ועדת החוקה חוק ומשפט

3.9.2009

72

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום חמישי, י"ד באלול התשס"ט (3 בספטמבר 2009), שעה 09:00

הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון מס'' 57), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר

אופיר פינס-פז - מ"מ היו"ר

עו"ד עמי ברקוביץ, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תמי אדרי, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

עו"ד אורלי עדס, סגנית מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

דני גבע, משרד ראש הממשלה

ואדים בוגוד, משרד ראש הממשלה

עו"ד עודד ברוק, ס"ב היועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

יפעת שקל, אמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עו"ד לילך אברוך, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

נעמה לרנר, מנהלת המח' הקהילתית, בזכות

עו"ד סיגל קוגוט

תמי ברנע

אסתר מימון

הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון מס' 57), התשס"ח-2008

בוקר טוב, הזמנו את כל הסיעות, אף אחד לא הגיע, בואו נעשה דבר נורא פשוט. מי לא קרא את הצעת החוק? יש מישהו שמתנגד למשהו בהצעת החוק? יופי, אם כך, אנחנו יכולים להצביע מבחינתכם. אבל לי יש כמה שאלות.

הבטחתי, אני לא יודעת אם יש פה נציגה או נציג של הנציבות לאנשים עם מוגבלות- - -

אני.

אתמול דיבר אתי שמואל חיימוביץ, יש לו הסתייגות מאחד הסעיפים שהצענו לתקן. הצענו לתקן בסעיף הזה שמדבר- - -

אולי כדאי שנדבר כשנגיע אל הסעיף.

הוא דיבר כללית.

עזבי. זה היה בשביל- - -

בשביל הבדיחה, זה בסדר.

גם לי יש כמה הערות. תמי אדרי, את רוצה להסביר לנו את הצעת החוק?

האמת שהיה אמור להיות פה אהוד שיל"ת ולהסביר, אבל הוא חלה.

אני סומך עלייך שאת מכירה את חוק הבחירות. אם לא, בתור מי שהיה סגן שלך, אני אעזור לך.

בעניין סעיף 17(ו). הסעיף קובע את מספר הסגנים ליושב-ראש ועדת הבחירות ואומר שהסגנים יהיו מארבע הסיעות הגדולות של הכנסת. הוא לא מביא בחשבון את ההרכב הקואליציוני שנוצר בכנסת. אני חושבת שאפילו כבר נוצר מצב שהנשיאות היתה כולה מהקואליציה ולא היה נציג לאופוזיציה, כי לא היתה סיעה רביעית בגודלה שהיא לא בקואליציה. עלתה הצעה מאחד מחברי הוועדה, אני לא זוכרת ממי, שיהיה כתוב בחוק שאחד מארבעה הסגנים חייב להיות מאחת הסיעות של האופוזיציה, אפילו אם היא לא הסיעה- - -

מה ההיגיון בזה? לפי המצב הקיים היום סגני יושב-ראש הם חברי כנסת מהאופוזיציה, יושב-ראש הוועדה המסדרת היה מהאופוזיציה.

היום, אבל כשמחוקקים חוק, לא מחוקקים אותו רק להיום.

השאלה נורא פשוטה. החוק קבע שיהיו ארבעה סגנים - אני לא מבין את ההיגיון, כי אם את רוצה לתת לאופוזיציה, תקבעי שמספר הסגנים יהיה כמספר הסיעות בכנסת. למה רק הסיעה הגדולה צריכה לקבל סגן ולמה הסיעה השלישית או הרביעית בגודלה לא צריכה לקבל סגן? אם את יוצרת מצב כזה, את אומרת שלא ארבע הסיעות הגדולות, יהיה להן נציג, אלא שלוש הסיעות הגדולות והאופוזיציה. יכול להיות שהאופוזיציה זו סיעה של שלושה חברי כנסת, אבל עדיין יהיה להם סגן.

זה מה שהוא התכוון.

שיפנו לוועדת הכנסת, יבקשו תוספת של נציג ויקבלו את הנציג שלהם.

כבר היום זה קיים.

מה קיים?

פונים לוועדת הכנסת ומבקשים להגדיל.

זה הפתרון.

דווקא הוסיפו לא נציג של האופוזיציה. במקרה הפעם זה לא משנה.

לוועדת הכנסת יש סמכות, אז היא תגדיל את המספר.

אני אישית לא עומדת על הדבר הזה.

תודה.

מתייתרת השאלה מה קורה כשמתחלפים באמצע.

זה גם נכון, וזו שאלה מצוינת. הרי קואליציה ואופוזיציה זה דבר מאוד גמיש. זה עוד יותר גמיש מאשר הכנסת ומאשר חברי הכנסת עצמם. יכול להיות שהיום אני בקואליציה, מחר אני באופוזיציה ולהיפך. זה הולך לפי גודל סיעות ולא לפי שיוך פוליטי.

עניין 22:00.

אין לי בעיה, אבל את גורמת לעצמך שבין 21:00 ל-22:00 יהיה לחץ אטומי לא תעמדי בו ותשבי עד 23:30.

זה יכול להיות, אבל אנחנו יושבים עד 02:00.

זמן הבטלה מפריע לך.

השאלה היא לא שזה מפריע לי, אלא שזה פשוט לא מכובד. נכנסים לכנסת אפילו ב-20:00, יושבים- - -

את טועה. נכנסים לכנסת ב-19:00, ב-20:00 נמצאים אצלך מסיבה אחת פשוטה, כי כולם יודעים שהטלוויזיה מגיעה ורוצים להיות בפריים טיים.

הפעם היתה מלחמה, זה לא עניין אף אחד.

אבל בדרך כלל אנחנו יודעים איך זה קורה. אותן מפלגות שבדקה ל-24:00 עוד לא גמרו את הרשימה, הן יגיעו לכאן יירשמו, יגידו שנמצאים בבניין, ויחזיקו אותך.

ב-22:00 אנחנו סוגרים.

הם יהיו פה בדקה ל-22:00, הם יגידו לך שהם בפנים, אבל עכשיו הם צריכים לגמור את הרשימה. הרי אנחנו יודעים שברגע שנכנסתי, אני כבר בפנים, אז זה לא עד 22:00.

24:00 מופיע בגלל העובדה שלפי חוק הפרשנות, יום זה עד חצות. ברשויות המקומיות יש שעות וכולם עומדים בשעות האלה, והשעה היא 22:00. אני חושבת שיושב-ראש הוועדה, וגם הסגנים, יכולים להגיד שהשעה 22:00 עברה, כולם בבניין, נא להגיש. לא צריך לחכות, כי אחרת נחכה שלושה ימים.

זה נכון, אבל אנחנו הרי יודעים היטב לאיזה מפלגות יש בעיה שבדקה ל-22:00 או בדקה ל-24:00 מתחילות להתדיין איך תיראה הרשימה.

הם יעשו את זה עד 22:00.

לא, הם לא יעשו את זה עד 22:00, כי מה שיקרה, שהם יגידו לך: רגע, רגע, אנחנו נכנסים, ואת לא תסגרי להם. אין שופט במדינת ישראל שיגיד להם: רבותי, אני לא אתן לכם להגיש רשימה.

זה נכון מה שאתה אומר, אבל בפרקטיקה קורה ב-24:00 אותו דבר, וזה תלוי, יש יושב-ראש או יושבת-ראש שהם יותר סבלניים - עכשיו אפשר להגיד יושבת-ראש - ויש כאלה שלא. היום ב-20:00 יש המון אנשים בגלל הטלוויזיה, ואחר כך יושבים ומחכים ומחכים.

יש כאלה שמגישים ב-07:30 בבוקר.

אלה החדשים, שאין להם אותיות.

ישנים עם אותיות.

באים לפני הזמן.

בודדים.

כשאת נותנת למישהו שהוא מועמד ברשימה להגיש את הרשימה, הוא מגיע מוקדם, כי הוא יודע שברגע שהוא הגיש את הרשימה, אי אפשר כבר להוציא אותו, אי אפשר לשנות, אחרת עוד מי יודע מה יקרה במשך היום.

נראה לנו שאפשר להגיד את זה גם ב-20:00, אבל ה-24:00 בא רק משום שכתוב "יום", ואנחנו מחכים עד 24:00. אנחנו חושבים שזה פשוט לא מכובד.

אין בעיה. האם יש למישהו התנגדות לסעיף הזה?

אפשר להגיד 22:00, ולא יקרה כלום.

בסדר. אחרי סעיף קטן (ט1) יבוא כך וכך.

בסעיף הזה יש עוד הצעה. אנחנו רוצים להעביר מה שכתוב בתקנות לחוק.

באיזה סעיף?

בסעיף 2. אלה דברים קיימים והם רשומים בתקנות, ואנחנו חושבים שהם צריכים להיות בחוק.

אין לי בעיה, זה בסדר גמור.

יש לנו רק הערה לנוסח. הרי יש בסעיף 62(א) איזה ליקויים את יכולה לשנות ואיזה לא. את לא צריכה את הסיפה כאן: "נמצא שינוי כאמור - לא תאושר רשימת המועמדים".

להכניס לסעיף 62?

את מכניסה את זה בסעיף 62.

יש לך תיקון לסעיף, ואת לא צריכה את זה כאן. זו רק הערה לנוסח. הרעיון מקובל.

תמי, האם היה אי פעם מצב שעשו שינוי? הרי היום אני עושה את זה על המחשב, את לא מקבלת ממני רשימה ידנית.

אני מקבלת ממך רשימה ידנית והיא הקובעת. הפעם עשינו ניסוי שהצליח, והוא הקל מאוד על בדיקת הרשימות, ביקשנו את הרשימה גם במחשב, וזה עזר לנו מאוד בבדיקות, אבל אמרנו שאם יש אי הבנה, מה שקובע זה כתב היד, וכן היה, ואני לא רוצה להגיד בעל-פה, אני אספר לך.

ניסו לשנות את המספרים?

אני זוכר שהיתה פעם אחת שמישהו בדרך מתל-אביב- - -

אני אספר לך, אבל לא פה, ולא לפרוטוקול.

לידיעה, ליקוי שאי אפשר לשנות זה כשהכתב לא חתום על-ידי מועמד, ואז אתם לא מקבלים את כל הרשימה?

יש כתב הסכמה. כתוב, למשל, שדוד רותם הוא מועמד, ואם כתב ההסכמה שלו לא חתום, הוא יכול להיות ברשימה, אבל הוא לא מועמד.

הוא לא מועמד, זה לא שאתם לא מקבלים את הרשימה.

מה היה קורה? בדיוק התיאור שקודם תואר, שלא מוכנים. היו נותנים את הטפסים, אבל כמעט כולם לא היו חתומים, ואחר כך אפשר היה לתקן אחרי יום, אחרי יומיים.

זה רק לגביו חל.

זה נשאר שאפשר לתקן.

אי אפשר לתקן.

כתב הסכמה שלא חתום, אי אפשר לתקן.

זה לפי הדין היום.

זה כבר מזמן תוקן, לא היום.


סעיף 61 זה הסעיף שמדבר על האותיות. אני לא זוכרת באיזו כנסת תוקן, שגם רשימת מועמדים של מפלגה שהתמודדה בבחירות לרשימות המקומיות, אם היא השתמשה באות ובכינוי לבחירות לרשויות המקומיות האחרונות שלפני הבחירות של הכנסת, תישמר לה זכות הזכאות לבחירות. זה יוצר מצב שכמעט אין אותיות, ובעיקר זה יוצר, ואת זה אנחנו לא מבקשים לתקן, מצב של בלבול, כי יכולים ברשויות המקומיות להשתמש בשם שונה משם המפלגה או הסיעה בכנסת, ואז יכולים להיות המון שמות, וזה מבלבל את הציבור. אנחנו רוצים להגיד בסעיף הזה שאפשר, אבל רק אם זה יהיה בשם המפלגה או הסיעה.

יש לי בעיה עם זה. מפלגת העבודה רצה לבחירות תחת הסיסמה "מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק". ישראל ביתנו רצה לבחירות בשם "ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן". זה לא שם המפלגה, לא פה ולא פה.

ברשות, אבל כן יש שם המפלגה.

פה כתוב "יימחק 'אף אם הם שונים משמה של המפלגה'", ואז אני לא יכול לכתוב.

אולי צריך משהו לתקן בניסוח, אבל הכוונה היא שלא יהיה בלבול.

הניסוח בכלל צריך לתקן, כי בצורה שהצעתם, אתם לא משיגים את המטרה שרציתם. המטרה נראית בסדר, כי נותנים לך עדיפות, ונותנים לך עדיפות כשהשתמשת בזה בכנסת, נותנים לך עדיפות לתפוס שמות של רשויות מקומיות.

