PAGE
69
ועדת החוקה, חוק ומשפט

5.8.2009


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 54

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, ט"ו באב התשס"ט (5 באוגוסט 2009), שעה 10:00

תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות) (תיקון), התשס"ט –2009 - אישור התקנות

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

מיכאלי אברהם - מ"מ היו"ר

אורי מקלב

ודים גודון, רכז ממשל ומינהל באגף התקציבים, משרד האוצר

אודליה אדרי, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

דוד מדיוני, מנהל, רשות האכיפה והגביה

אריה כהן, סמנכ"ל האכיפה והגבייה, רשות האכיפה והגבייה

ענת הר אבן, יועצת משפטית, רשות האכיפה והגבייה

קרן סוויסה, מנהלת תחום תקציבים, רשות האכיפה והגבייה

ענת ליברמן, סגנית יועצת משפטית, רשות האכיפה והגבייה

נסים כהן, יועץ מקצועי מלווה למערכת האכיפה והגבייה

רבקה אהרוני, דוברת, רשות האכיפה והגבייה

דניאל וקס, עורך דין, איגוד הבנקים

עו"ד ליאור שפירא, נציג, לשכת עורכי הדין

עו"ד נזיה חלבי, נציג, לשכת עורכי הדין

עו"ד ירון אליאס, יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

רו"ח נסים מזרחי, מנכ"ל, איגוד חברות הביטוח

רפי רוס, או"ש בנקאי, בנק לאומי לישראל

צ'יקו דורי, מנהל תחום ממשל, חברת סלקום

עו"ד יחזקאל סיבק - העביר הערות על סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

אלעזר שטרן

דורית ואג

מ.ר. חבר המתרגמים בע"מ

תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות) (תיקון),
התשס"ט –2009 - אישור התקנות

בכלליות אני רוצה רק לומר, לפני שנפרט, שהתקנות באות לתמוך בשני נושאים עיקריים שהוכנסו במסגרת תיקון 29, הראשון זה המסלול המקוצר, קביעת אגרה במסלול המקוצר והשני זה הבקשות לקבלת מידע אודות חייב וגם ללא כתב ויתור על סודיות, שגם להם הכנסנו את התקנות, התאמנו אותם לתקנות שהיו קיימות לגבי עיקול והכנסנו סכומים.


דבר נוסף שנעשה במסגרת תיקון התקנות זה התאמת מונחים והתאמת מושגים, גם בגלל תיקון 29 וגם לאור ההפרדה מבתי המשפט.


הסעיף הראשון בתיקון הוא סעיף של החלפת מונחים, מונחים שתוקנו גם במסגרת תיקון 29 בחוק, תיקנו אותם גם בתקנות וביצענו את ההתאמה הנדרשת.


תיקון מספר 2 הינו פירוש מונחים, הפירוש של - "חברה מנהלת" ו"קופת גמל", זה הפירוש כפי שניתן למונחים האלה במסגרת תיקון 29 בחוק עצמו בסעיף 45 (ב). דבר נוסף הגדרה של מדד שהייתה קיימת כבר בתקנות אבל היא הייתה בסעיף ספציפי, היות ועכשיו היא משרתת מספר תקנות הוצאנו אותה לתקנת ההגדרות. יתר ההגדרות הם כפי שהם מוגדרים בחוק ובתקנות.


תיקון תקנה 2א, היא תקנה שהיא קיימת והיא קובעת את החיוב בתשלום של אגרת פרוטוקול. מאחר ונוספו לנו עכשיו שני הליכים שהם של המסלול המקוצר, החלנו את אגרת הפרוטוקול שחובה לשלם אותה גם לגבי ההליכים האלה, אין פה חידוש.

למה?

מכיוון שאגרת פרוטוקול נגבית בכל הליך, ובדיוק כמו כשבאים לבצע שטר ומשלמים אגרת פרוטוקול, כך כשמבצעים שטר במסלול המקוצר ומתנהל איזה שהוא דיון, מתנהלת חקירה.

אולי תסבירו לי מה זה אגרת פרוטוקול?

אגרת פרוטוקול היא אגרה שמשלמים עבור העסקת הקלדנית, עבור ההקלטה אם צריך הקלטה.

איפה יש את זה במסלול המקוצר? למה צריך להוסיף את האגרה הזאת במסלול המקוצר?

קודם כל, כל ההליכים הרישומיים שמתבצעים בתיק, כשפותחים את התיק. ב' תמיד יכולות להיות - - -

בשביל זה אני משלם אגרה.

לא, כי ישנם - - -

רבותיי, בואו, יש אגרה עבור פתיחת התיק וההליכים המשפטיים.

לא סיימתי ויש דיונים.

יש אגרת פרוטוקול כי צריך לשלם לקלדנית וכו' וכו'.

כן, יש דיונים במסגרת המסלול המקוצר, חקירות היכולת נשארו במסלול המקוצר ומתבצעים הליכים של חקירת יכולת לבקשת זוכה או חייב ובכל כזה מקרה, מתנהל איזה שהוא דיון ויש אגרת פרוטוקול. אני לא חושבת שהמסלול המקוצר שונה מהבחינה הזאת, מההיבט הזה, מכל הליך רגיל שמתנהל בהוצאה לפועל.


תיקון מספר 4 זה הוספת תקנה א, תקנה 3 א עניינה זה אגרה במסלול המקוצר. אז כפי שכבר אמרתי קודם כולנו יודעים שבמסגרת תיקון 29 הוסף פרק א 1 לחוק ההוצאה לפועל שעניינו מסלול מקוצר. במסגרת פרטים (א)(6)(א) ו- (6ב( לתוספת הראשונה לתקנות האגרות, הכנסנו את הסכומים למסלול המקוצר שמיד נעמוד עליהם ופרט לכך קבענו שכאשר עובר תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל, הדבר הזה קבוע בחוק, מהם התנאים שבהתקיימם עובר תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל. לא תיגבה אגרה נוספת בפתיחה, אבל גם לא תוחזר אגרה.


באופן כללי אני רק אומר שהאגרה במסלול המקוצר חובה בדומה לאגרה במסלול רגיל, כלומר בפסק דין או בחיוב שהוא כמו פסק דין ובתביעה על סכום קצוב אחד אחוז מהסכום שמוגש לביצוע ובשטרות 1.25% מהסכום המוגש לביצוע, כאשר על הסכום הזה מתווספת אגרה נוספת בסך 60 שקלים שאמורה לשקף את העלויות של קבלת מידע אודות החייבים ואת העלויות של ביצוע עיקולים.

זה לא אגרת פרוטוקול אם כך.

לא, לא,

כי לפני רגע זה הייתה אגרת פרוטוקול.

אגרת פרוטוקול היא משהו נפרד שמתווסף על כל הליך בלי קשר. עכשיו אנחנו מדברים על המסלול.

זאת אומרת יהיה גם אגרת פרוטוקול וגם שישים שקל.

כן,

פעמיים שישים שקל.

לא, פעם אחת שישים שקלים. השישים שקלים באי לשקף את ה מידע והעיקולים. נדמה היה שזה פעמיים שישים שקלים, שישים שקלים כשזה אחד אחוז, כשמדובר בתביעות על סכום קצוב ושישים שקלים בלי קשר, כשמדובר בהוצאה לפועל של שטרות. אם תסתכל בתוספת אדוני, אז תוכל לראות את הסכומים.

אני רוצה להבין, אני פותח תיק על סכום קצוב. אני משלם אחוז אחד פלוס שישים שקל.

נכון, פלוס אגרת פרוטוקול אם אתה כבר מפנה לקודם.

פלוס אגרת פרוטוקול.

כן,

זאת אומרת אני משלם 140 שקל מינימום .

כן,

ועוד 120 שקל.

לא, 60 ועוד 20 זה 80 שקלים.

אין חפיפה, אגרת פתיחה של מסלול מקוצר, היא אגרת פתיחה של מסלול מקוצר, היא לא חופפת אגרת פתיחה, היא באה להחליף.

אתה משלם אחד אחוז מהסכום הנתבע.

כשמסבירים לי לאט אני מבין מהר. אני פותח תיק, אני משלם אגרה של אחוז אחד.

אחוז אחד, עליה מתווספים שישים שקלים ועליה מתווספים עשרים שקלים של אגרת פרוטוקול.

אגרת פרוטוקול עשרים שקלים.

כן כן, אגרת פרוטוקול היא כבר קבועה בתקנות, זה לא משהו שהוספנו פה, רק אמרתי שאת אגרת הפרוטוקול שחלה על כל יתר ההליכים, חלה גם על המסלול המקוצר.

אם אני מגיש בקשה לביצוע שטר, אני משלם 1.25%.

12.5%,

פלוס - - -

פלוס שישים שקלים פלוס עשרים שקלים, כן.

למה זה?

הסברתי קודם.

למה ההבדל ?

ההבדל הזה הוא הבדל שכבר מובנה היום בתקנות, כבר היום בתקנות יש הבדל בין הוצאה לפועל של שטר לבין הוצאה לפועל של פסק דין.

השאלה אם יש הצדקה כשאנחנו הולכים על הטיפול המקוצר, אם יש הצדקה לזה.

אז יכול להיות שעל העניין הזה צריך לעשות איזה שהוא חישוב מחודש.

לאריה כהן כבר יש הסבר, כשמדברים על לקחת כסף, לאריה יש תמיד הסברים.

ההסבר הוא פשוט, בתיקי פסק דין למעשה כשיש דיון בבית משפט בתיק שטרות, למעשה לא היה דיון בבית משפט. אותו דבר גם בתיק תובענות.

זאת אומרת כשהיה כבר דיון בבית משפט, אתה נותן לי הנחה, כי אתה אומר כבר שילמת אגרה פעם קודמת.

היה שם כבר אגרה ולכן פה למעשה רק מתחיל דיון. כי למעשה תיק שטרות הוא נחשב כפסק דין, אבל הוא למעשה מתחיל את דרכו אך ורק בהוצאה לפועל. לעומת זאת בתיקי תובענות, היה למעשה אמור להיות גם כן 1.25, מכיוון שלא היה דיון, אבל לאחר שהיה פה דיון בוועדה ובהסכמה יחד עם לשכת עורכי הדין, הייתה בסוף הסכמה להוריד את זה לאחד אחוז, לאור העובדה שטענו עורכי הדין, שהם למעשה עושים הליך מקדים שבו הם כבר נדרשים לפני זה לשלוח את ההתראה ואת כל הראייה בכתב ולכן אושר פה לקחת את זה כאחד אחוז ותיקון 24 לחוק.

אנחנו נעבור הלאה.

אנחנו מדברים כרגע על 3א האגרה במסלול מקוצר?

כן,

שמעתי שהאגרה הזו כוללת 60 שקל ו- 60 שקל מיועדים גם למידע ועיקולים. אבל לא נאמר אופרטיבית שאכן הסכומים האלה ישולמו לצד שלישי.

לא הגענו לצד השלישי. קודם כל בוא נאמר ככה, קודם כל המדינה לוקחת. אחר כך מה היא עושה עם זה? זה בסעיף תקציבי אחר. כשנגיע לכמה היא משלמת לצד שלישי, תאמין לי יש לי חשבון פתוח.

יש תקנה ספציפית שמדברת על תשלומים גם בגין מידע וגם בגין עיקולים, תקנה של עיקולים היא 4א והיא כבר קיימת. 4א (1) זו תקנה שהוספנו ועניינה מידע. מדובר בתשלום לא מדובר באגרה, תשלום המשמעות שלו שזה משהו שמשולם ומועבר ישירות לצד שלישי מוכר, מי שהוכר כצד שלישי מוכר וכמובן שגם בהליכים שמתנהלים במסלול המקוצר, התשלומים האלה ישולמו לצד השלישי המוכר. זה פשוט לא צריך להיכנס בסעיף של האגרה של המסלול המקוצר. יש תקנה שהיא כולה לעניין התשלומים לצד השלישי המוכר ולכן לא מצאנו לנכון. אבל הזכאות שלך כצד שלישי מוכר לקבל תשלום מסוים, היא זכאות שהיא בכל פעולה של עיקול ובכל פעולה של מידע. זה לא משנה באיזה מסלול זה מתנהל. יש לך את הזכאות שלך מכוח תקנה אחרת.

אבל אני לא אשלם פעם נוספת עבור המידע הזה.

לא, זה בדיוק ההסדר של המסלול המקוצר שדיברנו עליו במסגרת החוק, ואמרנו שישולם איזה שהוא פיקס פרייס שהזוכה שבוחר במסלול המקוצר יוכל לדעת מראש כמה הוא עומד לשלם ולא שכל פעם ינקטו הליכים ויבקשו ממנו עוד ועוד סכומים. הוא משלם איזה שהוא פיקס פרייס שאמור לשקלל בתוכו את כל ההליכים שינקטו במסגרת גביית החוב במסלול המקוצר.

הסיפא של התקנה הזאת אני רוצה להבין אותה.

הסיפא של התקנה הזו כבר אמרתי קודם, "הועבר תיק מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל, לא תוחזר האגרה ששולמה במסלול המקוצר ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו אגרה לפי פרטים (א)(1) ו- (א)(6) במסלול הרגיל. " הכוונה של זה אמרתי קודם, מאחר ומדובר באגרה שהיא קצת יותר גבוהה, בשישים שקלים למעשה, ברגע שפותחים את התיק מצד אחד לא מחזירים אותו, מצד שני גם לא גובים אגרה.

לא עשיתם כלום, פתחתי תיק במסלול המקוצר, שילמתי את השישים שקל שאתם בו אמורים לאסוף מידע ולהטיל עיקולים. מיד אחר כך לא נעשה כלום והתיק עבר למסלול הרגיל.

קודם כל ההנחה היא שלא יקרה כזה מצב.

למה אתם לא מחזירים לי את השישים שקל או מזכים אותי בתיק?

כי המידע שהתקבל - - -

לא התקבל כלום, אמרתי, לא עשיתם כלום.

לא, לא, קודם כל ההנחה היא שהתיק לא עובר סתם ככה למסלול רגיל, הוא עובר אחרי שמונה חודשים או אם התקיימו תנאים מסוימים. ההנחה היא שההוצאה לפועל כן מתכוונת לפעול בתיק וכן מתכוונת להטיל עיקולים ולבצע פעולות לקבלת מידע. אותן פעולות ואותם הליכים שננקטו ממשיכים לשרת את אותו זוכה גם במסלול הרגיל.

שאלתי לכן פשוטה, לא נעשה כלום בתיק. לא ביקשו מידע, פתחתי תיק ואת יודעת מה, הוא נעלם, גם זה קורה. לא נעשה כלום.

אין מצב כזה, מכיוון שבמסגרת המסלול הקצר נקבעו כללים.

אין מצב זה דבר שכשהייתי צעיר יכלו להגיד לי אין מצב.

לא, אני יכולה להסביר אבל למה.

יש מצב, את רוצה שאני אפתח לך עכשיו קלסר עם תלונה נגד ההוצאה לפועל על יד מצב?

לא, כי נקבעו כללים בעניין הזה.

סליחה, במידה ויש טעות ויש מקרה שמישהו חושב ששילם אגרה לא נכונה, זכותו להגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל להחזר האגרה בתיק.

ואז הוא יענה לו: אגרה ששולמה ויראו את ההליך כהליך ששולמו בעדו אגרה ואין להחזיר כסף.

אבל אם יתברר שלא נעשתה שום פעילות בתיק הזה, כמו שאדוני אומר, שלא נעשתה שום פעילות, ממש, כי יש הבדל בין נעשתה פעולה והייתה תשובה שלילית, לבין שלא נעשתה.

אני מסכים איתך, אני אומר למה זה לא כתוב, אני רוצה שיהיה כתוב.

