PAGE
19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

12.10.09

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 30

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני כ"ד בתשרי תש"ע (12 באוקטובר 2009), שעה 12:00

סקירת השרה לקליטת העלייה חה"כ סופה לנדבר, על פעילות משרדה ותקציבו


בהשתתפות השרה לקליטת העלייה חה"כ סופה לנדבר.

חברי הוועדה: היו"ר – ליה שמטוב

סופה לנדבר – השרה לקליטת העלייה

רוברט טיבייב

שלמה מולה

מרינה סולודקין

דמיטרי אפרצ'ב – מנכ"ל משרד הקליטה, המשרד לקליטת העלייה

חביב קצב – מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת העלייה

חנוך צמיר – משנה למנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

בת-שבע ראובני – סמנכ"לית, המשרד לקליטת העלייה

טובה פינקלשטיין – יועצת משפטית, המשרד לקליטת העלייה

שרה כהן – מנהלת מחלקת רווחה, המשרד לקליטת העלייה

סיגל ליבוביץ – מנהל אגף בכיר למערכות מידע, המשרד לקליטת העלייה

גלעד אברהמי – מנהל אגף בכיר כלכלה יזמות ותעסוקה, המשרד לקליטת העלייה

דני טופז – מנהל אגף א' תקציבים, המשרד לקליטת העלייה

דוד יאסו – ממונה על מחלקת אתיופים, המשרד לקליטת העלייה

איתמר כהן, המשרד לקליטת העלייה

יובל יעקבי – רפרנט תעסוקה ועלייה באגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר יהודית דנילוב – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דפני מושיוב – מפקחת ארצית קליטת עלייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נוגה מליניאק – מנהלת חטיבת שירותי עלייה, המח' לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

ישעיהו יחיאלי – ראש מינהלת נעל"ה, נעל"ה

מאיר לב – יושב ראש, מועצת ארגוני עולים

יהודית קורדה רקנטי – רכזת עולים מהונגריה

רן מלמד – סמנכ"ל העמותה, עמותת ידיד

אילנה שפייזמן – רכז תחום שינוי מדיניות פרוייקט עולים, שתי"ל

ג'וסי ארבל – מנהלת שירותי קליטה, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

גלדיס ברזובסקי – עלייה מברזיל, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

אלכסנדר ברמן – מנכ"ל, אגודה ישראלית למדענים עולים

אריאלה זלטקין – מנכ"ל – מחניים רשת חינוך יהודי ישראלי לדוברי רוסית

נדיה טטרנקו – העמותה לעולים למען קליטה מוצלחת

דוד קשאני – יו"ר עמותת "קול בשכונות"

פרופ' מיכאל לוי – אוניברסיטת בר-אילן, ארגון מדענים עולים של האוןניברסיטאות

מנחם צינדליכט – נציג ארגון מדענים עולים, ארגון מדענים עולים של האוניברסיטאות

אלכסנדר קלנטירסקי – מנכ"ל, חזית הכבוד – עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

משה בלינסקי – אוני' תל-אביב, ארגון מדענים עולים של האוניברסיטאות

מרק באסין

דנה גורדון

אתי בן שמחון

סקירת השרה לקליטת העלייה חה"כ סופה לנדבר, על פעילות משרדה ותקציבו

בהשתתפות השרה לקליטת העלייה חה"כ סופה לנדבר

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח היום את ישיבת וועדת העלייה קליטה והתפוצות. זאת ישיבה ראשונה של המושב הראשון. אני מברכת את כל חברי הכנסת שהגיעו לוועדה. שיהיה מושב זה קל, ואנחנו נצליח להעביר הרבה דברים חיוביים, במיוחד לעולים חדשים.

את מאמינה בזה?

בוודאי, יש לי יד קלה.


אני רוצה גם לברך את כל הנוכחים שהגיעו אלינו, ואת שרת העלייה, חברת הכנסת סופה לנדבר. נושא הישיבה יהיה הסקירה של השרה לקליטת העלייה על פעילות המשרד, על תקציב המשרד.

השנה אנחנו מציינים 20 שנה לעלייה ממדינות חבר העמים, עלייה גדולה. אני לא מכירה וגם אתם, כל כך הרבה מדינות שבזמן קצר הצליחו לקלוט מעל למיליון איש אצלנו במדינת ישראל. כאשר ביקרתי בדרום קוריאה, שם אמרו איך אתם מסוגלים כל כך הרבה אנשים לקלוט? המון אנשים בזמן כל כך קצר? הרבה מדינות צריכות לקחת מאיתנו דוגמה, וללמוד מאיתנו איך לקלוט את העולים. במשך 20 שנה אנחנו למדנו הרבה, שינינו הרבה, בוודאי שלא פשוט לקלוט את העולים. אנחנו משתדלים לעשות את התהליך שיהיה הרבה יותר קל.


העלייה עשתה מהפך עצום בחיי מדינת ישראל, בשטח הכלכלי וגם בהיי-טק. איכות החיים בישראל עלה, בתחום הספורט, התרבות. יחד עם זאת, נשארו הרבה נושאים שאנחנו צריכים לטפל בהם - כמו למשל: בעיות דיור, בעיות של חד-הוריות, בעיות של הכרת הזכויות לכל פליטי השואה, נושא הגיור ועוד ועוד.


היום נשמע את סקירת משרד הקליטה. אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לשרת הקליטה, לחברת הכנסת סופה לנדבר.

תודה. גברתי ליה שמטוב, יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה, בכירים במשרד הקליטה, חברי כנסת, חברים בוועדה, עובדים למען קליטת עלייה, מתנדבים, ארגוני עולים, מי שנמצא היום כאן בוועדה. נמצא איתי מנכ"ל משרד הקליטה, מנהלי אגפים בכירים, ייעוץ משפטי, וכל מי שבמשרד הקליטה עובד למען מטרה מקודשת זאת.

הפעילות שלי במשרד לקליטת עלייה התחיל באפריל בשנת 2009, כאשר התמניתי לתפקיד של שרת הקליטה. הפעילות בנושא קליטת עלייה לא חדש עבורי, פעלתי ופועלת במשך שנים רבות מאז שעליתי ארצה לפני 30 שנה. כל התפקידים הציבוריים שמילאתי עד כה, היו בנושא קליטת עלייה, אני מכירה היטב את הבעיה הזאת.

ברשותך, גברתי יושבת ראש הוועדה, מכיוון שאת ציינת שאנחנו נמצאים בסימן 20 שנה לעלייה מאסיבית מברית המועצות, אני אציין מספר דברים לגבי העלייה הברוכה הזאת.

כמיליון עולים יוצאי מדינות חבר העמים, מדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו לישראל במשך 20 שנה. הם יצרו שינויים כל כך רבים בתחומי החיים של מדינת ישראל. ציינת ואמרת נכון שבכלכלה ובחברה ובדמוגרפיה, בכל התחומים שקשורים לחיים במדינת ישראל - חשוב לי להגיד, ולהדגיש, שהעלייה הזאת הביאה את ה"הון האנושי" למדינת ישראל. העלייה הזאת הביאה למדינה כ-71% מהעולים הגיעו עד גיל 50. זאת אומרת, עלייה צעירה יחסית. כ-70% מהעולים בעלי השכלה גבוהה ואקדמית, עלייה משכילה הגיעה למדינת ישראל.

מעל 100 אלף מהנדסים; כ-23 אלף רופאים; כ-25 אלף אחיות; כ-50 אלף מורים. המספרים מרשימים מאוד. אני רוצה לצטט את מה שאני שומעת, וכנראה גם את כולנו, וחברי כנסת שנמצאים בשטח. אנחנו שומעים, לפחות אני, שעלייה בשנת 1989 שינתה את מדינת ישראל, מליון עולים הביאו לתקומה ופריחה למדינת ישראל. ערכם של העולים הוא כפול ממספרם. עליית המיליון היא חמצן למדינה, והעלייה הקפיצה את המדינה בעשרות מדרגות. העובדות מדברות בעד עצמן. עיירות ומועצות שהיו קטנות יחסית, פרובנציונליות, הפכו לעתים קרובות לערים משגשגות עם תושבים רבים.

הייתי לא מזמן בביקור ביקנעם, היתה עיירה קטנה של 5,000 איש. היום היא כוללת 20 אלף תושבים. אותם עולים שעבדו בתעשייה הקטנה של יוקנעם, לעתים קרובות ובזמן האחרון הפכו להיות בעלי מפעלים ומשרדים וחברות, והם בעצמם קולטים את העלייה.

אביא את הדוגמה של העיר אשדוד, שהפכה להיות לעיר גדולה, לנמל גדול במדינת ישראל, בפיתוח מפעלים ומקומות תעסוקה, בנייה מאסיבית ועוד, ואין ספק שעליית המיליון שינתה את פני מדינת ישראל, את זאת חשוב לציין.


אנחנו נמצאים במשרד הקליטה אחרי 20 שנה, בתקופה הזאת כולנו יחד, כל חברי הכנסת שהם חברים בוועדת עלייה וקליטה, ואת היושבת ראש בעצמך, וגם אני כחברת ועדה, לעתים קרובות בכל הקדנציה ששימשתי והייתי חברת כנסת, הייתי השותפה ל-20 של קליטת עלייה, אבל יחד עם זאת, אנחנו צריכים להסתכל קדימה.


מנכ"ל המשרד יציג את המצגת, תוכלו לשאול שאלות ולהיות שותפים למה שקורה היום במשרד הקליטה. אני רוצה לומר תודה למנהלי אגפים שנמצאים כאן, את כל העבודה הקשה עושים למען העלייה. אנחנו מסתכלים קדימה, ושואפים לעידוד העלייה ושיפור הקליטה.


כפי שכבר ציינתי, התחלתי את תפקידי לפני חצי שנה. נכנסתי למשרד הקליטה כמו שכנראה נכנסו שרים אחרים. נכנסתי בחודש אפריל, אבל המשרד היה כבר שקוע בהתחייבויות כספיות גבוהות ביותר והקופה היתה ריקה. התקציב השנתי טרם אושר לפני הפגרה, אתם יודעים בדיוק שהכספים נכנסו למשרד רק לקראת ראש השנה. אנחנו ממשיכים עם פרוייקטים, פרוייקטים טובים ומצויינים שמשרד הקליטה עשה עד כה. אלה פרוייקטים מוצלחים של משרד הקליטה. יחד עם זאת, אנחנו מתחילים דברים חדשים. כבר במשך שנה העלייה נמצאת בעלייה. אתם תצפו במצגת של המנכ"ל, ויחד איתנו תהיו שותפים לעשייה ולמגמה שיש עלייה בעלייה, זה חשוב מאוד.

במשך תקופה שבה אני נמצאת במשרד, נעשו שיתופי פעולה עם הסוכנות היהודית, עם הג'ויינט, עם ארגוני עולים, עם עיריות שהן בעצם שותפים מלאים שלנו. היום בחרנו את הדרך שהעיריות הן לא רק פרטנרים, הן לא חייבים לקלוט את העלייה. היום לקלוט את העולים זאת פריבילגיה, כך אנחנו חושבים וכך בעידוד עלייה, בפרוייקט משותף שלנו יחד עם הסוכנות היהודית, החלטנו לפנות לעיריות האלה שמסוגלות להיות פרטנרים, אלה שמסוגלים לאשר בתקציבים את הכספים למען קליטת עלייה, לא רק לקבל ממשרד הקליטה, אלא להיות פרטנרים ולאשר את הכספים והתקציבים הרבים שיש במשרדי העיריות. זאת פריבילגיה היום לקלוט את העלייה, ולכן אנחנו בפרוייקט המשותף שלנו יחד עם הסוכנות היהודית, שזה פרוייקט לעידוד עלייה "מחמ"ע" בהצלחה רבה, ואני מקווה שתוך כמה חודשים לא יישארו לנו מקום אחד. בנינו את הפרוייקט הזה בכמה מקומות. זהו פרוייקט שכאשר עולה מגיע - אנחנו בוחרים לפי המקצוע שלו וגילו, מה שמתאים במדינת ישראל. למשל, יש היום רופאים שהגיעו, מהנדסים, אנשים שהשוק במדינת ישראל דורש אותם, הם מקבלים את הסל הרגיל. בקומה השנייה אנחנו בנינו את הבית, שם הם מקבלים את הסל - תוספת למה שמקבל עולה רגיל, והם גם מקבלים את הפריבלגיה שנותנים בעירייה שקולטת עלייה - מתן סל קליטה, שדרוג של סל קליטה, סיוע של רשות מוניציפלית, כך בעצם אנחנו מבצעים את הפרוייקט הזה וכפי שציינתי בהצלחה רבה.