זה לא עדיפות, זה חזקה.

אתם מדברים על שם או על אות?

גם על שם וגם על אות.

זה הכול, זה כינוי ואות.

כינוי יכול להיות שהוא שונה משם המפלגה. אין דבר כזה "אגודת ישראל למען השבת והיהדות". נכון, כך הם נקראים?

השבת והתורה.

אין מפלגה כזאת. אני בכלל לא בטוח שיש מפלגה שנקראת "יהדות התורה".

נכון, כמפלגה הן משנות.

אם כך, את אומרת להן עכשיו: לא תוכלו להשתמש בכינויים האלה.

לא. מה שבתיקון הזה מציעים, שאם השתמשת בזה ברשות המקומית ולא בכנסת, לא ישמרו לך עדיפות לקחת מהרשויות המקומיות. זה כל מה שאומרים פה.

אם אני השתמשתי ברשויות המקומיות או בחלק מהרשויות המקומיות בשם "יהדות התורה - הסיעה המאוחדת למען השלום", אבל שם המפלגה אגודת ישראל ודגל התורה. אין מפלגה שנקראת יהדות התורה לדעתי.

דגל התורה זה שתי מפלגות ביחד.

אבל זה לא שם מפלגה.

דגל התורה זה שם מפלגה.

לא, יהדות התורה. דגל התורה זה מפלגה, ואגודת ישראל זה מפלגה.

נניח.

הם משתמשים בכינוי שהוא לא שם המפלגה.

בסדר, אבל גם בכנסת הם משתמשים בכינוי שהוא לא שם המפלגה.

נגיד שבבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הם משתמשים בשם אחר.

למה לתת להם עדיפות? זאת השאלה.

לכינוי?

כן, לכינוי שהשתמשת בו ברשות המקומית. זה מה שמבקשים לתקן.

אנחנו מדברים רק על הרשות המקומית לא על הכנסת.

הם אומרים: אם השתמש באיזה כינוי בכנסת, גם אם זה לא שם המפלגה שלך, הרי כך אתה מוכר בציבור. נותנים לך עדיפות. אם בא מישהו חדש, לך יש עדיפות על הכינוי, תפסת את השם. אבל ברשות המקומית אם השתמשת באיזה שם, נגיד קראת לעצמך "שינוי", ויש מפלגת שינוי שרצה לכנסת שנים רבות- - -

לא יאשרו לי ברשות המקומית.

אם היא רצה באותו שם, יגידו בגלל הטעיה, יש שם גם סעיף של הטעיה. אתה תופס כל מיני שמות ברשויות המקומיות, גם שמות זניחים, ואחר כך אתה שומר לך את השמות האלה בשביל להשתמש בהן בכנסת. אם זה נכנס להטעיית הציבור, יש לי סעיף ממילא, אבל למה לתת לך אפשרות לתפוס שמות של רשויות מקומיות? זה מה שהן בעצם אומרות, שלא נותנים לך לתפוס את השם ברשות המקומית.

אין לי שום בעיה, בתנאי אחד. צריך פה להבהיר שמותר למפלגה להוסיף לשם המפלגה כינוי, ויש לה זכות על זה.

זה קיים.

זה כתוב. כתוב "מפלגה המיוצגת בכנסת- - - זכות עדיפות לה לסמן- - - בכינוי, באות או באותיות- - - שבהם היתה מסומנת- - - בבחירות לכנסת היוצאת- - - אף אם הם שונים משמה של המפלגה".

עכשיו הם רוצים למחוק את המלים "אף אם הם שונים".

על זה אמרנו שזו טעות. לא את זה צריך למחוק. צריך למחוק את הקטע שאומרים "או ברשויות המקומיות". הכוונה היא לא לתת לך לתפוס שם של הרשות המקומית.

בסדר. העיקר שיש לי שם של הכנסת.

איך את רוצה לתקן?

אני אשב עם נסחית החוק, אבל הכוונה היא לא מה שרציתם לתקן, כי מה שרציתם לתקן, זו רק הבהרה. זו הערה של עמי ברקוביץ. זו באמת רק הבהרה, וגם אם ימחקו את זה, כך יפרשו את זה.

האם לתקן ניסוח?

כן, נתקן ניסוח. הכוונה היא שהם לא יתפסו שם ברשות מקומית.

מאחר שאהוד שיל"ת לא פה- - -

נעביר גם לו.

היו בעיות? יש איזה בעיה פרקטית שעל הבסיס הזה מתעוררת ההצעה הספציפית הזאת? האם תפסו שמות?

איזו מפלגה תתפוס שם ברשות מקומית ואחר כך תבוא להתמודד עם זה בבחירות לכנסת? היא תשתמש במה שהיא השתמשה בכנסת הקודמת.

זה פוגע בה, במוניטין שלה אם היא עושה את זה.

האמת להגיד לכם, שאת ההצעות האלה עשינו אחרי הבחירות הקודמות, וזה לא עבר.

אחרי איזה בחירות?

ההצעה הזאת כבר הוגשה לכנסת הקודמת.

מי כתב את ההצעות האלה?

את הניסוח, אהוד שיל"ת ניסח.

מי העלה את הרעיון?

חברי ועדה, או מתוך הערות מבקר המדינה.

אני זוכר את ההרכב של הוועדה ההיא, אז אני לא בטוח שההערות שלה טובות.

זה לא כל כך טרי לי, כי כבר עברו עוד בחירות, אז אני לא יכולה להגיד מה בדיוק היה האירוע, אבל היה משהו, כי אחרת לא היו מתעוררים לזה.

נתקן פה את הנוסח.


עכשיו הזמנים, תמי אדרי, סעיף 62ג. אתם רוצים לקצר פה את הזמנים.

אנחנו רוצים להשאיר את מועד הגשת הרשימות כמו שהיה. בזמנו היה רווח זמן גדול בין קבלת הרשימה עד טענות הליקויים למשל, כי היה צריך 1,500 חתימות של תומכים, וכשהיה ראש ממשלה היה צריך 10,000 או- - -

50,000 חתימות, אבל זה היה נורא פשוט. אני זוכר. עמדו בתחנה המרכזית, ואחר כך, כשפרצו את האוטו, אפשר היה לחתום בשם.

אחר כך המשטרה היתה צריכה לחקור במז"פ את החתימות.

- - -כולל את בני בגין.

היא לא היתה צריכה לחתום. לא נכון. בני בגין הגיש את הרשימה מחדש עם עשרה תומכים.

אני יודעת, אני רק אומרת, שברשימה החתימות שלו לא היו בסדר.

אבל לא היה צריך את זה.

במקרה.

היה שופט חכם.

מה שקורה, שלוח הזמנים נותן מרווח גדול לבדיקות של הליקויים והתיקונים עד האישור, שרק אחריו אנחנו יכולים להדפיס את פתקי ההצבעה ולגמור לארוז את החומר. הזמן לערעור בית המשפט, כל הדברים האלה, מאוד מאוד מצומצם. חשבנו להקדים בחמישה ימים הכול ולהשאיר ללוגיסטיקה יותר זמן.

בואי נקבע שמגישים את הרשימות 90 יום לפני הבחירות.

אני חושבת שהמפלגות התרגלו להגיש את הרשימות 47 יום לפני הבחירות--

בטח, הם התרגלו להוציא את הנשמה למתנגדים. אנחנו יודעים.

--ואפילו זה טוב להם, כי אחר כך יש להם מספיק ימים להיכנס לפעילות התעמולתית של הבחירות באמת, ולא למריבות בתוכן. מאחר ואין החתימות האלה, אני לא רוצה לבטל או לקצר, כי מחר פתאום יכניסו חתימות, אני רוצה להשאיר את לוח הזמנים שקיים, אבל לצמצם ולתת ללוגיסטיקה של ועדת הבחירות מרווח זמן יותר גדול לפעול. אני חושבת שאתה כן יודע, כחבר ועדת הבחירות, באיזה לחץ היינו עם ההדפסות של הכמות האדירה של פתקי ההצבעה שאנחנו מדפיסים, לקבל את זה, ואנחנו עובדים עם כמה בתי דפוס.

כן, כן, ואחר כך זה לא מגיע לקלפיות. אני מכיר.

זה כן מגיע לקלפיות, אבל זה לחץ אדיר. המטרה היא קיצור של לוח הזמנים, אני לא חושבת שזה פוגע במישהו, לא שינינו זכות שקיימת למישהו לתקן, לשפר, או להגיש לבית משפט. אלה בעצם כל הסעיפים של לוח הזמנים.

מה זה "62א- - - לאחר פיסקה (2)"?

את סעיף 4 אתה מאשר? 4 זה רק הלוגיסטיקה.

כן, כן. זה בסדר.

תיקון סעיף 62 זה ההשלמה לסעיף שאמרנו שימצא את פתרונו כאן, שאסור לשנות, אסור להחליף שמות מועמדים. זאת ההשלמה לסעיף 2, שהם מציעים. סעיף 62(א) מדבר על הליקויים שאינם ניתנים לתיקון. אחד הדברים שאינם ניתנים לתיקון הוא החלפת מועמד- - -

אין סעיף 57(ט2).

זה מה שהם מוסיפים עכשיו - החלפת מועמד פלוני במועמד אחר, מחיקה או הוספה.

טוב.

מה תהיה המשמעות המדויקת שלא ניתן לתיקון, כמו ששאלת לגבי כתב הסכמה?

לא ניתן לתיקון, זה אומר שאם קורה דבר כזה, אתם לא מקבלים את הרשימה. נניח, יש לכם רשימת מועמדים עם חצים בכתב יד.

לא נקבל את הרשימה.

יש רשימה של 120 עם שני חצים. מה תעשי?

לא נקבל את זה. אומרים: תעשו מחדש, תביאו את זה נקי.

יביאו לכם את זה נקי. מתי? עד השעה 22:00 בלילה?

עד 22:00 בלילה. אחרת, לא מתקנים, לא מקבלים את הרשימה.

עד המועד האחרון, אל תבוא בדקה האחרונה.

הוא הביא בדקה האחרונה ויש שם סימן- - -

הוא לא יקבל.

אני צריך למחוק את החצים.

זה לא קרה. הם יודעים טוב מאוד, וזה לא קרה. אם הוא הגיש קודם, לא מוחקים. תשאל את ירדנה מלר, שהיא היתה מזכירת סיעת הליכוד, והיא היתה כותבת את הרשימה, כמה פעמים היא העתיקה בכתב היפה שלה, עד שלא היתה לה שום טעות.

אני יכול להגיד לך כמה פעמים אני העתקתי בכתב הלא יפה שלי.

הגענו לסעיף שהערתי עליו בהתחלה.

את עדיין בזמנים. את מקצרת את הזמנים.

הכול אנחנו משנים בחמישה ימים.

זה גם ייתן לבית המשפט יותר זמן לדון בעתירות.

לא, לא, גם קיצרו את פסק הדין בחמישה ימים. אל תדאגי.

עכשיו הסעיף של אנשים עם מוגבלות.

פה יש שני סעיפים, שני תיקונים. החוק אומר שבכל יישוב יהיו כך וכך מקומות נגישים, הוא גם קובע שטח גיאוגרפי רצוף של 10,000 תושבים. זה לא לגמרי בסדר, כי זה תלוי בתנאים בשטח, ולא כל כך בשטח הגיאוגרפי הרצוי. אם יש מבנה של בית ספר שהוא נגיש, יש בו לפעמים חמש או שש קלפיות. בהגדרה, כל הקלפיות האלה הן קלפיות נגישות. על-פי התקנות, בכל קלפי נגישה אנחנו מציבים מזכיר מיוחד, גם את כל הציוד, המעטפות, והפרגוד הנוסף - כל הציוד שמתאים, כי זו קלפי רגילה פלוס הפעילות של המוגבלים. לפי הניסיון, יש הרבה מקומות כאלה שיש מזכירים ויש קלפיות, אבל לא באים לשם אנשים, כי לא צריך. אנחנו רוצים שתהיה סמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות להחליט - אם אנחנו רואים בית ספר שיש בו כמו שאמרתי חמש כיתות, בהודעה לבוחר יהיה מסומן הסמל של הנכים, זאת אומרת, אנשים ידעו שזה קלפי עם נגישות - שהקלפי המוגדרת להצבעה לנכה תהיה אחת, בכיתה ג'1 למשל, ולא כל הקלפיות. מספר הקלפיות יקטן, במקום 1,200 יהיו 1,100. זו גם היתה הערה של מבקר המדינה, שזה בזבוז כסף, וסתם אנשים יושבים ולא עושים שום דבר. אם פתאום יהיה איזה לחץ, תמיד אפשר להעביר חומר, הרי יש חומר רזרבה. אנחנו חושבים שכדאי לתת את האפשרות הזאת, ויהיה שיקול דעת. אם זה מקום שיודעים שהוא קרוב למקום שיש בו הרבה מוגבלים, אולי לא נעשה את זה, אבל במקום רגיל, כן נעשה את זה.