יש תקנה מפורשת שקימת היום, תקנה 9א שמדברת על החזר אגרה. התקנה אומרת - רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת.


מה שאדוני אומר זה בדיוק נוטה לגדר אותה סיבה אחרת, שתובא הבקשה בפני הרשם, ויטענו בה שלא ננקטו הליכים במסגרת המסלול המקוצר ויתבקש רשם ההוצאה לפועל להורות על החזר ה- 60 שקלים, במסגרת שיקול הדעת שמוקנה לו, הוא יכול הורות על החזר ה- 60 שקלים.

אתם מבינים מה שאתם עושים? במקום לקבוע איזה הליך אוטומטי, אנחנו רוצים לפשט את ההליכים. אנחנו לא רוצים שבשביל 60 שקל אני אצטרך להגיש בקשה ואז זה יגזול זמן, העורך דין ייקח ממני בשביל זה 62 שקל, האגרה שאתם תטילו על זה תהיה 31 שקל, ובשביל לקבל 60 שקל אני אוציא 100. למה לא תקבעו הליך אוטומטי, שאם יתברר שהתיק עבר מהליך מקוצר להליך רגיל, אם יתברר שלא ננקטו פעולות, יזוכה החשבון.

אפשר לקבוע.

אפשר להפוך את זה לבקשה מנהלית לא להעלות לרשם ואפשר לקחת ולעשות את זה, חיובי, מקובל.

אדוני, אולי אפשר להצעה הצעה בעניין הזה? אולי אפשר את השלב של האגרה של ה- 60 שקלים, לשלם אחרי המסירה.

תודה רבה לך. תגיד גם שכר טרחה משלמים אחרי הכול? רק אחרי שאתה מביא לי את הכסף?

שכר טרחה ב'.

זה רק אם אתה עורך דין של בנקים.

א' אתה מקבל.

אתה גם עורך דין של בנקים, נכון? בדרך כלל כשהבנק שלח לי מכתב, אז עוד יום לפני שהמכתב יצא בחשבון שלי כבר מופיע 75 שקל פלוס מע"מ הוצאות משפטיות. עוד לפני ששלחו את המכתב.

האגרה תופיע מיד, האגרה כבר תופיע.

מה אתה רוצה, שהזוכה השני יחזור ללשכה? שוב הוא יחזור ללשכה בשביל לשלם את האגרה? אני לא מבין את הרעיון. לא, אנחנו מתנגדים.

יש מצב שהוא הרבה יותר פשוט מזה, אנחנו ניקח למשל מצב שבו במסלול המקוצר יצאה אזהרה והחייב שילם אותה. איזה שיקול דעת צריך להיות פה? שילם תוך 20 יום, שולחים חזרה את הכסף. אני מקבל אגב שאפשר לשלם את זה מראש, זאת לא הבעיה.

השאלה במקרה שלך היא בוא נאמר ככה. אני יש לי תביעה נגדך, הגשתי נגדך תביעה, שילמתי את החצי הראשון של האגרה. אז מה שקורה זה אתה רץ אלי, בוא תיקח את הכסף, עזוב אותי.

באת אלי ושילמת לי, אני את החצי הראשון של האגרה לא אקבל בשום מקרה. זאת אומרת אגרה שאתה משלם כשאתה פותח את התיק, אתה לא מקבל אותה.

אני רוצה להעיר על זה שתי הערות, כי זה שני נושאים.

אני אומר אבל לפחות שלא - אם רצת ושילמת, אתה אומר צריך להגיע.

ברשות אדוני שתי הערות כי זה שני נושאים נפרדים שקשורים אחד בשני. אחד זה הנושא של ה - 60 שקלים של האגרה. האגרה הזאת מיועדת למטרה ספציפית, יש מצבים שאולי צריך שיקול דעת בהחזר שלה ואז באמת תקנה 9 עוזרת לזה, יש מצבים שלא צריך שיקול דעת. אני אומר שוב, מצב שבו חייב שילם תוך 20 יום, לא צריך שיקול דעת בכלל, כי לא יבוצעו בכלל הליכים בתיק. אין פה בכלל תועלת גם עקיפה. המצב השני לגבי ההחזר של האגרה של פתיחת התיק. אני מפריד את זה רגע מאגרת המידע, פה יש איזה שהוא מצב שקצת השתנה עם השנים ולא בוצעה פה התאמה מספקת. למה? כי תקנות בתי המשפט אגרות הרי מכירות מצבים שבהם אני מחזיר, בין אם זה בפשרה, בין אם זה לפני קדם ראשון, את האגרה לפחות למעט רכיב מסוים לזוכה. תקנות ההוצאה לפועל למרות שהם בעצם היום שאבו לתוכן הליכים שהם כמו הליכים של בתי משפט, לא עשו את ההתאמה הזאת. יש למשל חוסר התאמה בנושא של פשרה, מה קורה, הגעתי לבית משפט עם ההתנגדות, התפשרתי, אין קורלציה בין תקנות בתי המשפט אגרות היום, לתקנות ההוצאה לפועל.

גם האגרה הרבה יותר נמוכה בהוצאה לפועל מאשר בבתי המשפט.

לפי תקנות בתי המשפט אגרות, אתה משלים את האגרה ברגע שזה עבר ל - - -

מראש זה 1.25% המחצית הראשונה.

אתה מבצע השלמת אגרה.

לגבי ההערה הראשונה שלך, הם יתקנו את זה ויהיה שם סעיף שיאמר שאם לא ננקטו הליכים כנגד ה- 60 האלה, אתה תוכל לקבל אותם חזרה.

אם לא ננקטו הליכים בכלל אדוני.

כן, כן,

הסכמנו.

הליכים של ה- 60 שקל.

כן, הליכי מידע או עיקול.

על הבכלל גם יהיה ויכוח, מה זה בכלל?

אם הוכנסה שורה אחת בהוצאה לפועל במחשב?

אם שלחתי את האזהרה, עשרים יום עברו, הוא בא ושילם בהוצאה לפועל.

האזהרה היא במסגרת ה- 60 שקלים? העלות של האזהרה?

לא, זה באחוז אחד.

לא, ה- 60 שקלים היא מידע ועיקולים. אם לא בוצעו מידע ועיקולים אז מוסכם שתיקבע איזה שהיא הוראה.

צריך לפרט מהן בדיוק הפעולות.

פעולות של מידע ועיקול.

מידע ועיקולים.

אדוני אז לעניין הזה אני רוצה עוד מילה. בזמנו כשדיברנו על המסלול המקוצר, ההחלטה של הועדה הזאת הייתה שזה מסלול שיעבוד במשך שנה, שיבחנו את ההיבטים שלו ויהיה שוויון מוחלט בין מי שכן פועל עם עורך דין ומי לא. הפער היחיד שיהיה זה שמי שלא עובד עם עורך דין, לא יצטרך לשלם שכר טרחה והם ישיתו עליו את עלות האגרה הקבועה 60 שקלים האלה, שכרגע הם קבעו. מה שאנחנו מבקשים כרגע לדעת, ממה מורכבת האגרה של ה- 60 שקלים. זאת אומרת האם ה- 60 שקלים הם מקבלים את המוצר באותו מחיר שהאזרח שפועל באמצעות עורך דין או פועל לבד? זאת אומרת האם עיקול עולה להם 7 שקלים בדיוק כמו שעולה לעורך דין מן השורה שמייצג לקוח.

קודם כל בוא נאמר כך, נניח שהתשובה היא לא.

אז אין שוויון ואי אפשר לעשות את ההבחנה.

אבל בתשלומים לצד שלישי התשובה היא כן, זה בדיוק מה שענינו לפני דקה לעורך דין דניאל וקס.

למה אתם אומרים שהתשובה היא כן? תגידו שהתשובה היא לא מה אכפת לכם.

כי אין מה לעשות, התשובה היא כן וזה בדיוק מה שהשבתי קודם לעורך דין וקס, כשאמרתי לו שאת אותם תשלומים שהוא זכאי להם כצד שלישי מוכר בגין מידע ועיקולים, הוא יקבל גם במסלול המקוצר מהמדינה.

זה תשובה מצוינת מבחינתי.

אני רק רוצה להזכיר לאדוני שבפתיחת תיק ברגע שיש בתיק עורך דין, באופן אוטומטי נזקף שכר טרחה א'. ובמידה ותוך 20 יום הוא שילם את הכסף, הוא בא למחרת ושילם את הכסף, החוב שלו כולל את השכר טרחה א', שלא נעשתה שום פעילות.

כן נעשתה, בגין פתיחת תיק. שכר טרחה בגין פתיחת תיק, איזה מין דבר מצחיק.

אז אם כך התשובה היא אחרת, אתם רואים, אמרתם כן והתשובה צריכה להיות לא. אדוני הוסיפו לך סעיף של שכר טרחת עורך דין וגבו לך אותו? נהנית מהתיק, אתה עכשיו תשלם את האגרה, מה קרה?

אני משלם תמיד.

לא, לא,

אני תמיד משלם.

אני פתחתי תיק בלי עורך דין, בא חייב בתוך תקופת האזהרה ושם את השיק, אני מקבל את ה- 60 שקל חזרה. לא נעשתה שום פעולה שההוצאה לפועל הייתה צריכה לעשות. אתה הגשת את התביעה כעורך דין, הוסיפו לך שורה, שכר טרחת עורך דין א', בא החייב ושילם את זה. הם עשו כבר פעולה.

איזה הם, מה הם עשו?

הם הכניסו במחשב את השכר טרחה שלך.

השכר טרחה עם פתיחת תיק.

הם עבדו על התיק שלך?

הם? לא,

שלחו מכתב אזהרה.

בוודאי שכן, הם הכניסו את זה.

הם בשלי לא עושים כלום.

למה, שלחו מכתב, אזהרה.

הם הוסיפו אחוז.

הם לא עושים כלום בתיקים שלי.

חברים יקרים, הם מוסיפים את החישוב של השכר טרחה? בתוך המחשב?

כן, אבל הם לא זכאים לשכר אצלי בתיקים שאני מטפל, הם לא זכאים לשכר, זה שירות, אני משלם אגרה עבור זה. בשביל מה אני משלם אגרה?

את ה- 60 שקל.

אני לא משלם את ה- 60.

תקבל אותו חזרה. נו עזבו, תקבלו את זה חזרה. הם אומרים לך.

הם יפרטו את זה שזה כן יוחזר בחזרה, אלא אם נעשו פעולות מיוחדות.

סליחה אדוני, אולי לא הבהרתי נכון ברשותך.

הבהרת, הבהרת נכון, חבל על הויכוח, הם מתכוונים לאותו דבר, אל תעשו לי ויכוח, כשלא צריך.

ההנחיה של הועדה זה להוסיף את ההבהרה, שכאשר לא ננקטו הליכים בגין מידע ועיקולים.

כן, הכסף חוזר.

אותם 60 שקלים יוחזרו.

נכון,

בלי להגיש בקשות ובלי לעשות שום דבר.

באופן אוטומטי.

סעיף 5 לתיקון הוא מבצע תיקון בתקנה 4א שעניינה תשלומים לצד שלישי מוכר בגין פעולות עיקול. אז הוספנו בכותרת שמדובר לעניין סעיף 49 א לחוק שהבהרנו בעצם שפה מדובר על תשלומים בגין עיקול. אותם צדדים שמוכרים כצדדים שלישיים פורסמו עד כה ברשומות ואנחנו רוצים לפרסם אותם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, אנחנו חושבים שכך הפרסום יהיה יותר נגיש ויהיה יותר קל לדעת מי מוכר כצד שלישי מוכר שזכאי לתשלום עבור העיקול.


דבר נוסף שתיקנו, הוא העניין של תקנת משנה 4. בעקבות תיקון בסעיף 45 ב לחוק, חברה מנהלת יכולה להודיע שהיא מעוניינת שעיקולים שמבוצעים על כספי חייב שנמצאים אצלה, יבוצעו דרך החברה המתפעלת. הבהרנו שכאשר חברה מנהלת מודיעה שהיא מעוניינת שביצוע העיקולים יעשה דרך החברה המתפעלת, התשלום לאותו צד שלישי מוכר ישולם לחברה המתפעלת ולא לחברה המנהלת ישירות. החברה המתפעלת, תבצע את העיקולים.

אני רוצה משהו להעיר לגבי הסעיף שעברנו, על העניין של הפרסום באתר האינטרנט. עקרונית אנחנו מסכימים לזה. זאת אומרת אין לנו התנגדות. מה המשמעות של הפרסום באתר האינטרנט? שאנחנו חוסכים פרסומים בעיתונים וחוסכים פרסומים ברשומות וזה דבר מבורך וטוב וקדמה. שאלנו היא כזאת, על בסיס אותו היגיון שאפשר לחסוך ולעשות ולפרסם, האם בפרסומים שאנחנו מחויבים על פי החוק לפרסם בעיתונות מקומית, נוכל לפרסם באתר של רשות ההוצאה לפועל.

התשובה היא לא, כי אני גם לא מוכן לקבל את זה שלא יפרסמו את זה ברשומות, עם כל הכבוד.


רבותיי, בואו, אני רוצה להגיד לכם, אחת משתיים, או שרשומות הופך להיות דבר מיותר, אז בואו נבטל אותו. אני מוכרח לומר לכם, אתם יודעים, בחוק חסינות חברי כנסת כתוב, שחבר כנסת זכאי לקבל את פרסומי הממשלה, לרבות פסקי דין.

אדוני, אנחנו לא מתנגדים לזה, זה יפורסם גם בפרסום הרשמי.

אנחנו נעשה גם וגם.

דווקא היה רעיון טוב.

מה היה רעיון טוב?

שלהם,

לא נכון, אתם יודעים כמה אנשים אין להם בכלל אינטרנט? אתם חיים כולכם - - -

אבל גם אין להם רשומות, מצד שני -

אבל הם הולכים לספריה, אני רוצה להגיד משהו, זה דבר מדהים, אתם לא מאמינים. כמה אזרחים במדינת ישראל, זה שני דברים שאני הופתעתי, כמה אזרחים במדינת ישראל מסתכלים בערוץ 99 ויש להם כל חמש דקות ביקורת וכמה אנשים יושבים בספריות ופשוט עוברים על כל מיני מינויים ברשומות, זה דבר נוראי. אני מקבל כל מיני מכתבים, ראיתי שפלוני מונה לזה, איך אתם מעיזים. אנשים אין להם מה לעשות, חבר'ה, מה אפשר לעשות? יש גם אנשים שקוראים פסקי דין של בית המשפט.

במסגרת תיקון 5 הוספנו את תקנת משנה ז, שעניינה תשלום בעד עיקול מתחדש, עיקול מתחדש בתיקי מזונות התווסף במסגרת תיקון 29 לחוק. זה סעיף 45 ג לחוק ההוצאה לפועל. לפי הסדר שעוד בזמנו הגענו אליו עם הבנקים וכך זה גם היה ברור, הזוכָה או הזוכה בתיק המזונות מבקש את אותו עיקול פעם בשנה והוא מתחדש מדי חודש ומדי תקופה. הסדרנו פה רק שהתשלום יהיה חד שנתי כמובן, עבור העיקול המתחדש הזה, שתופס למשך שנה והזוכֶה או הזוכָה לא יאלצו לשלם עבור כל חידוש של העיקול. שוב, זה דבר שהגענו לגביו בהסדר. תקנת משנה ז, 4א (ז) זה תקנת משנה חדשה.

אני רוצה להבין, תשלום בעד עיקול מתחדש, זאת אומרת יהיה 7 שקלים כל שנה?

7 שקלים פעם בשנה. אם היום לצורך העניין - - -

אבל כל שנה, לא פעם אחת.

כן, פעם אחת בשנה, כל שנה, אם אתה רוצה להמשיך את העיקול.

למה צריך את זה?

העיקול המתחדש הוא - - -

במזונות?

