זאת, למרות ההסכמה מקיר לקיר על כך שיש פה בעיה, על כך שהחוק לא נותן לה פתרון, אנחנו נמצאים באותו מצב. שלושה חדשים חלפו ולא קרה דבר. מעבר לכל הנושא הזה של העסקת עובדים, שאנחנו נמצאים במצב של משבר כלכלי, בעיות אבטלה חמורות, מה היה יותר מתקבל על דעת מלאפשר אזור תעשייה חלופי? אבל הנושא הזה
נתקע, כיוון שפרשנות מנהלת סל"ע אומרת שסעיף 86 שמדבר על העתקה לא חל על אזור התעשייה מחסום ארז. בוועדות המיוחדות הנושא לא בא על פתרונו, ואנחנו פשוט תלויים באוויר. המצב הוא שהעסקים – מי שהצליח לשרוד ניצל. מי שלא הצליח לשרוד נמצא בהליכים של חדלות פרעון. יש לנו כבר אנשים שנפטרו, זכרונם לברכה, ואנחנו נמצאים במצב שבו המדינה פשוט לא מטפלת בנו.


שמעתי כאן מצד חבריי המפונים לגבי מבנים של חינוך בלתי פורמלי, "בני עקיבא". אנחנו לא שם. אנחנו אפילו את הבסיס עוד לא עברנו. יש חברה, למשל, שמזה שנה וחצי לא קיבלה אפילו מקדמה. עסקים לא יכולים לעמוד במצב כזה שמגישים תביעה לפיצוי, ואפילו החלטה בעניינם לגבי מקדמה – אין. אז הביורוקרטיה במנהלת סל"ע זה משהו שאנחנו לא הצלחנו להתגבר עליו.


לגבי הנושא של הידברות – גם לכך מתייחס דו"ח הביניים. כמו שהראיתי בפרוטוקולים, הנושא של הידברות חזר ועלה פעם אחר פעם. אמר חברי פרחן שהוא מרגיש שהוא קצת טוחן מים. גם אני מרגישה כך. אנחנו, ממחסום ארז, מעולם לא ישבנו אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יתייחס, רק תתכנסי לסיכום כי שכחתי להבהיר בתחילת הישיבה שבשעה 11:00 על פי תקנון הכנסת אנחנו חייבים לסיים כי מליאת הכנסת מתחילה.

אני אסיים בדברים שלך, בהחלטה הקודמת, מה שהצעת, לשם קידום הסדרת ענייני המפונים – לעניין העסקים המפונים אני הזכרתי נושא אחד של מבנים. הנושא הוא הרבה יותר רחב, ולאור ההערה שלך אני לא אוכל להיכנס לכל הנושא של הפיצוי הפיננסי ולבעיות האחרות שיש בעניין הפיצוי הנכסי, אבל מה שאני כן מבקשת זה להציע מחדש את ההצעה שבזמנו הוצעה על ידי חברת הכנסת עמירה דותן, שפשוט פותרת את הבעיה של החוק, בעיה שאנחנו מכירים אותה כבר מימי ההתנתקות, מימי יונתן בשיא שאומר בעצמו – אנחנו, על החוק לא מצליחים להתגבר. אז מה שאני מבקשת מהוועדה, בלי שום קשר להידברות, שאנחנו, כמובן, נשמח להידברות, אנחנו כבר למודי הבטחות מהעבר. אני מבקשת לקחת את החוק הזה ופשוט להגיש אותו מחדש.

לצערי אני מכיר את רוב הנוכחים בחדר, מטיפול בבעיות השונות. גם בוועדה לזכויות הילד נפגשנו, דיברנו. רק בקשה למנכ"ל – נתיב הזמן מופיע בדו"ח פה, בכל עמוד. אני יודע שאתה עושה המון אבל אני שואל את עצמי –אתה, כמנכ"ל מאד עסוק, עם תחומים מאד פרוסים, לא צריך להתייחס לנושא בצורה מקצועית? מישהו ברמתך שיתעסק יום ולילה רק בנושא הזה. אלי גבאי:

יש מנהל מנהלת סל"ע חדש, עורך הדין בנצי ליברמן. הוא מבין את הנושאים, יודע.