מהותית, אנחנו מסכימים שתהיה במבנה אחד קלפי נגישה, שתוגדר כקלפי נגישה. ההגדרות פה, לטעמנו, לא נכונות, כאשר כתוב המונח "אתר". אתר זה מונח מאוד ערטילאי, מאוד מעורפל, לא ברור באיזה רדיוס. אולי אפשר לשנות את זה, צריך לשנות את זה.

במבנה?

יש בית ספר שיש לו שני מבנים?

בטח.

נכתוב, למשל, לעניין זה: מבנה או מקום שיש בו מבנים צמודים.

כן, כי יכול להיות בית ספר שיש בו שני מבנים.

צריכה להיות בהירות להגדרה הזאת.

ננסח את זה שזה מבנה, או מקום עם מבנים צמודים.

בדיוק, שהם צמודים ברדיוס מסוים.

אם יש בית ספר שיש בו חמש כיתות, שהן כולן נגישות, למה צריך לקבוע קלפי נגישה? תצביע באיזו שאתה רוצה, תצביע בקלפי שאתה צריך להצביע בה.

אנחנו מפרסמים לציבור הכללי, שידע - היום זה באתר האינטרנט - שבבית ספר זלמן הרן, המסורתי - לא משנה, אני סתם אומרת בתי ספר שאני מכירה בירושלים - יש קלפי נגישה לנכים, למוגבלים בניידות. תדע, ואם אתה רוצה להצביע, תבוא. בוחר, שיקבל הודעה לבוחר, ויראה את הסמל - דרך אגב, יש הרבה אנשים שמתלוננים למה יש הסמל הזה, אני חושבת שזה בסדר, כי אם אין סמל כזה, אתה לא תדע איפה יש קלפי נגישה - ידע שאם הוא שייך לקלפי הזאת, אין לו בעיה, הוא הולך לקלפי שלו. למרות שהוא מוגבל בניידות, הוא הולך לקלפי שלו. אנחנו לא רוצים להגיד חמש קלפיות באותו בית ספר, אלא, למשל, קלפי מספר 12 בירושלים היא קלפי נגישה.

הבנתי, כי אחרת, אם יש חמש קלפיות וכולן נגישות, תשימי את סמל הנכה, יגיע הנכה, והוא ילך לקלפי שבה אין תור, לא אכפת לו איפה להצביע.

אתם אמרתם שאתם רוצים להנגיש כמה שיותר קלפיות, גם בשביל אנשים מבוגרים וכל מיני, אבל בגלל הלוגיסטיקה של הקלפיות- - -

זה לא יעזור לכם, בגלל קטן (ד), כי מה שקורה, שמגיע נכה לאותו בניין, הוא רואה חמש קלפיות, הוא צריך להצביע בקלפי אחת--

יהיה סמל.

--הוא רואה שבקלפי אחת יש תור, אז הוא ילך לקלפי אחרת.

אין בעיה. הבעיה שיושב אדם סתם, ויש כל הציוד שהכנו לדבר הזה ולא נכנסים אנשים, ולעומת זאת יש מקומות אחרים שכן נכנסים.


הסעיף הבא הוא הסעיף שעליו דיבר אתי אתמול מר חיימוביץ. בעת חקיקת החוק היו ויכוחים שלמים, והיו נציגים של כל מיני ארגוני נכים, בשאלה איך ידעו שמישהו מוגבל. היתה התעקשות של כולם - קודם כול שאין תעודת נכה מוגדרת, סתם אני אומרת, למשל, תעודת עיוור - לא לשאול כדי לא להעליב וכל מיני סיבות אחרות, אפשר לקרוא את הפרוטוקול, לא מבקשים מבן אדם כלום, ואני חושבת שזה גם יפה. אלא- - -

אלא שאברי גלעד הופיע בטלוויזיה, ואמר לכולם: לכו להצביע בקלפיות של הנכים.

לא רק אברי גלעד.

הנה הגיע חבר הכנסת פינס.

מי יזם את הצעת החוק הזאת?

ועדת הבחירות המרכזית.

מתי יזמתם אותה?

היא כבר הוגשה לכנסת הקודמת לאור לקחים של הבחירות ההן?

זה אמור להיות יוזמה של הוועדה?

כן.

אופיר פינס, אנחנו בסעיף 7(2).


מה שקרה בפועל, זה התחיל עוד לפני הכתבה של גבי גזית בבחירות, שהבחירות האחרונות לא היו בתקופות חופשים באוניברסיטאות, ולמשל, סטודנטים בבאר-שבע, סטודנטים בחיפה או כל מיני אנשים אחרים, לא בא להם לנסוע, אפילו באמצעים שוועדת הבחירות נותנת להם--

כרטיס אוטובוס.

אנחנו עושים את הסידורים האלה.


--ובמקום באים לקלפי בחור צעיר או בחורה צעירה, יפה, בריאה ונראית בסדר גמור, היא אומרת, או הוא אומר, שהם מוגבלים בניידות. אסור לשאול שום דבר, והם מצביעים.


אנחנו רואים שמבחירות לבחירות מספר המעטפות הכפולות של המצביעים המוגבלים בניידות עולה. אנחנו יודעים את זה, כי יש מעטפות שונות לכל סוג. אני לא זוכרת כמה היו הפעם.

20,000, אני חושבת יותר.

הפעם הגענו ליותר מ-20,000 מצביעים כאלה. אנחנו חושבים שזה ניצול לרעה.

אין 20,000 מוגבלים? הבנתי, מוגבלים, שהם לא מצביעים בקלפי שלהם.

זה גדל פי 20.

פשוט יותר נוח להצביע שם. תמחקו "אדם המוגבל בניידות", וכל עם ישראל יוכל להצביע שם.

בבחירות לכנסת השבע-עשרה היתה כתבה של גבי גזית. הוא סיפר על הבחירות, והוא דיבר עם גברת שהיתה צריכה לנסוע לצפת או לקרית-שמונה, והוא ראיין גם אותי. קודם כול, הוא שאל למה החוק כך. אמרתי לו: החוק הוא חוק, וצריך לפעול לפי החוק. הוא הבין שאפשר גם להגיד "אני מוגבל בניידות", ולהצביע בכל קלפי. ואז הוא קרא בתקשורת לאנשים לעשות את זה.

באותו בוקר. והשופטת בייניש יצאה בקריאה חמורה מאוד נגדו.

כינסנו את הנשיאות וכן הלאה, אבל זה יצר אפקט דומינו, והרבה עשו את זה. אנחנו חושבים שצריך למנוע את זה.

למה צריך למנוע את זה? מה רע בזה?

קודם כול, המספר של המצביעים הולך וגדל, בי"ת, זאת רמאות.

תעשו יותר קלפיות.

אופיר, למה אדם המוגבל בניידות- - -

השאלה, מה ההגדרה של מוגבל בניידות. אם עכשיו אני צריך להצביע בצפת, יש לי הגבלת ניידות כתוצאה מהדבר הזה.

מה?

כשאני רק חושב שאני צריך לנסוע לצפת להצביע, נגרמת לי הגבלת ניידות, זמנית, אגב.

אגב, היא לא הגבלת ניידות זמנית, היא הגבלה אחרת זמנית. אתה מבין איפה הבעיה? הבעיה נורא פשוטה, אני רוצה לאפשר לאדם מוגבל בניידות להגיע לקלפי. אתה אדם בריא לחלוטין, אתה גר בצפת ואתה נמצא בירושלים- - -

אתה צריך לתקן את ההגדרה של החוק. החוק אומר: אדם שמפאת מצבו הגופני הוא מוגבל בניידות, ומסיבה זו אינו יכול להצביע.

יפה. יש כאן הגדרה. שאלתי אם יש הגדרה, יש הגדרה.

הסעיף הזה מדבר על דבר אחר, והוא אומר: אדוני, באותה עיר שבה היית צריך להצביע.

זאת הבעיה. הצמצום הזה רק לאותו יישוב הוא בעיה, משום שזו הכבדה על אנשים עם מוגבלות.

סליחה, אין עדיפות לאנשים עם מוגבלות, שהם יכולים להצביע איפה שבא להם. אני צריך לאפשר לאדם את הגישה הנוחה אל הקלפי. אילו כל הקלפיות היו נמצאות- - -

באופן תיאורטי.

אילו כל הקלפיות היו נמצאות על הכביש, דהיינו, שאדם יכול להגיע עם המכונית שלו, להתיישב בכסא הגלגלים ולנסוע אל הקלפי, והכול על אותו מישור, לא הייתי עושה קלפיות ניידות, לא צריך. העובדה שאדם מוגבל בניידות, עם כל הכבוד, לא מצדיק שהוא יוכל להצביע בצפת, כי באותו יום הוא נסע לחופש. איך הוא הגיע לצפת? הוא ירושלמי.

זה לאו דווקא בשל חופש, יש הרבה סיבות.

אולי הוא לומד, אולי הכתובת שלו לא מעודכנת.

אתה פורץ את העיקרון של הצמידות לקלפי.

חברים, למה יש הבדל בין אדם מוגבל בניידות לאדם רגיל לגבי המקום, ירושלים, תל-אביב או חיפה?

אני רוצה להגיד מה שאמר לי אתמול שמואל חיימוביץ. אמרתי לו שזה כמו ברשויות המקומיות. שם אין ברירה, כי רק באותו יישוב יש האותיות של העיר הזאת. הוא נתן לי דוגמה, ואני חושבת שהיא תתאים גם לך. אני גרה, למשל, במבוא בית"ר, וביישוב מבוא בית"ר אין קלפי נגישה, אבל בצור הדסה, שזה בדיוק ממול, יש קלפי נגישה. אם אני אומרת "אותו יישוב", אני מוכרחה להצביע במבוא בית"ר. אני חושבת שאם רוצים לתקן את זה, אפשר להגיד: באותו יישוב או מועצה אזורית, נגיד בכל מטה יהודה.

סליחה, על זה אני מוכן להילחם, שיהיה גם ביישוב קטן כמו שלך.

אני גם מוכנה להילחם, אבל זו המציאות.

סליחה, רבותי, אתם לא יכולים להכות אותי משני הכיוונים. אתם תדאגו שבכל יישוב תהיה קלפי נגישה.

אנחנו לא יכולים, וגם החוק מאפשר, שאם אין קלפי נגישה ביישוב, השופט יכול לפטור את זה.

אני לא רוצה שיפטור את זה.

איך אני אדאג? אין לוועדת הבחירות לא תקציב ולא סמכות לבנות.

איפה נמצאת הקלפי?

במזכירות, אבל יש מדרגות כדי להגיע לשם. גם אני חושבת שזה לא בסדר.

תשימו רמפה זמנית מעץ.

יש קלפי נגישה בצור הדסה, שזה בדיוק לחצות את הכביש.

זו לא בעיה, זה עניין של נוסח.

זאת לא היתה הכוונה של חיימוביץ.

תסבירו לי את הבעיה של חיימוביץ.

הבעיה שכיום חוק הבחירות מאפשר לאדם המוגבל בניידות להצביע בכל מקום בארץ. לא בכדי זה נקבע בחוק. הצמצום הזה הוא צמצום מאוד משמעותי. אני לא מדברת על אדם עם מוגבלות שהולך לנפוש במקום, ואז הוא ינצל את זה לכאורה לרעה, אני מדברת על מצוקה שקיימת, אין מה לעשות.

תסבירי לי את המצוקה הקיימת, כי אני לא מבין.

בנות שירות לאומי, סטודנטים.

סליחה, תסבירי לי את המצוקה, כי אני לא מבין את המצוקה.

כורח המציאות. היא מביאה דוגמה של בנות שירות, של סטודנטים- - -

רגע, רגע, בנות שירות מוגבלות בניידות או סטודנטים? מה ההבדל בין סטודנט שהוא מוגבל בניידות או לא מוגבל בניידות?

הרבה יותר קשה לאותו סטודנט מוגבל בניידות, אם הוא נמצא בחיפה, להגיע למקום מגוריו בתל-אביב, אין שירותי תחבורה ציבורית בין-עירונית נגישה, כי אין היום תקנות שמחייבות שירותי תחבורה ציבורית בין-עירונית נגישה, רכב מותאם זה כרוך בהוצאות כספיות מאוד גבוהות. איך בדיוק הוא יגיע ממקום למקום?

איך שהוא מגיע אליו הביתה.

זה מקשה. מה שייווצר כתוצאה מזה, שאנשים מוגבלי ניידות, שנמצאים במקום מרוחק, לא יבחרו.

