PAGE
34
ועדת החינוך התרבות והספורט

28.06.09


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת חינוך התרבות והספורט

יום רביעי 26 באוגוסט 2009, (ו' באלול תשס"ט), בשעה 09:00

הערכות פדגוגית לפתיחת שנה"ל תש"ע – חזון חינוכי, תקציב, אבטחה, שפעת החזירים.

חברי הוועדה: היו"ר - זבולון אורלב

חיים אמסלם

מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

יעקב כץ

אלכס מילר

רונית תירוש

ח"כ גדעון סער – שר החינוך

ח"כ רחל אדטו

ח"כ שלמה מולה

ד"ר שמשון שושני – מנכ"ל, משרד החינוך

ד"ר איציק תומר – סמנכ"ל ומנהל מינהל הכשרה והשתלמויות, משרד החינוך

עו"ד דורית מורג – יועמ"ש, משרד החינוך

לאה רוזנברג – סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

רותם זהבי – ממונה בטיחות ארצי, משרד החינוך

דליה פניג – מפמ"ר גיאוגרפיה, משרד החינוך

אדי הרשקוביץ – סמנכ"ל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

משה שגיא – אגף כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עירית ליבנה – הממונה על תחום לבריאות, משרד החינוך

רוני נעמן – מנהל מנהלת הטיולים, משרד החינוך

ציפי קוריצקי – רכזת תוכניות, משרד החינוך

אסנת אלרואי - משרד החינוך

גב' חנה שדמי – מנהלת אגף שפ"י, משרד החינוך

אלה אלגרסי – ממונה על מניעת אלימות, משרד החינוך

נח גרינפלד – מנהל האגף להכשרת עו"ה, משרד החינוך

שאול יגיל – אגף ביטחון, משרד החינוך

מיכל עמיר-קצב – מינהל החינוך, מרכז שלטון מקומי

חגית כהן – דוברת משרד החינוך, משרד החינוך

אלי מזרחי – טכנאי מחשב, משרד החינוך

מרינה מאיר – מנהלת הכשרה מקצועית, משרד החינוך

ישראל סינגר – רמ"ח אבטחת תשתיות, משטרת ישראל

עופר לוטן – ראש תחום מוס"ח, משטרת ישראל

שירה גרינברג – רפרנטית חינוך, משרד האוצר

רון מוסקוביץ – מנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו – סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

ד"ר עופרה חבקין – רופאה מחווזית-מרכז, משרד הבריאות

עירית ליבנה – מפקחת תחום בריאות

איילת קציר – דוברת פורום הורים, ארגוני הורים

חיים פרימן – ארגוני הורים

תומר דוד שקד – מועצת תלמידים ונוער ארצית

אתי בנימין – יו"ר הנהגת הורים ארצית

משה רוטמן – הורה

זיוה קפלאוי – הורה

ישראל ארד – מורה לחינוך תעבורתי

גדי יפה – יו"ר ועד הורים עירוני של פ"ת

שולמית ביסמונבסקי – יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים

נטע ליפשיץ – ארגון גני הילדים הפרטיים

עטה אבומדיעם

יוסף אבוזיאד

סאלח אבומדיעם

רן ארז – יו"ר, ארגון המורים העל-יסודיים

ד"ר יצחק קדמן – מנכ"ל, המועצה לשלום הילד

אבי גור – ארגון ההורים הארצי

אבי קמינסקי – יו"ר, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות

יוסי וסרמן – מזכ"ל, הסתדרות המורים

מוטי סמט – יו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים

גדי דיעי – מ"מ המזכ"ל, הסתדרות המורים

אליהו חכם – הסתדרות המורים

חני לידור – הסתדרות המורים

רונית שוורץ – הסתדרות המורים

ישראל הבר – נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

משה עוזרי – נציג ועד מורי חינוך תעבורתי

ישראל ארד – נציג ועד מורי חינוך תעבורתי

חיים פרימן – הורה "לפיד"

פרופ' אלון מוזס – יו"ר איגוד מחלות זיהומיות הר"י

יהודית גידלי

אתי בן שמחון

הערכות פדגוגית לפתיחת שנה"ל תש"ע –
חזון חינוכי, תקציב, אבטחה, שפעת החזירים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. זו הישיבה הראשונה שעוסקת בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים. שר החינוך אמור להצטרף אלינו כל רגע.


אנחנו עוסקים היום בשלושה נושאים. הנושא העיקרי שהוא בעצם העילה העיקרית לדיון - החזון החינוכי, התכניות החינוכיות, הנושאים הפדגוגים שבהם תעסוק מערכת החינוך. אני רוצה להודות לשר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, שמתעכב עכשיו ומשום מה לא מגיע לכיסאו. אני מודה לו שיחד עם מנכ"ל המשרד, ד"ר שמשון שושני – נדמה לי שזאת הפעם הראשונה שהמשרד לראשונה יציג את החזון החינוכי, כאן בוועדת החינוך והתרבות, ולא במסגרות אחרות. אנחנו נאפשר לשר ולמשרד סדר גודל של שעתיים להקדיש לסוגייה של התכנים כדי שנדע במה יעסקו תלמידנו. בפגישות הקודמות עסקנו גם בנושאים אחרים פיזיים שגם בהם נמשיך לעסוק גם בסיום הפגישה הזאת וגם בפגישה ביום שני בשבוע הבא. כך אנחנו נוכל, אני מקווה, לכסות את כל התחומים, ואם יהיה צורך נקיים גם עוד ישיבה, לא נחסוך בדיונים כדי שהכנסת תמלא את תפקידה גם לקבל דיווחים וגם לפקח על הרשות המבצעת.

ברור לכולנו שיש נושאים מאוד חשובים במערכת החינוך, כמו הבניינים, כמו השמירה, כמו הבריאות ועוד נושאים עיקריים. אבל צריך לזכור שבסופו של דבר, אנחנו שולחים את ילדינו למוסדות החינוך כדי להתחנך וכדי ללמוד. בסופו של דבר היעד המרכזי של מערכת החינוך, זה להעביר, להנחיל מדור לדור גם את הערכים, את התכנים וגם את הידע. אנחנו רוצים להבטיח שזה באמת יישאר ייעודו המרכזי של מערכת החינוך, שכמובן חוט השידרה שלה הם המורים שנציגיהם הבכירים יושבים כאן, גם מזכ"ל הסתדרות וגם יו"ר ארגון המורים בבתי הספר התיכוניים.


אדוני השר, היום הבמה תהיה שלך.

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה לסדר בבקשה.

בבקשה אדוני.

אני לא רוצה להקדים את המאוחר, עיקר הבעיות בפתיחת שנת הלימודים נמצאים בקרב הציבור הערבי ומערכת החינוך הערבית. אני חושב שאי אפשר לנהל את הדיון הזה תוך האדרה של נציגים של אנשים שפעילים בעניין של החינוך הערבי, ואני מתכוון לוועדת המעקב לענייני חינוך ערבי.

אני פניתי אליך בישיבה קודמת, אדוני היושב ראש, ואמרת שאתה תשקול את העניין, ואני סמכתי על השכל הישר. היות ואתה היית בפעם הקודמת לפני שתי קדנציות גם יושב ראש ועדת החינוך וגם שיתפת פעולה איתם.

ב-30 ביולי הם ישבו - ועדת המעקב עם שר החינוך.

אתה בהצעה לסדר, חבר הכנסת ברכה?

כן. הם ישבו עם שר החינוך. זאת אומרת, יש שיתוף פעולה פורה עם משרד החינוך וגם עם ועדת החינוך לדורותיה. אין שום סיבה לתת אופי של דיון מעין סודי, למרות שהוא משודר בשידור ישיר, לוועדה הזאת ולהשתתפות בה. לכן אני מבקש שנציג של ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי ייכנס לתוך הישיבה וייטול חלק בה במידה ויהיה צורך. אבל לא ייתכן שדווקא יש נציגים של עמותות שונות, מכל מיני תחומים, ודווקא הנציג של ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי לא נמצא כאן. אני מבקש מכבוד היושב שיאות לנהוג כפי שנהגו קודמיו וכפי שנהג הוא בעצמו לפני שתי קדנציות.

תודה רבה. אמנם קיבלתי את בקשתך בפעם הקודמת, אבל כידוע לך יצאנו לפגרה, גם יצאתי אני באופן אישי לפגרה. אמרתי שאני אשקול את הבקשה בכובד ראש. ייתכן שגם אני ייפגש באופן אישי עם ועדת המעקב כדי לברר בדיוק את תחום פעילותם ואת תפקידם, ועל פי זה אני אשקול.

לצורך הישיבה הזאת אני מבקש שהוא ייכנס. לצורך הישיבה הזאת, אדוני, ישיבה שמוקדשת לפתיחת שנת הלימודים. באמת, למה לעשות מזה עניין של מחלוקת כשהוא לא במחלוקת, הרי זה עניין מקצועי.

חבר הכנסת ברכה, תודה.


שר החינוך בבקשה.

אדוני, לא קיבלתי תשובה.

כשתהיה לי תשובה אני אתן לך.

אני מבקש שהם ייכנסו עכשיו.

חבר הכנסת ברכה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אנא ממך.

הרי אני אצא, אתה יודע, גם בלי שתקרא לי לסדר. לא ייתכן שאתה מנהל דיון על פתיחת שנת הלימודים כשעיקר הבעיות הן במערכת החינוך הערבית, ואתה לא נותן לנציגים של המגזר הזה להיות כאן. זה אקט לא חינוכי. אני לא מבקש תשובה אחרי הישיבה.

חבר הכנסת ברכה, אני מבקש ממך שוב. פונה אליך ומבקש ממך לאפשר לנו - - -

אני מבקש תשובה על השתתפות בישיבה הזו. אתה לא יכול לתת לי את זה אחרי הישיבה.

אתה תקבל תשובה בעוד זמן קצר.

בסדר.

תודה רבה.


שר החינוך בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, ראשי ארגוני המורים, מזכ"ל הסתדרות המורים מר יוסי וסרמן, יו"ר ארגון המורים מר רן ארז, מכובדיי כולם.


לפני שנציג כאן את עיקרי כיווני הפעולה שלנו בתחומים השונים, תכנית שהצגנו אותה לראש הממשלה, אני ומנכ"ל המשרד ד"ר שמשון שושני, ושעליה עבדנו בחודשים האחרונים. הצגנו אותה לפני שישה ימים לראש הממשלה, ונציג אותה בפני הממשלה במליאתה ביום ראשון הקרוב. היום אנחנו בשמחה עושים את זה פה בפני ועדת החינוך של הכנסת, שאיתה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא לאורך כל השנה.

אני רוצה להקדים ולומר מספר מלים לתחילת שנת הלימודים. קודם כל אני מעריך ששנת הלימודים תיפתח כסידרה באופן מיטבי בשיתוף פעולה, או תוך שיתוף פעולה של כלל הגורמים ששותפים לעשייה החינוכית. אני חושב שזה דבר חשוב. שאנחנו מתחילים שנת לימודים, לא רק בלי שביתות גם בלי איומי שביתות, כאשר אנחנו מקיימים בינינו כלל הגורמים ששותפים לעשייה, משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, ארגוני המורים, המנהלים, הורים, תלמידים, שיח שוטף, כי במצב שבו גם החשיבות שאנחנו נותנים למערכת החינוך, גם המרכזיות של החינוך, וגם המצב שאיתו אנחנו מתמודדים, לא מאפשר בזבוז זמן ואנרגיות על מאבקים בתוך המערכת בין השחקנים שנמצאים בתוך המערכת.

זאת היתה הגישה שלי כאשר נכנסתי לתפקיד. הודעתי שאני מתכוון להקים קואליציה למען החינוך, קואליציה חברתית רחבה שכוללת לא רק גורמים במערכת הפוליטית, כוללת גם גורמים בחברה האזרחית, וכך אני משתדל לפעול. אני חושב שאנחנו נראה את הפירות של הגישה הזאת. אני אומר את זה כשבח לכל שאר השותפים שציינתי, לשותפים למעשה החינוכי שהנציגים שלהם גם נמצאים כאן היום, כי אני חושב שכך יש סיכוי להתקדם.


בעיות מקומיות, אדוני היושב ראש, אתה איש חינוך ותיק. בעיות מקומיות תמיד ישנן, אנחנו משתדלים לפעול כדי לפתור אותן בכל מקום שניתן, כדי באמת ששנת הלימודים תיפתח כפי שצריך עם מינימום של תקלות ואוירה חיובית, באווירה וחגיגית כפי שמגיע להורים, כפי שמגיע לתלמידים. אני מאמין בעזרת השם שכך יהיה. אם נתמיד בגישה הזאת יש לנו סיכוי להצליח. אם נתמיד בגישה הזאת.

נקודה שנייה – זאת שנת לימודים, אדוני היושב ראש, שנפתחת עם בשורה, לא רק במובן הזה שציינתי, אני מקווה תיפתח כסידרה, אלא גם היא נפתחת עם יותר שעות לימוד במערכת, וזה לא דבר מובן מאליו, לא בכלל במדינת ישראל, לא במציאות הכלכלית שאנחנו חיים בה, אתה אדוני היושב ראש, אתה יודע את זה היטב, כי הוועדה הזאת גם גיבתה אותנו כאשר היה מאבק בנושא תקציב החינוך. ואם מתווספים לכיתות ג' במסגרת התכנית שאותה אנחנו נציג, שעות לימוד בנושא שפת אם, בכיתות ז' בנושא שפת אם, מתמטיקה ומדעים. אנחנו מדברים על עשרות אלפי שנות לימוד במצטבר. אם נוספות עוד שעות שהן תוצאה זה מקור אחד, גם שעות הדרכה וגם שעות לימוד, שעות שהן שעות פרטניות שניתנות במסגרת הרחבת "אופק חדש", אני חושבת שזאת בשורה חשובה. זה כלי חשוב, אולי הכלי הכי חשוב והכי יקר של המערכת על מנת לבצע את היעדים שלה.

אנחנו היום עובדים תוך שיתוף פעולה מלא גם עם משרד האוצר. יש לנו ויכוחים, יש לנו מחלוקות, אנחנו לא מרגישים שמלוא הצרכים שלנו מקבלים מענה. אנחנו משתדלים לעבוד בשיתוף פעולה מתוך שקיפות ומתוך מטרה לקדם ביחד את החינוך.


אולי עוד משהו שאני חושב עליו הרבה בימים האחרונים, ואנחנו בוודאי תוך מספר שבועות נתחיל לפעול בנושא הזה. אני חושב שאם מציגים את הנושאים העיקריים במערכת החינוך, אני חייב לציין אותו כאן בצורה ברורה, בצורה גלויה. אחד היעדים המרכזיים של משרד החינוך בראשותי, יהיה לחזק את החינוך הממלכתי ואת החינוך ממלכתי דתי, דהיינו את החינוך הרשמי. אנחנו חיים בתוך תהליכים שנמשכו הרבה מאוד שנים, תחת כהונתם של ממשלות וכנסות רבות שהחלישו, או שבתקופתן נחלשה במתכוון, לא במתכוון, המערכת המרכזית, והתחזק החינוך הלא רשמי שזה שם הקוד לחינוך פרטי שמתוקצב על ידי המדינה. יש אפשרות לבתי ספר ייחודים, יש גם קבוצות ייחודיות באוכלוסייה שיש להן צרכים ייחודיים, ויש שונות וצריך לתת מענה לכלל ילדי ישראל. ואין ילדים שצריכים להיות ילדים חורגים במערכת הזאת, הכל נכון. אבל חייבים לחשוב על דרכים איך לחזק את החינוך הרשמי.

אני רוצה לומר בצורה ברורה, זה יהיה אחד היעדים המרכזיים, כדי שלא נתעורר עוד שנים לא רבות במדינה שבה המיעוט לומד בחינוך הממלכתי, הרוב נמצא מחוץ לחינוך הממלכתי, כל מי שיש לו אמצעים כלכליים בוחר בדרך שהיא מחוץ לחינוך הממלכתי, ואנחנו כחברה מעמיקים בדרך הזאת בצורה – עלולים, אם זה לא ייבלם, להעמיק בצורה קשה ביותר את הפערים החברתיים במדינת ישראל שגם כך הם פערים חברתיים מאוד גדולים. אני אומר את זה בצורה גלויה, ואני מתכוון לחזור ולעדכן את הוועדה תוך זמן לא רב בנושא הזה. לגבי צעדים מדודים, שקולים, אחרי שנשקול את הדברים בצורה מסודרת, כדי בשלב ראשון לבלום את המגמה הזאת.


עכשיו אני מבקש להציג בפניכם תכנית ובה עיקר המטרות שאנחנו מציבים לעצמנו כמערכת. רעיונות מעשיים לפעולה. מטבע הדברים זה לא ממצה את כל הבעיות. קיבלתי התייחסות מחבר הכנסת מולה. אני תיכננתי לעשות את זה בשלב יותר מאוחר של הדיון. גם שוחחנו עליו בטלפון, אני מודה לך על הפנייה, אני אתייחס לדברים.


התכנית הזאת היא תכנית שבה עיקרי כיווני הפעולה, היא מטבע הדברים לא יכולה להקיף את כלל הנושאים, האתגרים, הבעיות שאיתם מתמודדת מערכת החינוך. אני רוצה להתחיל מנתונים.


אני אקריא. במדינת ישראל בתש"ע נלמדו למעלה ממליון וחצי תלמידים, המספר המדוייק כאן הוא מליון 502 אלף ו-600. בגני הילדים ילמדו 385,369 תלמידים, ב-4096 מוסדות. 57,300 כיתות. מספר עובדי הוראה, זה אומדן שהוא לא מדוייק עד הקצה - 132 אלף.


על פני הגרף תוכלו לראות גרף שמתייחס למספר התלמידים בחינוך היסודי כללי, ובחלוקה לחינוך ממלכתי, חינוך חרדי וחינוך ממלכתי דתי. הגרף מתחיל משנת 1995-1996. על פני הגרף תוכלו לראות מגמות של קיטון בחינוך הממלכתי, עלייה צנועה שאיננה מתיישבת עם ההיקף של הגידול הדמוגרפי בממלכתי דתי, ועלייה דרמטית בהיקף של החינוך החרדי, בוודאי ובראש ובראשונה מטעמים דמוגרפיים. מ-74 אלף ל- 171 אלף. אני רוצה לציין, שעל אף שהיה ניתן לצפות גם לגידול דמוגרפי בחינוך ממלכתי דתי, העלייה כאן היא מתונה, ולמעשה מספר התלמידים היום בחינוך הממלכתי דתי שהיה ב-1995-1996 יותר גדול מההיקף של החינוך החרדי, היום הוא משמעותית יותר קטן. הגרף הזה קיים מספר שנים, אי שם בשנת 2000 תוכלו לראות את ההצטלבות.


