PAGE
16
ועדת הכספים

05/08/2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון








פרוטוקול מס' 73
מישיבת ועדת כספים

יום רביעי, ט"ו באב תשס"ט (5 באוגוסט 2009), שעה 11:45

הפרטת החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי בע"מ – לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות -1975

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אורי אורבך

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ציון פיניאן

נחמן שי

משה אלקסלסי – יו"ר הדירקטוריון, החברה לאוטומציה

יצחק אשל – חבר הדירקטוריון, החברה לאוטומציה

רפי ליטמן – משנה למנכ"ל, החברה לאוטומציה

גמי ברזילי – מרכז השלטון המקומי

עו"ד יובל אדן – עו"ד לענייני הפרטה

עו"ד נתן מאיר – עו"ד החברה לאוטומציה

אבי אבו – ממלא יושב ראש הוועד לשעבר

איגור חרס – נציג הוועדה לבחירות הוועד

בני כץ – יו"ר הוועדה לבחירות וועד

כרים עאצי – נציג הוועדה לבחירות ועד

מאיר שמרה – רשות החברות הממשלתיות

דוד זכריה – רשות החברות הממשלתיות

דני קבלו – מרכז השלטון המקומי

יעקב גזית – משרד האוצר

חזקיה ישראלי – התאחדות התעשיינים

עמי צדיק – מ.מ.מ. – כנסת ישראל

טמיר כהן

נוגה לנגפור - חבר המתגרמים בע"מ

הפרטת החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי בע"מ – לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות -1975

אני מחדש את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר היום זה הפרטת החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי בע"מ לפי סעיף 59 ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות התשל"ה -1975.

לפני שנה היתה החלטת ממשלה.

לא. היתה כבר החלטת ממשלה בינואר 2002. אז היתה ההחלטה הראשונה.

מאיר שמרה, משנה למנהל, רשות החברות הממשלתיות. החברה לאוטומציה הוקמה במהלך 1967. זו חברה שנותנת שירותי מחשוב לרשויות המקומיות. היא חברה מעורבת. המדינה מחזיקה 40% ממניות החברה, מניות היסוד. 60% מוחזקים על ידי מרכז השלטון המקומי. בפועל מרכז השלטון המקומי הוא בעל השליטה בחברה אולטימטיבית והוא מכוון את פעילות התאגיד. צריך להגיד שהפרטת החברה בתחילת 2002 אישרה ועדת הכספים דרך הפרטת החברה בהתאם להחלטת ועדת שרים לענייני הפרטה שהתקבלה במהלך 2001. החלטת ועדת השרים דיברה על מכירה במקשה אחת למשקיע פרטי שאינו מרכז השלטון המקומי. את ההחלטה הזאת לצערי לא הצלחנו ליישם מכיוון שכדי ליישם אותה היה צריך לשנות את מסמכי היסוד של החברה ומרכז השלטון המקומי ששותף ב-60% מהחברה התנגד או שינה את דעתו במעלה הדרך ולא הצלחנו לבצע את המהלך. מאוחר יותר במהלך השנים ניהלנו משא ומתן ומספר פגישות עם המרכז לשלטון המקומי. בסופו של דבר הגענו להסכמה עם המרכז השלטון המקומי על מהלך שמשנה את החלטת ההפרטה ומבקש לייצר הליך שבו אנחנו מוכרים 40% אחזקות שהמדינה מחזיקה בחברה לאוטומציה למרכז השלטון המקומי במנגנון של שתי הערכות שווי בלתי תלויות עם כל מיני מנגנונים נוספים שבהם יש אפשרות למדינה אם כתוצאה מההליך יותר מאוחר, מרכז השלטון המקומי מוכר את אחזקות המדינה שנקנו במהלך שלוש שנים מאוחר יותר. ובעצם אנחנו באים כרגע לבקש מהוועדה לקבל החלטה ששונה מההחלטה שהתקבלה בזמנו לדרך הפרטה אחרת לגמרי. צריך להגיד יחד עם כך שעמדת עובדי החברה, אני מזכיר לכולנו שבמהלך 2008 ביוזמת ארגון עובדי החברה התקיים פה דיון שבו ארגון העובדים או הוועד בעצם הביע התנגדות לשינוי דרך ההפרטה. התקיים פה דיון. נדמה לי שמגמת הדיון היתה שצריך לשמור על זכויות העובדים. זה מה שניסינו לעשות ואני אסביר תיכף. אשר להבנתי מגמת הדיון היתה שכשאנחנו נביא את דרך ההפרטה החדשה יתקיים פה דיון לגופו של עניין ופה אנחנו נמצאים.

כמה עובדים יש בחברה?

לחברה יש כ-450 עובדים. ביחד עם חברת בת של החברה בסך הכול יש 450 עובדים.

אבל אתה אומר שהדיון אז לא הסתיים בקשר לזה ועכשיו כביכול צריך להיות דיון בנושא הזה גם.

אני אסביר. כשהתקבלה החלטת ההפרטה במהלך 2008 אנחנו ציינו בפני ועדת השרים את התנגדות העובדים. אני באופן אישי כתוצאה מועדת הכספים שהתקיימה בזמנו וגם עוד טרם לכך ניסיתי לבוא בדברים עם העובדים. התקיימו ביני לבינם עם נציגי רשות מספר פגישות כאשר בפגישות האלה אני פרשתי בפניהם את האפשרות באמת לנהל משא ומתן ולראות מה מציק לעובדים. להבנתי התשובה שהתקבלה היא שהם מתנגדים נחרצות למכירת מניות המדינה למרכז השלטון המקומי מכל מיני טעמים וסיבות. הם חושבים שההתנגדות הזאת היא מהותית והם לא ראו צורך לקיים משא ומתן על תנאים כאלה או אחרים של ההפרטה אלא הביעו עמדה עקרונית.

ההפרטה תביא לפיטורים?

התשובה היא כן.

אם ההפרטה תביא לפיטורים? אני לא יודע.

אני רוצה שתיקח בחשבון שאנחנו, על כל פנים מאז שאני נמצא בוועדה, אני מניח שגם קודם, כשמדברים על הפרטה הנושא של העובדים הוא נושא מרכזי. אני על כל פנים באופן אישי. אני לא יודע מה דעת חברי הוועדה האחרים. אני סבור שצריך להפריט וזה בסדר. זאת אומרת מבחינת הנושאים שעליהם אתה מדבר, מכירת נכסי המדינה, האחוזים של המדינה בעניין, זה בסדר גמור. אין לי התנגדות לעניין הזה. יש לי, ובזה אני מניח שכל חברי הוועדה שותפים, יש לנו חשש' מהעניין של העובדים כמו בכל הפרטה. הרי הפרטה העובדים הופכים להיות נושא משני בגלל שברגע שיש הפרטה אז הפעילות היא שונה לגבי העובדים. לא בכל מקרה זה כך. הדבר המרכזי שאנחנו רוצים לדעת בהפרטה זה נושא העובדים. עכשיו אני מבין ממה שעולה מדברים שאני שמעתי ביממה האחרונה או ביומיים האחרונים שאין ועד עובדים. זאת אומרת, אני לא יודע, אני ביקשתי להזמין את העובדים כמו בכל הפרטה. אתה יודע בעניין הזה? יקשה עלינו מאוד לאשר הפרטה כשהעובדים לא אומרים את דעתם. היתה פה הפרטה של בנק פיתוח התעשייה אז זה נאמר באופן ברור שאם תהיה פגיעה בעובדים זה יחזור לוועדה. במקום שאתה תגיד שאתה תסביר בהמשך בוא תתחיל בזה. מה קורה עם העובדים?