אין הרבה יישובים שאין בהם בכלל קלפי נגישה, רק אם מדובר ביישוב קטן-קטן, כמו מבוא בית"ר, שיש בו 80 משפחות.

רבותי, אני לא מוכן לתת לכל העולם טרמפ על חשבון המוגבלים בניידות.

השאלה, אם זה כל העולם.

קודם כול, זה כל העולם. אני חושב על עצמי, אם הייתי בצפת, אני מודיע לך שלא הייתי נוסע בירושלים. יש קלפי, יאללה, תן להצביע.

מה הבעיה עם זה?

להגיד: אני מוגבל בניידות, אני מניחה שסוג אנשים מאוד-מאוד מצומצם.

אנחנו יודעים בפועל שזה קורה. מתקשרים אלינו סטודנטים שאומרים: יש בחינות, אנחנו לא רוצים להפסיד יום לימודים וכל מיני כאלה.

קודם כול, פרק הנגישות בחוק השוויון מתיימר לומר שהרוב המכריע לפחות של הקלפיות יהיו נגישות. ואם הדבר הזה היה נפתר, והתקנות היו מותקנות, והכול היה הולך כסדר, אולי לא היה צריך את הדבר הזה. באיזה אופן, התקנות לא מותקנות, ונוצרה סחבת גדולה. אגב, יש היום דיון בבג"ץ בעניין הזה, במקביל לכך שאנחנו יושבים כאן--

בגלל זה אין הרבה נציגי ארגונים היום.

--והרבה מהנציגים נמצאים שם. יש באיזה אופן ניצול של הדבר הזה. בינתיים מצמצמים ולא מרחיבים. צריך ליצור, במסגרת החוק, דווקא הרחבה.

סליחה. אם את חושבת שאני מנסה לעשות פה מחטף, כי הם לא נמצאים, אין לי בעיה. הם יכולים כולם לבוא.

זאת היתה הקדמה לדבר עצמו. בדיוק באותו אופן לגבי הנושא של ניידות - תחבורה ציבורית לא נגישה במדינת ישראל, אף-על-פי שהיא כבר צריכה להיות הרבה הרבה יותר נגישה גם היום. התחבורה הציבורית העירונית לא משהו, אבל התחבורה הציבורית הבין-עירונית בכלל לא נגישה.

בין-עירונית לא צריכה להיות נגישה, לפי החוק.

אנשים עם מוגבלות, בניגוד לאנשים ללא מוגבלות, שנמצאים בנופש בצפת, יש להם בעיה רצינית. אנשים ללא מוגבלות מחליטים בצורה ברורה, יש להם האפשרות לנסוע, והם מחליטים לא לנסוע - לאנשים עם מוגבלות אין אותה יכולת החלטה. אדם כזה באמת צריך להשיג רכב מיוחד, שייקח אותו מצפת בחזרה לירושלים כדי להצביע. יש גם אנשים שיש להם קושי גופני לעמוד בנסיעה ממושכת כזאת, ממרחק כזה למרחק אחר. אנחנו מכירים אנשים כאלה, והגיעו לארגון בזכות פניות ציבור בנושא הזה. זה לא משהו שלא היה. אנשים העדיפו לא להצביע, והסיבה לא היתה כמו אצל אנשים ללא מוגבלות, שהכול היה פתוח בפניהם והם יכלו להחליט באופן חופשי החלטה עצמאית משלהם שהם לא נוסעים; אצל אנשים עם מוגבלות, האילוץ גרם להם לא להגיע.

אני רוצה שתתני לי דוגמה--

אני יכולה להביא דוגמה.

--של מוגבל בניידות- - -

לא רק מוגבל בניידות, אלא אדם מונשם.

לא, סליחה, החוק מדבר על מוגבל בניידות.

כן, מוגבל בניידות, זאת אומרת, יושב בכסא גלגלים עם בעיות ריאה קשות.

איפה הוא גר?

האדם גר בירושלים, שבאמת היה באותו שבוע בצפון לצורך משפחתי כלשהו, והיה אמור לחזור לירושלים להצביע ולחזור בחזרה אחר כך לצפון. הוא לא יכול לעשות את המסע הזה.

איך הוא עשה את זה ביום הראשון של הנסיעה לצפון?

הוא עשה את זה ביום הראשון עם העצירות שהוא היה צריך לעשות בדרך, כפי שהוא עושה כשאין לו ברירה, הוא בפירוש יוותר על ההצבעה הזאת, ולא מכיוון שהוא מחליט שנוח לא יותר.

חד-משמעית. אם מישהו פה רוצה להוריד את אחוזי ההצבעה, שילך לסעיף הזה, אם זאת המוטיבציה של החקיקה.

לא. למה?

סליחה, זו עמדתי, זו דעתי. אני חושב שיש כאן מוטיבציה שאנשים לא יבואו להצביע.

נכון מאוד.

מתנחלים יבואו תמיד. אנשים אחרים לא יבואו.

האם אתה מדבר על המוגבלים או על הסטודנטים?

אני מדבר על עם ישראל.

תעשה חוק אמיתי, אבל לא כך.

בואו נעשה חוק אמיתי.

חברה, אני מוכן להסכים על זה, רק בואו נקבע דבר אחד, נקבע את ההגדרה של מוגבל בניידות.

מי יבדוק את זה? זה שיש אנשים שמנצלים את זה- - -

יש הגדרה.

מה ההגדרה?

האם אתה מוכן שוועדת הקלפי תסתכל על מישהו ותגיד: אתה בכלל לא נראה לי מוגבל בניידות?

האם אנחנו יכולים לקבוע שמוגבל בניידות זה מי שמחזיק תעודה של הביטוח הלאומי או של ארגון נכי צה"ל?

לא.

זה לא מסתדר.

אם הוא שבר את הרגל? הרי יכול להיות משהו זמני.

אני שואל קודם כול את ארגון בזכות.

אני לא חושבת שניתן לעשות דבר כזה. לא נראה לי שיש איזו אסמכתה של הביטוח הלאומי. יש תג נכה.

יש תעודת נכה.

תעודת נכים זה כולל הכול, אנחנו לא מדברים על הנישה הזאת, אנחנו מדברים רק על מוגבל בניידות. מוגבל בניידות לפי מיטב ידיעתי זה תג נכה, אבל נוסף על התג נכה יש עוד אנשים מוגבלים בניידות, אבל אין להם התג הזה. נראה לי שתהיה פה בעיה להיכנס לנישה הזאת. בלי קשר אנחנו חושבים שכל נושא הצגת התעודות, כפי שטענו בדברים אחרים, זה דבר שיש בו משום העברת ההוכחה על אותו מוגבל, הכבדה על אותו מוגבל ללכת טרם הבחירות, היידוע שלו שהוא צריך- - -

אתם אומרים דבר נורא פשוט: תשאירו את המצב הקיים, אף-על-פי שיש רמאים, וזה לא אכפת לכם.

הרמאות הזאת היא אומנם מטילה נטל, וחלילה וחס אני לא פוטרת מהנטל הזה, אבל זה נטל שהוא לא בר פתרון.

מה קרה ברמאות הזאת בסוף? אנשים הצביעו. מה קרה? איזה אסון קרה?

השופטת בייניש כעסה.

השופטת בייניש כעסה, שמחת זקנתי.

שיירשם בפרוטוקול, בבקשה.

רשום. מה זה הדבר הזה?

אני לא מבין, השופטת בייניש חשבה--

חשבה.

--שכאשר שדרן רדיו קורא לאנשים לרמות- - -

זה גם אני נגד.

זה מה שיקרה.

הדבר הכי טוב אם אשפר היה לאפשר לאנשים להצביע באופן אמיתי. אני היום סטודנט בבאר-שבע, אני מצביע בצפת, יש לי לימודים, יש לי מחר בחינה - אדוני, לך תצביע פה בבאר-שבע, ביושר.

הוא יכול להראות תעודת סטודנט לפחות.

אדרבה, בואו נעשה סעיף כזה.

הוא רוצה לפתוח את הארץ לאזורי.

אני רוצה שאנשים יצביעו, לא להקשות על אנשים להצביע. לעזור לאנשים להצביע.

זה כבר ויכוח אחר.

אתה לא מתכוון בכל הארץ, אתה מתכוון בעיקר ביישובים המיוחדים שמביאים את ההצבעה עם ארגזים...

בכל הארץ. הפרובוקציות שלך מצחיקות אותי, ואני מודה לך שאתה מצחיק אותי ביום חמישי זה.

לפחות שתיהנה.

כן, אני באמת מודה לך.


אני בעד סעיף כזה. אדרבה, בואו נעשה סעיף כזה, ואז אף אחד לא יבוא ולא יתחזה למוגבל בניידות. גם אני לא אוהב את התופעה של אנשים שמתחזים, זה גם פוגע באנשים המוגבלים בניידות, אבל הצמצום ימנע ממוגבלים אמיתיים להצביע, חד-משמעית. אין בכלל ויכוח על זה.

הוא מונע בפועל, ואנחנו מכירים את המקרים.

מה אתם רוצים לעשות? אני שומע את הארגונים. אז החבר'ה שלך יעבדו קצת יותר קשה, גברתי. מה הסיפור הזה? הרי גם כך התקציב שלהם בלתי מוגבל, בלתי מוגבל, וגם כך מי שעובד אצלם ביום הבחירות נהיה מיליונר לאותו יום, מספיק, גם כך כל עובדי המדינה חוגגים על העבודות האלה לאותו יום.

מעודי לא עשיתי את זה.

יש צדיקים. תמיד יש צדיק אחד...

באתי הנה כדי לייצג את עמדת המשטרה בסוגיה של המשטרה, ומאידך אני מגיבה כאזרחית כרגע ואומרת שזאת בדיוק הגישה, כי אני אזרחית הגונה, ובפעמים שהייתי סטודנטית בבאר-שבע והייתי צריכה לנסוע, פשוט לא נסעתי, ובפעמים שהייתי רשומה בהר חברון והייתי אמא צעירה במקום אחר עם שני תינוקות, לא מוגבלת, עם רכב, מה שאתה רוצה, אמרתי: יש סדר עדיפויות בחיים, וסדר העדיפות בחיים שלי הכתיב לי לא לנסוע.

מכיוון שאת אמרת את זה בתור אזרחית, אז יש לי לומר לך רק שאת לא אזרחית טובה.

יכול להיות, אבל בסוף אתה רוצה- - -

בסוף אני רוצה שאזרחים יהיו אזרחים טובים.

אני חושבת שאני אזרחית מצוינת.

אדם שאומר שהוא לא הולך להצביע? זו החובה הבסיסית של אזרח במדינה.

מה לעשות, היא אומרת לך ביושר- - -

זה נכון, אבל כשיש שני תינוקות, אחד עם חום ויש לך מיליון דברים לעשות, את שואלת את עצמך, מה ברגע נתון יותר חשוב.

גם בלי לנסוע לא היית הולכת להצביע.

לא נכון. אם זו היתה פרוצדורה של רבע שעה, שהייתי יכולה לרדת לקלפי הסמוכה? אל תקשו ואחר כך תגידו שהאזרח לא טוב. זאת לא חוכמה.

בואו נפתח הצבעה בחוץ-לארץ.

ידעתי. אני מוכן, אחרי שנפתור את כל הבעיות בארץ ונייצר אפשרות להצביע מכל מקום בארץ, אני מוכן לדבר אתך על חוץ-לארץ.

תלכו לשיטה הנורבגית, הכי טוב. שם מצביעים- - -

השיטה הנורבגית, זה סלומינסקי...

מה עם סלומינסקי באמת?

הוא נסע לנורבגיה, והוחלט שכל זמן שוועדת החוקה לא תיסע לבדוק בנורבגיה, אנחנו לא מקדמים את החוק...

נגיד שהבחירות בעוד חודש, השיטה שם, שאם אתה יודע שבעוד חודש לא תהיה במקום שלך, לא משנה אם נסעת, אתה בחופש, לא יודעת מה, אתה יכול להצביע קודם בבתי דואר. זה לא דואר שאתה שולח. אתה הולך לבית דואר, ובכל בית דואר יש פנקס בוחרים, ואתה אומר: אני בבחירות אהיה במקום אחר, אני רוצה להצביע עכשיו. בודקים שיש לך זכות בחירה, אחרי שמצאו שיש לך זכות בחירה, לא חשוב איפה, נותנים לך מעטפה- - -

שם זה נורבגים, בחייך, פה זה יהודים, זו בעיה.

בית הדואר צריך לשלוח את המעטפה, יש מספיק זמן, שתגיע לקלפי בזמן ספירת הקולות.

הרי אין לנו בחירות בשבוע הבא. אנחנו נדחה את הדיון, אני אגיד לך למה, אני מבקש שרענן כהן יבוא לדון בהצעות של אופיר פינס.

