PAGE
26
ועדת החינוך, התרבות והספורט

31.8.2009

הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"א באלול התשס"ט (31 באוגוסט 2009), שעה 12:30

קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה במוסדות חינוך בפתח תקווה

חברי הוועדה: זבולון אורלב-היו"ר

ציפי ליבני

יוליה שמאלוב ברקוביץ

חיים אמסלם

אורי אורבך

אלכס מילר

דוד רותם

מיכאל בן-ארי

ציפי חוטובלי

שלמה מולה

זאב בוים

מאיר שטרית

מסעוד גנאים

רונית תירוש

גדעון סער שר החינוך

ד"ר שמשון שושני מנכ"ל משרד החינוך

רונית וייס יו"ר צוות מפקחים פ"ת

יהודה פינסקי מנהל אגף לחינוך מוכר שאינו רשמי

יהודית דנילוב מינהל פדגוגי, משרד החינוך

ד"ר סולי נתן מנהל מחוז מרכז, משרד החינוך

שרה נעמן מפקחת חינוך ממלכתי דתי מחוז מרכז

דימטרי אפרצב מנכ"ל משרד הקליטה

פייר שר מנהלת תחום בכירה בחינוך/קליטה בקהילה

ברוך שמעון מנהל ארצי מוקדי קליטה

אלימלך יצחק ממונה קליטה ארעית ופרויקטים ארציים, משרד הקליטה

דוד יאסו מנהל מחלקת קליטת עולי אתיופיה

נבואן שביטה, עו"ד משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יפעת קריב ראש מטה ליו"ר מש"מ

רון מוסקוביץ מנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

מירה קרני מנהל המחלקת לפניות הציבור, המועצה לשלום הילד

פקדה ישראלה רכזת זכויות ילדים עולים מאתיופיה

יצחק אוחיון ראש עיריית פתח תקווה

מוטי זפט מ"מ ראש עיריית פתח תקווה ואחראי על החינוך הדתי

יעקב בן שמחון סגן ראש עיריית פתח תקווה

רמי הופנברג מנהל מינהל החינוך, עיריית פתח תקווה

סיגלית הלל מנהלת אגף חינוך יסודי, עיריית פתח תקווה

אברהם נגוסה מכנף דרום לציון, ארגוני עולים אתיופים

ראובן שטל מועצת תלמידים ונוער ארצית

תומר דוד שקד מועצת תלמידים ונוער ארצית

דב לאוטמן הכל חינוך

ניר אורבך יו"ר פורום ממדי"ם פ"ת

נחמה אבינר ועד הורים פ"ת

יניב רוזנברג הכל חינוך

אביעד הכהן יועמ"ש הכל חינוך

דניאל אוריה ראש מטה יוצאי אתיופיה

איציק דסה טבקה

טלי דג'ין טבקה

רוני אקלב עמותת פידל

אלמו יפת

שלמה אקלה הפרויקט הלאומי

אבי מספין דובר, אוגדה ישראלית למען יהודי אתיופיה

זיוה מקונן דגו מנהלת היח' למעורבות חברתית, אגודה ישראלית למען יהודי

אתיופיה

דני אדמסו מנכ"ל, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

רות קופינסקי יו"ר ארגון המנהלים העל יסודי

ד"ר אביגיל ינון הי"ס לחינוך

רן ארז יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

שושנה בן דור ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

וונדה קסהון קשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

גלעד קריב,עו"ד המרכז לפלורליזם יהודי

מאיר אסרף,עו"ד לגאיה בע"מ

יהודית גדלי

יפעת שפרכר

קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה במוסדות חינוך בפתח תקווה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט שמיועדת לקיים היום דיון בסוגיה הכואבת של קליטת הילדים העולים מאתיופיה במוסדות החינוך בפתח תקווה, נושא שעומד על סדר יומה של החברה בישראל.

הוועדה קיימה סדרה של דיונים בקשר להערכות מערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים. ביקשנו ממשרד החינוך במהלך הדיונים כמה דיווחים. קיבלנו דיווח בעניין הסייעות הרפואיות לתלמידים בחינוך הרגיל. על פי המלצת הוועדה הבין-משרדית של משרד הבריאות ומשרד החינוך, משרד החינוך מחויב לתת מענה לתלמידים בחינוך הרגיל הזקוקים להשגחה בגין מצבי בריאות מסכני חיים. זה מתוקף חוק חינוך חובה לתלמידים חולים. הושגה הבנה בין משרד החינוך, משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי, שהמימון צריך להתחלק בין 4 גופים – משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי. השתתפות משרד האוצר נדרשת. דרוש תקציב נוסף כדי לתת מענה הולם. ביום רביעי השבוע מתקיים דיון נוסף. אנו מבקשים את המשך הדיווח עד לפתרון הבעיה.


יש את הסוגיה של גילאי 3,4, אותם גני ילדים שהיו בעבר במפת סדרי העדיפויות הלאומיות של משרד החינוך ובעקבות הבג"ץ בוטלו. התקיים כאן דיון בשבוע שעבר. ביקשנו דיווח. במסגרת האישורים שבוטלו נכללים כ-5000 ילדים ברשויות מקומיות. ההורים ישלמו לפי מבחן הכנסה. כדי לכלול את כל הישובים שירדו במסגרת הצו יהיה צורך להכניס ישובים רבים אחרים שזכאים להיכנס על פי אותו קריטריון. העלות של אשכולות 3-9 היא למעלה ממיליארד שקלים. עלות הכללת כל הישובים באשכולות 3-6 היא למעלה מ-4 מיליון שקלים. עדיין אין פתרון. אנחנו נחזור לדון בסוגיה הזאת. לא ננוח ולא נשקוט עד אשר יימצא פתרון כדי להחזיר את אותן הטבות שניתנו ליישובים.


פניתי לראש הממשלה בשני נושאים. נושא אחד הוא הנושא של חינוך תעבורתי שקיימנו בו כמה דיונים ועדיין אין לזה פתרון. ביקשנו על פי החלטת הוועדה את התערבות ראש הממשלה על מנת שיוסיף עוד 15 מיליון לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.


החברה הישראלית ראתה בקליטת עלייה ערך ציוני, ממלכתי, לאומי, מוסרי ויהודי. אחד מיסודותיה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי היה קיבוץ הגלויות. מדינת ישראל יכולה להתפאר בקליטת עלייה. הייתה לי הזכות להיות מנכ"ל משרד החינוך בראשית שנות ה-90 כשהתחיל מבצע שלמה. ב-24 שעות הגיעו לכאן כ-15, 16 אלף איש, מתוכם כ-7500 ילדים היו צריכים להיקלט. רובם הגדול היו באתרי קרוואנים פזורים במועצות אזוריות. מערכת החינוך קלטה באהבה ובחיבוק. היא עשתה את זה לא תמיד בהצלחה אבל עם הרבה רצון טוב. נקלענו כאן למצב שיש עדיין ילדים שאינם יודעים היכן הם מתחילים את יום הלימודים מחר. יש שני גורמים ממלכתיים שמופקדים על העניין. בראש וראשונה זה משרד החינוך. לשר החינוך יש סמכויות רחבות מאוד בחוק. כמובן שיש גם לרשות המקומית. אלו שתי הרשויות שצריכות להסדיר שכל תלמיד יוכל ללמוד במגמת החינוך שהוא בחר, בין בממלכתי, בין בממלכתי דתי ובין בחינוך החרדי. זאת זכותו הבסיסית של כל הורה. עד היום השתדלתי שהשולחן הזה לא יהיה שולחן של התנגחות אלא קואליציה לאומית רחבה שתועיל לתרום את תרומתה של הוועדה לפתרון הבעיה שכל ילד יוכל ללמוד במגמת חינוך שהוריו בחרו בה.

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, גברתי יושבת-ראש האופוזיציה, מכובדי, אנחנו נמצאים היום בעיצומה של מערכה על פניה של החברה הישראלית ועל דמותה של מדינת ישראל. הנושא הזה הוא מערכה על דמותה של מדינת ישראל. זה לא נושא שנוגע אך ורק ל-3 בתי ספר שבמשך זמן מאוד ארוך מתעתעים במערכת החינוך כולה. מדובר בבתי ספר פרטיים שמקבלים מימון ציבורי.

התפתחה פה במשך שנים גזענות. אף אחד לא חשב להתמודד עם התופעות האלו. זאת האמת. אם ניקח את הנושא של פתח תקווה, אז הגענו למצב שיש בית ספר שלומדים בו - לא קשור לכאורה לדיון הזה – עולי אתיופיה בלבד. זאת קליטת העלייה במדינת ישראל בשנת 2009. בית ספר שהוא בעיני - ותרשו לי לשים את הדברים על השולחן במלוא חריפותם - סוג של גטו. זה מה שהגענו אליו במדינת ישראל.


כבר לפני כמה חודשים, זמן קצר אחרי שנכנסתי לתפקיד, באו אלי אנשי הלשכה המשפטית עם עתירה לבג"ץ של ארגון טבקה על הסירוב של אותם מוסדות פרטיים לקבל תלמידים עולי אתיופיה. המנכ"ל קיים על זה דיונים. הייתה ועדת בס שקבעה בצורה ברורה ביותר שכל הטענות והטוענות והתירוצים הם כסות לאפליה. אני הודעתי לבג"ץ שאנקוט בצעדים החריפים ביותר כלפי בתי ספר שכך יפעלו. זה אומר פגיעה בתקצוב ולקיחת הרישיון.

כאן אנחנו מגיעים לאן שהגענו כמדינה שפגעה בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי במשך שנים וטיפחה בתי ספר פרטיים. זה בסדר פרטיים, אבל פרטיים במימון ציבורי? אחד לא מלמד תנ"ך, אחד לא מקבל ילדים עולי אתיופיה, אחד לא רוצה לגשת למיצב.


כל הבעיות האסטרטגיות חיכו על שולחני כשנכנסתי לתפקיד שר החינוך. לא ראיתי בעיה גדולה, אמיתית ומהותית שנפתרה לפני כהונתי. עכשיו זאת האחריות שלי.

בתי ספר פרטיים לוקחים שכר לימוד של אלפי שקלים בחודש.

הבעיה היא שלוקחים מהקופה הציבורית את שכר הלימוד. אם הם היו אומרים שהם רוצים להסתדר לבד זה היה דבר אחר. העמדה של אותם מוסדות מרגע שאמרנו את עמדתנו בצורה ברורה עברה התפתחויות כאלו ואחרות. משלילה היא עברה לאמירה שמוכנים לקבל אותם בכיתות א', אבל בכיתות היותר גבוהות הם יהיו בכיתות קלט, זאת אומרת בכיתות לילדים לעולי אתיופיה בלבד. אמרנו שאנחנו לא מוכנים לכיתות לעולי אתיופיה בלבד. שנים שיוועו לעלייה במדינה הזאת. באיזה היקף מדובר שבכלל חשבו על זה? שללנו את העניין הזה. אני נשענתי על חוות הדעת המקצועית של מנכ"ל המשרד ושל מנהלת המחוז ששללו את זה. כיתות קלט יש במרכזי קליטה, הן לא צריכות להיות בבתי הספר. זאת העמדה המקצועית שאימצתי.

הלכנו מול העירייה. קיבלנו לפני כ-10 ימים שיבוץ של התלמידים למוסדות האלה. לא אנחנו עשינו את השיבוץ, הרשות המקומית עשתה. אמרנו שמקובל עלינו השיבוץ שהרשות המקומית עשתה. השיבוץ היה של 50 תלמידים ב-3 בתי הספר האלה. אלה היו המספרים. אתמול, בזמן שהייתי בישיבת ממשלה, בלי שאיש דיבר איתי, בתיווך של חברת כנסת מהאופוזיציה שנכנסה לעניין.. חברת הכנסת תירוש, אני מנסה לשער איך היית מגיבה אם בזמן כהונתך כמנכ"לית היו עושים דבר כזה.

תראה איך זה הולך בכיוון פוליטי. הילדים זה לא דבר שמשנה.

אדוני היושב-ראש, הסכם הפשרה המדומה לא כולל את ועדי ההורים ואת הממלכתי דתי שקולט את הרוב הגדול של העולים מאתיופיה. זה הסכם פשרה בין העירייה ל-3 מוסדות סרבניים שמתעתעים במערכת. היה כתוב אבל נמחק שהם ימיינו ויראיינו. אתמול התקיימו 3 שימועים אצל מנכ"ל משרד החינוך. לא קיבלנו רשימות שמיות, שזה בניגוד לשיבוץ הראשוני שבו ידענו לאן כל אחד הולך. היו מכסות כלליות שירדו כמעט ב-50% לאותם מוסדות. זה פשרה איתם. במהלך השימועים בית ספר אחד אמר שהוא מנהל מגעים עם העירייה לגבי מי יהיו התלמידים, בית ספר שני אמר שהוא יראיין ויחליט לפי השאלה אם הם עומדים בקריטריונים מבחינה דתית, בית ספר שלישי אמר שהוא יראיין וינסה לקבל. איזו פשרה זאת? זאת הונאה והולכת שולל. מה שיש לך בידיים זה דבר נזיל לחלוטין. אתה לא יודע מי מתקבל לאיזה בית ספר. זה פחות מיומיים לפני תחילת הלימודים . הדבר הכי קל היה להשתתף בהצגה ולהגיד שמקבלים את הפשרה, למרות שבאו בתי הספר וועדי ההורים ולפני שהתחילו השימועים הם אמרו שהם דוחים בשתי ידיים את הפשרה הזאת. מי פה הרס את החגיגה? אני ישבתי אתמול עד 10 בלילה כדי לנסות למנוע את ההשבתה. אני מתכוון להמשיך בזה.