הגרף משמאל הוא גרף שמתייחס לגידול במספר התלמידים בכלל האוכלוסייה, בחינוך ערבי ובחינוך יהודי. הגידול בחינוך ערבי מ-231 אלף ל-391 אלף. אנחנו מדברים על יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, דהיינו כלל התלמידים ללא גני הילדים. בחינוך היהודי גידול מ-942 אלף ל-מליון 81 אלף.


הגרף הבא ממחיש את הטענה שאנחנו מרבים להסביר, והיא הקשיחות של תקציב משרד החינוך. כפי שאתם רואים, 89% מתקציב משרד החינוך הוא תקציב של שכר, שכר של עובדי הוראה, שכר של עובדי שלטון מקומי, כמו שרתים או כמו מזכירות שבתמיכה של משרד החינוך. שכר, נדמה לי שזה אחוז וחצי בלבד של עובדי המשרד, כי נוהגים לומר שיש היקף תקורות גבוה, אז כדאי לדעת את הנתון הזה. אחוז וחצי בלבד של עובדי המשרד. כל שאר 11%, רכישות, תמיכות ופעולות, זה כולל כיסאות ושולחנות. הערכה שלנו היא, שכ-97% מהתקציב הוא תקציב קשיח, מתוך ה-30,3 מליארד שקלים, כשגם בתוך 3 מליארד היכולת לווסת סכומים היא מאוד נמוכה. הנתון הזה הוא כמובן נתון שמקשה מאוד על המשרד ועל פעולתו, ועל היכולת לפתח יוזמות חדשות ומהלכים חדשים. השנה הזאת אנחנו הקצנו כ-420 מליון שקלים לתכנית היעדים והמטרות שלנו. מכלל התקציב, אני רוצה שתדעו, 420 מליון שקלים, כולל להסבת אקדמאים בהוראה, שזה פרוייקט שאנחנו עושים עם משרד האוצר ועם משרד התמ"ת.


הנושאים השונים שאנחנו מנסים לקדם ביתר, או להדגיש במסגרת הנושא של ההישגים, הנושא של הערכים, הכל במסגרת הנושא של תכניות מיוחדות, חדשות, להבאת כח אדם איכותי להוראה. כל הדברים הללו במסגרת אותו תקציב מיוחד.


הגרף הבא, מציג את ההוצאה השנתית לחינוך לתלמיד בהשוואה בינלאומית. ההשוואה מתייחסת להוצאה הממוצעת במדינות ה-O.E.C.D. , בשלושה פרמטרים שונים. בממוצע ההוצאה השנתית שלנו לחינוך פר תלמיד נמוכה ביותר מ-25% מההוצאה הממוצעת במדינות ה-O.E.C.D. כפי שאתם יכולים לראות. בטבלה שיש לפנינו שמשווה מספר מדינות, מובילה דנמרק. אין קורלציה מלאה בין הישגים לבין השקעה לתלמיד, כי פינלנד משקיעה פחות מספרד ומדנמרק מצרפת ומשוודיה ומאיטליה, והיא מגיעה להישגים לא פחות, אולי יותר טובים. אבל בוודאי שגם ההוצאה פר תלמיד הוא נתון שמשפיע על היכולת לקבל תפוקות במערכת.


הגידול בהוצאה שנתית לתלמיד הוא גרף אפילו יותר בעייתי בראייתנו מהגרף הקודם, כי הוא מתייחס למרכיב התוספתי, כי ההשקעה היום בחינוך הופכת להיות יותר ויותר יקרה. יש מרכיב של דגיטציה, ושל מיחשוב של מערכות. זה מרכיב מאוד יקר, בו מדינת ישראל נסוגה בשנים האחרונות ביחס של מחשב פר תלמיד. אתם יכולים לראות את קצב הגידול בהשקעה הריאלית בחינוך, בממוצע הגרף הכתום הוא ממוצע של ה-O.E.C.D. כולו. אנחנו יכולים לראות איזה מדינה פרופורציונאלית משקיעה יותר בחינוך. בגרף הזה דרום קוריאה מובילה, וספרד גם נמצאת במקום טוב. זה דבר שבמידה מסויימת מבטא גם את המצוקות של מדינת ישראל, שבה בוודאי יש הוצאה לביטחון הרבה יותר גדולה משאר המדינות. אבל בסופו של דבר אנחנו חייבים להגיע לגידול שונה ולשינוי בסדר העדיפויות הלאומי בהקצאה לחינוך, כי בחינוך אנחנו בתחרות. כאשר אנחנו משקיעים קצת יותר, אחרים משקיעים הרבה יותר. כאשר אנחנו משקיעים קצת יותר, אחרים משקיעים הרבה יותר, אנחנו נמדדים לעומת העולם במדדים בינלאומיים, קשה לנו להתחרות כאשר התוספת היא במידה משמעותית יותר נמוכה.


לגבי תכנית "אופק חדש". אחרי שבחנתי את הנושא הזה מספר שבועות בשבועות הראשונים לכהונתי, שאנחנו נמשיך בתכנית. האילוצים התקציביים לא איפשרו לנו להמשיך בתכנית בהיקף המלא כפי שהיה מתוכנן. אני חייב להגיד גם שיש קשיים נוספים שבעיניי מחזקים את ההחלטה הזאת. כי למשל לא הצלחנו להתקדם בהתאמת התשתיות הפיזיות לביצוע השעות הפרטניות כפי שהיינו רוצים. אנחנו עוקבים אחרי העניין הזה ומאיצים אותו יחד עם זאת, זאת לא היתה תכנית שלי, אני גם בכנסת דיברתי על הנושא הזה בקדנציה הקודמת. זה לא חשוב. מה שחשוב, הוא שחשוב לשמור על המשכיות שלטונית, על רציפות שלטונית. לא לבנות מערכת על הרס כל מה שנעשה בה קודם לכן. חשוב לקיים הסכם קיבוצי, וחשוב לראות גם את היתרונות שכן קיימים. הם לא נותנים מענה לכל הבעיות של המערכת, אבל אם אנחנו רוצים להתקדם לכיוון של שכר יותר טוב למורים - ראיתי בעניין הזה חשיבות. אני מקווה שבמהלך השנה הקרובה נצליח להגיע להסכם גם עם ארגון המורים, בשינויים המתחייבים, לא יכול להיות אותו הסכם, בשינויים המתחייבים כדי להשלים מהלך שהוא מצד אחד משנה את שיעור העבודה, מצד שני מעלה את שכר המורים ונותן למערכת כלים יותר טובים. קיימנו בנושא הזה שיחות, אנחנו מקיימים ראשוניות, ואני רואה בזה חשיבות.


הטבלה הזאת מציגה את היקף הכניסה לתכנית "אופק חדש". בגני הילדים אנחנו מתחילים רק השנה בהיקף של 414 גני ילדים. זה היקף קטן של כ-5% מכלל גני הילדים, אנחנו מתחילים בזה השנה. בבית הספר היסודי, אנחנו מוסיפים 434 בתי ספר, אנחנו כבר מגיעים לאחוז כיסוי מאוד גבוה של 72%. בחטיבות ביניים יש כאן הבדל בין חטיבות ביניים עצמאיות, אבל אנחנו נכנסים השנה בהיקף של כמה עשרות חטיבות ביניים. בסך הכל יש עוד דרך לעשות, אבל יש התקדמות יפה, בעיקר האחוז הגבוה ביותר בבתי הספר היסודיים.


המטרות שאנחנו מגדירים בתמצית למערכת החינוך הן המטרות הבאות. חיזוק החינוך לערכים ציוניים יהודיים דמוקרטיים וחברתיים. אנחנו רואים במערכת החינוך, קוראים למשרד משרד החינוך, לא רק משרד הלימוד, והיא צריכה לחזק את המרכיב הערכי. אני חושב שזאת תחושתם ועמדתם החזקה של כלל אזרחי ישראל ללא הבדלי השתייכות פוליטית, ואנחנו נעשה את זה. אני אציג כאן מספר תכניות, חלקן אתם מכירים חלקן חדשות בהקשר הזה, לא את כל מה שניתן, אבל בהחלט מספר כיוונים שאנחנו מתקדמים בהם כבר.

יעד שני, חתירה לקידום מצויינות, שיפור בהישגים ובאיכות החינוכית וצמצום פערים חברתיים. קודם כל אין סתירה בין היעדים. אני קורא לפעמים מאמרים, אז הם מציגים דילמה בין הישגים לבין ערכים, או שזה בתי ספר שהם בתי חרושת לציונים, זה לא עומד בצורה הזאת. חיזוק הערכים חיוני לשיפור ההישגים. הקשר הוא קשר הפוך, מכיוון שאתה מחנך לערכים, שאתה גם יודע לתבוע מהילד ולהציג לו מטרות, ערכים של חריצות, ערכים של התקדמות. אתה יכול יותר להגיע להישגים, אין סתירה בין הדברים הללו. כאשר אנחנו מדברים על הישגים שהם לא מספקים, יש כאלה שאומרים מה זה חשוב איזה ציונים יהיו, יהיו ציונים כאלה, יהיו ציונים אחרים, אחרי זה כן אפשר לתקן, או אי אפשר לתקן. פה אנחנו עושים לעצמנו הנחה, כי הישגים הם ביטוי לרמה, אם ההישגים לא מספקים, הרמה איננה מספקת, ואנחנו צריכים לשאוף לשיפור הרמה. יש לנו את הילדים הכי טובים בעולם, אין שום סיבה שלא נצליח להתקדם בכיוון הזה.

יעד שלישי, מערכת החינוך תהיה אפקטיבית ויעילה יותר, תשרת את צרכי הפרט וצרכיה המשתנים של מדינת ישראל. אני מתכוון לבוא בתביעות נוספות למשרד האוצר. כולם כאן יודעים שיש למערכת הזאת מצוקות קשות ביותר. רק היום ראיתי את הנושא, לא ראיתי, אנחנו מכירים אותו, ראיתי באחד הפרסומים בנושא של פסיכולוגים ויועצים חינוכיים. דיברתי על הנושא של מיחשוב. אנחנו הולכים להציג צרכים, אבל אני חושב שאנחנו גם הוכחנו, וגם הוועדה הזאת הוכיחה, אני אומר את זה לשיבחה של הועדה, ולשיבחך אדוני היושב ראש, שכאשר היה צריך לקבל החלטות שהמשמעות שלהן היא התייעלות, הוכחנו שאנחנו יכולים לעשות את זה בדברים שבעבר לא נעשו, ואני מאמין שאנחנו יודעים ללכת לכיוון של יותר יעילות כדי שהמערכת תשרת יותר את היעדים שלה.


אני רוצה פעם נוספת לומר את זה לשיבחם של כל המשתתפים, אבל גם לומר לשחקנים האחרים במערכת החינוכית - הצרכים הם בלתי סופיים, אתם מכירים את הצרכים. יש צרכים אדירים, יש צרכים בתור גיאומטרי של חינוך מיוחד. הצרכים הם אדירים שבאים בתביעות, צריך גם לחשוב על אלטרנטיבות. אי אפשר לקבל את הכול. אם אנחנו רוצים יותר הקצאה של משאבים לחינוך, ואנחנו מאמינים בזה, אם אנחנו מזהים, וזה יותר קשה לזהות מכפי שחשבתי, מקום שבו ניתן להתייעל אנחנו נתייעל.

נקודה אחרונה. הממשלה והכנסת תכרנה בתקציב החינוך כהשקעה ולא כהוצאה. אני חושב שזאת נקודת מפתח. בישיבת הממשלה שעסקה בפשיעה ביום ראשון האחרון, הסברתי שהורדה אמיתית של הפשיעה במדינת ישראל תהיה אם נשקיע יותר בחינוך. כי בסופו של דבר זו לא תגובה, זה לא אכיפה שהיא מאוד חשובה, זה לא ענישה. זאת מניעה של ילדים ושל נערים לגלוש למסלול חיים לא נורמטיבי, ושאנחנו יודעים שאם נשקיע יוותר, אני רוצה לציין דבר שקוצץ, ולצערי גם מקוצץ היום, זה כל הנושאים החברתיים בתהליך מתמשך בכל הממשלות האחרונות. זה דבר חשוב ביותר לצורך השגת היעד הזה. אני מאמין שכך צריך לראות את הדברים. אם נשקיע בחינוך יותר, נשקיע בעתיד פחות ברווחה, נשקיע פחות במאבק בפשיעה. אם יהיו יותר ילדים בתנועות נוער, אז תהיה פחות פשיעה בקרב הנוער, פחות שוטטות, פחות תופעות שהן תופעות סיכון, וכך צריך להסתכל על הדברים.


העמקת החינוך לערכים, אנחנו מגיעים לתכנית שמפרטת את הנקודות. אני אעבור על היעדים. בניית חיזוק והטעמת תכניות להעמקת ערכים דמוקרטיים ואזרחיים. להעמקת הזהות היהודית והישראלית. היכרות והזדהות ירושלים בירת ישראל והעם היהודי. עידוד הגיוס לצה"ל ולשרות לאומי אזרחי. עידוד פעילות בתנועות נוער וחיזוקן. חיזוק הקשר בין החברה האזרחית למערכת החינוך. העלאת היקף ההתנדבות למערכת החינוך ועידוד החינוך למעורבות חברתית.


אנחנו יצאנו עם תכנית בנושא של ההתנדבות. זה דבר חשוב לעודד להתנדבות. אנחנו נלך למעגלים רחבים של ההתנדבות. יש לה גם שלב ראשון. ראיתי את הביקורת, אני לא מתרגש מהביקורת. הציבור רוצה לתת לחינוך, צריך ליצור נקודות של חיבור חיובי בין המערכת האזרחית למערכת החינוך, שלא כל החיבור יהיה תלונות וטענות, את זה אנחנו רוצים לעשות. חיזוק ערכים – סיורים, הנקודה הראשונה זה נושא סיורים חינוכיים בירושלים. הצגנו את התכנית הזאת בפני הוועדה. תכנית נוספת למה שקיים היום לתלמידי ה', ז' י' י"א שיש לה תקציב מיוחד עם סיבסוד של משרד החינוך לסיורים החינוכיים האלה. עם דגש על פריפריה, אני רואה בזה חשיבות.

תכנית שאנחנו מציגים בפעם הראשונה, היא בניית מקצוע חדש בחינוך הרשמי ברצף לימודי מכיתה ד' ועד כתה ט' החל משנת הלימודים הבאה, לא זאת שתתחיל בעוד חמישה ימים, אנחנו עובדים היום על התכנית. היא תתחיל בתשע"א. מורשת ותרבות ישראל, זה לימודי יהדות וציונות ברצף על פני מספר שנים, תכנית הלימודים שתיבנה, נתנו פה את נושאי התוכן המרכזיים, עם ומולדת סמלים ומנהיגים, ציון וציונות הכיסופים, יהדות וציונות מנהיגים ודמויות מופת. מעגל החיים היהודי בני ובנות מצווה. יהדות וציונות, ערכים חברתיים מוסריים. יהדות וציונות מבחן ההגשמה.


אנחנו נשקיע מאמצים רבים. יהיה שילוב של לימודי יהדות וציונות במקצוע הזה. תתבצע גם הכשרת מורים ייעודית לעניין הזה בהשתלמויות, מחוזות ובפיתוח מסלולי לימוד ייחודיים. התכנית הזאת כאמור תהיה תכנית רב שנתית. אני רואה בעניין הזה חשיבות רבה ביותר, הנושא היהודי והנושא הציוני, כאשר אנחנו רואים לעתים במבחנים את הידע הבסיסי בנושאים האלה, אנחנו מגלים בורות שהיא בורות בשורשים שלנו וחלק מרכזי של התפקידים של מערכת החינוך היא לשפר את המימד הזה. לקחתי על עצמי את העניין הזה כנושא מרכזי.

נושא נוסף, עידוד הגיוס לצה"ל ולשרות הלאומי אזרחי. אנחנו בשנת הלימודים הבאה, אדוני היושב ראש, מתחילים בתכנית יישום לכיתות י' עד י"ב, בשיתוף עם צה"ל ועם משרד הביטחון, מותאמת לבתי ספר שונים על פי המאפיינים שלהם, עם מרכיב של פעילות ממוקדת בבתי ספר שבהם יש נתוני גיוס נמוכים במיוחד. בראייה שלי שיעור של מתגייסים לצה"ל בבית ספר הוא מעיד שנעשתה פה פעילות ערכית ואנחנו חושבים שצריך לחזק את זה. אחד הממדים שאנחנו מסתכלים עליהם, הם לא רק ממדים לימודיים, גם הממדים האלה הם מדדים חשובים. אנחנו נקיים ב-1 בדצמבר כנס בהשתתפותי ובהשתתפות הרמטכ"ל, עם כל מנהלי בתי הספר העל יסודיים כדי לרתום לנושא הזה.


עוד פעם, פה ושם אני קורא ביקורת, אני לא מתכוון להתרגש מזה, אדוני היושב ראש. אם אנחנו מאמנים שאלה הדברים החשובים, אנחנו נבצע אותם, בשביל זה נבחרנו. אנחנו מרחיבים את מיזם "מסע ישראלי". אני חושב שזה גם נושא שהוועדה בראשותך קיימה בו דיונים. אנחנו נרחיב את התקציב כבר בשנת הלימודים הקרובה. נדמה לי שנגיע להיקף כיסוי של 40% מתלמידי השביעיות שהשתתפו במיזם הזה. המטרה שלנו בסופו של דבר במהלך של שלוש שנים אדוני היושב ראש, להגיע לכיסוי של כלל תלמידי השביעיות בבתי ספר שהשתתפו בו, ומי שמכיר, אתה מכיר מה זה עושה בנושא חיזוק השייכות והזיקה לעם ישראל, לארץ ישראל, והנושא של זהות יהודית וציונית וישראלית בקרב הנוער, מבין את החשיבות של העניין הזה.


עוד לא הצגנו נדמה לי בפני הוועדה את הנושא של ערכת התקווה. אנחנו צריכים לקיים בנושא הזה ישיבה. אני רואה בזה חשיבות. עשתה עבודה מדהימה ד"ר בלצן. אני חושב שהוועדה צריכה לקיים את הישיבה באולם, זה גם משולב בנגינה, אי אפשר לראות את זה רק בצורה הזאת. בדרך כלל אנחנו מקיימים ישיבות, אבל בתמצית אני רוצה לומר שאנחנו נשתמש בערכה הזאת כדי להעמיק את ההיכרות עם ההמנון הלאומי במערכת החינוך, אבל גם בחינוך הבלתי פורמלי, בתנועות הנוער בהחלט זה יכול להיות בסיס למערכי שיעור עם רקע אינטגרטיבי היסטורי מוסיקלי, ספרותי, זה מאוד מאוד מעניין.