בנצי ליברמן שאנחנו מכירים?

כן. בדקנו את זה והוא רק מיום ראשון בתפקידו. הוא בסוג של חפיפה או מעבר תפקיד. אנחנו הודענו שבישיבה הבאה הוא יהיה כאן. אנחנו שלחנו לו מכאן ברכה של הצלחה בתפקיד וגם הוספנו לברכה שיהיה בתפקיד כמה שפחות זמן.

אני מרך על ההחלטה החשוב ואני רק מבקש לקבוע לוחות זמנים כי ידרשו מכולנו לעמוד בהם. אם לא- אנחנו נשב כאן עוד שנתיים או שלוש. אנשים ימשיכו לחיות, ילדים ימשיכו לגדול, והבעיות שתיארנו יישארו ברקע. לכן צריך להפעיל לוחות זמנים, שיחייבו את הממשלה, את הוועדה, את בנצי. זה צעד מתבקש. אני רואה את האנשים פה, הם בכל פעם באים ומדברים, ואני חושש שבסוף יעבור זמן רב והבעיות ייפתרו מעצמן או לא ייפתרו מעצמן. זו הבקשה שלי לאייל גבאי בנושא הזה.

אני נציג החשב הכללי. אני מבקש להתייחס לשלושה נושאים. ראשית, אנחנו רואים את תקנות חובת המכרזים, את חשיבות עריכת המכרז הן בהיבט הכספי, שעליו התקבלה פה, אני מאמין, התייחסות, והן בהיבט השוויוניות בין ספקים. ברגע שניתן פטור ממכרז למעשה נחרוג מהעיקרון של השוויוניות, דבר שיחשוף אותנו לפניות לבג"ץ של ספקים אחרים ולצערי אנחנו יכולים להגיע למצב שדווקא קיצור הדרך יכול להפוך לרועץ ויתקע את המצב עוד יותר ממה שכרגע. כדאי שניקח את זה בחשבון.


דבר שני שאני רוצה להתייחס אליו- אני לא משפטן, אך יחד עם זאת אני מכיר את תקנות חובת המכרזים. אני חייב לציין שאני לא בטוח שתקנות חובת המכרזים נותנות מענה להצעה הזו. זה יכול להיות קצת בעייתית. התקנה הרלבנטית שאני מכיר, תקנה 3.8 שפוטרת יחידת סמך - וזה לא רלבנטי במקרה הזה, כי יש פה התקשרות של משרד השיכון, התקשרויות הל החטיבה להתיישבות, התקשרויות כאלה ואחרות - -

זה בדיוק מה שחסר – את אותה הגדרה ל "דחוף", אבל התקנות מאפשרות לך פטור מחובת מכרזים במקרים דחופים ולכן זה מה שקיים - - ולכן זה בדיוק מה שקיים, אתה לא מגדיר את המשימה הזו כדחופה.

תקנה 3.2 ותקנה 3.2 כמו שהיא מנוסחת היום – לצערי אני חושש שלא ניתן להשתמש בה באופן הזה.

כי אתה לא מגדיר את זה כדחוף.

למה?

התקנה, מי שיקרא אותה, אומרת שאפשר להשתמש בתקנה, 3.2 במקרה של התקשרות נדרשת לביצוע תוך יומיים. זו ההגדרה, זה החוק.

זה בדיוק מה שוועדת החקירה אמרה שחסר: שאתם תגדירו את זה שזה דחוף, מהיום למחר.

דבר שלישי – ביררתי עם מנהלת סל"ע האם יש איזושהי התקשרות שנמצאת כרגע, שמעוכבת בגלל עריכת מכרז. התשובה שקיבלתי היתה תשובה שלילית.

אז אתה לא מעודכן.