היקף הפרוייקט - 800 משפחות, 300 יחידים. גילאי 18-55, בעלי מקצוע נדרשים. יש לנו פרוייקט משותף של הג'ויינט לקליטת צעירים. בקדנציה הזאת ניתן דגש על קליטת צעירים, מפני שאנחנו בטוחים שזאת עלייה צעירה במיוחד - זה העתיד של מדינת ישראל. בנינו בית ישראלי, זה גם פרוייקט משותף עם "נתיב". יש לנו את משרד החוץ, יש התפתחות בפרוייקט הזה. כיום קיימים בתים ישראליים בארצות הברית, לונדון, פריז, בסך הכול 11 בתים ישראליים. יש לנו התפתחות חדשה, אנחנו מתכוונים לפתוח בתים ישראליים בקייב. במוסקבה, היכן שנמצאים ישראלים רבים, לא רוצים לגעת במספרים של הישראלים, אבל המשרד פעל ופועל למען החזר תושבים חוזרים.

גדל היקף שובם של "תושבים חוזרים" – עד כה חזרו 18 אלף אנשים. זה הישג, וזה חשוב מאוד.

אנחנו רוצים לציין שבתקופה של חצי שנה, איתרנו 500 יחידות דיור, האגף של חביב קצב. זה היה לא כל כך פשוט. הדירות היו בכל מיני מקומות. כמו למשל, בבאר שבע היו 59 יחידות דיור, באשקלון 21 יחידות דיור, בנצרת עלית, בקריית אתא, בעכו, בכל מיני מקומות. בערים הדרישה היתה גבוהה ביותר. אנחנו לא ציפינו, אבל קיבלנו 12 אלף פניות במשך החודש הזה. אנחנו נתנו אפשרות לאנשים שבחיים לא היו מקבלים את הדירה לפי הקריטריונים שקיימים היום במדינת ישראל, לחד הוריות נתנו אפשרות לקבל את הדירות האלה.

נרשמו 12 אלף איש זכאים, דבר שמעיד על מצוקת דיור חמורה אשר לפי שעה אין לנו פתרון. דיור סוציאלי - אנחנו במחלקה של דיור של משרד הקליטה. אנחנו יזמנו את הבנייה לעולים קשישים בשיתוף עם רשויות שתורמות. כבר התחלנו עם הפרוייקט הזה. זה לא תקציב של המשרד לקליטת העלייה, זה שיתוף של כמה גורמים ביחד ועם תקציבים שגם העירייה מגייסת למען בנייה וגם קרנות שיתרמו לעניין. אני חושבת שזה פרוייקט מאוד רצוי, אנחנו מחפשים את הפתרונות במקום שלא יכולים לתקצב אותם. אם נצליח, נוכל לתת עוד פתרונות למאות משפחות.


שכירות ארוכת טווח. שינינו את הפרוייקט, עכשיו אנחנו יוצאים לדרך. זה פרוייקט שהיה שנים רבות, ואנחנו כוועדת העלייה וקליטה, ואני כיושבת ראש ועדת פניות הציבור, פנינו למשרד הקליטה עוד בקדנציה הקודמת. עכשיו אנחנו שינינו את הפרוייקט. לא תהיה חובה שעולה חדש נמצא במסגרת של הפרוייקט יביא את החוזה לחמש שנים, לאור המצב שהפירמידה הכלכלית התהפכה במדינה, ובעולם כולו. מאוד לא פשוט להביא את החוזה לחמש שנים. אנחנו נותנים את האפשרות לחדש את החוזה כל שנה.

אנחנו רוצים לגרום לזה שבמשרד הקליטה תהיה עוד שקיפות של המשרד, אפשרות באמצעות קוד אישי לשקיפות מלאה, ומידע על מקומו בתור לכל זכאי. זה "כרטיס חכם", אבל זה בעצם זה כרטיס שנותן קוד אישי לעולה חדש.

אתייחס לפרוייקט קמ"ע. שר החוץ אביגדור ליברמן ואני, נלחמנו כדי לשמור על מקומותיהם של 170 מדענים עולים בשנה. אתם בדיוק יודעים, שבמשך שנים רבות אחרי 4 שנים שהפרוייקט הזה קיים, אנחנו כאן בוועדת העלייה וגם בוועדת כספים נלחמנו כדי שהוא התקיים. זאת חובה של המדינה כלפי האנשים האלה. ראש הממשלה בישיבה הינחה את משרד האוצר איך לדאוג לשנת 2010. אנחנו צריכים להיפגש עם שר האוצר בקרוב.

אנחנו גם ממשיכים את פרוייקט "חומש", תכנית רב-שנתית לשיפור קליטת יוצאי אתיופיה. המשרד לקליטה ועלייה, הוא הרגולטור, יש לנו שותפים בפרוייקטים במשרד הרווחה, ובמשרד השיכון, במשרד החינוך, בתמ"ת. הפרוייקט מקבל הקצבה בנפרד, מתוך התקציבים של המשרדים שאני תיארתי עכשיו. לצערנו בינתיים לא תיקצבו את הפרוייקט, ואנחנו ממתינים שהם יקחו חלק בפרוייקט מאוד חשוב. העלינו את זה בקבינט של אביגדור ליברמן, ומקווים שהפרוייקט יזוז. אנחנו דואגים לפרוייקט הזה.


ארגוני עולים. במשך שנים הייתי ושימשתי כיושבת ראש הפדרציה הישראלית דוברי רוסית. הייתי חלק במועצת ארגוני העולים, הם לא פרטנרים לקליטת עלייה, הם פרטנרים מאוד חשובים, הוולנטורים של המדינה. אישרנו את הכספים והארגונים עכשיו יקבלו את הכספים לשנה הזאת. ממש בתחילת השנה הבאה, אנחנו נבצע את הפעילות. אנחנו מגדילים את הסכום לתמיכה בארגוני עולים. כפי שאמרתי, ארגוני עולים הם פרטנרים מאוד חשובים. היום אנחנו רוצים לחזק אותם, בגלל שהסוכנות יצאה מפעילות ומתמיכה מאסיבית שהיתה, או יותר מאסיבית מאשר היתה תמיד. אנחנו מרגישים את הצורך בשיתוף של ארגוני עולים, לכן אנחנו נשיג את הסכום הכספי, התקציבי, כדי לתמוך בארגוני עולים.

אנחנו משנים קריטריונים, ואנחנו בהידברות עם המשרד של יעקב נאמן. אנחנו צריכים ייעוץ משפטי והבנה כלפי עניינים שאנחנו נציג. כבר בנינו את הקריטריונים האלה, אנחנו רוצים לתת דגש על ארגוני עולים, וצריכים לקבל על כך אישור. אנחנו פתחנו פניות ציבור, בנוסף לפניות ציבור שיש במשרד הקליטה. תוך חצי שנה, בנוסף לרגיל, טיפלנו באלף פניות ציבור, פתרנו לא מעט בעיות של עולים, שפנו למשרד. היום במשרד הקליטה יש קו ישיר לכל עולה, והוא יכול לפנות בשפת האם, ואנחנו נטפל כמו שטיפלנו.


מינהל סטודנטים. המשרד ימשיך בסיוע למינהל הסטודנטים על אף שהסוכנות הפסיקה את הפעילות וזה יצרה לנו גרעון של 19 מיליון. אנחנו רוצים ומבקשים שהסוכנות יחזור לפעילות עם מינהל הסטודנטים מפני שפעילות במינהל הסטודנטים ובפרוייקט הזה החשיבות רבה.


יעדי המשרד. ליווי אישי של העולים מארץ המוצא. בזמן שבן אדם מקבל אשרה, זה יקרה ממש בקרוב, ההכנה לעליה תהיה על ידי קוד אישי שיהיה מסוגל לקבל ממשרד הקליטה. אני רואה בזה חשיבות רבה בליווי אישי עוד יותר מאשר היה כה.


שילוב עולים במעגל העבודה. יישום תוכניות חומש. חזרת "תושבים חוזרים". רפורמה בלימוד השפה העברית. אני מאמינה שבקרב יתקבל למשרד הקליטה מדען ראשי.

היום, מהיום בבוקר.

הוועדה אישרה אותו היום. אנחנו נכין רפורמה בקרוב. כמו שלמדו את השפה במשך כל השנים האלו, זה היה טוב ומתאים לשנים הקודמות. מה שדרוש היום, זה לעשות רפורמה בלימוד השפה העברית. שילוב ארגוני עולים ומתנדבים בקליטת עלייה. תקציב קמ"ע, כפי שאמרתי ראש הממשלה הינחה - אנחנו צריכים בקרוב להיפגש. משרד האוצר, דיור, אלה היעדים שלקחנו על עצמנו. בסיום, אני בטוחה שבמדינת ישראל ובוועדה הזאת אין אופוזיציה לעלייה, יש רק קואליציה מקיר לקיר לעלייה ולקליטה. אני מאמינה שכולנו רוצים שהעלייה במדינת ישראל תהיה עלייה מוצלחת.

אבקש שמנכ"ל משרד הקליטה יציג את המצגת, ואם תהיינה שאלות אנחנו בשמחה, יחד עם מנהלי האגפים, יחד עם המנכ"ל, נענה על כל השאלות שיהיו.

תודה רבה לשרת הקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר. על פי הסקירה שנתת רואים איך המשרד עובד, ואת כל השינויים שנעשו. כה שאמרתי קודם, למדנו 20 שנה איך לקלוט ואיך לעבוד. אני תמיד אומרת כשעולה חדש מגיע לארץ - זה לא הסוף, זה רק התחלה. כמו שאמרת ליווי אישי מאוד חשוב, וגם לגבי הדירות ביחד עם "נתיב". כי חשוב מאוד מי שרוצה להגיע אלינו, הוא צריך לדעת קצת על הארץ שלנו, ללמוד את השפה, כי בכל זאת מגיעים למדינה זרה, הכל צריך להתחיל מההתחלה. אם יודעים קצת על המדינה, יודעים קצת את השפה, אז בטח שיותר קל להשתלב.


בבקשה, מנכ"ל משרד הקליטה דמיטרי אפרצ'ב.

תודה רבה. ברור לי שמבין הנוכחים, ולרוב האנשים, הנושא של קליטת העלייה הוא מוכר, והשתתפו גם בוועדות הקודמות. אני דיפדפתי בפרוטוקולים של הוועדות הקודמות. אני אתחיל את הסקירה. אני אתן יותר דגש על דברים חדשים, כי למעשה ההנהלה החדשה של המשרד, כמו שהשרה ציינה, נכנס בתקופה שבעצם לא היה תקציב למדינה. היתה תקופה מאוד קשה. אנחנו היינו נאלצים לתת פתרונות במקום בהעדר תקציב. רק ב-16 לחודש יולי התקציב אושר על ידי הכנסת. למעשה כל המדינה ירדה לתרדמת של החגים אחד אחרי השני.


נכון לעכשיו, אנחנו בעצם מתחילים לבצע את אותם הדברים שאנחנו ניצלנו בו, מה שנקרא תקופה המתנה מבחינת תכנון.