בכל עיקול, התוקף שלו הוא לשלושה חודשים.

צריך לשנות את זה, במזונות זה לא יהיה לשלושה חודשים.

בגלל זה כדי שזוכה לא תצטרך לבוא ולבקש עיקול מחדש כל שלושה חודשים, הסדרנו את העניין הזה של עיקול מתחדש, שאז הוא תופס למשך שנה. אז התשלום הוא בהתאם.

האם את יכולה להסביר לי את 4(ו), "לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת עיקול אצל צד שלישי מוכר אלא לאחר שהמבקש עיקול שילם ללשכת ההוצאה לפועל את התשלום האמור בתקנה זו."

זה תקנה שהיא קיימת, אנחנו לא ביצענו בה שינוי.

במסלול המהיר, מיהו המבקש את העיקול?

ההליכים הרי ננקטים ליוזמת - - -

אבל אני עדיין נשארתי המבקש.


הרי אני פותח תיק במסלול המהיר. אני עדיין המבקש.

נכון.

זה השישים שקל.

אז זהו, אז צריך באיזה שהוא מקום פה שיהיה כתוב שזה לא יחול לגבי המסלול המהיר, שלא יהיה מצב שיגידו לי פתאום, אדוני, אתה חייב.

אבל מבחינה זו מבקש העיקול שילם ללשכת ההוצאה לפועל את התשלום.

זה ה- 60 שקל שהוא שילם.

אז הוא ביצע את זה בהתחלה את התשלום.

זה נכון, אבל יכול להיות, בואי נאמר ככה. אני ראיתי כבר שהבנקים רוצים 7 שקלים על כל עיקול. עכשיו בואי נניח שמטילים, אני שילמתי 60 שקל במסלול המהיר, מבקשים להטיל 11 עיקולים. אני צריך להוסיף?

לא, זה בדיוק העניין שאמרנו שה- 60 - - -

זה צריך להיות רשום באיזה שהוא מקום, שה- 60 שקל האלה, מכסים את כל בקשות העיקול, כי אחרת בסעיף ו' יבואו ויגידו לי תוסיף.

אבל הם לא יכולים לעשות אדוני 11 עיקולים.

בוודאי שאנחנו יכולים לבצע 11 עיקולים. אם יש כמה חייבים בתיק?

זה בדיוק סותר את מה שאמרתם קודם, שהמרכיב של ה- 60 שקל בצורה מתמטית מגיע לסכום של האגרה. 11 כפול 7 זה 77.

אבל הוא בצורה ממוצעת, אם יש לי כמה חייבים בתיק, אז יכול להיות שזה תיק שאני אנקוט בו 20 הליכי עיקול, משום שיש לי 5 חייבים. לעומת זאת יכול להיות שיהיה חייב אחד בתיק ואני אצליח לתפוס את הכסף בשתי פעולות עיקול.

בחייב אחד בתיק, אפשר שבעה עיקולים כמו שהיושב ראש אמר?

כן.

כן, אפילו יותר.

בחייב אחד?

כן, על זה מדובר באגרה שהיא משוקללת, זה אגרה. לפעמים אנחנו נפסיד ולפעמים לא, זה אגרה. זה איזה שהוא שקלול מסוים שניסינו לחשב כמה פעולות באופן ממוצע ינקטו בכל תיק. כך חישבנו את ה- 60 שקלים.


הסעיף הבא הוא סעיף חד שהוספנו, 4א1 והוא בעצם סעיף שדומה מאוד לסעיף 4 א אבל בעוד ש- 4א עוסק בתשלום לצד שלישי מוכר בגין עיקולים, 4א1 עוסק בתשלום לצד שלישי מוכר לעניין מידע.

"צד שלישי רשאי לפנות למנהל מערכת ההוצאה לפועל ולמי שהסמיכו לכך בבקשה להכיר בו כזכאי לתשלום. " שוב אותו הסדר כפי שקבוע לעניין עיקולים. ברגע שצד שלישי מבקש להיות מוכר כצד שלישי מוכר לצורך תשלום והוא הוכר כצד שלישי מוכר, אז הוא זכאי לאיזה שהוא תשלום בגין כל פעולת עיקול שהוא מבצע. התנאי בעצם להכרה בגורם כצד שלישי מוכר, הוא העובדה שהוא מקבל את הצווים ומוסר את המידע בדרך שהיא דרך ממוכנת. זה אחד הדברים ואחד התנאים שנקבעו עוד בחוק, ששר הפנים רשאי לקבוע אגרה וכו' וכו', כשבין היתר הוא ישקול את זה שהצד השלישי, אותו צד שלישי, מקבל את הצווים ומוסר את המידע בדרך ממוכנת.


שוב זה דומה למידע, אז תקנת משנה ג', גם פה אנחנו נתקן, כי אמרנו שהצד השלישי המוכר פורסם באתר האינטרנט ואנחנו נוסיף את זה שהוא יפורסם גם ברשומות. כפי שהסכמנו קודם.


תקנה משנה (ד) שיעור התשלום לצד שלישי מוכר הוא כאמור בפרטים (ז) או (ט) בתוספת לפי העניין, כאשר מה שקבוע בפרט (ז) הוא התשלום עבור מידע, כל מידע שהוא, לפי סעיפים 7ב א2 לחוק ו- 7ב א3 לחוק, יש שם רשימה של גורמים, כמה כל גורם מקבל עבור העברת המידע, איזה תשלום ופרט (ט) מהווה את התשלום עבור כתובת, זה מה שמוסדר בסעיף 7ב א1 לחוק, וזה התשלום שאותו צד שלישי מוכר יהיה זכאי לו, כשהוא מעביר מידע לגבי כתובתו של חייב.

אפשר הערה לגבי הנושא של התשובה של הבנקים? לגבי התשובות שאין מה לעקל.

אני עדיין את השקלול שלכם של האגרה, אני עדיין לא מבין.

אתה יכול לקבל את כל הנתונים המפורטים.

אפשר להסביר.

מה ההסבר? אם לי יש לקוח, אפשר לעשות ממוצע עם הלקוח? אני לא יכול לעשות.

זה בדיוק העניין של המסלול המקוצר, במסלול המקוצר נעשה איזה שהוא שקלול, כדי להגיע למצב שבו משלמים פיקס פרייס, ברגע שאתה פותח את התיק ואז אנחנו הגענו לאיזה שהוא שקלול שבתוכו הוא לוקח שני דברים, אחד את העיקול ושני את המידע. לאגרות עיקול אנחנו יצאנו מתוך נקודת הנחה שאנחנו בערך נעשה חמישה עיקולים, יכול להיות שנעשה יותר, יכול להיות שנעשה גם פחות.

שלושים וחמישה, או.קיי.

זה 35 שקלים, ואגרת מידע נעשה שקלול גם לקבל את המידע.

זה נותן טוטל?

60 שקלים.

כמה פעמים אפשר לשאול את אותה שאלה?

כי אתם אמרתם איך יכול להיות שבעה עיקולים, שבעה עיקולים לא מסתדר.

7 כפול 5 זה 35.

לא, 11 היה הדוגמא.

זה אגרה, יש פעמים שהעלות משקפת, יש פעמים שהעלות לא משקפת. שהאגרה לא משקפת.

זאת אומרת אתם מסבסדים חלק, בתיקים של 11 אתם מסבסדים?

יש לי שאלה, בבתי משפט כשאתה מנהל תיק, יש תיקים שעולה לך לנהל אותם יותר מ-2.5%? כן.

אני אקח לקוח, אעשה פול, חלק אני אשלם ככה, חלק אני אשלם ככה. אני מוכן לתת פיקס פרייס ללקוח שלי, את אותם 60 שקלים. לסבסד? למה שלא יהיה שקלול?

אדוני, זה טיבה של אגרה.

בדיוק זה נכון, זה אגרה, זה לא תשלום.

לפעמים אתה משלם יותר ממה שאתה מקבל ולפעמים פחות.

את האגרה שאני מקבל אני משלם אותה, אבל לי אין את הסבסוד הזה.

זה אגרה, זה בדיוק זה ההבדל בין אגרה לתשלום.

אם יש להם תיק שהוא - - -

- - - הוא שמונה חודשים, זה הצפי שנעשה, על פי הערכות של כלכלנים. אם המסלול המקוצר אפשר היה לנקוט בו הליכים במשך שלוש שנים, אני מניחה שזה לא היה נקבע על 60 שקלים, זה היה נקבע על סכום אחר, כי מה שאתה אומר נכון, היינו נדרשים להרבה יותר פעולות. אבל אחרי תחשיבים שנעשו ונבדקו, גם על ידי ועדת האגרות באוצר, וגם - - -

אבל אז אתם מעוותים את דרישת הועדה.

זה הסכום שמשקף את האגרה, במסלול המקוצר.

אבל זה לא הייתה דרישת הועדה כאן, דרישת הועדה הייתה שוויוניות מוחלטת בין המסלול המקוצר לבין אזרח או לקוח שפונה באמצעות עורך דין. השוני ביניכם ובינינו ההבדל היחיד הוא שלא משלמים שכר טרחת עורכי דין ואתם עושים את זה בצורה אוטומטית. לא יכול להיות שמישהו שהוא פועל, לא רק שלא ישלם שכר טרחת עורך דין, שזה בסדר, כי אתם עושים את העבודה, אבל ייהנה מסבסוד באגרות, שאני לא מקבל, מה אני אזרח סוג ב'? למה שאני לא אקבל את השבעה שקלים סבסוד? למה אני לא יכול לעשות ללקוח שלי - - -

זה דברים שהוסכם עליהם.

לא הוסכם אף פעם, לא החסרתי ישיבת ועדה.

יש פה איזה בלבול מסוים.

אז שיסבירו לי, אני ארבע פעמים שואל את אותה שאלה.

יש פה שני סוגים של סכומים שהם שונים לגמרי.

אדוני חבר הכנסת רותם, יושב ראש הועדה, אתה נכחת בדיונים שהיה במסגרת החוק, בכולם. אם אני ארענן את זיכרונך בוודאי אתה תיזכר שיושב ראש הועדה הקודם התעקש שיהיה מדובר באגרה שהיא פיקס פרייס, שלא יהיה מצב שבו זוכה שיבוא ויבחר במסלול המקוצר, פתאום ינחיתו עליו עוד שבעה שקלים, עוד שבעה שקלים.


וההוצאה לפועל תנקוט שמונים הליכים על חשבון החייב.

זה בסדר, אני לכן לא מבין את הטענה.

יש לי פה איזה שהוא נייר עמדה שאנחנו בזמנו הכנו לוועדה, בדיוק לפני שנה.

אני חושב שאתה מתבלבל.

יש פה שני סכומים שהם שונים, יש סכום של 60 שקלים שהוא סכום קבוע, הוא בגדר אגרה שמשולמת ללשכת ההוצאה לפועל, היא לא משולמת לצדדים השלישיים. הצדדים השלישיים מקבלים בנוסף כל זוכה שרוצה לנקוט הליכים, הוא צריך קודם כל לשלם ללשכת ההוצאה לפועל את האגרה, וחוץ מזה אם הוא רוצה בקשת מידע או להטיל עיקולים על גוף שלישי מסוים, הוא צריך לשלם בנוסף.

לא במסלול המהיר.

לא, אז התשובה היא לא, זה בדיוק לא.

אני אגיד לך מה, ההבדל הוא בדבר פשוט, במסלול המהיר יש פה פטנט חדש, שאומר אדוני היקר, אני בא, אני משלם פיקס פרייס, הם צריכים להביא לי את הכסף. לא מעניין אותי איך הם נקטו, הם יכולים לנקוט עיקול אחד, הם יכולים לנקוט 24 עיקולים, המצב הוא פשוט ביותר, אני שילמתי את האגרה, הם יש להם שמונה חודשים להביא לי כסף. לא הביאו לי אחרי שמונה חודשים את הכסף, נגמר הסיפור. אתה יכול לשלוח את הקליינט שלך באותה דרך, הוא פותח תיק במסלול המהיר הוא משלם 60 שקל אגרה, אין שכר טרחת עורך דין. הם ילכו ויעשו את כל הפעולות. אני לא משלם עוד 7 שקלים לעיקול ולא 2 שקלים למידע, ולא שום דבר. אני עשיתי הסכם עם המדינה בעד 60 שקלים פלוס אגרה, אתם מביאים לי את הכול, נקודה.

אני הבנתי ודעת הועדה הייתה דאז, אני רוצה להזכיר, שיש אגרה קבועה שמשולמת למסלול המקוצר.

נכון,

ואז אנחנו במשך שנה נבחן אם המסלול המקוצר הוא דבר יעיל.

זה אנחנו נמשיך לבחון את זה.

שנתיים, שנתיים אמרנו.

שנתיים, סליחה, במסגרת - - -

חברים אני מבקש הפסקה של עשר דקות.

הישיבה נפסקה בשעה 12:05 ונתחדשה בשעה 12:20

חילופי יו"ר - היו"ר אברהם מיכאלי

היינו ב- 4א1 בתקנת משנה (ו) וזה בעצם שוב תקנה שמקבילה להסדר שקבוע לגבי עיקולים, שהתשלום לצד השלישי המוכר מבוצע בעצם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, באופן כזה שהתשלום משולם על ידי הזוכה שנוקט בהליך ומועבר על ידי הלשכה כצינור לצד השלישי המוכר.


תקנה משנה (ז) שוב זה הסדר זהה למה שקבוע לגבי עיקולים, אני לא חושבת שצריך להוסיף הרבה.


תקנה 4א2 בעצם מדברת על אגרה בעד בקשה לקבלת מידע ממי שלא הוכר כצד שלישי מוכר, בתוספת בפרט ח' מפורטים אותם גופים שמעבירים אלינו את המידע והם לא מוכרים כצדדים שלישיים מוכרים ומה האגרה שצריך לשלם כדי לקבל מהם מידע, כאשר תקנת משנה ב' בעצם מונעת את הכפילות האפשרית כך שמי שמקבל מידע לעולם לא ישלם גם תשלום לפי פרט ז' וגם אגרה לפי פרט ח', תמיד זה יהיה או תשלום לצד השלישי המוכר לפי פרט ז', או אגרה לקבלת מידע לפי פרט ח', לעולם לא תהיה כפילות.

סליחה, זה לצערי לא מובן. צד שלישי מוכר, האם הכוונה היא שגם משרדי ממשלה ירשמו?

לא, אם הם יוכרו כצד שלישי מוכר, בהכרח הם יוצאו מפרט ח' ויעברו לפרט ז', ואם אתה תראה כתוב שתקנת משנה א, לא תחול על בקשה לקבלת מידע מצד שלישי מוכר, כך שהם לא משלמים אגרה ותקנת משנה א' אומרת שאם אתה מבקש מאחד הגורמים המנויים בפרט ח', אז אתה תשלם לפי ח'. אם מישהו מ- ח' יוכר כצד שלישי מוכר, הוא יצטרך להיות מוסף בפרט ז' לתוספת, או שהוא יכנס שם לסעיף הסל בפרט ז3, אבל הוא יצטרך להיות מוכר כצד שלישי מוכר, לא יהיה מצב שבו הוא יישאר ב - ח' ויוכר כצד שלישי מוכר.

אז אולי ב- 4א1 (א) כשמופיע שם צד שלישי, צריך להיות כתוב - צד שלישי, למעט אלה המפורטים בסעיף ח'. סעיף קטן ח'.

אני חושבת שזה ברור, אני חושבת שעשינו את הכול כדי שלא יובן שיש כזו כפילות, אפשר לעיין שוב בנוסח, אני לא חושבת אבל שצריך, זה היה ברור, זה ברור אני חושבת לכולי עלמא ולכל מי שראה את זה, שאין מצב של כפילות. מי שהוכר כצד שלישי מוכר מקבל לפי ז', מי שמנוי בפרט ח', מקבל אגרה או לא מקבל אגרה, משולמת אגרה על ידי מי שמבקש את ההליך, לפי ח'.