רענן כהן, למה?

כי רענן כהן, בכל פעם שהיינו יושבים בוועדת הבחירות, היה אומר: זייפו את הבחירות, גנבו לנו את השלטון, רימיתם פה, רימיתם שם. יש דרך אחת, שכולם יצביעו בשעה אחת בבחירות ממוחשבות, לא דקה קודם, לא דקה אחר כך.

כל המחשבים יקרסו.

הוא טוען שלא יקרוס שום דבר.

הוא הפסיק לדבר על זה ברגע שהיו הבחירות הממוחשבות במפלגת העבודה. ובאותו לילה אמרו שהערבים זייפו.

אצלו כל יום זייפו את הבחירות. גם כשניצחתם, הבחירות היו מזויפות, כי הייתם צריכים לקבל עוד שמונה מנדטים, וכל האחרים - פחות שמונה מנדטים.

יכול להיות שהוא לא מכיר שום דבר אחר.

הוא הפסיק עם זה.

האם פסקה (ג2) נראית לך או לא נראית לך?

מה זה פסקה (ג2)?

"היו באתר אחד מספר מקומות קלפי שכל אחד מהם יש בו- - -".

זה סעיף 7(2).

זה סעיף 7(1).

"אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא: (ג2)". זה תיקון סעיף 68א, העניין של הקלפי האחת. האם זה מקובל?

אם ההגדרות תצומצמנה למבנה, אכן כן.

מבנה א מקום שיש מבנים צמודים.

אני אסביר בשתי מלים. יש בית ספר שהוא נגיש, ויש שם חמש קלפיות, כל חמש הקלפיות נגישות. בכל קלפי נגישה אנחנו מציבים מזכיר מיוחד, ציוד מיוחד. אנחנו רוצים שתהיה סמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות להגיד שבין החמש רק בקלפי מס' 2, כיתה ג'1 שם יצביעו המוגבלים בניידות.

למה? למה הם לא יכולים להצביע בכל קלפי?

אנחנו סתם מציבים אנשים, ולא באים אנשים להצביע, כי אין כל כך הרבה. אם במקרה פתאום תהיה התנפלות גדולה, תמיד אפשר לצלצל ולהביא חומר.

זה נשמע לי סביר.

זה התקבל. מה עם השני?

השני לא התקבל.

אני יכול להצביע על זה, אבל מכיוון שזה אחד נגד אחד, זה ייפול.

לא שכנעתי אותך?

לא שכנעת אותי, כי אני מוגבל בניידות ואני יודע איך מרמים.

תיקון סעיף 70.

החוק אומר שאפשר לצרף קלפיות אם יש עד 100 בוחרים. יש קלפיות שאנחנו מצרפים לקלפי אחרת אם, למשל, אלה אנשים בעיר מסוימת, ואין להם כתובת. יש מספר קטן של אנשים כאלה, ואז אנחנו מצרפים אותם לקלפי אחרת.

מה זה אומר?

יש פיצולים וצירופים.

למה את לא קוראת קודם את הסעיף, ואחרי זה דנים בו? "נוכחו יושב ראש הועדה וסגניו כי בישוב פלוני- - -".


זו בעיה. הייתי אצלך הרי עם הדברים האלה בפעם שעברה. השאלה, למה אתה קורא יישוב. יש יישובים רגילים, אנחנו יודעים, תל-אביב, ראשון לציון, חיפה.

אתה מדבר על הבדואים?

בוודאי.

זו לא הכוונה.

יש יישובים שבין ההתחלה לסוף מוגדרים כיישוב אחד, יש ביניהם 50 ק"מ, וזה אותו יישוב.

איפה זה?

בארץ.

איך יכול להיות דבר כזה? אדוני היה שר הפנים, אדוני קבע את גבולות השיפוט של היישוב, מה שמחוץ לגבולות היישוב הוא בכלל לא יישוב.

הם רוצים להצביע, הם בני אדם.

מה? מה?

אזרחים.

הוא מדבר על משהו אחר.

זה מה שאתם עושים.

לא. יש יישוב שקוראים לו כסייפה, סתם אני אומרת- - -

לא, זו דוגמה אמיתית.

אני לא זוכרת את שם היישוב.

כסייפה. כסייפה, זה היה.

יש יישוב שקוראים לו "כסייפה", ורשומים בפנקס 100 או 200 אנשים. יש אנשים אחרים שהם שבט כסייפה, שהם לא עברו ליישוב, והם באים- - -

הם רשומים ביישוב.

הם רשומים ביישוב, אבל הם נשארו לגור באוהל. זה משהו אחר. הם רוצים שנעביר את הקלפי שהיא בבית ספר X ביישוב לשבט.

אחרת הם עושים 60 ק"מ, 70 ק"מ לכל צד.

הוא צודק, אופיר פינס, כי מה שקורה שמעבירים את הקלפי לאוהל, בדרך כלל צריך להעביר גם את משמר הגבול, כדי שמישהו ישמור על הקלפי הזאת...

הם בכוונה לא משנים את הכתובת, זו הבעיה.

נו, אז מה אם בכוונה הם לא משנים את הכתובת? את מענישה אותם?

אני לא מענישה אותם- - -

את יכולה להגיד לי מה היו התוצאות בקלפי הזאת?

אפס, אף אחד לא בא להצביע, לשמחתך הרבה. ניצחתם, בקלפי הזאת ניצחתם.

אם הייתי מעביר אותה לשבט, מה היה קורה בקלפי?

100% הצבעה.

של מי?

של אנשים. יש בעיה עם זה?

יש בעיה עם זה, כי שם 100% מיוצגים על ידי שניים.

תפסיק.

עזוב תפסיק. אנחנו לא יודעים?

לא דיברנו על בני ברק עכשיו, דיברנו על כסייפה.

היו כבר גם בג"צים על הנושא הזה.

בבני ברק אתה טועה, בבני ברק זה המתים באים להצביע, זה לא 100%, אבל בכסייפה שניים באים, וזה מספיק...

לא זאת הכוונה.

איך מתקנים את מה שאמרתי עכשיו? מה את עושה לי ככה. ישבתי אתכם, אמרתם לי: אתה צודק, אתה צודק, אתה צודק, זה החוק. תקנו את החוק. איפה ההוא ממשרד הפנים?

אהוד שיל"ת?

איפה הוא?

הוא היה אמור להיות פה, אבל הוא חלה?

איך אפשר לקיים דיון בלי אהוד שיל"ת?

אי אפשר?

מה זה?

איפה איילת פישמן?

איילת פישמן הוזמנה ולא באה.

אי אפשר לקיים את הדיון הזה, אני מצטער. בלי אהוד שיל"ת ובלי איילת פישמן, זה אבסורד.

אהוד שיל"ת הוא כבר לא במשרד הפנים, הוא שלנו.

הוא יועץ ועדת הבחירות.

אבל הוא מוסד. ואיילת פישמן?

איילת פישמן, מראש הודיעה שהיא לא באה.

מה זה "מראש הודיעה שהיא לא באה"? מישהו בדק למה איילת פישמן לא הגיעה?

אינני יכול- - -

מעולם לא השתתפתי בדיון שעוסק בבחירות בלי איילת פישמן ובלי אהוד שיל"ת, מאז שאני זוכר את עצמי בחיים הפוליטיים, או בלי שניהם מעולם עוד לא השתתפתי.

אם אהוד שיל"ת היה, גם לי היה יותר נוח כי הוא משפטן לעומתי, ואנחנו לא משפטנים.

גם איילת פישמן משפטנית.

איילת צריכה להיות כנציגת משרד הפנים.

אני מנצל את העובדה שבמשך 30 שנה הייתי חבר בוועדת הבחירות המרכזית ואני גם משפטן, ואני מאוד שמח על כך שסגנית המנכ"לית היא גם משפטנית- - -

אפילו הייתי סגן.

גם אני הייתי סגן.

מתי היית סגן?

אצל השופט חלימה.

איך היית סגן? ייצגת את האיחוד הלאומי.

לא, זה היה המפד"ל.

הוא היה מטעם המפד"ל.

איך המפד"ל קיבלה סגן.

כי היתה 12 מנדטים. בוא נאמר כך: היא היתה יותר ממה שאתם תהיו. אתם מתקדמים בקצב הנכון...

לא, אנחנו מתקדמים יחד עם המפד"ל, לאותם מקומות...


מה אתה אומר על זה? זה נראה לי לא סביר.

אנחנו בסך הכול רוצים לומר, שאם יש מעט קלפיות, מעט בוחרים- - -

אופיר פינס, אני מסכים עם מה שאתה אומר, בתנאי אחד. אתה רוצה להציע עוד תיקונים לחוק הבחירות. חברי כנסת צריכים להיות מוכנים לדיון, והיית צריך להגיש את זה קודם ולומר: רבותי, במסגרת הזאת כבר תקנו א', ב', ג', ד', אבל אתה לא יודע מה אתה רוצה לתקן.

איך אומר אהוד ברק?

אני לא נוזף בך.

איך אומר אהוד ברק? תפסיק להטיף לי מוסר.

אני לא מטיף לך מוסר, אבל אתה מבין מה אתה עושה? אתה בא עכשיו, כולם התכוננו למה שיהיה- - -

אני רוצה להציע הצעה קונסטרוקטיבית. אני מציע שתמשיך את הדיון.

נכון, ולא נצביע היום.

בדיוק. תעבירו לאהוד שיל"ת ולאיילת פישמן להערות. יכול להיות שהם בחופשה, זה מותר.

אופיר פינס, אני אעשה דבר נורא פשוט, אני אנהל את הדיון, אני לא אצביע היום, נקבע דיון נוסף. אני מבקש, מכיוון שאני באמת רואה שיש לך דברים שאתה רוצה לתקן--

אין לי הרבה, אין לי הרבה.

לא צריך הרבה.


--תעשה טובה ותגיש את זה. שבוע-שבועיים לפני הדיון תשלח לתמי אדרי, תשלח אלינו, כדי שאפשר יהיה לדון בזה אחרי שלמדנו את הנושא.

הוא יכול להגיש הצעה שלו.

לא, אני אצרף את זה לכאן. מה, הוא צריך עוד לעבוד? הוא מגיש מספיק הצעות חוק בעניינים רציניים...

מעל ומעבר.

רבותי, אנחנו ממשיכים.

מה עושים עם הסעיף הזה?

משאירים אותו פתוח.

בינתיים נשאיר אותו בנוסח הקיים.

יש הערות לגביו.

אלה הערות נוסח, איפה זה ימוקם.

הערות נוסח, אחר כך נראה, אבל יש עוד הערות מהותיות של אופיר פינס. אנחנו עוברים לסעיף 9.

סעיף 9 הוא העיון במסמכים. זה גם כן היה אחרי הבחירות, לא האחרונות, אלא הקודמות. היו המון רשימות, כולל הסיעה שלכם- - -

רוע לב יש בסעיף הזה. אני מוכרח לומר לכם, מכיוון שהייתי בצד השני. הודיעו לי שאני חבר כנסת, וביום חמישי בצהרים הודיעו לי שחסרים לי 106 קולות.

אף אחד לא הודיע לך. מי הודיע לך? לא היו תוצאות רשמיות.

ביום חמישי בצהרים הודיעו לי שחסרים לי 106 קולות ואמרו לי שמישהו אחר נכנס במקומי. אם אופיר פינס היה באותו יום יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, תאמיני לי שהוא היה משיג לי את ה-106 קולות האלה.

אנחנו לא אומרים שלא יעשו את זה.

אבל את רוצה שאני אלך לבית משפט. אני מודיע לך שישבתי וספרתי קולות.

אנחנו רוצים שזה יהיה כמו ברשויות המקומיות.

לא, אני לא רוצה ללכת. אני רוצה לבדוק את המסמכים, אני לא רוצה ללכת לבית משפט כדי לספור פתקאות, אני לא יודע איזו קלפי אני רוצה. הרי אני יודע מה היה שם.

אני לא מבין את העניין של בית משפט.

ישבתי וספרתי פתקאות.

אתה לא יודע איזה בלגן התפתח. הם מבקשים לראות את הפתקים, וזה לא נותן כלום.

זה נותן לראות אם ספרו נכון.

הוועדה היא ברשות שופט בית משפט עליון. ברמה המחוזית, בכל ועדה יש שופט בית משפט מחוזי.

לא מחוזי, יכול להיות סתם שופט או שופט בדימוס.

שופט בדימוס של בית משפט.

יושבים שם אנשים ממערכת המשפט. צריך אישור שלהם. הוא לא צריך את בית משפט, הוא צריך לקבל אישור- - -

היום לא צריך אישור של שום דבר.

למה צריך אישור?

אני חושב שצריך.

זו הזכות הבסיסית.