אני אתחיל בזה. קודם כל אמנם קוראים לזה הפרטה ומבחינה משפטית זה אכן הפרטה כי זה דרך של מכירת מניות. יחד עם זה אם שואלים אותי באופן אישי אני לא רואה בזה מהלך הפרטה. זה לא הוצאת מניות למגזר הפרטי. בסך הכול יש פה גוף שמנהל, הוא השולט היום בפועל, לטוב ולרע. יכול להיות שלרע. אני לא יודע. לא אני שופט את הפעילות האינטנסיבית של החברה. יכול להיות שקבלת ההחלטות במעלה הדרך היתה טובה פחות או טובה יותר אבל זה המצב. מרכז השלטון המקומי שולט בחברה הזאת. לשאלה אם כתוצאה מתהליך ההפרטה יהיו פטורי עובדים אם שואלים אותי באופן אישי ואני לא לגמרי בקי, אני חושב שלא בהקשר הזה מכיוון שלא עשינו פה הפרטה. לא העברנו את זה. החברה הזאת היא חברה דינמית, פועלת, כנראה בשוק טכנולוגי. לטוב ולרע היא צריכה לפטר עובדים, לצמצם, לשנות טכנולוגיה, אין לי מושג. אני לא מנהל את החברה.

מה זאת אומרת אתה לא מנהל את החברה? ניהלת אותה. חלק מהניהול.

לא. אנחנו ממנים דירקטורים בחברה 40%. אנחנו לא מנהלים את החברה.

כן, אבל יש לכם say, אתם המדינה. 40% יש למדינה בחברה ואין לה מה להגיד? והיא לא יודעת מה קורה שם? אגב התברר שהיא לא יודעת מה קורה שם לפי דוח מבקר המדינה.

יכול להיות.

אני לא מקבלת את האמירה הזאת. מה אתה מתנער מאחריות בחברה שיש לך 40% בעלות עליה?

אני לא מתנער מאחריות. אני שאלתי שאלה ואמרתי שאנחנו לא שולטים בחברה. עם כל הכבוד ליכולת שלנו בחברה מעורבת ואנחנו יכולים להפעיל את כוחנו ב-40%, לכן עשינו את זה.

אתם יכולים יותר מ-40% כי אתם המדינה. יש לכם כוח מעבר ל-40% הרגילים שיש נאמר לבעל מניות רגיל בחברה ואתה יודע את זה היטב. אין צורך בהיתממות.

אנחנו בהקשר של זכויות העובדים, שוב אני אומר, למיטב הבנתי אכן אין כרגע ועד נבחר בחברה. יחד עם זאת העובדים כתוצאה מקבלת החלטת ההפרטה וכתוצאה מהסירוב שלהם בעצם לקבל את הרצון שלנו לשנות את דרך ההפרטה ויכולים להסביר פה, אני חושב שהם נמצאים פה, למה הם התנגדו. פנו בעתירה לבג"ץ כאשר העתירה הזאת בהסכמת ארגון העובדים בעצם נמשכה וזה מכיוון שנוהל הליך אחר עם ארגון העובדים בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה על שמירת זכויותיהם אגב שינוי תקנון החברה. בהקשר הזה התקבל פסק דין בפשרה או בהסכמת ארגון העובדים שבעצם החברה בהסכמה שלנו הפרישה 15 מיליון שקל לנושא של זכויות עובדים וגירעון אקטוארי שהיה בקופות. מעבר לזה התנהל משא ומתן עם הסתדרות עובדי המדינה. להבנתי, רשות החברות לא היתה מעורבת. אבל התנהל משא ומתן בין ההסתדרות לבין ועד העובדים והנהלת החברה. נחתם הסכם שממה שאני יודע לקרוא כתוב בו שההסתדרות מצהירה כי היא לא תתנגד לקידום המהלך למכירת מניות המדינה בחברה למרכז השלטון המקומי.

אני לא ראיתי את החתימה של ועד העובדים.

אם אני לא אגב. כנראה שאין. לשאלתך כבוד היושב ראש אני ניסיתי לבוא עם ארגון העובדים בדברים, גם לפני וגם אחרי שקיבלנו את המסר בדיון שהיה פה לפני כשנה שאומר לנו רבותיי, אתם צריכים לוודא שזכויות העובדים נשמרות. אני באופן אישי חושב שחובה עלינו לעשות כך בכל הליך ההפרטה. אנחנו פנינו לעובדים ובעצם נתקלנו בסירוב הן בכתב והן בעל פה. אמרו לנו העובדים, אנחנו יודעים לשמור על זכויותינו עם כל הכבוד לכם. לא בשביל זה אנחנו צריכים אתכם. אנחנו רוצים לקבל מכם את האמירה החד משמעית שאין לכם כוונה למכור את המניות שלכם למרכז השלטון המקומי. לזה סירבנו.

ברור, כי הם לא רוצים שהמדינה תמכור. זה המהות.

לזה אגב סירבנו ושמה אנחנו נמצאים.

תגיד לי אתה יכול לפני שאני אבקש ממישהו מהחברה לאוטומציה, יש לך לומר מילה, אני קיבלתי מכתב, הוא מעניין לעניין באותו עניין, אבל אני קיבלתי מכתב מועד עובדי הבנק לפיתוח התעשייה ששמה הם מתלוננים בניגוד לדיון שהיה כאן, הם מתלוננים שיש קיפוח או פגיעה בעובדים. מנהל הוועדה טמיר הוציא מכתב לאודי ניסן. עכשיו יש לו שני כובעים. הוא גם מנהל הרשות לחברות הממשלתיות וגם הממונה על התקציבים באוצר אז טמיר הוציא אליו מכתב. אתה יכול לומר משפט בעניין הזה?

כן. אני יכול לומר. למעשה הבנק לפיתוח התעשייה, היתה החלטת ממשלה שבה הבנק היה אמור לסיים את חייו בסוף תוכנית במהלך אמצע 2008. כתוצאה מזה שאנחנו חשבנו שיש מקום לנסות לנהל הליך הפרטה שבו, במקום שהבנק יסיים את חייו הבנק יעבור, אנחנו גם שם לא שולטים בבנק, אנחנו מחזיקים 48% ממניות החברה. חשבנו שיש מקום להשאיר את הבנק כעסק חי לפעילות הקיימת. הפעילות הקיימת היא בעצם גביית חובות עבר ולא פעילות חדשה. הרישיון הבנקאי נלקח מהבנק. אנחנו קיבלנו הן את אישור ועדת הכספים והן החלטת הפרטה.

אישור ועדת הכספים היה מותנה בזה שהעובדים לא ייפגעו. אם אתם יכולים לתת תשובה בכתב. תודה רבה.

אולי גפני נזמין שוב את ועד העובדים.