אין לנו אבל סעיף הגדרות מיוחד ששם יש צד שלישי מוכר וצד שלישי רגיל.

לא, 4א1 כתוב שזה תשלום לצד שלישי מוכר, ואז זה מפנה לפרט ז'.

4א1 לא כתוב שזה מוכר, זה הייתה השאלה.

4א1 זה צד שלישי מוכר, כן.

4א1 (א).

לא, ב- 4א1 סעיף קטן (ג) מופיעה ההגדרה.

ההגדרה מיהו צד שלישי מוכר.

ההגדרה היא יותר מוכר. ההגדרה היא ב- ג', ו' זה לשנינו טוב.

אני מרשה לכם כי לא הייתם פה, סעיף ו' עברנו וסעיף קטן ז' עברנו. הערה כללית, אני הבנתי שכן היה ניסיון למשא ומתן בין לשכת עורכי הדין לבין משרד המשפטים, השאלה איפה זה נתקע, כי אני הבנתי שלא הייתה מחלוקת לפני כן, למה היום?

לא הוגשו שום הערות עד היום לצערי.

כי אני תמיד בעד ההידברות לפני.

אתה צודק ובתקופתו של דוד מדיוני זה באמת קורה, ויכול להיות שכאן באמת השגגה היא שלנו, במקרה לא שלהם. אבל אם כבר ב- ו' עסקינן, אז יש כאן התשלום לצד שלישי מוכר באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, - - - לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי לפי בקשת הזוכה. אני לא רוצה שזה יהיה לפי בקשת הזוכה, לא עשה את העבודה, יחזיר, באותה שיטה שדיברנו, גם אתם תשמחו מזה וגם אנחנו נשמח מזה.

זה הסדר שהוא קבוע כיום לגבי עיקולים, כך זה עובד.

אבל למה צריך לבקש, הוא לא עשה את העבודה, ביקשנו עיקול, הוא לא עשה כלום.

ומי יסב את תשומת הלב?

זה בחוק, צריך שידעו, לא עשית כלום. מה המשמעות?

מישהו צריך לעדכן.

זה ההכרה הכי טובה לעניין הזה.

אבל זה גם אתם, מה זה משנה? אני פונה למישהו, מבקש ממנו לעשות משהו, אני משלם לו כסף מראש, הוא יושב בחיבוק ידיים, לא עושה כלום, זאת התשובה שלילית או חיובית.

מישהו צריך להסב את תשומת הלב לכך .

בוא נחליט דבר ראשון נביא את האחריות לצד שלישי להחזיר את זה, אם אני אשים לב לזה, מצוין, אם אתם תשימו לב, זה גם מצוין. אבל כרגע האחריות לא צריכה להיות שלנו, לחפש אותו.

אם צד שלישי היה יודע שהוא לא השיב, הוא מן הסתם היה משיב.

הוא היה משיב, כן.

איפה הבעיה יכולה להיות? כשהוא לא מודע לזה.

שהוא לא קיבל את זה.

או שנפל קובץ או שאנחנו מקבלים בצורה ממוחשבת.

אולי במקום בקשה נכתוב הודעה, שלא יהיה מצב שזו בקשה משפטית, כי הרשם יצטרך לדון בזה, ושוב אותה בעיה שעוררנו קודם. ההליך יכול לעלות יותר ביוקר. לפי הודעת הזוכה ואז- - -

אבל אדוני, כשאנחנו כותבים לפי הודעת הזוכה, אנחנו בעצם יוצרים פה איזה שהוא כלל של החזר. כאשר יכולות להיות נסיבות אחרות. אני מניחה שכשכתוב בקשת הזוכה, אז על דרך הכלל באמת כשלא קרה איזה שהוא משהו היסטרי, אז יחזירו את התשלום, אבל יש את אותם מקרים שכן מצריכים איזה שהיא בחינה, ולכן לכתוב הודעת הזוכה ולקבוע כלל גורף שזה יוחזר, זה קצת יותר בעייתי. ברגע שיש בקשה, על פי הרוב היא תתקבל. מה זה משנה הרי לזוכה אם הוא מגיש את זה עם כותרת בקשה, או עם כותרת הודעה, הוא כותב את זה. אתה מגיש את זה באותה צורה, אתה מיידע.

זה גם מה קיים היום.

גם לגבי עיקולים וזה עובד.

אני אעבור למסלול המקוצר, או.קיי.? במסלול המקוצר, עכשיו אני עברתי לצד הזה של השולחן, מי יגיש את הבקשה?

הלשכה, הלשכה באה בנעליו של הזוכה בכל העניינים האלה.

נכון, אבל אתם רוצים לעשות עבודה שהיא רוטינה, לא להתחיל לחפש, לא לעשות, מסלול מקוצר הוא דבר שהוא צריך לזרום בקלי קלות ולעשות. למה אם מישהו לא עושה את העבודה, אתם צריכים להיות הבולדוג שלו ולהגיד לו, לא עשית את העבודה, תעשה ככה וככה.

אין דרך אחרת.

אבל זה אותו דבר, גם אתם במסלול המקוצר.

זה לא קשור למסלול.

למה, גם אתם תצטרכו להגיש.

א' במסלול המקוצר אם המערכת שהיא באה בנעליו של הזוכה לא תפעל, ממילא היא מפסידה את זה. הרי היא מקבלת את זה בצורת אגרה, והיא משלמת את התשלומים לצד השלישי. אם היא לא קיבלה את המידע ולא טרחה לבוא ולבקש את זה מהזוכה, כי היא לא קיבלה את המידע, זה בעיה שלה, כי היא הפסידה את הכסף הזה, זה לא בא לא על חשבון הזוכה וגם לא על חשבון החייב, כי הוא ממילא שילם פיקס פרייס בהתחלה.


לעומת זאת בתיק שהוא רגיל, כשהמערכת היא לא זאת שמפעילה את התיק, מישהו צריך לבוא ולהתריע ולהגיד רגע, הייתה פה בקשה ולא קיבלנו את התמורה בגינה. אני לא חושבת שזה צריך להיות ברמה של הודעה, אלא ברמה של בקשה, כי יכול להיות שיהיה איזה שהוא חריג למקרה שבו לא יצטרכו להחזיר את האגרה.

בואי נדבר על התוכן, תעזבי עכשיו את הסמנטיקה, הודעה או בקשה. השאלה היא הרי דיברנו קודם שהמערכת בעצם דואגת לכך שהאגרה ששולמה ולא קיבלנו תמורה עבורה, האגרה הזאת תוחזר בתנאים מסוימים קבענו קודם. אותו כלל נפעיל גם על צד שלישי.

זה לא אותו כלל.

למה לא?

כי כשדיברנו על זה קודם, מי שיזם את ההליך ומי שנתן את השירות זה בעצם המערכת. אז אמרנו אם המערכת לא ביקשה מידע או לא הטילה עיקולים, אז שהמערכת תחזיר את האגרה שהיא קיבלה. אבל פה מדובר במשהו שהצד השלישי היה אמור לבצע והמערכת לא תמיד מודעת האם הצד השלישי ביצע את זה או לא ביצע את זה. מי שיכול להסב את תשומת ליבה של המערכת לכך שהוא לא קיבל את השירות, זה רק הזוכה. זה לא אותו דבר כשהמערכת יודעת, אני לא נקטתי פה הליכי מידע והליכי עיקולים, ולכן אני מחזירה את זה.

בסדר, אז אם כך אז כן יש לנו פה עניין של בירור תוכן מסוים, אחרי הודעה או אחרי בקשה ואז מי ידון בזה? המערכת צריכה לדון בזה.

המערכת דנה, אבל מי שמפעיל את המערכת שתבדוק את זה, זה הזוכה.

למה, אני לא מבין.

בדיוק כמו שנעשה בעיקול, כי הזוכה יודע שהוא - - -

אם יוצא תשלום לאגרה, המערכת יודעת, אם לא התקבל תשובה, המערכת יודעת. תפעילו את זה אוטומטית.

ההסדר היום קיים בעיקולים, כמה פעמים מזדקקים לצעד הזה של החזר אגרה. בעיקרון המערכות עובדות בתיאום, שולחים את בקשת העיקול ומקבלים את התשובה. באותו אופן זה אמור לעבוד לגבי מידע. נשלחת בקשה למידע ומתקבלת תשובה. לכן במקרים החריגים והקיצוניים, שזוכה ייתן את דעתו שהוא לא קיבל מידע, הוא יגיש בקשה, אנחנו מדברים פה על השוליים של השוליים. לכן זו הפרוצדורה שנקבעה והיא פרוצדורה שהיא כבר קיימת ועובדת בסדר.

סביר שתהיה הודעה או בקשה, באמת אין לזה משמעות לכותרת, יחד עם זאת המערכת צריכה לקבוע קריטריונים, לא שצד שלישי יקבע להחזיר או לא, המערכת צריכה להכתיב לצד השלישי מתי כן להחזיר את זה או לא. כי אחרת יהיה תמיד ויכוח, הצד השלישי לא ירצה להחזיר את האגרה.

זה כתוב בתקנה, שברגע שהצד השלישי בעצם לא יהיה זכאי לתשלום אם הוא לא ביצע את ההעברה.

השאלה היא להגדיר מה זה לא ביצע, זה בדיוק הנקודה שלא יהיה פה ויכוח, הצד השלישי לא יגדיר אני כן ביצעתי ועשיתי ואנחנו רואים איזו שהיא פעולה מצידו, אבל הפעולה הזאת לא מספקת.

קודם כל בהכרח ברגע שהוא לא השיב לצו, כלומר זה כתוב ברישא של הסעיף, לצורך העניין אם אותו צד שלישי מוכר קיבל את הצו והשיב משהו, גם אם הוא לא השיב באופן מלא, גם אם אני לא יודעת מה, אבל הוא השיב משהו, אז הוא זכאי לתשלום הזה. אבל ברגע שהוא לא השיב לצו, אז הוא בעצם לא זכאי לתשלום הזה, וזה כתוב באופן מפורש בסעיף, אין על זה מחלוקת, לא צריך על זה פרשנות.

אז מי שלא ביקש בחזרה, הפסיד את הכסף? זה מה שאת אומרת? אני שילמתי, לא קיבלתי תמורה, הפסקתי את הכסף, כי לא ידעתי לבקש?

אדוני היושב ראש, מה שקורה בפועל ברוב המקרים שמאיזה שהיא סיבה לא עונים, זה זימון לחקירה. זה לא הכסף, זה הזימון לחקירה, כי מה, הגיע צו שיפוטי לכאורה, לא התייחסו אליו ואז מגיע זימון לחקירה. אני עוד לא ראיתי בקשה לקבל חזרה כספים על צווי עיקול, אבל זימון לחקירה זה שלא נשלחו תשובות, בלי סוף. לכן זה באמת בשוליים, פה מה עוד שאנחנו מדברים על מערכת די פשוטה, כי היא די ממוחשבת, בסך הכול. זאת אומרת הסיכוי שבמקרה הזה לא יגיע, הוא יותר בעיה טכנית, אמורה להיות, מאשר על הנושא של צו ידני.

הזימון לחקירה זה מהמערכת, לא על ידי הזוכה.

לא, זה הזוכה. הזוכה מבקש, לא קיבל תשובה.

אם הזוכה מבקש, אז הוא יכול גם לבקש באותה בקשה כבר שיחזירו לו את האגרה. אז אם המערכת לא דואגת לזימון, אז בסוף הוא מגיע לאותה תוצאה, כי הזוכה בעצמו אמור לעקוב אחרי הבקשה שהוא הגיש, זה הנקודה.

נכון מאוד.

גם בהליכים של מסלול רגיל, לא מסלול מקוצר, אותו דבר קורה. מה ההבדל?

אני מדבר ברגיל, מה יקרה במסלול שנניח יש מישהו שהוא לא מיוצג והוא לא יודע על האופציה, אז הכסף הזה הלך לו, הוא לא קיבל מידע, הוא לא יודע על האופציה שהוא צריך לבקש.

אבל הוא הגיש בקשה לעיקול.

הגיש בקשה, שילם את הכסף.

הוא לא יודע שהוא שילם כסף?

הוא הגיש בקשה, שילם את הכסף, אבל לא מקבל מידע לא כלום.

מי ששילמו את השבעה שקלים, רוצים לדעת טוב טוב שהם קיבלו את התשובה.

הוא רוצה לדעת.

לא קיבל, עברו 20 יום, מה יעשה?

הוא יגיד למה לא קיבלתי תשובה, ואז הפקיד יגיד לו, אז אם לא קיבלת תשובה, יש לך את האופציה הזאת.

זה בטוח שאת לא רוצה שהפקיד יגיד לו את זה, הפקיד לא נותן ייעוץ משפטי.

יש לו את האופציה הזאת.

היום זה קיים במסלול הרגיל ואין פה שום שינוי. במסלול הרגיל יש שתי אפשרויות, אפשרות ראשונה היא שבמידה והוא לא קיבל את התשובה, הזוכה יכול לבוא ולפנות ואנחנו מגישים את הבקשה לאותו גורם. בודקים קודם כל ואם כן הוא מגיש בקשה וזה כתוב אנחנו כתבנו את זה בתקנות את הסעיף הזה, שהוא יכול לבקש לאותו גורם מדוע לא מסר לו את המידע, תוך עשרה ימים, כמי שקבוע בחוק, זה דבר ראשון.


דבר שני יש לו גם אפשרות לבוא כמו שציינו פה לזמן. שתי האפשרויות האלה קיימות היום ואין פה שום שינוי במצב הקיים.

לכן רציתי לדעת מה השוני בין זה לבין הרגיל, אז אין הרבה הבדל.

אין הבדל.

יש אבל אולי נקודה שכן צריך לחדד בכיוון אחר לגמרי. היות ואגרה היא תנאי תוקף לעיקול, היא סוג של תנאי תוקף לעיקול, צריך להבהיר בתקנה שהחזרת האגרה לא גורעת מתוקפו של העיקול. יכול להיות מצב תיאורטי שבו לצד שלישי יהיה עדיף, תיאורטי אבל הוא פחות תיאורטי, שלצד שלישי יהיה עדיף להחזיר כבר את השבעה שקלים, ולהיפטר מאחריות של העיקול שנשלח אליו. פה צריך להבהיר שזה לא גורע מהתוקף.

מה הקשר?

אם הוא מתנדב להחזיר כסף והעיקול כבר תפס, אז מה? סעיף קטן ז' כאילו אומר את זה.

התקנות אומרות קודם הרי, שסוג של תנאי תוקף לעיקול זה התשלום של האגרה. צריך להבהיר פה שהחזרת האגרה לא גורעת מהתוקף של העיקול, כי הטענה הזאת לפחות ברמה המשפטית יכולה לעלות בקלות.

זה בתקנות המידע.

בפועל זה לא נכון, כי זה צו שהוא זה, וזה תשלום, מה הקשר ביניהם?

סעיף קטן ז' בעצם כרגע אומר שהלשכה לא תזדקק לבקשת מידע אצל צד שלישי.

אנחנו במידע, אנחנו לא בעיקולים.

אני אומר בכל מקרה, זה גם הטענה היא לא במקום.

אגב, המערכת גם לא תשלח הודעת עיקול, אם הוא לא שילם מראש.

נכון,.

סעיף קטן ז', הוא לא משנה פה איזה מצב.


אנחנו ב- 4א2 היינו.

אמרנו את 4ט2 ואמרנו שזה התשלום לצד שלישי שהוא לא מוכר, האגרה כשמבקשים מידע.

החשש של הכפילות, החשש לא קיים.