אני חושב שהשופט צריך לדעת שאתה מחטט בפתקים, זה הכול.

אין לי בעיה, אני רוצה להגיד לך דבר אחד, רק שתדע, אתה לא מחטט בפתקים.

אני לא יודע מה אתה עושה.

אתה מבקש לראות קלפי מסוימת, אתה רוצה לספור בה את הקולות. אדוני, יושב איש משמר הכנסת, אסור לך להחזיק עט, אסור לך לשים ידיים על השולחן.

איפה זה כתוב?

כך נוהגים.

אופיר פינס, שתדע, מעיינים בחומר שהוא כתב יד והוא המקור, זאת אומרת, כל אחד יכול בלי שתשים לב לכתוב- - -

תמי אדרי, תמי אדרי, זה לא יכול בכלל להיות, הוא לא נותן לך לגעת בחומר, יושב מישהו ממשמר הכנסת ושואל אותך מה אתה רוצה לספור, והוא סופר, ואתה אפילו לא יכול לרשום. אסור לך להיכנס שם עם עט, כדי לא לעשות שינויים.

כמה אנשים היו שם? אתה היית?

בטח.

ראית איזה בלגן היה שם?

בכלל לא היה שם בלגן.

השתדלנו שזה יהיה מסודר.

הבלגן היחיד שהיה, זה היה בשולחן של הליכוד, שספר הפוך ממני, אבל חוץ מזה לא היה בלגן.

דודו רותם, נוכח העובדה שמדובר בנוהג, והכול רותח. איך אמרת? היו חסרים לך 100 קולות. אני זוכר את שכיב שאנן, הצמדנו לו פרמדיק כל המערכת הזאת. אני חושב שלא צריך את בית המשפט, זו ועדה מעין שיפוטית. השופט צריך לאשר, זה הכול. אני מניח שאם הוא יאשר, הוא גם יוודא שהעניין באמת מתנהל, שלא יהיה חס וחלילה חשד לזיופים.

זה התנהל בסדר, אבל היה בלגן לא נורמלי.

מה אכפת לך שיהיה אישור שופט?

מתי הוא ייתן את האישור?

הוא ייתן אישור לכל אחד.

כל מי שאומר שהוא רוצה לראות, אנחנו נותנים לו.

זה הסדר שקיים היום.

יש עכשיו עילות חדשות?

יש עילות מצומצמות.

העילות קיימות בחוק.

זה מה שמוצע פה, שיהיו עילות.

מה כתוב בעילות?

תהיה זכאי לערער רק אם אתה מעוניין בהגשת ערעור על תוצאות הבחירות.

כשאתה שוקל להגיש ערעור.

בפתקים עצמם זה לא רק זה, אלא רק אם היה משנה את חלוקת המנדטים- - -

לא, יש גם משהו שיש לי ראיות.

כשהשופט חושב שגם אם זה התנהל שלא כשורה, זה היה משנה את חלוקת המנדטים.

לא, לא, לא- - -

זה מה שכתוב פה.

לא מקובל עלי.

העילה היא, שיש לי ראיות למשהו אחר. אין לי ראיות, אני רק אומר: רבותי, אני רוצה לבדוק.

הוא יכול לבדוק.

הוא סתם מחפש.

אני מחפש, בוודאי. כמה קלפיות היו במדינת ישראל?

9,000.

הייתי צריך ב-1% כל אחד ואחד מהם.

אי אפשר להוסיף אחד ואחד ואחד.

למה לא?

לא כך החוק.

היו כמה קלפיות שמצאתי אחד ואחד.

דודו רותם, אני מציע אישור שופט, יושב-ראש הוועדה. בי"ת, רק לבא כוח הסיעה, אבל לא מוגבל, זאת אומרת, בלי עילות.

מה השופט יאשר?

מה "בא כוח הסיעה"? הוא ישב לבד ויספור את הקולות?

לא, הוא יכול לבקש את הבקשה והוא אחראי מול השופט. ואז אני מציע להוריד את רוב העילות.

מה משמעות האישור של השופט? מה הוא יאשר.

הוא מרשה לך לעיין.

לפי מה הוא יחליט?

לפי שיקול דעתו.

סתם באופן שרירותי?

הוא יאשר למשה, בא כוח סיעת העבודה, לבדוק. הפנייה צריכה להיות בכתב, הוא צריך להגיד לו מה הוא רוצה לבדוק. הוא צריך לפנות לשופט בכתב ולהגיד לו: אני רוצה לבדוק את הקלפיות בעפולה, ולמה, וזה הכול.

אין לי למה. אני רוצה לספור, כי אני חושב שחסרים לי קולות.

אפשרנו לכולם. רצית לראות, אנחנו חושבים שהכול בסדר, תבוא תראה.

מה הבעיה?

תמי אדרי, אני הייתי שם, אני מודיע לך שאין שם שום בלגן. אתה רוצה אישור של שופט, זה בסדר.

כמעט הכניסו מכות. אתה לא זוכר מה היה? אולי לא היית שם. אני הייתי צריכה להוציא את חיים אברהם בכוח מהחדר. זו היתה טעות של מפלגת העבודה שהביאו אותו להיות משגיח.

הדברים האלה לא צריכים להיעשות בלא ידיעת יושב-ראש הוועדה.

זה בסדר, בידיעת יושב-ראש הוועדה, באישור שלו, עם תצהירים ונימוקים.

תהיה פנייה בכתב של בא כוח הסיעה.

בא כוח הסיעה הוא ממלא מקום.

תכלס, זה יהיה מאוד דומה למה שקורה היום.

אני אנסח את זה. זו בעצם בקשה מנומקת של בא כוח הסיעה.

כתוב פה ש"זכאי לקבל, תמורת תשלום, צילומים מאותם מסמכים". מי יקבע את גובה התשלום ומי יצלם?

תשלום זה כנגד עלות. קבעתם עלות?

אין להם עלות, יש להם מכונת צילום.

מה זה מכונת צילום? איך משלמים?

אי אפשר לדעת מה העלות של מכונת צילום?

איך זה הולך שם? יש שם מכונת צילום, עומד עובד שלך ומצלם. גם העובד עולה לך כסף. את רוצה רק את עלות הצילום, אין בעיה.

מישהו יעשה תחשיב של עלות הצילום. עם העובד, בלי העובד, יעשו תחשיב.

אפשר גם להוסיף מכונות.

אופיר פינס, תמשיך לנהל את הישיבה בבקשה.

באיזה סעיף אנחנו עכשיו?

אנחנו בהצבעת שוטרים ואני הביטחון הכללי, סעיף 10.

בבקשה. מי רוצה לנמק את זה?

לפי סעיף 95, אני חושבת שאתה מכיר, יש הסיפור של השוטרים. לגבי שוטרים יש הסדר מיוחד שאנחנו מקבלים, נדמה לי, 45 יום לפני הבחירות רשימה של השוטרים. לפי החוק של שוטרים שאמורים להיות מוצבים ביום הבחירות כך שלא יוכלו להצביע, אבל בפרקטיקה זה כל השוטרים, כי ב-45 יום לפני הם לא יודעים איפה יהיו השוטרים.

של כל שוטרי ישראל.

של כל שוטרי ישראל. זה נמסר למשרד הפנים שמטפל בפנקס הבוחרים.

מעיפים אותם מהקלפיות.

לא מעיפים אותם. נניח שאתה שוטר, במקום שיהיה כתוב: אופיר פינס, תעודת זהות, כתובת כך וכך, כתוב: אופיר פינס, תעודת זהות, ובמקום הכתובת כתוב: שוטר, מצביע עם תעודת הצבעה לשוטר, או משהו כזה.

כמו שאתה רוצה בשביל כל אזרח.

זה ההסדר. כדי שתוכל לממש את זכות ההצבעה שלך, אתה יכול להצביע כשוטר בכל קלפי, בתנאי שאתה מופיע במדים, וחוץ מתעודת זהות מראה תעודת הצבעה לשוטר.

תעודת הצבעה לשוטר? תעודת שוטר לא מספיק?

בזמן המחיקה יוצאת במקביל- - -

אם הוא שכח את התעודה?

חכה רגע, אנחנו רוצים לשנות את זה.

זה המצב הקיים.

זה לא מצב טוב.

מתעוררת שאלה לגבי אנשי השב"כ, שהם לא שוטרים, הם נמצאים בדיוק באותו מצב כמו שוטרים שהם מופיעים בכל מקום, אלא שהם לא רוצים שיזדהו, לא שיביאו איזו תעודה. יש כל פעם סידורים שהם לא סידורים- - -

הם גם לא על מדים.

רוצים שזה יהיה מסודר. חשבנו יחד אתם איך אפשר לפתור את הבעיה. הצענו להשאיר את אותה פרוצדורה ולהגיד קודם כול, שאנשי הביטחון האלה הם שוטרים כאילו, הם ייתנו את הרשימה ויימחו אותו דבר, אבל השוטר יוכל להצביע בקלפי, הוא לא יהיה חייב ללבוש מדים, כי להם אין מדים. יהיה צריך להראות תעודת הצבעה של שוטר, אבל לא יהיה המספר האישי של השוטר, כי להם אין מספר אישי.

הדבר היחיד שמטריד אותי, שאנחנו משקרים ביודעין בספר הבוחרים.

להיפך, קודם שיקרנו ביודעין, וזה לא היה לפי החוק. עכשיו זה בסדר.

זו הפרקטיקה.

אם אנחנו כוללים אותם בתוכם- - -

אין לי בעיה שתכללו, אבל למה אתם כותבים על איש שב"כ שהוא שוטר? הוא לא שוטר.

בחוק יהיה כתוב: שוטר, לרבות איש שב"כ.

הצהרנו שיהיה כתוב: לרבות עובד שירות הביטחון הכללי. בהגדרת שוטר יבוא גם זה וגם זה. להפך, מה שעשינו עד היום היה שקר.

אף פעם לא גילית לי את זה, ישבתי שמונה שנים בוועדה. עד כדי כך זה היה סודי?

אני גם לא יכולה להגיד לך בכמה אנשים מדובר.

זה אני יכול להגיד לך היום. אגב, לא בדיוק. אני לא חושב שמישהו יכול להגיד בדיוק, גם לא דני גבע.

הפנקס יישאר אותו דבר. הוא מצביע באמצעות תעודת הצבעה לשוטר.

מה הבעיה בעצם?

הם לא מסכימים.

כולם יוכלו להצביע בלי מדים, ולא יהיה מספר אישי.

למה צריך במשטרה את תעודת ההצבעה הזאת?

מוחקים אותו ברשימה, והוא מקבל במקום זה כאילו פתק. ברגע שהוא נתן פתק, הוא לא יכול להצביע יותר.

אני מבין. הוא צריך לבוא עם פתק מהבית?

פתק שנותנת לו המשטרה?

אם הוא שכח?

הוא מצביע כמו אזרח רגיל.

הוא לא יצביע.

לאזרח רגיל אין פתק כזה.

יש לו תעודת זהות, זה נותן לו עוד אפשרות להצביע.

הוא צודק במה שהוא אומר. ריכזתי השנה את העניין בנושא הבחירות. הפרוצדורה הפנימית שלנו היא מאוד מסובכת. חבל לכם על הזמן כמה שהיא מסובכת, כמה תעסוקה היא גוררת - אני צריכה למחוק אותם, אחר כך אני צריכה לקבל מכם את תעודות ההצבעה, אחר כך אני צריכה לכנס את כל גורמי כוח האדם מכל המשטרה, ואחר כך תמיד יש שוטרים- - -

שלא קיבלו.

המשטרה הרי היא ארגון דינמי - זה הולך לקורס, זה זז. יש הרבה מאוד שוטרים שלא מקבלים את תעודת ההצבעה הזאת, והשוטרים, כך לא יכולים להצביע.

מי צריך את התעודה? הבן אדם בא במדים- - -

הוא יכול להצביע בעשר קלפיות.

אתה מדבר על הצבעות כפולות, בדיוק מה שדיברנו, ואז זה לא יאפשר לאנשי השב"כ להיות בהסדר הזה.

אדם בא עם מדים, עם תעודת שוטר, רושמים שהוא הצביע?

כיום לא, כי כיום יש לו הפתק.

גם היום רושמים שהוא הצביע?

לא?

לא רושמים שהוא הצביע?

לא.

אתם השתגעתם?

לא צריך, כי יש פתק.

אופיר פינס, אני מסבירה לך עוד פעם. הוא לא מצביע במעטפה כפולה, הוא מצביע רגיל במעטפה הכחולה.

איפה כתוב שהוא הצביע?

לא כתוב.

מצרפים לפרוטוקול את הפתק.