אני היועץ המשפטי של מנהלת סל"ע. לאורך כל הדרך היו מצבים שבהם ביקשנו שיתנו לנו - - איזושהי תקנה מהסוג שדורון מבקש. לפעמים יש בזה צורך. בעבר היה בזה צורך, דווקא בתקופות הראשונות של הפינוי. מפעם לפעם יש צורך בהארכת מכרז ואז נשאלת השאלה האם הכלים הקיימים מספיקים או שיש צורך בכלים נוספים, גם בהקשר של החוק שמוכנה "חוק אלקין", שחבר הכנסת זאב אלקין יזם בכנסת הקודמת. דווקא לא נכון מה שאמר דורון שאנחנו התנגדנו. אנחנו לא התנגדנו לנושא הזה של חובת המכרזים, רק שבעניין הזה חייבים טיפה לחפש מה יהיה באמת אפקטיבי ויעיל. ניסינו לחפש מה יהיה הכי מהיר, הכי אפקטיבי ויעיל. בהקשר של מכרזי תשתיות, הכלי המהיר והאפקטיבי הוא לא פטור ממכרז, כי כמו שציין מעוז שהרבני – אנחנו נמצא את עצמנו במשך שנים עסוקים בעתירות של קבלן אחד למה הקבלן השני קיבל פטור כזה או אחר. הכלי המהיר והאפקטיבי הוא קבלני מדף: מכרז שעורכים אותו מראש, על פי חוק חובת המכרזים, לא צריך תיקון של החוק הזה, עם איזשהו קבלני מדף עם כלי שוויוני. זה קיים, זה נעשה. משרד הביטחון, למשל, יודע לעבוד בשיטה הזו. בחלק מהדברים זה אולי קיים במשרדים אחרים. לו היו קבלני מדף אפשר היה אולי לעבוד יותר מהר. השאלה צריכה להיות מופנית אל משרד השיכון – האם הוא יכול לעשות כזה דבר.

מנהלת סל"ע ידעה להקים את מפלסים, את אור הנר, את כרמיה, את ניצן – בלוח זמנים צפוף. ידעתם לעשות את זה. למה היום אתם לא יודעים לעשות את זה?

יש קבלני מדף של החברה למשק וכלכלה, ישנם כלים, בסופו של דבר. כאשר היו עיכובים זה לא היה בגלל שההליך המכרזי היה איטי אלא לעתים קרה גם שנפלנו על קבלן שלא זז, ויש בעיה קשה להוציא קבלן שלא זז מהשטח. אבל שוב – זו לא בעיה של חוק חובת המכרזים.


בהקשר שדורון ציין קודם – הקצאה שבאה מ - - ומנהלת סל"ע להכניס את קק"ל לעבודות באמציה, בעניין הזה יש סעיף פטור. בתקנות חובת המכרזים יש פטור ספציפי של קק"ל. כל מה שצריך הוא שמכרז השיכון יפעיל את תקנת הפטור.

גם החטיבה להתיישבות, לצורך העניין.

החטיבה להתיישבות בוודאי, אבל החטיבה להתיישבות יכולה לקבל תקציב ממשלתי. לא צריך בעניין הזה בכלל שום - - אבל כמתחילים לחפש את מי רוצים להפעיל, מי הקבלן שרוצים להפעיל אותו, אז קק"ל הוא גורם חיצוני שהמדינה יודעת להעביר לו כסף ופטור ממכרז לפי
תקנת פטור מיוחדת שקיימת שנים בתקנות חובת המכרזים. משרד השיכון, מה שנדרש ממנו עכשיו זה פשוט להחליט שהוא רוצה לפעול בכיוון הזה ולהפעיל את הדבר הזה. שוחחתי אתמול עם מנהל המחוז והוא אמר לי שבקשה בעניין הזה –אני מבין שזה היה בעצה אחת אתך, אסנת – הועברה כבר בקשה למנכ"ל משרד השיכון, אז משרד השיכון צריך לראות עם מי הוא מעוניין להקים. אז לזה יש פתרון בתקנות חובת המכרזים. בפועל, בעבר, היו מצבים שבהם תקנה כזו היתה חוסכת לנו הרבה מאמץ. נכון להיום אנחנו לא רואים מה הדברים שנותרו לפנינו שתקנה כזו תעזור לנו, למרות שתמיד טוב שיש כזו תקנה, אני לא חושב שזה הדבר שמעכב משהו מהמהלכים - -

אני דיברתי גם עם מנהל המחוז והוא אומר לי: אנחנו צריכים להתגבר על החשבות, החשבות צריכה לאשר לנו, שיהיה לנו פטור מחובת מכרזים. בסוף, משרד השיכון – למי הוא מגיש את הבקשה? – הוא מגיש את הבקשה, גם בנוהל הקיים, לחשבות. בנושאים האלה, אם משרד השיכון החליט שהוא רוצה ללכת לפטור, צריך לתת לו את זה, מיידית.