אני רוצה להתחיל את המצגת בדיוק בנקודה שהשרה סיימה, ביעדים העיקריים של המשרד שהשרה קבעה, ואנחנו הולכים לבצע במהלך 2009 ו-2010. חלק מהיעדים נמצאים בתהליך של תכנון סוף 2009, ובחלק מהיעדים אנחנו התחלנו והרצנו בלי לחכות לתוספות תקציביות כאלה ואחרות.

היעד הראשון הוא כמובן, וזו מהות פעילות המשרד. עידוד עלייה והחזרתם של תושבים חוזרים, כאשר כמובן נושא של עידוד עלייה הוא אמור להיות יוצא פועל של קליטה מוצלחת שאותה אנחנו רוצים לבצע, וזה ביעד השני – שדרוג, רצף שרותי קליטה, או קליטה פרטנית. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים מאוד של פיתוח תכנית מאוד ברורה, מאוד יסודית, שאמורה לשים קץ לשאלות מי מתעסק בנושא של קליטת עלייה במדינת ישראל. למעשה, אנחנו נשמח מאוד לשיתוף פעולה עם ארגונים שונים, בראש וראשונה של הסוכנות היהודית, עם דגש ברור לחלוטין שמי שקובע את מדיניות הקליטה זה המדינה, אנחנו מובילים, ואנחנו נשמח מאוד לשיתוף פעולה של הסוכנות וארגונים אחרים.

הדגש בתכנית הזאת - אני לא רוצה עכשיו לספר על כל עיקרי התכנית, אבל אנחנו לקחנו בבסיס את הנושא של קליטה קהילתית. יש לנו כוונה ליצור כתובת בדיוק לפי מה שהשרה אמרה. הכתובת ברורה לכל עולה שרוצה להגיע לארץ, בטרם הגעתו לארץ. כתובת ברורה מי האדם הספציפי שפוגש אותו ברשות. על הנושא הזה אדבר בהמשך.

כמובן נמשיך עם שידרוג ושינוי גם בהתאמה לתקציב בנושא של שילובם של עולים בשוק העבודה, אם זה ביזמות, בהכשרה ובהשמה. יישום תכנית חומש לקהילת עולי אתיופיה, השרה הגדירה את הנושא הזה כאחד הנושאים המרכזיים בפעילות המשרד. לכן אנשי משרד האוצר לא יתנו לי לשקר, למרות שאנחנו קיבלנו לא בברכה את הנושא שתכנית חומש לא תוקצבה בנפרד. אבל קיבלנו מה שנקרא את דין הממשלה, ולמעשה אנחנו הראשונים שהכרזנו שאת החלק שלנו אנחנו מוצאים למרות כל הקושי התקציבי שיש.

כפי שהשרה ציינה, אנחנו בהחלט מצפים מהמשרדים השותפים כולם להירתם למהלך הזה, כי הוא מהלך בסדר עדיפות עליונה, גם בהגדרה של קבינט שרים לנושא של עלייה וקליטה.

רפורמה בהוראת שפה עברית. אני רואה כאן מבין הנוכחים הרבה עולים חדשים. מי כמוכם יודעים וגם הוותיקים עד כמה שפה זה בעצם מפתח כניסה לחברה ישראלית. אנחנו לא שבעי רצון מאיך שהנושא הזה מטופל. כמו שהשרה הודיעה, היום נכנס לתפקיד מדען של המשרד, ויחד עם אגף בכיר של קליטה בקהילה, אנחנו עד סוף שנת 2009 נגבש גם מחקר ונסיים הכנת רפורמה, שאם אנחנו נצליח להפעיל אותה לפני, אנחנו נפעיל אותה לפני. כמובן, אנחנו נבוא למשרד האוצר, נציג ואני משוכנע שבזה אנחנו גם נחסוך כסף וגם נקבל תוצאה טובה.

הרחבת תכנית לקליטת צעירים. יש עניין למשרד אחרי תקופה מסויימת שהמשרד הפעיל יחד עם הג'ויינט ומשרד הקליטה, נולדו שם מספר פרוייקטים, בין יתר הפרוייקטים – פרוייקט מנצח באופן חד-משמעי שנקרא "מרכזי צעירים". יש לנו כוונה לעשות בנושא הזה התמקדות, ולתת לזה פתרון. מתברר שהמשרד היחיד שיש לו תכניות טיפול באוכלוסיות בגילאי 18-35 זה משרד הקליטה. גילו את זה במשרדים אחרים, שאת אותן תכניות אפשר להפעיל גם כלפי אוכלוסייה צעירה שהיא איננה אוכלוסיית עולים. יש לנו בנושא הזה שותף או פרטר שזה משרד נגב גליל, שרואה את החשיבות בפריפריה, גם משרד הביטחון. יש לנו כוונה להתקדם בנושא הזה ואף אולי בשינויים כאלה ואחרים שאנחנו מתכוונים לעשות, אולי אפילו להקים יחידה שתטפל בנושא צעירים ובתוכה גם את הנושא של מינהל הסטודנטים.


חיזוק מעמדם של ארגוני עולים. כפי שהשרה ציינה. המשרד רואה בארגוני עולים שותפים מלאים ברמה אסטרטגית. נעשית פעילות, אנחנו מאוד מקווים שהיא תסתיים, יש תבחינים. כפי שאתם יודעים, הנושא הזה הוא טופל הרבה מאוד זמן, ולא ניתן לו מענה בגלל בעיות משפטיות על כל הנושא של שיוויון וכו'. נעשתה כאן עבודה יוצאת דופן במחלקה של אריה ובטיפול ישיר של מחלקה משפטית. השרה מובילה את הנושא הזה. אנחנו מקווים שבמהלך החודש הקרוב, נקבל תשובות ממשרד המשפטים, ואז נוכל לצאת עם התבחינים החדשים, וכך ארגוני עולים יקבלו את המענה הראוי. כמובן, אני מדבר על 2010.

הגברת שיתוף פעולה עם רשויות תומכות קליטה. כפי שהשרה ציינה, זה הנדבך הנוסף בשותפות. אנחנו רואים ברשויות המקומיות את הבסיס בשילוב ארגוני עולים לנושא של קליטת עולים. אבל הכוונה שלנו לשנות גישה, אנחנו כבר משנים גישה. כשאני אדבר על נושא של עידוד עלייה מחבר המדינות, עושים שם פיילוט. אנחנו פנינו ובחרנו רק את הרשויות שיש להן התמחות בנושא של קליטת עולים. רשויות שמוכנות לא בדיבורים, אלא גם בתקציבים, במשאבים פיזיים וכספיים להיות שותפים לנושא של קליטת עלייה. רק יישובים שרואים בקליטת עולים מנוף להתקדמות היישוב, שם אנחנו נמצאים ושם נעזור. כמובן בנושא הזה גם נעשה מצ'ינג. רשויות שלא רואות בקליטת עולים יעד ששווה להשקיף בו משאבים במובן חיובי או שלילי, כמו לדוגמה עיריית תל-אביב לא משקיעה יותר מדי מאמץ, כי האוכלוסייה זורמת לשם מכל האזורים, לכן שם הטיפול שלנו הוא טיפול בסיסי, אבל בעיקר – את זה ראינו בסקר, בקול קורא שעשינו, בעיקר באזורים פריפריליים דרום וצפון וגם במרכז, אבל בעיקר בפריפריה, ראו בזה במשך שני עשורים אחרונים איזה תרומה זה נתן, ולכן מגלים עניין רב.


קצת על נתוני עלייה. אני בכוונה לא רציתי להיכנס כאן עשרות שנים אחורה ולא קדימה, אלא רק מנתונים של 2008 וכמעט טיפה יותר מחצי שנה של 2009, אפשר לראות שלמעשה אנחנו נמצאים בתקופה אחרי תקופה ארוכה מאוד של בלימה בירידה של הגעת עולים לארץ. אתם יכולים לראות אם אני מסתכל בסך הכל ב-2008 הגיעו לארץ כ-16 אלף עולים ו-9 תושבים חוזרים. אנחנו נמצאים בנתונים של חודש ספטמבר, אנחנו כבר 12 אלף עולים, ויותר מ-8 אלף תושבים חוזרים. הציפייה שלנו שבסוף שנת 2009 בגלל הפעלה של התכניות והתמקדות בתכניות טובות, אנחנו נעבור את הרף של 2008. זה נתון מאוד חשוב גם במשא ומתן או בשיח מקצועי שלנו מול משרד האוצר.


אסביר את הנתונים. רוב הזמן מתייחסים לכמה עולים עלו השנה או שנה שעברה. משרד הקליטה לא מטפל רק בעולים שעלו בשנה ספציפית, אלא בזכאויות כאלה ואחרות, אנחנו לקחנו ממוצע, כי לעולי אתיופיה הזכאות נשמרת 15 שנה במתן סיוע כזה או אחר. לקחנו את החתך של עשר שנים. כי בתוך 10 שנים כל העולים מקבלים מענה טיפולי ממשרד הקליטה, גם תושבים חוזרים במשך שנתיים, זה נתון שצריך לקחת אותו בחשבון. משרד הקליטה מטפל במהלך השנה הזאת ובמהלך השנה הבאה, ב-300 אלף עולים, ב-18 אלף תושבים חוזרים. לי קשה לתאר את זה מרומי רחוב קפלן 2. אבל כשאני עושה ביקור בלשכות איפה שבאמת משרד הקליטה נמצא במגע עם העולים, המערכת נמצאת שם, אני לא רוצה להגיד שהיא נמצאת בקריסה, אבל נמצאת תחת לחץ, פשוט לחץ אדיר, ולזה צריך לתת מענה.

תקציב המשרד ל-2009 נכון להיום, עוד לפני שאנחנו קיבלנו, עוד לפני שאנחנו עדכון ממשרד האוצר מדוייק בנושא של קיצוץ תקציבי של 9.5 מליון שקל, וגם הנושא של כסף קואליציוני שגם הוא קוצץ, המשרד כרגע נמצא עוד לפני שעידכנו את זה, בתקציב של מיליארד 417 אלף שקלים, שמתוך זה תשימו לב שבבסיס התקציב הסכום שאתם רואים, והכסף הגמיש מתוך הסכום הזה הוא מאוד נמוך, זה מאוד מקשה על המשרד לבצע פעולות. מה שכן, רוב התקציב הולך לסגירת התחייבויות של הממשל הקודם, שעשה עבודה יפה, אבל יש צורך לעשות דברים נוספים. צריך להחזיק את הקיים, את הטוב שהיה בקיים, ולהמשיך הלאה. זה סיפור לא שפוט, אני חייב לציין במילה אחת, שתקציב המשרד ב-2010 נמצא במצב מאוד קשה. אני לא הולך להתייחס לזה כרגע, כי אנחנו ממשיכים שיח מקצועי עם משרד האוצר, משרד ראש הממשלה. אבל אנחנו נמצאים בחוסר תקציבי מאוד גדול, שהוא למעשה תת-תקצוב.


אגף עידוד עלייה ותושבים חוזרים. אנחנו התחלנו להפעיל תכנית של עידוד עלייה מחמ"ע. זאת תכנית שהורכבה בשיתוף עם משרד הקליטה והסוכנות היהודית. השינוי המהותי לפי הנחייה ולפי מדיניות השרה שאנחנו עשינו בתכנית הזאת, שאנחנו התאמנו אותה לתנאים של קליטה קהילתית, זה מאוד חשוב, כי אנחנו רוצים לעשות ריכוז מאמץ ולא פיזור מאמץ. מה שזה אומר, מצד אחד הרשויות עברו מכרז לפי כמה רשות נותנת לנושא של קליטת עלייה, כמה היא מוכנה להשתתף, ורק הרשויות שהיה להם רקורד מאוד טוב בנושא של קליטת עולים, מצד אחד. מצד שני, העמידו משאבים מתאימים או יותר גבוהים מרשויות אחרות, קיבלו זכות להשתתף בפרוייקט. אנחנו חושבים שהיום לקלוט עולים זאת זכות, ולא נושא של חובה או טובה למדינת ישראל.


