PAGE
8
ועדת החינוך, התרבות והספורט

26/08/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 63

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
‏יום רביעי, ו' באלול התשס"ט (‏26 באוגוסט, 2009), שעה 13:15

1.
הנחה בשכר לימוד לגילאי 3 באזורי עדיפות לאומית

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

אלכס מילר

רונית תירוש

ד"ר שמשון שושני
-
מנכ"ל משרד החינוך

משה שגיא
-
מנהל אגף בכיר כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עו"ד דורית מורג
-
היועצת המשפטית, משרד החינוך

דני גלושנקוב
-
רפרנט חינוך והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד ישראל הבר
-
נציבות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

רון מוסקוביץ
-
מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו
-
סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

מאיר יצחק הלוי
-
ראש עיריית אילת, מרכז השלטון המקומי

אילן שוחט
-
ראש עיריית צפת, מרכז השלטון המקומי

שמואל (סמי) בר לב
-
ראש מועצת קצרין, מרכז השלטון המקומי

יפעת קריב
-
ראש מינהל החינוך, מרכז השלטון המקומי

מיכל עמיר-קצב
-
מינהל החינוך, מרכז השלטון המקומי

רן ארז
-
יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

אתי בנימין
-
יו"ר הנהגת הורים ארצית

אבי גור
-
ארגון ההורים הארצי

יהודה סקר
-
ארגון ההורים הארצי

משה רוטמן
-
יו"ר ועד ההורים בתל"לים + מרכז תחום ילדים-הורים במטה מאבק הנכים בישראל

יהודית גידלי

אירית שלהבת
הנחה בשכר לימוד לגילאי 3 באזורי עדיפות לאומית

אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הנחה בשכר לימוד לגילאי 3 באזורי עדיפות לאומית. מר סמי בר לב, ראש המועצה המקומית בקצרין, יזם את הפנייה ונעניתי לקיים את הדיון. בבקשה.

הבקשה שלנו, שמשרד החינוך יקיים את החלטת הכנסת בחוק ההסדרים, לפיה ההטבות שניתנו במסגרת חוק העדיפות הלאומית יתבטלו בתום שנתיים וחצי מיום קבלת ההחלטה. משרד החינוך לא מקיים את החלטת הכנסת, הוא לא משנה את החלטתו לבטל את ההטבות לאזורי עדיפות לאומית בעקבות החלטת הכנסת. יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט היה מאלה שפעלו לקבלת החוק הזה בחוק ההסדרים כדי לתקן את העיוות שנוצר.


המצב אבסורדי לחלוטין. החוברת שמשרד החינוך הוציא פשוט נוראית. אי אפשר בכלל להגן עליה ולהסביר למה ישובים מסוימים במדינת ישראל מקבלים חינוך חובה בגיל 3 ולמה אחרים לא. אין כאן שום סדר ושום קריטריונים. לקח חודשים עד שהצלחתי לקבל הסבר ממשרד החינוך, כי גם רוב האנשים שם לא יודעים למה כך נקבע. פתאום אחרי שקבעו ישובים מסוימים מופיעה פסקה "שבעת הישובים" – יש 7 ישובים שמקבלים 80% הנחה באופן קבוע – ואחרי כן כתוב בעמוד אחר "שבעת הישובים וטבריה". לא כותבים "8 ישובים", אלא "7 ישובים וטבריה". למה טבריה? למה לא צפת? למה לא עיר אחרת? במילא העסק מעוות ולא צודק, לא שוויוני, לא לפי קריטריונים, לא הוגן וסובל מעיוות נוראי.


על כן אנו מבקשים, במשך שנים רבות, במשך למעלה מ-10 שנים ישובים קיבלו את ההסדר הזה וההורים שילמו 700 שקל על החינוך בגילאי 3. עכשיו פתאום רוצים להעלות להם ל-7,000 שקל. זה בלתי אפשרי, גזירה שהציבור לא עומד בה. ההורים לא רושמים את ילדיהם לגנים.