הוא משאיר את תעודת ההצבעה הזאת בקלפי, זה מצורף לפרוטוקול, ובפרוטוקול כתוב: סך הכול אנשים שביקשו להצביע לפי פנקס הבוחרים - עשרה, ועוד שני שוטרים, ויש תעודות. אם אין התעודה, הוא יכול היה להצביע פה, ולא ידעו להוסיף- - -

אם הוא רוצה לזייף, הוא יצלם את התעודה.

איך הוא יצלם?

בפרוצדורה קיבלתי ארגזים בכמות של חדר. אני לא מסוגלת לבדוק אם כולם הופיעו, אם חסר לי איזה קובץ. בבחירות האחרונות היה ויכוח ביני לבין קצינת כוח אדם. היא טענה שהיא לא קיבלה, אני לא יכולתי להוכיח לה. אמרתי לה: נתתי לך ארגזים, אבל לא יכולתי להוכיח שכל האנשים שלה נמצאו וקיבלו, ולכן זה נשאר בלתי פתור לאן נעלמו תעודות ההצבעה. הפרוצדורה שצריך לבוא לכנסת כדי להפיק תעודות הצבעה. אם השוטרים שלי בדרום, אני יושבת ביום הבחירות, אני צריכה לשלוח- - -

חברים, לא יקום ולא יהיה. שוטרים ואנשי שב"כ יצביעו במעטפות כפולות, נגמר הסיפור.

זה לא יאפשר לאנשי שב"כ להצביע.

מה הבעיה?

עלה הרעיון של המעטפות הכפולות, אבל אז הם לא יוכלו להתחבא בתור שוטרים, זה הכול.

תזדהו כשוטרים.

הם לא יכולים להזדהות כשוטרים, כי לא נותנים לאיש שב"כ תעודת שוטר. הוא לא יוכל.

כל הסיפור בגללם.

השאלה, בכמה אנשים מדובר. כמה?

הרבה.

מאות?

יותר מאנשים עם מוגבלות.

יותר מאנשים עם מוגבלויות נמצאים בשטח ביום הבחירות, והם לא יכולים כמו אזרחים רגילים להצביע? כמה?

מאות.

יש 20,000 שוטרים. וממה שהיא מתארת, כמה שוטרים לא הצביעו בגלל התקלות? אלפים?

אני לא התכוונתי לעשות נזק.

בלי קשר לאנשי השב"כ, כמה התקלות האלה של תעודות שוטר?

כל הבעיות שיהיו, יישארו. אם לא נתקן, הן יישארו.

הם לא יישארו בשיטת ההצבעות במעטפות כפולות. כמה שוטרים לא הצביעו בגלל הבלגן הזה?


(חבר הכנסת דוד רותם חזר ותפס את מקומו כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט)

בסוף אולי לא הצביעו למעלה מ-100 בגלל זה, אבל את צריכה להבין כמה עיסוק מיותר נעשה.

מה זה?

שמעת איך שוטרים מצביעים? לא ידעתי את הסיפור. תבוא עם מדים, עם תעודה, תצביע במעטפה כפולה.

יש גם שוטרים שלא יכולים להצביע במדים.

אם יש שוטרת בהריון למשל, היא צריכה להביא אישור למה היא לא במדים.

יש שוטרים סמויים.

את המדים אפשר להעיף.

חבר'ה, שוטר שלא רוצה להצביע במדים, יצביע בבית שלו.

הוא לא יכול, כי הוא מחוק.

הוא לא יכול, הוא לא נמצא בסביבה.

תמי אדרי, הוא מציע הסדר אחר לגמרי. הוא אומר: אל תמחקו ואל תוציאו תעודות.

אל תמחקו, תעשו הצבעה כפולה לשוטרים ולאנשי שב"כ. איש שב"כ שלא רוצה להזדהות, יצביע בבית שלו. רוב אנשי השב"כ יכולים להצביע בבית.

הם לא נמצאים במקום מתוקף תפקידם.

אני נורא מבקש מכם. רוב אנשי השב"כ יכולים להצביע באותו יום בבית שלהם, בקלפי.

רובם, אבל לא כולם.

מה ההבדל בין אנשי שב"כ ואנשי משטרה לבין מי שמוגבל בניידות, כי הוא סטודנט שנמצא בנצרת והוא לא רוצה לנסוע לירושלים?

לא יודע. אגב, איפה אנשי המוסד?

אין להם בעיה. מי שבארץ יכול להצביע, הוא לא בתפקיד.

אנשי מוסד בחוץ-לארץ יכולים להצביע בשגרירויות.

אם הם קיבלו תעודת הצבעה. יש אפשרות, לפי החוק, אם בן אדם נמצא שם, ובזהות אחרת.

הוא בשליחות המדינה.

אחרים, הם עובדי מדינה לכל דבר.

עובדי מדינה בחוץ-לארץ מצביעים.

להבדיל מסטודנט, שלא בא לו לנסוע מצפת לירושלים, אם נשתמש בדוגמה הקודמת, אנשי שב"כ חייבים, ברובם, מתוקף תפקידם, להיות צמודים לאישיות כל יום הבחירות.

אתם מדברים על אבטחת אישים?

לא רק.

בעיקר אבטחה.

מתוקף תפקידו, הוא לא יכול להצביע בבית.

מה הבעיה שהוא יצביע במעטפה כפולה?

איך הוא יזדהה?

מזדהים. כולם רואים אותו - איך הוא יזדהה? הוא מאבטח את השר, איך הוא יזדהה? הוא מזוהה.

איפה הוא יצביע? מתי הוא יצביע? הרי השר מתחיל ב-07:00 בבוקר.

מה יקרה אם הוא יזוהה? מה קרה?

צריך למסור את כל הפרטים.

מה זה כל הפרטים? זה שם ותעודת זהות?

שם, כתובת, תעודת זהות.

זה בניגוד לחוק שב"כ. אסור לו לחשוף את זהותו.

חבר'ה, נו באמת.

השר ב-07:00 בבוקר יוצא מהבית, באותו יום שהוא מלווה את השר או את ראש הממשלה, ממילא הוא צמוד אליו.

במשטרה אפשר להצביע יום קודם.

מהמשטרה יכולים להצביע גם בקלפי צבאית.

ההסדר המקורי עם המשטרה, לפי דעתי, הוא הסדר לא נכון, מסורבל, בעייתי.

כשעשו אותו לא היו מעטפות כפולות.

עשו אותו לפני 80 שנה. שוטר רגיל עם מדים מצביע בבית, לא רוצה - מעטפה כפולה.

הוא לא יכול.

הוא לא יכול.

הוא מציע הסדר אחר.

אני מציע לשנות את הקשקוש הזה. מי שעם מדים, יצביע בהצבעה כפולה, ושלום על ישראל.

ואם הוא לא יהיה עם מדים?

יצביע בבית שלו.

אבל מוחקים אותו בקלפי.

לא מוחקים, גמרתי את זה.

אתה רוצה לשנות את זה לגמרי?

כן, פשוט. לא מסובך?

מה עם אנשי שירות הביטחון?

אותו דבר. אם אתה לא רוצה להיחשף, תצביע בבית שלך.

אני לא יכול, אני מלווה את ראש הממשלה.

כולם רואים שאתה מלווה את ראש הממשלה.

לא יודעים את הפרטים שלי.

לא יודעים שם ולא תעודת זהות.

כמה שוטרים מוחקים?

27,000.

אופיר פינס, הם באים לבית המשפט.

איזה בית משפט?

אדוני, אנשי שב"כ שמגיעים לבית משפט. הם לא אומרים איך קוראים להם - המכונה א', המכונה ד', המכונה ח'.

שוטר יוכל להצביע ליד הבית שלו כאזרח, הוא בכלל יכול להזדהות כשוטר.

מה עד היום הם עושים? הם לא מצביעים?

לא מצביעים.

חלק לא מצביעים.

לא כולם, אבל הרוב המכריע מצביע.

הרוב המכריע מצביע.

תחשבו מה שאתם אומרים, בשביל 5% נגיד, אנחנו צריכים לעשות פרוצדורה חדשה, שנשענת על דבר לא נכון.

אתה רוצה כמה שיותר מצביעים. אלה בכסייפה - אתה רוצה. אלה בשב"כ - אתה לא רוצה.

אני רוצה פרוצדורה הגיונית. אני לא רואה בעיה עם הצבעה במעטפות כפולות לאנשי שב"כ, אני מצטער.

איך הוא יזדהה? איך ידעו שהוא עובד שב"כ? האם הוא יבוא לוועדת קלפי ויגיד שהוא עובד שב"כ?

חברים, בואו נחשוב.

יש לו תעודה של עובד משרד ראש הממשלה?

עובד משרד ראש הממשלה הוא לא עובד שב"כ.

קודם כול עובד משרד ראש ממשלה. למה לא?

כולם יודעים מה זה.

כבר חשפו את זה בעיתון, שמעתי...


בואו נחשוב על פתרונות, אפשר שיהיה בקלפיות מסוימות, ומי שיהיה בוועדת הקלפי יהיה גם הוא איש שב"כ.

עובד ועדת קלפי שהוא עובד שב"כ, זו כותרת שלא הייתי רוצה בעיתון.

אני חושב בקול רם.

זה בדיוק מה שאדוני לא רוצה.

נכון. תחשבו על רעיונות שאני כן רוצה. בואו נפתור את העניין.

המכונה ד', תמצא לנו איזה פתרון.

ישבנו שנה, וזה הפתרון שמצאנו על דעת כולם, על דעת המשטרה, על דעת ועדת הפנים.

המשטרה אומרת שזה בלגן, ש-100 שוטרים לא הצביעו ושהחדרים מלאים בתעודות.

חברים, אני בעד ללכת על הפתרון הזה, בתנאי שהוא לא מה שנעשה במשטרה, אלא פתרון נקודתי. אם תצליחו להגיד 45 יום לפני על 100, 200, 300 איש.

זו הכוונה.

הפתרון שאתם מציעים הרבה יותר גרוע ממה שיש. הפתרון הזה הרבה יותר גרוע.

הרבה יותר טוב ממה שיש.

אם אתם מסוגלים, לא על כל עובדי השב"כ, אלא על אלה שיודעים מראש, על 300-200 איש, ואז אין בעיה גם לתת להם תעודות ולגמור את העניין. אבל לא כל השוטרים, זה מה שקורה.

בסעיף כתוב גם על השוטרים, שזה רק בתפקיד, ונותנים לכל ה-20,000 שוטרים.

כי אני לא יודעת בזמן שאני עושה את הפרוצדורה מי יצטרך.

את עובד השירות צריך למחוק מהקלפי שלו, צריך תעודת הצבעה והוא צריך להזדהות בפני יושב-ראש ועדת הקלפי.

הוא שוטר.

הוא לא מזדהה כשוטר.

הוא לא יכול. איזו תעודה הוא מציג?

הוא מראה תעודת הצבעה לשוטר פלוס תעודת זהות. אף אחד לא יודע שהוא לא שוטר.

איזו תעודה הוא מציג?

שוטרים ואנשי שב"כ, יהיו להם תעודת הצבעה לשוטר, זה כל העניין. ובחוק כתוב: שוטר, לרבות עובד שירות הביטחון.

נצטרך לחשוב על זה.

יפעת שקלר, אני מבינה שאת לא יכולה לדעת על כל שוטר, אבל על הרבה מהם את יכולה לדעת.

מה שאני אומרת, שיש פה בעיה של השב"כ. צריך להתייחס אליה ברצינות ובכובד ראש, ואני לא מספיק מעורה, ולא רוצה להציע הצעות בשבילם. מעלה חבר הכנסת אופיר פינס אפשרות להקל על הפרוצדורה המשטרתית, ואני אומרת: בואו ונעשה את זה. אני קצינה במשטרה שבזבזתי, אני וקצינותי במשטרה, על שלוחותינו במשטרת ישראל, זמן במשך חודשיים ימים - תעדכנו את הרשימות, הרשימות לא מעודכנות. למה לא שלחת, כן שלחת? אני מנסה להתייעל, לחסוך עבודה מיותרת. אני חושבת שהוא מעלה הצעה מצוינת, שבאותה נשימה נפתור גם בעיה של השב"כ וגם למשטרת ישראל.

לא בטוח שאפשר לפתור לשב"כ. אני מסכים אתך שאסור להוסיף חטא על פשע. יש פה הסדר לא נכון, השב"כ רוצים "להתלבש" על הסדר שאנחנו חושבים שהוא לא נכון, ההסדר לא טוב. אם ההסדר היה טוב, אין בעיה. ההסדר לא טוב, צריך לבטל אותו. צריך למצוא לכם הסדר אחר. צריך לחשוב. יש עוד שלוש שנים לבחירות. לא נסכם את הצעת החוק היום, נחשוב על הסדר אחר.