בסדר. אני קיבלתי אתמול מכתב מועד העובדים והם מצטטים שם מהפרוטוקול מהדיון בוועדה שאמרתי שהעובדים לא ייפגעו כתוצאה מהדיון פה בוועדה. הם טוענים שיש פה פגיעה. טמיר הוציא מכתב לאודי ניסן. הם יתנו תשובה בכתב. אם יתברר שיש בעיה אז בנושא ההוא ניכנס לוועדה. משה אלקסלסי, יושב ראש הדירקטוריון של החברה לאוטומציה בבקשה.

הנושא הזה של השינויים המתחייבים מ-2002 זה עומד על סדר יום הוועדה. מאז שאני נכנסתי לעבודה ב-2004 אני נתקלתי בוועד עובדים מאוד מיוחד. יש ועדים מיליטנטיים שבהחלט דואגים לצורכי העובדים ואני כראש רשות 25 שנה, צורכי העובדים הם נר לרגליי. נתקלתי בתופעה שהדוקטרינה של ועד העובדים זה ללכת נגד ההנהלה ולהשחיר את פניה וזה 13 שנה מאז שהם נבחרו. הפכו את זה לדרך חיים. העסיקו אותי ואת הנהלת החברה כ-60% מהזמן שלנו בבתי משפט. בכל הערכאות של בית המשפט וזה גזל הרבה מאוד זמן לא להגנת העובדים אלא נגד ההנהלה, לפי דבריהם היא לא מגיעה להישגים וכולי. אני קיבלתי את החברה בסוף 2003 כשהחברה גם על פי הדברים שהוצהרו כאן היא היתה בבעיות כלכליות קשות מאוד, והיו גם גירעונות בחברה. מאז שאני נכנסתי הלכתי בדרך הרפורמות ואני חייב לומר שמאז 2004 ועד היום אנחנו חברה מרוויחה. אפשר לפתוח את הדוחות הכספיים שלנו. גם שווי החברה כשאני נכנסתי זה היה 23 מיליון שקל. היום זה עומד על 60 מיליון שקל. כלומר המשקל הסגולי והערך של החברה עלה כתוצאה מפעילויות שההנהלה הנוכחית עשתה. בנוסף כל הנושא של הטכנולוגיות היו טכנולוגיות מיושנות שאי אפשר היה להתמודד איתן. אנחנו שינינו את כל רצפת הייצור, שינינו שפת מחשוב והכנסנו כלים. זה מה שמביא את החברה לכך שיש לנו את הכרטיס להיכנס לרשויות המקומיות שירצו לעבוד איתנו. מה עוד? לרועץ היה לנו שנכנס נושא המכרזים. החברה לאוטומציה עבדה מול הרשויות המקומיות כחברת בת של הרשויות המקומיות. בהתהוות שלה ניסו קברניטי משרד הפנים ומשרד האוצר ליצור מין חברת אוטומציה שהיא תיתן שירותים לרשויות המקומיות. אז לא היו מכרזים. ואנחנו עבדנו עם 250 רשויות מקומיות ברחבי הארץ.

הקשרים המצוינים זה עשית בעצמך לבד או שזה היו העובדים.

אדם לבד לא יכול לבצע את הכול. בוודאי שהכוח המניע, אנחנו המתכננים, אני זה שמשווק לראשי רשויות אבל העובדים בוודאי יש להם משקל סגולי רב בהצלחת החברה. כי יש עיניים פקוחות והכוונה נכונה. הקרדיט הוא של העובדים בראש ובראשונה, וגם לי. לא ייתכן שוועד העובדים זורק בליסטראות לעבר יושב ראש החברה.

מה יהיה גורל העובדים? בעקבות ההפרטה מה יהיה גורל העובדים? אנחנו רוצים לדעת.

המצב יישאר סטטי. אדרבא אני מתכוון כבר ביום ראשון בעזרת השם ביום שני לכנס את כלל עובדי החברה ולהסביר להם את השינויים שיבואו. בנוסף לכך אנחנו בעוד חודש ימים יש לנו כנס נוסף עם העובדים בחסות ראש העיר חיפה.

למה אין נציגות נבחרת?

אין נציגות נבחרת. אנחנו יושבים פה הוועדה שכבר החלה בהליכים לבחירת נציגות עובדים.

איזה הליכים בדיוק צריך? כמה זמן צריך כדי לבחור ועד?

במקרה קרה שוועד אחד סיים את תפקידו ועכשיו הם בוחרים ועד חדש. אנחנו בתפר.

מר אלקסלסי, כדי שאני אבין, אתה מעוניין בהפרטה?

אני בהחלט מעוניין.

למה?

אני אומר דבר אחד. אנחנו מחוברים באופן לא טבעי לממשלה כי כשאתה שותף אז יש הגורם של השותפות. אתה בא לממשלה, אני בא מרשות מקומית, ואני מדווח את הדיווחים התקציביים וכולי, אז יש איזו בדיחה מסוימת. אנחנו כחברה מעולם, מאז היווסדה לא קיבלנו שקל מהממשלה. אנחנו מייצרים את כל הייצור שלנו והכספים שלנו תוך כדי עבודה בזיעת אפיים של העובדים ושל ההנהלה ביחד. הגענו למצב שהממשלה היא לא צד במשחק והיא מוכנה למכור את המניות האלה.

הכול יהיה בשלטון המקומי?

הכול יהיה בלאו הכי. השלטון המקומי מנהל את החברה במהלך השנים בצורה טובה כפי שאני ציינתי. מן הראוי שהשלטון המקומי ימשיך לנהל את החברה במאה אחוז של המניות. אני רוצה רק לומר לפני חברי הוועדה המכובדים אני מתחייב שאף זכות של עובד לא תיפגע. כי זה בהחלט נר לרגליי. יש פה רשות החברות וההסתדרות שהם מדברים שיש להם זכויות המוקנות מרשות החברות במקרה של הפרטה. אלה זכויות שיינתנו לעובדים הלכה למעשה.

יש הסכם עם ההסתדרות?

יש הסכם עם ההסתדרות. יש פה שני מסמכים שאני מבקש להביא לוועדה. אחד זה הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם ביום ה-15 לחודש פברואר 2009. קודם לכן היתה שביתה שאורגנה על ידי ועד העובדים. שביתה שנמשכה שלושה שבועות. אנחנו ישבנו עם ההסתדרות היות וועד העובדים לאחר השביתה, והיא נכשלה, החלק הארי של העובדים לא קיבל את כל מהלך השביתה. הוא ראה בזה פגיעה ישירה בחברה. ואז הוא המשיך את העבודה והשביתה נכשלה. ההסתדרות קראה לנו. ועד העובדים הגיע למסקנה שוועד העובדים הוא לא מטפל בעובדים. כל מטרתם היתה לפגוע בהנהלת החברה וזה לאורך כל הדרך.

למה לשמוע את כל ההשמצות האלה כשאין מי שישיב לו?

מותר לו.

מאז נחתם הסכם כפי שאמרתי ב-15 לפברואר. בהסכם נאמר לגבי נושא ההפרטה, מכירת מניות המדינה לשלטון המקומי. ההסתדרות מבהירה בזאת כי היא לא תתנגד לקידום המהלך למכירת מניות המדינה בחברה למרכז לשלטון מקומי. מוסכם כי גמול העובדים בהפרטה כאמור בסעיף 1 יהיה על פי הכללים של רשות החברות הממשלתיות כמקובל בהליך ההפרטה.