מר פלג, אני מציע שתישאר כי אני רוצה לקרוא כאן הודעה של מרכז השלטון המקומי על פוליסות הביטוח לתאונות אישיות. אתה העלית את זה?

לא אני העליתי את זה. אני העליתי את נושא כובד הילקוטים שאמור היה להידון היום.

זה לא יידון היום. נמצא גם לזה זמן. ייתכן שזה יידון ביום שני הקרוב, עוד אבדוק את זה.

אנחנו מבקשים – נמצאים כאן גם ראש עיריית אילת וראש עיריית צפת ואחרים שביקשו מאתנו לייצג אותם – שהמצב שהיה קיים יימשך לעוד שנתיים וחצי. אני מניח שלפני תום השנתיים וחצי הללו הממשלה תעשה סוף-סוף סדר בנושא חוק עדיפות לאומית בכל התחומים, לא רק במשרד החינוך, גם בהטבות מס וגם במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ובחוק עידוד השקעות הון וכן הלאה. עד אז, צריך להשאיר את המצב שהיה קיים. כך קבעה כנסת ישראל. דרך אגב, החלטת הבג"ץ שבאה לבטל את זה באה בגלל שהממשלה פעלה בלי סמכות, בלי אישור הכנסת. מאחר ויש עכשיו החלטה ברורה ומוחלטת של הכנסת, חובה על משרד החינוך להמשיך את המצב הקיים.

תודה רבה. רשות הדיבור למר מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת. בבקשה.

אני רוצה להצטרף לחברי ולהגיד כדלקמן. ראשית, ההודעה הגיעה בעיתוי מאוד-מאוד מורכב, מסובך ומאוחר. המשמעות האופרטיבית אצלנו, מדובר בכ-20 גני ילדים. צריך לזכור, העיר אילת מאופיינת בכמה אפיונים שהם רק שלה: משפחות חד-הוריות, עבודה מלונאית. כל הדברים הללו יוצרים קושי רב מאוד בתעסוקה בעיר אילת. מאינדיקציות ראשונות, הנגזרת המיידית שאנחנו רואים שיש לנו 6-7 גני ילדים פחות מאשר היו בשנה שעברה לגילאים הללו. מדובר כאן גם בסייעות וגם בגורמים נוספים.


אדוני היושב-ראש, אני מבקש לספר לך שבאופן מפתיע גם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה קיבל החלטה גורפת על-פי החלטת הממשלה לבטל את ההטבה שהיה נותן במימון צהרונים לכל רשות שנמצאת באשכול 5, ואילת בתוכן. זאת אומרת, קיבלנו מכה משני הכיוונים, גם ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וגם ממשרד החינוך. אנחנו אובדי עצות, נבוכים ולא יודעים כיצד לנהוג. אני חושב שניתן – וזאת על-פי מה ששוחחתי עם מנהלת המחוז – להסיר את הגזירה הזאת מן הערים המדוברות.


אנחנו פונים אל הוועדה, וכמובן למנכ"ל משרד החינוך בבקשה לראות כיצד ניתן להחזיר את חוק חינוך חינם לגילאי 3. זה חשוב וחיוני, זה נחוץ גם לתעסוקה, גם לילדים וגם לכל הגורמים שטיפלו בזה עד היום.

תודה רבה. רשות הדיבור לראש עיריית צפת, שאני שמח להכירך. בבקשה.

תודה רבה. אני מצטרף לדבריו של מר סמי בר לב. לא ארחיב על היישום של החוק הזה. אנחנו מדברים כאן למעשה על תקופת ביניים, על תפר שצריך לדעת איך עוברים אותו בצורה ראויה ומכובדת. כפי שמר סמי בר לב הציג, הוא פרוץ מאוד. יש תוספות מכאן ותוספות משם. לא שמענו נימוקים מדוע הישובים האלה נכללו. אני רואה ישובים כמו ביתר עילית, בני-ברק, יקנעם וטבריה שמקבלים ואילו צפת לא מקבלת.