אני חייב להדליף לך, שהואיל והכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק של הכרה לאומית בבית העצמאות בשדרות רוטשילד בתל אביב, שבו הוכרזה הקמת המדינה, התכנית שלי היא שברגע שהחוק ייכנס לתוקפו, אנחנו נקיים שם ישיבה חגיגית שתוקדש לערכה של שירת התקווה. אני חושב שאין סמלי יותר מזה. שם נשמיע אותו.

בערכה, בתקליטורים שמצורפים לערכה, יש ביצועים של התקווה ממעמדים היסטוריים. אחד מהם ממעמד הכרזת המדינה. אני אציע להשמיע אותו.

היא פה תחת חיזוק הערכים, אבל האמת שיש לה קשר הדוק גם להישגים - נושא של מאבק באלימות ואקלים חינוכי מיטבי, בנושא הזה אני רואה חשיבות גדולה מאוד. הועדה הזאת עסקה בנושא הזה, אגב, בין היתר, התיקון לחוק זכויות התלמיד, ממש לפני היציאה לפגרה. היעדים שלנו הם להטמיע מדיניות של אפס סובלנות לאלימות במערכת החינוך. להפחית באופן עקבי את מקרי האלימות בבתי הספר. לחזק את הסדר והמשמעת, ולתת גיבוי למנהלים ולמורים.

אני רוצה לומר בצורה ברורה, ואני גם רוצה לפנות מכאן לציבור ההורים שגם אני נמנה עליו. אי אפשר לאמץ גישה - - -

אני מבקש לא לקפח את הסבים והסבתות.

אם מותר לי להדליף, כסב מצטיין, אני כבר לומד ממך לשלב הבא איך להיערך. אני לא יודע אם אתם יודעים שיושב ראש הוועדה מקיים קייטנה לנכדיו כמסורת מדי שנה. אני רואה בזה מופת חינוכי ורף מאוד גבוה לכל אחד מאיתנו, אבל יש לי עוד כמה שנים עד אז.

ברשותך, אני יכולה להזמין אותך גם לקייטנה משלי.

גם לאנסטסיה יש קייטנה.

אנחנו רגילים לבוא בטענות, אנחנו לפעמים רגילים לתת גיבוי אוטומטי לילדים שלנו. אבל אם אנחנו רוצים מערכת חינוך אפקטיבית, אי אפשר ללא מרכיב של סמכות של מורים ומנהלים. זה לא יילך, כל התיאוריות האולטרא-ליברליות, שכבר בכל העולם נזנחו לפני עשר שנים, הן תיאוריות שמובילות להרס של מערכת החינוך. ולכן אני חושב שצריך לעשות את זה עם התלמידים, אגב, יש לי פגישות. אחת הפגישות שלי לפני תחילת שנת הלימודים עם גם עם יושבת ראש מועצת התלמידים הארצי. אני לא יודע למה היא לא כאן, לפי דעתי היתה צריכה להיות. יש נציגים, אבל אני לא רואה את הדר. עם התלמידים, זה לא צריך להיות מורים נגד התלמידים. אבל אנחנו מתכוונים, מנכ"ל משרד החינוך, הנהלת משרד החינוך, מנהלי המחוזות, לתת גיבוי למורים ולמנהלים. אין גיבוי אוטומטי בשום דבר, תמיד יכולות להיות טעויות. כאשר יש טעויות לא צריך להתבצר בתוך טעות. אבל אני מודיע מראש, אם יהיה לי ספק, לא יהיה לי ספק. זאת אומרת יהיה לי ספק אם מורה או מנהל פעל כהלכה, אני נותן גיבוי, כי אי אפשר גם להיות במקומו, אז אני רואה חשיבות גם בהתנהלות שלנו, כי יש גם הרגלים שנוצרו שצריך לשרש. בתי ספר צריכים לנהל, המנהלים, את בתי הספר לא צריכים לנהל ההורים. ההורים צריכים לנהל בבית, את בתי הספר צריכים לנהל המנהלים. לא שתמיד אנחנו מנהלים גם בבית. אני הייתי מספר ימים בחוץ לארץ עכשיו עם הבנות שלי. אני הייתי דרג מבצע עם הבנות ועם אשתי. היתה לי מפה, קיבלתי הנחיות, לא הייתי דרג שקיבל החלטות. אני מאוד בעד מאוד מעורבות הורים, צריך למתוח בין מעורבות להתערבות. כשיש התערבות זה מערער את היסודות של המערכת, צריך להיזהר מזה.

עוד פעם, אני הולך ליישם את זה בלי שום חשש מביקורת, כי אני יודע שהמשך המגמות הקיימות יהרסו את מערכת החינוך, לכן הם ייבלמו, אין לי ברירה, אין לי שיקול דעת. חוזר המנכ"ל החדש ייצא לפני תחילת שנת הלימודים, זה בשלב של הגהות אחרונות. נעשתה כאן עבודה אדירה. אני מודה לשפ"י על כל המאמץ, כי הם ריכזו את כל הנושא הזה. אני רוצה לומר שהחוזר החדש התפרסם תוך מספר ימים, עוסק בנושא של עיצוב אקלים חינוכי מיטבי, הוא לא כולל רק נורמות וסנקציות על הפרת הנורמות. הוא כולל גם מרכיבים אחרים חשובים בחינוך של דיאלוג עם תלמידים, ושל תכניות שאנחנו צריכים להרחיב את ההטמעה שלהם. אנחנו מנחים להרחיב את ההטמעה שלהם. כישורי חיים ומלב אל לב ותכניות נוספות. אנחנו רואים בזה חשיבות גדולה.


בוצעו שינויים בחוק זכויות התלמידים, זה כבר עבר זה מוכר. הטעמת מנגנון איתור ובקרת אלימות פיתוח ואחריות רמ"א. דיווח שוטף של כל הדרגים בנושא של העדרויות משמעת ואלימות. כל בית ספר יידרש לפרסם תקנון, להביא אותו לידיעת הורים מורים ותלמידים. ייקבעו נהלים מחוזיים לטיפול בבתי ספר עתירי בעיות משמעת ואלימות. הטמעה של תכניות חינוכיות ייחודיות, ציינתי את זה, שמשלבות מודלים לניהול שיח רגשי חברתי וערכי בין מורים לתלמידים.

הפעלת תכנית החינוך האישי, בכיתות ז' ו-ח' של חטיבות הביניים, תכנית שבוצעה בין היתר בבת ים, היא תופעל ב-104 בתי ספר. הרחבת עיר ללא אלימות, אנחנו עובדים עם המשרד לביטחון פנים. כיום התכנית הזאת פועלת בעשר רשויות בכ-90 בתי ספר, והיא עתידה לפי התכנון זה גם מותנה במשאבים תקציביים, אנחנו מחזקים את ידיכם להשיג אותה בעוד 40 רשויות. אנחנו רואים בה תכנית חיובית. אני רוצה לעדכן, ועדת השרים למאבק באלימות קיבלה את ההחלטה לפני שבועיים להרחיב את התכנית הזאת.


הגרף הבא עוסק בשיפור בהישגים. אנחנו מציגים לעצמנו יעדים כמותיים מדידים. הנושא הבא הוא נושא שהמנכ"ל מדגיש אותו, ואני רוצה להודות למנכ"ל משרד החינוך לד"ר שמשון שושני, שהוא שותף. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, אני גם לומד ממנו הרבה. קודם כל על ההתגייסות שלו למערכת החינוך, זה לא היה פשוט לשכנע אותו, אבל בעיקר על העבודה הקשה והחברות ושיתוף הפעולה. באמת, הוא מגיע למקום שכבר היה בו פעמיים. אני מגיע למקום שאני נמצא בו פעם ראשונה. אני רוצה להודות לך שמשון על החלק המרכזי מאוד שלך גם בגיבוש התכנית שאנחנו מציגים היום.


התחלתי לומר - להציב יעדים כמותיים ומדידים זה דבר מסוכן מאוד לאדם פוליטי. אבל הגעתי למסקנה שאם לא נציב את השיפור בתחנה הבאה, זאת אומרת, במבחנים הבינלאומיים הבאים שהתקיימו ב-2011, יש מבחן נוסף ב-2012, ואם לא נגיד שאנחנו מתחילים לשנות את הגרף בכיוון ההפוך, אין שום סיכוי להשיג את היעד הזה. המערכת לא תגיע לשם לבד. אני יודע שזה לא פשוט, וזה מחייב את כל המערכת, זה מחייב גם מנהלים ומורים, לרתום את המערכת לכיוון הזה, זה לא מבחן שבסופו מקבלים תעודה. לא תמיד התלמיד יכול לראות את הקשר הישיר. אנחנו היום חיים בחברה של "מה יוצא לי מזה". לא תמיד אפשר לראות את הקשר, אבל יש בזה חשיבות גדולה, כי בסופו של דבר, קודם כל החשיבות זה איפה אנחנו נמצאים. צריך למדוד את עצמנו תמיד בצורות אמיתיות ולדעת איפה אנחנו ממוקמים בהשוואה לעולם, לא לעשות לעצמנו הנחות. אני בנושא של טוהר הבחינות בבגרות, אם יש לי דילמה בין אחוז זכאות ובגרויות יותר נמוך, לבין אי שמירה על טוהר הבחינות, אני מעדיף אחוז זכאות יותר נמוך. אי אפשר לבסס חברה על רמייה, צריך להיאבק בעניין הזה. אבל חייבים להציב יעדים, והשגת היעדים זה גם איך שמדינות העולם בין היתר, מדינות ה-O.E.C.D. אנחנו מצטרפים אליהן בשנה הבאה בעזרת השם, מסתכלות עלינו.


הצבנו שיפור הדרגתי ועקבי בתוצאות מבחני המיצ"ב, שאלה מדדי יעילות בית ספרית. התייחסנו לשיפור בחמישה מקומות בדירוג בכל אחד מהמבחנים הבינלאומיים שנשתתף בהם בשנים הקרובות. זאת אומרת, מבחן PIRLS לאוריינות קריאה לכיתות ד', שזה בשפה העברית והערבית. שיפור מדרוג 20 למקום 15. מבחן TIMMS למתמטיקה ומדעים לכיתות ח' – גם כן מבחן שיפור מדירוג 20 למקום 15. במדעים ממקום 25 למקום 20. במבחן פיז"א יעד הקרוב למבחן הקרוב, יעד של 5 מקומות, במתמטיקה ממקום 40 למקום 35, בשפה מ-40 ל-35, במדעים מ-39 ל-34, על פני רצף רב שנתי, ל-2016 שיפור של 20 מקומות. אבל בכל מקרה, חייב להיות בכל הממדים במבחנים הקרובים, חייב להיות שיפור משמעותי בכל המקצועות האלה.

אנחנו מציגים לזה גם תכנית יישום, אבל אני רוצה לומר מה החשיבות שלה. אנחנו הולכים להשקיע בצמתים קריטיים של תשתיות ידע, זאת אומרת, אנחנו לא הולכים להכין למבחנים. אנחנו הולכים לשפר יסודות בכיתה ז' שזו הכיתה הראשונה של חטיבת הביניים זה יהיה דבר צומח. בכיתה ג' בשלב יחסית התחלתי, בנושא של שפת אם, רבותי, שפת אם היום זה בעיה במגזר היהודי ובמגזר הערבי.

החולשה בשפת אם גוררת חולשה במקצועות הידע האחרים, כי אחר כך גם לא מבינים שאלות במקצועות אחרים. חולשה בשפה זו חולשה בתרבות בסופו של דבר. זאת בעיה תרבותית, לא רק בעיה של השכלה או ידע. ולכן, הנושא שהכי הרבה יש בו השקעה, זה הנושא של שפת אם. אנחנו מדברים על תיגבור שיינתן לכמעט 3,400 כיתות ג' בשפת אם, בהיקף של כ-10,000 שעות שבועיות. יום הדרכה שבועי לשפת אם לכל 5 בתי ספר, בסך הכל 54 משרות מלאות שיספקו 324 ימי הדרכה. כבר בשנת הלימודים הקרובה, זה כבר הועבר למחוזות. יש תכניות להדרכה בנושא הזה. כשאנחנו עוברים בימים האלה כל יום במחוז אחר, אנחנו בודקים יחד עם המנכ"ל, כל יום ויום אנחנו במחוז מרכז, אתמול היינו במחוז תל אביב, שלשום במחוז חיפה, אנחנו בודקים שקיבלו את השעות ושיש תכניות יישום מסודרות. יש כבר תכניות יישום מסודרות, זה ייאמר לשבחו של המנכ"ל, כי הדבר הזה ירד בצורה מסודרת למנהלי המחוזות בישיבות עוד הרבה קודם לכן.


נקודה שנייה, שיפור המיומנויות במתמטיקה, מדעים ושפת אם בכיתות ז'. תוספת של 25 אלף שעות לימוד שבועיות. לכל 5 בתי ספר יינתן יום הדרכה שבועי לכל מקצוע, סך הכל אנחנו מדברים על 136 משרות מלאות, 816 ימי הדרכה. השתלמויות חובה למורים בהיקף של 30 שעות שבועיות, קיום מבחנים אחידים בנקודות זמן קבועות במהלך השנה. הנושא של ההדרכה שדיברתי עליו הוא מתבצע באמצעות פרוייקט שאנחנו קוראים לו "מורי מורים", זאת אומרת מורים מצטיינים במקצועות של מתמטיקה מדעים ושפת אם. אנחנו מעסיקים בחצי משרה להדרכה של מורים אחרים בדיסציפלינות השונות. כך אנחנו מבצעים את התכנית הזאת.


בכל מחוז היום יש מדריך מרכז שהוא אחראי לעבודת מורי המורים באותו בית ספר. זכאות לבגרות. אני רוצה פה לומר דברים, אני מתחיל דווקא מהסתייגויות, כי הוועדה הזאת כאשר ננתח את נושא הבגרויות, אנחנו נלמד שמשתנים דמוגרפיים משפיעים בצורה דרמטית על היכולת לשפר את הנושא הזה. זאת אומרת, כאשר יש גידול משמעותי בקבוצת אוכלוסייה שלא ניגשת כמעט לבגרות, כמו קבוצה חרדית, גם אם יש שיפור מסויים, סטטוס קוו בוודאי, או אפילו שיפור מסויים, ברוב עדיין אתה לא מצליח לעלות בנתונים הארציים. חשוב להבין את הדבר הזה.


נקודה שנייה, אנחנו נדבר אחר כך על חינוך טכנולוגי ועל חינוך מקצועי. אני חושב שצריך לעשות מאמץ, וניתן להשיג אצת זה רק בדיאלוג עם מנהיגי הציבור החרדי, עם רבנים. יש היום סמינרים לבנות שעושות בגרויות וזה מסייע להשתלבות בשוק העבודה, וזה חשוב. צריך לעשות מאמץ, ואפשר לעשות את זה. בדיאלוג להרחיב את זה. התחלתי לקיים שיחות בנושא הזה. כי בסופו של דבר אני מזהה רצון וצורך גם בציבור הזה. יש כאן הבחנה בין בנות לבנים לקבל כלים, בעיקר הבנות להשתלבות בשוק העבודה. צריך להשקיע בנושא הזה גם מאמץ. אני פתחתי את הדברים בהסתייגות כי היעד שקבענו שהוא יעד של שיפוע קבוע והדרגתי של זכאים לבגרות, כי זה צריך להיות יעד מערכתי. המערכת צריכה לזהות את הקשיים ולזהות את הבעיות, ולנסות להתגבר על הקשיים. מדברים נגד פולחן הבגרויות, אני קורא גם על זה מאמרים. אני רוצה שנזכור, שתעודת בגרות היום זה מפתח כניסה לחיים, זה נותן אפשרות לשיוויון הזדמנויות, זה נותן הזדמנות בשוק תעסוקה. למי שאין לו את זה, יכול להיות לו יותר קשה. יש זיקה ישירה בין בגרות לבין אבטלה, לבין תעסוקה, לבין הכנסה. לא תמיד זה תנאי מספיק, אבל זה תנאי הכרחי, לכן חשוב לא לוותר, לנסות כל הזמן להרחיב. גם כשמגיעים לאחוזים גבוהים, ראיתי אתמול במחוז תל אביב בחלק מהערים אחוזים גבוהים מאוד, עדיין להתאמץ, לא לוותר על אף ילד.


נקודה שנייה, עלייה במספר תלמידים שלומדים מקצועות חובה ברמה של 5 יחידות על מנת להגיע לתעודת בגרות יותר איכותית. נעניק פרסים לתלמידים מצטיינים במקצועות ליבה, אנחנו רואים בזה חשיבות. אנחנו נרחיב את התכניות, איך נשיג את זה? איך נפעל להרחיב את הזכאות? אנחנו נרחיב את התוכניות שמתוקצבות להעלאת שיעור הזכאים לבגרות. יש תכניות שונות, אנחנו גם מתכוונים לעשות הערכה חיצונית של היעילות שלהם בשנת הלימודים הזאת כדי באמת לראות איזה תכנית עובדת, איזה תכנית לא עובדת בנושא הזה של הבגרויות.


זו הפעם הראשונה שאנחנו מציגים את התכנית בוועדת החינוך. אני חושב שחשוב שהדברים יוצגו בפני ועדת החינוך.

אני ציינתי בראשית הדיון שזו הפעם הראשונה ששר החינוך בחר להציג לראשונה את החזון החינוכי ואת התכניות החינוכיות, סליחה שאני אומר, לא בממשלה ולא במסיבות עיתונאים. אלא לציבור פה פעם ראשונה, אני בהחלט מכבד ולכן מאפשר זמן ברוחב לב מה שלא נהוג לעשות.

אתם במקום השני אחרי ראש הממשלה.

תכנית לתגמול דיפרנציאלי של בתי ספר. אנחנו רוצים לעודד הישגים, והישגים זה לא רק הישגים לימודיים, גם הישגים לימודיים, גם הישגים ערכיים באמצעות תכנית לתגמול מבוסס תפוקות כאשר אנחנו רוצים לבצע השוואה לבדוק שיפור של ממדים של בית הספר עצמו לעומת ההישגים שלו בעבר, תוך התחשבות בהיבטים סוציו-אקונומיים ובממדים כלכליים. אנחנו לא הולכים להשוות בין בית ספר עם אוכלוסייה מאוד חלשה, בית ספר עם אוכלוסייה מאוד חזקה. אנחנו עושים השוואה על גרף של שיפור במדדים שאנחנו בוחנים אותם. אנחנו נבחן מדדים לימודיים שזה מיצ"ב, בגרויות, מבחנים בינלאומיים. אנחנו נבחן שיעור נגישים ושיעור זכאים לבגרויות.

אנחנו נבחן נושא של מניעת נשירה, זאת אומרת, שההישגים הלימודיים לא יבואו על חשבון הנשרת תלמידים חלשים, זה דבר חשוב מאוד. אני לא הולך לבצע את זה, להיפך,ף אני הולך להכליל את מניעת ההנשרה כמרכיב במודל הזה כדי שתהיה מלחמה של בתי הספר להעלות את התלמידים החלשים לא לתת להם ליפול.