מה מסכמים לגבי המשטרה?

לא מסכמים כלום, כי עוד אין הצבעות.

אם נכתוב ששוטר יכול להצביע או בהצגת תעודת שוטר או בהצגת תעודת הצבעה לשוטר, לשב"כ ניתן תעודות הצבעה, לכם יהיו תעודות שוטר, כל שוטר יציג את התעודה שלו, יצביע בקלפי- - -

היא מפחדת שיצביעו 100 פעם.

אין לי שום בעיה עם זה, אני אסביר לך למה. אני רוצה לראות שוטר שהצביע פעמיים.

איך יסמנו אותו אחר כך כשתבוא לבדוק ברשות יושב-ראש הוועדה? בדיוק כמו שאמר בזמנו רענן כהן, שהזכרת קודם. הוא הגיש ערעור, הוא לקח פרוטוקול - ידעתי תיכף, כי אני מכירה את הנושא, אבל הוא הציג את זה בטלוויזיה ואיך הציבור ידע? הוא אמר: איך יכול להיות שבמשמר איילון - סתם אני אומרת - יש 100 בוחרים, אבל הצביעו 250? איך זה יכול להיות? אני יודעת שהיתה שם מעטפה של 150 תעודות הצבעה לשוטר. אם יצביעו רק עם תעודה במעטפה רגילה, לא כפולה, איך ידעו?

הם יצביעו במעטפה כפולה.

הם לא יכולים להצביע במעטפה כפולה, מחקת את השם שלהם.

נכון, אסור למחוק.

למה הם לא יכולים להצביע במעטפה כפולה?

הוא מצביע בקלפי רגילה, לא בקלפי של מעטפות כפולות.

סליחה. שוטר יצביע בקלפי רגילה עם תעודת שוטר, ומכיוון שלכם יש רשימה של כל השוטרים- - -

שוטר יצביע במעטפה כפולה, אתה אומר.

בדיוק.

אז הוא בכלל יוצא מהפרוטוקול. המעטפה שלו תהיה כמו של המזכיר.

אבל אז את לא מוחקת אותו מפנקס הבוחרים.

לא נמחק אותו.

אני לא מוחק אותו?

בשביל מה את צריכה תעודות שוטר, אם כך?

לאפשר לו להצביע במעטפה כפולה.

היא לא רוצה את כל תעודות השוטר האלה.

היא לא תקבל תעודות שוטר, השב"כ יקבל תעודות שוטר.

מה שיקרה שכל מי שיצביע בתעודת הצבעה לשוטר, ידעו מיד שהוא עובד שב"כ, כי אף שוטר לא יצביע בתעודת הצבעה לשוטר.

השב"כ מחפש אותנו, לא אנחנו את השב"כ. אתה מתבלבל.

מי ידע שהוא עובד שב"כ? שלושה חברי ועדת קלפי, והמזכיר. נקודה, סוף פסוק. את מי זה מעניין בכלל?

מסמנים אותם ברשימות.

לא מסמנים אותם, מסמנים אותם בדף עם כל הפרטים וגם על המעטפה רושמים- - -

משטרה - מעטפות כפולות. מה אתם רוצים? שיוציאו תעודות שוטר לאנשי שב"כ?

לא, אי אפשר.

חברים, תעזבו את זה עכשיו, לא נמצא פה פתרון. נשב עם סיגל קוגוט.

כמה אנשי שב"כ יש כמצביעים נסתרים?

מאות.

למה כמה מאות? חבר'ה, בחייכם, כל אנשי האבטחה, תעזבו אותי. כל אנשי האבטחה, אין אתם בעיה, הרי כולנו יודעים. כל החרשים בכנסת, אנחנו יודעים שהם אנשי שב"כ...

ברגע שהוא רושם את הפרטים שלו, אתה מקשר בין המראה לשם.

גם אצלנו תיתכן איזו בעיה עם היחידות הסמויות.

חברים, אני מסביר לכם עוד פעם, הסמוי יצביע בקלפי רגילה, בבית שלו.

בתוקף תפקידו הוא לא שם, לא משום שלא בא לו לנסוע, משום שהוא לא יכול להיות שם.

יש לו שתי אופציות.

יש לו שתי אופציות: או להיחשף, או להצביע בבית.

הוא יכול להצביע בקלפי של סמויים בחשש להיחשף או להצביע בבית.

הוא לא יצביע, לא רק בגלל החשש- - -

גם עכשיו הוא לא מצביע.

עכשיו הוא מצביע.

מה אתה אומר? הוא בא עם תעודת שוטר סמוי. אתם מצחיקים אותי. הסמוי בא עם תעודת שוטר ועם מדים. אתם אומרים לי שהוא לא נחשף?

אולי הסמויים מהמשטרה יצביעו בקלפי של האסירים...

גם זה הצעתי. הצעתי גם בצבא, אמרו שיזהו אותם.

אנחנו באים לפתור בעיה של קבוצה של אנשים שתוכל להצביע.

תן לי פתרון לבעיה. אתה מסבך לי 20,000 שוטרים בגלל בעיה שלכם.

איזה 20,000 - 30,000.

איך זה יוצא 20,000?

כי בשביל זה צריך להוציא לכל השוטרים תעודות הצבעה.

הפתרון המוצע היה על דעת המשטרה, ונציגי המשטרה היו בדיונים.

ההצעה לא טובה.

ההצעה לא טובה. נאמר כך, זו לא הפעם הראשונה שהמשטרה- - -

אנחנו שומעים מהמשטרה עכשיו, שזה לא טוב.

דני גבע, זו לא הפעם הראשונה שהמשטרה מציעה הצעה לא טובה, או השב"כ מציע הצעה לא טובה, כבר נתקלנו בזה בעבר.

כל אחד שיעשה את העבודה שלו. אם הקונסטרוקציה לא נכונה, וצריך לבטל אותה, אי אפשר להוסיף עליה עוד נדבך. זו פשוט טעות. אתם צריכים להבין את זה. בניתם משהו. קורה בחיים. יש לנו זמן, הבחירות לא מחר, נתקן את זה. רוצים ללכת לקראתכם, זה לא שלא רוצים ללכת לקראתכם, נמצא פתרון אחר. אני בטוח שיימצא פתרון.

אפשר יהיה למצוא פתרון גם לסמויים שלנו- - -

היום גם מוציאים להם תעודת הצבעה, והם צריכים לבוא במדים.

הם לא באים במדים.

אם יש להם אישור שהם לא במדים, אי אפשר לזהות אותם היום? הוא בא עם תעודת הצבעה לשוטר בלי מדים, מיד חברי ועדת הקלפי יודעים שהוא סמוי.

אני לא מתנגד לרעיון, אני רק רוצה שהגורמים המקצועיים יגידו לי מה לעשות.

עדיין הקבוצה של הסמויים, גם אצלנו, יחסית, יותר קטנה. ננסה למצוא פתרון.

כל אדם צריך לקבל פתרון.

נמצא לכולם פתרון, כולם צריכים להצביע, אבל צריך לחשוב על פתרון אחר.

תיקון סעיף 110 זה החתימות, תמי אדרי.

בזמנו אמרו שמצביע הבוחר במעטפה כפולה, גם הוא חותם על המעטפה. במשך השנים הגדילו את מספר האנשים שיכולים לבחור - בהתחלה היו רק ימאים - שם הבוחר לא צריך לחתום, מילאו את כל הפרטים שלו. אנחנו רוצים להתאים את זה, שזה יהיה אחיד, רק האחראים יחתמו.

החתימה לא נותנת לך כלום?

לא. לא בודקים את זה. לפעמים לא מילאו את זה, ואז בא מבקר המדינה והעיר שאין חתימה. עדיף שלא יהיה בכלל.

טוב.

מה זה סעיף 12?

הכלי שיט. רציתם להוסיף.

רצינו להתאים אותו דבר.

למה אתם לא מורידים את סעיף 116 לחוק?

מה זה סעיף 116?

"לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על-ידי אסיפות או רמקולים; בכלי שיט לא יוצג ברבים ולא יחולק חומר תעמולה- - -". כמה ימאים יש היום שמצביעים?

אין בכלל.

אם כך, תורידו את הסעיף הזה. מה אכפת לכם? ברמקולים של אוניית צים, שיש בה 7,000 פיליפינים, אני רוצה לעשות תעמולת בחירות? אין לכם דבר כזה.

ההתחלה של ההצבעה בחוץ-לארץ היתה באוניות, ואחר כך, כל הצבעה שעשו בחוץ-לארץ, במקום לכתוב עוד פעם את כל התקנות, אמרו: כאמור בתקנות אלה ואלה, שזה כלי שיט, בהתאמה.

אסירים מצביעים בכל המדינות?

לפי מה שאני יודעת, כן.

כל החיים שלי חונכתי על-ידי אבא שלי. מה אני אעשה, הוא מת. אני עדיין משאיר סעיף בחוק שאני מחונך על-ידי אבא שלי? חבר'ה, אין דבר כזה. תעמולת הבחירות היום היא כבר אחרת, עזבו אותי עם רמקולים, עזבו אותי עם השטויות האלה.

זה כבר חוק הבחירות (דרכי תעמולה).

איפה אתה? איזה סעיף?

הוא הסתכל עכשיו על סעיף 116, ורואה שם רמקולים.

תסתכל מה כתבו בסעיף 116 לחוק העיקרי.

מה זה קשור, באמת? קודם כול, כל הספנים היום- - -

אין היום הצבעה של אוניות, כולם פיליפינים שלא מצביעים בקלפי הישראלי, ואנחנו משאירים.

אתה יכול לבטל. תבטל אתה, לא כהצעה של ועדת החוקה.

מה זה כ"ועדת החוקה"?

זה לא טכני.

ההצעה כולה היא לא ההצעה שלכם.

דודו רותם, תבטל.

תכניסו, שסעיף 116 לחוק העיקרי מת. הוא לא קיים בכלל.

זו לא הצעה של ועדת הבחירות. זו הצעה של ועדת החוקה.

מותר גם לנו להציע משהו?

תמי אדרי, דינים הגיע כבר ל-43 כרכים, משום שבכל מקום יש עוד סעיף ועוד סעיף, שלא רואים אותו ולא צריך אותו.

נבדוק מה מאזכר את הסעיף.

זה לא קורה היום. מה אם היום ה-53?

אנחנו רוצים שזה יהיה אותו דבר. היום לגבי האסירים כתוב אחרת, לא כתוב איזה יום, וכתוב על ההצבעה. אנחנו רוצים שזה יהיה מתאים- - -

מה יהיה היחס בין זה לבין הכללים? הרי יש כללים של הצבעה בבית סוהר.

מה הקשר?

נכון שהוא לא קובע, היום ה-53, הוא קובע היום ה-60.

אנחנו רוצים להגיד שזה לא להצבעה, והכללים הטכניים יהיו ביחד.

יש כללי בחירות לכנסת, הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות לאסירים ובדבר שעות ההצבעה. סעיף 9 שם מאוד דומה. אין לי בעיה. זה לא משהו במהות.

זה משהו אחר, זה לא שייך לחוק.

דבר ראשון, אין לנו בעיה עם ההצעה הספציפית, רק צריך לבחון את היחס בין זה לבין הכללים, ואולי למחוק את הכללים, או משהו כזה. בקשה שנייה. כמו שאמרה מנכ"לית ועדת הבחירות, ההצעה הזאת היא הצעה של הבחירות הקודמות, לא הנוכחיות. בעקבות הבחירות הנוכחיות פנינו לוועדה וביקשנו תיקון נוסף. בבחירות הנוכחיות היו בשב"ס כ-12,000 אסירים בעלי זכות הצבעה, בפועל הצביעו בערך 3,300. הסיבה היא, שלא היה להם אמצעי זיהוי. ביקשנו להוסיף כאמצעי זיהוי גם תעודת אסיר בקלפי בבית סוהר.

אין לנו התנגדות, זה כמו תעודת שוטר.

זו תעודה עם תמונה, עם מספר זהות, עם כל הנתונים, וזה בתוך בית הסוהר.

זה לא בחוק, זה בכללים, או בתקנות.

זה בחוק.

צריך לתקן את זה, בהחלט.

אני אכין נוסחים, ואז נקבע את זה.

מה סוכם? מבטלים את כל פרק ההצבעה בכלי שיט?

זה רק תעמולה.

נבדוק את זה ונביא לוועדה לדיון הבא.

הוא מדבר על רק סעיף 116, הסעיף של התעמולה.

אני לא מבין למה זה בכלל בחוק הזה, למה זה לא בדרכי תעמולה?

אני לא מבין למה אתם לא מביאים שינויים לחוק דרכי תעמולה?

יש תיקון אחד לדרכי תעמולה שהם כבר הביאו.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

PAGE
72