לא, לא קיים, 4א3 זה אגרה כשמבקשים מידע. מידע בדבר כתובתו של חייב, זה אגרה שהיא אחידה גם למי שהוא צד שלישי מוכר וגם למי שהוא מנוי בפרט ח' לתוספת.


תיקון תקנה 5 זה סעיף 7 לקובץ המתקן, זה פשוט התאמה שנעשתה מאחר ותקנות בתי המשפט (אגרות) הוחלפו ויש היום תקנות חדשות של שנת 2007, היה צורך להתאים את זה ומבחינת הסעיפים תקנה 14 מדובר על פטור בשל חוסר יכולת כלכלית, שזה תקנה 13 של פעם ותקנה 19 נשארה תקנה 19 שזה פטור לגוף, אין פה שום חידוש מהותי.


סעיף 8 הוא שוב סעיף שנעשה כדי להתאים לתיקון 29 ולהפרדת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט. בכל מקום שבו היה כתוב שיש איזה שהיא סמכות ביצוע לפקיד של בית המשפט, היה צורך לבוא ולהוסיף ולומר שהסמכות הזו נתונה גם לפקיד של הוצאה לפועל, על מנת שלא ישתמע כאילו מי שמוסמך לעשות את הפעולות המבצעיות האלה הם רק פקידים של בתי המשפט. ברור שהיום הסמכות נתונה גם לפקידים של מערכת ההוצאה לפועל.


הגענו לתיקון התוספת, בפרט א' התווספו שני פריטי משנה, פרט 6(א) ופרט 6(ב) שהם האגרות של המסלול המקוצר. פרט 6(א) זה בקשה לביצוע לפי פרט א1 שהוגשה במסלול המקוצר. המדובר בבקשות לתביעות על סכום קצוב, בפסקי דין ובחיובים שדינם כפסק דין כאשר מגישים אותם במסלול המקוצר, כפי שאמרנו קודם משלמים אחד אחוז משווי הבקשה לביצוע, בתוספת 60 שקלים ולא פחות מ - 140 שקלים, 140 השקלים סכום המינימום, נגזר מהסכום הקבוע כבר בתקנות לגבי אותם הליכים, כאשר הם מוגשים במסלול הרגיל. אם שם סכום המינימום קבוע כ- 80 שקלים, פה הוא 140 שקלים, זה שוב התוספת של ה- 60 שקלים.


אותו כנ"ל לגבי פרט 6(ב) שעניינו בהגשה לביצוע של שטרות במסלול המקוצר. אז הסכום סכום האגרה נגזר כ - 1.25% מסכום השטר בתוספת 60 שקלים ולא פחות מ- 202 שקלים.

איך הגעתם ל- 202?

כי זה סכום המינימום, סכום המינימום שקבוע לגבי שטרות הוא 142 שקלים לגבי המסלול הרגיל, הוספנו את ה- 60 שקלים של המידע והעיקולים והגענו לסכום מינימום של 202.


פרט משנה 13 מחקנו אותו כי מדובר בהעלאה של תיק גנוז. היום אין יותר תיקים גנוזים ולכן אין צורך בפרט הזה. מדובר כל התיקים הם סרוקים היום.

עד איזו שנה התיקים היום סרוקים? עד איזה שנה לאחור התיקים סרוקים?

אני חושבת שכל התיקים היום סרוקים.

מה זה כל התיקים, מקום המדינה? עד שבע שנים.

שבע שנים, כן, משהו כזה.

שבע שנים אחורה?

כן, אנחנו בכל הלשכות.

אגב, יש תיקים שנפתחו לפני עשר שנים והם עדיין פתוחים.

יש תיקים שנפתחו לעשר שנים, אנחנו לא סרקנו את כולם, אבל יש לנו סדר גודל של עשר שנים, תלוי בלשכות, בגודל הלשכות, אבל כמעט כל הלשכות סרקנו אותם עד עשר שנים אחורה.

אפילו יותר דוד.

כי אין למעשה צורך בזה, יש לשכות אפילו שיותר, כן.

נניח תיקי איחוד, שבפנים יש תיקים ישנים מאוד, התיקים האלה גם נסרקים? אפילו אם תיקים ישנים מאוד?

כן, כן, התיק נסרק, כל תיק, מכיוון שתיק במיוחד שיש בו פעילות ויש בו צורך לצורך עבודה שוטפת, אז כן. אבל תיקים שהם באמת למעלה מעשר שנים ואין פעילות.

מחוסר מעש או מ - - -

מחוסר מעש, כן, אין בהם למעשה הצדקה לבוא.

אם מישהו מחפש תיק כזה, אפילו בגנזך כבר הוא לא קיים?

לא, לא, סליחה. התיק הזה קיים, הוא קיים אצלנו וניתן לנתב אותו. כל התיקים נמצאים, אין שום מידע, גם התיקים שסרקנו - - -

גם אם מחקנו משהו ב- - -

גם התיקים שסרקנו, אנחנו את החומר עצמו אנחנו שומרים בגניזה חיצונית.

משמע אם מישהו יבקש תיק גנוז, הוא יצטרך לשלם אגרה?

כרגיל כן.

לא.

כי אם 13 בוטל.

לפי המקוצר לא, אבל ברגיל כן.

לא, לא, זה לא קשור.

אם מבטלים עכשיו את 13, 13 אמר פטור.

נכון.

אז אם מבטלים את 13, אז אין פטור, אז אם מישהו יבקש תיק גנוז?

זה לא שאין פטור, אין תיק גנוז לצורך העניין במערכת.

במקוצרים הכול חדש הם אומרים, כך אני מבין.

כי הכול בעצם במחשב?

הכול במחשב, אם תיק אתה רוצה לעיין בו והוא גנוז, גנוז הרי זה לפי תקנה 126 לתקנות ההוצאה לפועל, בעיקרון הפקיד מאחזר לך את זה וזה תיק קיים לכל דבר ועניין. אין את הצורך יותר במינוח הזה.

אז מה זה עכשיו שאתם רוצים להעביר את הגניזה של התיקים, לא קשור לזה?

פה זה עיון.

כשאתם מוחקים את פרט משנה 13, בעצם אתם מתכוונים לאותם תיקים שנפתחים במסגרת המסלול המקוצר.

לא, לא, ממש לא.

אז למה מוחקים להם את זה? למה הם לא יחוייבו?

זה לא קשור למסלול המקוצר.

למה הם לא יחויבו, כי אני מבין מאריה שיש הרבה מאוד תיקים ישנים מאוד, מעבר לשבע שנים, שנמצאים בגנזך וצריך להעלות אותם.

אנחנו את התיקים האלה עכשיו, יש עכשיו הוראת שעה שמטופלת בנושא של תיקים של חוסר מעש מעל שנתיים, שבאמת בהתאם לתקנות 124, 125, 126 לחוק הגניזה, התיקים האלה להעלות אותם למעשה לגניזה ולביעור.

אין הוראה כזאת עדיין.

זה בטיפול, העליתי את זה בישיבה הקודמת של הועדה.

זאת אומרת נצטרך לדון בזה בכובד ראש. כי מה שמבערים אחר כך לא קיים כבר.

לתיק יש שלושה שלבים בחיים שלו, יש את התיק שהוא פעיל ויש את התיק שהוא גנוז ויש את התיק שהוא מבוער. יש את תקנות בתי הדין גניזת תיקים וביעורם, ששם גם יש את ההוראות לעניין ההוצאה לפועל. למעשה תיק שנגנז ועברו שנתיים מעת גניזתו, הוא מבוער ואז אי אפשר גם להזמין אותו. כל עוד התיק גנוז, אפשר למכן אותו מתוך המערכת ולראות את הנתונים בו ולכן אין צורך יותר בהוראת הפטור, כי הוא כבר לא גנוז אלא פעיל במערכת.

סליחה, גם מר דוד מדיוני המנהל ביקש גם באותם התיקים שאנחנו נגנוז, הוא ביקש עדיין לשמור אותם במערכת והוא ביקש שיקצו לזה מקום אחר. דטה בייס נפרד, ששם ישמרו עדיין לצורך העניין הזה שאם יגיע, מה שהיום לא נדרש, הוא ביקש עדיין לבוא ולשמר את הדברים האלה בדטה בייס נפרד.

יש מציאות של החיים כמו שאומרים.

זה לא יהיה יותר גנוז אלא יהיה בתוך המערכת.

אי אפשר לדעת, אז לפחות שיהיה לנו משהו.

בהחלט טוב מאוד.

נמשיך הלאה.

פרט ז', בעצם מסדיר את התשלום לצד שלישי מוכר, כאשר יש חלוקה לשלושה פריטי משנה. פרט 1 מדבר על מידע מגוף מתפעל, חברת כרטיסי אשראי, תאגיד בנקאי וכן מבטח כהגדרתו בחוק הביטוח על שירותים פיננסיים והתשלום עבור צו מידע וקבלת המידע נקבע על 7 שקלים.

איך הגעתם לשבעה שקלים?

בעניין הזה התקיימו דיונים בין מערכת ההוצאה לפועל לגופים המתפעלים, לחברות כרטיסי האשראי.

אם חברה מנהלת זה שלושה שקלים, למה בנקים שבעה שקלים?

המחיר של עיקול הוא שבעה שקלים, אז איזה יתרון יש לקבל מידע ולא לעשות עיקול?

קודם כל להזכיר לוועדה שהשבעה שקלים נולד משופט בר אופיר שבזמנו המליץ על סכומים של שני שקלים ועשרים וחמישה שקלים. אחר כך זה ירד לתשעה שקלים.

זה התחיל בתשעה שקלים.

לא, בחוק נקבע, בתקנות המקוריות שני שקלים ועשרים וחמישה שקלים. שני שקלים אם אין חשבון בבנק ועשרים וחמישה שקלים אם יש חשבון בבנק. הוראת שעה לתקופת ביניים נקבע על תשעה שקלים ואחר כך זה ירד לשבעה שקלים, כאשר נלקח בחשבון שקופות הגמל אז היו בתוך הבנקים, בתוך התאגידים הבנקאיים ואז זה ירד בגלל שעשו שקלול. היום כבר קופות הגמל לא בתוך הבנקים, שבעה שקלים לא מתקרב אפילו לכסות את ההוצאות.

כן, אבל בואו, נבחן כל בקשה לגופה. אם אני מדבר על ממוצע, תגיד לי ממוצע. אבל אם אני בוחן בקשת מידע לדבר פעוט ולהחיל עליו אותו כלל של שבעה שקלים מול בקשה יותר מורכבת, פה צריך להיות היגיון.

זה נכון, ההיגיון אומר שצווי עיקול היו צריכים לעלות את המחיר. אבל הנקודה לעניין השבעה שקלים מאיפה הוא נובע. בבנקים ההערכה של המערכת בניית המערכת הזאת נעה בסביבות חצי מיליון שקל בכל בנק. רק לבנות את המערכת על מנת לספק את המידע. המידע הזה שמבקשים מאיתנו, הוא המהלך הכי כבד מבחינה מחשובית, שקיים בבנק. כי זה מהלך שאומר אני צריך ללכת לתוכניות חיסכון ולניירות ערך ולמט"ח. כל סוגי המערכות שיש בבנק וכל ניהול סוגי חשבונות שונים, אני צריך לפנות לכל המערכות האלה. זה שאילתא שהיא מפחידה את המתכנתים מבחינת זמן העיבוד שלה. לוקח לה המון המון זמן, כי היא שאילתא מאוד כבדה.


דבר נוסף, חלק מזה יצטרכו לבצע ידנית, בדיקה שמית. מה שקורה כרגע זה שאין התאמה מלאה בצווי עיקול, עשרים אחוז בבנקים שיש בדיקה שמית ממוחשבת, עשרים אחוז השמות לא תואמים. עכשיו, זה יכול לנבוע מטעות בבנק, מתעודות זהות ישנות, חשבונות שמוקפאים כי לא איתרו, יש סתירה שעשו טיוב נתונים ויש סתירה ולא מצליחים לאתר את הלקוח ואז מקפיאים את החשבון שלו, במסגרת הלבנת הון הוא לא רשאי לפעול.


אבל אם אני אסתמך רק על המערכת, עלול להיווצר מצב שאם אין לי התאמה שמית, אני אמסור מידע על תעודת זהות שלא תואמת בעצם את החייב ואחר כך יזמנו ויגידו לו ויסתבר שזה בכלל לא שלו. לכן כעשרים אחוז יצטרכו לבצע בדיקה ידנית, לבדוק שהשם אומנם לא תואם או כן תואם, שזה לא טעות סופרים או כל מיני דברים כאלה.

למה אותה עלות שאתה מדבר עליה לא קיימת אצל חברות מנהלות, או משרדים ממשלתיים, שאמורים לתת אותם נתונים.

כי אני מייצג את איגוד הבנקים. אני יכול להגיד לך מה קורה אצלנו.

רבותיי, אני אומר, תבוא ותנמק לי למה לבנק יש עלות כזאת גבוהה, אותה עלות צריכה להיות גם למשרדים אחרים.

חילופי יו"ר - היו"ר דוד רותם

את התשובה הזאת לא אתה צריך לתת, את התשובה הזאת צריך לתת ההוצאה לפועל משרד המשפטים.

להבין את הלוגיקה.

אין הבדל בצורת החיפוש, העשרים אחוז של הדברים שצריך לבדוק אותם ידנית קיימים גם בחברה מנהלת וגם בצד שלישי אחר, לא רק בבנקים ואין שום הצדקה שהבנקים יקבלו שבעה שקלים ואחרים יקבלו שלושה או חמישה.

מה עוד שועדת בר אופיר קבעה חמישה שקלים.

רגע, אין שום סיבה שזה צד שלישי מוכר שאינו מנוי בפרטי משנה 1 ו - 2 זה יהיה חמישה שקלים, וכשזה חברה מנהלת זה יהיה שלושה שקלים ואצל הבנקים זה יהיה שבעה שקלים. הבנקים זה לא עולה להם יותר.

השוני הוא לא בגלל העלות של המידע, אנחנו יכולים להניח לצורך העניין שעלות הפקת המידע בחברה מנהלת הוא גם שבעה שקלים.

לא, הוא חמישה שקלים גם בבנקים.

העלות היא לא הבדיקה השמית, העלות הכבדה לבנקים נובעת משני דברים, אחד כי זאת שאילתה שצריכה לפנות לכל אחת מהמערכות בבנק, זה לא שאילתא שיש לי בדטה בייס אחד שאני פונה אליו ופותר את הבעיה, אני צריך לפנות לכל מערכת ומערכת. עכשיו התחזוקה של המערכת הזאת תעלה לי כנראה יותר מההקמה, שאני לא יודע אם שמעת, אבל ההקמה מדובר בבנקים, בחצי מיליון ש"ח, רק להקים את המערכת הזאת.


הנקודה היא שהתחזוקה מפחידה אותי, למה? כי כל שינוי שיעשה בדף חשבון של לקוח, בפיקדון, אם על ידי רגולציה ואם על ידי שיפור השירות, אני צריך עכשיו לחזור למערכת הזאת ולבנות אותה ולעדכן אותה, בגלל שאחרת היא לא תשאב את הנתונים. זאת אומרת זה מערכת שלאורך החיים שלה, יש לי עלויות תחזוקה מאוד, מאוד גבוהות, כי כל שינוי בכל מערכת שלא נעשה בבנק, יצטרכו לפנות לזה.