היו הרבה מתנדבים ומתווכים. יש רשויות שלטון במדינת ישראל. אנחנו לא זקוקים למתווכים. אם המתווכים היו מביאים הסכם טוב, אם הם היו מודיעים שהם לא ימיינו ויקבלו את המכסה זה היה דבר אחר. קיימנו ישיבה אחרי השימועים. הודענו שבנסיבות שנוצרו אנחנו בשלב ראשון מפסיקים את התקצוב לאותם מוסדות. אינני יודע איך זה יתפתח ומה יהיה בהמשך. יש לנו עוד כלים. האחריות לשיבוץ היא של הרשות המקומית, אבל האחריות של התקצוב והרישיון היא עדיין אצלנו.

הגענו כחברה קולטת עלייה במדינה ציונית לשפל מוסרי, לשפל ערכי. אם רוצים לתעתע במשרד החינוך זה בסדר גמור, אבל לא צריך גם לתעתע וגם לבקש תקציב. צריך להחליט מה רוצים.


היו לי במשך השבועות והימים האחרונים אין ספור שיחות. היו לי כמה שיחות עם הרב הספרדי הראשי, הרב שלמה עמאר. הצעתי שבתי הספר הממלכתיים ישתתפו בקליטת הילדים העולים עם תגבור של לימודי יהדות כדי שלא ייפגעו בסוגיית הגיור. בשיחה האחרונה ביום שישי אמר לי כבוד הרב הראשי להעביר לו את ההצעה בכתב. אתמול לפני השימועים העברתי הצעה שגובשה בפיקוח על החינוך הדתי לקליטת הילדים העולים בבתי הספר הממלכתיים עם חניכה של תלמידי ישיבות ההסדר בפתח תקווה בתפילות, בלימודי קודש, עם תכניות לימודים מרוכזות לחגים. זה דבר שנראה בעיני סביר ביותר. ביקשתי תשובה. הבוקר התקשרתי לרב והוא אמר לי שמבחינה הלכתית זה בלתי אפשרי.

אדוני קיבל תשובה בכתב?

אני קיבלתי תשובה בעל-פה מכבוד הרב שלמה עמאר. זה אחרי שהוא התייעץ בעניין. הוא היה בבית כבוד הרב עובדיה יוסף הבוקר.

זה אומר שבתי הספר נהפכו להיות מכוני גיור?

אין שום בעיה שמערכת החינוך הממלכתית תקלוט. אינני רוצה לפגוע או להעמיד מכשול כאשר ההורים חוששים בסוגיית הגיור. כל הורה שירצה שהילד שלו ילמד בבית ספר ממלכתי, הילד שלו ילמד בבית ספר ממלכתי. הדבר הזה לא שנוי במחלוקת. זה גם החוק. אני מדבר על משהו שניסיתי לעשות כדי לפתור דבר אחר שאני יודע שמטריד את המשפחות. אני מלווה את הדברים שמטרידים את המשפחות יום יום ושעות ארוכות.

יש לנו כמה חלופות. החלופה הכי טובה זה שהילדים ילמדו בתחומי העיר, למרות שהרבה מאוד מקומות נהדרים ביקשו לקלוט את הילדים במוסדות החינוך שלהם. אנחנו אמרנו שנעמיד הסעות. זאת לא החלופה הטובה. החלופה הטובה שהם ייקלטו בעירם. זאת החלופה שהיא הכי נכונה. אנחנו נקיים שיחות. אנחנו נדאג לפתור את הנושא הזה.

שוחחתי שיחה קצרה עם ראש העיר לפני הישיבה. אנחנו נשוחח גם אחרי הישיבה. אנחנו נשוחח גם עם כל הגורמים האחרים שהם לפי דעתי חיוניים כדי לגרום לכך שמחר יתחיל יום הלימודים בפתח תקווה. יש החלטה מלפני כשבוע שוועד ההורים העירוני לא יקיים לימודים. לפי דעתי צריך לקיים לימודים. אמרתי אתמול לנציגי ועד ההורים שצריך לקיים מחר לימודים. בואו ביחד נפתור את הבעיה, ניתן מענה לתלמידים ונפתח בלימודים. זה יהיה המאמץ שלנו היום.


אנחנו נצטרך לעשות חשבון נפש, נצטרך ללמוד איך מתמודדים עם הבעיות האלו בחזית מאוד רחבה. הזכרתי את בית ספר נר עציון. זאת מציאות שלא צריכה להתקיים במדינה מתוקנת. אנחנו נלמד ממה שקרה, אנחנו נלך לכיוון של התמודדויות עם בעיות שהוזנחו הרבה מאוד זמן. אני מבקש מכולם לסייע לנו. אנחנו במצב לא פשוט מהרבה מאוד סיבות. יש הרבה גורמים שמפריעים באמצע. כל אחד רוצה לגזור את הקופון שלו באיזה שהוא מקום.

הפוסל במומו פוסל.

גברתי, לא דיברתי אלייך, את לא צריכה לקפוץ.

במפורש דיברת אלי.

גברתי, התנהגות ממלכתית הייתה מחייבת גישה אחרת מול המערכת שאת ניהלת עד לפני שנים ספורות. אני מכבד אותך, אני מכבד את העצות שלך, אני שומע אותך בקשב בוועדה הזאת, אני אפילו יכול לגלות שבאתי לשאול את דעתך לפני שקיבלתי על עצמי את התפקיד הקשה הזה, אבל היית צריכה לפעול באופן שונה. אני לא מטיל דופי בכוונות שלך, אבל גישה ממלכתית הייתה צריכה לחייב משהו שונה כלפינו כמערכת. היו הרבה מאוד אחרים שרצו להיכנס. זה מספיק מסובך גם ככה. יש הרבה משתנים במשוואה הזאת. אנחנו צריכים לעבוד בשעות שנותרו על-מנת לפתור את המשבר הזה. אסור לחזור אחורה, צריך לקחת את הלקחים קדימה ולבנות חברה יותר בריאה ומערכת חינוך שונה במדינת ישראל. הגענו לנקודה לא טובה.

כבוד השר, כבוד יושב-ראש הוועדה, גברתי יושבת ראש האופוזיציה, מנכ"ל המשרד, חברי כנסת, תושבי פתח תקווה, קהל נכבד, שמענו עכשיו סקירה מהשר. העיר פתח תקווה קלטה למערכת החינוך היסודי שלה השנה כ-800 תלמידים. זה מספר שכל אחד מכם יודע מה הוא אומר. רק במהלך השנה ובקיץ קיבלנו עוד 200 ילדים. מי שלא יודע כדאי שידע שהעיר פתח תקווה היא עיר קולטת עלייה, מחבקת את האתיופים, מטפלת בהם באהבה.

הם יוצאי אתיופיה.

כשאומרים אתיופים מתייחסים אליהם כאילו הם לא אזרחים. מדובר בעולים מאתיופיה.

בקיץ הגיעו אלינו 280 ילדים. לאחר מכן הגיעו 120 ילדים. אדוני השר, מה זה העניין שאמרת שהסיפור היה מאחורי גבכם? אתם אלה שמשבצים את הילדים? אתם אלה שמטפלים בילדים?

באתם לבקש שנעזור לכם אל מול המוסדות. אתה שוכח את ההיסטוריה.

אני לא אתן לאף אחד לקחת את סמכותי כאדם שאחראי על החינוך בפתח תקווה. אני אשבץ את הילדים לפי הבנתי המקצועית יחד עם אנשי מינהל החינוך. זה מה שעשיתי. אדוני השר, האם התכוונת למצוא איזה פתרון? אתה תדבר עם המוסדות, עם המנהלים, עם ההורים? את כל הפעולות האלו עשיתי במשך כמעט חודש ימים כדי שהתלמידים יוכלו להיכנס לבתי הספר.

שנת הלימודים בפתח תקווה מוכנה ברמה הגבוהה ביותר. רק בקיץ האחרון השקענו 35 מיליון שקל במערכת החינוך עצמה כדי להכין אותה לפתיחת שנת לימודים. אם יש ועד הורים שרוצה להשבית אנחנו נסתדר עם זה. אני עבדתי יום ולילה כדי לשכנע גורמים נוספים לקלוט ילדים. בעיר פתח תקווה יש בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר פרטיים. לא אני הקמתי את בתי הספר הפרטיים, לא אני מימנתי להם את השכר. אני חי בתוך מה שיש לי. אני הצלחתי לשכנע גם גורמים חרדים לקלוט ילדים. כמובן ששכנעתי גם את מוסדות המעיין התורני, את המוסדות המוכרים והלא מוכרים. עשיתי את כל המאמצים. אתמול הייתה בידי רשימה מסודרת שעל פיה אנחנו יכולים לסיים את הקליטה עוד היום.המנכ"ל או השר אמרו שנתנו כל מיני רשימות. אדוני השר, אני אחראי לכך שכל הילדים ייקלטו.

למה עד אתמול לא עשית את זה?

חודש שלם עבדתי על זה. יש לי דברים נוספים לעשות בעיר שלי. עבדתי על זה המון זמן. לבתי ספר שיעשו מבחנים ומיונים לילדים אני לא אתן להמשיך לפעול. אני מתחייב לקלוט את הילדים, לפתח אותם על מנת שיגיעו להישגים. אין לי עניין להאריך את הדיון, כיוון שסיכמנו שנדבר עם השר ועם המנכ"ל לאחר הישיבה. אנחנו ערוכים לצאת לדרך. השר אמר שהוא יסגור את הברזים למוסדות הפרטיים. מה יעשו אותם 30 ילדים שהמוסדות הפרטיים אמורים לקלוט? אני מבקש מהשר לרדת מהעניין הזה לפחות עד שנסיים את פתיחת שנת הלימודים.


אנו נפתח את שנת הלימודים מחר בבוקר. אנחנו בטוחים שאנחנו נמצא את הדרך יחד עם מנהלת המחוז והשר כדי לקלוט את הילדים.

האם כל הילדים מאתיופיה משובצים שמית לפי בתי ספר ואתה יכול להציג את הרשימה למשרד החינוך? אומר שר החינוך שהכל באוויר, שאין שיבוץ.

נמצאת פה מנהלת האגף היסודי. היא תעביר לשר ולמנהלת המחוז את כל הרשימה.

האם כל התלמידים משובצים שמית עד האחרון שבהם?

כן.

האם הם יודעים לאיזה בית ספר הם הולכים?

הם יודעים.

האם כל תלמיד עולה מאתיופיה יודע בשעה הזאת לאיזה בית ספר הוא הולך מחר בבוקר? האם בית הספר יודע?

כן. משרד החינוך אמר שהוא לא מקבל את הפשרה.

מה קרה לשיבוץ הזה? לנו הוא לא נמסר.

אני מבין ממך שכל תלמיד עולה מאתיופיה יודע איפה הוא ילמד מחר בבוקר. אין ראיונות, אין מבחנים, אין מיונים. זה כולל גם מבחן להורים.

כן. המנכ"ל הודיע לי אתמול שהם לא מקבלים את הפשרה. בבתי הספר הפרטיים הילדים משובצים למרות מה שאמר המנכ"ל אתמול.

מדוע השר אומר שעד לרגע זה משרד החינוך לא קיבל רשימת שיבוצים, רשימת תלמידים, רשימת בתי ספר? מה הבעיה?

אני לא אמור להעביר למשרד החינוך את רשימת השיבוצים.

לפני שבוע העברת.

העברתי לך פעם אחת. אחרי זה התנהלתי כדי לגמור את הפרשה הזאת. עוד היום נעביר רשימה של כל מה שמקבל כל בית ספר. אם יהיה ילד שיעשו לו מיונים או מבחנים אני אעביר את השם ותעשו מה שאתם רוצים עם אותו מוסד.

חלק מהבעיה היה העניין של הקליטה השוויונית. רצו שכל בתי הספר יזכו בזכות ובמלאכת החינוך הקדושה של קליטת תלמידים עולים באופן שווה. האם השיבוץ משקף איזה שהוא שוויון בזכות הזאת בין בתי הספר הרשמיים והלא רשמיים בפתח תקווה?

הכנסנו למעגל הקליטה 2 בתי ספר חרדיים. ביחד אנחנו מגיעים לשוויוניות.

צריך לדעת שעיריית פתח תקווה קלטה למעלה מ-800 תלמידים עולים. עיקר הנטל נופל על החינוך הממלכתי דתי. החינוך הממלכתי דתי ראוי לכל שבח ולכל הוקרה על כך שהוא עושה את מלאכת הקליטה באהבה, בחיבה. אני שמח שחברי כנסת נוספים והשר תומכים בעניין הזה.

זה לא דבר שגרתי שיושב-ראש אופוזיציה בא לדיוני ועדה בכנסת. החלטתי לבוא בגלל חשיבות העניין. זו לא מעורבות ראשונה שלי בנושא. כששמעתי מה שמתרחש בפתח תקווה הדבר הראשון שעשיתי זה הרמתי טלפון לראש העיר. ראש העיר אמר לי שאין לו את הכלים על מנת לייצר מצב שבו כל אחד מהתלמידים לומד. הוא אמר לי שהוא נדרש למשרד החינוך על מנת לבצע ולאכוף את החוק. מששמעתי את שר החינוך אומר שבכוונתו לפעול קיבלתי החלטה עקרונית לא להעביר את הנושא הזה למגרש הפוליטי. תפקידה של אופוזיציה זה לא רק להלחם בממשלה אלא להלחם בעד מה שנכון. אם הממשלה עושה מה שנכון אנחנו נתמוך בה על מנת לאכוף על מערכות החינוך את עקרונות השוויון שכולנו מאמינים בהם. אני לא רוצה להיכנס וזה לא נכון להתייחס למאמצים שנעשו אתמול בדרך כזאת או אחרת על-מנת לייצר פתרון כזה או אחר לתלמידים. אני לא מתכוונת לעסוק בפרטים. אני הולכת לדבר על עקרונות. בעיני בעקרונות האלה אין פשרה. גם אם אין מספיק חינוך ממלכתי חייבים להתנהל בעניין הזה בצורה ממלכתית.