דבר שני, וראינו את זה גם בנחל שורק, בהעברת קו חשמל – לקח כמה חודשים שחיכו לפטור ממכרז כדי להעביר קו חשמל של חברת חשמל.

זה לא נכון, עובדתית. אני יכול להגיד שבמקרה הזה של חברת חשמל אנחנו גם נדרשנו לזה במסגרת ועדת החקירה, במסגרת העדות של סגן החשב הכללי, והטיפול נעשה – מרגע שזה הגיע אל החשב הכללי לקח בסביבות יום או יומיים עד שהדבר נעשה. אם זה נתקע במקום אחר – יכול להיות, אבל אצל החשב הכללי זה לא עמד יותר מיום או יומיים.

חברי הכנסת שנכנסו רוצים להתייחס?

אנחנו רוצים לשמוע זה הולך לקראת פתרון.

על זה כבר דיברנו במשפט הראשון - -

הדיבורים כבר היגיעו לכולם עד לפה. אנחנו רוצים לשמוע על התקדמות.

אנחנו, דרך אגב, שמענו על התקדמות. כולם פה דיברו על התקדמות, ודאי יותר טובה ממה שהיה קודם.

- - המשך הקו הזה ייתן, אולי, זירוז למערכת עד שנגיע פתרון הנכון. - - גם לקראת ההיערכות למשא ומתן קיבלנו גם הודעה וזה נותן תקווה שהעסק מתחיל לזוז. במשפט אחד – לגבי ועדת החקירה. מבדיקת הוועדה עולה כי הליך הבחינה נעשה על ידי המדינה באופן כמעט חד צדדי. היום, לא אנחנו אמרנו את זה, אלא ועדת החקירה אומרת בצורה מפורשת כי כל התהליך נקט פתרונות בצורה חד צדדית ולכן הכשלון ברור לגמרי, למרות ששמעתי שאומרים שבאוצר
שמחים שהדו"ח הזה הוא די בסדר. אז אני הבנתי שהוא בסדר כי הם הצליחו ל - - את הממשלה. זו דעתי, כי בנושא הזה לא מדובר בכסף.


אני רוצה להתייחס למצב החקלאים. 80% מהחקלאים כרגע, נכון להיום, עדיין לא חזרו לתעסוקה. ה- 20% שחזרו, יש להם קשיים מאד מיוחדים, בגלל התנאים שהחוק הציב להם, והמגבלות. מבחינת החקלאים, ישנם נוספים שהחוק בכלל לא התייחס אליהם. אמנם זה מספר מועט, אבל אלה חקלאים שזו היתה הפרנסה שלהם – מטעים. החוק לא מתייחס אליהם. ועדת - - לא ידעה להתייחס לסוגיה הזו. האנשים האלה נמצאים כרגע בבעיה.

לגבי החקלאים – איך מנהלת ההידברות שלכם עם משרד החקלאות? שמענו את דורון שדיבר על שינוי לטובה, וגם אחרים, וגם אחרים שדיברו על חוסר שינוי. גם את זה שמעתי. איך אתה רואה את הדברים?

- - של משרד החקלאות שמכיר אותנו ויודע את הבעיות. הוא מכיר את כל הסוגיות ואת הצד המקצועי. השר גם התייחס, במכתב לראש הממשלה, בזמנו, שהוא מזדהה לחלוטין עם כל הסוגיות והבעיות שהחקלאים נמצאים בהן.


אנחנו, לקראת המשא ומתן, בעזרת השם, הכנו צוות משא ומתן של מומחים, שיעמוד מול משרד ראש הממשלה, שהסוגיות האלה ילובנו בצורה מקצועית לפי המלצת ועדת החקירה. מכאן צריך לשמוע את הגופים שיסבירו את המספרים ואת העובדות, ואני מבין שזה מה שיביא לתוצאות הנכונות והראויות. מבחינתנו אני מקווה שההתפתחות האחרונה - - אני רואה שהעסק מתחיל להתגלגל. אני מקווה שהמעקב שלכם יימשך - -

ודאי, איזו שאלה.