באיזה אשכול נמצאת בני-ברק? צפת נמצאת באשכול אחר מבני-ברק?

זה לא נקבע לפי אשכולות. רק חלק חילקו לפי אשכולות סוציו-אקונומים.

וזה חלוקה רק של החינוך?

הנה, נהריה באשכול גבוה יותר מאשר צפת והיא נכללת. יש גם קריטריון של קו עימות. זה פרוץ מאוד. צפת היא עיר שבה 45% מהתושבים הם נתמכי רווחה. אם משפחה שילמה עד כה 300 שקל בשנה ותשלם מעתה ואילך 800 שקל בחודש – לא אפתח את שנת הלימודים, אביא אותם באוטובוסים למשרד החינוך כי המצב בלתי אפשרי. אי אפשר כך לפתוח את הגנים.

אולי קודם תפנו לבג"ץ ואחר-כך למשרד החינוך. תעשו טיול בירושלים ...

מצאנו פתרון דרך הכנסת לתקופת הביניים, עד שממשלת ישראל תעשה סדר באזורי העדיפות. באמת הגיע הזמן שיעשו סדר. עיר כמו חצור, שנמצאת 2 קילומטרים מצפת, מקבלת 13% הטבות מס ואילו לצפת אין הטבות מס. הכול כאן נבע משיקולים פוליטיים ולא ענייניים. היום סוף-סוף באים לעשות סדר, אבל בינתיים אנו נמצאים בתפר. אי אפשר כך לפתוח את שנת הלימודים. אני לא יודע מה זה בג"ץ, אני לא יודע מה זה משרד החינוך. אני מכיר רק את ההורים שאין להם 800 שקל לשנה עבור חינוך ילדיהם ורוצים מהם 800 שקל לחודש. נעשה כאן עוול ונעשית כאן טעות. כבר 3 חודשים אנחנו מתכתבים ומסבירים.


נמצאים כאן הורים מערד ומאילת ומקצרין ומכל האזורים האלה. רבים לא יכלו להגיע. אנחנו את שנת הלימודים לא פותחים. זה יבוא אל פתחכם. אנחנו מאוד-מאוד נחושים כי אפילו אם נרצה לפתוח אנחנו לא יכולים להצדיק את ההחלטה, אין לנו איך להסביר אותה.


אנחנו מקווים, אדוני היושב-ראש, שהבמה הזאת תשמש לנו קול ושמישהו יתעורר. כאשר רוצים למצוא פתרונות, מוצאים פתרונות. כפי שהציג מר סמי בר לב, שבעה פלוס טבריה, או שמונה פלוס זה – צריך למצוא כאן פתרון לתקופת ביניים. תודה רבה.

אדוני המנכ"ל, למען האמת מר בר לב, שאנחנו מכירים כבר כמה עשרות שנים, ואני בהחלט רואה בו ראש רשות אחראי וראוי, ועובדה שהוא נבחר פעם אחרי פעם, פנה אליי לראשונה. אמרתי לו: "הבג"ץ ביטל את החלטות הממשלה בדבר אזורי עדיפות לאומית ולכן צריך לחוקק חוק". במסגרת חוק ההסדרים הקואליציה הכניסה שינויים, אגב שחלקם אפילו היו בניגוד לדעת הממשלה, על מנת לתת לממשלה תשתית חוקית, כדי שהממשלה ומשרדי הממשלה יוכלו להחזיר את אזורי העדיפות הלאומית כי הטענה בבג"ץ היתה שלממשלה אין סמכות להחליט, אין לה על מה להישען. והנה באה הכנסת וחוקקה חוק ועכשיו יש על מה להישען. כאשר מר בר לב פנה אליי בפעם השנייה אמרתי לו: "מה אתה רוצה? עכשיו יש חוק אז הכול חוזר לקדמותו ותפסיק לבלבל לי את המוח", משהו כזה. אבל אני יודע שהוא לא מבלבל את המוח. באחת הפגישות אמרתי לך, אדוני המנכ"ל, שאני לא מבין מה קורה כאן.