יו"ר הוועדה אמר שהדיון הזה לא היה צריך להיערך אם היה נמצא פתרון לכולם. אני מאוד שמחה שנערך הדיון הזה, כי הסיפור הוא הרבה יותר גדול ורחב מאשר השאלה מה יקרה עם אותם X תלמידים עולי אתיופיה בפתח תקווה. הטיפול הוא טיפול הרבה יותר עמוק מסידור מקרי של תלמידים בפתח תקווה בבתי הספר השונים. טוב שהדיון הזה מתקיים. אני מקווה שזה דיון ראשון בסדרה של דיונים שאמורים לטפל בבעיות כפי שהן. אני שמחה ששר החינוך דיבר על הבעיות שהן מעבר לבעיות של פתח תקווה, ועל הצורך לתת להן פתרון.


יש כאן שילוב קטלני של שתי בעיות מערכתיות וחברתיות. האחת עוסקת בקליטה ושילוב עולי אתיופיה ברמה החברתית, לא רק החינוכית, והדבר השני זאת הבעיה של בתי הספר הפרטיים המוכרים, הפרטיים הלא רשמיים, החרדיים וכל התהליך שבו החברה הישראלית הופכת להיות ממה שאמור היה להיות לו חזון משותף וערכים משותפים לחברות שונות שחיות זו בצד זו. חלק חושבים שהם אתיופים, חלק חושבים שהם רוסים, חלק חושבים שהם חרדים, חלק זה חרדים אשכנזים, חלק זה חרדים ספרדים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הדבר הזה. מה שקרה בפתח תקווה זה שילוב קטלני של שתי בעיות שצריך להתייחס אליהן ולפתור אותן.

בכל מה שקשור לקליטת יהודי אתיופיה יש מעגל אכזרי. מדובר בקבוצה שמגיעה לארץ על תקן של מכתב של הרב הראשי שאומר שהם יכולים לעלות, ובלבד שהילדים יעברו את תהלך הגיור בבתי הספר שהוא מאשר. במינוס הזה הם מתחילים את החיים שלהם במדינת ישראל.

למה אם הם לומדים בבתי ספר פרטיים זה מינוס?

כי זאת חובה. אני מאמינה שלכל אזרח במדינת ישראל יש את הזכות לבחור. אין כאן את הזכות לבחור. אם הם לא יכולים לעבור את תהליך הגיור זה פוגע באפשרות שלהם להגיע הנה. הם מגיעים לפי חוק הכניסה לישראל, לא לפי חוק השבות. בדיונים שערכתי בזמנו עם רבנים יש שאלה אם ילד עד גיל 10,11,13 צריך לעבור את כל התהליך הזה של שמירת המצוות. זאת שאלה הלכתית מרתקת. כנראה שלא. שווה לשים אותה על השולחן. אני שמחה ששר החינוך פנה אל הרב עמאר. צריך לתת לזה פתרון לא בהקשר ההלכתי הנוקשה.

מה שקורה זה שכשהם מגיעים הנה וגרים בשכונות מסוימות ערך הדירות יורד. כשהם גרים בשכונות האלו שמים אותם באותו בית ספר. בית הספר בפתח תקווה זה לא בית הספר היחיד שיש בו עולי אתיופיה. נדמה לי שבבאר יעקב קיים בית ספר כזה. יש כ-20 בתי ספר שמורכבים כולם מגטאות של ילדים יוצאי אתיופיה. אם ראש העיר לא דואג לפירוק הדבר הזה זה מה שאנחנו רואים.

זאת הזדמנות לדבר לא רק על השאלה של ילדי כיתה א' בפתח תקווה, כי גם אלה שמצליחים ומתקדמים והולכים לאוניברסיטה אחר כך לא מקבלים אותם לעבודה כי הם יוצאי אתיופיה. התופעה הזאת היא תופעה שאי אפשר לסיים את הדיון סביבה בזה שנרגיש טוב, בזה שאולי מישהו יקבל רשימה של כמה תלמידים שמתקבלים. אני מוצאת את עצמי כמעט במצב ביזארי, כי אני נאבקת על הזכות של ילדים ללמוד בבתי ספר שהם מוכרים ולא רשמיים שמקבלים תקצוב ולא מלמדים את לימודי הליבה. זה הנושא הבא שצריך לדבר עליו. לפחות שהתלמידים האלה יקבלו את זה.


אנחנו לא יכולים להיות חברה שמתהדרת בערכים שלה אם אנחנו בפועל מתנהלים בגזענות. זה לא רק עניין של משרד מסוים, זה לא רק עניין של ממשלה, זה עניין חברתי. שכל אחד ישאל את עצמו בבית מה הוא עושה כשמישהו יוצא אתיופיה בא לשכור ממנו דירה, או כשהבן שלו חוזר עם מישהו יוצא אתיופיה מבית הספר או מהצבא. יש היום מודעות יותר גדולה לעניין, אבל זה לא מספיק.


אנחנו עכשיו נתקלנו במשהו שהוא קצה הקרחון. האפליה שקיימת בבית הספר היא לא היחידה. מדינת ישראל לא יכולה להיות, לא צריכה להיות ולא תהיה מדינה שיש בה אפליה על הרקע הזה. לא רציתי להעביר את זה למגרש הפוליטי. אומרים לי שלא רק מפלים את הילדים יוצאי אתיופיה. נכון שיש גם נערות שהן יוצאות עדות המזרח שלא מתקבלות לבתי ספר של אשכנזים. שם בג"ץ פסק פסיקה. אלה אולי בתי ספר שהם פרטיים יותר. לדעתי הם מקבלים תקצוב של 100%.

יש אומרים שאפילו יותר מ100%.

זה לא משנה אם הבעיה היא שלא מקבלים ילדים יוצאי אתיופיה או לא מקבלים ילדות בנות עדות המזרח. זה אותו גועל נפש. זה לא קרה היום. זאת תופעה של הרבה מאוד שנים אחורה. זה תשלומים שהמערכת הפוליטית לדורותיה שילמה על מנת להתקיים. בעיני זאת הזדמנות לייצר שינוי. אם שר החינוך הולך לשנות את התהליכים אני מראש אומרת שתהיה תמיכה. שיווין זה לא רק מקצוע או חלק ממקצוע שלומדים בבתי הספר, אלא זה עיקרון וערך שצריך לאכוף אותו. מי שלא מלמד אותו יצטרך ללמוד אותו בדרך הקשה. הדרך הקשה במדינת ישראל זה התקצוב. כל התנהלות כזאת של אכיפת שוויון היא קריטית והכרחית.

שני התהליכים שצריכים לצאת מכאן הם בשני מישורים. תהליך אחד זה הנושא של קליטת יוצאי אתיופיה בכלל ובמערכת החינוך בפרט. החלק השני זה כל הטיפול בתהליך שבו אנחנו 2 חברות שחיות זו בצד זו. שני בתי ספר במרחק הליכה זה מזה חיים בעולמות שונים, בשפות שונות, בנושאי לימוד שונים. במקום חברה שמורכבת מפסיפס או מפאזל שמורכב מתכנים שמשתלבים זה בזה אנחנו יוצרים חברות שונות שבמקרה מוצאות את עצמן חיות זו לצד זו במדינה אחת בלי שום מכנה משותף ביניהן. בעיני זה חלק מהמאבק על הקיום העתידי של החברה הישראלית. זה חלק מהחובה של מדינה לתת כלים ולתת תכנים שהם תכנים שיאפשרו לנו לייצר כאן את אותה חברה ראויה שאנחנו נוטים לדבר עליה. לא תמיד מחנכים עליה ולא תמיד מתנהלים לפיה. יש כאן אחריות מאוד גדולה על כל הגורמים המבצעים ועל ההנהגה כולה במדינת ישראל. הכוונה שלי היא להלחם עבור מה שנכון, ולתמוך בכל מה שייעשה על מנת פעם אחת ותמיד למגר את התופעות האלו.

מדברי השר, מדברי ראש העיר ומדברי יושבת-ראש האופוזיציה עולים 3 דברים. הדבר הראשון זה האחריות המוחלטת של העירייה לשבץ כל תלמיד בכל בית ספר במגמה כפי שההורה בוחר. הדבר הזה לא שנוי במחלוקת. הדבר השני זה שהשיבוץ ייעשה ללא מיונים, ללא ראיונות וללא פטנטים ותרגילים אחרים. הדבר השליש הוא שהכל נעשה באופן שוויוני. אלה שלושת הבסיסים שסביבם צריכים לראות את הפתרון. זה עובר כחוט השני מדברי השר, דרך דברי ראש העיר ודרך דברי יושבת-ראש האופוזיציה.

אחריותנו כוועדה היא לתרום כרגע לאיך אנחנו מבינים הלאה את העניין, מה החברה הישראלית, מה עיריית פתח-תקווה, מה מערכת החינוך צריכות לעשות כדי שלהבא לא נעמוד בצמתים האלה.

אני מסכים עם כל מילה שאמר כבוד שר החינוך בסקירתו את הבעיה, למעט המילה גטו. אני חושב שהיא מוגזמת. הנושא פה הוא עיקרון השוויון. עיקרון השוויון הוא עיקרון יסוד בחיינו. הוא עיקרון יסוד במדינת ישראל ועיקרון יסוד ביהדות. יש את הגישה ביהדות של תמיכה ועזרה לחלש. כל עולה צריך עזרה. הוא בטח לא זקוק לדחייה. מה שהילדים האלה מרגישים - וזה לא משנה מי מייצר את האווירה הזאת – זה דחויים. במקום לחבק אותם ולפתוח בפניהם את כל הדלתות ולעשות כל מאמץ שיהיה להם הכי קל והכי כייף ללכת לבית הספר, עושים את ההיפך. כשאני מסתכל על הילדים האלה בהשוואה לילדים שלי, שגם להם יש קשיים, הילדים האלה צריכים להתמודד עם כל המשבר הזה כאילו יש פה מאבק בין מדינות. אנחנו עוסקים פה בנשמות של ילדים. אותי מקומם שמדברים על בית ספר מתוקצב או לא מתוקצב. אם הוא לא היה מתוקצב זה היה בסדר להפלות ילדים? אם בדיסקוטקים, שהם לא בתי ספר, שהם לא מוסדות חינוכיים היו מכניסים אנשים לפי צבע זה היה דבר חמור ביותר. בתי המשפט גוזרים עונשים ופיצויים גבוהים ביותר.

אני זוכר שגם כתלמיד וגם כחייל דיברו איתנו על כור ההיתוך. זה אחד מהדגלים שהניפו לנו. ההורים שלי ושל אחרים הגיעו מכל מיני מקומות, מכל מיני רקעים, מכל מיני תרבויות. כולנו מצליחים ביחד לבנות את מדינת ישראל, ללמוד ביחד, ללחום ביחד, לעזור אחד לשני ביחד, לקלוט את כולם. איזה כור היתוך אנחנו רואים פה? אני שומע רבנים. עוד לא הצלחתי להירגע מהסיפור הנקודתי הזה של כמה עשרות תלמידים וכבר עכשיו אני שומע על עוד כמה בתי ספר בכל הארץ. יש בעיה ברגע שבתי ספר מתחלקים על פי צבע. צבע זה לא בסיס לחלוקה בין בני אדם. בוחרים רהיטים על פי צבע. צבע זה עניין לטמבור, זה לא עניין של איזה ילד ילמד באיזה בית ספר. אפשר להחיל מבחנים וקריטריונים בקבלה למוסדות חינוך, אבל אי אפשר להחיל אותם על עולים חדשים. קריטריונים שמוחלים על תלמידים שגדלו במדינת ישראל אי אפשר להחיל על תלמידים שהם עולים חדשים. זה תעתוע, אמצעי להתחמק ואמצעי להונות את כל מי שמעורב פה.


אדוני היושב-ראש, אני לא יודע מה באפשרותנו לעשות מעבר למה שהשר עשה, אבל מה יותר פשוט להציג רשימה שמית? אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם 3 הילדים שלי לא היו יודעים לאיזה בית ספר הם הולכים מחר. איזו חוויה של כניסה לבית ספר יש לילדים האלה? כל אלה שיש להם ילדים שחוזרים מחר ללימודים יודעים איך הם מכינים את הילקוט, איך הם נפגשים עם ילדי הכיתה, איך הם יודעים לאן הם הולכים.

אתה לא מקבל את ההודעה של ראש העיר על כך שכל תלמיד יודע בעת הזאת באיזה בית ספר הוא לומד?

אם הייתי שומע הסכמה על כך מצד משרד החינוך ונציגי ההורים הייתי מוותר על זכות הדיבור.

אין מחלוקת על כך שמשרד החינוך לא קיבל את הרשימה.

אני לא רוצה להשתמש במילים מאוד קשות כי אפשר להשתמש פה במילים מאוד קשות. להאשים בגזענות זה לא פחות חמור מגזענות. כחברה יהודית וכחברה דמוקרטית הדברים האלה ראויים לכל גינוי ולפתרון היום לפני מחר.