איגוד הבנקים, יש לי אליכם הצעה. יכול להיות שאני טועה, היא לא הצעה משפטית. היא הצעה ציבורית. אני מציע לכם להעמיד את זה על חמישה שקלים ולציין לפרוטוקול שבתום בדיקה של שנה, אם יתברר שההוצאות שלכם גדולות יותר, לבוא ולתקן את זה. כי מרגע שאנחנו יוצאים עם תקנות שמלכתחילה יוצרות דיפרנציאציה בין כל הגופים האלה, אני חושב שהבנקים ישלמו את המחיר ואני לא חושב שזה צודק. אני בהחלט חושב שמגיע לכם את העלויות שלכם, אני לא רוצה חס ושלום שמישהו יעשה עליכם רווח. אני מציע לכם להתחיל עם חמישה שקלים, תוך הערה לפרוטוקול שהדבר ייבדק בתום השנה, ואם יהיה צורך לתקן אנחנו נתקן. כי אז אתם תדעו באמת את העלויות. זו הצעתי אליכם, אתם יכולים להגיד לי שאתם לא מוכנים. אני לא יודע מה אני אחליט בסוף, אבל אני אומר לכם שוב, אני הייתי מעדיף כדי שתצא מפה ידיעה שהבנקים התפשרו, כדי לא להכביד על הציבור. אני חושב שזה טוב לכם.

השאלה היא, נכון שיש כאן תעלומה, כי אף אחד לא יודע כמה בקשות מידע תוגשנה. כי הרבה מקרים יפנו קודם כל לעיקול ורק לאחר שיפנו לעיקול יפנו לבקשת מידע. כך שזו תעלומה. אם מספר הפניות אלינו יהיה נמוך, אנחנו לא נכסה את הוצאות ה תשתית. אם יהיה גבוה, זה בכל אופן יותר עבודה. כך שאני מסכים עם אדוני שזה מחייב בדיקה. השאלה היא למה לא להשאיר - - -

אני לא שופט, אלי לא מדברים אדוני.

השאלה היא למה לא להשאיר שבעה שקלים לכולם והבדיקה תהיה אחר כך שנוריד.

תמיד המכה הראשונה היא הקובעת, ואני הייתי אומר לעמוד על החמישה האלה מסיבה אחת פשוטה. להוסיף יותר קל, להוריד אתה יודע כבר עשית את התדמית של הגזלנים ועכשיו לך תוכיח שאין לך אחות. אני אומר לכם שוב, זה נראה לי הרבה יותר נכון, יכול להיות שבשנה הראשונה אתם תגידו תבואו בסוף השנה ותגידו - תשמע חביבי, זה עלה לנו לא שבעה שקלים, אלא שבעה וחצי שקלים ואז אנחנו נצטרך לתקן כדי לפצות אתכם ולהעלות את זה לשמונה שקלים. לקבל חזרה אתה יודע, אחר כך עד שהם יחלקו את זה בין החייבים זה סיפור מההפטרה.


לכן אני מציע לכם להתחיל עם חמישה שקלים ולגמור את הסיפור הזה.

אם כך, תצטרכו להשוות חמישה שקלים לכולם. דהיינו היום יש שלוש, חמש, שבע.

הקושיה שלך נכונה לאוצר, איך האוצר הסכים לשלושה שקלים, אני לא מבין.

אני תיכף אבדוק גם את יתר הדברים, אבל אתה יודע, אני הולך מהגבוה לנמוך. אני לא חושב שאני צריך להוסיף לחברה מנהלת, אם חברה מנהלת מסתדרת עם שלושה ונראה שההוצאות שלה מכוסות, אין לי בעיה, אני בהחלט מוכן לומר שחמישה שקלים נראה לי נכון. אני גם לא מבין אחר כך, אני אגיע לזה, לגבי מידע ממרשם האוכלוסין למה זה חמישה שקלים. גם כן לא ברור לי. זה תקתוק אחד של המחשב.

ירשם בפרוטוקול שלאחר שנה נוכל לבדוק?

אנחנו נרשום בפרוטוקול.

בפירוט מתאים, בוודאי.

בתום השנה אם יתברר שיש צורך בהעלאה בגלל ההוצאות הממשיות, אנחנו נטפל בעניין.

מקובל.

אתם רואים, הלשכה עזרה לקבל את הסל של השישים.

מה הקשר שלי ללשכה למען השם?

אני העליתי כשלא היית את הנושא הזה.

אתה שוכח שאני החזרתי את הרישיון שלי ביום שאני נכנסתי לבניין הזה.

אדוני היושב ראש, אם אנחנו היינו בסעיף קטן 1 בעצם, אז האם פה סיכמנו הורדה לחמישה שקלים?

כן.

אחר כך חוזרים לשאלה למה מרשם האוכלוסין בסעיף קטן ח', מי זה צד שלישי מוכר שאינו מנוי בפרטי משנה (1) ו - (2).

זה חברות הסלולר.

אז גם אותם, מי זה נציג הסלולר פה היום? אתה יכול להסביר למה אתם חמישה שקלים ולא שלושה שקלים?

קודם כל חשוב לי להגיד זה לא רק חברות הסלולר, זה ספקי חשמל, זה עוד כמה גופים מעבר לחברות הסלולר. למה זה חמישה שקלים ולא שלושה שקלים, אני לא יודע מה החישוב שמוביל לשלושה שקלים. אני יודע מה העלויות.

יושבים פה הנה הנציגים, יסבירו לכם.

רגע, בוא נשמע מה העלויות.

אני יכול להגיד מה העלויות שאנחנו הגשנו להוצאה לפועל. העלויות הם יותר מחמישה שקלים. כשהמחלוקת בסופו של דבר האם זה צריך להיות מעל חמישה שקלים או - - -

אני מעדיף שתתקרב לשולחן כי הקול שלך לא נשמע בפרוטוקול. תתקרב ותשב ליד המיקרופון.

העלויות שאנחנו הגשנו להוצאה לפועל, הגשנו עלויות שהם מעל חמישה שקלים.

למה?

למה? כי זה החישוב שנעשה לגבי עלות הפיתוח, עלות האפיון, העלויות של שמירת הנתונים במערכת. עלויות כוח אדם של התחשבנות.

רגע, שמירת הנתונים במערכת אתם שומרים לא בגלל ההוצאה לפועל.

אנחנו שומרים בגלל ההוצאה לפועל.


זה שמירה נוספת.

אתה שוכח שבוועדה הזאת אנחנו חוקקנו את מה שנקרא בציבור -

חוק נתוני תקשורת.

חוק נתוני תקשורת.

אין קשר בין השניים.

אתה צריך לשמור את הנתונים.

אלה נתונים שונים לחלוטין בין מה שאני מעביר בנתוני תקשורת לבין מה שדורשים ממני בהוצאה לפועל.

סליחה, מה מבקשים ממך פה? בעלים, שם וכתובת.

לא, לא, ממש לא.

לא, לא, זה סך הוצאות החייב.

סך הוצאות, אין קשר בין נתוני תקשורת.

סך הוצאות החייב.

רצינו לראות את היכולת הכלכלית שלו.

דוד, הם באמת הגישו לנו חשבון הרבה יותר גדול.

מה אתה רוצה אני אגיד, שאם הם הגישו לך חשבון הרבה יותר גדול אז אני צריך לאשר אותו?

לא, אבל זה חלק מהתהליך, נחה דעתנו, אנחנו לחצנו אותם לפינה, זה התחיל בסכומים ממש - - -

תגיד, עם הבנקים אתם לא לחצתם אותם לפינה?

לחצנו, לחצנו.

אתה רואה, זאת אומרת שפה כנראה שלנהל משא ומתן על כסף, אנחנו יודעים יותר טוב מכם.

לא, לא, זה ברור שכאן יש כוחות שהם הרבה יותר גדולים משלנו.

אתה שמת לב, אני לא איימתי עליהם, אני לא אמרתי להם שום דבר, אני רק נתתי להם היגיון איך עובדים. אני חושב שאותו היגיון עובד גם אצל חברות הסלולר.

התדמית חשובה גם לחברת הסלולר.

התדמית גם חשובה לחברות הסלולר.

יודגש שחברות הסלולר הם חלק מהזוכים הכבדים שלנו במערכת ההוצאה לפועל דרך אגב. גם הבנקים.

אם ככה אני צריך להוריד לשני שקלים.

הם היו צריכים להוריד עוד יותר. חברות הסלולר, בוא, אני הרי לא - תסבירו לי את החשבון.

מאה אחוז, החשבון מורכב בעצם גם מעלות פיתוח ואפיון של המערכת שעשינו לצורך הממשק, מדובר כן בנתונים שונים, לא מדובר במשהו שהיה קיים. אגב, אני מדבר אך ורק בשם סלקום, אני לא יודע לגבי - אני לא יכול לתת פה איזה שהם נתונים אודות המפעילים האחרים, לא ראיתי את הנתונים שלהם. ביצענו גם אפיון, גם פיתוח, גם לאחר מכן יש לנו עלויות של שמירת הדברים במערכת ועיקוב שלהם. גם לאחר מכן יש דברים שקשורים להתחשבנות בסופו של דבר מול ההוצאה לפועל, שזה משהו שעד עכשיו לא היה קיים ויהיה קיים מעכשיו. אנחנו הגשנו חשבון שמראה בעצם על מעלויות שהם משמעותית גבוהות מהחמישה שקלים.


ההבדל עדיין שהיה בינינו לבין ההוצאה לפועל, ובסופו של דבר בגללו גם אנחנו אומרים כרגע נראה לנו סביר להשאיר את זה בחמישה שקלים, זה כתוצאה מכמות הפניות שאנחנו לא יודעים כמה היא תהיה. אנחנו הערכנו משהו אחד שיביא באמת לעלויות הרבה יותר גבוהות, ההוצאה לפועל מעריכה כמות אחרת, ולכן אמרנו בסדר, לאור כמות הפניות שזה הדבר שהגיוני שההוצאה לפועל, זאת שמגדירה אותו, אז הסכמנו לחמישה שקלים.

אם אפשר להוסיף משהו, באמת החברות היחידות שפנו, אנחנו התחלנו כביכול במשא ומתן עם החברות הסלולאריות וכמו כל הגורמים בשלושה שקלים. לאחר שהם הציגו את התחשיב הכלכלי שלהם לנושא, ואני בחנתי אותו, הם טענו לפיתוח בעלות מסוימת, מה שאפשר להתווכח עליו, אבל בהנחה שלא מתווכחים, ובאמת לאור הפניות, הם דרשו שם דברים נוספים שמבחינתי בתחשיב שאני עשיתי היו אמורים להיות פחות, הגענו לאיזה שהיא הסכמה שהחמישה שקלים באמת עונה על כל הדברים יחד.

כמה עלויות הפיתוח שלהם?

הם דרשו, הם קראו לזה, כל אחד קרא לזה קצת אחרת, אבל בערך 120,000 שקלים לעלות פיתוח.

120,000 שקלים, כמה בקשות בשנה יש לכם על כל חברה?

כרגע אין.

לא, כמה מעריכים. כמה אתם מעריכים?

120 זה לכל החברות? 120 זה מחיר אחד?

לא, זה לחברה אחת, אבל אנחנו הערכנו משהו כמו 600,000 פניות לכל החברות, כשהפילוח הוא פחות או יותר שלושים אחוז לחברות סלולר.

יפה, אז בוא נאמר ששליש לכל אחד, זה 200,000 פניות לכל חברה, כפול חמישה שקלים?

לא לכל חברה.

לכל חברה.

שש מאות אמרת כולל הסלולר, לא רק סלולר.

כל שלושת חברות הסלולר.

לא, זה גם לשירותי בזק וגם בזק וגם חברת הוט.

מאתיים אלף לסלולר.

לכל הסלולר מאתיים אלף?

זה מתחלק בין הסלולר.

צריך לחלק את זה לארבע או לחמש.

אנחנו הערכנו את כמות הפניות לחברת הסלולר כאלפיים פניות בחודש, שזה גם כמות הפניות המינימאלית שאנחנו חושבים שתהיה, זאת אומרת שיכולה להיות יותר, כמו שיכולה להיות גם פחות, אבל הערכנו באלפיים פניות בחודש.

אצלכם לא קיימת הבעיה של נתונים שצריך לבדוק אותם ידנית.

נתונים שצריך לבדוק ידנית?

כן.

לא.

בבנקים יש, אצלכם אין. זאת אומרת שחוץ מעלות התפעול, עלות התפעול אצלכם היא זולה יותר.

יכול להיות, אני לא יודע מה עלות התפעול של הבנקים.

ועלות הפיתוח אצל הבנקים, זה חצי מיליון.

חצי מיליון לבנק.

אצלכם זה מאה עשרים אלף.

הם מחזירים את זה תוך שנה.

צריך לזכור עדיין מה עלות התפעול השוטף. אני לא יודע שוב מה העלויות שהבנקים חישבו לצורך עלות התפעול שלהם, עדיין יש פה עלות תפעול גם של הגורמים במערכות מידע שעובדים על הממשק.

יש לי שאלה אליך, אתה מעלה בדעתך שהבנקים עשו איזה שהוא תחשיב שהם עלולים להפסיד ממנו? תאמין לי שהבנקים עשו תחשיב -

נדע את זה בעוד שנה.

נדע בעוד שנה, לכן מה שאני מציע גם לכם, זה לרדת במחיר בהתחלה, שוב, כדי שלא יגידו מאותה בעיה תדמיתית שקיימת גם אצלכם.

אני שוב, לא יודע לתת לך תשובה לגבי זה. מדובר פה בלמעלה מעשר חברות.

אתה צריך לתת לי, אתה לא מייצג את כולם אני מבין.

נכון, לנו לא נראה לרדת במחיר, שגם ככה הוא מתחת לעלות שלנו להערכתנו. נראה לנו שגם ככה חמישה שקלים זה פשרה שאנחנו עושים בדיוק מהסיבות שאתה אומר, בגלל ענייני התדמית ודברים כאלה.

תהיה תוצאה, בוא, הרי אתה יודע שהעיתונאים יושבים פה. אתה יודע מה תהיה התוצאה. הבנקים הסכימו, חברות הסלולר התנגדו. לא אכפת לכם, בסדר. אני חושב שאתם טועים, אבל - - -

אני חושב שעדיין אנחנו מבקשים פה משהו שהוא משהו שעדיין גורם לנו להכנסות נמוכות מהעלויות שלנו, ולכן אין סיבה.

ההצעה היא שנבחן את זה בעוד שנה. אף אחד לא אומר לכם שתפסידו.

בדיוק כמו לבנקים, לא אומר לכם להפסיד.

עוד שנה נבחן את זה.

ועוד שנה ישלמו לנו רטרואקטיבית על אובדן הכנסות שהיו לנו בשנה הנוכחית?

אנחנו בהחלט ניקח בחשבון שאתם תבואו בעוד שנה ותגידו לנו רבותיי, זה עלה לנו חמישה שקלים וקיבלנו ארבעה, והיו לנו מאה אלף פניות אז אנחנו בשנה הבאה ניקח בחשבון שצריכים לפצות אותנו.

זה אומר שהחייבים שנה הבאה ישלמו יותר בגלל שאחרים שילמו פחות.

רבותיי, זה לא הזוכים, עזבו אותי עם הזוכים, אל תדאגו לזוכים. זה מערכת ההוצאה לפועל. איך היא תדאג, האוצר יממן אותה, הנה אתה רואה יושב פה נציג האוצר והוא רואה איך שהוא בשנה הבאה סופר את הבוכטות, הוא יפצה אתכם, עזבו את הזוכים, אתם רוצים לדאוג לזוכים? תדאגו שהזוכים ישלמו כמה שפחות. מאיפה המדינה תיקח כסף? וואלה יש לנו מדינה גדולה, ברוך השם.

כבוד היושב ראש, צריך לשקול, צריך לבחון את כל הנושאים האלה, בעוד שנה אנחנו נבחן אותם.

זה מה שאני אומר, זה בדיוק מה שאני אומר.

גם לאוצר מותר לבחון.

גם האוצר יבחן, בוודאי. יכול להיות הרי שיבוא האוצר בשנה הבאה ויגיד חבר'ה, אני בסוף רוצה 25 שקלים לשלם.