במסגרת הפרוייקט אמורים להגיע אנשים וכבר מגיעים בחתך גילאים 18-55, זה גילאי עבודה. יש התייחסות למקצועות ספציפיים, ההיקף התקציבי הוא 32 מליון שקלים, יש לנו שיתוף פעולה מלא וטוב עם הסוכנות היהודית בתחום. בתכנית אמורים להגיע 800 משפחות ו-300 יחידים. נכון לעכשיו זה נתון טרי שקיבלנו. כרגע הגיעו בתכנית הזאת 984 נפשות שזה 294.

נכון להבוקר יש כבר 300 משפחות.

יש רישום עצום, אנחנו מלאי תקווה שעלינו פה על הגל שספג בזמנו קצת ביקורת, אבל עלינו פה על גל מהסיור שהשרה עשתה באוקראינה, וכל מקום אנחנו פגשנו עולים פוטנציאליים וגם כאלה שכבר התכוונו לעלות. התכנית הזאת זוכה בתמיכה וברצון, ויש הרבה מאוד נרשמים. אנחנו מלאי תקווה שלקראת חודש אפריל אנחנו נסיים את התכנית, לכן כדאי לנו כבר להתחיל לעשות היערכות. א. להמשך התכנית ליעד הזה, ולהרחבה של התכנית הזאת גם ליעדים אחרים בעולם.

אז נבקש מהשרה לחזור עוד פעם לסיורים במדינות אחרות.

אנחנו שוקלים את זה ברצינות.

אני לא חושבת שלזה צריך להתייחס בציניות, בגלל שאני חושבת שכל עלייה שמגיעה למדינת ישראל ועוד עלייה צעירה ומקצועית זה דבר שצריך להיות מבורך.

מאה אחוז, השרה לא רק ביקרה באוקראינה, היא גם עושה ביקורים במשפחות עולים שכרגע הגיעו ונקלטים ביישובים. גם אנחנו רוצים לשים על זה דגש. חשוב לנו שהתכנית הזאת תצליח, מכיוון שעל בסיס הצלחת התכנית הזאת, אנחנו מתכוונים לעשות עידוד עלייה. לא עידוד עלייה באמצעות כספים, אלא עידוד עלייה באמצעות קליטה מוצלחת, פרטנית, ממוקדת, ואז אני מקווה. מניסיוני הקודם בפעילות של עידוד עלייה, אני חייב לציין לכם, שיש רבים אמוד שבהגדרה נקראים "יושבים על הגדר", התכנית הזאת בהחלט תרמה לכך שהם קופצים מהגדר בצד הנכון מבחינתנו, מבחינת המדינה. אנחנו ממשיכים את הנושא של עלייה קהילתית. מכיוון שיש תכנית לעידוד עלייה מחמ"ע, אז מן הסתם לא נפעיל שתי תכניות שמתחרות אחת בשנייה ביעד הספציפי. אבל בשאר המדינות, זה מופעל, אנחנו מפעילים תכנית ב-54 רשויות. בסך הכל משתתפים כרגע בתכנית הזאת - מתקרבים ל-1,500 משתתפים.


לגבי שיתופי פעולה. מהרגע שיש הנהלה חדשה, משקיע מאמצים רבים בהרחבת שיתופי פעולה עם הגורמים המסייעים, או מובילים את הנושא של עידוד עלייה, וכך בעצם במרחב של ברית המועצות, אנחנו מרחיבים באופן משמעותי שיתוף פעולה עם ארגון "נתיב", ובשאר האזורים עם הסוכנות היהודית, עד כדי כך שאנחנו רוצים לגעת גם בקודש הקודשים, יש לזה גם הסכמות עקרוניות עם הסוכנות של מיזוג מערכות מידע, שני ארגונים שקשה להם לפעול בשטח, כאשר כל אחד שומר את המידע לעצמו. לסוכנות יש עניין לקבל מידע ראשוני על קליטה מיידית, ולנו יש בהחלט עניין לקבל מידע על עולים פוטנציאליים, על מנת לעשות היערכות מוקדמת בקליטה המוצלחת שלהם.


לגבי "נתיב" הנושא של שיתוף פעולה הוא מתבטא בכך שאנחנו מתפתחים, זה בשלבי סיום, תכנית של הקניית קוד כניסה לעולים, לזכאי עלייה, אבל לאלה שעברו בדיקה קונסולרית ונמצאו כשרים אלה שקיבלו כשירים לעלות לארץ, אלה שקיבלו אישור לעלות לארץ, יקבלו קוד כניסה למערכת ממוחשבת של מאגר מידע ותעסוקה, ובאמצעות הקוד הזה יוכלו לתקשר כבר עם הפקידים של משרד הקליטה, עם אלה שיטפלו בהם בהמשך. יש גם הנחייה, על מנת שעולה שיגיע לארץ יהיה לו תיק תעסוקה, ותיק קליטה אישי, וכך בעצם המדינה תיכנס למחוייבות והתחייבות מול אותו עולה להמשך דרכו בארץ.


כמובן שאנחנו ממשיכים את כל הנושא של קליטה בקהילה. זה תחום שיש עליו דגש רציני. לא צריך להסביר כי המשכיות הקליטה וקליטה בקהילה עצמה יש לו חשיבות רבה. המשרד מפעיל 5,300 ילדים ובני נוער בתקציב כולל של 12.5 מליון שקלים. אנחנו מרחיבים סיוע תקציבי ישיר ועקיף בהפעלת פרוייקטים קהילתיים ברשויות מקומיות, שבהם יש ריכוזי עולים גבוהים, התוספת התקציב הייחודית בעצם הולכת ליישובים החדשים שהוקמו אחרי 1990, יישובים בהם יש ריכוז עולים מבני מנשה, ולרשויות מקומיות פריפריליות מבודדות מיישובים אחרים.


המשרד מבצע שינויים משמעותיים כפי שדיווחה השרה בנושא של סיוע לארגוני עולים לקראת 2010. אנחנו מרחיבים פרוייקטים בתחום סיוע לויטראנים במקלטים או בחדרי הנצחה, למדענים עולים ולילדי עולים.

אנחנו גילינו משהו כמו איזה סוד כמוס, מתברר שבכל רשות ורשות יש מחזיקי תיקי קליטה, ואותם מחזיקי תיקי קליטה שזה בעצם מנדט שראש העיר נותן לחבר מועצה כזה או אחר, כמעט בכל רשות, וברוב הרשויות זה עולים חדשים. מתברר שאין להם הכרות עמוקה והם גם מתחלפים הרי פעם בחמש שנים עם פעילות המשרד. אני מדבר על עבודה יותר ביורוקרטית. אנחנו מתכוונים במהלך חודש נובמבר לקיים סמינר למחזיקי תיקי קליטה, שבסמינר הזה הם יקבלו המלצות ותדרוכים והנחיות וניירת וטופסולוגיה בכל דבר, וגם יכירו שלעבודה מול אגפים הרלבנטיים לרשות מול משרד הקליטה, תהיה להם גם הזדמנות לכל אלה שעדיין עוד לא היתה להם הזדמנות גם להכיר את הפקידים הרלבנטיים במשרד הקליטה, על מנת ליצור קשר אישי ומקצועי וכך ימשיכו לפעול.

אנחנו נתנו סיוע לכ-120 רשויות והורחב היקף של תמיכה בארגוני עולים ועמותות, חלקן יתחילו להרגיש את זה עם חלוקת התקציב וחלקן בהמשך.


נושא של יזמות עסקית, ואגף לכלכלה ויזמות. אני חייב להגיד לכם רבותיי, שמשרד הקליטה, והדבר הזה ידוע, זה משרד חברתי יחיד שמייצר כסף למדינת ישראל. יש כאלה שטוענים שזה משרד כלכלי לכל דבר. 18 אלף תושבים חוזרים יצרו לתל"ג המדינה כ-2 מיליארד שקלים, אני מאוד אוהב להגיד את זה כי זו האמת. תושב חוזר, במחקרים שעשינו, מייצר הכנסה למדינה קרוב ל-100 אלף שקלים, רק הכנסות של מס הכנסה.

יש גם נתון כזה לגבי עולים?

העולים מכניסים לקופת המדינה לא באמצעות מס הכנסה, כי בשנה הראשונה הם פטורים מזה. אבל בראייה ארוכת טווח, ההוצאה הזאת מאוד משתלמת. המדען הראשי – אחד הדברים הראשונים שהוא הולך לעשות, הוא הולך לטפל בנושא של מחקר רציני שיראה עד כמה. אבל כל אחד מהנוכחים מהנוכחים מוזמן לפנות למועצה כלכלית של משרד ראש הממשלה, לפרופסור וג'ין, הוא יוכל לתת לכם הסבר מאוד מפורט וברור עד כמה העלייה תורמת לנושא הכלכלי.

אנחנו יכולים להגיד שזה לא רק הון אנושי, אלא הון כלכלי למדינה, זה ברור.

אני חייב לומר לכם דבר פשוט, אני לא רוצה לחתום כרגע על זה. אבל בגדול, ההשקעה נכון לעכשיו למשרד הקליטה רשומים 24 אלף תושבים חוזרים פוטנציאליים שרוצים להגיע לארץ. אגב, לוועדה הזאת היתה השקעה מאוד משמעותית בנושא של רפורמה במיסוי, כי מי שהוביל את הרפורמה, עשה את זה בשיתוף פעולה עם הוועדה. היום זה נושא בחקיקה, וזה מה שתרם תרומה עצומה לכך שהייתי בביקור בלונדון, פגשתי עולים. לעתים רחוקות פגשתי עולים עשירים מבוססים שקיבלו החלטה לעלות לארץ. אנחנו ניגע בנושא של רפורמה במסים, אבל אתם יכולים להיות גאים, וגם לדעת שלוועדה יש השפעה משמעותית ומוחשית בכל מיני תהליכים מהסוג הזה.


בנושא של תעסוקה, צריך להבין. עסק שנפתח בעזרה של קרן הלוואות של משרד הקליטה, ובייעוץ של משרד הקליטה, הוא באופן מיידי מייצר מקומות עבודה בהשקעה של 100 אלף שקלים שמשתלמת למדינה. כי באמצעות השקעה כזאת אתה מייצר משכורות לעובדים, ובמקום להשקיע בדמי אבטלה או בהבטחת הכנסה, זה מאוד משתלם. כמובן ההגדלה של קרן ההלוואות, ויכולת לתת הלוואה לעולים, זה מאפשר. אנחנו היינו בביקור מאוד מעניין ביקנעם, בעין זיוון, יחד עם הנציגים של אגף תקציבים, כרגע יובל יצא והוא ראה את זה.

עסק ביוקנעם של עולה חדש מסרביה, שקיבל תמיכה של משרד הקליטה אז באותה תקופה, אם אני לא טועה 35 אלף שקלים. זה התפתח למפעל שהיקף המכירות שלו במהלך השנה הוא 10 מליון דולר, ועובדים שם קרוב ל-50 עובדים, שרובם כמובן עולים זה פשוט מדהים לראות. זה הישג מאוד משמעותי שהיקף מתן ההלואות יכול להגיע עד 100 אלף שקלים, כמובן שלא כולם זקוקים למאה אלף שקלים, אבל זה בהחלט מאפשר לעולים לקבל מענה במישור של משרד הקליטה ולא במישור הפתוח שמשרד הקליטה הצליח פה לתת מענה, בערב אחד ובתנאים יותר גמישים. אתם יכולים להיות גאים רבותיי, שההיקף של אי החזרת הלוואה הזאת עומד על 2% בלבד. מי שמתעסק בכלכלה, יודע שזה זניח ביותר. מכיוון שיש ריבית על ההלוואה, המדינה רק מרוויחה מכל הכיוונים.


דיברנו על רפורמה במיסוי. עיקרי הדברים של הרפורמה, שעולים שעולים או תושבים חוזרים שחוזרים לארץ, במשך 10 שנים לא חייבים לדווח על ההכנסות שלהם בחו"ל ולא משלמים על זה מס.