התנועה שאני מייצג שמה לה למטרה לסגור את הפערים בחברה הישראלית. הדרך היחידה לסגור את הפערים היא דרך החינוך. אנחנו משקיעים את כל זמננו בנושא הזה. רבותיי, אם יש משהו שמסכן את עתידה של החברה הישראלית זה לא החיזבאלה ולא החמאס. מה שמסכן את עתידנו זה הפערים שנפתחים בחברה הישראלית. אין דבר שמסכן יותר ומגדיל את הפערים יותר ממה שקרה בפתח תקווה. אני קורא לראש עיריית פתח תקווה ולכל 3 מנהלי בית ספר לשבץ את כל 48 הילדים, לא אחד פחות. הציבור הרחב מורכב מאנשים שאיכפת להם. זה רוב גדול מהאוכלוסייה במדינת ישראל. לא נעצור ולא נוותר. משימתנו היא להציף את כל האפליות שישנן. לא יכול להיות שיהיה בית ספר שלא יקבל ספרדים. הנכדים שלי הם רבע ספרדים. מה הם יעשו?

אני מחזק את ידיו של השר. הוא באומץ לב נאבק. הפעם אסור להיכנע לשום פשרה ולא הקטנה ביותר. אדוני השר, אתה נמצא בתפקיד החשוב ביותר במדינת ישראל. אני מעיז לומר שהוא יותר חשוב מתפקיד של ראש ממשלה. אולי אני לא אובייקטיבי בעניין הזה. יש לנו מטרה אחת להתחיל לסגור את הפערים בחברה הישראלית. הם נפתחים בקצב מפחיד. אני מחזק את ידך, את ידו של המנכ"ל. אני שמח שהאופוזיציה אומרת שהיא תומכת. אני מקווה שוועדת החינוך תקבל ותאמץ את דברי השר כפי שהם. אנחנו לרשות השר ולרשות כל מי שפועל באיזה שהם מהלכים להקטנת האפליה במערכת. אני חושב שלציבור יש מה להגיד. אם היו עושים איזה שהוא סקר בקרב הציבור הרחב, אז 90% היו תומכים בעמדת השר.

אני מעריך מאוד את העמדה של השר. בשבועות האחרונים השר היחיד שאני מטריד זה שר החינוך. הגיע הזמן שמישהו יעשה סוף להתנהגות הגזענית והשערורייתית הזאת שמתרחשת בחברה הישראלית. גם שרת החינוך הקודמת ניסתה וכופפו אותה, כולל ראש העיר. אני רוצה להעריך את העמדה המקצועית של מנכ"ל המשרד ומחוזות המשרד. סוף סוף למישהו נפל האסימון והוא הבין מה הבעיה האמיתית בתהליך הקליטה של עולי אתיופיה. אני יודע שיש הרבה מאוד גורמים שמעורבים, שעושים מאמצים, שמנסים לסייע, אבל למה כשזה מגיע לעולי אתיופיה מדברים במספרים? למה כשזה מגיע לעולי אתיופיה מדברים על נטל לחברה הישראלית? למה כשזה מגיע לעולי אתיופיה אין מקום? למה כשזה מגיע לעולי אתיופיה הוא חייב גיור, ההורים צריכים לעבור מבחן במישרין בעקיפין, שואלים את המגשר אם יש לו או אין לו תעודת גיור? זאת בושה לנו כחברה ישראלית. מי שצריך להתבייש זה ראש העיר הגזען הזה. גם לפני שנתיים הוא עשה את אותו דבר. הוא תעתע בנו, הוא אישר את אותם בתי ספר שכופפו את כל המערכות. עכשיו הוא נותן להם גיבוי בעקיפין על ידי כך שהוא אומר שהוא שיבץ את התלמידים. אפילו עם הורה אחד הוא לא דיבר היום או אתמול. הוא לא שאל מה הם מרגישים.


אדוני היושב-ראש, שמחתי לשמוע שאמרת שזאת זכות לקלוט. אם יש מישהו שמגיע לו צל"ש בשנים האחרונות זה הממלכתי דתי. הם ממלכתיים. מה שרצו לעשות בפשרה הזאת זה להעביר עוד ילדים לממלכתי דתי. מה קורה עם 80 הילדים שאמורים להגיע בעוד שבועיים, שלושה שבועות? יש פתרון? אם זה היה תלוי בראש העיר פתח תקווה הוא היה סוגר את העיר בפני שחורים. העולים לא שואלים אותו, כי הנדל"ן משחק את המשחק וההורים קונים דירות ומגיעים לפתח תקווה.

מה שמעודד אותי במאבק הזה זה הציבור שיושב כאן, הגופים, האזרחים המשתלבים, תנועות הנוער שלוקחות חלק. אדוני השר, אתה צריך להשלים את הפאזל בכך שתיקח את רישיון ההפעלה של 3 בתי הספר. ביום שתעשה את זה אף בית ספר לא יגיד שהדרך חסומה למישהו ספרדי, אתיופי או יוצא רוסיה. אם אנחנו לא נעשה צעד דרסטי יהיו עוד בתי ספר באיזו שהיא עיר אחרת. ראש הממשלה אמר את מה שאמר ומגיע לו על כך כל הכבוד. נשיא המדינה אמר מה שהוא אמר ומגיע לו כל הכבוד. 3 בתי ספר צריכים לקלוט לפי מספר התלמידים שיש להם. הם עוד לוקחים כסף ממשלם המיסים. אנחנו כאנשי ציבור צריכים לעצור את העניין הזה. 3 בתי הספר צריכים להיענש ענישה חמורה מאוד, כולל לקיחת הרישיון. גם אם נכפה עליהם לקבל את התלמידים התלמידים יהיו מושפלים באותם בתי ספר. לכל אחד מאיתנו יש ילד. איך המורים יתייחסו לאותם תלמידים? הם יתייחסו אליהם כנטע זר כי רק בגלל הכסף הם קיבלו אותם. אני לא יודע אם יש פתרון בשעה הזאת. ראש העיר מסר דיווח כוזב.

חבר הכנסת מולה, אם ראש העיר לא אומר אמת אתה צריך להוכיח את זה.

אני אוכיח. שייקח אותי לבית משפט. אני מציע את הפתרון של הסעות מחוץ לפתח תקווה. זה הכיוון הנכון. אני מצטער שהרב עמאר נתן תשובה שלילית. אנחנו כבני הקהילה נשתדל לעשות כל מאמץ על מנת לסייע.

חבר הכנסת מולה, האם להערכתך תהיה הסכמה בקרב העולים לפתרון כזה?

אנחנו נרתם לכל פתרון שיהיה לטובת הילדים.

אני מודה שהעליתי לפני כמה שבועות את האפשרות הזאת. במבצע שלמה הגיעו 7500 תלמידים שפוזרו מאשקלון עד ירושלים בין בתי הספר המבוססים ביותר.

זה בין האפשרויות שאנחנו בוחנים אותן.

שאלו אותי בחוץ מה אני עושה פה בתור ערבי. אני חושב שזה עניינו של כל אחד בחברה הישראלית, אם זה ערבי או יהודי. אני מתפלא שאתם מגבילים את העניין לקליטת עלייה. הדיון הוא על מאפייני החברה האזרחית הדמוקרטית. על זה צרך לדון. המאפיין הבסיסי זה זכות האדם להתחנך או לבחור במוסד החינוכי שהוא רוצה בו. אני פה בגלל שהמקרה חשף את ממדיה של הגזענות ואי הסבלנות בחברה הישראלית. הוא חשף גם את ממדי בריחת מערכת החינוך מהמדינה. שני הדברים האלה נחשפו במקרה הזה.

אני מחזק את ידיו של השר, כי אני חושב שכל מוסד חינוכי צריך לאפשר לכל אחד- יהיה צבעו אשר יהיה - להתחנך ולקבל את הזכויות שלו. אני שמח שהשר במסקנה שלו אמר שצריכים לעשות חשבון נפש וצריך לבנות מערכת חינוך בריאה ושונה. בחשבון הנפש הזה צריך לזכור שלגזענות ולשנאה אין גבולות ואין קו אדום. מה שמתחיל בגזענות נגד ערבים, מה שמתחיל במוות לערבים מסתיים במוות לשונים, במוות לאלה שלא דומים לנו פוליטית, לאומית או תרבותית. בחזון החינוכי צריכים להדגיש את העניין של כיבוד השונה, קבלת השונה, הסובלנות וכיבוד האדם באשר הוא אדם.

הייתי מורה בפתח תקווה במשך 12 השנים האחרונות. אי מכיר את מערכת החינוך בפתח תקווה מכל צדדיה. אני לימדתי בבית ספר מעלה, בית ספר שנסגר. לימדתי בכפר אברהם. לימדתי גם בישיבת דרכי נועם, בחטיבה הביניים שלה. אני רוצה לספר את סיפורם של שני תלמידים עולי אתיופיה שהתקבלו לבית ספר דרכי נועם בעקבות סגירת כיתה שאליה הם התקבלו כקבוצה. זה נכון שהנושא של כיתות הקלט הוא לא נכון. בוודאי שהמילה "גזענות" מיותרת. אנחנו קיבלנו אותם ואנחנו מקבלים אותם בזרועות פתוחות ובאהבה רבה.

אני רוצה לספר סיפור של תלמיד אחד שקיבלנו. בבית ספר דרכי נועם דואגים לתלמידים יוצאי אתיופיה מכף רגל עד ראש. הילד הזה למד אצלנו בכיתה ז'. הוא השתלב בצורה מדהימה. בסוף כיתה ז' הוא אמר שאם באתיופיה לא לומדים טוב צריך לחזור על כיתה ז' עוד פעם. הוא למד בכיתה ז' שנה נוספת. הילד הזה לפני כל חג קיבל נעלים, בגדים, תיקים. ה"גזענים" שאתם מדברים עליהם דאגו לילד הזה. לילד הזה מעולם לא היה חסר דבר. לא נתנו לו תחושה שהוא שונה במשהו. מורים הכינו לו קבצים מיוחדים בתוך הכיתה, הכינו לו מבחן נפרד כדי שיגיע להישגים ותהיה לו חוויה של הצלחה. הילד הזה חלה לפני חצי שנה במחלה. אין לילד אמא. האחות הגדולה מטפלת בילד. אני מספר פה סיפור שהיה. אתם לא תגידו לי שמתעתעים במערכת החינוך, שיש גזענות. ברגע שהילד הזה חלה הורי בית הספר ה"גזעניים" הקימו קרן עבורו. זה קרה אחרי שנבחרתי לכנסת. רצתי לבקר אותו בשעת לילה מאוחרת. חברים שלו עמדו בפתח הדלת. הילדים ה"גזעניים" נכנסו אחריי על מנת לבקר את הילד האהוב עליהם. הם ארגנו לו בר מצווה, הם ארגנו לו את כל הצרכים שלו. להגיד על הקבוצות האלו שהן גזעניות זאת לא התמונה. אינכם מכירים את מערכת החינוך לפני ולפנים. אני יכול להגיד שאני מכיר את צרכיה.

אני נגד הקמתם של בתי ספר פרטיים. ערבבו כאן שני דברים. לקחו את הפרשה הכאובה הזאת כדי לנגח את בתי הספר הפרטיים. הפתרון הזה של למרוח משחה על פטרייה ולחשוב שהיא תעלם זה פתרון קל ולא נכון. צריך לשאול מה מביא להקמת בתי ספר פרטיים. בתי הספר הפרטיים הדתיים הוקמו כתוצאה מכך שבתי הספר הדתיים הלא פרטיים הפכו לבתי ספר לכל מי שרוצה, ללא שום קריטריונים, ללא שום בדיקה.

מה זה קריטריונים?

אתה תגיד לי מה זה בית ספר ממלכתי דתי ובמה הוא שונה מבית ספר ממלכתי.

בית ספר ממלכתי דתי מקיים ומחנך לא רק לידע והבנה אלא גם לאורח חיים של שמירת מצוות. זו המהות של בית ספר ממלכתי דתי. כך קובע החוק.

אני מדבר על כך שבתי הספר הממלכתיים דתיים הפכו להיות בתי ספר שבאים אליהם ילדים שלא נוהגים לפי אורח החיים הדתי. כשאני מלמד את הילד שצריך ליטול ידיים הוא אומר לי שהוא לא צריך ליטול ידיים. בזה אתה פוגע בחינוך של מי שרוצה כזה חינוך. זה מה שהוליד את סגירתו של "נר עציון", זה מה שהוליד את סגירתו של בית ספר "נאות דוד", זה מה שהוליד את הקמתם של בתי הספר הפרטיים. אני מכיר את ההורים, אני מכיר את הצרכים שלהם. הם יוציאו את פת הלחם מהפה שלהם ומהפה של הילדים שלהם ולא יוותרו.

אני תמיד ראיתי זכות יתר בעניין של קליטת עלייה. יש מצווה מהתורה לאהוב את הגר. זאת מצווה חשובה. צריך לקבל אותם בבית ספר בצורה שתהיה קליטה. ברגע שמדברים על גרעינים גדולים הם הופכים להיות קשים לפיצוח. ישנה הסתגרות בתוך קבוצה שלא נותנת את האפשרות לקליטה נכונה. הפתרון שמסתמן כאן של לפזר את התלמידים האלה בבתי ספר רבים ככל היותר כדי שתהיה קליטה הוא הפתרון הנכון.

האם אתה תומך בגישתנו שכל בית ספר, ללא הבדל אם הוא רשמי או לא רשמי, חייב לזכות במצוות קליטת העלייה ולהכניס לכל כיתה 3,4 תלמידים?

בבית הספר היסודי "דרכי נועם" יש לא מעט תלמידים עולי אתיופיה. אני מקבל את הצעתו של היושב-ראש, אני מקבל את הצעתו של ראש העיר. אני חושב שצריך ללכת לפשרה ולא למצב של עימות. התחושה שלי היא שהפופוליזם גבר על הרצון למצוא פתרון אמיתי לבעיה. בפעם הבאה שאני אצטרך ללמד את התלמידים מה זה לינץ' אני אקח כדוגמה את מה שקורה כאן באווירה.