אקלים בית ספרי, עד כמה בית הספר מתמודד בנושא של מניעת אלימות ותופעות של סמים ואלכוהול שלצערנו קיימות. שיעור של מתגייסים לצה"ל ולשרות לאומי ולשנת שירות לפני שירות צבאי. אנחנו נפתח מודל שהוא מבוסס על מרכיבים מהסוגים השונים. התגמול יהיה תגמול שבעצם יחולק לשניים. תגמול כספי לבתי הספר, לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה, ותגמול כספי אישי שיחולק בין כלל חברי צוות בית הספר. גם המורים גם המנהלים גם המזכירות, אני חושב שזה חשוב. אני חושב שהדבר הזה ייתן עוד דחיפה להשתפר בכל הדברים שאנחנו מגדירים אותם כדברים חשובים למערכת.


נקודה נוספת - פיילוט בנושא של שקיפות. אנחנו מתחילים פיילוט בשלוש ערים, בערים שהסכימו להשתתף בפיילוט אלה: חיפה, פתח תקווה ונתניה. כבר יש עוד ערים, אז יכול להיות שיהיו עוד רשויות מקומיות. הפיילוט הוא פיילוט של שקיפות הישגים, זאת אומרת שמדדי הצלחה של בתי הספר יופיעו, יופיעו באינטרנט כדי לחזק את המוטיבציה של בתי הספר, לשפר את המדדים הנבדקים. גם לבחון את בתי הספר בראייה רחבה, כי בוחנים רק בבגרויות, אז בואו נראה עוד ממדים. אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר מדדים. אני חושב שזה יוצר ערוץ תקשורת ומידע בלתי אמצעי בין הציבור הרחב לבין משרד החינוך. גם יהיה שם נתונים של הוגנות בבחינות, דבר שדיברתי עליו קודם. המימד של הנשירה גם יהיה שם. אנחנו נראה כמה שנוכל להוסיף מדדים חברתיים וערכיים נוספים, נוסיף את זה למדדים.

פיילוט נוסף, פיילוט שיבוצע בתשע"א, כי אנחנו צריכים לבצע מודל, לבנות מודלים בנושא הזה. אנחנו נביא את זה להחלטת ממשלה בקרוב. עוסק בבחירת הורים מבוקרת. הנושא הזה הוא נושא שקיימת עליו מחלוקת רבה, חינוכית, בין זרמים שונים. לכן אנחנו לא הולכים למהלך – אנחנו הולכים לפיילוט ברשויות שירצו לבחון את עצמם במודלים שונים לבחירה מבוקרת, כי אנחנו צריכים להתחשב בנושא סוציו-אקונומי, אנחנו צריכים במניעה של סגירת בתי ספר. אנחנו צריכים לבנות מודלים מבוקרים שיגדילו את אפשרויות ההורים לבחור. הדבר הזה אני חושב הוא דבר שצריך לבחון אותו במספר מודלים. למשל, נתניה מאוד מעוניינת להצטרף לזה, אבל אנחנו עדיין לא בשלב. אנחנו בשלב שאנחנו רק צריכים לגבש את המודלים. בתהליך הזה של גיבוש המודלים אנחנו נקיים התייעצויות.

בכל מקרה לא לתש"ע.

לא, בתשע"א. אנחנו נתייעץ עם הגורמים השונים במערכת לגבי המודלים שנבחר. אמנם זה לא השנה, אבל רציתי שתהיה לוועדה מה הכיוונים, על מה אנחנו חושבים, על מה אנחנו מפתחים. זה אחד הנושאים שאנחנו חושבים עליהם.


נושא של שיפור הישגים קשור בניצול של זמן הלימוד. ניצול מקסימלי. אנחנו היום מנצלים או לא מנצלים 20% מימי הלימוד במערכת, בגלל תופעות של היעדרויות. אנחנו גם לא מנצלים את זמן השיעורים מסיבות שונות שיכולות להיות, בין אם זה איחורים של מורים, בין אם זה איחורים של תלמידים. בעיות של משמעת. צריך לפעול כדי לצמצם, או למקסם את ניצול המשאב הזה של זמן הלימוד בפועל ללימודים. ייצאו בעניין הזה הנחיות של מנכ"ל המשרד, אני חייב להגיד אדוני המנכ"ל, לבת הבכורה שלי יש רעיון לעשות שיעורים כפולים. אני לא יודע אם זה נוח, היא חושבת שזה כן טוב. כי עד שחוזרים מההפסקה, אולי אחר כך לעשות הפסקה קצת יותר ארוכה, אבל עוד לא בחנו את הרעיון הזה. הרעיון הזה הוא לא נבחן, הוא לא חלק מהתכנית.

רק הערה אחת. אנחנו ביקשנו מהמרכז מידע והמחקר של הכנסת גם לאור מספר דיונים שהנושא הזה עלה, של ניצול או אי ניצול מיטבי, של לא רק ימי לימודים גם שעות לימודים. ביקשנו מהם לעשות עבודת מחקר קצת יותר מקיפה ויותר מעמיקה, עוד לא קיבלנו את זה. זאת עבודה רצינית וגדולה, רב הנסתר פה על הנגלה.

אנחנו ראינו מחקרים גם מהאקדמיה, אבל תמיד טוב לראות מחקרים עדכניים. חלק מהמחקרים מציגים תוצאות מאוד עגומות לגבי כמה מנוצל מתוך שעת הלימוד, זה מחייב שינוי גישה. יש פה פירוט של צעדים. אני אקצר לנוכח ההנחייה שלך. אני יכול רק לומר, מאחר שיש את הנושא שכל הזמן מדברים עליו - שפעת החזירים. לא יהיה מצב שבשביל להגיע ליותר נוכחות להיפך, אנחנו נאמר ואנחנו אומרים היום גם אם חלילה מורה או תלמיד הוא חולה, הוא צריך להישאר בבית כדי למנוע הדקה. חשוב להקפיד על העניין הזה, כי אנחנו בהחלט רואים את היעד הזה. אבל אנחנו רואים גם את הנושא הזה, שאם יהיו ילדים או מורים חולים עכשיו הם לא צריכים להגיע לבית הספר, כי אחרת הדבר הזה יכול לגרום להתפשטות של המחלה.


צמצום פערים לימודיים. אנחנו רוצים לנצל שעות פרטניות בצורה ממוקדת לקידום תלמידים חלשים. אנחנו בשנת הלימודים הזאת מתחילים גם ביישום החלטת הממשלה, זה הוצג כאן לצמצום מספר תלמידים מקסימלי בכיתה באופן דיפרנציאלי, כך שבעשירונים הנמוכים מבחינה חברתית-כלכלית מספר התלמידים בכיתות ג', ז' וי"א, זה אחר צומח, יופחת ל-32 תלמידים בכיתה. אנחנו מיישמים קריטריונים לתמיכה בבתי ספר בחטיבה העליונה בפריפריה, תוך תוספת תקציבית. כל הנושא חייב שינוי בעקבות החלטת בג"צ, אבל סך הכל מוקדש לזה יותר תקציב עכשיו. אנחנו ניישם תכנית חדשה לאיתור תלמידים בנשירה כבסיס לטיפול חינוכי. אנחנו נפעיל בכיתות ז' במסגרת התכנית שדיברנו עליה לתלמידים מתקשים, איתור ולימוד בקבוצות יותר קטנות. אנחנו עובדים על זה בימים האלה לבנות בעקבות החלטת בית המספר, תכנית לתמרוץ עובדי הוראה למעבר לפריפריה. אנחנו מגבשים את הקריטריונים לזכאות לגבי היישובים הזכאיים בימים האלה.


חיזוק מעמד המורה ושיפור איכות ההוראה. רשמנו כאן את הנושא של תכניות הייחודיות לגיוס כח אדם שאנחנו רוצים להביא במסלולים שונים. יש תכנית שהיא תכנית שעובדים עליה עם האוצר ועם התמ"ת. למעשה היקף קטן ממנה בוצע, לגבי מורים לאנגלית. 92 מורים שהולכים להיכנס. אנחנו רוצים לתשע"א להכשיר, והם יוכשרו השנה 500 מורים בהסבה של אקדמאים מצטיינים. חלקם אנשים שבאים מתחום ההיי-טק. הכשרה יהודית לסטודנטים מצטיינים באוניברסיטאות שמוכנים להתחייב ללמד בתמיכה של מילגה. תכנית שאנחנו נעשה אותה עם ג'וינט. המשך של תכניות קיימות, אני מפנה את תשומת הלב, אחת מהן אגב, הוזכרה אתמול באחד העיתונים בנושא של קצינים בכירים במילואים שבאים להוראה. תמרוץ מועמדים בעלי נתונים גבוהים ללמוד תואר ראשון בהוראה. זאת אומרת, בתכנית הזאת היא תורחב השנה ל-1,100 לומדים. תנאי הקבלה עלו ל-625 פסיכומטרי. הוספו תכניות לימוד מנהיגות והתנדבות קהילתית. חלוץ חינוכי – תכנית יהודית להכשרת בוגרי תנועות נוער שרואים ייעוד בנושא של ההוראה. עתידים להוראת מדעים ואנגלית, שזה הכשרת מורים עתודאים להוראת מדעים מדוייקים ואנגלית בבתי הספר בפריפריה. אלה תכניות יותר קטנות. תכניות של 40-50. בקיצור, אנחנו משתדלים להשקיע בתכניות ייעודיות, להביא כוח אדם איכותי להוראה.


אני רוצה להגיד דברים בצורה ברורה. יש לנו מורים מצויינים במערכת החינוך. אני נתקל בהם כל שבוע כשאני מגיע לבתי הספר. אנחנו מדברים על אנשים שלא מספיק אנחנו אומרים להם מלה טובה. אנחנו בעוד שישה ימים חוזרים לבתי הספר, וזאת הזדמנות גם לומר להם מלה טובה. צריך גם לפתח דרכים איך להשאיר במערכת כוח אדם שאנחנו מזהים אותו ככח אדם טוב.


יחד עם זאת, אני חייב לומר, שלא כל כוח האדם שנכנס היום למקצוע הוא כוח האדם שהיינו רוצים לראות. זאת החובה שלי להגיד את זה בחינוך. כי היום הגרף של ההיצע והביקוש נפגשים בנקודה נמוכה. היעד צריך להיות בטווח סביר של זמן שההיצע יגדל כדי שבאמת אפשר יהיה לבצע מיון לקחת את היותר טובים. את היעד הזה אפשר יהיה להשיג רק אם נחזק את מעמד המורה בחברה הישראלית באמצעים שונים ורבים. קודם כל נושא השכר שהתחלנו אותו בנושא של "אופק חדש" וצריכים להרחיב אותו יחד עם ארגון המורים בשינויים כפי שאמרתי, לא באותה תכנית, אבל בתכנית שנגיע אליה במשא ומתן להסכמה, אבל שיהיה בה שיפור השכר. אנחנו עושים צעד נוסף שלא נעשה בעבר, שהוא ליווי והדרכה צמודה בשנתיים הראשונות של המורה לפני שהוא מקבל את הקביעות כדי לבצע הערכה בתום התקופה, באמת לדעת שהוא מתאים להוראה, כי אחר כך לשנות או לתקן את זה, זה יותר קשה וזה חבל.


ייפתח מסלול לתואר שני M.TECH משנת תשע"א אדוני היושב ראש, על חשבון הנתח או הפחתת המכסות ללומדים לתואר ראשון להוראה במכללות להכשרת מורים כדי להביא למערכת מורים עם תואר שני. אני חושב שזה יחזק בהחלט. אם נגיע לזה כיעד הדרגתי של המערכת, אני רואה בזה דבר מאוד חשוב.


אני חושב שאנחנו צריכים לדעת, וזה לא בוצע בעבר, כאשר יש מורים שלא צריכים להיות במערכת, להפעיל תהליך של פיטורים פדגוגיים, וזה מרכיב שקיים וצריך להפעיל אותו ביוזמה של מנהלים, ייצא חוזר מנכ"ל. ואם מישהו לא מתאים, צריך לפטר אותו על רקע פדגוגי.


אנחנו רוצים להעלות את תנאי הסף לקבלה למוסדות להכשרת עובדי הוראה לתואר ראשון וגם את תנאי הסף של מועמדים להוראה שיש להם תואר אקדמי ראשון ועושים את ההשלמה לתעודת הוראה. לפתח דרכי הערכה לצורך קידום מקצועי של מורים ומנהלים. לבצע השתלמויות ייעודיות דיסציפלינות השונות כדי שהמורה השתלם במקצוע שאותו הוא מלמד. אנחנו רוצים יחד עם האוצר להגדיל את מכסות הפרישה, אני חושב שזה חשוב. אני מודה שאני לא חושב שזה קיים היום במידה מספקת לפתח תכניות לשמירת מורים טובים במערכת.

לצערי, מסיבות שונות יש מורים טובים שעוזבים את המערכת. צריך לחשוב איך בונים את זה. חיזוק מעמד המנהל. הציבור של המנהלים הוא ציבור לא מאוד גדול, כ-4,000 איש. אם אנחנו מחזקים את המנהלים, היכולת להביא לשינוי היא הרבה יותר קלה. כי מנהל טוב מרים מוסד חינוכי. אנחנו היום עובדים על הרעיונות איך לעשות את זה. חלק מהתכניות כבר בביצוע, חלק מהתכניות עדיין לא הושלמו. אנחנו רוצים להטמיע מנגנון להערכת מנהלים, שתתבצע הערכה של מנהלים. לטפח מנהלים שהם מנהלים שאנחנו מגדירים אותם כפורצי דרך. יש תכנית שמופעלת על פני חמש שנים, תתחיל בשנה הבאה שמקיפה 100 מנהלים של מנהלים פורצי דרך להובלת תהליכי שינוי ודגש על בתי ספר חלשים. הם יפעלו וילוו 300 בתי ספר. אנחנו חייבים לפתח מנגנון להערכה של מנהלים כדי שיהיו מנהלים יותר טובים, הדבר הזה יהיה לו משקל בקידום מקצועי ובדרגות שכר. להכשיר בהדרכה אישית 430 מנהלים, בשנת הלימודים תש"ע. אני מדבר על מנהלים בראשית דרכם, הדרכה אישית ל-430 מנהלים חדשים. שיפור היכולות הניהוליות. חלק מהמנהלים באים מרקע חינוכי, לא בהכרח ניהולי. בשנת הלימודים הקרובה השתלמו 1,500 מנהלי בתי ספר במסגרות מחוזיות בנושא הניהולי.


נקודה נוספת בניגוד לקודמותיה עדיין בחשיבה, איך מפתחים אסטרטגיה לאיתור וליצירה של עתודת מנהלים מצטיינים. מה הפרמטרים שלפיהם בוחרים מתוך המערכת את המנהלים. לפעמים יכול להיות מורה מעולה והוא לא בהכרח יהיה מנהל מעולה. צריך לחשוב על אסטרטגיה לאיתור ויצירת עתודת מנהלים.

הקמת רשת מכוונת של מנהלים כדי להקים קהילת מנהלים מקצועית חברתית. הובלת מחקר יישומי ופיתוח כלים מקצועיים בתחום של ניהול בית ספרי. בית הספר למנהלים בירושלים שהוא גם בית ספר חדש יתחיל בשנת הלימודים הקרובה, גם להפעיל במתכונת חדשה תכנית להכשרת מנהלים. התמקדות במקצועות הליבה וחיזוקם. רבותיי, יש היום יותר מדי מקצועות במערכת, יותר מדי בחינות במערכת. היעד שלנו לצמצם ב-25% את מקצועות הבחירה. היום יש 87 מקצועות שעליהם נבחנים בבחינות חיצוניות. זה לא פשוט, זה יקח זמן. אבל זה צריך להיות הכיוון של התמקדות במקצועות הליבה. ציינתי את הנקודות ואת התכניות של חיזוק מקצועות הליבה.

הסקירה של השר לא נמצאת בידינו. אני רואה שהיא מסתובבת בין כל מיני אנשים בין חברי הכנסת.

האם יש לחברי הכנסת?

שאלה אינפורמטיבית ליושב ראש, הישיבה הזאת תסתיים בשעה 11:00?

אינני יודע, אני מעריך.

אני לא רוצה לחזור על מה שקורה בכיתות ג' ו-ז' כי זה בדיוק בתחום מקצועות הליבה. אנחנו מתכוונים גם להעניק פרסים לתלמידים מצטיינים במקצועות הליבה.

תכניות הלימודים צריכות לעבור רביזיה כוללת. צריך לבנות תכניות לימודים חדשניות, עדכניות. יש בעיה של תכניות, חלקן לא עודכנו עשרות שנים. זה יעד מאוד יומרני לעבור על כל תכניות הלימודים, אבל צריך להציב את זה כיעד. אתה חייב לבחון למשל, חבר הכנסת זחאלקה, עד כמה תכנית מותאמת למבחני הבגרות, מותאמת למבחנים הבילנאומיים, מותאמת להיקף השעות בפועל. כל הדברים האלה דורשים בדיקה, וזה יהיה מהלך רחב והדרגתי על פי סדרי עדיפויות שאנחנו מתכוונים לבצע.

אנחנו גם מתכוונים לבצע שינוי מבני במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, למזג את ועדות המקצוע עם ועדות תכניות הלימודים. לבנות מחדש את האגף לתכניות לימודים. אני חושב שזה דבר חשוב. צמצום מספר בחינות הבגרות זה יעד, לא נתנו את דעתו לכל הממדים שלו, בסך הכל מתקיימות יותר מדי בחינות, אני לא רוצה לומר לגבי בחינות שיש זיקה בינן לבין היכולת להעלאת זכאות, כי אנחנו צריכים לבחון את זה ברצינות מה המשמעות. אבל אם אנחנו ממילא נלך לצמצום מקצועות הבחירה, אנחנו נצמצם את מבחני הבגרות.

יחד עם זאת, צריך לשקול גם רעיונות אחרים. שמעתי רעיונות אחרים גם מארגוני המורים בארגון המורים העל-סודיים כאשר נפגשתי איתו בשבוע שעבר, אנחנו נבחן את זה.

הגדלת מספר התלמידים בחינוך טכנולוגי מקצועי. במשך הרבה מאוד שנים, החינוך הטכנולוגי מקצועי נחלש. בין היתר במקור היתה תפיסה שבאה ואמרה, כולם יהיו במסלול עיוני, אבל אנחנו צריכים לראות גם שההיפך לא התבצע, זאת אומרת, שלא יהיו ילדים שלא יהיו להם שום מסלול. לא מסלול בגרות וגם לא מסלול טכנולוגי מקצועי, כי אז הם פשוט יהיו ברחוב. הגענו למסקנה שצריך להגדיר את העלייה בשיעור התלמידים בחינוך הטכנולוגי מקצועי כיעד של המערכת. יש היום פרוייקט של גידול מספר בוגרי כיתות י"ב בעלי תעודת טכנאי ותעודת בגרות. אנחנו רוצים ללכת לגידול במספר התלמידים שעושים את הפרוייקט הזה. אני רוצה להגיד שזה מאוד לא פשוט להשיג את היעד הזה, כי היעד הזה הוא יעד שיש לו מימד תקציבי. אבל בראייה של המדינה, בראייה של צרכי התעשייה, בראייה של צרכי הכלכלה, בראייה של צרכי החברה, בראייה של צרכי הצבא, חשוב מאוד למצוא את הדרכים.