מה שאני רוצה לשאול אותך, למה העובדים נגדכם? הרי זה מקום העבודה שלהם. אתה אמרת שמשנת 2004 החברה מרוויחה והעובדים יש להם עבודה ואף אחד לא מפוטר. העובדים שלכם הם טובים.

היה אצלנו ראש ועד שהוא לא נמצא איתנו היום, הוא לא עובד בחברה, והוא יצא כנגד הנהלת החברה במשך 13 שנה. גם כנגד ההנהלה הקודמת. זו היתה הדוקטרינה שלו.

קודם כל אכן הדיון על הפרטת החברה לאוטומציה התחיל בדצמבר 2001 ינואר 2002 כשאז באה רשות החברות ואמרה החברה על סף קריסה, מתמוטטת, נמחקת, חייבים להכניס משקיע פיננסי. נצא למכרז וכן הלאה. אושר. אושרה ההפרטה. אחר כך מקץ כמה שנים, אני כבר חברת כנסת אז, נודע לנו בעקיפין בכלל, לא בצורה פורמאלית, דרך העובדים שאמנם ההפרטה יוצאת לדרך אבל מתווה שאושר בוועדת הכספים השתנה לחלוטין ובכלל מדברים עכשיו על העברת 40% שבידי רשות החברות לידי השלטון המקומי. שזה כמובן הכעיס אותנו בשעתו ואמרנו לא יכול להיות שזה יבוא בדלת האחורית ואנחנו פתאום נתבקש לאשר אוטומטית מתווה שלא אישרנו מלכתחילה. אבל אני שמה את כל זה בצד כיוון שאני באופן אישי מעדיפה שהשלטון המקומי תהיה לו שליטה על החברה לאוטומציה ולא משקיע אסטרטגי או פיננסי או משקיע פרטי.

ההפרטה הזאת במהותה היא הפרטה טובה.

בעיניי זו לא ממש הפרטה. בעיניי זה שהשלטון המקומי יאחז במאה אחוזים. עד כאן אני לא מתנגדת. זה נשמע לי מקרה סביר לחלוטין ולו היה בא ככה בתום לב כמו שאנחנו מאשרים הפרטות הייתי מצביעה בעדו. ועדיין אגב אני רוצה שתבינו, אני הולכת להצביע בעד. אני בעד המהלך הזה של העברת ה-40% לשלטון המקומי. אבל אנחנו מעולם בכל תולדותיה של ועדת הכספים מעולם לא אושרה כאן הפרטה באיזשהו מתווה בלי שישבו כאן נציגי העובדים ונציגי ההסתדרות. החדר הזה ריק מוועד עובדים וריק מנציג הסתדרות. אני חייבת להגיד לכם בעניין של אותו יו"ר ועד שמוצג כאן כאיזה דמות אפלה שרק רצתה לחבל, אני לא אוהבת את ההשמצות האלה על ראשי ועדים. ראשי ועדים בדרך כלל דמם מותר. ואכן גם ההנהלה במסגרת אותו מסע רדיפה גם הגישה תביעת לשון הרע בסך 2.5 מיליון שקל נגד אותו יו"ר ועד קודם אריה גור. נדחתה על הסף. בית הדין דחה על הסף את העתירה של החברה לאוטומציה ופסק להם גם הוצאות משפט גבוהות במיוחד של 200 אלף שקל. זה היה ב-13 ביולי 2009, תביעת סרק זו לא נועדה אלא לפגוע בנתבע ובתפקודו כיו"ר ועד העובדים. התובעת ביקשה להלך עליו אימים. כך קבע בית המשפט. עכשיו בואו נעזוב את זה בצד. הוועד הזה התפורר והתפרק. עזבו אותו גם יתר חבריו. נמצא איתנו כאן שריד מאותו ועד, סגן ראש הועד לשעבר. כרגע אין ועד. ואכן התארגנה ועדה שתקבע את נהלי בחירת הוועד. ברם הדבר מתעכב. משום מה אין בחירות לוועד. ואנחנו מגיעים לדיון הזה על הפרטה בלי ארגון יציג של העובדים, בלי ועד. אני לא מבינה מה הבעיה לקיים בחירות לוועד. למה מושכים את זה כל כך הרבה. המסמך שקרא עכשיו משה זה לא הסכם בין ההסתדרות ובין החברה לאוטומציה. ככה לא נראה הסכם. אני ראיתי הרבה הסכמים להפרטה. זה הסכם כתוב מה יהיו התנאים. זאת הצהרת כוונות כללית שההסתדרות לא תתנגד. גם אני לא מתנגדת. אבל הסכם בין ועד עובדים והסתדרות לבין חברה שמפריטים אותה נראית כמו הסכם. עם סעיפים, עם הזכויות של העובדים. לא מקובל עלי. מה זה אני מתחייב שאף זכות של עובד לא תיפגע? זה הסכם? מה זה אנחנו נכנס את כל העובדים ונסביר להם את השינויים. ההסבר צריך להיות לפני שאנחנו מאשרים את זה כשהעובדים הם שותפים לו. אני מבקשת אדוני היושב ראש דבר מאוד פשוט. אני באמת לא רוצה להיחשד בחוסר תום לב כי אני באמת תומכת באופן עקרוני בהפרטה הזאת. אני חושבת שאנחנו חייבים, הרי היה כאן שיהוי מכוון של בחירת ועד. אנחנו צריכים לתת לוועד להיבחר תוך שבוע, תוך שבועיים, שהוועד יבוא לפה, יגיד שזה מקובל עליו, יראה לנו הסכם, יבוא נציג של ההסתדרות, כי עד עכשיו אנחנו יודעים משמועות שההסתדרות בעד. אני אצביע בעד ההפרטה הזאת.

אני רק רוצה להוסיף את דעתי. הייתי מעורב בהפרטות מהסוג הזה. גם עכשיו עברנו טראומה לאומית עם המנהל. גם שם עמדנו כולנו על המשמר ועל הזכויות של העובדים. הפרטה בין היתר נועדה לייעל סדרי עבודה ויכול להיות שמעורבים בה שינויים בכוח אדם בחברה.

זה לא המקרה. דווקא שמה גם אלו שהיו נגד היו מעוניינים שמה.

אני לא משווה. אני אומר שגם שם היה צריך- - -

שם גם מי שהיה בעד ההפרטה דאג לעובדים.

גם הגענו להסכם. זה סיכום טוב. גם בדברים שבעוונותיי עשיתי בעבר עמדנו בפני סיטואציה דומה וידענו לכבד את זכויות העובדים. ולכן על רקע ההפרטה הזאת שאני מכל הכיוונים שומע שהיא הפרטה חיובית היא חייבת לקחת בחשבון ולהגן על העובדים בהסדרים מקובלים בין הנהלה לעובדים כולל בין ועד עובדים. באמת לא יכול להיות שבחתונה הזאת יהיה חסר החתן. גם הוא צריך לתרום איזושהי תרומה למעמד. לפני שהדבר יוצא לפועל צריך לקבל את עמדת העובדים, להגיע איתם להבנה ואז להשיט את הספינה הזאת.