אני אנסה לא להגיע למספרים, למרות שזה עומד לי על קצה הלשון. אני שמח שלראשונה אחרי שנתיים מאוד קשות של מאבקים בלתי פוסקים וניסיונות כמעט לפרוץ קירות אטומים של דברים שהם טריוויאליים ומובנים מאליהם יש לנו אוזן קשבת בוועדת החינוך ואצל השר. כשאני אומר אוזן קשבת אני מתכוון למעשים בפועל.

אנחנו מדברים פה במשימה לאומית. אני כחניך של הציונות הדתית לא מסוגל להבין איך יש ציבור שיושב לידי בבית כנסת שעוטף במילים יפות את חוסר הרצון שלו לקלוט עולים. אני מכבד אותך, אדוני ראש העיר, אבל אני חייב לסתור את דבריך לגבי הנתונים שהצגת. הקליטה ה"שוויונית" שראש העיר מדבר עליה זה שבממ"דים יהיו כ-600 תלמידים עולים מתוך כ-2600 תלמידים, ובבתי הספר הפרטיים ששייכים לאגף החינוך המוכר שאינו רשמי, שזה בסביבות 3500 תלמידים, יהיו כ-130 עולים. על זה אנחנו מדברים. רק שנדע כשאנחנו יוצאים מפה על איזה שוויוניות אנחנו מדברים אחרי הסכם הפשרה.

מה קורה בקליטה של תש"ע? האם הקליטה של תש"ע בבתי הספר היא שוויונית?

כשמדברים על קליטה של 34 תלמידים בממ"דים לא לוקחים בחשבון עוד 43 תלמידים ב"נר עציון". הם לא ממ"ד? הם א לא שייכים למערכת שקולטת? אלה הנתונים שהוצגו אתמול במסיבת העיתונאים לאחר הפשרה.

אני מדבר על הממ"דים האינטגרטיביים שעושים עבודה מופלאה בקליטת עלייה. האם לפי התכנית שהציג ראש העיר אתה לא רואה בזה קליטה שוויונית?

אני נמצא בבסיס המספרים ובבסיס הנתונים בשנתיים האחרונות. המספרים הם לא מספרים נכונים, לכן אי אפשר לדבר על שוויוניות.

כמה נקלטים לקראת השנה הזאת?

הלוואי והיית יודע. יש קרוב ל200 ילדים שעומדים לשיבוץ. לאיפה נעלמו עוד ילדים במסיבת העיתונאים אני לא יודע .

לכן הצעתי שהעירייה תציג באופן שקוף את הרשימה של השיבוץ של התלמידים לפי בתי ספר. זה היה מקדם את הפתרון. כולם אז היו רואים אם יש 200 לשיבוץ, אם יש 80 לשיבוץ. עד לרגע זה אני לא יודע כמה תלמידים יש לשיבוץ. אנחנו צריכים לדעת אם התהליך מתקיים כראוי. שר החינוך, שצריך למסור דין וחשבון לוועדה, צריך לדעת על מנת שהוועדה תיתן לו גיבו.

לא נמסרו לוועדה נתונים. כל מנהלי המוסדות שאנחנו מדברים עליהם לא הגיעו. אם הם היו מגיעים היו צריכים לשאול אותם אם הם עושים מיונים וראיונות. יותר נוח לא להגיע כי יש יח"צנים ויש עורכי דין. איך אנחנו יכולים לדון בזה בלי נתונים ובלי מנהלי המוסדות?

לא שאלתי את חברי הוועדה, אבל כל בית ספר במדינת ישראל שעורך מיון ועל סמך מיון אומר לתלמיד עולה שהוא אינו מתקבל דינו להיסגר במקום.

זה חלק מהשיבוץ.

על זה יש הסכמה רחבה.

מערכת החינוך של הממ"דים בפתח תקווה גאה בקליטת העלייה. היא גאה ברמה המקצועית וברמה הדתית. אני מציע שבנושא של חלוקת התגיות בציבור שלנו נתחיל לעשות חשבון נפש ובדק בית.

אני מזכיר לכולם שאנחנו נמצאים בחודש אלול.

שמעתי את רוב הדוברים. אני לא אכנס לכל המילים שנאמרו כאן. הנזק כבר נעשה. הנזק לא נעשה ברמה של איך לפתור את זה וכמה זה יעלה לנו, הנזק נעשה ברמה של הילדים. תדמיינו לעצמכם ותיכנסו לראש של אותו ילד שיושב בבית וההורים שלו צריכים לשבת מולו ולהסביר לו מה קורה איתו ולאן הוא הולך. הם בכלל לא יודעים מה להגיד לו ב-1 בספטמבר. כל בתי הספר נמצאים באחריותו של ראש העיר. כל בתי הספר שהופרטו הופרטו בידיעתו. הוא ידע שזה המצב שיהיה. הוא ידע שהוא יצטרך לטפל בנושא הזה. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נמצאים כאן ודנים בבעיות שקיימות במערכת החינוך של פתח תקווה. פעם דנו בבית ספר גורדון, היום אנחנו מדברים על הקליטה של עולי אתיופיה בבתי הספר. במקום ללכת לכל בית ובית ולבקש סליחה מאותם ילדים על מה שנעשה בעיר, אני שומע פה הסברים על פתרון כזה או אחר. לא התכנסנו בשביל זה.

הגיע אלינו שר שקיבל החלטה אמיצה. המסר שיוצא מהוועדה הזאת הוא שלכל בית ספר במדינת ישראל שעושה מהלכים על חשבון הילדים ועל חשבון העולים יפסיקו את התקצוב. אני בתור אזרח לא מוכן ששקל אחד ילך לגוף שמרשה לעצמו לפגוע בעקרונות יסוד של המדינה שלנו. מדובר בזכות חינוך לכל ילד וילד. במידה ועושים דבר כזה צריך להפסיק את התקצוב. איך יעלה על הדעת להגיע למצב שיושבים יום לפני פתיחת שנת הלימודים ומחפשים פתרונות לתלמידים שלא שיבצו אותם? אני לא חושב שיש בית ספר אחד במדינת ישראל שהרשה לעצמו לעשות דבר כזה. אם יש בעיה עם בתי ספר פרטיים כנראה שהגיע הזמן לעשות עליהם פיקוח יותר גדול ממה שיש היום. במידה והם לא מוכנים ליישר קו צריך לסגור אותם.

המוסדות האלה שלא מקבלים את עולי אתיופיה עושים פשע לציונות, עושים פשע למשימה הלאומית. זה פשוט לא יכול להתקבל על הדעת. התופעות האלו לא נותנות כבוד למדינת ישראל כמדינה קולטת עלייה. להפלות על רקע המוצא זה פשוט פשע. את האנשים האלה במדינה מתוקנת היו צריכים להעמיד לדין. אין היום ל-178 ילדים מסגרת. שיגיד ראש העיר מה הוא רוצה. עובדתית 178 ילדים לא יודעים איפה הם ילמדו מחר.

אדוני השר, אנחנו מחזקים את ידך. תמשיך להביא פתרון שורשי, לא פתרון קוסמטי. היינו בסרט הזה לפני שנה. ראש העיר הבטיח לנו לפזר את "נר עציון". 100% מעולי אתיופיה נמצאים היום שם. אם נעשה כאן פתרון קוסמטי נצטרך לחזור לפה בעוד שנה. אדוני השר, יש לך את כל הגיבוי להביא פתרון שורשי. אם הם לא יקבלו את הילדים האלה צריך לעצור להם את המימון ולקחת להם את הרישיון. זה החוק ועל פי זה צריך לנהוג. נראה אותם הולכים לבג"ץ. נראה איזה שופט ייתן זכות לגזענות.


אני חולק על ההצעה הקוסמטית שהצעת, אדוני השר. אני חושב שההצעה שהצעת לרב הראשי היא הצעה שפוגעת בבחירה של ההורה. ההורה צריך לבחור כמו כל אזרח במדינת ישראל.

גם היום הוא יכול לבחור. כל הורה שירצה לשלוח את הילד שלו לבית ספר ממלכתי יוכל לשלוח. זה מובן מאליו שהמערכת תכבד את הבקשה. השאלה הייתה איך מסייעים להסיר מכשול. הרבה עולים היו מוטרדים מסוגיית הגיור.

זה תקדים מסוכן. אנחנו מדברים לא על אלה שעוברים את תהליך הגיור, אלא על ילדים שכבר עברו, שכבר יש להם את כל התעודות. כאן פוגעים בזכות שלהם.

לא פוגעים בהם, הם יכולים ללכת לממלכתי.

איך בכל זאת נעזור לילד בבית ספר כזה? נלמד אותו דברים רוחניים בנפרד. גם ההצעה השנייה שהצעת לעניין ההסעות פוגעת. אני לא חושב שראש העיר יסכים שהילד שלו ייסע שעה או שעתיים כל יום כדי ללמוד. גם זה תקדים מסוכן.

מה קורה אם שר החינוך יתמנה לראש העיר ויתמלאו כל הכיתות?

כיוון שהם תושבי פתח תקווה הם צריכים ללמוד בתוך העיר פתח תקווה. צריך לכופף את הגזענים האלה.

אם נכופף את הגזענים יהיו גטאות. אי אפשר לרבע את המעגל. יש X תלמידים עולים וY תלמידים שהם תושבי העיר. אם אתה רוצה שתהיה קליטת עלייה ולא גטאות אתה צריך שבכל כיתה יהיו 3,4, תלמידים עולים. על ידי כך אפשר יהיה לקלוט אותם. כדי לעשות את הדבר הזה אתה צריך שהילד ילמד בבית ספר מבוסס, איכותי, בית ספר שרוצה לקלוט אותו.

זה עניין עקרוני. אסור לנו ליצור תקדים.

חבר הכנסת מולה שאל מדוע כשזה מגיע לעולי אתיופיה מדברים על מספרים. אני שואלת, אדוני השר, מדוע אתה מתייחס למספרים כאשר ראש העיר, שאני לא באה לגונן עליו, אומר שזה באחריותו המלאה שיבוץ התלמידים של בתי הספר? הוא אחראי. הוא גם ישלם על זה בכיסאו בבוא היום אם הוא לא יעשה את מה שצריך לעשות. אם הוא אומר שהוא מצא לכל תלמיד עולה אתיופיה כיסא, מושב, בית ספר וכיתה לשנת הלימודים הקרובה, מדוע משרד החינוך מתעקש? משרד החינוך מתעקש משום שההסכם נעשה מאחורי גבו. כשמנסים להבין על מה בדיוק, אז הם אומרים שהם מתעקשים על מספרים מסוימים לפי הרשימה המקורית. עכשיו מביא ראש העירייה רשימה שנייה. אותי לא מעניינות רשימות, אותי מעניין שכל תלמיד ייכנס לבית ספר ב-1 בספטמבר כמו כל אחד אחר שלומד פה, שחי פה, שנולד פה. אם יש הסכם, מדוע משרד החינוך שובר את ההסכם וממשיך למצב את המהומה הזאת על סדר היום הציבורי כשהוא קורע את ליבם של התלמידים שלא מתקבלים? הלב שלי נצבט . יש ילדים בסיפור הזה. תקבלו את ההסדר. אם אומר ראש העירייה עליכם לסמוך עליו.

ההסדר אומר שתהיה אפליה. לא בא בחשבון.

לא ללמד אותי מה הוא חינוך, מהי רגישות, מהי אפליה. אני מדברת כמנכ"לית משרד החינוך לשעבר, כאשת מקצוע, כבת עדות המזרח. אני מדברת ממעמקי ליבי. אומר ראש העירייה, שיש לי הרבה ביקורת עליו, שיש לו פתרון לכל ילד. למה מתחילים עכשיו לשחק עם מספרים ועם שוויוניות?

ראשי המוסדות אמרו לנו בשימוע שהם רוצים לראיין, לכן כל המספרים באוויר. איפה ההסכם? האם ראית את ההסכם? אדוני היושב-ראש, אתה צריך לבקש שההסכם יונח על שולחן הוועדה. אני לא ראיתי הסכם.

שלחו לי הבוקר בפקס הסכם פשרה בנוגע לשיבוץ יוצאי אתיופיה. אין עליו חתימות. לא שמתי את הנייר כיוון שלא ראיתי בו הסכם. חשבתי שכדאי לשמוע מראש העיר. הדברים מצולמים, הדברים משודרים, הדברים מוקלטים. לא עולה בדעתי, אדוני השר, שיעמוד ראש עיר מכובד וראוי אל מול פני האומה וימסור אינפורמציה לא נכונה, לא מדויקת ושאינה כל כולה אמת. לא עולה בדעתי. אינני רוצה לחשוב. ראש העיר אמר שיש קליטה, שלכל תלמיד יש פתרון ושהקליטה היא ללא כל מיון. אי אפשר למחוק את הדברים האלה ולהגיד שאלה דברים שלא שווים שום דבר. בואו נעמיד אות הדברים בפני מבחן. אם לא תגיע הרשימה למשרד החינוך, למשרד החינוך יהיה גיבוי מוועדת החינוך למצות את כל הסמכויות שלו על מנת להבטיח שלכל תלמיד יהיה פתרון.

אם אין הסכם, למה אומר השר שנעשה הסכם מאחורי גבו?

המילה "הסכם" לא מופיעה בהודעה שלי.

אני רוצה להתנצל בפני המנכ"ל שבאתי לברך ויצאתי מקללת משום שלא טילפנתי אליו ואמרתי לו שאני מוכנה לסייע כשם שסייעתי בעבר. אם הייתי פוליטיקאית לא הייתי בוחרת בדרך שבחרתי. אני פוליטיקאית מעצם תפקידי, אבל אני לא נוהגת ככזו. אני פעלתי משום התובנות, הניסיון והידע המקצועי שיש לי בנושא.

