PAGE
11
ועדת החינוך,התרבות והספורט

31.8.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 65

מישיבת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, י"א באלול התשס"ט (31 באוגוסט 2009), שעה 11:30

צו לימוד חובה (הרחבת לימוד לכיתות י"א-י"ב), התשס"ט 2009

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

מסעוד גנאים

אלכס מילר

רונית תירוש

דוד רותם

כרמל שאמה

מיכאל בן-ארי

מוזמנים משה שגיא אגף כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

דורית מורג,עו"ד יועמ"ש, משרד החינוך

ד"ר משה דקלו מנהל אגף בכיר לארגון לימודים, משרד החינוך

ענת חיים יועצת לשר החינוך

לירן שפיגל לשכה משפטית, משרד החינוך

שגית הראל לשכה משפטית, משרד החינוך

יהודה סקר הנהלת ארגון הורים ארצי

דני גלושנקוב רפרנט חינוך והשכלה גבוהה, משרד האוצר

אבישי פדהצור,עו"ד משרד המשפטים

שלום בן-משה מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה

אמיל מלול הכשרה מקצועית, משרד התעשייה

נורית בירגר סגנית מח' נוער וחניכות, משרד התעשייה

פיני קבלו סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

יפעת קריב ראש מטה ליו"ר מרכז שילטון מקומי

ורד וינדמן,עו"ד היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד

ראובן שטל מועצת תלמידים ונוער ארצית

תומר דוד שקד מועצת תלמידים ונוער ארצית

מרב ישראלי

יהודית גדלי
רשמה: יפעת שפרכר

צו לימוד חובה (הרחבת לימוד לכיתות י"א-י"ב), התשס"ט-2009

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הנושא הראשון על סדר היום הוא צו לימוד חובה (הרחבת לימוד לכיתות י"א-י"ב). בשלהי הכנסת ה-17 הצלחנו להרחיב את חוק לימוד חובה גם לכיתות י"א-י"ב. בעיני זה אחד מחוקי החינוך החשובים ביותר. הציבור הרחב לא יודע שחוק חינוך חובה חל עד סוף כיתה י'. מסוף כיתה י' מוסדות חינוך רבים אומרים לתלמיד שהוא יכול לעלות כיתה אבל לא בבית ספרם. ככה הונשרו עשרות אלפי תלמידים. מצאנו את עצמנו מתמודדים מול אוכלוסייה שאינה עובדת, שאינה לומדת ולצערי מתדרדרת לפעמים לתרבות עבריינית.

חבר הכנסת מלכיאור, שהיה יושב-ראש הוועדה, חברת הכנסת תירוש ואנוכי יזמנו הצעת חוק פרטית להרחיב את חוק לימוד חובה גם לכיתות י"א-י"ב. החוק עבר בתמיכה כללית של הכנסת. הוועדה בראשותי לפני חודש או חודש וחצי קבעה את סדרי ביצוע החוק. החוק הזה יוחל בהדרגה משנת הלימודים הקרובה, כשבשנת תשע"ה נשלים את כל המהלך. ההחלה ההדרגתית הזאת נובעת מטעמים מקצועיים. מדובר בילדים, מדובר בתלמידים שצריך להסדיר להם מקומות לימוד, שצריך להכשיר עבורם כוחות הוראה. בדרך כלל אלה שנשרו אלה לא התלמידים הרגילים שכשפעמון בית הספר צלצל הם ישבו ולמדו. הוועדה תמכה בהחלה הדרגתית. אני מברך את שר החינוך שנתן את הסכמתו לעניין. מערכת החינוך של מדינת ישראל תהיה בין החלוצות בעולם שתחיל את חוק חינוך חובה עד סוף כיתה י"ב.

על פי החוק השר צריך לפרסם צו. בצו הזה הוא צריך לקבוע מי הם אותם 10% מכלל התלמידים שייכללו במסגרת לימוד חובה, או יותר נכון רשויות מקומיות או אזוריות שייכללו במסגרת הצו. קיבלנו פנייה מהשר. הבטחתי לו בשבוע שעבר ש-3 ימים מרגע שנקבל את הפנייה נקיים ישיבה. אני מקיים את הבטחתי, כי חשוב שנאשר צו לפני פתיחת שנת הלימודים. לצערי המשרד בקדנציה הקודמת לא הצליח להביא לידי צו כיוון שלא היה ועד חינוך. שר החינוך הצליח בחודשים הספורים האלה לעשות את המהלך הזה. הממשלה אישרה ביום ראשון שעבר את ועד החינוך. השר קיים איתו ביום 26 באוגוסט את חובת ההיוועצות . הוא גם כתב שהוא התייעץ עם שר התעסוקה, המסחר והתעשייה. הוא השיג גם את הסכמת שר האוצר.