מה שנשמע פה מכל החברים שכולם בעד ההפרטה. זו הפרטה שהיא מחויבת. גם בתפקידי הקודם הכרתי את הנושא של האוטומציה. הייתי שם עשרים שנה. כולם בעד זה רק דבר אחד מפריע זה הנושא של העובדים. צריכה להיות פה איזושהי התניה שמעמד העובדים לא ייפגע. אז אולי נדחה את ההחלטה עד שנשתכנע כולנו שאף עובד לא ייפגע.

מר אבו, ממלא מקום יושב ראש הוועד לשעבר. אתה היית בוועד. התמונה ברורה. יש שתי סוגיות שעומדות על הפרק. גם אם לא נצביע היום אנחנו בעד ההפרטה הזאת. אנחנו חושבים שזה מחויב המציאות. אז אם יבוא ועד נבחר ויגיד אנחנו נגד מכירת המניות של המדינה ואנחנו רוצים שהמדינה תהיה בעניין, לא נקבל טיעון כזה. אם תאמרו שיש פגיעה כתוצאה מההפרטה בעובדים, זאת אומרת עובדים יפוטרו, ייפגעו זכויותיהם, את זה נקבל. מה אתם חוששים מההפרטה הזאת?

ראשית, אני מאוד חששתי לבוא לדיון הזה. אני חבר ועד לשעבר ואני עדיין עובד החברה ואני מקבל כל מיני איומים שאומרים לי לחזור לחברה ולא להופיע לדיון הזה אבל אני חש חובה להגיד את הדברים.

מי מאיים עליך?

אנחנו נצטרך לשמור טוב טוב שלא יאונה לו רע. זה על אחריותנו.

גם היום שואלים אותי מה פתאום אתה יוצא? ואני יוצא היום על חשבון יום חופש שלי. ופתאום לא מאשרים לי את יום החופש. הייתי צריך לבקש יותר מדי אישורים ואני גם מגלה שוועדת בחירות של הוועד החדש שפתאום מופיע בדיון, אני לא יודע על תקן מה.

אני יושב ראש ועדת בחירות לוועד. הוועד שלנו התפטר לפני כחודש.

אני רוצה להגיד שהדיון כאן הוא בכלל לא הפרטה. ואני שמח לשמוע את יושב ראש החברה שהוא אומר שלא יאונה כל רע לעובדים אבל ההחלטות והגזירות כבר בוצעו וכבר פוטרו עובדים. אם אני אוכל להגיד מספר מילים יהיה ברור למה החשש להופיע בדיון הזה ומה גזר הדין שהיה ליושב ראש הוועד הקודם. בהפרטה לשלטון המקומי אני לא יודע להגיד אם אנחנו בעד או נגד. אנחנו הבענו חשש שהחשש שלנו נבע עוד בתקופתו של יושב ראש השלטון הקודם ארדי אלדר שהוא נבע ממספר סוגיות. השלטון המקומי היום כבר מנהל את החברה. הוא כבר שותף לניהול החברה. ואנחנו ראינו את כל שיטות הניהול ואת ההתנהלות שבאה לידי ביקורת בדוח מבקר המדינה ואפילו בתי המשפט קוראים לחברה ולשרים הממונים להתערב בחברה.

מר אבו סליחה שאני קוטע אותך. אני פשוט רוצה להיות ממוקד. טוענת המדינה באמצעות רשות החברות הממשלתיות אנחנו לא בעניין. יש לנו 40% שמה אבל אנחנו לא מעורבים. מי שמנהל את החברה באופן אמיתי זה השלטון המקומי. אנחנו רוצים לצאת מזה. אתה אומר עכשיו שבאמת המדינה לא היתה מעורבת. הרי פיטרו.

המדינה הפקירה אותנו. הגשנו בג"צים.

פיטרו, גזרו גזירות וכולי. ההפרטה בעצם לא הולכת לשנות את המצב הזה. אולי היא מיטיבה עם המצב. מכיוון שפה אנחנו נכנסים לעניין. יש כבר הצהרה של יושב ראש הדירקטוריון שהוא אומר לא יאונה רע לעובדים. אנחנו חברי הכנסת נדון מה המשמעות של העניין. האם אנחנו נמתין עד שיהיה ועד שייחתם איתו הסכם. אבל הולך להיות יותר טוב. לא הולך להיות יותר רע. הנושא שעומד על סדר יומנו הוא ההפרטה במירכאות שכך מגדירים את זה. הרי הפיטורים נעשו. אף אחד לא אמר מילה. אנחנו ועדת הכספים לא ידענו שפוטרו עובדים. אנחנו לא ידענו שנעשו גזירות שעליהן אתה מצביע. מה זה ישנה? הרי המדינה לא היתה גם אז בעניין.

העסקה הזאת לדעתי הולכת להיות עסקה מלאכותית שבשלב הראשון העברה לשלטון המקומי ואפילו רשות החברות לא מופתעת מהנושא הזה. היא אומרת שתוך שלוש שנים אם חלק מהחברה לא יעבור לגורם אחר אז אנחנו נדרוש לעצמנו שיפוי מסוים. אם הוועדה היתה שמה מסמרות שלא תהיה יותר מכירה עתידית ולא מישהו אחר הולך לגזור קופון על החברה אז העובדים עצמם היו יותר רגועים. אנחנו לא שותפים בניהול של החברה ואנחנו מתפרנסים מהחברה ואנחנו רוצים רק לעבוד בחברה, והאמת לא כל כך אכפת לנו מי הבעלים של החברה.

אבל אתם רוצים הסכם שיעגן את הזכויות שלכם.

אנחנו רוצים הסכם שיעגן את הזכויות שלנו. דיברו על הסכם קיבוצי שנחתם עם ההסתדרות. אני עדיין לא ראיתי את ההסכם הזה שהוגש לרישום וההסכם שנולד בחטא. תבענו מבית הדין לעבודה את ההסתדרות והחברה שיציגו לנו את ההסכם. עשו את זה בחדרי חדרים. לא הראו לנו את ההסכם חתום. היינו צריכים את הסעד של בית משפט כדי שישיגו את ההסכם המלא. במסגרת ההסכם כבר פוטרו 80 עובדים מהחברה. לדעתי גם יותר. כי ה-80 עובדים זה רק במסגרת של עובדים קבועים. יש עוד עובדים ארעיים שפוטרו שהם בכלל לא נספרים כאן. ההסכם מתיר לחברה לקלוט כמאה עובדים בחוזים אישיים מחוץ להסכם. אז אני לא יודע על מה יושב ראש החברה מדבר שזכויות העובדים לא ייפגעו. לדוגמה, עובד החליט שהוא רוצה להתמודד לוועד. יומיים אחר כך הוא גילה שהוא מפוטר. מזמינים לו מכתב פיטורין. החתימו אותו על הסכם אישי עם אותם פרטים. אם זו לא עסקה מלאכותית אני לא יודע מה זה.