ושזה מה שייתן פתרון מהיר לסוגיה הזו.

אני אדבר בקיצור. אני אנצל את ההזדמנות שעורך הדין בנצי ליברמן - - ונציג לו את הדברים תכלס, כדי לקדם אותם. אבל אני יכול להגיד שיש כמה דברים שהם היקרים ביותר לכל אדם, או לרוב האנשים. אחד מהם זה הילדים - הילדים שלו, שלנו. והנושא השני זה הבריאות. אני יכול להגיד שאני ביקרתי, אני לא גר באזורים, אני גר בחיפה, אך אני נוסע, במיוחד, על חשבוני, כי לפי הנתונים שיש לנו, בארגון ההורים, העוול הכי גדול בתחום של הילדים בשנים האחרונות זה בקטע של מה שאנחנו דנים כאן, היום.

האם אתם עוסקים בזה, יושב ראש הוועדה לזכויות הילד?

בהחלט.

אנחנו מכירים ואני אפילו מצפה שיהיה דיון מיוחד.

בעניין הילדים – היתה תערוכה של ציורי ילדים, תערוכה קשה שהיתה פה בכנסת, ואני חושב שיש מקום לקיים דיון משותף.

אני בעד.

אדוני היושב ראש, בעניין לוחות הזמנים - -

כן, כן, אתה תכף תשמע את לוחות הזמנים של פורום המנכ"ל. אני לא יכול להגיד לך שקבענו תאריך מסוים עם יום מסוים לכל דבר ועניין שבתחום טיפולו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אבל בגדול – למשל, הכינוס הזה הוא ישיבה שנקבעה בתחילת חודש אוגוסט. אני כבר מודיע שבשבוע הראשון של ינואר, כי אמרנו שאחת לשלושה חודשים, בשבוע הראשון של תחילת החודש, אנחנו מתכנסים כאן כולם. בינתיים חודשה העבודה של פורום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כפי שביקשנו בפעם הקודמת. שמענו שיש התקדמות, שמענו על המינוי של בנצי ליברמן, אבל שמענו שיש דברים לטיפול, ואנחנו מתכנסים כאן.

6 בינואר?

לא אמרתי. אמרתי – בשבוע הראשון. ניהול הוועדה פה הוא כל כך מקצועי על ידי מנהלת הוועדה שהיא ודאי תמצא תאריך בשבוע הראשון של ינואר, בתיאום עם כולם, שזה יתקיים. זה יהיה בשבוע הראשון.

אמרנו שילדים הם הכי חשובים, אז בואו ניתן להם את מסגרת הזמן – רק תנו לי את שלושת הדקות. אני רוצה להגיד שבכל פעם שיש דיון כאן, רק מה שנעשה לאחר מכן, בשיחות, מקדם את הנושא בצורה משמעותית, אז אני מודה לך.


בקשר לניהול הוועדה – אתם בהחלט יכולים להיות גאים לעומת שאר הוועדות בכנסת, בקטע הזה. פה הקטע הוא מאד יעיל ויש גם המשכיות לאחר מכן. אבל אני רוצה לבקש שגם הממשלה תלמד מהיעילות כאן, ושהדברים יעמדו בלוח הזמנים כפי שמתחייבים כאן, בישיבות.


הנושא השני שאמרתי שהוא חשוב הוא נושא הבריאות. אני ביקרתי במקומות. אין שירותי בריאות מינימליים שיש - לא בערים גדולות. אין שירותי בריאות מינימליים שיש בפריפריה. לכל הדברים שאני אומר יש תקציבים. לא צריך שום דבר חדש. רק צריך לדאוג שהנושא יטופל. אני מקווה שבעזרת עורך הדין ליברמן יהיה משהו חדש, חדשני, בנושא הזה.

אני ביקשתי התייחסות, קודם כל, בראש ובראשונה- של משרד השיכון.