מדובר בשינוי קונספטואלי של המערכת. כשיש היום ילד בגילאי י"א-י"ב שנשר כל שירותי הרווחה באים וחושבים איך לטפל בו כדי שלא יסתובב ברחובות. מרגע החלת הצו על יישוב מסוים נקודת המוצא היא שהילד יהיה צריך לחזור למוסד חינוך שמקיים לימוד חובה. זה יכול להיות מרכזים להכשרה מקצועית, זה יכול להיות כל מוסד אחר שמקיים לימוד חובה. היינו צריכים ללכת על תמונה מאוד מקיפה של כל האוכלוסייה. זה לא עניין של מגזר אחד, זה לא עניין של אזור אחד בארץ. זה לא יכול להיות צפון, דרום או מרכז, זה חייב להיות משהו מקיף. בהתאם לעקרונות של עבודת הוועדה לקחנו אך ורק ישובים מאשכולות 1-6 שבהם יש יותר מ-10 תלמידים בגילאי י"א- י"ב שאינם משובצים באף מוסד חינוך. בדקנו ישובים שיש בהם את אחוזי הנשירה הגבוהים ביותר. כך הרכבנו את הרשימה.

תמיד כשצריך לבחור 10% מהאוכלוסייה יש עיוותים פה ושם, יש הערות. שמענו הערות לגבי חלוקה של צפון ודרום. אנחנו מצאנו את עצמנו במצב שהיינו צריכים לבחור. תמיד הבחירה קשה. הרשימה הזאת הועברה להתייעצות עם התמ"ת. היא הועברה לרשויות המקומיות דרך הנציגים שלהם בוועד החינוך. אנחנו מתנצלים על לחץ הזמנים שבו ביקשנו תשובה מכולם.

אני מברך את משרד החינוך, את שר החינוך שבלוח זמנים קצר ביותר הצליחו ליישם - לפחות באחוזים הקטנים האלה - את תכנית ההרחבה של חובת הלימודים בי"א-י"ב. רציתי לשאול אם לקחתם בחשבון את הנושא של הנשירה בקרב העולים. אנחנו רואים את הנתונים. האם לקחתם את הנתונים האלה בחשבון בקביעת הערים? חשוב לדעת עד כמה יש שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות באותן ערים מבחינת יישום החוק. אני אשמח לשמוע את הנציגים של הרשויות המקומיות. אותן ערים שמופיעות ברשימה הן לא גדולות במיוחד. הייתי מצפה לראות ערים כמו אשדוד, אשקלון, באר-שבע, ראשון לציון בתוך הרשימה הזאת.

האם הקריטריון היחיד הוא אחוז הנשירה או שגם המצב הסוציו-אקונומי?

מדובר באשכולות 1 עד 6.

אני לא מתפלא כשאני רואה כאן הרבה מהיישובים הערביים. שם יש אחוז נשירה גבוה ומצב סוציו-אקונומי קשה.

אני מברך על העניין הזה. התופעה הזאת של הנשירה בגילאים האלה נובעת משתי סיבות עיקריות. יכול להיות שיש סיבות נוספות. השאלה אם מישהו מטפל בחור ולא רק בעכבר שבורח אל החור. מדברים על בעיה סוציו-אקונומית. אנחנו מוצאים הרבה תלמידים שלנו שנושרים כתוצאה מרצון שלהם לשפר את מצבם הכלכלי. תלמידים רבים לא מגיעים לבית ספר לא כי הם לא רצו להגיע לבית הספר, אלא כי הם התחילו לעבוד משמרת של 3 שעות בשבוע שהפכה להיות משמרת יומית. הם הפכו להיות מנהלי משמרת בכל מיני מקומות. בסופו של דבר הבאנו למצב שתלמידים לא מגיעים לבית הספר. הם רוצים להגיע לבית הספר, אבל הם נרדמו אחרי משמרת לילה.