לכאורה, על-פי הבנתי, כרגע אין שום מניעה שמשרד החינוך יקבע אזורי עדיפות לאומית בהסתמך על החוק. אינני בקי אם צריך גם החלטת ממשלה או לא. אם צריך החלטת ממשלה – תביאו החלטת ממשלה. אני לא רואה מה הבעיה. הרי הכסף היה קיים, הרי היה תקציב לאזורי עדיפות לאומית. אם עכשיו הכסף לא קיים השאלה איפה הכסף, לאן הכסף הלך, ואם מישהו לקח אותו אז שיחזיר אותו. לכן נעניתי לבקשה לקיים כאן את הדיון הזה עוד לפני פתיחת שנת הלימודים כי בסך הכול מדובר באמת באזורי עדיפות לאומית. אין שום סיבה שמקומות שמשרד החינוך קבע שהם אזורי עדיפות לאומית – הבג"ץ ביטל את החלטת המשרד, אבל המשרד קבע שהם אזורי עדיפות לאומית – לא ימשיכו לקבל תמיכה. אם באזורים האלה לא יקבלו אז אני לא יודע באילו אזורים כן יקבלו.


עוד לפני שנציגי משרד החינוך יענו, ביקש גם חבר הכנסת אלכס מילר. בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. הופתעתי מאוד כאשר לפני כמה ימים התקשר אליי בטלפון סגן ראש עיריית צפת, מר ארקדי בארסט, וטען שהם באים לוועדת החינוך כי ביטלו להם את התקצוב לתלמידים. שאלתי: איך זה יכול להיות? התחלתי לבדוק והסתבר שמקומות במרכז הארץ, כמו בני-ברק וכולי, נהנים מן ההטבה ופתאום מסתבר שכל שאר המקומות יוצאים מן העניין.


אנחנו מדברים על תקופה קשה מאוד לפריפריה במדינת ישראל. לא רק שמקומות העבודה מצטמצמים והמפעלים עוזבים את הפריפריה, לא רק שמחיר הנדל"ן יורד בצורה דרמטית שם, אלא גם החינוך הופך להיות יקר. אז מדוע להישאר בפריפריה? למה שלא יעברו כולם למרכז הארץ? גם ייהנו כאן מן ההטבות בחינוך, גם יקבלו עבודה וגם המחיר של הדירות יעלה.


אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן שגם אם מתקבלות החלטות בבג"ץ וגם אם המחוקק קבע דרך חוק ההסדרים לאפשר למשרד לקבוע על-פי הצרכים הלאומיים את אזורי העדיפות, אני חושב שאנחנו צריכים להיות כאן באמת די קשוחים בעניין הזה, לקבל החלטה ולאפשר לאותם ילדים והורים, לפחות בתחום הזה להיות רגועים. אחרת נפספס כאן הזדמנות טובה מאוד לפתח את הפריפריה במדינת ישראל.

תודה רבה. אדוני המנכ"ל, קודם כול היועצת המשפטית?

תפתח היועצת המשפטית. אנחנו עובדים על-פי החוק.

אני מבקשת להציג את המסגרת המשפטית. היה בג"ץ בנושא עדיפות לאומית שפסל את אזורי העדיפות הלאומית שקבעה בזמנו הממשלה, ופסל גם באופן פרטני את כל אזורי העדיפות הלאומית שנקבעו על-ידי משרד החינוך, את הרשימה שמשרד החינוך הסתמך עליה בשל קביעת אזורי העדיפות הלאומית על-ידי הממשלה בזמנו. התנהלו דיונים ארוכים מאוד בבג"ץ. במסגרת הדיונים האלה משרד החינוך ביקש וקיבל מספר פעמים ארכות כדי להמשיך וליישם, כדי להפחית בהדרגה את ההטבות שניתנו. אכן לפי פסיקת בג"ץ החל משנת הלימודים הבאה אין יותר אפשרות להסתמך על מה שהיה בעבר. זאת אומרת, הרשימה שהיתה קודם נפסלה על-ידי בג"ץ.