אנחנו בשנת הלימודים הקרובה נמפה גם את הצרכים של הצבא והתעשייה כדי לבנות מגמות נדרשות ולתקצב אותם בשכר לימוד בשנת הלימודים שלאחריה. אנחנו גם נגבש מודל חדש שיפעל כפיילוט בשנת הלימודים תשע"א, שישלב לימודים והתנסות בתעשייה באמצעות התקשרות חוזית עם מפעלי תעשייה ומגמות מסויימות. דיברתי על הרחבת תכנית טכנאים ובגרות שאנחנו מבצעים אותה עם התאחדות התעשיינים. אנחנו רוצים להגדיל את מספר התלמידים בתכנית הזאת תוך פרק זמן של ארבע שנות לימודים ל-10 לומדים.

הנושא הבא הוא נושא חשוב. החלטנו להציג אותו על אף שהוא לא מתוקצב, הוא לא חלק מתכנית העבודה המיידית שלנו, אבל הוא יעד כאשר יגובש וזה יקרה כבר תוך כמה חודשים יתחילו לגבש את תקציב 2011, כבר בתחילת 2010 יתחילו לעבוד על תקציב 2011, חייב לקבל מענה. זה תקשוב מערכת החינוך והתאמתה לעידן הדיגיטלי. היום אנחנו מבצעים פרוייקטים של כיתות חכמות ופרוייקטים של הכנסת מיחשוב בעיקר בפריפריה אבל לא בהיקף מספק. היעד צריך לעשות, בעצם תשתית תיקשוב לאומית לחינוך נגישה לכל תלמיד, לכל מורה לכל מוסד חינוכי כדי לספק סביבת הוראה ולמידה מתקדמת ומיטבית. להתאים טכנולוגיה בכיתות הלימוד כדי לאפשר שיטות לימוד חדשניות. לפתח גם פיתוח מקצועי של מורים כדי לשלב את התקשוב בשיגרת ההוראה והלמידה. אנחנו היום מגבשים תכנית רב שנתית, תכנית לחמש שנים מפורטת כדי להפעיל אותה החל מינואר 2011 בכפוף להקצאה תקציבית אדוני היושב ראש. אני לא מפרט, יש פרוט בתכנית, אבל את קריאת הכיוון מאוד חשוב לתת.

כל התכניות שהוצגו במצגת הזאת, אנחנו נלווה אותם במערכת של בקרה ובמערכת של הערכה, כי כל מיני פיילוטים וכל מיני תכניות שמתבצעים, זה לא כסף שצריך להישפך בלי לבדוק את האפקטיביות של התכניות ואת ההצלחה שלהם. אנחנו מתקצבים את מהלך בקרה והערכה בשמונה מליון שקלים לצורך העניין הזה.

המנכ"ל הציג למערכת תרבות ארגונית של אחריותיות, accountability בכל הרמות, ברמות של מטה, מחוזות, מנהלים מורים. כאשר יש יעד, צריך להציג יעדים מדידים, להעריך אותם, והדיווחים צריכים ללכת כלפי מעלה במהלך השרשרת הזאת על מנת ליצור מערכת אירגונית להשגת היעדים האלה.


אדוני היושב ראש, אני הצגתי דברים בתמצית. לסיום אני רוצה לומר שניים, שלושה משפטים לסיום. צריך לראות היום את המערכת בצורה נכונה. אין דבר אחד שאפשר לעשות אותו כדי להגיע לשיפור הנדרש במערכת. יש שורה של דברים בכל מיני תחומים, ולכן אנחנו ניסינו להציג נקודות עיקריות, בוודאי לא כיסינו את כל הבעיות שאנחנו מתמודדים איתם. התכניות שלנו כפי שהצגנו, חלק בתש"ע חלק בתשע"א הן ברמות שונות של פיתוח. אבל פה תהיה חייבת להיות התקדמות במקביל עם הרבה מאוד סבלנות, עם ניסיון שהשוטף לא יסית אותנו מהמטרות, כי אנחנו יכולים תמיד לטבוע תחת הבעיות השוטפות. זו מערכת עם הרבה מאוד בעיות. אנחנו מתכוונים לא לאבד קשר עין עם היעדים.


אני שוב רוצה להודות למנכ"ל משרד החינוך, להודות לך אדוני היושב ראש על הסבלנות ולקוות שבמהלך השנים הקרובות נראה התקדמות בכיוונים הללו. תודה.

תודה רבה לך אדוני השר. אני חושב שזו פעם ראשונה שהוועדה והכנסת מתנסים בהליך כזה, שאנחנו בהכנות לשנת הלימודים מקדישים שעתיים ויותר לא לעסוק בדברים מאוד חשובים, אני לא מזלזל באף אחד מהם, אלא באמת לעסוק בחזון החינוכי. אני מאוד שמח ומאוד מודה לך על הסקירה, על הצגת הדברים, על הצגת התכנית. אני חושב שאני לא מחדש שום דבר כשאני אומר דבר בנאלי שקל להציג חזון או יותר נכון קל להציג חזון מאשר ליישם אותו, מאשר לבצע אותו, ודווקא כמי שבקיא במערכת החינוך, אני מוכרח לומר לך שאתה והמנכ"ל לקחתם על עצמכם אתגר ומשימה כבדה מאוד, כי הרי המצגת בידינו והדברים בסופו של דבר נבחנים על פי מה שהתרחש במציאות. אנחנו כמובן נעשה את מלאכתנו נאמנה, גם ניתן גיבוי, גם נתמוך וגם כמובן נפקח ונבקר, כי בענייני חינוך אין לנו קואליציות ואין לנו אופוזיציות, כולנו רוצים בטובתה של מערכת החינוך.


אנחנו לא מעלים כאן בעיות נקודתיות של יישוב כזה או מנהל אחר או בעיה אחרת. אנחנו עוסקים כרגע ברמה הלאומית, ברמה של התכנית שהשר הציג אותה מעבר לעניין הנקודתי של פתח תקווה שהשר הסכים לומר דברים קצרים, ולדווח עדכון קצר כשהדיון המלא יהיה בהשתתפותו לפני פתיחת שנת הלימודים.

הערה ראשונה שלי אדוני השר, לגופה של התכנית, שאני מאוד מקדם בברכה את התכנית של M.teach כלומר של תואר שני בחינוך, הוא ודאי ראוי, וודאי מהלך מאוד נכון. אני רק מעלה ספק אם זה נכון וראוי להפחית את מספר פרחי ההוראה לקראת תואר ראשון, שהרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חוזרת ומתריעה שאנחנו עומדים בפני מחסור של כעשרת אלפים מורים, כלומר, אם אנחנו נלך בקצב הנוכחי שבמספרים הנוכחיים, זה לא חשוב כרגע אם זה תואר ראשון או תואר שני, אנחנו בסופו של דבר נעמוד בפני מחסור. אם מקטינים את מספר הסטודנטים לתואר ראשון, על חשבון זה שמספר קטן יותר יכשיר את עצמו לתואר שני, לדעתי, אנחנו מחריפים את הבעיה ומישהו צריך לתת על כך את דעתו.


הסוגייה השנייה, ראיתי שהתערבת בדבר הזה, ואני מברך אותך על כך. זו הסוגייה של המבנים ביש"ע – מבני החינוך ביש"ע. לצרי, בגלל מדיניות הממשלה, אנחנו עומדים בפני מציאות קשה, הועדה קיימה על זה דיון במיוחד כדוגמה על מועצה אזורית שומרון, וגם על כך אם אפשר שתעלה את הנושא הזה ותתן סקירה בנושא.

איזה נושא?

המחסור במבני חינוך ביהודה ושומרון בגלל מדיניות ההקפאה. אנחנו ביקשנו לא לעשות פוליטיקה על גבם של הילדים.

נטפל בעניין הזה.

הדבר האחרון שרציתי להעיר, שהעידוד של השרות הצבאי בעיניי הוא כמובן ערך חשוב מאוד, אבל כמו בהמשך התכנית שהתייחסתם לא רק לשרות הצבאי אלא גם לשרות הלאומי, למשל במגזר הערבי, הם מצפים מהם שיילכו לשרות צבאי.

רשמנו גם השרות הלאומי.

בחלק הראשון, מתייחס גם לשרות הלאומי שהוא שווה ערך למגזרים מסוימים לשרות הצבאי.


רשות הדיבור לחברת הכנסת - ששולחת הכי הרבה ילדים למערכת החינוך - חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. תודה רבה.


זמן מוקצב שלוש דקות.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה זבולון אורלב. אנחנו בשבוע האחרון של החופש הגדול. היה לי חשוב להגיע לדיון בוועדה הזו.

אפשר לבקש שקט. תודה.

אדוני יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת זבולון אורלב, תודה שנתת לי זכות דיבור ראשונה. שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער. היה לי חשוב מאוד להגיע לוועדה הזאת. כפי שאתם רואים יש לי הרבה ספרים, והנושא שאני הולכת לדבר עליו מאוד קשור לכל אחד מאיתנו שחווה להיות הורה במערכת החינוך שלנו.

כמי שנושא החינוך קרוב לליבו, שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, אני בטוחה שגם באופן מקצועי וגם באופן אישי אתה מודע לבעייתיות של נושא החינוך חינם במדינת ישראל. לצערי, גם החינוך הזה הוא מוסדר על פי החוק, אבל בפועל, חוק חינוך חובה חינם מקיים רק את החובה שבו, רק על חינוך ולא על חינם. האמת העצובה היא, שלמרות החוק הזה, הורים רבים משלמים אלפי שקלים על צרכי חינוך בסיסיים, ולא רק על שירותים נוספים, ואת זאת יש לתקן.

חינוך חובה חינם אינו נושא בעל חשיבות רבה הקרוב לליבי. כחברת הכנסת, אני בחרתי לעשות ככל שביכולתי על מנת לקדמו. אשמח מאוד לשתף פעולה עם שר החינוך גדעון סער. החינוך הוא משב חשוב ביותר של מדינת ישראל, וככזה, הוא אמור להיות נגיש לכל ילד וילדה, לכל תלמיד ותלמידה בבית הספר במדינת ישראל.

אני מודעת לחרב הקיצוצים המונפת בין השאר על משרדך, ואני מבינה גם כי עוולות של שנים לא ניתן לתקן במחי יד. ויחד עם זאת, אני מאמינה כי יש להתוות את הדרך אשר תוביל למתן חינוך חובה חינם אמיתי, וזאת במיוחד מבחינת הערכים.

על מדינת ישראל חובה לקיים את חוקיה לא רק על נייר, אלא גם בפועל. בשלב הראשון אני מציעה לעשות הבחנה בין צרכי החינוך ולימוד הבסיסי אשר אמון להינתן חינם בפועל, לבין שירותים נוספים הבאים לתת העשרה לתלמיד ואלה יטופלו בשלבי ההמשך. ולצד הנוכחות בכיתה בפועל, הכלי החינוכי הבסיסי ביותר הוא ספר לתלמיד, וככזה מן ההגיון שהוא אמור להיכלל במסגרת החינוך חינם. בפועל, מכיוון שאנחנו משלמים הרבה כסף עבור הספרים. זה מצב דומה כמו בקולנוע, שהוא יגבה מחיר על כרטיס כניסה לסרט, אך עבור צפייה בפועל יגבו מחיר נוסף.

וכידוע לכך, בשנת 2000, העבירה הכנסת חוק השאלת ספרי לימוד אשר קבע במסגרת וולנטרית להשאלת ספרים בבתי ספר עבור תשלום אגרה, ומימוש החוק נדחה מדי שנה במסגרת חוק ההסדרים, והיום מועד תחילתו הוא שנת הלימודים 2010. זה חוק השאלת ספרי לימוד.

אני מציעה כי נפעל יחד לתקן מצב זה, ובאמצעות התקנות תקנות או תיקוני חקיקה, כך לכל תלמיד תהיה אפשרות לקבל ולהחליף את ספרי הלימוד לו הם מגיעים, הוא זקוק להם במסגרת בית הספר. זאת בתמורה לערבון כספי בדומה למצב ספריות עירוניות. כי כידוע בכל בית ספר ישנה ספריה, בו ניתן להכיל את ספרי הלימוד, להפעיל מערכת החלפת הספרים, למרות שנוהל זה כבר קיים במסגרת החינוך – הוא לא מיושם.

אני מציעה לאחד ביחד את כל הכוחות שלנו, שכל הספרים שלא רק אני כאמא קניתי לילדים, ויש עוד מאחורי 2 מזוודות של ספרים, וזוהי החשבונית שאני הבאתי במיוחד כדי שתראו את זה. כמה עולים ספרים לכל אמא בתחילת השנה. יש דרך לטפל בזה, מבחינת התקציב זה לא עלות גבוהה. אני מציעה שאנחנו ניפגש ונקים ועדה ונקים ועדה משנית ביחד עם היושב ראש זבולון אורלב, ונמצא פתרון לכולנו איך אפשר להקל על מצבנו כהורים.

עוד דבר קטן, אני הבאתי לשר גדעון סער מתנה. זאת קריקטורה – תקציב המדינה ומערכת החינוך. אני מצפה שזאת המזכרת שבמשך הקדנציה הזאת כשר תזכיר לך את ההצעה שלי לעשות השאלת ספרים בבתי הספר.

מראים את תקציב המדינה דורס את מערכת החינוך.

תודה רבה חברת הכנסת מיכאלי.


מזכ"ל הסתדרות המורים, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי מערכת החינוך, אדוני שר החינוך, המנכ"ל, בשם חבריי, אני מברך אתכם, מאחל לכם שנת לימודים מוצלחת. מחזק אתכם ברוב הדברים ששמעתי. ישנם שניים שלושה דברים שמבחינתי היו חידוש והפתעה, אבל בטח לא אפתור את כל מה שאני לא יודע כאן, אלא בשיחות בינינו. אבל הדברים ששמעתי הם דברים חשובים ביותר של שיפור מעמד המורה, של ביסוס מקצוע ההוראה, של יצירת איזונים במערכת בין מורים הורים ותלמידים. לאפשר למחנכים ללמד. רוב מורי ישראל הם מורים מצויינים. אני אומר את זה לכל המקטרגים למיניהם – במקומות אחרים לא נייבא, אלא המחנכים שלנו והם מעולים, צריך לתת להם רק אפשרות לעבוד, והם יעשו את העבודה של הקניית ערכים והקניית ידע לילדים שלנו.

הלכנו לתכנית "אופק חדש" בכדי לחזק את מעמד המורים, לשפר את שכרו של המורה, לגרום לכך שטובי האנשים הצעירים של מדינת ישראל ירצו להיות מורים ומחנכים של הילדים והנכדים שלנו. אם נלך בדרך זו, ואני גם מברך את השר שהוכיח תרבות שלטונית לדוגמה במדינת ישראל. שהוא אימץ תכנית שהחלה בו שרת החינוך הקודמת בה, והוא יחזק את התכנית, והוא מחזק אותה. וכמובן יוסיף כהנה וכהנה, כי זוהי תכנית ראשונית. אני מחזק אותו, ואנחנו מושיטים יד של שותפות בשם רוב מורי ישראל שאנחנו מייצגים. אנחנו בהחלט מעוניינים במערכת חינוך טובה, מערכת חינוך ערכית, מערכת חינוך לשמירת האיזונים, מערכת חינוך שתחנך אדם צעיר להיות אזרח מועיל לחברה ולמדינה.

אני גם מצפה מהשר שיביא לכך שממשלת ישראל תקבל החלטה שמערכת החינוך היא מערכת בעלת עדיפות לאומית במדינה כמו ישראל. אנחנו חייבים שהמערכת הזו שהיא התשתית הקיומית של כולנו בכל המגזרים, היא תזכה לעדיפות לאומית והממשלה תכריז הכרזה על כך. אנחנו מייחלים לכך שכל המגזרים שלנו יפתחו את שנת הלימודים בעוד מספר ימים בשמחה ובחדווה, מגיע להורים, מגיע קודם כל בראש ובראשונה לילדים, ומגיע למחנכי ישראל.

שנה טובה ותודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת ברכה, ואחריו רן ארז, יו"ר ארגון המורים.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, ראשית אני רוצה לברך את ציבור התלמידים והמורים לרגל פתיחת שנת הלימודים וגם את כל אלה שעוסקים בחינוך במערכת החינוך. אני רוצה לברך את שר החינוך על זה שהוא בחר את ועדת החינוך של הכנסת כבמה לסקור את התכנית שלו, ועל אף המחלוקות השדורות שלי עם התכנית הזאת לאורכה, אני חושב שהוא כאן קובע נוהג מאוד חשוב ששרים וגם ראש ממשלה נדרש לכך, אמורים לראות בכנסת ככתובת להציג תכניות מערכתיות אסטרטגיות וכו', ולא לחפש על כל מיני במות של עמותות ושל כל מיני מוסדות.


אדוני היושב ראש, עקבתי אחרי הסקירה של השר, לדעתי לא ניתנה בסקירה מחשבה על הדברים העיקריים, למשל, ראשי הרשויות המקומיות ויושבים כאן אנשי השלטון המקומי, ראשי הרשויות המקומיות קיבלו לפני כמה ימים הנחייה, או פנייה של מנכ"ל משרד הפנים להקפיד על מילוי חוק חינוך חובה. זה דבר מצויין, אבל בתקציב אין שום דבר, אין שום מקור תקציבי בידי הרשויות המקומיות כדי למלא את המטלה הזאת, זה הבסיס של הבסיס. כשמדובר על מערכת חינוך ערבית, מדובר על מחסור לא בכל מיני הטבות, ותכניות לא פורמליות, אלא מדובר על מחסורים בכיתת לימוד, בספסל לימוד. מדובר על 9,000 חדרי לימוד שחסרים. על הצפיפות בחדרי הלימוד. החינוך הממלכתי והחינוך הערבי הם בעלי הצפיפות הגדולה. 58% מהחינוך הממלכתי יש צפיפות של כיתות של 35 תלמידים ויותר, ובקרב הערבים 74%-75% מהכיתות הן כאלה. אלה הבעיות העיקריות. זאת אומרת אם אתה מדבר על ה-O.E.C.D. איך לשפר ואיך להעלות בחמש מקומות את מקומה של ישראל. צריך לחפש איפה המערכת או המקום שמושך את המערכת למטה, לא לחזק את החזקים, אלא דווקא לחזק את החלשים.