אני רוצה לצטט עוד כמה דברים בנושא תביעת הדיבה שהוגשה נגד יושב ראש הוועד הקודם. 2.5 מיליון שקל ומאה מיליון שקל כדי שזה ילך לבית משפט מחוזי. במשפט נקבע, פסק דין מאוד חריף של כבוד השופט סולברג אומר יו"ר הדירקטוריון לא אמר אמת. לפחות בשתי הזדמנויות בתצהיר שהגיש לבית המשפט. החברה ניסתה להטעות את בית המשפט ונקטה דרכי עורמה. החברה מנוהלת באופן כושל ומצבה הכלכלי של החברה קשה. בסיום שוב קורא בית המשפט לאור הממצאים שטרם נראו כמותם הוא קורא להתערבות של הממשלה בניהול החברה. השלטון המקומי זה עמותה פרטית. אנחנו לא ראינו שהיא מפרסמת תקציב כלשהו. נראה לנו שיהיה לה קושי לממן עסקה כזאת. מדברים על הערכת שווי של 60 מיליון שקל. אני ניזון מעיתונים. אני שמעתי שיש להם תקציב 30 מיליון שקל וכבר חסר להם 15 מיליון שקל ואני שומע את מר שלמה בוחבוט שהוא מפגין ומתאר את המצב הקשה של השלטון המקומי. אז השלטון המקומי זה המשקיע הפיננסי? זה הוא שיבטיח את העתיד שלנו? זה הכיס העמוק שיביא יכולות חדשות, יכולות ניהול של החברה? אני מטיל ספק בזה.

יושב ראש ועדת הבחירות, אתה יכול להתקרב לשולחן. אני רוצה גם שיירשם בפרוטוקול.

היתה התכנסות של העובדים כדי לבחור ועד חדש עקב התפטרות של הוועד הקודם. השריד האחרון שהיה אבי אבו התפטר והתכנסנו ועדת בחירות, אני ועוד שני הנציגים הנוספים נמצאים פה.

אתם ועדת הבחירות. מי החליט שאתם ועדת הבחירות?

העובדים בחרו. היתה התכנסות. בהתכנסות הזאת התכנסו רק 10 עובדים.

מתוך כמה?

450.

אתה צוחק עלינו? אני לא מאמינה למשמע אוזניי. גפני, אני שומעת על זה פעם ראשונה. זאת שערורייה.

בגלל זה את באה לועדת הכספים באופן קבוע בגלל שתמיד שומעים פה דברים מעניינים.

העובדים ידעו. זה פורסם בזה.

מר בני כץ, יש לי שאלה אליך במהותה שאלה טכנית. 10 עובדים התכנסו מתוך 450 והחליטו שאתם ועדת הבחירות. פורסם במייל של כל העובדים גם זה הבנו. העובדים לא הגיעו, הגיעו רק 10 עובדים. מתי אתם מתכננים בחירות לוועד?

אנחנו התחלנו בתהליך של בחירות. לפי חוקת ההסתדרות צריכים תוך 45 יום לגמור את זה.

כמה ימים עברו מאז שהתכנסתם?

שבועיים או שלושה.

הם התכנסו לפני שבועיים. יש להם 45 יום לפי חוקת ההסתדרות. נשארו להם שלושה שבועות.

מתי להערכתך אדוני יושב הראש של ועדת הבחירות של החברה לאוטומציה במרכז השלטון המקומי מתי להערכתך ייבחר ועד?

אמרתי תוך 45 יום לפי חוקת ההסתדרות אנחנו חייבים לסיים.

מר כץ את חוקת ההסתדרות אני לא מכיר בעל פה. אני אומר לך, אני מכיר כל מיני חוקים במדינה שלא תמיד זה יוצא לפועל. שאלתי אותך מתי להערכתך תתקיימנה בחירות לוועד העובדים?

תוך שלושה שבועות.

אבל אתה יודע זה עד 45 יום. זה לא מ-45 יום. אתה בעצם יכול בעוד שבוע לקיים את הבחירות לוועד.

אני רק רוצה להגיד לכם חברי הוועדה מה בכוונתי לעשות. אני לא הולך להצביע היום. אני אגיד לכם גם מדוע. אנחנו בעד ההפרטה. אנחנו סבורים שההפרטה הזאת היא נכונה. מישהו צריך לקחת אחריות. מרכז השלטון המקומי עם כל הכבוד לכיסא או לכיס הריק, מרכז השלטון המקומי הוא 250 רשויות מקומיות. חלקן גם עשירות. יש להן כסף. חלקן אמנם נזקקות למימון ממשלתי אבל זה גוף שהוא גוף שלטוני לכל דבר ועניין. לא נותנים את זה לגוף פרטי של איזה משקיע מחו"ל או משקיע מהארץ. לא זה הנושא. ובאמת מרכז השלטון המקומי צריך לקחת אחריות. הראיה שגם במצב שהמדינה היתה שם עם כל הכבוד לבית המשפט ועם כל הכבוד לדוח מבקר המדינה, העובדה ש-80 עובדים פוטרו. ומה קרה? הם מפוטרים. אנחנו צריכים לדאוג לעובדים. מכיוון שיש יושב ראש ועדת בחירות אנחנו נמתין שייבחר ועד. אנחנו באופן עקרוני בעד ההפרטה. אין פה חילוקי דעות. אולי זה גם יהיה זרז לבחירת הוועד. אולי זה גם ידרבן את העובדים. אנחנו גם נעקוב שעובדים לא ייפגעו. אני מזמין כל עובד שייפגע כתוצאה מזה שהוא הופיע כאן, שהוא הולך להיבחר לוועד, אם זה אכן נכון, אני לא מאמין שזה נכון, אבל אם זה אכן נכון, אני מזמין כל אחד לפנות אלינו. אנחנו חיים בחברה דמוקרטית. אני לא מכיר את משה אלקסלסי. אני רק יודע שהיית ראש מועצה בגן יבנה. אני חושב שאתה איש טוב. אני חושב שכל הדברים שנאמרים פה הם לא נכונים. ודאי.

אני אתייחס לזה. אני מבקש לא לדווח על כך. בכל זאת הוא מצא לנכון...

מי ביקש ממני, סליחה.

אתה מתחיל כבר עכשיו לנזוף בו ולאיים עליו? אני רוצה להבין. כי ככה זה נשמע.

אוי ואבוי לנו אם זה כך. אוי ואבוי לנו.

אני אומר כך. אנחנו לא נקיים בעצם דיון על ההפרטה בישיבה הבאה. אנחנו נקיים דיון רק על העובדים. אני מציע לדירקטוריון של החברה לאוטומציה וגם לשלטון המקומי אני מציע בימים האלה להגיע למצב שהיחסים שמה יגיעו למצב, לשנות את הדוקטרינה הזאת. וההנהלה יש לה אתגר לשנות את הדוקטרינה של הוועד או של העובדים. עצם העובדה שמכנסים אסיפה של העובדים כדי לבחור ועדת בחירות לוועד העובדים ומגיעים רק 10 עובדים מתוך 450 אני אם הייתי יושב ראש הדירקטוריון הייתי עושה חשבון נפש נורא למה זה קורה. לא אתה אשם, לא ההנהלה אשמה, לא המדינה אשמה, אבל למה זה קרה? את זה אתם צריכים לעשות עכשיו. עם ההפרטה אין לכם בעיה, הוועדה תאשר את זה. אבל תאשר את זה אחרי שאתם תבחרו ועד, תגרמו לזה שאף אחד לא יחשוש להיבחר לוועד.