בעיה שנייה לא פחות חריפה היא מערכת החינוך שלא נותנת מענה בשנים האחרונות. ישנה מגמה של סגירת בתי ספר מקצועיים. היום בתי ספר שלא מביאים את התלמידים לבגרות הופכים להיות בתי ספר לא לעניין. ישנה מגמה של מנהלי בית הספר לשמור במקום את אלה שיגיעו לבגרות. אלה שלא מגיעים לבגרות לא נשארים בבית הספר. באיזה שהוא מקום אפשר לחוקק חוקים בלי סוף, זה מאוד נחמד ויפה, אבל אני לא רואה איך זה הולך להיות מיושם אם לא מטפלים במצוקה הכלכלית שמביאה תלמידים מאוכלוסיות חלשות – אוכלוסייה ערבית, עולים וכן הלאה – לעבוד בעבודות שונות. יש תלמידים שלא יכולים להגיע לבגרות. בעבר היו להם הרבה מסלולים. היום כמעט ואין מסלולים כאלה. אפשר ליצור חקיקה, להעסיק הרבה קב"סים וקב"סיות, לקיים שיחות עם ההורים, אבל לפתרון לא נגיע.

האם החלוקה הייתה צריכה להיות לפי ישובים? האם אפשר היה לרדת לרזולוציה טיפה יותר נמוכה של בתי ספר? אני לא יודע אם בית הספר של נוה סביון מתאים להגדרה ולמטרה של הצו הזה. אני לא יודע אם השכונות היותר יוקרתיות ברחובות זקוקות לצו הזה. אני יכול להגיד שברמת גן השכונות החלשות כמו רמת עמידר, רמת שיקמה היו נהנות מכך. אלו פעולות פשוטות שלא מצריכות איזה שהוא מחקר גדול או זמן. אפשר להגיע לחתך של 10% דרך שיוך עירוני.

אני רוצה לחזק את דבריך. החוק אומר שזה יוחל בהדרגה ביישובים, בשכונות, במוסדות חינוך ואפילו בשכבת גיל. למשרד החינוך והתרבות יש את כל הגמישות. כל המהלך הזה נעשה די בחופזה. אנחנו אישרנו את החוק הזה סופית בחוק ההסדרים רק לפני חודשיים. אני לא רואה כאן את יהודה ושומרון. אני יודע שיש שם ישובים עם אחוזי נשירה, שיש שם ישובים ששייכים לאשכולות 1-6.

אחוזי הנשירה שלהם נמוכים יותר.

זה נבדק?

כן. עבדנו על נתונים כלל ארציים.

קליטת עלייה נלקחה בחשבון?

קליטת עלייה נכנסה בתוך אחוזי הנשירה הכלליים. המשרד מפעיל עוד תכניות לקליטת עלייה. אנחנו מתייחסים לנשירה ספציפית של עולים. יש לנו תוכניות מיוחדות לצורך כך. במקרה הזה הסתכלנו על אחוזי נשירה כלליים.

42% מכלל הנושרים הם עולים. אחוז העולים מכלל הנושרים הוא גבוה במיוחד. אני לא צריך שתגידי עכשיו שיש לך איזו שהיא תכנית מגירה שבאה ונותנת מענה לנשירה בקרב העולים. חשוב לי שתתייחסי לנושא של הנשירה באופן כללי. כל המחקרים מצביעים על כך שהנשירה הכי גדולה היא בקרב העולים. שם הבעיה.

נשירת העולים מקבלת ביטוי בנשירה הכללית.

הסיבות שונות לחלוטין. גם הטיפול שונה.

הטיפול שונה. יש לנו תכניות מיוחדות שנכנסות בתוך התכנית הכללית. בתוך מרכז חינוך יש התייחסות מיוחדת לעולים. כשאני בודקת את אחוזי הנשירה אני מסתכלת על אחוזי הנשירה הכלליים. מה שכן בדקנו זה את שיעורי הקליטה בישוב. אנחנו הבנו שאלו הערים שצריך כרגע לתת להם את הסיוע הגדול ביותר בגלל מצב סוציו-אקונומי ובגלל שיעורי נשירה. הסתכלנו על עוד פרמטרים כשבחנו. כשאני צריכה לבחור 10% מהיישובים יש שיקולים שאני לא יכולה לקחת אותם בחשבון. זה היה ניסיון מאוד לא פשוט. עברנו הרבה מאוד שלבים בדרך אליו, הרבה מאוד רשימות.