הואיל ובסופו של דבר ההבדל הוא על כמות הפניות, זה מה שמשנה. כי אין לי בעיה עם העלויות שהגשנו, העלויות הם העלויות הנכונות, אני לא צריך לבחון את העלויות. מה שצריך לבחון זה את כמות הפניות.

נכון.

אין לי בעיה ששנה הבאה, אם יגלו שכמות הפניות היא משמעותית גבוהה מהכמות שההוצאה לפועל חישבו, נפחית את זה שנה הבאה. אבל אני לא רואה סיבה לעשות את המצב דווקא הפוך. כי להערכתנו כמות הפניות תהיה הרבה יותר קטנה מהכמות שההוצאה לפועל חישבו.

המצב הוא, אני אגיד לך למה לעשות את המצב ההפוך. משום שלעולם אי אפשר יהיה להחזיר את הכסף. להחזיר כסף לא מחזירים, אנחנו מכירים, אתה יודע.

זה לא עניין של להחזיר, אם בסופו של דבר ישלמו לי פחות בשנה אחרי, אז הכסף - - -

לא, אבל מה שקורה זה השנה כבר שילמו לך יותר.

בסדר, אבל זה בדיוק אותו הדבר, אין הבדל בין השניים.

אני מציע להעמיד את זה על ארבעה שקלים.

אדוני בא לקראתם בהרבה, אני חשבתי שלושה.

אם אתה רוצה שלושה, נעמיד בשלושה, אתה יושב ראש הישיבה.

עכשיו אתה מחליף אותי. השאלה היא אני הבנתי מה הדילמה שלו, הוא לא יכול להתחייב בשם כל חברות הסלולר. יש לנו בבתי משפט לפעמים הצעות שאתה לא צריך להסכים להם ואנחנו נחליט.


יש דברים שאתה לא צריך להסכים להם ואנחנו נחליט, כדי להוציא אותך כלפי החברות האחרות.

זה לא קשור לחברות האחרות, זה קשור לחברה שלי.


החלטתכם היא זאת שקובעת בכל מקרה, ברור לחלוטין.

אני רציתי יחד עם היושב ראש להגיע אתכם להבנה כמו שהגענו עם איגוד הבנקים, לנסות את השנה הראשונה ונבחן את זה בסוף השנה. עכשיו מכיוון שלך קשה גם לדבר בשם כל החברות שלא נמצאות פה. לכן אנחנו נחליט את ההחלטה, ואתה לא שותף להסכמה, בסדר?

הם הוזמנו כולם, רק שיהיה ברור.

במובן הזה להוציא אותך.

להיפך, אתה מתנגד.

נכון.

אתה מתנגד, תבוא לבוסים שלך תגיד להם אני התנגדתי כאריה, נפלתי כמו זבוב.

סליחה, אם אפשר גם להביע את עמדת חברות הביטוח.


אנחנו בסעיף משנה של הבנקים.

אתם בסעיף משנה 1.

אנחנו מצטרפים כאן להסכמה.

זה ברור לנו.

אני רק מבקש להדגיש שככל שמדובר בחברות ביטוח, הבדיקה תיעשה לרוב בצורה ידנית ולא ממוכנת, בגלל המורכבות של מוצר הביטוח, יש בו הרבה אלמנטים שמשפיעים על הזכויות, שאלה אם יש מוטב ומוטב בלתי חוזר וההשלכות של זה. עניינים של מיסוי, של זכויות מעביד. של שעבודים, לכן אנחנו באמת נבקש לבדוק את העלות בעוד שנה, לאור הפרמטרים המיוחדים.

אני מודיע לכם כבר, אני לא יודע אם אני אהיה בעוד שנה כאן, אבל אני יכול להבטיח לכם דבר אחד, אין כוונה שאיזה שהוא גוף יפסיד כסף בגלל העניין הזה. לכן אנחנו בהחלט בשנה הזאת אתם תוכלו לאסוף את הנתונים ולסדר את הדברים ואפשר יהיה לבדוק אותם אמיתית. זה לא יהיה הערכות. גם נדע את מספר הפניות, את כל הדברים האלה אנחנו נדע יותר במדויק.

לכן אנחנו לא מהססים להצטרף להצעה.

תודה רבה.

אדוני, אני רק מבקשת להבהיר, כי פרט לחברות הביטוח ולתאגידים הבנקאיים יש גם את חברות כרטיסי האשראי. אני מבינה שההסכם הזה שלגבי החמישה שקלים - - -

כולם חמישה שקלים.

חל גם על כל -

מי שלא נמצא פה, אנחנו מחליטים בשבילם.

הם הוזמנו והודיעו שבאים.

מי שלא נמצא פה, הוא מקבל החלטה.

הם הוזמנו וגם הודיעו שבאים.

רבותיי היקרים, גם אם הם לא הוזמנו, אני צריך לאשר תקנות. עכשיו הגענו לסעיף 5 משרד האוצר, אני מתחיל לבקש לקבל הסברים, למה אני צריך לשלם למרשם האוכלוסין חמישה שקלים.

לקודם החלטנו שלוש?

אנחנו לא החלטנו, עוד לא החלטנו, נחליט.

יש פה נציג של משרד הפנים.

לא, אבל היות ואני ניהלתי את הדבר הזה, כי הוא היה מורכב במיוחד, אני רוצה להבהיר. קודם כל בוא נראה מה קורה היום, בסדר? עובר לתיקון 29, כאשר בא כוח הזוכה, הזוכה מבקש מרשם ההוצאה לפועל פרטי כניסות ויציאות, היה מקבל את הצו הידני, ניגש ללשכת מרשם האוכלוסין הקרובה ומשלם 15 שקלים עד כה.


חוץ מזה בשונה ממשרדי הממשלה האחרים מערך המחשוב של משרד הפנים ואני יודע שאתה גם יודע את זה, בעצם מופרט לחברות חיצוניות, חברת HP שעושה את העבודה, בעצם את כל מכלול העבודה ולכן בעצם בשונה ממשרדי ממשלה - - -

היא תרוויח על הדרכונים הביומטריים כל כך הרבה כסף, שאפשר עכשיו לקצץ להם.

חברת HP ואתה מודע להסכם שיש למדינה, חוזה ממש, לפי התמהיל של הכמויות ואנחנו רואים את הכמויות מ- 16 למאי שהתחילה.

אתה מייצג פה את משרד הפנים עכשיו? אני שואל רק, אני רוצה לדעת אם אני צריך לנהל איתך את המשא ומתן או עם מישהו אחר.

אני רוצה ברשותך בכל זאת להסביר כי הייתי מעורב מאוד בעניין הזה, עורכת הדין אודליה נמצאת פה מרשות ההגירה והאוכלוסין והיא תוכל להוסיף ככל שזה יינתן. היום לפי ההסכם שיש בין המדינה לחברת HP על פריטי מידע כאלה ואחרים, לפחות לפי הכמות שנעשתה ממאי ועד היום, שבסך הכול הוגשו מאתיים ומשהו בקשות, לכאורה היינו צריכים עכשיו לשלם ל -HP על כל אחד כזה שביקש, מאתיים ומשהו שקלים, זה הסכם שיש למדינה בצורה לגיטימית מול חברת HP. באתי והסברתי להם שזה בלתי אפשרי, והם צריכים לתת לנו את הכניסות והיציאות, חמש שנים אחורה על כל חייב, על פי בקשת זוכה באישור רשם ההוצאה לפועל, והגענו איתם כמו עם יתר החברות לתמהיל של חמישה שקלים באופן חריג ועל זה התנהלו משאים ומתנים ביחד עם אנשי החשב הכללי, עם חשב משרד הפנים, בשונה מההסכם שיש היום.


אני חושב שאם עשינו את כל העבודה הקשה הזו ויש פה הרבה פריטי מידע שהם צריכים לתת לנו ויש להם הסכם לגיטימי עם הממשלה, אני חושב שעשינו עבודה די טובה.

עשיתם עבודה מצוינת.

לכן אני מייצג אותם בעניין הזה.

הרי אני לא חס ושלום חושב שאתם עשיתם עבודה גרועה, אתם עושים תמיד עבודה מצוינת. הלוואי שבגבייה תעשו את אותה עבודה כמו שאתם עושים כאן.

זה מיועד לגבייה כמובן.

לא, אני אומר, שתביאו את הכסף. אין לי ספק שאתם עושים עבודה טובה. לא ברו ר לי למה חברה מנהלת יכולה להסתדר עם שלושה שקלים. למה הביטוח הלאומי יכול להסתדר עם שלושה שקלים, כונס הנכסים עם שלושה שקלים, רשם האגודות, כולם עם שלושה שקלים. דווקא למרשם האוכלוסין צריך לשלם חמישה שקלים?

HP.

תסלח לי, לא מעניין אותי. מה אני אעשה אם יבואו אלי מחר איגוד הבנקים ויגידו תשמע, חתמנו הסכם עם HP שעל כל מידע כזה אני צריך לשלם להם 200 שקל, אז אני אשלם להם 200 שקל? מה זה מעניין אותי עם מי אתה עשית חוזה? אתה יכול לדרוש דרישות הגיוניות. אי אפשר לדרוש שדווקא משרד הפנים יקבל יותר מאחרים, זה לא יכול להיות.

זה לא משרד הפנים, זה בדיוק העניין.

חבר'ה, זה מידע ממרשם האוכלוסין.

חברת HP תגלגל את העלות הזאת.

בדיוק, היא תגלגל את זה למדינה.

רבותיי היקרים, תסלחו לי, מידע על כניסות ויציאות נמצא במשרד הפנים, איך זה נקרא שם?

רשות ההגירה והאוכלוסין.

הוא לא נמצא אצל HP, אילו היה HP, הייתי אומר לכם אתם תביאו פה את HP אני אנהל איתם משא ומתן. אני לא מנהל משא ומתן עם HP. אני מנהל משא ומתן עם מדינת ישראל עכשיו ואני צריך לדאוג לאזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לראות למה העניין הזה שזה בסך הכול לחיצת כפתור על השם שלי ולהוציא את המידע הזה, צריך לעלות חמישה שקלים.

היום האזרח משלם 15 שקלים.

מה זה משנה, אני לא מבין, כמה אתה משלם היום לבנקים?

על מה?

על קבלת המידע שאתה מבקש מהם, שהם עכשיו מסכימים על חמישה שקלים? אתה משלם להם גם יותר מחמישה שקלים, אז מה אתה רוצה להגיד לי בזה? מה שהיה הוא שיהיה? לא מקובל עלי.

לא, רק ההבדל הוא שפה יש הסכם של המדינה עם החברה. פה השונות לעומת יתר החוק.

סליחה, אבל אני לא מבין. אני מניח שבהסכם הזה יש שם בוא נאמר מכיוון שהוא מנוסח על יועצים משפטיים במשרד המשפטים ובמשרד הפנים ובאוצר, בכירי המשפטנים ראו את החוזה הזה ואני מבטיח לך שיש שם איזה שהם סעיפים שאפשר להיכנס בתוכם ולהוריד את המחירים וכל הדברים האלה. אני לא חושב שזה יהיה נכון שהאגרה של מידע ממרשם האוכלוסין, יהיה שונה מסעיף 2.

החברה המנהלת זה שלושה שקלים.

לא, ה1 ו- ה2.

אתה מדבר על סעיף קטן.

ח1, סעיף קטן 1 וסעיף קטן 2.

גם אגב לצורך השוואה בשאילתא למשרד הפנים כשאתה הולך ומשלם נדמה לי זה עולה 12 שקלים.

חמישה עשר.

כשאני מוציא את זה במשרדי, במדיה, בלי שום טובות, נדמה לי זה עולה לי שקל שישים או שקל ארבעים.

כניסות ויציאות, אתה יכול לעשות מהמשרד?

לא, המידע של משרד הפנים תעודת זהות.

כניסות ויציאות?

יודגש שבעניין הזה בהחלט דיברנו גם על זה שאנחנו בחודשים הקרובים נעשה שינויים מולם כדי לשנות את התעריף ואז נחזור אליכם שוב. לתקופת הביניים שוב, אנחנו מדברים על חמישה שקלים.

אנחנו נשנה את התעריף לשלושה שקלים ואחרי כן אתם תבואו ומכסימום אנחנו נעשה את אותו דבר כמו שאנחנו עושים עם האחרים.

ודים אם תהיה חשיפה, רק שתדע.

אני מייצג פה את משרד האוצר, חשיפה בסופו של דבר על תקציב משרד הפנים ועל תקציב המדינה כולה. זה לא משנה על איזה משרד.

עכשיו בוא נחשוב כמה הכנסה.

אני לא יודע אדוני היושב ראש, לכן ההצעה - - -

כמה בקשות יש לכם בחודש?

עד כה עדיין יש עקומת למידה ראשונה.

כמה יהיה לכם?

היה לנו בחודשיים האחרונים מאתיים או שלוש מאות בקשות.

שלוש מאות בקשות, פירושו של דבר שבמקום לגבות אלף שקל, תגבו שש מאות, זה ארבע מאות שקל לחודש. בשנה זה חמשת אלפים שקל.

אם זאת החשיפה, תקציב מדינת ישראל יוכל לעמוד בו.

בוא נאמר אנחנו לא יודעים כלום, הרי יכול להיות מצב בכל הגופים האלה, שהחשיפה אחר כך יתברר שהיא הרבה יותר גדולה ואנחנו בשנה הבאה נצטרך לשנות את התשלומים, לשלש אותם ולרבע אותם.

ב- 15 לנובמבר יש תחולת החוק הזה שלנון, שהעברתם אותו, שאז כל התיקים הישנים רשאים לבקש גם. אז בעצם תהיה החשיפה הגדולה.

כמה לדעתך זה יהיה?

שלוש מאות שבעים אלף בשנה.

שלוש מאות שבעים אלף בשנה, פירושו של דבר שהויכוח בינינו הוא חשיפה מכסימאלית של שש מאות אלף שקל. סלקום רוצה להגיד משהו.

לאחר מחשבה נוספת מבחינת התעריף, אנחנו כן מוכנים לבוא ולעשות את הבדיקה של שנה ראשונה, כשהתשלום יורד לארבעה שקלים וכל עוד באמת אחרי שנה תיעשה בדיקה מחודשת לגבי כמות הפניות, העלות ותיבחן כולל באמת בדיקת אחורה שנה לראות כמה פגיעה הייתה בחברה.

תודה, אנחנו מודים לך.

אדוני, אנחנו במשרד האוצר אנחנו נסכים ל- - -

הורדתי את הבנקים, הורדתי את סלקום. עכשיו אני לא אוריד אתכם?

רק הערה אחת מאוד עקרונית בשבילנו, אנחנו לא נהיה מוכנים להיות חשופים רטרואקטיבית, אלא רק קדימה. כי רטרואקטיבית אנחנו לא יכולים לחשוף.

מה זה רטרואקטיבית?

לא, בסדר מהחלטת הועדה, מהיום.

מהיום שהתקנות יכנסו לתוקף, התקנות עוד לא בתוקף, בוודאי.

זה מהיום,

אדוני היושב ראש, אפשר רק לשמוע את עמדת משרד הפנים?

כן, עמדת משרד הפנים.

עורכת הדין אודליה.

אין לי אלא לחזור על מה שנאמר פה, אנחנו נצטרך לשלם את זה בסופו של דבר, אם החוזה בינינו לHP הוא על העלות הזאת, אז אנחנו נצטרך לשלם להם את הסכום הזה. לכן אם אנחנו נקבל פחות, אז זה יהיה על חשבון תקציב משרד הפנים.

גם חמישה שקלים לא מכסה לפי מה שהבנתי.

לכן הגענו איתם להסכמה מיוחדת.