תשמרו את ההישגים שלנו, בגלל עכשיו הממשלה יודעת לאן להסתכל. אנחנו ביטלנו את ועדת רבינונוביץ שדווקא היה מיסוי.

פרוייקט לאגף תעסוקה. פרוייקט מרכזי הכוון ותכנית ה"וואוצ'רים". אין שום ספק, וזה פרוייקט שרץ הרבה זמן וכל פעם משתדרג. הנושא של מרכזי הכוון, זה בהחלט פרוייקט טוב. אנחנו רוצים להביא, וכרגע יזמנו וזה מתבצע, שינוי מסויים במרכזי הכוון על מנת לתת מענה של מרכזי הכוון בפריפריה. אתם יודעים שלהגיע ולקבל ייעוץ ועזרה מאוד קשה מדרום ומצפון, כי שם הפריסה של הרשויות גדולה, וריכוז עולים גבוה, אנחנו רוצים להצטמצם מבחינה פאסיבית, מבחינת גודל של המרכז, כדי ליצור מספר על גלגלים שיגיעו לעולים עצמם. המגמה במשרד הקליטה לפי הנחייה במדיניות השרה, שמשרד הקליטה צריך לקום ולהגיע לעולים, לא לחכות שהעולים יגיעו למשרד הקליטה, אלא משרד הקליטה תגיע לעולים. אנחנו בונים תכנית איך לעשות את זה.


תכנית ה"וואוצ'רים". זאת תכנית טובה, דורשת התייעלות, נעשה התייעלות. יש כבר הנחייה לעשות את זה, אבל זאת תכנית טובה. היא מאפשרת לעולה לבחור לעצמו דרך קליטתו. בעידן המודרני העולים לא צריכים להיות רק מה שנקרא תהליך של "שתיקת הכבשים". הם יודעים לפעמים יתר טוב מאיתנו מה הם צריכים. כמובן שאנחנו שומרים על כך שחאפרים למיניהם לא השתלטו על הנושא, אבל תכנית ה"וואוצ'רים" הוכיחה את עצמה, היא עולה למדינה כסף, אבל זה הרבה יותר זול מאשר לשלם דמי אבטלה והבטחת הכנסה, הרבה יותר זול. 76% מהבוגרים של תכנית ה"וואוצ'רים" עובדים במקצועות נדרשות, 46% מדווחים על עלייה במשכורת.א נחנו לא חילקנו "וואוצ'רים" בגלל היעדר תקציב. התחלנו לעשות את זה עכשיו אחרי 16 ביוני, הדרישה היא עצומה. הרבה מאוד מהתקציב יילך לסגירת הפער הזה, כי הפער הזה נוצר ומשרד האוצר חייב לתת לזה מענה.

מרכז אמנים עולים. הסיטואציה דומה. יש לנו תחזית של 1,000 השמות השנה. עד ספטמבר לא חולק שום דבר. אנחנו נחדש עכשיו ועדות ארבע וכו' והעולים יקבלו מענה.

מקצועות רישוי. עד ספטמבר נפתחו 12 קורסים להכנה לרישוי עד 290 משתתפים. התחזית עד סוף השנה – פתיחה של עוד 17 קורסים עבור 420 משתתפים. אני רוצה לדווח לוועדה שיש לנו הישג מאוד יפה בתחום של רישוי רופאים, כי הגענו להסכם עם משרד הבריאות שהעולים שנכשלים במבחן בשלב הראשון, יכולים לגשת אחר כך לעוד שלב, וגם אני מבין שזה בשפה שלהם.

פרוייקט מרכז קליטה במדע, הנושא של תכנית קמ"ע. אין לי מה להוסיף על הדברים שהשרה אמרה, הדברים היו מה שנקרא מלים כדורבנות. המשרד רואה בפרוייקט הזה פרוייקט חשוב ביותר. הפתרון לפרוייקט הזה לא נמצא בכותלי המשרד, אלא נמצא במשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. אנחנו נשמח לסייע.


הוועדה להשבת המוחות. הוטל על משרד הקליטה בקדנציה הקודמת, ארז חלפון הוביל את זה, ואני המשכתי לתת המלצות לממשלה בנושא של השבת המוחות הישראליים מחוץ לארץ. הוועדה למעשה סיימה את עבודתה. אנחנו מגבשים עכשיו את ההצעה הסופית, ונגיש אותה לקראת סוף חודש אוקטובר לממשלת ישראל. השתתפו בהמלצות של התכנית טובי האוניברסיטאות. הועדה היתה מאוד ציבורית, מאוד חשובה. אני אישית כבר הגעתי לשלבים של הסיכום, אבל בהחלט מאוד נהניתי מההתנהלות של הוועדה. כרגע מנסים להעביר את המסקנות של הוועדה למישור הביצועי, למישור המציאות. בנושא הזה אני חייב לציין יש שיתוף פעולה מאוד פורה גם עם משרד האוצר, וגם עם משרד ראש הממשלה.


תכנית "חומש". אני לא הולך לפרטי הפרטים של תכנית "חומש". זאת תכנית חשובה, זאת תכנית שצריכה לקבל מענה. השרה הגדירה את התכנית הזאת בסדר עדיפות מאוד גבוה במשרד. זה מתבטא בתקציבים גם בעת הקשה שאנחנו עוברים כרגע. אנחנו מאוד מצפים שמשרד החינוך מתוך 35 מליון שקלים, תיקצב רק 6 מליון שקלים, מתקצב את התכנית במלואה, כנ"ל גם משרד השיכון.


כמובן שהפעילות שלנו היא מתמקדת גם במרכזי קליטה, ובמוקדים של 22 יישובים. תקציב המוקדים עומד על 12 מליון שקלים. אני חייב להגיד לכם, שאנחנו מתמודדים עם תופעה מאוד לא סימפטית של רשויות כאלה ואחרות שמבקשות לסגור אותן מקליטת עולי אתיופיה, המשרד בתוקף מתנגד. ואיפה שצריך לעשות שיפורים כאלה ואחרים, בהחלט אנחנו עושים את זה. אני חושב שאם תכנית חומש תופעל לפי המתוכנן, יהיה אפשר לתת באמת מענים גם לעולים עצמם וגם לדור שני שנולד כבר בארץ.


מבצע אכלוס. אני חייב להגיד גם בתור מנכ"ל שרק צובר נסיון, גם אני הייתי מאוד מופתע, כי השרה מהרגע הראשון שנכנסה למשרד, אמרה שלא מעניין אותה לא כסף ולא תקציב, המשרד הוכיח, וזה מבחינתי היתה הפתעה, היכולת הארגונית המאוד גבוהה. פשוט הצליחו לגרד מכל פינה 400 דירות.

500 דירות, אבל 100 דירות החזרנו בגלל שבדימונה ובמצפה רמון לא רצו לקבל עולים.

המבצע הזה עבד כמו שעון וכמו צבא קטן. כל משרד הקליטה התגייס לנושא. חשוב לציין שהעולה, זאת אומרת, המנגנון עבד בצורה כזאת, שהיתה לשכה משגרת ולשכה קולטת. זאת אומרת, זאת אומרת, אם בבת ים היה נושא הדיור היה מאוד חריף, והיה צריך למצוא מענה אמיתי, לא מענה של לוקסוס. אלא מענה שהיה בן אדם שלא היתה לו דירה, לא היה לו מקום מגורים והציעו לו דירה במגדל העמק, קריית שמונה או בבאר שבע, או במקום דרומי יותר. היתה לשכה שהיתה שולחת את העולה, ובלשכה הקולטת היו אוספים אותו, ומלווים אותו, וזה עבד מאוד טוב, עד שבעצם המבצע הסתיים. 12 אלף איש, אבל זה רק סימן שמצוקת דיור סוציאלי, זאת בעייה קשה ביותר, וזה בטח לא ביכולת של משרד הקליטה למצוא פתרון. זה פתרון מערכתי, גדול, שצריך לתת עליו את הדעת.


שכירות ארוכת טווח, צויין בסקירת השרה. במסגרת השינויים שאנחנו מציעים לעשות, ואנחנו עושים אותם, זה ביטול המצאת חוזה לתקופה של חמש שנים, רשימת יישובים אנחנו הולכים לעדכן. רמת סיוע נוסף תגדל, התכנית המעודכנת אמורה להתפרסם במהלך חודש נובמבר 2009.


השרה דיבר על שיתוף פעולה עם הרשויות. יש רשויות שהנושא של קליטת עלייה זו לא טובה לאף אחד, הם רוצים ומחפשים פתרונות, הם מוכנים להיות שותפים גם להקמה של דיור סוציאלי בתוך הרשות עצמה. משרד הקליטה כאן מופיע כמין סוג של מתווך ומייתר קרנות, וכמובן שהשתתפות של משרד הקליטה בהחלט עוזר הרבה מאוד בנושא הזה.


נושא של שקיפות המשרד. השרה דרשה ואנחנו מבצעים. בנייה של מערכת ממוחשבת שתאפשר לעולה חדש לבדוק בכל עת ובכל שלב מה מקומו בתור, איפה נמצאת הדירה, מה מצבה וכו'. אני מאוד מקווה שבאמצעות קוד האישי הזה, נוכל לתת אפשרות לפחות בהרגשה של עולים שאף אחד לא עובד עליהם, אלה אלו התהליכים וכך זה עובד.


נושא של הרווחה. המשרד נמצא בשותפויות. אני חייב לציין, שבאגף הזה מובילים דגם עבודה שילובי. זה דווקא אגף שאין לנו תקציב גבוה כי רוב הפעילות נעשית מתוקצבת במשרדים אחרים. בתחום הזה משרד הקליטה הוא משרד יוזם הרבה מאוד תכניות, מקדם הרבה מאוד תכניות, ומצליח לגייס תקציבים ממשרדים אחרים. אתם יכולים לראות על המצגת עצמה. אלה נושאים של אלימות במשפחה, נושאים של נוער, כל הנושאים הידועים לכם. התמודדות עם מצבי סיכון ומצוקה בעיקר בקרב בני הנוער. יש לנו נתונים מדאיגים מאוד על כך שהנושא של אובדנות בקרב נוער עולה הוא הרבה יותר גבוה.
אם יהיו שאלות, יש לנו אנשי מקצוע שיתנו תשובות לנושא הזה.


נושאים שנמצאים בטיפול וחוסרים תקציביים. בלי להיכנס יותר מדי לפרטים. אין לנו פתרון מעבר לפתרונות שאנחנו משתדלים לייצר לנושא של דיור ציבורי למשפחות עולים חלשות. הנושא של קמ"ע חייב לקבל מענה בתקציבי משרד הקליטה בשנת 2010. אנחנו מוכנים וערוכים, לקלוט תושבים חוזרים, במיוחד שפוזרו הבטחות, במיוחד שהמבצע מאוד הצליח, במיוחד שהתושבים החוזרים באופן מיידי באותה שנה מכניסים כסף למדינה ומחזקים את העם היושב בציון. אנחנו ניכנס לדיונים עם משרד האוצר, משרד ראש הממשלה. ראש הממשלה בלשון המעטה להוט על הנושא הזה. הוא רוצה עשרות אלפים, אנחנו רוצים לראות איך אנחנו יכולים לעשות את זה באמצעות תקציב שאין לנו אותו.


מינהל הסטודנטים. זה נושא מאוד כואב למשרד הקליטה. אני מתנצל מנציגי הסוכנות שאני חוזר על זה. בשנה הזאת השלמנו תקציב - אתם צריכים להבין, רבותיי, אנחנו נמצאים על מיטה של 4 מטר מרובע, התקציב כרגע מכסה 1 מטר מרובע. לכן כשאנחנו מזיזים את השמיכה הזאת של מטר מרובע, אנחנו נאלצים לבחור, לא למי לעזור, אלא במי לפגוע כמה שפחות. כאן במקרה הזה, ה-19 מליון שקלים - השרה אמרה לי, יש נושאים שהם טאבו. היו 3 נושאים שאחד מהם זה קמ"ע, בנושא של מינהל הסטודנטים ונושא של תכנית חומש. בנושאים האלה לקחנו מאיפה שלא היה לנו. בשנה הבאה לא יהיה לנו פתרון. פנינו ליושב ראש הסוכנות היהודית. אני מודיע לכם שבשנה הבאה אין לנו את התקציב. יהיה מאוד חבל אם ייפגעו כאן 3,000 סטודנטים מכל המגזרים. אני חושב שאין דבר יותר חשוב מבחינת חשיבותו.