לגבי התקציבים. התקציבים מועברים לרשויות החינוך המקומיות לתכניות מסוימות. בין היתר הם מועברים למרכזים בצמוד לבתי ספר ולהרחבת מספר התלמידים במרכזי נוער ומרכזי חינוך. אלה שימושים שמשרתים את התלמידים האלה. הכספים האלה לא יכולים לזלוג לטובת בתי ספר עשירים. מדובר בתקציב של כ-15 מיליון שקל.

לאן מופנה הכסף הזה?

ניקח את שכונת התקווה לדוגמה.

אנחנו הסתכלנו על המערכת היישובית. אני צריכה לבחור 10% עם תקציב של 15 מיליון. כך או כך זה מגיע לתלמידי השכונות שזקוקים לזה, לבתי הספר שזקוקים לזה.

האם כשהסתכלת על רחובות לקחת רק את השכונות החלשות?

היא לקחה את הנשירה ברחובות. הנשירה בתוך רחובות מתרכזת בשכונות מסוימות.

הרעיון של החוק שיזמתי יחד עם חבר הכנסת מלכיאור ויחד עם חבר הכנסת אורלב היה שכל בית ספר שיש לו בעיית נשירה יקבל את המשאבים הדרושים על מנת למנוע את אותה נשירה. בעיר גדולה וחזקה כמו תל-אביב כשיש שכונה שבה יש נשירה מאוד גדולה הנשירה נבלעת בממוצע העירוני. יוצא מכך שלא נתת לעיר מאומה.

היה גם את הקריטריון של אשכול 1-6. כנראה שתל-אביב לא נמצאת באשכול 1-6. לעיריית תל-אביב יש תקציבים משלה.

לקחתי משהו קיצוני. אפשר לקחת כל עיר אחרת שעדיין לא ניתן בה מענה. לא הייתם צריכים ללכת על ממוצעים עירוניים, אלא על כל בית ספר ובית ספר.

להיערך לביצוע חוק זה לא עניין של לחיצה על כפתור. כדי להיערך צריך חודשים ארוכים. משרד החינוך נערך בשנה שעברה. הוא חשב שהחוק יופעל בשנה שעברה. אנחנו מאשרים כרגע היערכות של שנה שלמה. כל ההערות שלנו יכולות להיות הערות לקראת היערכות העתידית. גם אם נרצה להוסיף זה לא יעזור שום דבר כי העיר לא ערוכה לביצוע החוק הזה. אנחנו יכולים לאשר או לא לאשר. אני אציע לאשר כפוף להערות שהמשרד ישמע וייקח בחשבון. בפעם הבאה לא נקיים את הדיון ב-31 באוגוסט אלא ב-31 במאי, שאז עוד אפשר להשפיע על הכיוונים.

במיון הזה נכללה רחובות. ברור לנו לגמרי שמדובר בשכונת קריית משה. שם מצטברים נושרים רבים. כשהתחלנו למיין את רשימת היישובים הלכנו לפי מודל יישובי כפי שעשינו בשנה שעברה. את זה לא שינינו. הלכנו ליישובים שיש בהם מעל 10 ילדים בלתי משובצים. חשבנו על היישום. אחד או שניים שפזורים פה ושם קשה מאוד לאגד ולהחזיר לבית הספר. הלכנו ליישובים מעורבים. כך נכללו רמלה, לוד, עכו ומועצה אזורית גלבוע, ששם מצאנו נושרים מחוץ למערכת. במהלך כל השנה בנינו עבודה יחד עם משרד התמ"ת, יחד עם השלטון המקומי.

אתה יכול לומר את ליבת התוכנית?

לקחנו את הערתה של חברת הכנסת רונית תירוש וצירפנו לליבת התכנית את כיתות מב"ר. גם זה כלי לפתרון. זה בתוך ליבת התכנית. הלכנו לבתי הספר שנקראים מרכזי חינוך ומרכזי נוער. אנחנו יודעים לומר שכולם מחכים שזה יאושר ויצא לדרך.

מי הולך להביא את התלמידים האלה, הרי התלמידים האלה בחוץ?

אנחנו נפעל יחד עם הקב"סים שלנו. אנחנו ננחה אותם להביא את הילדים מהרחובות אל בתי הספר. אותם 59 בתי ספר, 12 מרכזי נוער ו-7 מרכזי חינוך מוכנים לקלוט את הילדים האלה.

בכמה ילדים מדובר?