בשנה שעברה הייתה בעיה דומה בפתח תקווה וכינסתי כמה גורמים בעזרתו של דניאל אוריה. ניסיתי לסייע גם שם. לא ננזפתי. סייעתי ככל שיכולתי. בסופו של דבר נפתרו הדברים כך או אחרת. באתי עם התובנות שלי. ביקשתי לפגוש את שלושת המנהלים המושמצים. באתי עם המון מטענים נגדם. לא מצאתי שם את הטאליבן, לא מצאתי שם גזענים. באתי לשלושת המנהלים ואמרתי שאין מצב שהם לא יקבלו תלמידים יוצאי אתיופיה. הם אמרו לי שלא רק שהם יקבלו אלא הם כבר קלטו. כששאלתי למה הם מושמצים הם אמרו לי שזה סיפור פוליטי. הצגתי מודל שהם קיבלו בשתי ידיים. אמרתי שהמודל מתבסס על 3 עקרונות. עיקרון אחד הוא שכל הילדים שיוחלט עליהם ישובצו בבית הספר בכיתות רגילות. הדבר השני זה שתיבנה לכל תלמיד תכנית קידום אישית. הדבר השלישי זה שהתכנית הזאת תתוקצב על ידי משאבי משרד החינוך. המנהלים אמרו שהם מוכנים. מכאן ואילך ביקש ראש העיר להצטרף לפגישה ואמר שהוא יביא תכנית שיבוץ. מכאן ואילך לא התערבתי יותר. אני חושבת שמעולם משרד החינוך לא שיבץ תלמידים ולא ביקש לראות רשימות תלמידים לשיבוץ.

אולי זאת הבעיה. ככה נוצרו פרקטיות גזעניות. קל לי מאוד להשאיר את זה לראש העיר. ככה זה הגיע למצב הזה. אני לא רוצה להגיד באחריות מי.

אדוני השר, אתה לא הראשון ולא האחרון שתצטרך להתמודד עם בעיות במערכת החינוך. לא את כל הבעיות אתה פותר. חלק נפתרו טרם זמנך, חלק ייפתרו אחרי זמנך. תן קצת כבוד לקודמיך ולבאים אחריך.

יש פה עליהום ומטרה שסימנו ומציירים את העיגול סביבה. אני באה לקלקל את החגיגה. אני רוצה להציג את התמונה לאורכה ולרוחבה. אני מציעה לתת לראש עיריית פתח תקווה לפתור את זה כפי שהוא פתר. את העניין השוויוני צריך לפתור באופן יותר מעמיק, כי יש בעיה מאוד רצינית בעיר פתח תקווה. יש בעיה בפתח תקווה באופן כללי ובחינוך הדתי בפרט. זה דבר שצריך להיפתר בנפרד.

אני נגד בתי ספר פרטיים. עשיתי ככל יכולתי כמנכ"לית למנוע פתיחה של בתי ספר באשר הם. הלכתי לבג"ץ עם היועצת המשפטית שיושבת פה לפחות 3 פעמים, אבל הפסדנו. אני לא אשכח את המקרה האחרון במודיעין שבג"ץ אישר פתיחת בית ספר במסגרת של המוכר שהיה לטעמי פרטי. לא ניתן, לא צריך ולא נכון לתת ליוצאי אתיופיה במקרה הזה להיות קבוצת הרוב בכיתה או בבית הספר. לא לזה הם שואפים. זה לא נכון. כשהם באים כמיעוט הם רוצים להיטמע, להשתלב, להפנים את התרבות של המדינה בה הם נקלטים. אם הם יהיו קבוצת רוב בבית הספר או בכיתה הם לא יוכלו להטמיע את הערכים של קבוצת הרוב. בשנות ה-70 כשחשבו על האינטגרציה דיברו על איזונים של 70% ו-30%. במקרה של חדרה נתתי גיבוי לבית ספר ממלכתי דתי שלא לעלות מעבר למכסת ה-30%. הלכו לבג"ץ. בג"ץ אמר שלא תהיה מכסה. באותו יום נפרצו כל האפשרויות לסייע לתלמידים העולים באשר הם, בין אם זה מארגנטינה, צרפת, ארצות הברית או אתיופיה. הם לא אפשרו למערכת להתמודד עם האתגרים הפדגוגיים, החינוכיים והתרבותיים שלשמם המערכת קיימת. אין מנוס מלדבר על המספרים.

אני לצד כל מי שהוא חסיד השוויוניות. בואו לא נעשה מעשה נבלה. בואו נגיד בצורה אמיצה איפה נמצאים בתי הספר המושמצים. משרד החינוך אישר להם להיות שונים מבתי הספר הרשמיים. כשאומרים שונים זה אומר שזכותם לפתוח כיתות קטנות ולהצהיר שהם לא עוברים מעבר ל- 28 או 25 תלמידים. מותר להם לומר שהם מפעילים קריטריונים בקבלה, כשהקריטריונים הם בין היתר אורח חיים. כשאתם מכפישים תדעו את מי אתם מכפישים. כשמדובר במסלול המוכר זכותו של בית הספר לומר שהוא מכניס לכיתותיו תלמידים על פי אורח חיים תורני, כאלה שאין להם אפילו טלוויזיה בבית. עכשיו יש למדינת ישראל אתגר, זכות ומשימה לעשות קליטת עלייה גם לילדים שיש להם טלוויזיה. הם מגוירים, אבל הם עדיין לא תורניים ברמה הזאת של בתי הספר האלה. כשנוצר עומס כזה על יישוב לקלוט כל כך הרבה תלמידים אין מנוס מלערב את כלל מוסדות החינוך בעיר. כשאני אומרת את כלל מוסדות החינוך אני איתך במאבקך, אדוני השר, מול הרב עמאר. אני חושבת שזה לא נכון להשאיר את זה רק למוסדות החינוך הדתיים באשר הם. באופן טבעי כשבאים להירשם לחינוך הרשמי ממלכתי או הממלכתי דתי באים לעירייה. כשבאים למוכר הולכים ישירות אליו, לא דרך העירייה. אמרו לי מנהלי בתי הספר הבוקר שלא היה מקרה אחד של יוצא אתיופיה שרצה להירשם כמקובל והוא סורב. אני הזדעזעתי לשמוע ממנהלת בית ספר שאמרה שהיא רוצה לעשות ראיונות. כששאלתי אותה לפשר העניין היא אמרה שלא מדובר בראיונות של כן או לא לקבל.

נאמר בשימוע שהם יראיינו וינסו לקבל. על זה את מגינה.

אני לא מגינה על כלום. היא אומרת לי שהיא רוצה לדעת לאיזה כיתה ראוי לשבץ את התלמיד על פי היכולות שלו. תנו לה את הסיכוי להצליח איתם. אפשר לוודא שהם נכנסו כך או אחרת לבתי ספר כאלה או אחרים. כשבא ראש העירייה ואומר שהוא יפזר אותם בכל בתי הספר, כולל החרדיים, ושר החינוך אומר שהוא לא מסכים כיוון שהם לא ציוניים, נוצר פקק על מספר קטן של בתי ספר. אני מציעה לקבל את זה שיש מקום לכל תלמיד. צריך להסביר לרב עמאר שבהנחיות שלו הוא גורם להרס החינוך הממלכתי דתי באשר הוא. צריך למצוא פתרונות רחבים הרבה יותר. אפשר להשתמש בבתי ספר של טלי. הם אומנם חילוניים, אבל יש בהם תגבור לימודי יהדות ושיעורי תפילה בבוקר. הדבר השני שצריך לפתור זה הנושא של המוכר הלא רשמי. צריך להחליט אם החוק מתיר להם לפעול כך או אחרת.

אני רוצה להודות לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שושני. זאת אחת הפעמים הראשונות שבה מתייחסים לבעיה הזאת באומץ. שר החינוך פתח ואמר שיש פה מאבק לא על פתח תקווה אלא על דמותה של מדינת ישראל. הדיון הזה הוא לא דיון על פתח תקווה.

אשר לפתח תקווה. אני במשך חודש פונה לעירייה ולמשרד החינוך. הנתונים שאנחנו מקבלים מהעירייה לא משתנים רק מיום ליום אלא לפעמים משתנים משעה לשעה. גם במהלך הישיבה קיבלנו נתונים שונים וסותרים. אחד הדברים החשובים זה שלא יבלבלו אותנו עם העובדות. הפתרון של המדינה צריך להיות שוויוני, פתרון שנותן כבוד לאנשים. הפתרון של המדינה צריך להיות פתרון מערכתי. לא מדובר בבית ספר פרטי. אפשר להתווכח אם זה פרטי או לא פרטי. מדובר בפרטיים שמקבלים 70%, 80% מהתקצוב של מדינת ישראל. לפעמים הם מקבלים גם מעל 100%. אדם שמקבל זכויות מהמדינה צריך למלא גם חובות. החובות הם בין השאר לקלוט כל תלמיד.

יש את כל הנושא של החינוך הציבורי. יש פה בבואה של סוגיה אחת קטנה שמשליכה על כל מעמד החינוך הציבורי במדינת ישראל בנושא של קבלת תלמידים, בנושא של רישוי, בנושא של פיקוח. הבעיה היא לא בחוקים. יש את חוק זכויות התלמיד, את חוק איסור אפליה על מוצרים ושירותים. הבעיה הא לא בחקיקה, הבעיה היא בפיקוח של משרד החינוך. זאת הפעם הראשונה שמשרד החינוך נוקט עמדה בדבר הזה. אני רוצה לקוות שכך יהיה לא רק מחר בפתח תקווה אלא גם בחודשים הבאים ובשנים הבאות.

הבעיה של פתח תקווה לא התחילה אתמול, היא התחילה בחודש יוני. ב-2 באוגוסט הגעתי ללשכת ראש העיר בפתח תקווה ויחד עם ראש העירייה נפגשנו עם כל ועדי ההורים, עם עורכי דינם ועם היועצת המשפטית של בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים. האזנתי בקשב רב לעורכי הדין ולהורים. כולם ללא יוצא מן הכלל הסבירו מדוע אינם יכולים לקבל תלמידים יוצאי אתיופיה. לא היה שם הורה, מנהל, עורך דין שאמר שהוא יקבל תלמידים יוצאי אתיופיה לבית ספרו בזרועות פתוחות. כששאלתי את השאלות קיבלתי תשובות חד משמעיות. מיד לאחר מכן ביקשה מנהלת המחוז מעיריית פתח תקווה לשבץ את התלמידים העולים מאתיופיה שהגיעו ממרכזי קליטה ליישוב הקבע פתח תקווה. מתוך הניסיון של שנים קודמות היא ביקשה שיעבירו שמות עם מספרי תעודות זהות ושמות בתי הספר שאליהם מיועדים התלמידים. ב-18 באוגוסט, אחרי לפחות 5 מכתבים של פניות לעיריית פתח תקווה, היא קיבלה מכתב מאגף חינוך יסודי פתח תקווה עם רשימות השיבוץ. מנהלת האגף כותבת כך: "היום 16.8 שוחחתי עם נציגי בתי הספר המרחב, דרכי נועם ודעת מבינים ולדבריהם הם נמצאים בחופשה עד יום 23.8.09. כמו כן הם ציינו בפני כי הם נכונים לקבל תלמידים העומדים בקריטריונים של בית ספר כפי שמופיעים בתקנון המוסד. לשאלתי מתי יהיה ניתן להפנות אליהם את התלמידים הם השיבו: "ביום א' 23.8.09 נבחן את התאמת הילדים למוסדותינו. היום נשלחו לבית הספר השונים ממלכתי דתי ומוכרים שאינם רשמיים רשימות תלמידים לשיבוץ , כולל הפרטים הרלוונטיים הנלווים". בתי הספר קיבלו את הרשימות ב-24 לחודש. דאגנו לשלוח למנהלים הביתה את הרשימות".

בשימוע שנערך אתמול בית ספר אחד אמר שהעירייה נתנה לו שיבוץ חדש. זכותו של ראש העיר לתת שיבוץ חדש. מדובר ב-14 תלמידים. כששאלנו אם הוא מתחייב לקלוט אותם, הוא אמר שהוא מתחייב לראיין אותם. מה ההבדל בין 14 תלמידים ל-21 תלמידים בבית ספר של 650 תלמידים? מדוע המשפחות בבתי הספר לא מוכנות לקחת משפחה ולאמץ אותה כמו בתהליכי הגיור שעוברים המתגיירים? שאלתי אם הם מוכנים להתחייב ל-21 תלמידים כמו שנקבע בשיבוץ המקורי. לא קיבלתי תשובה. אי קבלת תשובה כמוה כסירוב. מה יקרה אם בית ספר של 300 תלמידים יקבל 9 תלמידים? מה אם יהיו הורים שיאמצו 9 משפחות של עולים חדשים מאתיופיה וילמדו אותם את אורח החיים הנהוג בבית הספר הזה? מה יקרה למדינת ישראל ומה יקרה לבית הספר הזה? נכון שיש פערים. מה, אני לא יודע שיש פערים. הטענות על פערים הם על אורח החים הדתי, על הידיעות הכלליות שהתלמידים מגיעים איתם. אלה פערים של יום ולילה. מה עושה איש חינוך אמיתי? איפה אנחנו? על איזה תהליך חינוכי מדברים איתי שם? זאת חוצפה חינוכית, לא אתגר חינוכי. זה נכון שהם קולטים ילד עיוור לבית ספר, וזה נכון שהם קולטים ילדים מהחינוך המיוחד, אבל למה לא ילדים יוצאי אתיופיה? מה קרה? זה הסיפור כולו בפתח תקווה.