כשמדובר על קרוב למליארד שקל תקציב לפדגוגיה במשרד החינוך, במשרד שלך, וכשאנחנו מנסים לראות למשל מערכת החינוך הערבית שהיא הכי נכשלת, רואים שרק -19 מליון שקלים מוקדשים לעניין הזה תחת המטרייה של תכנית החומש. זאת אומרת, במקום שתכנית החומש תהיה תוספת לאחוז שמגיע לחינוך הערבי, היא הופכת להיות המקור היחידי. 19 מליון שקלים ל-24 אחוז מהתלמידים מתוך מיליארד שקלים זה דבר שהוא בלתי נתפס. אם מחלקים את זה פר תלמיד, זה יוצא קרוב ל-25 שקלים לתלמיד בשנה, זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת בשום קריטריון.


יש הרבה דברים לומר, אדוני היושב ראש, אדוני השר, הנושא של הצפיפות אמרתי. נעבור לנושא של התקציבים. אני מציע, או שאני דורש, איך שאתה רוצה לראות את זה. אל תהיה קצין החינוך, תהיה שר החינוך. צבא יש מי שמטפל בצבא, מורשת שאתה רוצה להכפיף את זה לתפיסה האידיאולוגית שלך, אני מציע לך להיות שר החינוך ולא קצין החינוך של מדינת ישראל ולא קצין החינוך הצבאי. יש פה בעיות בוערות במערכת החינוך, אתה חייב כשר החינוך ללכת ולחפש איפה הבעיות האלה. גם הנושא של מעמד המורה, גם הנושא של המחסור בכיתות, גם הנושא של הצפיפות.

אבל זה לא פותר. הוא צריך לעשות מה שאתה אומר, אבל זה לא סותר את לימודי מורשת.

חברת הכנסת תירוש, שנינו באופוזיציה נדמה לי.

אנחנו קואליציית חינוך.

את עדיין שם.


תודה רבה אדוני.

תודה רבה לך.


רן ארז יו"ר ארגון המורים. אחריו – חבר הכנסת אלכס מילר.

כבוד השר, כבוד היושב ראש, חבר הכנסת אורלב, ד"ר שמשון שושני מנכ"ל משרד החינוך, הצלחת אדוני השר בכישרון רב לתאר בחזון שלך את בעיות מערכת החינוך שאיתם צריך להתמודד, ולכן אני לא אדבר על הבעיות, אני אדבר על הדברים הטובים שנעשו בחצי השנה האחרונה תחת כהונתך.

הדברים הטובים האלה שנעשו תחת כהונתך בחצי השנה הקרובה, הם סימנים או אבני דרך להגשת החזון, כי חזון ללא אבני דרך אין לו הרבה ערך. מספר התלמידים בכיתות, התחלת להפחית את זה כבר בשנת הלימודים הקרובה בכ-180 מליון שקלים, דבר שלמעשה היה צריך להיעשות עוד בקדנציה הקודמת של הממשלה הקודמת ולא נעשה.

החזר שעות לימוד למערכת החינוך שהיו אמורים להיות מוחזרות עוד בקדנציה הקודמת, מוחזרות כעת כהונתך. נכנסת לנושא שיש לו גם השלכות ציבוריות בנושא של התלמידאות, משמעת תלמידים. שינית את חוק זכויות התלמיד, ואתה הולך לבנות עכשיו מערכת של סמכויות לטיפול בבעיות משמעת. כל הסימנים האלה הם סימנים חיוביים ביותר כאבני דרך להגשמת החזון שתיארת. ולכן אני רוצה לאחל הצלחה בהמשך הדרך, כדי שגם שאר הדברים ייושמו פחות או יותר כפי שהצלחת בשלושת הנושאים הקודמים.

אני אסתפק בכך, ימים יגידו, אני מקווה שאנחנו נראה בשנה, שנתיים הקרובות גם התגשמות שאר היעדים.

תודה רבה.

תודה רבה.

אגב, אדוני היושב ראש, את שם לב שחברי הכנסת מהנוכחים, מי נמצא חוץ מהשר ויושב ראש הוועדה? שניים ממוצע רוסי, שלושה ערבים ואחד אתיופי. רונית תירוש על תקן מקצועי היא יושבת כאן. אבל כנראה שבעיות החינוך הם פה בשולחן.

ראשית, אני מצטרף לברכות של חברי הכנסת לפתיחת שנת הלימודים למשרד החינוך, לילדי ישראל, לסגל ההוראה, למנהלי בתי הספר. זה יום חשוב, כל שנה אנחנו מציינים את היום הזה של פתיחת שנת הלימודים, ואני מקווה מאוד שבסוף שנת הלימודים אנחנו באמת נראה את אותם יעדים שראינו. אדוני השר, זה באמת נראה טוב, ראינו את המצגת, ראינו תכניות, ראינו את היעדים, אני מקווה מאוד שזה ייצא לפועל. תצליחו במערכה.

אני רוצה להתייחס לדברים שכואבים לנו ואנחנו רואים אותם בשטח. אני במשך שבועות אחרונים מקבל המון פניות ציבור מנערים. אני מאמין שב-31, אדוני יושב ראש הוועדה, תתקיים ישיבה על הנושא של פתח תקווה. אתמול קיבלתי פנייה נוספת מפתח תקווה על בית ספר אחר, בית ספר בשם "גורדון" שפתאום משום מה ראש העיר החליט לבטל הסעות לתלמידים. רוב התלמידים שלומדים שם אלה תלמידים עולים מברית המועצות לשעבר. 200 תלמידים, לבטל את ההסעות זה פשוט לבוא ולהוציא אותם מחוץ למערכת החינוך באותו אזור. הם לא יוכלו להרשות לעצמם לממן את זה בצורה עצמאית. אני רוצה להתייחס לשאר המקומות, חבל מודיעין. היתה ישיבה, עדיין לא ראינו פתרון.

תבדוק כדי לפתור.

אדוני השר, כמו שאמרתי קודם, ועדת חינוך קיימה ישיבה על הבעיות בחבל מודיעין במערכת החינוך, עדיין לא ראינו את הפתרון.

מה בנושא חבל מודיעין?

רוב ההורים יושבים כאן.

סליחה, גברתי.

אתה מדבר על "לפיד"?

על נושא של בית שמש. אתה יודע שבית שמש זה בית ספר שנחשב לפנינה של האזור, הוחלט שם לבוא ולסגור קומה ראשונה של בית הספר הממלכתי ולמסור אותה לחינוך החרדי. דיברתי עם ראש העיר, במקום לסייע למצב, ראיתי שהפתרון שהוא נותן שם לעולים, שרוב התלמידים של בית הספר שיילכו ללמוד ברשת שוב מבחינתו.


אדוני היושב ראש, כאשר אנחנו יורדים לשטח ואנחנו רואים את הבעיות בערים, אני מאמין שבדרך שאתה התחלת לנהל את משרד החינוך, אני מאמין שתוכל לבוא ולעשות את הסדר הזה גם בשטח כאשר הדברים נוגעים לראשי הערים המקומיות, והשלטון המקומי נמצא כאן, והמסר שצריך להגיע שלא רק לבוא ולהעביר ביקורת על השלטון למעלה, אלא גם ברשויות מקומיות אנחנו מזהים כמה וכמה בעיות.


אדוני השר, הייתי גם מצפה באותה מצגת, באותן תכניות לראות את האסטרטגיה ויעדם לשילוב עולים במערכת החינוך, גם בנושא של התלמידים וגם בנושא ההוראה. אני מקווה מאוד שעל זה אנחנו נוכל לעשות ישיבה נפרדת, או קליטה של אותם מורים שמגיעים מברית המועצות, ועל המסר שיכול לצאת עכשיו כאשר אנחנו מציינים השנה עשרים שנות עלייה במדינת ישראל, והמסר שצריך לצאת לאותן מדינות שאנחנו רוצים שיעלו משם, שאנחנו גם יודעים לקלוט, לקלוט גם את האנשים שהתעסקו בהוראה, התעסקו במשך הרבה שנים בהוראה, וגם בישראל הם יוכלו למצוא את מקומם. תודה.

תודה רבה. מנכ"ל מרכז שלטון מקומי, רון מוסקוביץ. בבקשה, שלוש דקות.

אני רוצה לברך את השר, את הנהלת המשרד, על החזון המגובש, המקיף, המקצועי שפרסתם לפנינו. הוא נוגע בנקודות החשובות לטעמנו. אני חושב שגם הוא מציב את הפתרונות הנכונים. לא לכל אנחנו מסכימים, אבל יש פה כיוון וזה בהחלט המשך לכיוון שאנחנו מגלים בחודשים האחרונים. אני רוצה לומר לאדוני השר שאני מאוד שמח שאתה מתמקד בחינוך, ורק בחינוך ובעיקר בחינוך. אני חושב שיש תוצאות ויש תחושה טובה גם אצלנו.


התמונה מהצד שלנו, של השלטון המקומי, כמובן שהיא מאוד מגוונת. אנחנו מוצפים באין ספור פניות שמגיעות אלינו, ולא הכל מגיע אלינו. חלקן במגזר הערבי, בעיות קריטיות, בעיות מאוד קשות מהיישוב הבדואי, אפילו בעיות שאין אספקת מים לתושבים ולמוסדות חינוך, והיעדר מוסדות חינוך והיעדר תשתיות וחשמל, ועד בעיות שלא רוצים לבטח מספר יישובים מסויימים, כגון תמרה בביטוח תלמידים מסיבות אחרות. אבל לא נפרוס פה את כל הבעיות, צריך להבין שהשלטון המקומי גם פותח שנת לימודים לא רק מערכת החינוך. מבחינת השלטון המקומי, מי שמכיר קצת את הדינמיקה יודע שכל המאמצים וכל המאוויים וכל המערכות השלטוניות בשלטון המקומי מכוונות ליום הזה של פתיחת שנת הלימודים. אנחנו נמצאים בקושי מאוד גדול שהוא לא קשור למשרד החינוך, צריך לומר את זה פה בהגינות.


אדוני השר, אתה חבר בממשלה ואתה צריך להציף את העניין הזה, שבגלל מדיניות של משרדים אחרים, מדיניות אוצר משליכה על משרד פנים, ישנן רשויות שלא מסוגלות לתת את אותו מינימום, את אותו סל, את אותן תנאים שאנחנו מדברים עליהן פה והוצאו יפה מאוד בשקפים. הדברים הללו יכלו לבוא לידי ביטוי ב-40% או ב-60% או ב-70% מהיישובים בארץ. אבל הפער שקיים, שהוא לא פער, שוב אני אומר בגלל משרד החינוך או בגלל השיטה שלו, בגלל החשיבה שלו, הוא פער שבא לידי ביטוי בסופו של דבר מהמבנים, מהמחשבים, ממזגנים וממספר הילדים בכיתה. זה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון. אני חושב שצריך לקחת בחשבון ולהוסיף לחזון את הנושא של השרות הפסיכולוגי. יש פערים אדירים ואני חושב שצריך לטפל בעניין הזה.

אם הייתי כותב את כל רשימת הפערים שיש לי, לא הייתי מגיע בכלל - - -

אנחנו קרובים אצל עצמנו, אדוני השר, אני חושב שהפער הזה חייב להיות מטופל בתכנית רב-שנתית, ופעם אחת צריך באומץ לגשת ולטפל בעניין הזה. ברור שזה לא פער שאפשר למחוק אותו בשנה אחת, אבל צריך לדבר על תכנית רב שנתית. נושא החינוך המיוחד מאוד קרוב לליבנו, כי גם שם אנחנו מגלים פערים אדירים, כמובן בעיקר התקצוב, אבל בסופו של דבר זה בא לידי ביטוי, ומה שאנחנו נותנים לאותה אוכלוסייה ולילדים.

אני רוצה להזכיר שמבחינת השלטון המקומי, אנחנו פותחים שנה של חינוך בלתי פורמלי. דיברת על תנועות הנוער, והקשר הזה בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי חשוב מאוד, הראייה הכוללת. אני חושב שזה ייחודו ויתרונו של השלטון המקומי, כמתכלל, כמי שרואה באמת את כל המערכת. אנחנו במאמצים לפתוח כמובן את שנת החינוך בחינוך הפורמלי. אנחנו פותחים בו בזמן את החינוך הבלתי פורמלי שהוא בהיקף גדול. גם פה צריך לקחת בחשבון שהוא ממומן ומנוהל ומכוון כולל התכנים על ידי השלטון המקומי ברובו. גם פה, לצערי, בא לידי ביטוי הפער בין רשויות חזקות לרשויות חלשות. אולי זה חזון לעוד עשרים או שלושים שנה, אני חושב שזה צריך להיות הרבה קודם, לתת את הדעת איך אנחנו מגשרים על הפער בחינוך הבלתי פורמלי.

תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מודה לשר על סקירתו. אין ספק שיש כאן משנה סדורה. יש קונספט בתפיסה החינוכית. אקדים ואומר שאני לא מסכים בעיקרי התפיסה האידיאולוגית שעומדת מאחורי ההצגה של השר. יש כאן נסיון לעשות מהפכת נגד בחינוך. למשל, לא ראיתי שיש התמקדות בחינוך לדמוקרטיה. יש עלייה בגזענות בארץ, אין חינוך נגד גזענות.

זה היה במוקד - ערכים דמוקרטיים. פשוט יש חלק אחר שלא אהבת אותו. מרוב שלא היה חלק אחר שלא אהבת אותו, לא שמת לב שהיה כתוב התקדמות בחינוך לערכים דמוקרטיים.

המשקל שניתן לעניין הזה הוא משקל קטן ביותר. יש בעיה, ואני חושב שחשוב מאוד שזה יהיה במוקד.

אתה אוהב שהוא לא אהב את זה.

אני מכבד את זה שיש לו עמדה אחרת.

כבוד השר, יש כאן בעיה של עלייה בגזענות וסטריאוטיפים, וחוסר סובלנות ושנאה לאחר ולשונה. אני חושב שמערכת החינוך צריכה לקחת את המאמץ העיקרי בנושא הזה. אי אפשר לשנות את זה ואין לנו כלים אחרים. אין כלים אחרים להתמודד עם הבעיה הזאת.

אני חושב שרע מאוד שעניין האלימות והפשיעה עלה לכותרות בתקופה האחרונה. אבל טוב מאוד שיש מודעות לנושא הזה. המקום הראשון שצריך לרוץ אליו זה מערכת החינוך וההחלטה האסטרטגית של הממשלה, לא של שר החינוך. או להכין תקציבים לבניית בתי סוהר, או לבניית בתי ספר. זה באמת הבחירה האסטרטגית.

הבעיה היא שהם אומרים, אנחנו נבנה בתי סוהר, ניתן ענישה, כי התוצאות שבמערכת החינוך הן לוקחות זמן. אבל אני חושב שזה לא לוקח הרבה זמן, כלומר, זה בטווח הבינוני, זה לא בטווח הרחוק. התוצאות אפשר לראות אותן.


בעניין ההתמקדות בחינוך והדגשים שניתנו, אני חושב שכל אחד מאיתנו, השר הוא הורה, ויושב ראש הוועדה הוא סבא. אתה רואה את הבן שלך, הוא אוהב כימיה. הבן שלך או הבת שלך אוהבים כימיה ולא אוהבים ספרות. לכאורה, הספרות זה יותר מושך, יותר מעניין. אבל למה אוהבים כימיה? בגלל המורה. המורה הוא 70% לפחות, או 60% עד 70% מעניין החינוך.

אני לא הייתי מעדיף כימיה על ספרות בשום תנאי.

אני למדתי כימיה, אבל הבת שלי אוהבת כימיה בגלל המורה, אין סיבה אחרת בעולם. יש מנהיגים חינוכיים, צריך לטפח – לא טכנוקרטיה חינוכית, אלא מנהיגות חינוכית. ויש כלים, יש בית ספר למנהיגות חינוכית בארץ. צריך לטפח אותו, צריך לחזק אותו, צריך לתת לו - המנהיגות החינוכית היא שתביא את השינוי. צריך לראות במנהל ובמורה מנהיג חינוכי, ולא טכנוקרט. אני ראיתי כאן בין השורות עניין של – אם אני רוצה לסכם את מה שהשר אמר, יותר יעילות ויותר לאומנות, אלה ההדגשים העיקריים.


יש עניין אחר שהוא חשוב בעיניי, זה לא לקח את המשקל הראוי. אני הבנתי מה שאמר גם המנכ"ל וגם השר בתקופה האחרונה. יש לנו תקציב מסויים, צריך להתמקד בליבה, זה נכון. צריך לשים סדר עדיפויות. הגישה היא נכונה. מר אורלב, אתה אמרת בשנים האחרונות ובתקופה האחרונה הפסקת לחזור על זה, שצריך לפחות 6-8 מיליארד שקלים תוספת לחינוך.

אני חוזר ואומר את זה, וגם היום אני אומר, שישה עד שמונה מיליארד שקלים.

אני אסתפק בחצי מזה.

אי אפשר.

לא ניתן לך חצי ניתן לך שלם.

מדובר על ייעול, ניצול שעות לימוד, הכל טוב ויפה. אבל אני אומר לך, אדוני השר, אי אפשר בלי השקעה תקציבית מאסיבית להגיע לשינוי. ההשוואה לפינלנד, והתיאוריה שדיברה עליה השר הקודמת לימור ליבנת, על זה שאין קשר בין השקעה זה לא נכון.

אני לא מאמין בזה.

אגיד לך למה גם. כי השוואה לפינלנד היא השוואה מטעה. צריך לקחת גם את רמת החיים, את המצב הסוציו-אקונומי של כלל האוכלוסייה. השקעה במצב סוציו-אקונומי נמוך בתלמיד צריך להיות גבוהה יותר, ו לכן העניין הוא לא רק השוואה טכנית של מספרים. החינוך הערבי סובל מבעיה קשה מאוד. יש הידרדרות. משנת 2004 עד שנת 2008, הירידה בהישגים בבגרויות היא 24 אחוזים. מ-42% עד 32%.

לא, צריך לקרוא את הנתונים.

אני קורא את הנתונים, אדוני השר. אדוני המנכ"ל, אני לוקח מה שמעניין אותי כחברה, זה מכלל שכבת הגיל, ולא בבית ספר זה או אחר.

בשיכבת הגיל הירידה היא לא ב-10%. הירידה היא ב-2% אחוזים, לא יותר מזה.

בשנת 2004, לא בשנה האחרונה. בשנה האחרונה אתה צודק, היתה ירידה מ-34% עד 32%.


יש הידרדרות לאחר תקופה של עלייה, השיא ב-2004. מ-2004 יש חזרה אחורה בכל הממדים. אני חושב שבעניין הזה צריך לעשות ועדת חקירה. אני חושב שאחד הכלים, אני העליתי את זה בכנסת, יש בעיה בהישגי בנים, צריך לבדוק למה ומדוע, ואיך לטפל בעניין הזה. הירידה בהישגי הבנים היא מדהימה. לגבי הבנות גם יש ירידה אבל לא באותה מידה, הפערים גדלים בין בנים ובין בנות, ובזה צריך לטפל.