ברשימה הזאת מדובר ב-1014 ילדים שיחזרו חזרה למערכת החינוך. אשדוד היא העיר הבאה בתור. היא נחתכה בגלל גודלה. בעיר אשדוד לומדים 7477 ילדים. יש בה מחוץ לבתי הספר 88 ילדים. אם היינו מוסיפים אותם היינו חוצים את קו ה-10%. זה לא הצליח להיכנס. בעיר הזאת יש למעלה מ-900 ילדים בטיפול קב"ס.

האם יש תוספת קב"סים לטפל באותם נערים?

לא בשלב הראשון של יישום התכנית. במהלך השנה נפעל ביחד עם אגף התקציבים שלנו וננחה אותם. היה לנו דיון מאוד מסובך לגבי השאלה מתי מתרחשת הנשירה. הנשירה מתרחשת בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה. שם השבר מתרחש. החוק אמר לנו ללכת על החטיבה העליונה בלבד. הלכנו וראינו מה אנחנו יכולים לעשות עם כיתות ט'. יצא שכמה יישובים מובילים, כשכל היתר נכללים בתוך הרשימה. אנחנו נקים מרכז אחד להכשרה מקצועית טכנולוגית. המודל שהצגתי אותו כבר לפני כמעט שנה זה המודל של עמל נהריה, שזאת חטיבה בתוך בית ספר מקיף גדול. היל"ה קיבלה היתר לקלוט עוד כ-400 תלמידים. המערך הפדגוגי מאוד רחב.

יחד עם המנהל הכללי אנחנו נכנסים לתיקון מערכת המחשוב של המשרד שלנו. אנחנו מאפיינים כרגע בעבודה מאומצת את הדיווחים לבתי הספר על היעדרויות, על נשירה של תלמידים, על מקרי אלימות. אלה הם פרמטרים שמאפיינים פוטנציאל לנשירה. יש את השאלה מה קורה לו מבחינת המוטיבציה אם הוא נכשל בכמה בחינות בסמסטר. יכול להיות שהוא מאבד מוטיבציה ורצון ללמוד.

ד"ר דקלו, אני מוטרד מהנתון שנתת. אם מתוך 10% מתלמידי ישראל באשכולות 1 עד 6 וביישובים שהם עתירי נשירה יש רק 1014 תלמידים נושרים, פירושו של דבר שככל שאתה עולה מ-10% יש פחות ופחות נושרים. לפי הנתון הזה אני מניח שיש 8000 נושרים. זה נראה לי - בלשון המעטה - נתון מופרך. זה בערך 4000 בשנתון.

אי אפשר לעשות את החשבון הזה.

זה נראה לי נתון מופרך. משהו כאן לא בסדר. אני מרגיש שאם נלך לפי הנתונים האלה אנחנו מחמיצים את העיקר שאליו התכוון המחוקק.

מה ההגדרה של נושר?

בלתי משובץ במערכת רשומה.

מי שהמדינה לא משלמת עליו באחת ממסגרות החינוך.

מה אם הוא נמצא בנסגרות של היל"ה?

הוא רשום.

אנחנו מברכים על החוק ועל כך שהולכים ליישם אותו. תמיד מטילים על ראשי הרשויות את כל האחריות על הנושא של החינוך. אני מניח שבדיון הבא ידברו על השאלה כיצד משרד החינוך פועל אל מול ראשי הרשויות. נאמר פה שבאו איתנו בדברים לגבי קביעת הרשימה. לא באו איתנו בדברים, לא שאלו אותנו.

דיווחו כאן שהתייעצו עם ועד החינוך. יש לכם נציגים בוועד החינוך?

לא התייעצו איתנו לגבי רשימת היישובים. אישרנו את הצו, אבל ביקשנו שתהיה היוועצות לגבי רשימת היישובים.

אין כזה דבר. הצו זה רשימת היישובים.

את הרשימה ראינו לפני יומיים כאשר מזכירת הוועדה שלחה את זה אלינו. יש לנו ועדת חינוך. לא ביקשו לשתף, לא הגישו רשימות, לא הציעו. יכול להיות שראשי הרשויות יכלו להציע כיוון אחר.

מה אתם מייעצים לוועדת החינוך של הכנסת? לא לאשר?

אנחנו מבקשים להיוועץ איתנו כדי שנקבע את הרשימה. קיבלנו תגובות על כך שזה לא הכי נקי, שזה לא נעשה באופן פדגוגי, שיש לזה ריח פוליטי.