בינתיים חוקקה הכנסת, על-פי הצעת הממשלה, חוק מסגרת שמסמיך את הממשלה לקבל החלטות בנושא עדיפות לאומית לפי פרמטרים מסוימים.

ב-16 ביולי 2009.

משרד החינוך לא קובע אזורי עדיפות לאומית לפי החוק, אלא הממשלה. מה שמשרד החינוך יכול לקבוע זה עדיפויות.

גם קודם הוא לא קבע. גם קודם הוא היה זקוק להחלטת ממשלה.

נכון. כרגע אין עדיין – ויכול להיות שתהיה – החלטת ממשלה בנוגע לישובים שייכללו באזורי העדיפות הלאומית.

השאלה למה משרד החינוך לא ביקש שתתקבל החלטת ממשלה על אזורי עדיפות.

כרגע אין עדיין החלטת ממשלה, שצריכה להיות מן הסתם החלטה רוחבית בנושא הפריפריה והמרכז. אני לא נכנסת לתוכן החלטת הממשלה.

מה הפתרון?

אין בשלב זה החלטת ממשלה בנוגע לקביעת אזורי העדיפות הלאומית. משרד החינוך יכול לקבוע עדיפויות בתקציבים שלו עקב פרמטרים פדגוגיים חינוכיים. הוא לא קובע אזורי עדיפות לאומית.


בנושא הזה אני רוצה להזכיר דבר נוסף. היתה תמיכה בתשלומי הורים – מדובר על השתתפות הממשלה בתשלומי הורים לגני ילדים – והתשלומים האלה נעשו לפי אזורי עדיפות לאומית, וזה הופסק. מה שכן נשאר במשרד החינוך זה השתתפות לגבי תשלומי הורים אשר לא יכולים לשלם בשל מצבם הסוציו-אקונומי. זה למעשה השתתפות רוחבית בסיוע להורים פרטניים שצריכים לקבל השתתפות דרך הרשויות המקומיות בתשלומים לגני הילדים בגלל מצבם הסוציו-אקונומי. זה קיים. זה לא היה לפי אזורי עדיפות לאומית אלא כלל ארצי.


ודבר נוסף, יש חוק לימוד חובה לפי תיקון מספר 16, לפיו יש לימוד חובה בהדרגה החל מגיל 3 ומגיל 4. החוק הזה מוחל בהדרגה לפי צווים. יצאו שני צווים. צו אחד יצא בשנת 1999 והשני בשנת 2001. לכן אנחנו מוצאים ישובים מסוימים שנכללים בצו, שלמעשה חל לגביהם חוק לימוד חובה לפי צו. שם לימוד חובה מתחיל בגיל 3.

זה נקבע לפי אשכולות, כמדומני.

זה נקבע לפי האשכולות, לפי פרמטרים מסוימים. הצו האחרון כלל באמת את האשכולות הנמוכים ביותר, הוספו אשכולות מספר 1 ו-2.

ולכן בני-ברק כלולה בזה.

ישובים במצב סוציו-אקונומי נמוך הוספו לצו. זאת אומרת, הם חייבים בלימוד חובה לפי החוק. לכן אנחנו רואים בכל זאת עדיין רשימת ישובים. אין יותר השתתפות בתשלומי הורים – בלי קשר למצב סוציו-אקונומי – לפי עדיפות לאומית, בזה לא יכולנו להמשיך.

תודה רבה.