תודה רבה.


חברת הכנסת רונית תירוש.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, אדוני השר, אדוני המנכ"ל, אני מאוד אהבתי את התכנית כולה, את החזון. רוצה עצה מקצועית.

ממני את צריכה עצה מקצועית? את יכולה לתת לי עצה מקצועית.

מנסיון, כדאי לרכז מאמץ על שניים, שלושה יעדים ולא להתפרס, למרות שהכל נכון. אני מכירה את התיאבון הבריא הזה, אבל אתה רוצה לתפוס את הכל, כי הכל דורש טיפול.

אני הייתי מתמקדת בשני דברים. את מקצועות הליבה הייתי מורידה כרגע, למרות שזה נורא חשוב. חבר הכנסת זחאלקה חושב שזה הכי חשוב. צריך לבנות את הליבה ולדעת על מה מתמקדים, ולא יותר מדי פריסה של יחידות לימוד. לא הייתי נוגעת, רק הלובי שמתעסק בכל ביטול של מקצוע, אתה תבזבז את כל זמנך היקר.

הייתי עוסקת בנושא של הסביבה הלימודית, שלתוכו הייתי כמובן מכניסה את נושא מעמד המורה, סמכות המורה, המנהל, כל מה שכרכת בזה. ולסביבה הלימודית שהיא כל כולה נושא של ערכים והטמעת ערכים, אני חושבת שזה מתחבר לי לפחות לנושא של השאלת ספרי לימוד. טירוף מערכות הזה של הורים שמסוגלים ולא מסוגלים לרכוש את הספרים. חוסר יכולת של המשרד לאכוף את התקנה שלפיה רק אחת לחמש שנים מותר להחליף מהדורה. המשחק הזה של המוציאים לאור שמחליפים את הכריכה של הספר, אבל בתוך לא משתנה כלום, ועדיין המורים דורשים את המהדורה החדשה שבעצם היא לא שונה מקודמתה, והיא תוספת כספית.

יש מודל של השאלת ספרי לימוד שהפעלנו בזמנו, כאשר המשרד נתן איזשהו קטליזטור בזכות תקציב בסיסי שהוא העניק למספר בתי ספר, זה לא הרבה כסף, שווה להמשיך את המהלך הזה. כמובן צריך פה עזרה מאוד גדולה של ועד הורים ארצי ומקומי ובית ספרי, אבל זה דבר שיש בו הרבה מאוד ברכה ויביא לשקט. כי כאשר תלמיד לא מגיע ביום הראשון למלוא הספרים, אז הוא חוטף הערות אני כבר רואה את התהליך שלו, זה יוצר אי שקט.

בהקשר של הישגים, אתה מתמקד ושמת יעדים שצריך להיות אמיץ להחליט ממקום 40 לרדת ל-29 וכו', לא משנה, גם אם תרד ל-31 יוותרו לך ויגידו, הנה קידמת, זה בסדר.

קודם כל שתהיה עלייה.

בהחלט. היעד עלייה זה דבר נכון. אבל פה הייתי שמה את יהבי מעבר למה שאתם נתתם פשוט תוספת שעות וימי הדרכה, על שני סקטורים. אחד, זה המגזר הלא יהודי, והשני זה מגזר העולים, בין אם זה מחבר העמים או מאתיופיה או אפילו מצרפת. בקדנציה הקודמת ביטלו אולפנים, ביטלו תגבור בשיעורי עברית שזה הבסיס להבין את המורה. אני חושבת שצריך לבדוק מה בדיוק קרה שם ומה בדיוק נכון להחזיר, אולי לא את הכל - אבל מה שיעיל להחזיר. היתה תכנית חומש, הפכה לתכנית שמונה, אני לא יודעת אם היא עוד ממשיכה במגזר הלא יהודי, תכנית שבהחלט היתה טובה, צריכים לייעל אותה, למקצע אותה יותר, אבל זה נכון. כי כשאת הצבעת על הבעיה הדמוגרפית שבסופו של יום שאתה יוצר ממוצע של אחוז זכאים, או אחוז מצטיינים, ומי שגורע לך זה אותו מגזר שבדמוגרפיה שלו הגידול הטבעי מעיב, כי הוא לא לומד לבגרות ואז הוא מעיב על הציון הסופי של הממוצע, צריך לתת את הדעת למגזרים שהם כן נבחנים בבגרות שלנו, ועדיין יש להם הבדלים בתקן שהם מקבלים, בהקצאות שהם מקבלים, ופער שהם יצרו במשך שנים, כל הממשלות גרעו מהמגזר הזה. אני חושב שצריך שם לתת יותר.


לגבי הנושא של זהירות בדרכים, אני מכירה את הויכוח שלך עם השר כץ, שר התחבורה. אני חושב שבאיזשהו מקום צריך לעצור את הויכוח וכן להיעזר בתקציבים ולתת איזשהו מצ'ינג כדי שהתכנית הזאת תימשך ותמשיך, מדובר בחיי בני אדם וזה נורא חשוב, ואני מאוד מבקשת גם כראש השדולה לנושא, תחזיר את לימודי זהירות בדרכים למקומות שנדרש, כי השר כץ מוכן לתקצב את חלקו. אני לא זוכרת שנתתי מצ'ינג.

זו תקנה שתמיד היתה ברשות לבטיחות בדרכים. לא היה מצ'ינג, שנה אחת בשביל לתת פתרון למורים, נכנס החינוך נכנס. עכשיו משרד האוצר לא מתקצב אותי, בואי תגיד לי ממה לקצץ - ואני נותן.

אגב, אנחנו העברנו פנייה לראש הממשלה להתערב בעניין הזה.

אני מבינה את זה.

תגידי לי ממה לקצץ? ממתמטיקה?

אני לא אגיד לך כי אני לא מכירה היום את התקציב של המשרד. אני סומכת על המנכ"ל שימצא. אי אפשר לבטל את התכנית הזאת, זה לא נכון. זה צריך להיות ברצף.

היא לא מתבטלת, היא מצטמצמת.

מי שמימן אותה כל השנים ימשיך לממן אותה.

אני בעד, מר שושני. אבל אם החלופה היא ביטול מוחלט שלה, אני רואה בזה - - -

הלחץ צריך להיות על הממשלה, אני לא חושב שהלחץ צריך להיות - - -

אם נצליח להביא מהממשלה איזשהו תקציב, אגב, זה לא תקציב גדול. זה חיי אדם. פשוט המדינה שלנו מאבדת את שפיותה, כי עוברים לסדר היום כשרואים כל כך הרבה הרוגים וכל כך הרבה צעירים, הרי מי נהרג? גם לגבי האלכוהול, שווה לקיים דיון עליו, על מה שקורה פה לגבי הורדת מחירים ועידוד הצריכה. הילדים האלה בני ה-17.5, תראו מה שקרה לו.

אני רק מזכיר שהמשרד מתקצב זהירות בדרכים בחינוך היסודי במשך כל השנים.

נכון, אני מדברת על כיתות י"א.


הדבר האחרון, אדוני היושב ראש, תן דקה אחת לרהט כדי שיציגו את הבעיה שלהם.

אני מודה לך שאת עוזרת לי לנהל את הישיבה.


רשות הדיבור לשלמה מולה. תודה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אדוני השר והמנכ"ל, קודם כל אני מאוד שמח לראות את התכנית של המשרד, אני במיוחד רוצה לשבח גם את השר גם את המנכ"ל, גם את החזון שלכם. כמו שאמר היושב ראש, יש לפעמים מצבים שבהם לא צריך להיות אופוזיציה, לא צריך להיות קואליציה. אני חושב שנושא החינוך לא יכול להיות קואליציה אופוזיציה.

אני חושב שמותר לנו בהחלט להעיר וגם להאיר לשר וגם למנכ"ל כשצריך, אבל בגדול נראה לי שהתכנית שאתם מציגים לנו היא תכנית טובה מאוד. אני מקווה שהציבוריות הישראלית תתן לכם את הגיבוי הנדרש כדי שיבוא לידי מימוש.

אני יודע שכמה רפורמות היו בשנים האחרונות בנושא החינוך. אני לא רואה שהחינוך מתרומם. לכן במסגרת ההערות, אדוני היושב ראש, ואדוני השר, במטרות שלכם יש לנו בעיה קשה בחברה שלנו להבין את השונה, את האחר, את מי שבא ממקום אחר, מישהו שחי איתנו שהוא מנהל אורח חיים אחר. אני חושב בתוך מערכת החינוך צריך להכניס את הנושא של רב תרבותיות. רב תרבותיות תמנע את תופעת הגזענות בחברה שלנו שהיא תופעה קשה, והיא מגיעה במסווה כזה או אחר, בגישה או אחרת, בתרוץ כזה או אחר. אני חושב שאנחנו לא יכולים להשלים עם זה בשום פנים ואופן. מי שצריך לשאת את הדגל הזה זו מערכת החינוך. אם מערכת החינוך הזאת תיכנע, אנחנו נהיה חברה חולה, במחלה הזאת צריך לטפל כשהיא עוד מתחילה, ישנה וקיימת, אי אפשר לטאטא אותה. צריך להגיד את זה ביושר, בהגינות, לא צריך להסתתר משום מקום.

אני חושב שצריך להכניס את הנושא של החינוך לסובלנות, לרב תרבויות, למלחמה בגזענות, לדו-קיום, אלה הדברים החשובים לנו כחברה שמקבצת לה קבוצות רבים בתוכנו. אדוני השר, אני שמחתי לשמוע שהמטרה הנוספת שלך, ואני יודע שההתמודדות שלך תהיה התמודדות קשה מאוד מול החינוך הממלכתי, הממלכתי דתי. ואני אומר לכם, מי שרוצה לצמצם פערים חברתיים הוא צריך להיות ער לתופעות האלה של בתי הספר האלטיסטיים שרומסים את מערכת החינוך הממלכתית ומקבלים תקציבים מהמדינה. בסופו של דבר אנחנו בוכים איזה חברה אנחנו מגדלים. אגב, אדוני השר, חוקים עברו בבית הזה כדי לחזק את אותם בתי הספר. היו כאלה שהתריעו, ואנחנו עכשיו בוכים.

מכאן אדוני היושב ראש, ואדוני השר אני רוצה להגיע למצב של הסיפור של פתח תקווה. אני כל כך כועס, אתם אפילו לא יכולים לתאר לעצמכם כמה זה מכעיס אותי. התופעה הזאת פשוט מביישת את כולנו. התופעה הזאת – אדוני השר אתה אמרת, באמת, זאת בשורה להורים ולילדים לבוא לבית הספר. אין בשורה להורים של 150 ילדים בפתח תקווה, ואין שום בשורה לאותו תלמיד שבה ואומרים לו: אתה לא תתקבל בגלל שאתה שחור, בגלל שאתה אתיופי. רבותיי, אילו התופעה הזאת היתה באיזה בית ספר בצרפת או באמריקה, ואומרים לו, אתה יהודי לא בא לבית הספר, אנחנו פה היינו רועדים. אבל אני לא רואה אף אחד שמתקומם סביב הסיפור הזה. איך יכול להיות? זה אפרטהייד, אין לזה מושג אחר. יושבים פה מורים, מחנכים, אישי ציבור, תגידו ביושר. אני רוצה לשמוע מישהו אחר שאומר לי משהו אחר. השבוע שמעתי בכלל כפשרה, רוצים עוד תופעה נוספת בדיוק במסווה אחר. אומרים, אנחנו רוצים לקלוט תלמידים באותו בית ספר, אבל שיהיו בכיתות נפרדות, למה שיתערבו עם האשכנזים באותה כיתה, או עם הילדים שנולדו בארץ, חס וחלילה, האתיופים האלה הם מוקצים. אני אומר לכם, זאת אפילו הצעה מבישה, הצעה קשה, אני מקווה שמשרד החינוך לא יקבל אותה. אין פתרון אחר לתופעה הזאת, אדוני היושב ראש, אדוני השר. צריך פשוט לעשות שלושה דברים. לסגור את בתי הספר, לקחת מהם את רישיון ההפעלה. בית ספר שלא מקבל על רקע איבה או מוצא, צריך לקחת ממנו את הרשיון. נראה אותו שהוא מלמד. צריך לקחת מהם את התקציב שהמדינה נותנת, זה התקציב שלי, זה התקציב של האזרחים, זה התקציב של אותם הילדים, ההורים שלהם משלמים מסים. לא יכולה להיות תופעה כזאת.


אדוני היושב ראש, אדוני השר, אני חושב אם התופעה הזאת, אני מקווה שגם שמעתי את יושב ראש ועדת החינוך שהוא תומך בעמדה הזאת. אם הדבר הזה לא יקבל את פתרונו עד יום ראשון, שני, אני חושב לא תהיה ברירה, אנחנו נלך לבג"צ לבקש סעד מבית המשפט העליון כי אין לנו ברירה. אבל לסחטנות, לגזענות, לא ניתן. זאת תהיה נחלת החברה שלנו. תודה רבה.

כאמור, אנחנו היום לא מקיימים דיון, מפני כבודו של חבר הכנסת מולה נשארתי בסבלנות לשמוע את הדברים גם אם הם קשים. כאמור, הנושא יותר מדי חשוב מכדי שנגמור אותו בהערה כזאת או באחרת. על כן, אנחנו מקיימים על כך דיון מיוחד שהתקיים לפני פתיחת שנת הלימודים. אני מקווה שגם הדיווח של השר יהיה קצר.


אדוני השר, בבקשה, דברי סיכום.


סליחה, אני מתנצל, חבר הכנסת גנאים מסעוד, בבקשה.

כבוד השר, אני מברך את כל המורים והתלמידים וכל העוסקים בחינוך. כמורה לשעבר, תמיד אני מזכיר את זה, בתחילה כבוד השר דיבר על הביקורת, למרות הביקורת אני אתחיל מהדברים המעודדים שאני תומך בהם. אני תומך בזה ואני מחזק את ידי השר לגבי נושא מעמד המורה. אני חושב שמורה טוב מקדם מערכת חינוך טובה, אני גם מחזק את ידיו במיגור האלימות ויצירת כלים חינוכיים, זה חשוב מאוד. יש שני סוגים של מורים מנהלים. יש מורה שרואה בחינוך שליחות וייעוד, ויש מורה – התלוש, ומנהל התלוש, השכר בסוף. כבוד השר, אני מחזק את ידיך, תעודד את אלה שרואים בחינוך שהוא ייעוד, שהוא שליחות, משום שאנחנו זקוקים לאלה. אני חושב שאנחנו זקוקים מאוד, לאור המצב של האלימות ושל הגזענות במדינה, אנחנו זקוקים מאוד למנהלים ומורים שרואים בחינוך כשליחות.


בקשר לחינוך במגזר הערבי, אני לא אוסיף על מה שאמר חבר הכנסת זחאלקה וברכה, אני מייעץ לשר להתעמק וללמוד את הנייר של ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי, כל הדברים נמצאים שם. כמורה תמיד היו לי שני דברים. ראיתי סתירה גם כאשר הייתי מורה, כאשר שאלתי את עצמי מיהו המורה המצליח. מי מורה שהוא מורה מצליח. בעיני מערכת החינוך והמנהלים, המורה המצליח זה שמצליח להביא יותר תלמידים כזכאים לבגרות, הכוונה הציונים. מורה מצליח לא זה המורה שמצליח לגלות איזה משורר או סופר מבין תלמידיו. נכון, כתבת במטרות שאין סתירה בין מצויינות לבין חינוך לערכים. אני גם חושב שאין סתירה. אבל בתי הספר שלנו, לצערי הרב, נהפכו לשדה מרוץ של ציונים, להשגת ציונים ורק של ציונים לצערי הרב, ומשאירים מאחוריהם ערכים השונים וההומניים שצריכים לחנך אותם.


במטרות אדוני השר, בסוף ממטרות האלה מי הבוגר? מה התוצר בסוף? האם התוצר הוא החייל הטוב? המפקד הטוב בצבא? לפי דעתי, כתבת חיזוק החינוך לערכים ציוניים יהודיים דמוקרטיים חברתיים. אני רואה, הנכון, ההדגשה על דמוקרטיים וחברתיים, משום שאנחנו חברה רב לאומית, רב תרבותית ועלינו לכבד את האחר, וללמד איך לכבד את השונה ולהכיר בו. אם אני לא מכיר בשונה, אני לא אכיר לעולם שהוא שווה. אז עלינו לחנך לערכים האלה כדי למגר את האלימות, כדי למגר את הגזענות. רק לפני חודשיים כתב אנדרייס שלייכר שהוא ממציא מבחני הפיז"א, אמר על מערכת החינוך בישראל: "התלמידים בישראל מסוגלים אמנם לספר מהם למדו בבתי הספר, אבל קשה להם מאוד ליישם את הידע הזה. בעידן של מפץ הידע, לא הכמות היא חשובה אלא האיכות, איך משתמשים בזה ולמה משתמשים בזה".


כבוד השר, אדוני היושב ראש, אני מקווה שהתוצר שלנו בוגר מערכת החינוך יהיה בעל ערכים הומאניים, מכבד את האחר, מכבד את השונה כדי שנצליח וכדי שבאמת נהיה מדינה דמוקרטית. תודה רבה.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה. הרגשתי שגם מי שלא הסכים עם הכל, דיבר באופן ענייני, ואני מודה לכם על הגישה הזאת.

השגת היעדים, ברור שזה לא פשוט, וברור שזה לא מחר בבוקר, זה דבר חשוב לחברה הישראלית ולעתיד שלנו. החשיבות היא לעתיד שלנו. העלה חבר הכנסת מולה מספר נושאים. אני מקבל את הנושא של חינוך לקבל את השונה והאחר, חינוך לסובלנות, זה קיים וזה יורחב במערכת החינוך. לגבי פתח תקווה – דיברנו על זה לפני מספר ימים. הודעתי את עמדתי, יש לנו בנושא הזה עמדה ברורה, גם מנכ"ל המשרד וגם אני לחוד אמרנו אותה מספר פעמים. העמדה הזאת היא שבתי-הספר הללו צריכים לקבל תלמידים אתיופים זו חובתם. אנחנו לא נקבל תירוצים כאלה ואחרים כדי בעצם להתנהל באופן שעולה ממנו ריח של גזענות. אנחנו אמרנו את זה לפני מספר חודשים בבית המשפט העליון בעתירה לבג"צ בצורה ברורה, ועל אותם דברים אנחנו עומדים היום.