השרה יצרה הידברות עם משרד התחבורה, כי קבלת פנים של עולים בנתב"ג בטרמינל כאשר בעצם כולם מגיעים לטרמינל החדש – טרמינל 3, זה לא ראוי, זה לא נכון. זה יוצר רושם לא טוב. מי שעלה לארץ באמצעות מטוס יודע, שהרושם הראשון שנוצר הוא מלווה אותך אחר כך כל השנים, זה אותו בוריס הלמן עם הצוות שלו. לצערי הרב, אנחנו נאלצים לטרטר עולים עם הפקלאות, מטרמינל 3 לטרמינל 1. לא ראוי לא טוב. היה תקציב ואיכשהו נעלם בקדנציה הקודמת. אנחנו מקווים מאוד שהפעם נוכל לעשות, זה דורש תקציב לא קטן. בזה סיימתי את הדיווח.

תודה רבה למנכ"ל משרד הקליטה. חצי שנה מתחילת הקדנציה, כל כך הרבה דברים נעשו. אם היינו עושים סקירה בעוד שנה, אז בכלל היינו מדברים כמה שעות. זה אומר: אנשים נכונים במקום הנכון.


לגבי הדיור והמבצע שעשיתם. דיברו בכל הארץ על כך, חבל מאוד שאי אפשר לתת פתרון לכולם. בחג הסוכות הייתי בסוכה בירושלים בגן הוורדים, הזמינו אותי. אלכסנדר ברמן יושב פה, גם היו קשישים ועולים חדשים שמתגוררים בירושלים. בוודאי שהנושא הכאוב הוא הדיור הציבורי. מצד אחד אפשר להגיד בסדר, אתם החלטתם לגור בירושלים, אבל אולי יש דירות גם בפריפריה, גם בדרום, גם בצפון. אבל כאשר שומעים את הקשישים שכבר 12, 15 שנה בארץ, והם התרגלו למקום, הם כבר מתרגלים, אלה לא אנשים צעירים. זה אומר קופת חולים, זה בנק, זה גם ילדים, נכדים. היום לשלם כל כך הרבה, עד 3,000 שקלים שכירות - מאוד קשה.

לאנשים האלה אנחנו צריכים כנראה גם עם משרד השיכון, וגם עם האוצר לתת להם פתרון, כי לא יכול להיות שבמשך 12, 15 שנה הם לא קיבלו את פתרון הדיור.


לגבי חברי מועצות שראש העיר נותן להם את תיק הקליטה. נכון שאתם רוצים לעשות את ההשתלמויות, אבל לא תמיד ראשי הערים, במיוחד ראשי ערים חדשים הם גם יודעים מה קורה שם, וגם כדאי להזמין אותם וללמד אותם, כי כאשר מדברים איתם, הם אומרים, אין עלייה. מה זה? 50 משפחות הגיעו. אין עלייה. הם לא חושבים כמו שאתה ציינת, שזה לא רק עולים חדשים שמגיעים היום. זה גם עולים עד 10 שנים בארץ, גם עולים שחוזרים. זו כמות אדירה וצריכים לטפל בהם. תודה.


חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

תודה רבה ליושבת ראש.


אני מברכת את שרת הקליטה ואת מנכ"ל המשרד, הם בדרך מאוד נכונה. דגשים נכונים. וגם בכירי המשרד שיושבים כאן. אנחנו יודעים איך קיבלנו את 100 אלף השקלים כהלוואה לעסקים קטנים. אחרי כל ההישגים זאת היסטוריה ממושכת כמו שסופה יודעת של מאבקים. בגלל שבשתיקה אין שום דבר, רק קיצוצים בכל מקום.

אני רוצה להדגיש שאני מאוד תומכת שהמפנה שאתם רוצים לעשות, בכוונה, מה זה עלייה, ומה זה משרד קליטה. זה כל כך נמאס, שכל הזמן אומרים אין עלייה ולא מבינים שיש יותר ממליון איש עשרים שנה. גם ב-2011 יהיה 20 שנה לקליטת העלייה האתיופית. אני חייבת שאם אנחנו לא רוצים "דור המדבר" בארץ, אז משרד הקליטה חייב לדבר על דור ראשון שהם כולם עלייה עד הסוף. אבל זה מהפך, בגלל שבארץ בגלל העניינים התקציביים, וגם בגלל הרבה דברים, דעות קדומות, לא רוצים להבין את זה.

שמעתי על כיוונים והבעיות. אני מאוד מבינה מה זה בעיות מול משרד האוצר ומול משרד הבינוי והשיכון. מה שאני ממליצה – סופה, את לוחמנית, נילחם ביחד. בגלל שנלחמנו נגד ועדת רבינוביץ שעשה ניסוי, אחר כך נלחמנו על הביטול של ועדת רבינוביץ, ועכשיו אין מיסוי על אנשי עסקים ועשירים מחוץ לארץ – יש דבר כזה.

הדבר מאוד נזיל. במשרד האוצר יושבים אנשים שרק סופרים כסף ותמיד רוצים לקצץ בכל מיני מקומות. לכן אני חושבת שגם המטרה שלכם מאוד חשובה, לשמור על ההישגים של המשרד. לכן דאגתי שאתם נותנים לאוצר להכתיב לכם מה יהיה בקמ"ע. מה בין קמ"ע למשרד האוצר? נלחמנו מול ראש הממשלה. נמשיך. אתם עובדים כעובדי המשרד, כשרת הקליטה והמנכ"ל. תהיה לי פגישה בשבוע הבא עם ביבי בנושא הדיור הציבורי. אם אין בתכניות ובתקציבים דיור ציבורי, לא יהיה. 400 יחידות דיור זה מאוד טוב, וזה פתרון ל-400 משפחות. אבל אנחנו יודעים שברשימה יש 60 אלף משפחות. אחרי גיל טרום פנסיה, ואחרי גיל פנסיה, הם לא יכולים לשרוד בגלל העלאת השכירות, ובגלל שאי אפשר בארץ בעוד כמה שנים יהיה אפשר לקנות דירה בסכומים סבירים. לכן אנחנו בחזית אחת, לא מולכם. אתם מבינים את החשיבות, אבל תדברו על זה, תצעקו, זאת קואליציה שלא חושבת כל כך על דיור ציבורי. ב-1996-1998 הפתרון היה מקבצי דיור. חביב, נכון שנתנו פתרון מקבצי דיור 2,000 בשנה בתחום של הדיור הציבורי. גם השר אטיאס לא יכול לשבת ולחשוב שהוא מלך הארץ, ולא לבנות הוסטלים. אנחנו צריכים לצעוק ולכעוס. אני מאוד שמחה שמדען חדש נכנס לתפקיד, בגלל שלא כל כך הרגשנו במדענים הקודמים.

לגבי השפה. הייתי בפגישה עם מנהלי אולפנים בצפון, הם אמרו לי שהם נדהמים, אנשים לומדים באולפן, הם טובים ומצויינים, אחר כך בעוד 5 ו-8 שנים כאשר הם נפגשים עם אותם האנשים, הם כמעט לא מדברים עברית, אפילו בצורה יותר ירודה. למה? בגלל הקריטריונים. עולה זה עולה לכל החיים. בארה"ב אפשר לעשות לימודי שפה, 3 פעמים - 900 שעות. האנגלית היא יותר פשוטה מהשפה העברית, אפשר לקבל 2700 שעות במשך כל החיים. המדינה משלמת. כאן אנחנו מקבלים 500 שעות במימון המדינה, ואחר כך יש רק בעיות, למורות האולפן. זה לכל החיים. אני מאוד מודאגת ואני מאוד שמחה שאתם שמים דגש על זה. כי המדען הראשי, אני חושבת שהוא מבין את חשיבות השפה, כדי שלא יהיה "דור מדבר" איפה השפה. אז אנחנו צריכים גם לעשות את זה.

אני מתכוונת לעשות מה שאמרתי לכם. לשמור על קמ"ע. לא עובדת מול משרד האוצר, זה תחום אחר, אנחנו באופוזיציה. אבל זה ראש הממשלה שחתם על קמ"ע, שחתם על 100 מליון שקלים ל-500 איש, ואנחנו נבקש ממנו גם להמשיך, כמו שהוא עשה את זה ב-1966-1978 שהוא יעשה את זה, גם בנושא של הדיור הציבורי. אני הולכת עם החוק שלי, שהמדינה חייבת לקנות 5% של כל הדיור שבונים בשנה. אנחנו חייבים לעשות משהו. אתם מאוד מבינים, המשרד תומך, אז אנחנו חייבים את השותפים.

אני מאחלת מכל הלב לצוות שלכם, שהוא מצויין, השרה והמנכ"ל, ושל העובדים הבכירים, וגם למדען החדש, שאני מצפה ממנו. אנחנו מצפים שיהיו פריצות דרך, בגלל שרק לשבת, אפילו לשמור קשה במדינה, אבל חייבים להתפתח. תודה רבה.

תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין.

אני משתי"ל, פרוייקט עולים. קודם כל תודה רבה לשרה ולמנכ"ל על המצגת המאוד מעניינת, ועל מגוון דברים שאתם עושים. זה באמת כיוון מבורך גם השקיפות וגם ההנגשה של השירותים. דבר אחד, אדוני המנכ"ל, אתה דיברת על זה שהמשרד מייצר הון, מייצר כסף למדינה, ואני מתחברת לגמרי למה שאתה אומר. רק צריך לזכור, כפי שאמרה חברת הכנסת סולודקין, כבר 20 שנה יש פה עולים, וגם הם הביאו איתם הון מאוד גדול. חלק גדול מההון הזה הולך לאיבוד, בגלל שהמשרד מטפל בעולים עד 10 שנים, אבל ישנם עולים שהם 20 שנה, אבל ישנם עולים שהם 20 שנה, והם מדענים ורופאים ומהנדסים, בכל המקצועות הנדרשים. לא נדבר על מורים שהיום חסר, לאנשים האלה אין פתרון, כי משרד התמ"ת לא מטפל בהם כאוכלוסייה ייחודית, גם משרד הקליטה לא מטפל בהם כאוכלוסייה ייחודית, אז בעצם המדינה מאבדת פה הון אנושי מאוד גדול.


אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולקרוא למשרד ולראות איך הוא כן יכול לראות באוכלוסייה הזאת גם אוכלוסיית יעד, ולהחיל את התכניות המאוד טובות שלו בתחום התעסוקה גם על האוכלוסייה היותר ותיקה.

תודה.

יכול להיות שזה היה כתוב שם בתבחינים החדשים לסיוע, אבל אני רק רוצה להעלות עוד פעם את העניין, שיש לנו תחושה, גם לאור תכנית המענקים לעולים מחמ"ע, שסל הקליטה הרבה שנים לא עודכן, צריך לחשוב על עדכון סל הקליטה, כי מה שנותנים היום בסל הקליטה לא מספיק למשפחת עולים, ואז מפסיקים את האולפן, כי חייבים לעבוד ולהרוויח כסף. אני חושבת שזה משהו שהוועדה צריכה לקדם את עדכון סל הקליטה. תודה.