מתוך 15 ישובים יהודים 11 הם של הליכוד.

מה זה ריח פוליטי?

זה נקבע לפי ראשי רשויות שמשתייכים למפלגה שהשר שייך אליה.

כל היישובים נבחרו לפי נתוני הנשירה שהגיעו מהמיכון של משרד החינוך. המיכון של משרד החינוך לא משנה את נתוני הנשירה.

אני אייעץ לחברי הוועדה לאשר, אבל צריכה להיות שקיפות. אנחנו מבקשים לקבל את נתוני הנשירה בכל עיר ועיר, כולל גם את העשירונים הבאים.

אני אשמח אם נקבל ממשרד החינוך את ההנחיות של הדיווח בנושא הנשירה. אנחנו צריכים לדעת מה המחויבות של המנהל, של המורה לדווח על אותו תלמיד שחסר, על אותו תלמיד שלא מגיע לבית הספר.

נקיים על כך דיון מקיף ונוקב. קיבלתי כרגע את הנתונים של משרד החינוך כפי שמסר לי ד"ר דקלו. המחשב של משרד החינוך והתרבות הוציא את אחוז הנושרים המשובצים באור יהודה, בבית שאן, באור עקיבא, בנשר, באילת, בדימונה, במגדל העמק, בבת ים, בנהריה, ברחובות, באופקים. מדובר ב-1.34 עד 1.28 אחוזים. כל היתר הם מתחת לזה. אשדוד היא הבאה בתור עם 1.18 אחוזים. לא ראיתי את הסימונים של המפלגות.

חייבים להתחיל בברכות. זו התחלה של מהלך היסטורי. ברכות רבות מגיעות לוועדה. אני חייבת להביע צער על כך שהיום היינו אמורים להיות מצויים ביישום של 40% מהחוק אבל אנחנו נמצאים ביישום של 10% בגלל התיקון בחוק ההסדרים.

זה לא בגלל התיקון בחוק ההסדרים. יש לך טעות גדולה. לפני שאת מטיחה אשמות שווא אני מציע שתבדקי. יש לך מושג איך מטפלים בילדים? אפשר בכלל ליישם 40%? זה אפשרי? אני
קובע שזה בלתי אפשרי. צדק מנכ"ל משרד החינוך שאמר שאם כל מיני גופים שיודעים להפריך סיסמאות יודעים איך לבצע - שיבצעו. מערכת החינוך לא יודעת איך מבצעים 40% של תלמידים נושרים בשנה אחת. זה בלתי אפשרי.

מה מספר התלמידים ביישובים שכלולים בצו?

30,252.

האם זה מהווה 10% מכלל התלמידים בישראל?

מכלל הילדים בכיתות י',י"א וי"ב.

אני רוצה לברך על החוק. אני לא מתפלא שהרבה ישובים ערביים נמצאים ברשימה. זה משום שאחוז הנשירה הוא גבוה. אני יודע שמנהלי בתי ספר מנשירים כיוון שהם רוצים לשמור על רמה גבוהה של בית הספר. מה המענה שנותן החוק הזה כדי שילדים כאלה יישארו במסגרת בית הספר הממלכתי? מה יקרה לילד בכיתה י' שלא יכול לעבור לכיתה י"א בגלל הציונים שלו? האם הוא יישאר לעד בכיתה י'? מה נותן המשרד כדי להתמודד עם בעיה כזאת? הרבה תלמידים שלא מצליחים לעלות מכיתה י' לי"א מועברים לבית ספר טכנולוגי או לשוק העבודה.

בית ספר טכנולוגי יכול לעשות בגרות מלאה. אין מצב שבית ספר טכנולוגי לא מאפשר בגרות. שיטת הבגרות היום מאפשרת לכולם לצבור יחידות לימוד לבגרות. מה שמצער זה שלא מגישים אותם אפילו ליחידת לימוד אחת. יש פה מספר עצום של ילדים שלא מגישים אותם בכלל. זה דבר שנטפל בו. לא פשוט לטפל בהחלטות של מנהל בית ספר שמתרחשות ואנחנו יודעים עליהן רק בדיעבד. זה דיון מסובך.

בואו לא נעשה דיון חטוף בכל סוגיית ההנשרה וההנשרה הסמויה. נקיים על זה דיון יסודי.