הרבנים הראשיים רואים חשיבות רבה מאוד בקליטתם של ילדי העולים יוצאי אתיופיה. בתי הספר הדתיים הפרטיים ושאינם פרטיים, אלה שמוכרים ואינם מוכרים, האשכנזים והספרדים רואים בזה חשיבות רבה מאוד. לא זו בלבד, אלא הרבנים הראשיים אמרו היום בפגישתם עם ראש העיר שכדי להמחיש את אותה -חשיבות שהם מייחסים לעניין הזה הם יהיו מוכנים לבוא בפתיחת שנת הלימודים ולהתייצב באותם בתי ספר דתיים הקולטים את ילדי אתיופיה כדי להביע את תמיכתם בקליטה, לעודד את ההורים, את המורים ואת מנהלי בתי הספר.
באשר להצעות האחרות שנשמעו פה במסגרת הוועדה. נקבעה עם הרבנים הראשיים המשך פעילות, המשך פגישות בנושא הזה כדי למצות את כל האפשרויות ואת כל הרעיונות. הכל נעשה בתיאום עם העירייה וראשה מתוך הבנה והכרה בחשיבות המקסימאלית של הנושא הזה.

אני רוצה לחזק את ידי שר החינוך. שר החינוך, אתה לא לבד במאבק הזה. מאוד חשוב לנו להגיד שנהגת בדרך הכי נכונה. אולי לראשונה מזה שנים יש עננה שמרחפת על פני שנת הלימודים מסיבות ערכיות מהותיות, לא רק מטעמים של מאבקי כוח בין ארגוני מורים, מערכת החינוך ושר החינוך. זה דבר ראוי. לא יכולת למצוא מאבק ראוי יותר בפתיחת שנת הלימודים הזאת. הדיון שמתקיים כאן מעצים את השאלות הערכיות שהסוגיה הזאת פותחת.

אני בוגרת החינוך הדתי לאומי. אני בוגרת של בית ספר פרטי. אני מכירה מקרוב את המערכת. יצא לי ללמד באחד מבתי הספר המדוברים בפתח תקווה. בתקופה שהייתי סטודנטית למשפטים לימדתי שם משפטים. אני מכירה מקרוב את המערכות. תהליך ההפרטה של החינוך הדתי לאומי הוא תהליך שיש לו שני צדדים. דיברתם על חיזוק החינוך הציבורי. בואו לא נשכח שהחינוך הזה הוא חינוך שמנפיק לנו את החבר'ה שמתגייסים ליחידות הכי קרביות בצה"ל. יש לנו חינוך שמצד אחד מייצר תוצרים חינוכיים נהדרים, מצד שני יש בעיה של אליטיזם. השאלה היא אם בתי הספר רואים את עצמם כאליטה מנותקת או כאליטה משרתת. אין לי ספק שהיעד של בתי הספר האלה צריך להיות אליטה משרתת. אליטה משרתת היא אליטה קולטת עלייה. אליטה משרתת היא אליטה שמתביישת בזה שהיא מתנצחת כמה שבועות מול מערכת החינוך בכך שהיא לא מוכנה לקבל תלמידים. אחרי ששמעתי את המנכ"ל שאמר את הדברים ללא כחל
וסרק מדובר פשוט בביזיון. מדובר בקומץ תלמידים. 50 תלמידים שמתחלקים על 3 בתי ספר זה קומץ זעום. ברמה העקרונית של פתח תקווה אני לא רואה שום סיבה לא לכפות על בתי הספר האלה לקבל את אותם תלמידים.

אין לי ספק שסוגיית פתח תקווה יכולה להיפתר, אבל יש שני אבלים גדולים. אחד זה הנושא של איך קולטים את התלמידים האלה. דיברו כאן הרבה על זה שאם קולטים אותם קולטים אותם בכפייה. אם בתי הספר האלה מתייחסים לעניין הזה כמי שקפאם שד יכול להיות שגם הקליטה תהיה בהתאם. משרד החינוך צריך לבנות תכנית ליווי לכל אותם תלמידים כדי לסייע לבתי הספר לקלוט את התלמידים לא רק בדרך פורמאלית של רשימות שמיות שבהן משובצים תלמידים, אלא גם בדרך שתאפשר כלים. הכלים זה לא רק משפחות טובות שיאמצו את התלמידים, אלא גם כלי עזר מבחינה פדגוגית. מדובר בתלמידים שזקוקים לכלי העזר האלה.

זה נאמר בשימוע.

אני שמחה שהדברים האלה נאמרו, אבל חשוב מאוד שתכנית השיבוץ לא תהיה תכנית טכנית אלא תכנית מהותית שתשלב את התלמידים. יש את הרמה המערכתית. אמר כאן עו"ד אביעד הכהן, שאני מכירה ומעריכה, שאין כאן בעיה חקיקתית. אם החקיקה היא כל כך שוויונית, איך הגענו למצב שבו שנה אחרי שנה נאלצים לפנות לבג"ץ כדי לקבל סעד לעניין הזה? יש אחריות לשר, אבל יש גם אחריות לבית הזה לייצר נורמה. הנורמה הערכית הזאת חייבת להיות מעוגנת בחקיקה כדי שבתי הספר לא יוכלו לעשות סלקציות ולייצר כיתות אפרטהייד. אנחנו חייבים לייצר כאן מהלך חקיקתי יותר פרטני שידון בסוגיה הזאת ויפתור את הבעיה הספציפית הזאת של קליטת עלייה. אני לא חושבת שאפשר להתנער מאחריות חקיקתית בעניין הזה. זה המהלך שצריך לצאת מהבית הזה.

ברור לכל הנוכחים שפתח תקווה נמצאת בעין הסערה, אבל שלא תהיינה אשליות. עין הסערה בכל פתיחת שנת לימודים עוברת ממקום למקום. פעם זה באור יהודה, עכשיו זה בפתח תקווה. זה יחזור על עצמו באותם מקומות שבהם יש ריכוז של עולי אתיופיה. הם לא פרוסים בכל הארץ. אני לא רוצה להגיד שיש לנו חטא קדמון על הדרך שבה קלטו, על הדרך שהיפנו עולים. זאת סוגיה שאין טעם להעלות. בכל הערים שקלטו את עולי אתיופיה ישנה בעיה. בבתי הספר הממלכתיים דתיים בקריית מלאכי או בקריית גת יש 60% בני העדה האתיופית, יש 80% בני העדה האתיופית. מרגע שעוברים אחוז מסוים מבלי שאתה מוסיף תלמידים זה מה שקורה. האוכלוסייה האחרת מוציאה את התלמידים החוצה. יש להם את הזכות להוציא החוצה. לכל אזרח יש את הזכות האלמנטרית הזאת, רק לא להורים של הילדים עולי אתיופיה.

המערכת הממלכתית דתית כורעת תחת הנטל לא מהיום. היא נטלה על עצמה בשנות ה-80 את המשימה הזאת. זה היה גם משיקולים פוליטיים. מה שקורה עכשיו זה שהרבנים משתמשים באמטלות כמו הגיור כדי לשלול את הזכות הזאת של הורים לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר שהם רוצים בהם.

אני רוצה לברך, לשבח ולחזק את שר החינוך, את מנכ"ל משרד החינוך על העמדה הזאת שהם נוקטים. כשהייתי השר לקליטת עלייה הייתי בדברים עם הרב הראשי, הרב עמאר, שהוא איש יוצא מן הכלל, כדי לחפש פתרונות. הצעתי לו לתת את האפשרות לכל הורה יוצא אתיופיה לשלוח את הילד שלו לכל בית ספר שהוא ירצה בו, כשתינתן תכנית מיוחדת. הרב עמאר בעניין הזה לא מספיק חזק. הוא לא נתן לי מענה. הפתרון שעולי אתיופיה ייקלטו במערכת החינוך הממלכתית דתית היה פתרון נוח לחברה הישראלית. אם תהיה פריצת דרך, והיא צריכה להיות, לא יהיה קל עם המערכת הכללית. גם שם נראה את ההורים. אי אפשר להתעלם מכך שיש בחוגים רחבים בחברה הישראלית תופעה גזענית. צריך להלחם בה כארץ קולטת עלייה.

אני לא יודע להציע פתרון. מדובר בפתרון פרטני. אני מקווה שאחרי שהשר יישב עם ראש העיר הם ימצאו איזו שהיא דרך. דיון כזה צריך שיהיה פתיחה לטיפול מעמיק בסוגיה האסטרטגית הזאת.

אני לא חושבת שאני יכולה להוסיף הרבה לגבי הגזענות שדיברנו עליה כאן, אבל אני רוצה להכניס נופך שממנו אני באה ולומר שאין דבר שמעצבן אותי יותר או מקומם אותי כשאני שומעת כשאומרים את המשפט: הוא תלמיד רוסי, זה עיתון רוסי, זה טלוויזיה רוסית. אני מתקנת כל בן שיח ואומרת שלא מדובר ברוסים אלא בישראלים דוברי רוסית. אותו דבר לגבי האתיופים. לא מדובר באתיופים, מדובר בישראלים דוברי אמהרית.

עליתי לארץ בשנת 1979 מרוסיה. אני מתמודדת הרבה מאוד שנים עם גזענות שקיימת כלפי האוכלוסייה דוברת רוסית. אולי עכשיו יגידו שזה לא סקסי ובגלל זה לא מדברים על זה, אבל הגענו למצב שהחברה הישראלית התפרקה לפיקסלים קטנים כמו בפלזמות. יש לנו אתיופים, חרדים, דתיים, רוסים, מרוקאים, תל-אביבים, מתנחלים, כיפות סרוגות, תימנים, אשכנזים, ערבים, דרוזים, כתומים. מה קורה לנו, חברים? כששמים את הפיקסלים האלה לתמונה אחת יוצאת תמונה מכוערת.

אני מבקשת ממך, אדוני השר, כאחת שעברה את זה בעצמה ויודעת טוב מאוד על מה היא מדברת, שתוציא הוראה שב-1 בספטמבר יהיה שיעור של קליטת עלייה במדינת ישראל בכל הכיתות. זאת מדינת קליטה, זאת מדינת עלייה. אני שמעתי ברדיו ששאלו איזו בחורה שהשם שלה נטליה מאיפה היא והיא ענתה שהיא מיוון. היא העדיפה לומר שהיא מיוון ולא מרוסיה. זה דבר שצריך להיפסק.

זה כל כך טעון כשאני רואה קבוצת אתיופים עומדת ומבקשת את זכויותיה. הם מתו בדרך לכאן. הם מגיעים לפה והם רואים שמדינת ישראל אוהבת עלייה, רק לא את העולים. אני לא רוצה לשמוע שהילדים שלי יגידו לי לא לדבר איתם רוסית ליד החברים שלהם. חובה בכל כיתה ובכל בית ספר שיתחילו את שנת הלימודים בלימוד קליטת עלייה ומה זה השונה. מדינת ישראל צריכה להיות המקום הכי טוב ליהודים לחיות בו.

כשדבר שנאסר בתורה מתנגש עם כבוד הבריות, אז כבוד הבריות יותר חשוב. היה צריך להיות שכל בתי הספר הדתיים, ללא יוצא מן הכלל, יקבלו ילדים עולים יוצאי אתיופיה. זאת הנחייה שיצאה משולחנו של מרן, הרב עובדיה יוסף, זו הנחייה שיצאה מכבוד הרב הראשי, הרב עמאר ומכל הרבנים. צריך לקבל את ילדי העולים ולשלב אותם. יצירת בתי ספר רק לילדי עולים היא מתכונת גרועה ושלילית.

שמענו כאן כמה הצעות לפתרון. בא ראש העיר ואמר שיש לו הצעה. מסתבר שההצעה לא מתקבלת על השר ועל ראשי משרדו. הוצעה הצעה להסיע את ילדי העולים לבית ספר מחוץ לפתח תקווה. מסתבר שכך היה בעבר באור יהודה. אולי זה טוב, אולי זה פחות טוב, אינני יודע. השר הציע בשיחה עם הרב עמאר תגבור לימודי דת בתוך בתי הספר הכלליים. העולים החדשים יוצאי אתיופיה שלא צריכים לעבור גיור לחומרה רוצים ללכת לחינוך הדתי. יש בודדים שבוחרים בחינוך אחר. אף אחד לא מגביל אותם, אף אחד לא מפריע להם. אם הגענו לכך שאנחנו במו ידנו גרמנו לבוא בהצעה כזאת זאת בושה. במקום לקרב לדת את אותם אלה שרוצים, השר מציע פתרון כזה. כתוב: "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ".

מי שנושא על גבו את עליית יהודי אתיופיה לישראל זה מרן הרב עובדיה יוסף. החזיק אחריו הרב עמאר. אני מחזיק פה מכתב משנת תשס"ג לא לגבי העלייה האתיופית, אלא לגבי אותם בני הפלשמורה שדורשים מהם תהליך נוסף. הרב עמאר כותב: "בני הפלשמורה הנמצאים במחנות הם יהודים גמורים". התהליך שקוראים לו גיור לחומרה הוא כדי להסיר כל ספק. צריך להבין את דבריו של הרב. אני לא רוצה להגיע למצב שיבוא היום שהם יצטרכו ללכת למקומות שהם בניגוד לרצונם ובניגוד למה שהם חפצים בו.

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד המנכ"ל, עסקנו כאן במשך שעות ואתם עסקתם במשך ימים במקרה פתח תקווה. זה מקרה של כיבוי שריפה. השריפה הזאת משמשת כקטליזטור לדיון הרבה יותר עמוק. האפליה הקיימת מביישת, מבזה, היא מעשה נבלה למה שנעשה שם. זה קצה של הקרחון. הדבר הזה קיים בעוד הרבה מאוד מקומות, לא רק על הרקע של אתיופים או רוסים או כל עדה אחרת. האפליה קיימת גם על רקע סוציו-אקונומי. מוסדות ובמיוחד מוסדות דתיים הפכו להיות מוסדות סלקטיביים על מנת להתחמק מהאינטגרציה. כדי להתחמק מהאינטגרציה בצורה הכי אלגנטית התחילו לדרוש תשלומים מאוד גבוהים לבתי הספר, למרות שתשלומי ההורים אסורים. מטבע הדברים מנפים את כל אלה שידם לא משגת. מה שקורה כרגע זה שאנחנו מתפצלים יותר ויותר.