הם חייבים לפרסם את רשימת המועמדים.

הוא לא חייב ללכת על פי חוקת ההסתדרות. כי עם כל הכבוד לחוקת ההסתדרות זה לא ניתן למשה מסיני. זאת אומרת אפשר לעשות קודם את הבחירות.

לא. אפשר לפי החוקה תוך שבוע. החוקה אומרת עד 45 יום.

אני באופן אישי לא רואה שום בעיה לדחות את הדיון בחודש, חודשיים. חיכינו עד הלום, נחכה עוד חודש, חודשיים.

לא. לא. לא. לא אמרתי את זה. לא הובנו נכון. אני לא נוהג בוועדה אם יש דבר שהוא הגיוני וראוי אני לא נוהג לדחות. אני לוקח על עצמי גם בעיות. אנחנו בעד ההפרטה. מה שנשמע כאן בדיון הוא צורם את האוזן. אני לא דוחה את זה לחודשיים.

אני מקבל את זה. גם אם זה מטעמים פורמאליים. אני דוחה חלק מהדברים ששמעתי גם ממשה אלקסלסי. אני נפגשתי גם עם אבי וגם עם אריה גור. אני מאוד מכבד אותם. רשות החברות מאוד מכבדת אותם. היה בינינו מחלוקת. בניגוד למה שנאמר פה ארגון העובדים בכתב ובעל פה התנגד למכירת המניות למרכז השלטון המקומי וסבר שצריך למכור אותו למשקיע פיננסי. בניגוד לחברת הכנסת שלי יחימוביץ אני דווקא חשבתי והרשות חשבה שזה מהלך נכון לטובת החברה שיכניסו משקיע שמתמחה בתחום המחשוב ועובדה היא שהיו מחלוקות לגבי דרך הניהול של מרכז השלטון המקומי לטוב ולרע. ואני לא אכנס לזה כרגע. יחד עם זאת אין מקום להשמצות האלה ואני חושב שהם עשו את מלאכתם נאמנה. היתה בינינו מחלוקת והמחלוקת הזאת גם מובאת לפה. גם נאמר פה אמירה לפני שנה בוועדת הכספים כמו שאתם אומרים עכשיו שאין התנגדות לשינוי בדרך המכירה. אנחנו הודענו פה אין גם דרך חוקית לבצע את השינוי לטובת ההפרטה מבלי שנקבל את אישור הוועדה. אז לא היה פה שום כוונה לא לעשות את זה וגם אמרנו את זה בפעם הקודמת ולא נעשה שום דבר במחשכים. יחד עם זאת לטוב ולרע צריך להגיד שאנחנו מההיבט החוקי ואמרנו את זה גם לבג"ץ לא מנהלים את החברה. מכיוון שכך גם אין שום שינוי בזכויות העובדים לטוב ולרע. נחתם הסכם קיבוצי שהרשות לא היתה מעורבת בו לפני כחצי שנה כמדומני בין הנהלת החברה לבין הסתדרות העובדים. יכול להיות שהוועד לא היה מעורב. אין לי מושג. אני לא משפטן בתחום הזה. ובאותו הסכם קיבוצי כתוב שיפוטרו 80 עובדים. ההסכם הזה לא קשור להפרטה או לא הפרטה. ואני מסכים אתכם שגם למרות שמשפטית זה נקרא הפרטה זה לא ממש הפרטה. אז לכן אין פה שום שינוי אמיתי בזכויות העובדים. זה צריך לזכור. בהיבט הפורמאלי אנחנו קצת נותנים פרס לעובדים וזה בסדר כי אנחנו מיוזמתנו באנו לעובדים ואמרנו להם אנחנו רוצים לנהל אתכם משא ומתן ולעגן את זכויותיכם. התשובה שקיבלנו וצריך להגיד את זה גם ביושר, שארגון העובדים אמר אין לנו עניין כי אנחנו מתנגדים למהלך.

אדוני היושב ראש, לאחר ששמעתי את כולם כולל אלה שהיו בוועד וכולל אלה שרוצים להקים את הוועד אני אומר באחריות אם אני הייתי במקום העובדים היום הייתי מבקש להצביע היום כי אז הייתי יודע איפה אני עומד. זה שאנחנו לא מצביעים היום הם לא יכולים לקבל החלטות כי אין להם הגנה. העובדים כרגע אין להם הגנה. אין להם גוף מייצג. אני הייתי עושה היום מה שצריך לעשות. מטפל בכל הדברים, צריך לפטר מישהו הייתי מפטר אותו, צריך לעשות משהו הייתי עושה היום. הכי טוב לאשר את זה היום דווקא לטובת העובדים. אז אני אומר שאנחנו מאשרים את זה בכפוף לכך כמו שהבטיח יושב ראש הדירקטוריון שאף עובד לא ייפגע ואז אתה סוגר את זה. זה לא הולך להפרטה לגוף פרטי. מעמד העובדים לא משתנה כי זה נשאר בשלטון המקומי.

הסיפור הוא פשוט מדי אפילו. המדינה רוצה להפריט באמצעות השלטון המקומי והעובדים, הכלי היחידי שיש להם זה לעכב כרגע את ההפרטה עד שיוסדרו ענייניהם. אין ועד עובדים כרגע. מהרגע שיוחלט על ההפרטה הזאת ללא ועד מעמדם של העובדים הוא חלש מאוד, יורע מאוד. כי אין מי שמייצג אותם. הרי זה לא במקרה שמאז הוועד הקודם... לגופה של ההפרטה עצמה, זו שאלת הבהרה למדינה. אם למדינה יש 40% מהנכס והיא רוצה למכור אותו ב-32% למה? למה 32% שווי ולא 40%?

מכיוון שיש שלושה סוגים של מניות. מניות יסוד א' וב' ויש מניות רגילות שמי שמחזיק בהם, היחידים שהשקיעו כסף בחברה זה הרשויות המקומיות.

בשלוש שנים האלה אם זה יעבור לחברות פרטיות ימשיכו הלאה למכור את זה אז המדינה מקבלת אחוז מסוים, נכון?

בתוך השלוש שנים.

ואם אחרי שלוש שנים ויום ימכרו את זה אז סביר, ונניח שהשווי יישאר כמו שעכשיו. לא השביחו את זה בשלוש השנים האלה. ימכרו את זה ב-40%. המדינה תפסיד המון כסף.

המדינה לא תפסיד כי המדינה צריך להגיד כסף היא לא השקיעה בחברה. קודם כל. לא היו פה היבטים כספיים שאנחנו השקענו כסף. אמנם השקענו זמן ומרץ ודירקטורים וכדומה. קודם כל חשבנו שאחרי שלוש שנים ונוהל משא ומתן עם הנהלת החברה ועם מרכז השלטון המקומי ולא נכון לשרשר מה שנקרא מנגנון upside לטווח ארוך כי אתה בדרך כלל מסתכל על השלוש שנים ואומר אם המכירה תשורשר בתוך השלוש שנים או בטווח זמן קצר אז סביר להניח שזה גם חלק ממה שמגיע לי.

זה מחיר הנחה.