בדיונים הקודמים הצעתי להרחיב את הפתרונות הקיימים על-מנת להחזיר ילדים. בתי הספר הרגילים לא היו מסוגלים לתת את המענה.לא בכדי הזכרת מרכזי נוער, כיתות מב"ר. האם לבתי ספר שהם קצת שונים אתם ממשיכים לתת אישורים? הם שונים בכך שהם פותחים את שעריהם גם בנובמבר לקליטת תלמידים. המשרד מתקשה לתת תקנים בנובמבר כי הוא חילק אותם לקראת ספטמבר. האם אתם יותר פתוחים לאפשר קליטה במהלך נובמבר, דצמבר וינואר? אם לא, אנחנו מפספסים פה ערוץ יוצא מן הכלל.

אנחנו עובדים עכשיו על יישום כזה בנשר.

יש לנו עם משרד החינוך שיתוף פעולה טוב מאוד. הוא נולד בין היתר במסגרת הצורך למצוא פתרון כמו בצו הזה. ההבנה שהגענו אליה עם משרד החינוך היא, שתלמידים יוכלו לקבל בדין אפשרות לעבור ללמוד בבית ספר טכנולוגי כמו בית ספר שהוא באחריותנו והוא נורמטיבי לכל דבר ולא מוגדר כנשירה. התלמידים שלומדים בבתי הספר שלנו לומדים לימודי חול, לימודי ליבה ורוכשים מקצוע. אמר חבר הכנסת בן ארי שיש תלמידים טובים מאוד שרוצים ללמוד מקצוע. משרד החינוך קיבל החלטה שכשיש אפשרות לרשום תלמיד לבית ספר כמו שלנו, תינתן לו ההזדמנות להירשם. היתרון הגדול הוא שלומדים מקצוע. יש מגמות מקצוע, יש תעודת מקצוע. עושים את זה בצורה טובה מאוד.

בלי מחויבות שלהם ושלכם לאחוזי בגרות.

אנחנו מאפשרים לכל תלמיד לעשות בגרות מלאה או בגרות חלקית. בצד זה נותנים תעודת מקצוע מוכרת על ידי המדינה, שמאפשרת לו להתגייס לצבא, או אם הוא בסקטור הערבי לצאת לעבודה.

אתם לא עומדים בסד הזה של משרד החינוך שמודד את בתי הספר ואת קיומם על פי אחוזי הבגרות?

לא. הורה שרוצה להעביר את הילד שלו לבית ספר שלנו מחויב לחתום שהבן שלו מוגדר כמונשר. זה לא חוקי, צריך לבטל את זה.

אם תכתוב לי את הדבר הזה עם תיעוד אני מבטיח לטפל בזה.

אני יודע מראש עיריית מעלה אדומים על כך שעשרות ילדים מנווה יעקב ופסגת זאב לומדים במעלה אדומים. האם הבדיקה שלכם נעשית על פי בית הספר או לפי כתובת ההורים? איפה מצבה של ירושלים בכל המערך הזה?

במעלה אדומים יש 0.81% הנשרה. מדובר ב- 11 תלמידים. ירושלים לא מופיעה ברשימה.

בשנה הראשונה לא לקחנו בחשבון את ירושלים, משום שהעיר מאוד גדולה מבחינת כמות התלמידים. זה היה לוקח לנו את כל הפוטנציאל.

הנושא כבד, הנושא רציני, הנושא בנפשה של מערכת החינוך. אנחנו במהלך ראשית מושב החורף נקיים דיון בכל הסוגיה כדי לומר את עמדתה של הוועדה לגבי המשך ביצוע החוק. אני בטוח שאנשי המקצוע במשרד החינוך יקשיבו. גם השר וגם המנכ"ל.

ממצב של חוסר עשייה בקדנציה הקודמת הגענו למצב שמונה ועד חינוך ויש לנו צו יום לפני פתיחת שנת הלימודים. על כך צריך לברך. לאור הנתונים שקיבלנו שמדובר באשכולות מ1 עד 6, ולאור זה שהוצגו בפני הוועדה הנתונים של אותן ערים שנבחרו על פי אחוזי נשירה הגבוהים ביותר שיש במדינת ישראל, אני מציע לאשר את הצו. אום-אל-פחם, אופקים, אור יהודה, אור עקיבא, אילת, אקסל, בית שאן ובית ג'אן רשומים פעמיים. אנחנו לא מאשרים לערים האלו פעמיים, אנחנו מאשרים רק פעם אחת. מי בעד אישור הצו, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

הוועדה אישרה פה אחד את הצו.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35