אני רוצה לברך את שרת הקליטה. בפעם הראשונה הרגשנו שהנושא של ארגוני עולים, היה אחד הנושאים הראשונים שטופלו במשרד. היו לי כמה שאלות, נתנו תשובה בהסברים. לגבי התמיכות. אני חושב שמאוד חשוב שהנושא ייפתר בימים הקרובים. אם אפשר לפתור את הבעיה של המצב, דרך מקדמות או באיזושהי צורה כדי שלא יקרסו עד שהתקציבים יגיעו. התבחינים. זה שנים שאנחנו מדברים על זה. הרבה שרים נגעו בנושא. זו הפעם הראשונה שלוקחים את זה ברצינות. אני מקווה שתצליחי, בגלל שזה יכול להיות הפתרון הסופי.


הפרוייקט של 800 משפחות שמנסים, אני בטוח שזה יהיה הצלחה. אני מקווה שנוכל להעביר את זה למדינות אחרות, או לאיזה עולה לא חשוב מאיפה הוא בא, הוא מרגיש עולה, ואנחנו צריכים לתת הזדמנויות שוות בקשר לכולם.

אני מודאג בקשר לרופאים. צריכים לקחת את זה ברצינות פעם אחת ולגמור את הסיפור. יש רופאים שמגיעים לישראל ומתחילים לעבוד, ויש רופאים שהם ברמה מאוד גבוהה, בגלל שבאו ממדינה מסויימת, לא יכולים להתקבל לעבודה. ראש הממשלה לשעבר טופל אחרי שני רופאים דרום אמריקאיים. לפני שבוע שמענו שראש הממשלה הזה טופל ברופא ארגנטינאי דווקא, אבל בכל זאת, הרופאים לא מוכרים כאן. אני חושב שאולי אפשר לעשות ועדה של משרד הקליטה עם משרד הבריאות, ועם קבוצה של רופאים שבאו מהמדינות במקום שלא מכירים אותם, ושהם היום מנהלים בתי חולים, מחלקות, שהם ברמה מאוד גבוהה בישראל. אולי יהיה אפשר לפתור שם כמה בעיות כדי להקל עליהם. כואב שעד שמביאים רופא לישראל, אחרי כמה חודשים או שנה, שנתיים, הוא מתחיל לעבוד אחרי יום שהוא מגיע לספרד בספרד, במקומות הכי טובים של ספרד. אז רופאים כאן לא יכולים לעבוד, אבל בספרד כן מקבלים אותם, באירופה הם ישר נכנסים לעבודה. סוגרים להם את הדלת. אני באתי עכשיו מביקור מברזיל ומארגנטינה. אני חושב שאפשר בקלות להביא 50 רופאים.הם ממתינים. יש בעיה, אני יודע שאני אצטרך לעבוד בכל מיני דברים אבל חוץ מרפואה. אני חושב שאפשר לעשות ועדה כדי לפתור את הבעיה. לגבי ה"וואוצ'רים" זה הדבר שאני חושב שהוא אחד מהטובים שיכול להיות, שהבן אדם מוצא קורס כדי שיהיה לו עבודה. יש המון אנשים שממתינים. באמת, לא רק אלה שממתינים מזמן, עולים שרוצים כבר להתחיל, אני מקווה שזה יאושר ונוכל להתחיל. תודה על כל המאמץ שאת עושה עד היום.

תודה רבה.


ועדת העלייה והקליטה בראשותי, אז אנחנו כבר סיכמנו שנזמין ונדבר באחת הוועדות בנושאי הרופאים זה באמת נושא חשוב. נראה איך אנחנו נקדם אותו.

אני מצטרף לכל הברכות שנאמרו כאן עד עכשיו. אבל יש לי הערה לגבי מה שלא נאמר, ולא ראינו מהמצגת וזה נושא הגיור. אנחנו מדברים על כל התשבחות, שמענו לגבי קליטת העלייה, הדבר שהכי קרוב לתחום הזה זה לגבי שירותי רווחה – סיוע למשפחות עולים שנקלעו למצב מצוקה. בהחלט, אנחנו שומעים מכלי התקשורת על המון מצוקה של אותם משפחות ועולים בודדים שהגיעו לארץ ולא טופלו כראוי בתחום הגיור. עכשיו מעבר של תחום הגיור ממשרד הקליטה למשרד ראש הממשלה, ושכל העמותות כמו זו שנודע לנו על כך. עכשיו מכל היזמות שלכם ראינו שאתם מכירים את העולה עוד טרם עלייתו בתור עולה פוטנציאלי, ולכן טבעי שמשרד הקליטה יהיה זה שילווה אותו בתחום הזה. אני תוהה על פשר המעבר ממשרד הקליטה למשרד ראש הממשלה. תודה.

אני מבקשת לברך את השרה ואת המנכ"ל על המצגת הנפלאה ועל ההבנה שרשויות מקומיות הן חלק בלתי נפרד משילובם של העולים בתוך העלייה והקליטה. אנחנו בהחלט שמחים על כנס מהסוג הזה למחזיקי תיקי קליטה ברשויות המקומיות. אכן, גם ראשי הערים שהשתתפו בכנס כזה על מנת שיראו את הפריסה הכוללת של הפעילות שלכם.

תכנית קמ"ע. השאלה הראשונה היא לגבי רוחבי נוכחי אחרון, אם זה גם שייך לקמ"ע, בגלל שבשנת 2009, כבר קיצוצו עשרה וחצי מליון רק בבסיס תקציב. האם הקיצוץ האחרון גם שייך לקמ"ע? הנושא השני. יש בעיה דרסטית בתכנית קמ"ע, בתקציב 2010 חסר 35 מליון שקל, זאת אומרת, סכנת פיטורים ל-150 מתכנית קמ"ע, וקיצוץ מספר מדענים עד 300 איש. זאת בעיה, אנחנו עכשיו במאבק ובעד תכנית קמ"ע, המאבק גם בארץ וגם לא רק בארץ. עכשיו בעיתון חשוב מאוד. היתה כתבה לגבי קיצו תקציב קמ"ע.

ב-7 בספטמבר, קיבלנו מכתב מהאוניברסיטאות. במכתב כתוב כמה דברים שאני רוצה להבין. כתוב שיש ועדה בינמשרדית בין משרד הקליטה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. כפי שנאמר פה, הוועדה צריכה להחליט מה יהיה עם קמ"ע. שם במכתב כתוב שלועדה יש זכות לשנות מספר אנשים בקמ"ע והתנאים בקמ"ע.

אני רוצה לשאול מה הגישה של משרד הקליטה בוועדה הזאת. מה רוצים לעשות בוועדה, וגם אני רוצה לומר שברור שמדענים עולים מתנגדים לקיצוץ מספר מדענים בקמ"ע, וגם שינוי בתנאים. אם יש פה נציג משרד האוצר, נרצה לשאול את האוצר, לא אנחנו מודאגים. במשרד האוצר אומרים שאנחנו רוצים להחליף את קמ"ע, לדבר מחדש על תנאי תקצוב ומספר האנשים. זאת אומרת, יש באמת כוונה לשנות את התכנית. אנחנו רוצים לדעת מהי הכוונה של משרד הקליטה, ומה הגישה של משרד האוצר לגבי תכנית קמ"ע.


שאלה שלישית שקשורה למכתב. אמרתם שבשנת 2009 יש תקציב לתכנית קמ"ע, תקציב מלא. אבל במכתב של משרד הקליטה, יש שני דברים שרוצים לשנות - לקצץ את גיל הפרישה מ-68 שהיה למדענים בתכנית קמ"ע, זה בדיוק כמו לפרופסורים באוניברסיטאות לגיל 67. זאת אומרת, זו פגיעה בתנאי עבודה של מדענים עולים. דבר שני, כתוב על סגירה, כניסה, בתכנית גלעדי, זאת אומרת התכנית סגורה, עכשיו לא מקבלים אנשים חדשים לתכנית.

אנחנו מבקשים לבטל את המכתב בגלל שיש עכשיו תקציב.

ברכות לשרת הקליטה, למנכ"ל, לועדת קליטה. סקירה מקצועית, מלאה, עם דגשים ברוב תחומי החיים בנושא הקליטה. ברכות על שיתוף הפעולה שאתם רואים במשרד עם הרשויות המקומיות, במקום שהקליטה מתבצעת בפועל, איפה שלא ייקלט עולה הוא יגיע לרשות זו או אחרת. בפועל, הוא מכיר את בניין העירייה ואת האנשים, והקליטה מבוצעת באמצעות אותם מחזיקי תיק קליטה שציינו או מחלקות הקליטה איפה שיש, ואין עדיין בכל הרשויות מחלקות הקליטה כי הנושא הזה לא מוסדר, זה אולי נושא לדיונים הבאים.

התייחסות מסויימת בנושא של שיתוף פעולה. אדוני המנכ"ל, ציינת ודי ברור מדוע אותן רשויות שמוכנות להשקיע גם מצידן, שם השיתוף הוא מאסיבי והעיקרי עם דגש לפריפריה, ודווקא אליה וקוץ בה. הרשויות בפריפריה, היכולות העצמאיות שלהן מבחינת להירתם לנושא הזה הולך ומתמעטות. מצד אחד, יש נסיון. בהרבה רשויות בפריפריה יש נסיון טוב של הקליטה. הרצון קיים, היכולת מבחינה מימונית הולכת ומתמעטת. יש כאן איזשהו רצון וסתירה בנושא הזה. אני מתאר לעצמי שבתל אביב לא כל כך משקיעים, אולי לא רוצים. אבל דווקא פה יש את היכולות. לעומת זאת אם ניקח את ירוחם או אפילו גם קצרין, בשנים האחרונות היכולות שם התמעטו.

נושא נקודתי. דובר כאן על נושא החינוך לעולם. אני מזמין את הוועדה ואת יושב ראש הוועדה באחד הדיונים להעלות לסדר היום את הנושא של חינוך במערכות טרום חובה. אני מדבר על הילדים שנולדו כבר כאן בארץ, הם כבר לא עולים חדשים, אבל הם נולדו למשפחות של עולים. הם לא מגיעים לבית הספר עם הידע של השפה בגלל כל מיני סיבות, אצל סבא וסבתא הבעיה ידוע אבל היא קיימת. היא קיימת גם אחרי 20 שנה של עלייה. הילדים מגיעים לגן חובה ללא שפה וכולם מפסידים מזה. הגננת במקום לתת את התכנים החינוכיים ולהכין אותם לבית הספר, מלמדת שפה. הצברים משקיעים בהם, זאת בעיה כואבת. ברכות לכולם.

תודה.

חלק מההתייחסויות היו ברמה של התייחסות בלי ניסוח שאלה. קודם כל אני מאוד מודה לכל מי שבירך אותנו וכל מי שעדיין לא בירך, אני אודה לכם בהמשך.


לגבי ההתייחסות לנושא של רצון ויכולת של פריפריה או של רשויות להירתם לנושא של קליטת עלייה. אני בביקורים רבים וגם מתוך היכרות אישית עם הנושא הזה מספר שנים, אמנם בהתנדבות, חייב להגיד שברשויות שרוצים לשים דגש על נושא של קליטת עולים, מוצאים לזה גם פתרון, גם פתרון תקציבי. אני לא מדבר על רשויות עמידות. יוזמים הרבה מאוד פעילות בנושא של קליטת עולים, אנשי הסוכנות יודעים את זה היטב, כי כל מה שקשור לעידוד עלייה לרשות כזאת או אחרת, הרשויות שמממנות את הנסיעות שלהן לא מתוך תקציבי הסוכנות היהודית, דווקא רשויות פריפריה. אני לא רוצה לתת עכשיו דוגמאות כי זה לא פר, אבל זה בא משם.


אני חושב שזה בעיקר עניין של סדרי עדיפויות. כל רשות יכולה להחליט אם היא יותר משקיעה בכיכר, או משקיעה במשהו אחר, כמובן מתוך תקציבים שיש להן. לכן אני חייב להגיד לכם, דווקא רשויות שהכי משתפות פעולה, זה דווקא רשויות פריפריה, עד כדי כך שאפילו לפעמים מוזר. כי שם רואים ומבינים – זאת אומרת, 50 משפחות בעירייה כמו מגדל העמק, בעירייה כמו עכו או בעירייה כמו ירוחם, זה מהפך דמוגרפי. עוד 50 משפחות לעירייה כמו תל אביב זה פחות רלבנטי, אבל עובדה שגם 50 משפחות באשדוד מתקבלות בברכה, בלי שום קשר לשום דבר, ועם השותפות שלנו או בלי השותפות שלנו. בשמחה רבה אאפשר ליצור דיון בנושא, זה בהחלט ראוי.