לא. זה לא מחיר הנחה לחלוטין לא. 32% משקף למעשה את אחזקות המדינה כי אנחנו מחזיקים 40% במניות יסוד. עדיין יש מניות רגילות שאתה לא רואה אותן בשקלול. לקחנו מעריך שה לך בעצם לעשות השוואת זכויות. התוצאה של העבודה שלו אמרה שאם אנחנו מוציאים 6 מיליון שקל של הרשויות המקומיות שלא משוקלל בארבעים שישים ומבודדים אותו המשמעות היא שהוא פלוס מינוס.

המדינה תקבל כסף על המכירה הזאת?

בוודאי. אני מקווה. יש שני מעריכי שווי.

מי ישלם? השלטון המקומי?

מי שקונה מן הסתם. כרגע בהסכם כתוב שיש לנו, אגב לנו, אחרי שאנחנו מקבלים את הערכות השווי 10 ימי עסקים לחשוב אם אנחנו בכלל מוכנים למכור להם בשווי הזה. אנחנו לא חייבים. זו אופציה שלנו. ולהם יש חצי שנה.

אני מניח שלא כל העובדים חיים בשלום אחד עם השני שם. אני מתרשם. ויש פחד להשתתף בתהליך הבחירות.

אולי אין עניין.

מה זה אין עניין? איך אתה יכול להגיד דבר כזה? בחיים לא שמעתי דבר כזה מעובד. מה אתה עובד או הנהלה? תחליט. את מי אתה מייצג פה? אין עניין. תאמין לי שיהיה עניין אם אתם תעשו את זה כמו שצריך וכל העובדים יבואו ויצביעו בהצבעה חשאית. אתה לא עובד. אתה מתחזה לעובד.

אני דירקטור בחברה מטעם המדינה. יש בחברה שלוש בעיות שנוצרו וצריך לתת להם תשובה. אפשר לברוח מזה. בסוף נשאר כולנו בלי חברה. אחד, כל נושא ההייטק נמצא במשבר גדול וחברות הייטק ענקיות נכנסות לתוך נישות שהן לא נכנסו בחיים. ואז התוצאה היא שאתה מתמודד מול דבר אחר. שתיים, החברה היתה פטורה מחוק המכרזים כל השנים כי בעל הבית הוא השלטון המקומי. היום החברה מחויבת להתמודד מול חברות במכרז. מה שלא היה לפני שנתיים והתוצאה היא תחרות קשה. מחירים יורדים וכולי. שלוש, אין קופצים בשוק לקנות את החברה. אם היו קופצים מ-2002 כבר היו מציעים את ההצעות כי החברות מבינות שדבר ראשון צריך לתת את המיינסטרים של החברה לכוון אותו, לשנות את מה שהתחילו בהנהלה עוד לפני שאני הגעתי, לשנות את רצפת הייצור של החברה בכדי שאפשר יהיה בכלל להביא את זה לידי מכירה. לכן הבעיה היא לא עם 32%. אף אחד לא רצה לקנות את החברה. אם רוצים להציל 450 עובדים אז צריך להשקיע כסף, לשנות את הבסיס, ואז אולי אפשר להיכנס לדבר שנמכור לשוק החופשי את אותן טכנולוגיות מה שהחברה היום לא עושה. ואני כדירקטור לפחות מנסה לעזור בתחום הזה של למכור החוצה את הטכנולוגיות בכדי שתהיה יותר עבודה. יש מאבק קשה. בסופו של דבר צריך לשמור על העובדים, צריך לשמור על החברה. כי אחרת אם לא תהיה חברה לא יהיה לעובדים מקום איפה לעבוד. זה המצב.

ההסכם עם ההסתדרות הובא לידיעת ועד העובדים. ההסתדרות ישבה עם ועד העובדים. שונו סעיפים לא מעטים בשיחות עם ועד העובדים. ועד העובדים גם הוציא את ההסכם לכלל עובדי החברה כך שאני מופתע לשמוע שלא ראית את ההסכם. גברת יחימוביץ התקבל הרושם בעניין המשפט לגבי הדברים שלא אמרתי אמת. אני מודיע שמדובר בתקציב החברה שהוכן במהלך דצמבר ויצא מכתב ב-25 לדצמבר שבא ואמר שהתקציב לא היה מוכן. אני אמרתי לבית המשפט התקציב היה מוכן כי הוא אושר בינואר. העברנו את זה לדירקטוריון והתקציב היה מוכן ואמת דיברתי ועל כך אני מתכוון לערער לבית המשפט על מנת להוכיח גם באופן מעשי שהדברים שיוחסו אלי רחוקים.

אני מבקש לסכם את הדיון הזה כך. אנחנו באופן עקרוני מקבלים את הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן. אנחנו מאשרים באופן עקרוני את ההפרטה. אין לנו התנגדות להפרטה. להיפך, אנחנו סבורים שההפרטה הזאת היא נכונה יותר מכל הפרטה אחרת שנתקלנו בה עד היום. זה נכון השלטון המקומי צריך לשאת באחריות. אנחנו מקבלים את ההצעה הזאת. עד חודש ימים, זה יכול להיות גם שלושה שבועות, יכול להיות קודם, אנחנו מקיימים דיון על ההפרטה כדי להצביע. לא נאפשר לשני גורמים להפריע למהלך הזה אלא אם כן יתבררו לנו דברים ואני אומר לך יושב ראש הדירקטוריון ואתה יושב ראש ועדת הבחירות אנחנו הפוליטיקאים עשויים מזן כזה שישיבה כזאת מדליקה לנו נורות אדומות. אנחנו יודעים שהולך להיות פה מעניין. וגם אותי באופן אישי זה יעניין מאוד מה הולך להיות בגלל שזה נשמע משהו מתרחש שם, אנחנו עוד לא יודעים מה. אנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה. אני מניח ששלי יחימוביץ שאצלה הנושא של העובדים הוא נושא מרכזי בפעילות הציבורית שלה היא תעקוב יותר. נבדוק מה קורה שם. אני מציע גם לעובדים לא לעכב את ההפרטה הזאת ולא להנהלה. לא לעשות בעיות לעובדים ושהחברה הזאת נמצאת בקשיים, כפי שאמר קודם מר אשל וזה נכון יכולות להיות בעיות. צריך להסתדר עם העובדים. לכן אנחנו מסכמים. צריך לקיים את הבחירות. צריך שיהיה ועד שיבוא לכאן. ההסתדרות חייבת לבוא לכאן ולא שמישהו אחר יקרא בשמם את מה שהם הסכימו. אני מציע שתעשו מהר את הבחירות ושכולם ישתתפו במערכת הזאת לטובת ההנהלה, לטובת העובדים. בגלל שאחרת יכול להיות מצב רע מאוד מבחינת החברה הזאת. אנחנו נאשר את ההפרטה עם נציג ההסתדרות, עם נציגי ועד העובדים שייבחרו באופן פתוח ומסודר שיבואו גם לכאן. אני מציע לקיים כבר עכשיו דיאלוג. להוריד את המתח הזה. אני יודע מה הייתי עושה במקומך. מכאן הייתי מזמן ישיבה, קורא לעובדים ואומר להם בואו נתחיל דרך חדשה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:55.