אני אתחיל מהסוף – הנושא שדיברו עליו בדרום אמציה. הרעיון הזה של להעביר את ה - -לקק"ל עלה רק אתמול בערב. אנחנו בודקים אותו. שכחנו שחסר שם הרבה מאד כסף. נכון, לסעיפים - - באמציה שקשורים בארכיאולוגיה והעתקת המבנים, שיקום התשתיות – כבר נתנו כסף. אז הטכניקה למי להעביר את זה היא אחרי שנפתור את העניין.


לגבי מוסדות ציבור – אמרתי בישיבה הקודמת שאנחנו מקדמים, יחד עם סל"ע ועם משרד ראש הממשלה עבודה גדולה שכבר עשינו אותה.מיפינו את החוסרים שיש מבחינה תקציבית במוסדות הציבור בכל יישוב בכל תחום. העבודה נעשתה על סמך מוסדות הציבור שמצוינים בהחלטות הממשלה ו/או בהסכמי ההעתקה. אבל ישנם חוסרים נוספים שהם חוסרים פרוגרמטיים. למשל – שני יישובים מההתנתקות שאין בהחלטת הממשלה מועדון או מוסד ציבורי קהילתי שהמדינה כן מספקת אותו. בהקשר הזה אני רוצה לדבר על מה שדיבר דורון בן שלומי על החינוך המשלים. המדינה מעולם לא הקימה מוסדות ומבני חינוך משלים. היא כן הקימה מועדונים, מועדוני נוער. זה צריך להיות המבני המרכזי שבו תתקיים הפעילות הלא פורמלית אחר הצהריים. מרפאות היום נבנות מכספי קופות החולים. צריך לעשות את ה – matching עם קופות החולים. הן מקימות מרפאות ומי שמטפל, בדרך כלל, זה הרשות ה - - בעניין הזה.

מי אמור להקים בחינוך המשלים? מי אמור לעשות את זה?

בדרך כלל לא עושים את זה. אפילו ביישובים מאד ותיקים, מאד מבוססים, החינוך המשלים הוא במבנים יבילים. הוא לא באחריות המדינה.

· - הכשרת קרקע.

הכשרת קרקע תהיה על כל האזור הציבורי. אז זה לגבי כל מוסדות הציבור. משרד ראש הממשלה מקדם הצעת מחליטים בעניין הזה.


לגבי עבודות הפיתוח – אמר קודם משה, במזרח לכיש עבודות הפיתוח בעיצומן. בניצן כבר יש איכלוס. בניצנים – עבודות הפיתוח נגמרו, שלב א' נגמר. מחכים שהמשתכנים - -

אני יכול לבקש ממך בקשה? את יכולה לארגן לנו סיור במקומות האלה? בואו נראה את זה. אני כבר הייתי, דרך אגב, אבל אם אפשר – מול מנהלת הוועדה לקיים סיור. אני מעדיף שנראה את הדברים מה שנקרא "ממש בעיניים".

לעניין הבריאות – עבודות הפיתוח במזרח לכיש הן בעיצומן. צריך להתחיל לשייך בין המשתכנים למגרש כדי שהם יתחילו לתכנן את הבתים שלהם. אנחנו מבקשים כבר הרבה מאד זמן שההרשאה תעבור לחטיבה להתיישבות כדי שתהיה שם ועדת קבלה ואז אנשים יוכלו לעבור ועדת קבלה ולקבל מגרשים. בינתיים זה לא קורה. אומרים שתתכנס מועצת המנהל לקבל החלטה בעניין. במקביל באו מנהל מקרקעי ישראל ויש הסכמה שלהם לעשות הגרלה למפונים הזכאים. זאת אומרת, זה לא יעכב את עניין התשלום של המגרשים. גם אם לא תהיה בזמן החלטה כזו, אנחנו נעשה את ההגרלות עם המפונים הזכאים.

מה קורה עם מבנים יבילים שאנשים מתפנים מהם?

יש החלטה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה שכל הטיפול במבנים היבילים האלה שמתפנים עובר למנהל הדיור הממשלתי. תתקבל החלטה על ידו. כנראה שהם יוצאו למכירה.