אני רוצה לברך אותך ואת המנכ"ל אשר באומץ לב תפסתם את השור בקרניו. צריך לטפל לא רק בבעיה של היהודים יוצאי אתיופיה, לא רק בבעיית היהודים יוצאי רוסיה. בבית ספרי 60% מהתלמידים הם אתיופיים. יש לנו גם כיתה של יוצאי רוסיה שחייבים ללמוד שם למרות שהם לא דתיים כדי לעבור תהליך של גיור. הדבר הזה יוצר גטאות. אם אנחנו רוצים חברה מאוחדת ולא מתפצלת כפי שאמרה חברת הכנסת, חייבים לטפל בזה לפעמים בצורה קשה, בידיים קשות וללא ויתורים.

אני רוצה להודות לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך שנלחמים נגד התופעה ביד קשה. מערכת החינוך חולה לא מהיום, היא חולה כבר עשרות שנים. העדות הכי טובה הייתה מנכ"לית משרד החינוך לשעבר שהגנה בחירוף נפש על מדיניות המכסות. מדיניות המכסות היא טעות חמורה. אי אפשר לחנך על ידי קביעת מכסות. אנחנו הגשנו עתירה לבטל את המכסות האלו משום שחשבנו שההתמודדות עם האתגר החינוכי הוא לא לפי קביעת מכסות. אסור לקבוע מכסות. ראינו מדינות אחרות שקבעו מכסות ליהודים. ארצות הברית למשל. אי אפשר להתמודד במערכת החינוך על ידי קביעת מכסות.

אתה בעד גטאות?

לא. בזמנך הייתה לך אפשרות להתמודד עם תופעות. היה סיפור בבית ספר באשדוד שהפרידו ועשו כיתה לאתיופים וכיתה ללא אתיופים. מערכת החינוך לא עשתה דבר. התשובה שלך למכתב שלי הייתה שריבוי יוצאי אתיופיה בבית ספר יוצר סטיגמות בבית ספר. מי שבא ואמר לכם שהוא לא מוכן להגן על מדיניות אפליה גזענית היה היועץ המשפטי לממשלה, שהוא היום שופט בבית המשפט העליון. אם תקבעו מכסות זה לא יעמוד במבחן בג"ץ. אל תקבעו מכסות.

אם אתם רוצים להתמודד עם בעיית החינוך, עם האתגר תתמודדו בדרך הנכונה. הבעיה מתחילה בכך שהורים מוציאים את ילדיהם כי הם באים ואומרים שהם לא רוצים שהילדים ילמדו בבתי ספר עם אתיופים. שם מתחילה הבעיה. במקום לבוא ולפזר את בתי הספר האלה תשקיעו במורים טובים, תשקיעו בהוראה טובה. ככל שהרמה באותו בית ספר תעלה גם אותם הורים שהוציאו את ילדיהם בטענה שהם לא רוצים שהילדים שלהם ילמדו עם אתיופים יחזרו לאותם בתי ספר. תתארו לעצמכם שכונה שלמה שמאוכלסת באנשי היי-טק יוצאי אתיופיה. גם אז נקבע מכסות? גם אז נגיד שאי אפשר ליצור כיתות אלא רק לאתיופים? הבעיה היא לא באתיופים, הבעיה היא ברמת ההוראה.

כבוד השר וכבוד המנכ"ל, אני קורא לכם לצאת בפעולה לעידוד סובלנות וערכי שוויון. זה חסר. אני מבקש שתכניסו במערכת השיעורים של בתי הספר את מורשת יהדות אתיופיה. היום זה לא נלמד. לא יכול להיות שלא ילמדו על קהילה שחרפה את נפשה להגיע לארץ. ככל שזה יהיה וככל שהמערכת תלמד כך גם הגאווה של הקהילה תעלה. לא יכול להימשך מצב כזה. לא יכול
להיות שאנחנו בני הקהילה נקבל את הזכות שלנו דרך בתי משפט ובג"ץ. אני רוצה שתצאו מרמה של דיבורים לרמה של עשייה. אני רוצה לראות שתענישו את בתי הספר הסוררים והמזלזלים. איפה נשמע כדבר הזה שבא בית ספר ואומר שהוא לא רוצה להגיע לשימוע? עם כל הכבוד לעיריית פתח-תקווה, אתם לא תכתיבו לנו, אנחנו נכתיב לכם. כבוד שר החינוך, יש לך תפקיד מאוד קשה כי יש לך מערכת חינוכית חולה שאתה צריך להבריא. אנחנו נעמוד לרשותך בכל מה שנוכל לעשות.

אנחנו לא פה כדי למצוא שולחן וכיסא. ברור שחייבים למצוא מקום לתלמידים האלה מחר, אבל את השולחן והכיסא אפשר היה למצוא גם בכיתות הקלט ב"נר עציון" ובעוד הרבה מאוד מקומות. הרעיון הוא שולחן וכיסא במקום שיקלוט את אותם תלמידים מאתיופיה בצורה הטובה ביותר.

אני רוצה לדבר על הפשרה שהייתה אתמול. אני מכבד מאוד את המאמצים שנעשו להגיע לפשרה, אבל אני לא מבין ממתי מתפשרים על שוויון. כשאנחנו מדברים על שוויון לא עושים מקח וממכר. כך אני תופס את הדברים.

כבוד ראש העיר יצחק אוחיון, איך 48 תלמידים שהיו ברשימות ירדו ל-30?

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לכל מי שברך ולכל מי שחיזק. בשנת 1999 הייתי פעם ראשונה מזכיר ממשלה. אחרי שהפסדנו בבחירות הייתי עסוק בלהביא עולים מקווארה באתיופיה. דאגתי ל-3 מטוסים בשבוע כי לא ידעתי מה יקרה אחרי זה. לא האמנתי, אדוני היושב-ראש, שמקץ 10 שנים זה יהיה היחס של המדינה לעולי אתיופיה.

אני מקבל את ההצעה של חברת הכנסת שמלוב לגבי שיעורים על קליטת עלייה. זה יהיה. אני מוכן לבחון את הנושא של מורשת יהדות אתיופיה ולראות איפה זה נכון מבחינה פדגוגית יחד עם הצוות המקצועי של המשרד.


קיבלנו את ההצעה שהוצעה על ידי העירייה. לא אנחנו שינינו אותה. אנחנו קיבלנו את ההצעה שהוצעה על ידי העירייה במקור. אנחנו מתכוונים להתמודד עם בעיות העומק שעלו בדיון הזה, לא רק עם הבעיה הזאת.

לגבי קליטה על ידי מוסדות חרדיים. אני לא שללתי קליטה על יד מוסדות חרדיים. אגב, יש מוסדות חרדיים שקולטים גם בפתח תקווה. בעיני רצוי שיקלטו תלמידים מוסדות שמחנכים לשירות צבאי ונותנים כלים להשתלבות בשוק התעסוקה הישראלי באופן אופטימאלי.

אני לא מוכן לוותר על העקרונות שהצגתי כאן. אני לא מוכן לוותר עליהם. יש כאן איזה שהוא מצב מאוד יוצא דופן. ראש העיר אומר לי וגם אחרים שמי שמפריע לשיבוץ, שמי שמפריע לסמכות העירייה לשבץ לפי חוק, שמי שמפריע לפתיחת שנת הלימודים זה משרד החינוך, למרות שלפי דעתי אם לא העמידה שלנו גם תלמיד אחד לא היו מתכוונים לקלוט. אם יש שיבוץ אנחנו נאפשר לפתוח את שנת הלימודים. אינני מאמין שהשיבוץ הנוכחי צודק. אינני מאמין שהעמדה שהוצגה אתמול בפני המנכ"ל בשימוע על כך שהם מתכוונים לראיין תלמידים השתנתה. אם היא הייתה משתנית היינו רואים נציגים של בתי הספר. זה נכון שהסמכויות הן של הרשות המקומית, אבל על הזכות שלנו לפעול לפי הסמכויות שיש לנו בחוק, כשאחת זה בנושא התקצוב והשנייה בנושא של הרישיון, אנחנו לא מוותרים. אנחנו נשב עם ראש העיר ועם גורמים נוספים אחרי הישיבה ונראה אם אנחנו יכולים להגיע למצב שעומד בכל הקריטריונים שלנו. אם לא יהיה מצב כזה אנחנו נראה איך לפעול. בכל מקרה יש לנו שעות ספורות.

אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על זימון הדיון. אני חושב שזה היה דיון חשוב. אני מקווה שנצליח בין היתר כתוצאה מהדיון להביא לשינויים שכל אזרח שעוקב אחרי מה שקרה פה מבין כמה הם נדרשים בחברה שלנו.

קיימנו היום אחד מהדיונים החשובים שעסקו בהווייתה של החברה היהודית, של החברה הישראלית כאן בישראל. הדיון נגע בעצבים החשופים ביותר שעוסקים במי אנחנו, בתעודת הזהות שלנו, בערכים שלנו ובדברים שנוגעים לנימי הנפש שלנו. אחד הדברים שראוי מאוד לומר אותם זה שקליטת העלייה במערכת החינוך היא מהתפקידים היותר חשובים והיותר עיקריים של מערכת החינוך. היא משקפת את המוסר ואת הערכים היהודיים ואת הייעוד העיקרי של מדינת ישראל. אבן יסוד קיומה של מדינת ישראל זה היותה מדינה מקבצת עלייה מכל העולם וקולטת אותם באהבה. קליטת התלמידים העולים בבית ספר היא זכות ערכית ומוסרית שאין נעלה ממנה.

הוועדה יכולה לקבוע בצורה חד משמעית שבידי השר הסמכויות המלאות , כולל השפעה בנושא אישור השיבוץ. שר החינוך בשנת 1999 הוציא צווים לראש עיריית חיפה לקלוט את האתיופים באתר הקרוואנים שהיה 100 מטר מהגבול המוניציפאלי. צריך לדעת שהוועדה נותנת גיבוי לשר לחייב רשויות מקומיות, בתי ספר, לרבות בתי ספר שאינם רשמיים, לקלוט ללא מיון תלמידים עולים. החוק הזה הוא לא חוק יבש, הוא חוק שמבטא ערכים ציוניים, ערכים ממלכתיים, ערכים מוסריים. מי שבסופו של דבר קובע את מגמת הלימוד שבא ילמדו ילדיו אלה ההורים. איש איננו יכול לקחת את הזכות הזאת מההורים. רובם רוצים ללמוד בחינוך הציוני דתי. מערכת הציונית דתית על כל בתי הספר שלה חייבת לקלוט אותם.

אני לא יכול להתעלם מהדיווח של ראש העיר. אדוני השר, אנחנו נותנים לך גיבוי מלא להבטיח שהשיבוץ השוויוני בקליטת התלמידים העולים בין בתי הספר הרשמיים ואינם רשמיים יהיה כפי שהעירייה הציגה כאן.

השיבוץ הזה שונה. הוא לא מקובל עלינו.

אין כרגע רשימות. תוך כדי הישיבה קיבלתי פקס מבית ספר נועם שהוא אחד מבתי הספר המדוברים. הם כותבים שבהתאם לבקשה הם מודיעים שהם מקבלים את ההצעה של ראש העיר לקבל את התלמידים כפוף לכך שמשרד החינוך לא ינסה לשלול את התקציבים. הודעת ראש העיר רשומה בפנינו. הסמכויות הן סמכויות של ראש העיר. סמכות שר החינוך לאשר או לא לאשר את הדבר. אנחנו רושמים בפנינו שגם ראש העיר אומר שהתלמידים כולם ייקלטו בבתי הספר עד מחר ללא מיון. השיבוץ יוצג למשרד החינוך.

פתח תקווה תמשיך לקלוט עלייה. יכולים להיות כמה מאות תלמידים בשנה. אם במשך החודשיים האחרונים נקלטו כ-120 תלמידים או כ-100 תלמידים, פירושו של דבר שבמשך שנה זה יכול להיות כמה מאות. צריך להבטיח שהשיבוץ בבתי הספר ימשיך להיות על פי הכללים שדיברנו עליהם. גם האפשרות של הסעה מחוץ לפתח תקווה לבתי ספר מבוססים צריכה להיות בהסכמה ובהבנה עם ההורים ובהידברות עם כל מי שצריך להידבר. אלה דברים שנעשים גם היום במערכת החינוך.

אנחנו רושמים בפנינו את הודעת שר החינוך שבשעות הקרובות יימשכו הדיונים עם ראש העיר ועם כל הגורמים. אנחנו קוראים לכולם להגיע למצב שכל תלמיד ילמד בבית הספר במגמת החינוך שהוא ביקש. כל זאת על בסיס של קליטה שוויונית וללא מיון. צריך להגיע להסדר מיידי כדי להביא לקליטת הילדים. אנחנו נותנים גיבוי לשר החינוך להוביל את הפתרון הזה ברוח הדברים שנאמרו כאן.

בתי הספר הפרטיים הם לא אויבי מדינת ישראל. אני מוחק את המילה "גזענים". הם לא גזענים. אני מציע לא להגיע לאוקטבות האלו. זה לא פותר שום דבר. יש שם אנשים טובים, יש שם מורים טובים. צריך לדבר ולהגיע להבנות על בסיס הדברים שדיברנו כאן. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50