כרגע הבעיה איננה משפטית, אלא תלויה בהחלטה של משרד החינוך, ואגיד מדוע. הייתי בקשר עם הלשכה המשפטית, עם עו"ד שנית הראל. היועץ המשפטי שלנו פנה אליה. אחרי התכתבות ארוכה, הפנייה האחרונה מ-5 באוגוסט טרם נענתה. אני רוצה לצטט את החלטת הכנסת. הם לא צריכים להחליט עכשיו על חוק עדיפות לאומית חדש. זה יהיה כאשר הממשלה תעשה סדר. כתוב שם בפירוש: "החלטת ממשלה שניתנה ערב תחילתו של פרק זה שלא לפי הוראות חיקוק ומקנה הטבות לישוב או לאזור על בסיס עדיפות לאומית" – וכן אכן היה – "תתבטל בתום שנתיים וחצי מיום תחילתו של החוק". לא עכשיו תתבטל, אלא תתבטל בתום שנתיים וחצי. אתם מפרשים לא נכון את החוק. לכן הסוגייה לא משפטית. יש כאן חוות דעת משפטית מנומקת שלא נענתה על-ידכם, ואני מניח שזה לא במקרה.

אל מי זה נשלח?

לעו"ד שנית הראל, עם העתק לשר ולמנכ"ל. אני גם פקססתי את זה לחבר הכנסת זבולון אורלב ולכל ראשי הערים.

בגלל זה מתקיים כאן הדיון.

לכן נתבקש הדיון.


השאלה הכי חשובה נשאלה על-ידי יושב-ראש הוועדה: לאן הלך הכסף? לדברים חשובים יותר מזה? יש לכם היום בסיס משפטי. אין נימוק משפטי לא לתת את זה. יש את התקציב הזה, הכול הופיע בתקציב משרד החינוך. יואיל המשרד לתקן את העיוות שהוא עשה. הרשימה שאת מציגה היא לא רק על בסיס סוציו-אקונומי. ישוב שהוחל עליו חוק חינוך חובה מגיל 3 לפני 10 שנים, כמו יקנעם, שהיה באשכול 4, עכשיו הוא כבר באשכול 8, אבל הוא ממשיך לקבל חוק חינוך חובה מגיל 3 על אף שהוא במרכז הארץ. העיוותים בלתי נסבלים. אי אפשר להמשיך עם העיוות הזה. תעשו סדר.

מי שבאמת היה בצו והחוק כבר התחיל לחול עליו - - -

זה נשאר לנצח, לא מתקנים.

נכון, משום שהחוק צריך להיכנס לתוקף בהדרגה.

לא רוצים לעבוד קשה.

בבקשה, תשובת המנכ"ל.

יש לי תשובה קצרה מאוד. אם הייתי יכול לעזור, הייתי עוזר. אם לא אתה תאמר לנו אלא היועצים המשפטיים שלנו יגידו לנו שבלי החלטת ממשלה אנחנו יכולים לעשות, נעשה. ביררתי גם עם הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה צריך ליישם את חוק ההסדרים והממשלה צריכה להחליט על סדר עדיפות לאומי. זאת התשובה הראשונה.


התשובה השנייה, אני רוצה לומר בצורה ברורה, אני לא יודע לאן הלך הכסף, אבל הכסף איננו. אם אני צריך לשער לאן הוא הלך, אני יכול להגיד לך. על עוד היבט אחד חל הבג"ץ – האחזקה של בתי-הספר העל-יסודיים. כדי להכליל ישובים חדשים וכדי להמשיך עם האחזקה של בתי-הספר במדינת ישראל היה צריך לחפש מימון, אבל הוא לא בסדר גודל כזה של חינוך חובה לגילאי 3-4 שלדעתי יכול להגיע להרבה מאוד עשרות מיליוני שקלים. אז אני לא יודע כי אני בסך הכול עוד מעט רק 4 חודשים בתפקיד. אני לא יודע.