כי במקרה, בקבוצה שאני מכיר מקרוב – יש - -. דבר שני, הבנתי ש "עמידר" - - הם מרכזים את זה במקום שזה מתכלה.

החטיבה להתיישבות ריכזה את מה שפונה עד היום, לא "עמידר". עד שהתקבלה החלטה שמנהל הדיור הממשלתי יטפל בזה. עכשיו מנהל הדיור הממשלתי יטפל - - כל קרווילה שתתפנה –

כל קרווילה שתתפנה – מפנים אותה?

זה הרעיון.

הנושא השתפר בחודשים האחרונים.

אני רוצה לשמוע התייחסות של האוצר.

באופן כללי, עכשיו, כשיש מסלול של ועדת החקירה – יש לוחות זמנים ומקיימים דיונים. יש להניח שהממשלה תעמוד בלוחות הזמנים של ועדת החקירה.


לגבי שני נושאים ספציפיים – האחד: עסקים. אני רוצה לצטט את הבג"ץ הגדול של ההתנתקות בכל מה שקשור לעסקים באזור ארז. החוק מעניק להם פיצוי ראוי והוגן אם לא למעלה מכך. השווי של העסקים, שלמרבה הצער ערכם היה מועט עקב האירועים הביטחוניים – זה ממשיך את התשובה הברורה שלנו לזה שהפיצוי הוא ראוי והוגן, וכמו שאמר בג"ץ – לא החליטו עליו מהיום למחר, היתה ועדת מנכ"לים, אחרי כן – ועדת משנה, אחרי זה בג"ץ נתן סעדים. זה בעניין של העסקים.

· - -

הוא אומר דברים שהם לא נכונים. מה אומר בג"ץ? הוא אומר חד וחלק: "יש להעניק לישראלי המפונה מהשטח המפונה אותו סכום....אשר יאפשר לו לבנות מחוץ לשטח המפונה את
ביתו, עסקיו, ושאר מערכות יחסיו". אנחנו כבר ב- 2009, כמעט 2010 ואנחנו מסתכלים: בנו מחדש או לא בנו מחדש? התשובה היא חד משמעית: לא.

בג"ץ קובע שהפיצוי שניתן הוא ראוי והוגן.

לא. בג"ץ הוא 300 ומשהו עמודים. בחר החבר לצטט משהו - -

ההידברות שלי היא אתך או מול תמ"ת?

באופן כללי, בנוגע לפיצוי, התנהל בהתאם להמלצות ועדת החקירה - -

ולגבי האזור החלופי – אזור התעשייה החלופי?

הקמת אזור תעשייה, למיטב ידיעתי, יש קריטריונים של יתרון כלכלי וצריכים לפנות לתמ"ת.

מנחם יחזקאלי


בנושא של אזור תעשיה חלופי - - אזור מבקיעים זה אזור קרוב לאשקלון, ויש א אזור התעשייה נועם שהוא אזור גדול שטרם אוכלס, ויש שם שטחים גדולים לאכלוס. הצענו את זה במספר ישיבות, גם עם יוסי דיין שהסתובב עם מנכ"ל משרד התמ"ת בעבר, ולפני שנה, בספטמבר 2008 הצענו להם את אזור התעשייה - - כאזור שכבר פותח ואפשר להעביר אליו את העסקים שלהם.

אני רואה שיש פה איזושהי בעיה. יש פה חילוקי דעות בנושא הזה. אז גם מקוצר הזמן אנחנו לא יכולים להיכנס לזה כרגע. אני מבקש לקיים את הדיון הזה – ואם צריך, גם להעלות את זה גם לדרגים יותר גבוהים. גם בישיבה הקודמת גילינו איזשהו חסם בעניין של ארז, ובנושא הזה אני מבין שלא היתה שום התקדמות.

חסם של מה?

חסם של הידברות, של פתרון, של עשייה כלשהי. אבל מכיוון שאנחנו חייבים לסיים, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה עדיין לא אמר את דברו – אז אני מבקש לעשות את הדבר הזה בנפרד.