אני מוצא לנכון גם לשבח את החינוך הממלכתי דתי שקולט באהבה את התלמידים האתיופיים. האמת, המוסר שלנו היה צריך לאמץ את התלמידים האלה לליבנו, זה המוסר היהודי בעיניי. לכן הדבר הזה הוא מקומם. אני רוצה רק לעדכן את הוועדה, שראשי המוסדות זומנו מחר למנכ"ל המשרד על דעתי, למסור תשובותיהם. אני מקווה שתהיה התעשטות. לא תהיה התעשטות, יקרו שני דברים. אחד, לתלמידים יהיו פתרונות, שתיים, יהיו הצעדים החריפים
ביותר שניתן נגד בתי ספר כאלה, כולל בהיבט התקציבי, כולל בהיבט של לקיחת הרישיון. התייעצתי בדברים האלה עם היועצת המשפטית, מלכתחילה. אני מעדיף שלא נגיע לשם. לטובת החברה הישראלית שלא נגיע לשם, לא תהיה ברירה, הדברים האלה יבוצעו כדי שיהיה מסר ברור וחד משמעי.


בנושא שהעלה יושב ראש הוועדה, מחסור במבני חינוך ביהודה ושומרון. אכן, יותר במועצות האזוריות מאשר בערים, יש בעיה של פרוייקטים שתקועים על נושאים ביורוקרטיים של אישור תב"ע ונושאים אחרים כמה עשרות כאלה. גני ילדים וכיתות לימוד. אני העליתי את הנושא הזה בפני שר הביטחון. הצגתי בפני שר הביטחון תמונה מפורטת של הנושא הזה. אין ולא צריכה בכלל להיות בכלל להיות שאלה שהילדים שלנו ביהודה ובשומרון צריכים לקבל מענה וצריכים ללמוד בתנאים נורמליים והגונים כמו כל ילד. אני מאמין ששר הביטחון יטפל בנושא הזה. אני בדיוק נתתי לו את מלוא הפרטים, ואני מקווה שזה ישא פרי. אני לא מעריך שיש כוונה לא לפתור את זה, לא התרשמתי שיש כוונה לא לפתור את זה. בכל מקרה אינני מתכוון להזניח את הנושא הזה, אדוני היושב ראש, אלא ללוות אותו באופן אישי עד לפתרון.


חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, בנושא ספרי הלימוד. אני אכן מסכים שיש בעיה. אגב, אני מכיר אותה גם מהבית. כל אחד מאיתנו מכיר אותה. ראיתי את זה גם אתמול אצלי בבית, וצריך לטפל בזה. תוך כדי הישיבה דיברנו עם המנכ"ל, אנחנו נכנס ישיבה כדי לראות איזה פתרונות. היו פתרונות, נדמה לי שיושב ראש הוועדה בעצמו בעבר כמנכ"ל משרד החינוך פיתח מודל של השאלה בתעריפים נמוכים. לא כל המודלים פועלים היום. אני מודה שלא הספקנו להיכנס לנושא זה בזמן הקצר שאני במשרד. אני מבין את העניין הזה, אני מתכוון לקיים ישיבה כדי לצאת עם צעדים מעשיים איך ניתן לצמצם את העלויות.

אדוני השר, יש מודל.

בסדר גמור. תוך כדי הישיבה שאלתי את המנכ"ל. המנכ"ל נתן לי כבר ארבע דרכים להתמודד עם זה. נשב בצורה מסודרת, נראה איפה זה מופעל, מה עוד אפשר לעשות ונעשה את מה שצריך לעשות.


חבר הכנסת ברכה, לגבי צרכי החינוך הערבי. אני מסכים שיש בעיה שנוצרה במשך זמן רב. יש לי רצון כן להתמודד עם זה. יש לי רצון גם לפעול בכיוון של חיזוק ההישגים בחינוך הערבי. אני חייב להגיד שאני רואה שכן יש השקעה בהרבה מאוד מימדים. למשל, אם ניקח את תחום הבינוי, נכון להיום, כמעט 39% מהבינוי הוא מתבצע במגזר הערבי. כדי לצמצם פערים, ברור, זה בערך פי שתיים באופן יחסי, או קצת פחות.

אתה צודק זה מצמצם פערים. אבל כדי לסגור את הפער לפי החישוב שלי בעוד 51 שנים. אם לקחת בחשבון את הצורך של הריבוי הטבעי של כל שנה, וכמה זה סוגר, זה 50, 51 שנים.

על כל פנים יכול להיות שצריך לעשות יותר. צריך יותר תקציב לעשות יותר, וגם צריך לתת מענה בעוד מקומות. היום אנחנו נותנים למשל גם בנושא של שיפוץ מבנים, ניתן מענה יותר רחב בשנת הלימודים הזאת. כי במסגרת כלל ההסכמים מה שנקרא עיסקת החבילה, קיבלנו על זה תקציב מיוחד, זה יאפשר לעשות לא בינוי, אבל בהחלט בהרבה מאוד מקומות לימוד בתנאים יותר טובים. יש צורך להשקיע יותר. היו גם הרבה מאוד ויש הרבה מאוד במערכת תיגבורים, כולל תיגבורים לבגרויות. אגב, אני לא בטוח שתמיד הם מנוצלים למטרות הייעודיות שלהם. לפעמים הם מנוצלים לצרכים אחרים.

כבר אי אפשר - - -

אתן לך דוגמה. דבר שאגיד בזהירות שבמקומות מסויימים – למשל יש תכנית שנקראת ליבם, תכנית של תיגבור לבגרויות. במקומות מסויימים נאמר לי, הדבר הזה משמש להעביר לשעות נוספות לאו דווקא שעות תיגבור לבגרויות למורים שהם חלק מצוות בית הספר. אז בעצם מקצים כספים ליעד מסויים, ואתה רואה שאתה לא רואה את התוצאה.

גם הניסוי של יום חינוך ארוך היה מיותר, הוסיפו שעות מבלי שיוסיפו תקנים ותכנים.

יש לנו מחוייבות לנושא הזה. אני אקיים מספר ישיבות כדי לראות איפה ניתן לסייע. אני גם מסכים עם מה שנאמר פה, שבאופן כללי תקציב משרד החינוך צריך להיות הרבה יותר גדול, ואז אתה יכול לתת מענה יותר גדול. בסופו של דבר גם אנחנו צריכים לפעול במסגרת תקציבית. אנחנו מעוניינים מאוד בצמצום הפערים.

הרבה מאוד תלוי בראשי רשויות. יש ראשי רשויות שאפילו כספים שמגיעים לתקציבים לסעיפים ייחודיים לפי החוק שהכנסת הזאת חוקקה, לא מגיעים למערכת החינוך.

מר מוסקוביץ צריך לענות.

אני לא רוצה לפתח על זה דיון כאילו אני מוריד איזה נטל ממשרד החינוך ומעביר אותו למקום אחר. אני לוקח על עצמו בשיחה בינינו להציג לך דברים שהם בגישה אחרת של שלטון מקומי כי הוא השותף שלנו לעשייה חינוכית. איפה שיש ראשי רשויות שאיכפת להם מחינוך יהודים וערבים, אתה רואה קפיצה מייד. אתן לך דוגמה, בבתי ספר תיכוניים, בתי ספר על יסודיים, חטיבות עליונות, שמינוי המנהלים הוא על ידי רשות מקומית לא על ידי משרד החינוך, לפעמים יש שיקולים אחרים. היישובים והתלמידים נפגעים מזה. לא יודע איך להתייחס לזה כי במקומות אחרים זה עובד לטובת העניין.


אני רוצה להודות לראשי ארגוני המורים על המלים הטובות, על הפרגון. אני בטוח שהם יכלו גם להסתייג מנקודה כזאת או מנקודה אחרת. הם נקטו בגישה חיובית, וזאת הגישה שלי איתם שהיא גם מבוססת על כבוד הדדי בדיאלוג, גם כשאני לא תמיד מסכים עם כל דבר, אבל ראייה משותפת של המטרות, אז אני מודה לשניהם.


אלכס מילר העלה כמה נקודות. בית ספר גורדון ייבדק. חבל מודיעין, אני רואה שיש כאן גם מורים. אני לא רוצה להתחמק, אני רוצה להגיד בצורה ברורה. התקבלה החלטה מקצועית שהיא בסמכות ראש הרשות המקומית. יצא לי גם לשוחח איתו, התרשמתי שהנימוקים שלי מבחינה חינוכית נכונים. הם נבחנו גם על ידי הגורמים המקצועיים אצלי במשרד. אחרי שהתבצעו כל הבחינות האלה, אין שום כוונה לשנות את ההחלטה שהתקבלה, גם הנסיעה – התעדכנתי, יש מערך של הסעות. זאת לא מדינה שהמרחקים הם בלתי סבירים. החינוך שמוענק שם הוא חינוך טוב. יש חלק הארי של ההורים שכבר רשמו את הילדים לבית הספר, יש קבוצה אחרת שלא. לפחות חלק רשמו וחלק לא. אבל לאלה שלא, אני רוצה לומר, החלטה לא תשתנה. מה שאמרתי קודם, כאשר מתקבלות החלטות ונבחנות, ומגיעים למסקנה שאין צורך להתערב, זו החלטה שהיא בסמכות של ראש רשות מקומית, צריך לדעת לא כל יום לערער החלטות תחת לחץ, ואני לא מקל ראש. אני יודע שהחינוך של הילדים הוא הדבר הכי חשוב להורים. אני בטוח שאתם חושבים שזה לא נכון, אבל העניין נבחן בכל הדרגים עד למנכ"ל המשרד. יש לה ממדים נכונים, היא נובעת מהחלטות קודמות שקשורות לקיום בתי ספר שש שנתיים, ולא רק שם. גם בשוהם אם אינני טועה, יש לזה זיקה לזה. ואם אנחנו נפרק את זה פה, זה התפרק לאורך כל החזית, ויש מישהו אחר שרואה את שיקולי הרוחב, והתפקיד שלנו אם הגענו למסקנה שנשקלו שיקולים עניינים, זה גם לתת גיבוי, ולא לפתוח כל דבר תחת לחץ. תאמיני לי, כמה מהאנשים שאני מאוד מעריך, כולל עיתונאים שאני מאוד מעריך פנו אליי. לא ישונה כי הגענו למסקנה שזה נכון.


אלכס מילר העלה נושא של עולים מברית המועצות. צריך לטפל בשני מימדים שהוא העלה. שיעור נשירה שראינו, זיהינו. עלייה בשיעור נשירה ויטופל. נושא של קליטת מורים מהמגזר. מוסקוביץ, אנחנו מכירים את הצרכים, נתנו מענה לחלק ניכר מהם, עשינו כיברת דרך לקראת השלטון המקומי מאוד גדולה, לעומת מה שהיה תקציב 2009 המקורי, עם פגיעה בתיקצוב של השלטון המקומי, עם עוד פגיעה בהסעות מעבר למה שקיימת. אני יודע שיש עוד צרכים, אני יודע שהרשויות המקומיות עומדות בחזית מול התושבים. מה שאנחנו יכולים לפתור, אתם יודעים שאנחנו פותרים ונשתדל לעשות עוד.


חבר הכנסת זחאלקה, אני מסכים איתו בעניין המנהיגות החינוכית. אני מסכים איתו גם שיש קשר בין ההשקעה הכספית לתפוקות. אני לא מקבל גישה אחרת. אני מתנגד לתפיסה שאין קשר בין התקציב לתוצאות, ועוד איך יש קשר, אבל זה לא המשתנה היחיד. זה משתנה קריטי, תנאי הכרחי לא מספיק. רונית תירוש, אני מודה לך כרגיל על העצות שלה. חייבים להתחיל עם זה כי בסופו של דבר זה לא נכון. מה יהיה סדרי העדיפויות בין היעדים השונים, תמיד אפשר להקנות סדרי עדיפויות בטיפול בשלב כזה או אחר. אני הבנתי את מה שאמרת.


קיבלתי פתקים מאנשי משרדי שיש פרוייקט של השאלת ספרים שקיים בהיקף של 2 מליון שקלים, 1,200 בתי ספר יסודיים שמקבלים תיקצוב מהמשרד, יכול להיות שזה לא עונה על כל הבעיה. חשוב לראות מה שאמרת לגבי חיזוק ההישגים בקרב עולים, בקרב מגזר לא יהודי. הערה יפה מאוד. נושא זהירות בדרכים, אדוני המנכ"ל, אני מבקש לפנות למשרד האוצר על דעת הוועדה לבקש לתת תקציב לא למשרד החינוך, חצי נוסף לרשות לבטיחות בדרכים, בקשה שלי כשר חינוך מיוחדת. יושבים פה נציגי האוצר, כדי לחזק את העניין הזה. מה שאני רוצה שתבינו כועדת חינוך, תאמינו לי זה קרוב לליבי, אין לי תקנה תקציבי כזאת. אני יכול להתחיל לקבל על עצמי, וזה קרה במשך שנים, כל הזמן לקבל מטלות של משרדים אחרים, זה כולל עם אבטחה, זה כולל עם הרבה מאוד דברים. אומרים לך למשרד החינוך יש כסף, ראיתם מה התקציב הגמיש, ואז אני צריך לקבל החלטות גם מה לקצץ. לקצץ ושעות לימוד זה במה? הדרך פה היא לתגבר את תקציב הרשות. אני מבקש לפנות בעניין הזה, אם תוכלו לחזק אותי כוועדה - - -

כמדומני, אנחנו קיימנו על זה שני דיונים והיתה הסכמה רחבה שהנושא הזה מחייב פתרון. אנחנו לא תומכים בזה שתקצץ בדברים אחרים ותתן את התקציב, זאת לא גישתנו. אבל גישתנו אולי צריכה להיות סניגורם של התלמידים, ללכת למשרד האוצר, ללכת ראש הממשלה, ולהגיד לו תשמע, שנים רבות הרשות תיקצבה את זה, זה לא עולה הדעת הדבר הזה, בזה תקבל מאיתנו גיבוי מלא. אנחנו גם כן פנינו לראש הממשלה - - -

גם הרשות למלחמה בסמים - - -

אני גם מוכן להיות סניגורם של התלמידים.

אגב, אני גם מוכן שיעשו תקנה תקציבית בתקציב משרד החינוך ואז זה יהיה באחריותי. אבל אני לא יכול שזה לא יהיה באחריותי ואת התקציב יתבעו ממני, זה דבר לא הגיוני.

חבר הכנסת גנאים, אני רוצה להודות לו על הדברים. הוא היה מאוד ענייני, אבל אני רוצה להסביר בנקודה שהוא הסתייג וגם חברי הכנסת הערביים האחרים. קודם כל אני מכבד דעה אחרת, האחריות היא עליי ואני רואה את הדברים אחרת, ואני אסביר איך אני רואה.

שרות צבאי, שרות לאומי, אזרחי, שנת שרות זה הכל נתינה לכלל, זה הכל לתת לכלל, וזה חלק מתפקיד של מערכת חינוך. אמנם אנחנו בעידן מאוד אינדיווידואליסטי לתת לכלל, אז נכון, המטרה שלה היא לייצר אזרחים יותר טובים, אבל, לא שאני לא מבין מאיפה הדברים באים בראייתכם, אבל השרות הצבאי הוא נתינה לכלל, וזה חינוך ערכי בעיניי. זה לא סותר ערכים הומאניים, כל הנקודות של ערכים הומאניים, הוא כורח - - -

שירות הוא כורח לא ערך. להפוך את הצבא לערך, זה לא מדינה מתוקנת.

אמרתי, שרות צבאי, שרות לאומי, שרות אזרחי, שנת שרות. כל אלה מסגרות של המדינה לכלל. לגבי המגזר הערבי, לצערי, גם הנושא של שרות לאומי אזרחי כמו שאתם יודעים, הוא לא נתמך על ידיכם בהתלהבות, אני אומר את זה בלשון המעטה, לכן המתקפה בעניין הזה נעשית כאשר האלטרנטיבה לשרות הצבאי גם בה לא תומכים.


כתבה לי חברת הכנסת תירוש, וגם נאמר לי ממקור אחר. אכן בתקופה שכיהנה שרת החינוך לימור ליבנת ורונית תירוש היתה מנכ"לית, הכניסו נושא של מורשת ישראל בחטיבות הביניים, לא בתכנית שאנחנו מדברים עליה כרגע שמתחילה מכיתה ד' ברצף, היא בחלקה קוצצה. אנחנו מתכוונים למשהו יותר רחב. אני בכל מקרה מברך על כל דבר שנעשה בהקשר הזה, גם בעבר, כי אני חושב שאלה דברים חשובים בצורה בלתי רגילה.

תודה רבה אדוני השר.

אני שוב רוצה להודות על ההזדמנות וההחלטה שלך לכבד את ועדת החינוך של הכנסת ולהציג כאן את החזון החינוכי.


אני רוצה לומר, אני מקווה שיש על כך הסכמה כללית גם אם לכל אחד יש הערה פה והערה שם.

הוועדה רשמה לפניה את החזון והתכניות החינוכיות שהציג השר לקראת שנת הלימודים תש"ע והשנים הבאות. הוועדה מברכת את השר במשרד על עיקרי החזון והתכנית, ומאחלת למשרד, השלטון המקומי, ארגוני המורים להביא ליישום וביצוע התכנית תוך כדי המשך הדיונים בפרטיה. הוועדה תסייע למערכת החינוך על כל מרכיביה ובראשם השר, לביצוע תכנית תוך קיום חובתה בדבר פיקוח על הרשויות המבצעות. הוועדה מאחלת למורים, להורים ולתלמידים שנת לימודים פוריה ומוצלחת.

אני מציע להוסיף את הצעתו של השר, אפילו שזה פרטני.

נוסיף את זה כחלק נפרד. הועדה חוזרת על החלטתה הקודמת ומגבה את בקשתו של השר כדי שהתווסף תקציב של כ-15 מליון שקלים בתקנת הביטוח התעבורתי על מנת למנוע את הקיצוץ בחינוך תעבורתי שקשור בסכנת חיים לשנת הלימודים תש"ע.



אנחנו אישרנו את תשלומי ההורים ונשמט משום מה, ועכשיו יש השלמה, בקשה של העיר אילת, שראש העיר אילת נמצא כאן. גם בשנים קודמות במחירי הטיולים, לטיולים של אילת הוספנו עוד תעריף של עוד יום טיול אחד, כי הנסיעה מאילת והחזרה לאילת מחייבת עוד יום טיולים. קיבלתי פנייה מהמנכ"ל שזאת בקשת המשרד, אני מבין שהיא מוסכמת עם ארגוני ההורים, המורים, השלטון המקומי כפי שהיה בשנים קודמות, להוסיף את התוספת הכספית הנדרשת בתשלומי הורים ליום טיול נוסף בתעריפים המתאימים לפי כל שכבת גיל שאנחנו אישרנו. מי בעד, מי נגד, אני מבין שכולם בעד. הבקשה הזאת היא בקשה מאושרת.

רבותיי, תם החלק הראשון, אני רוצה להודות לשר, המנכ"ל נשאר איתנו.

(הישיבה הסתיימה בשעה 12:00)