אדוני היושב-ראש, יש כאן מצב שאי אפשר לקבל אותו. הכנסת מקבלת החלטה כדי לתקן מצב מסוים, הפתרון המשפטי לא קיים עדיין והם ממשיכים בענייניהם.

אדוני מנכ"ל משרד החינוך, אנחנו נמצאים כרגע במצב אבסורדי, שישובים שהיו באזורי עדיפות, גם בגלל היותם בפריפריה או בגלל מצב סוציו-אקונומי או כי הם באזורי סיכון ובקו העימות – נדמה לי שאלה שלושת הפרמטרים העיקריים – אבסורד שישובים כאלה שהמשרד קבע בזמנו שהם אזורי עדיפות לאומית לא נמצא להם פתרון בראשית שנת הלימודים למרות שהכנסת אפשרה ונתנה את התשתית החוקית, לפחות ברמה של חוק.


אני אומר לך מניסיון, אני לא זוכר בעבר שהממשלה קיבלה החלטה גורפת, בהחלטה אחת על כל משרדי הממשלה. יכול להיות שלמשרד התיירות יש עניין לקדם את נתניה, שנמצאת במרכז הארץ, ולא לקדם את קריית שמונה כי אין שם תיירות, אז הוא יכול לתת עדיפות לנתניה ולא לקריית שמונה, ובתעשייה ייתכן שיש בכלל אזורים מועדפים אחרים.


משרד החינוך קבע את הפרמטרים שלו ואנו עומדים כרגע במצב אבסורדי, שישובים שנמצאים במרחק ממרכז הארץ וגם במצב סוציו-אקונומי נמוך לא יכולים לשלם לגני הילדים.


לא בדקתי עם הלשכה המשפטית את הטענה שעל-פי החוק אין שום מניעה להפעיל את אזורי העדיפות גם בלי החלטת ממשלה. אני מודה שלא בדקתי את זה כי מי שצריך להחליט כאן זה לא הלשכה המשפטית של הכנסת אלא הלשכה המשפטית של משרד החינוך.

נשמח לקבל חוות דעת.

אני מבקש, אם אפשר, שתהיה התייחסות מיידית ממש, ברמה של ימים ספורים - - -

אני לא יודעת על מה מדובר.

מר סמי בר לב ייתן לך את המכתב. אני מבין שעו"ד שנית הראל קיבלה אותו.

גם אני לא יודע על מה מדובר.

אנחנו מבקשים, אם אפשר, עד יום שני לקבל מכם תשובה כלשהי, התייחסות לחוות הדעת המשפטית הזאת, האם קיימת חובה או לא קיימת חובה. גם תתנו איזה צפי, מתי אתם מתכוונים לפנות לממשלה ולבקש שתקבע אזורי עדיפות. אני מניח שתבקשו פחות או יותר את אותם אזורי עדיפות שהיו בעבר. האם אילת לא תהיה באזורי העדיפות? רמת הגולן לא תהיה באזורי העדיפות? צפת לא תהיה באזורי העדיפות? הרי הדברים האלה ברורים. לי הדברים מאוד-מאוד ברורים. בתוך עמנו אנו חיים. לא יהיו כאן שינויים מי-יודע-מה.


אני לא רוצה לסיים את הישיבה הזאת בכך שהוועדה רשמה לפניה את הטענות של הצדדים ואז נלך הביתה, כי אני רואה את הבעיה לא פתורה. זאת בעיה גדולה מאוד. אני לא בטוח שהבעיה תיפתר ב-1 בספטמבר.

היא לא תיפתר ב-1 בספטמבר, אני מבטיח לך.

בתוך עמנו אנו חיים. אבל לפחות לדעת מה המתווה של הפתרון. אז אני מבקש, ד"ר שושני, אם אפשר לקבל על כך תשובה עד יום שני. קחו את המכתב.

נשתדל.

אני מבקש להיות מוזמן לישיבה ביום שני כדי לשמוע את התשובה.

אתה תוזמן.


תודה רבה, רבותי. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40