כמה משפטים קצרים. אני מניח שנעסוק בזה שוב בעוד 3 חודשים, אך אני מקווה שלאחר התקדמות. דו"ח ועדת החקירה הוא קצר, הוא צופה פני עתיד והוא נוגע בסוגיות העיקריות. אין ספק שיש שורה של נושאים שעוד נידרש לעסוק בהם, ואנחנו נעסוק בהם – טיפול נקודתי, ודברים כאלה ואחרים. מנהלת סל"ע, משרדי הממשלה ואנחנו עדיין בסביבה, ונעסוק בהם. עם זאת, אני אומר בעניין הסוגיות העקרוניות – הדו"ח עסק בעניין הסוגיות העקרוניות, וכמו שראש הממשלה הינחה אותנו, בסוגיות הללו, יש מקומות שהוא אמר – הממשלה צריכה לקבל החלטה מחדש, וקבע שורה של פרמטרים. אנחנו נתכנס, נדון, נקבל החלטה ונציב אותה. יש דברים שהוא הציע שייעשו בהידברות עם נציגי המפונים, ואנחנו אכן נעשה את זה בהידברות. זה לא אומר שבסוף תהיה הסכמה, אני מניח, כפי שאמר דורון, שיהיו נקודות שיישארו בלי הסכמה. בסוף נניח הצעה הוגנת וסופית. כך עשינו בהסכמי ההעתקה. דנו בשלושת הסכמי ההעתקה שנותרו, נתנו הצעה הוגנת וסופית, ואמרנו – זהו. צריך להיות גם סוף. אמרת "סיבוב אחרון". אני חושב שבסופו של דבר זה נכון לכל הצדדים. צריכים להיות מאד הוגנים, צריכים להיות ענייניים וצריך להביא את זה כדי שאנשים יוכלו גם לצאת לדרך חדשה.


אנחנו בהחלט מכבדים את מסקנות ועדת החקירה שהוקמה על ידי הכנסת. זה נכתב, אני חושב, כמלאכת אומן. אנחנו קראנו כל תג ופסיק, אנחנו נתייחס ונשתדל לכבד כמה שיותר, גם את ברי השיח שלנו, שבאמת נגרם להם עוול מאד קשה, אם אפשר לומר בנימה אישית, וגם את מי שישב על המדוכה ובחן את העניין הרבה מאד זמן. תודה.

תודה רבה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. זאת ישיבה שניה, וכמו שאמרתי – לא סיימנו. קודם כל – תודה לך, לאייל גבאי שהגעת לדיון וגם נענית לפניית הוועדה לחדש את פורום המנכ"ל. הרעיון הזה הועלה על שולחננו בישיבה הקודמת, הקריאה שלנו התקבלה וזה טוב. אני גם שמח מאד לשמוע על שינוי לטובה. שמענו בכמה גזרות על שינוי לטובה, על התקדמות ועל דיון שמתקיים או התחדש בנושא הזה, אחרי תקופה ארוכה של קיפאון וחוסר מעש. הדבר הזה הוא דבר טוב ומבורך.


אנחנו ממשיכים, בשבוע הראשון של ינואר. אנחנו פה מקיימים את מה שאמרנו – ישיבה אחת לשלושה חודשים בשבוע הראשון של כל חודש. אני הייתי אומר שבאמת, השילוב של התושבים בפעילות ובהידברות, דבר שהוא הכרחי, ורצוי ואנחנו ממליצים עליו. בנושא מבני ציבור – שמענו את הצרכים ואת ההתייחסות לנושא בדו"ח ועדת החקירה, ואני מקווה שבפעם הבאה נבחן את הדברים וההחלטות שכבר קודמו. החלטנו על סיור בשטח. משרד השיכון והנהלת הוועדה יקיימו את הסיור ואני מקווה שכל החברים ישתתפו. הוא ודאי יהיה מרתק.

· את הצד של החקלאים.

ודאי, זה יהיה גם עם משרד החקלאות.

את הצד של העסקים אי אפשר לראות.

אפשר לקיים את זה הרבה לפני – זה לא קשור לישיבה של תחילת ינואר. אנחנו גם נתאם ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה והוועדה לזכויות הילד בנושא של הילדים ובני הנוער. אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00