לגבי נושא של ראשי ערים והמרכז לשלטון מקומי וממלאי מקום. הכוונה שלנו בפורום הזה שאנחנו יוצרים מקצועית בלבד. זאת אומרת, אנחנו לא נתייחס שם לא לטקסטים ולא לטקסיות ולא לשום דבר.


אני חושב שאם איזה ראש רשות יפנה לאריה וירצה להשתתף, אנחנו נקבל מאוד בברכה.

אנחנו נשמח מאוד.

נשמח מאוד, בוודאי שזה פתוח. אגב, בחלק מהרשויות ראש העיר חשב שהנושא של קליטת עלייה הוא כל כך חשוב לו, שהוא לא הטיל על אף אחד לטפל בזה. אם מי שירצה לבוא נשמח מאוד, כי אנחנו רוצים להשקיע בזה יום אחד של השתלמות מעמיקה ורצינית, שאנחנו משרד הקליטה, אני מקווה שהרשויות מעוניינות, אנחנו מעוניינים בזה לא פחות.


לגבי רופאים - נאמר כבר פה. לגבי עידוד עלייה – כל הנושא של עידוד עלייה והפרוייקטים מהסוג של עידוד עלייה מחבר המדינות, פה זה במקרה לגמרי. קודם כל, אני מאוד מברך ואני מאוד שמח שבדיוק בתקופת כניסתנו לתפקיד הפרוייקט הזה התחיל לקבל מימוש, אבל ההחלטה התקבלה לפני השינוי המבני שעשינו, והיא נעשתה בממשלה הקודמת. אנחנו רוצים לראות בפרוייקט הזה מן סוג של פיילוט. לא בטוח שפרוייקט במתכונת כזאת ימשיך, אולי יהיו שינויים. אבל יש כוונות ועם הסוכנות כבר יש דיבורים על האפשרות להרחיב את זה. אבל זה הכל פונקציה של תקציב. זה ממש מחובר,יש תקציב, יש פעילות.

תודה על כל הברכות.

בנושא של שיחרור תקציב להתאחדויות עולים, הדבר היחיד שהפריע לבצע את זה, אלה החגים שהיו. אנחנו ממש בשלב סופי. השרה נתנה דד ליין כל כך קצר. הכסף הזה הולך להשתחרר ממש בקרוב. צריכים להשלים עוד כמה דברים.

השבוע, אולי פחות משבוע. אבל אני מבינה שהשבוע הם ירגישו את זה תכ'לס.

תודה על כל הברכות והאיחולים. אני מקבלת את האיחולים, ואני מאחלת לכולנו שיתוף פעולה מלא. אני יודעת שחברתי יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה, תמיד תהיה קשובה לצרכים של משרד העלייה והקליטה, ואנחנו יחד נעשה את הדברים. אני רואה בכל אחד שנמצא כאן בוועדה כשותפים מלאים. יכול להיות שמישהו הבין שהתמונה ורודה, אני אומרת שלא. הקשיים הם רבים, התקציבים הם בעייתיים. יחד עם זאת, אנחנו נלחמנו ונילחם, והתדמית שלי של לוחמת לא השתנה ולא השתנה, גם שם היכן שאני נמצאת היום. אני אומרת שלא תמיד צריכים לעשות את זה עם כותרות. במקום הפוליטי שאני נמצאת – במפלגת ישראל ביתנו, עושים את זה בצורה כמו שאנחנו מבינים. אבל את הנאמנות שלי לקליטת עלייה ולפרוייקטים שאנחנו מבצעים אני לא צריכה להוכיח. תודה שאתם מבינים את זה היטב.

לגבי הגיור – אנחנו מבינים את הבעיה, אתם בדיוק יודעים שהעולים ו-300 אלף איש שנמצאים ומתקשים בתהליכים של גיור, זאת בעיה רצינית של מדינת ישראל. ממשלת ישראל הקודמת קיבלה החלטה, ואת כל המערך של הגיור שנמצא אצלנו במשרד הקליטה, העבירו למשרד ראש הממשלה. הייתי רוצה להשאיר את זה אצלנו במשרד הקליטה. אני חושבת שזה היה נכון לעשות. אבל מה לעשות, אנחנו נאלצים, ואנחנו מבינים שהחלטות ממשלה אפילו קודמות ואפילו שיש לי איתם חילוקי דעות, צריכים לבצע ולקבל אותם. אנחנו עוד נפעל בדרכים האפשריים שלנו למען הגיור שיהיה נכון וטוב ומהיר, עד כמה שזה ניתן.

אני ומנכ"ל המשרד דיבר על זה. דיברנו על סמינר. אנחנו רואים בסמינר הזה לא רק אפשרות לשיתוף פעולה. עד כמה שעסקתי ועוסקת בקליטת עלייה, במשך כל ה-30 שנה שאני נמצאת בארץ, אני מצאתי במשרד הקליטה דברים שמכאן רואים אותם אחרת מאשר רואים מבפנים. אנשים מקצועיים, סופר מקצועיים. אנשים נאמני קליטת עלייה, אנשים שכואבים את בעיות הקליטה, ואנשים שמבצעים את הדברים עד כמה שזה ניתן בצורה הכי מקצועית והכי טובה.

יחד עם זאת, החלטנו לתת אפשרות לאלה שמבצעים את הדברים במקום, לגעת במשרד, לגעת במקצועות של המשרד, וללמוד את הדברים מקרוב, כדי שביחד נבצע את הדברים עוד יותר טוב, בשיתוף פעולה ובמקצועות שרכשנו במשרד הקליטה.


בקשר לרופאים. אני אנחה את המנכ"ל בשיתוף פעולה, מה צריכים אנחנו לעשות. כבר הייתי בשיחות עם כמה מנהלי בתי חולים, עם סגן שר הבריאות. יש היום צורך בעשרות רופאים מקצועיים במקצועות שונות במשרד הבריאות, אנחנו מתכוונים להקל על תהליך קבלת רישיונות עד כמה שנוכל לסייע. אני אנחה אותו מה מתכוונים לעשות. אני מאמינה שהרופאים ירגישו את זה וגם אתם בארגוני עולים בקרוב.


על סמינר דיברתי, על מתנדבים דיברתי. אני חושבת שלא צריכים לציין, השבוע נעביר כספים. בשנה הבאה לא תצטרכו להמתין כמה שהייתם צריכים להמתין בשנים הקודמות. אנחנו נעשה את זה בתחילת השנה מייד. אני מאמינה שאנחנו נאשר את הכספים מייד בתחילת השנה עד כמה שזה אפשרי יותר מהר, כדי שאתם תוכלו לנצל את הכספים למען הפעילות.

אני רואה בארגוני העולים שותפים מלאים. גולדה מאיר אמרה, שמי שמסוגל לעשות את זה בשפת העולים הכי טוב זה ארגוני עולים, זה מתנדבים. גם היום אני רוצה לפנות לקהל ולציבור של מדינת ישראל. את הסטיגמה שאנחנו אוהבים את העלייה ולא אוהבים את העולים צריכים למחוק, לא רק מהלקסיקון, מהחיים של מדינת ישראל. בגלל זה אנחנו יוצרים מאגר של מתנדבים. נעשה את זה ביחד. בחברה של מדינת ישראל יש כל כך הרבה אנשים טובים ומצויינים שמסוגלים ורוצים לתרום את הזמן הפנוי, את הידע, את הרצון למען עולים חדשים.

הגיע הזמן לפרוט צ'ק החזר לעלייה שהגיעה למדינת ישראל, את זה אנחנו נעשה יחד שבמשותף בקדנציה הזאת, ונגרום שהחברה הישראלית תחזיר את הצ'קים האלה למען קליטת עלייה. על קמ"ע אני לא רוצה לחזור. אמרתי ואני חוזרת כאן, ואם זה לפרוטוקול, אז לפרוטוקול. הייתי נאמנה לעניין של מדעני קמ"ע, אני נשארתי נאמנה למדענים. אנחנו צריכים לזכור רבותיי, שתקציב וקיצוץ רוחבי זה קיצוץ רוחבי. בינתיים עוד לא קיבלנו את הפירוט של כל הקיצוץ. אנחנו לא מקבלים בשמחה וסימפטיה. אנחנו נלחמים כדי להמשיך את הפרוייקטים ולעשות פרוייקטים חדשים צריכים כסף. נסים ונפלאות קורים בחנוכה. משרד ובענייני כספים, לצערנו הנסים האלה לא קורים. אנחנו נמצאים במשבר כלכלי שקרה בכל העולם, גם קורה במדינת ישראל. אם אנחנו מראים היום על סימנים ראשונים שאנחנו יוצאים מזה, אלה סימנים מאוד ראשוניים, וצריכים להתייחס לזה בזהירות רבה.

בינתיים יש לצערנו קיצוצים, אנחנו גם עומדים מתחת לקיצוצים האלה. אנחנו מבינים את הבעיות, אני כשרת הקליטה רוצה להגיד. ראש הממשלה הנחה את המשרדים הנוגעים בעניין. אנחנו מצידנו נעשה הכל כדי לשמור על הפרוייקט. אבל הפרוייקט הוא לא פרוייקט של מפלגת ישראל ביתנו, זה פרוייקט של מדינת ישראל והמדינה כולה, הממשלה צריכה להתייחס לזה. קיבלנו הנחייה של ראש הממשלה, זאת אומרת, לא אנחנו, אנחנו מעבירים את הכסף לקמ"ע. אנחנו נהיה פנויים בזמן שיהיה צורך לזה. נהיה בעניין ונמשיך לפעול כדי ששנת 2010 תסתיים גם בלי כספים קואליציוניים, ותסתיים בהצלחה.


לסיום, אני רוצה לומר, בגלל שאני קלטתי עלייה, בגלל שאני קולטת עלייה, בגלל שאני רואה שהמפתח לחיים של כל עולה שמגיע למדינת ישראל, זה מספר דברים ביחד. זה רכישת שפה, לימוד שפה עברית, תעסוקה ודיור. אנחנו מתמקדים בשלושה דברים האלה, נעשה כל מה שביכולתנו ומה שבאפשרותנו כדי לעזור ולסייע לעולה חדש להיקלט בארץ עד כמה שיותר טוב ומהר. אנחנו יחד נעשה עוד המון דברים. אני מאמינה שוועדת העלייה והקליטה תמיד תעמוד ליד עולים חדשים ולצידנו כדי להיות שותפים ופרטנרים בכל התחומים שקשורים לקליטת עלייה במדינת ישראל.

בבקשה.

אני מצטרף לברכות. אשתדל להיות קצר, אומר כמה דברים על הפקידים במשרד הקליטה. אני זכיתי לעבוד איתם כאשר הייתי חבר מועצת העיר באופקים. יושבת פה בת-שבע ראשוני, איתה התווכחנו המון, אבל את העזרה, את הידע שקיבלנו מפקידי משרד הקליטה אי אפשר להשוות עם שום דבר. כן לגבי סמינרים, אני תומך ברעיון. אפשר לקחת מהם המון דברים. גם לשרה ולגם למנכ"ל אני אומר שזכיתם למשרד עם אנשים טובים ומקצועיים וענייניים, צריך לדעת להשתמש בהם.

תודה רבה. אנחנו רואים במשרד הזה אחד מהמשרדים החשובים במדינת ישראל, משרד אסטרטגי של ממשלת ישראל. תודה רבה לכולם.

תודה על הסקירה. אני מאחלת לכל המשרד ולשרה, לכל הצוות של המשרד בהצלחה. כפי שאמרתי, אנשים נכונים במקום הנכון. תודה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)