לפי מה שהיושב ראש מציע פה בעצם כרגע שאתם תהיו במשרד ממשלתי, תהיו בשורה אחת עם כל המשרדים האחרים.

אנחנו נספוג את העלות.

שלא יהיה מצב משרד הפנים בולט.

למה הם שונים, הם שונים כי מערכת המחשוב שלהם נמצאת בידיים חיצוניות וכל משרד ממשלתי בפני עצמו.

יכול להיות שהאוצר יצטרך לעשות פה חשיבה לגבי זה.

אנחנו נזרום אתכם.

אתם תסתדרו עם זה, אין שום בעיה.

אנחנו נזרום אתכם.

בבקשה, אנחנו ממשיכים.

תקנה ח1 דנו, ח2, כן. אגב, סעיף קטן 3 בסעיף קטן ז, דנו בזה.

כן, זה ארבעה שקלים.

זה חברות הסלולר.

זה לא סלולר.

זה כל הצדדים השלישיים המוכרים.

ח2 זה יתר הגורמים שמוסרים לנו מידע, שהם לא צדדים שלישיים מוכרים והאגרה היא שלושה שקלים. פרט ט' זה כתובתו של חייב, אמרנו קודם שכאשר מבקשים מידע בדבר כתובתו של חייב מצד שלישי מוכר או לא מוכר, זה שני שקלים.


עכשיו הגענו למעשה להוראת המעבר שמתייחסת לאגרה במסלול המקוצר. כפי שאמרנו קודם האגרה במסלול המקוצר היא אגרה זהה לאותה הגשת בקשת ביצוע במסלול הרגיל, בתוספת שישים שקלים, כאשר אנחנו מבקשים שלמשך תקופה של שנה האגרה תופחת ותעמוד על סך של שמונים אחוז מהאגרה הבסיסית. כלומר 0.8% בתביעות על סכום קצוב ופסקי דין וחיובים שדינם כפסק דין ועוד שישים שקלים, ולגבי שטרות 1% שזה בעצם שמונים אחוז מתוך 1.25 ועוד שישים שקלים.

אין לי בעיה, תיקחו חצי אחוז זה עוד יותר טוב, אבל אתם יודעים שזה בעצם דבר שהוא לא הגון. משום שאנחנו אמרנו שאנחנו עושים טסט קייס ואנחנו הולכים לבדוק את נושא המסלול המקוצר, כדי לראות איך הוא עובד. עכשיו מה אתם עושים? אתם באים ואומרים חבר'ה, בואו, תעברו למסלול המקוצר ניתן לכם הנחה. וזה באיזה שהוא מקום יגרום לכך שבעצם אנחנו לא נדע את הפיילוט, הפיילוט לא יהיה שווה כלום. כי תמיד כשנותנים לי הנחה, אני קונה במקום המוזל. אתם בעצם נותנים הנחה כדי שבשנה הראשונה יבואו הרבה תיקים למסלול המקוצר, כי הרבה יותר זול, ואז בסוף השנה אנחנו נבדוק ונראה אם זה טוב או לא טוב.


עכשיו מה יקרה? שני דברים, א' יהיה לכם כמות הצפה של תיקים במסלול המקוצר בגלל המחיר הזול.

זה אינטרס שלנו.

אתה יודע שבסוף השנה אנחנו נבדוק כמה תיקים סגרתם וכמה תיקים הועברו.

ברור.

יכול להיות שפתאום ימות המסלול המקוצר.

נכון,

כי אתם הולכים לעשות בו היצף.

אם הוא לא יהיה יעיל, גם אנחנו נרצה.

לא, סליחה תלוי כמה תיקים יש לך במסלול המקוצר. אם יהיה לך בגלל המחיר הזה, הרבה מדי תיקים, הוא לא יהיה יעיל, אם יהיה לך תיקים במספר סביר, הוא יהיה יעיל ואתה עושה פה פעולה שהולכת להביא לך תיקים, במחיר. אני חושב שזה לא נכון.

לא זו הייתה הכוונה.

אדוני היושב ראש, אבל זה גם ככה לא שוויוני, כי המסלול המקוצר אין עיכוב יציאה, אין הרבה הליכים שקיימים.

התהליכים הרציניים של גבייה.

למה אתם רוצים שבשנה הראשונה זה יהיה יותר זול?

הטמעה של ההליך.

הטמעה, רק הטמעה.

אבל כל הפיילוט הוא שנה.

אתם בעצם אומרים דבר נורא פשוט, אתם מזכירים לי את הסופר שאתם אומרים מי שיבוא בשנה הקרובה ויקנה, יקבל הנחה, זה מה שאתם עושים, אתם לא מטמיעים כלום. אתם רוצים להטמיע? תיקחו את המחיר המלא ותצביעו לציבור למה כדאי לו, לא בגלל המחיר.

הצבענו, כעסו עלינו כשהצבענו.

אני מזהיר אותך.

הם כועסים שהצבענו.

דוד אני מזהיר אתכם. אתם תפלו בגלל הנושא הזה.

אדוני, ההנחה באגרה היא לא הגורם שיגרום לבן אדם לבחור במסלול המקוצר, אלא באופן עקרוני הוא יבחר במסלול המקוצר כי הוא טוב לו יותר, מאחר והאחריות עוברת ללשכת ההוצאה לפועל.

אז למה את נותנת לו הנחה?

כדי להטמיע את השירות הזה.

אז זה לא פיילוט אמיתי. אנחנו ביקשנו פיילוט לשקף את המצב.

אני חייב להודות שהייתי בטוח דוד שאתם לא רק שתרצו עשרים אחוז הנחה, אולי תרצו אפילו שלושים אחוז הנחה. אבל אין שום בעיה.

אנחנו רוצים שהציבור יבחר במסלול המקוצר לטובתו.

רבותיי, אני מאוד רוצה שהציבור יבחר במסלול המקוצר. אני רוצה שהמסלול המקוצר יצליח, החשש הגדול שלי שמכיוון שאנחנו בשנת פיילוט.

שנתיים פיילוט.

שנתיים דרך אגב.

צריך לבדוק איך זה עובד, אז אי אפשר ליצור תיקים במסלול המקוצר באופן שהוא לא אמיתי. כשנותנים מחיר זול, הנחה במחיר זה יצירה שאת לא מטמיעה את המסלול המקוצר, את מטמיעה את המחיר.

צריך להאריך את הפיילוט לפי ההצעה שלהם.

בעוד שנה כשתעלו בחזרה את המחיר, אתם פתאום תראו שזה מתמוטט.

גם העלייה חזרה היא גרושים, זה ממש מעט. על מה מדובר אבל?

מדובר בשקלים בודדים.

אתם מדברים על עשרים וחמישה שקלים.

מדובר בשקלים בודדים.

זה כל הסיפור.

אז למה את נותנת במחיר זול? את רוצה להטמיע, אבל את אומרת שזה לא ישנה.

לא, זה בשביל להטמיע את המסלול המקוצר, זה לא יגרום לבן אדם, זה לא מה שישנה לו אם הוא ישלם עשרים וחמישה שקלים יותר.

אז תוותרו על זה.

סליחה, רגע, קודם כל מה אכפת לי לשכת עורכי הדין?

האמת היא לא אכפת לנו, אנחנו שמחים בזה, אם אפשר לתת לכולם.

בוא, כשלא אכפת לך, אל תתערב. אל תעשו לי פה ויכוחים כשלא צריך.

ללשכת עורכי הדין אכפת לה כי האי שוויוניות פה נמשכת.

אנחנו רוצים לתת לכל הציבור את ההנחה.

אני מסכים, אתה יודע מה? בוא נעשה דבר נורא פשוט, אני מוכן להכניס פה סעיף שכל ההוצאה לפועל בשנה הקרובה תהיה 0.8, וגם שכר טרחה א' ו- ב' יהיה 0.8.

לא, אנחנו מדברים על עלות המדינה.

אני לא מבין, תגיד, המדינה זה לא אני? מאיפה אתה חושב המדינה לוקחת כסף? היא מוציאה לי את זה מהכיס כל חודש, בלי שאני מספיק להגיד ג'ק רובינסון.

אבל השירות שהיא נותנת.

אדוני היקר, אתם רוצים להיות טובים לאזרחים ? בואו תוותרו על ה- 0.2 מהשכר טרחה א' ו- ב' בשנה הקרובה. ככה ג'סטה לציבור, תודיע בשם עורכי הדין, שאתה מסכים, אני מוריד לך את הכול.

אז אנחנו חוזרים, ההוצאה לפועל זה לא שכר טרחת עורכי הדין.

הבנתי אותך.

דרך אגב, כבר אם מדברים על שכר הטרחה ברשותך - - -

לא, לא, לא מדברים על שכר טרחה. חברים לא מדברים על שכר טרחה, אני חוזר ואומר רבותיי, אני חושב שאתם גורמים לנזק למסלול המהיר, למסלול המקוצר, ושיהיה לכם ברור, מה שיקרה זה שאחרי שנתיים, שנה ועוד שנה, כשהמחיר יעלה חזרה, אתם הולכים לפול. אני אאשר לכם את זה. רק שהזהרתי.

כל מה שהשקעת עם החברים פה שהורידו אגרה, עכשיו יתקזז חזרה.

אני מזהיר אתכם שאתם מפילים את עצמכם. אתה יודע זה יהיה כתוב בפרוטוקול, כשתבואו לבכות אחרי שנתיים על הפיילוט הזה, אני אוציא לכם את הנייר מול העיניים.

אנחנו קודם כל לא נבוא לבכות כאן, אנחנו קיבלנו מועדת חוקה משימה, זו לא משימה שלנו, ועדת חוקה הנחתה אותנו לעשות ואנחנו נעשה את מיטב יכולתנו. במעט הליכים שיש במסלול הזה ואנחנו נציג לכם בצורה שקופה. תחליטו שלא יהיה, שלא יהיה.

ועדת חוקה הזהירה אתכם כבר בפעם הקודמת שהמסלול הזה יפיל את ההוצאה לפועל, לפחות חלק מחברי הועדה.

לא הייתי שם, אני הגעתי רק לשלב הסופי.

אני אמרתי את זה, זה יפיל את ההוצאה לפועל, אבל אתם - - -

המדינה לא תיפול, אנחנו לא נפול.

בוא אני אגיד לך משהו, המדינה לא תיפול בטח לא בגלל ההוצאה לפועל, יש מערכות קודמות שאולי יפילו אותה, לא רוצה פה עכשיו איזה לדעתי יפילו אותה, אבל יש מערכות.

מכל מקום אם זה מאוד חשוב לכם, אתם רוצים שזה יהיה רגיל מאה אחוז, אין לי בעיה.

לא, לא, תטמיעו חבר'ה, תטמיעו.

לא, מה שאתם תחליטו.

רבותיי היקרים, טוב לאזרח? טוב לאזרחים.

בנסיבות העניין, כרגע שכן.

רבותיי היקרים, אין שום בעיה.

אבל אם זה מפריע לכם, מקובל.

הלכת לשמונים אחוז זה יישאר בשמונים אחוז, אני רק הזהרתי אתכם, זה כל מה שיש. תודה רבה. עוד שאלות?

היו"ר ממש דואג לחייבים היום.

רבותיי אין שום בעיה. לא צריך את ידי לא צריך כלום, אתם דואגים.

אתם תסכימו גם להצעה של היושב ראש לגבי השכר טרחה. אנחנו גם לזה מסכימים.

אנחנו נמשיך את זה גם בשנה השנייה.

אין בעיה אם זה מפריע אנחנו - - -

לא, לא, זה לא מפריע, מה שמפריע לי זה שאני פוחד שבשנה השנייה חיסלתם את המסלול המהיר, זה הפחד.

למה, בגלל שבגלל ההנחה הזו יהיה הצפה, זה הכוונה?

בוודאי, בוודאי, אתה מבין ומה שיקרה - - -

אז אנחנו נחזור אליכם שתאשרו לנו להעלות - - -

לא, בכמות התיקים שיהיה לכם בשנה הראשונה, היו יותר מדי תיקים שאחרי שמונה חודשים אתם תצטרכו לסגור אותם ולהעביר אותם וזה מה שמפחיד אותי. כי המסלול המהיר היה מציל את העולם ואתם פוגעים בו.

בסדר, אנחנו לא יכולים לדעת מראש הכול.

אין שום בעיה רבותיי, אני אישרתי לכם. לפחות אני אמליץ לחברי גם כן לאשר.

אני אמליץ להמשיך את זה בשנה השנייה, אם כבר.

זה אנחנו נראה בשנה הבאה. תודה רבה, עוד משהו?

יש סעיף אחד שפתוח.

לא צריך להצביע.

רק שאלה אחת אדוני היושב ראש הקבוע, לגבי מה שדיברנו קודם עם השישים שקל של העיקולים.

כן, זה צריך לתקן את זה.

לא, אני ביקשתי לבדוק את זה בסוף.

עיקולים ומידע.

כן, אני מדבר על השוויוניות שקבענו בזמנו. אני רציתי פשוט לבחון את זה בהחלטה שלנו בחוק, איך קבענו את העיקרון הזה, בזמנו אמרנו שתהיה שוויוניות, לפחות לא נסטה ממה שנהוג במסלולים הרגילים. היום עלה פה והסבירו לנו פה חברים ממשרד המשפטים, שבעצם הסוגיה הזאת לא תפר את השוויוניות, כי הם כאילו אומרים אחד שמגיש בקשה אחת, הוא יקבל באותו תשלום ואחד שיגיש פי עשרים, יקבל. שאלה אם זה פוגע בהחלטה שלנו בחוק.

אני חושב שלא.

ממש לא.

אני חושב שלא, אני גם לא חושב שזה פוגע, מה שאמר קודם נציג לשכת עורכי הדין, אני גם לא בטוח שהם צודקים. השאלה היא בוא נאמר ככה, הרי מכיוון שהמסלול הזה הוא מסלול מקוצר, אז לא יגישו שבעת אלפים בקשות, זה לא עורך דין פרטי ששולח עיקול מהנהלת הבנק, תעקלו את כל הסניפים והחשבונות.

זה יהיה מאוד מחושב.

הם יעבדו עם זה מחושב.

יהיה מאוד מחושב.

כי הם הרי משלמים על זה כסף.

כל פי תרשים זרימה הגיוני.

כן, אבל אנחנו צריכים לתקן פה, שלא ננקטו פעולות.

אנחנו הכנסנו את זה.

השאלה היא האם אנחנו לא סוטים פה מההחלטה שלנו בחוק.

לא,

זאת השאלה, אין לי נתונים מולי.

חבר הכנסת אברהם מיכאלי אני אגיד לך משהו על זה. קודם כל אם היינו סוטים אז היועץ המשפטי היה אומר לך את זה, שנית מה זה אכפת לך, אנחנו מאשרים את התקנות ואחר כך לשכת עורכי הדין תפנה לבג"ץ ובג"ץ יפסול את התקנות. בשביל מה יש בתי משפט.

לדוגמא על החוסר שוויון.

אנחנו יושבים פה לסיים את הדברים בלי בגצים.

תודה רבה, מי בעד?

אנחנו נלך לבג"ץ ונבדוק את זה.

זה נחדד, אין בעיה.

זה לא צריך לחדד, זה כבר סוכם ועל זה אנחנו מצביעים.

אז אני אומר שיהיה ברור לכולם.

רבותיי, תפתחו בבקשה בתקנה 10 פרט ז1 חמישה שקלים, פרט 3 ארבעה שקלים, ח' זה שלושה שקלים וזהו זה.

ח1 שלושה שקלים .

תודה רבה, מי בעד? פה אחד.

הצבעה

בעד - פה אחד

התקנות אושרו

בסוף השנה אנחנו נבדוק ואם יתברר שהבנקים והסלולר וכל החברות האלה כולל משרד הפנים ניזוקו, אנחנו נדאג לפצות אותם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00