PAGE
13
ועדת החינוך, התרבות והספורט

4.8.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ד אב התשס"ט (4 באוגוסט 2009), שעה 10:30

איסור על ספורטאיות דתיות ללבוש חולצה מתחת לגופיה

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

אלכס מילר

דוד רותם

אברהם זוכמן, מפמ"ר חינוך גופני, משרד החינוך

דוד מלכה, סגן ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

יהושע גורא, מנכ"ל מרכז אליצור, איגוד הכדורסל

שאול אייזנברג, חבר הנהלה וראש משלחת הנבחרת הצעירה, איגוד הכדורסל

אפרים זינגר, מנכ"ל הוועד האולימפי

נעמה שפיר, שחקנית הנבחרת הצעירה

יעל שפיר, שחקנית נבחרת הנערות

שלומית שפיר, אם השחקניות

כרמלה קופפלד, הסתדרות המורים

אלי עציון, יועץ מיוחד ליו"ר הוועדה לענייני ספורט

יהודית גידלי

יונה רייטמן - חבר המתרגמים בע"מ

איסור על ספורטאיות דתיות ללבוש חולצה מתחת לגופיה

ביקשתי לקיים את הישיבה אף על פי שהספורטאיות והמשפחה לא פנתה אלי. לא קיבלתי פנייה לא מהספורטאיות ולא מהמשפחה וחשוב שהדברים האלה ייאמרו. אבל התקשורת משרתת את כולם ובין היתר שירתה גם אותי ולא רק זה, גם קיבלתי פנייה מאחד מכלי התקשורת להתייחס לעניין, עד אז לא ידעתי, אני מודה שבעוונותיי אני לא קורא מובהק של מדורי הספורט, אני יותר צופה בטלוויזיה. אני קורא את הכותרות, זה מחייב אותי, זו ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, אז אני צריך לעשות זאת והאמת היא שדי נדהמתי לקרוא ולהתוודע לידיעה הזאת שספורטאיות נדרשות, ספורטאיות שמפאת אמונתן ואורח חייהן רוצות ללבוש מתחת לגופייה חולצה כדי לשמור על צניעותן, לא יכולות לעשות זאת וגם ראשי הממונים על כך בספורט הישראלי, כך לפחות אני התרשמתי, לא נתנו מספיק הגנה או לא עמדו על זכויותיהן של הספורטאיות.


הואיל ואנחנו מדינה יהודית ואני חושב שמדינה יהודית לפחות כל יהודי יכול לייצג את המדינה על-פי אמונתו ועל-פי דרכו, אם אני יום אחד אהיה שגריר באו"ם, לא עולה בדעתי להוריד את הכיפה הסרוגה. יבוא יום אחד שגריר עם זקן ועם ציציות בחוץ, לא עולה בדעתי שיגידו לו – שמע, אתה צריך להכניס את הציציות שלך ולגלח את הזקן שלך. אמנם בראשית שנות המדינה בן-גוריון תבע להחליף שמות לשמות ישראלים, אבל זה לא קשור לעניינים הדתיים. פה מדובר על דברים שהם קשורים באורח חיים שאני מודה שאני קרוב אליהם ומצוי אצלם וגם כמובן כך אני נוהג ומשפחתי נוהגת כך ואמרתי לעצמי – ריבון העולמים, זבולון אורלב, מה, אתה אזרח סוג ב' במדינה הזאת? כלומר, יש דברים שאתה תוכל לייצג, יש דברים שאתה לא תוכל לייצג? יש דברים שהבנות שלך יוכלו לייצג? במקרה שלי זה כבר הנכדות יוכלו לייצג, הן לא יוכלו לייצג את המדינה כיוון שהן שומרות על מסורת בית אבא, גם בלבושן? זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת ואני יודע, הואיל והייתי גם מנכ"ל משרד החינוך והתרבות והספורט וגם הייתי יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות והספורט בקדנציות קודמות, אני יודע שיש ארגונים בינלאומיים, כל התירוצים, הכל ידועים לי, גם על הסיפור של תחרויות ביום כיפור, הכל הם דברים ידועים. אבל אחרי הכל, אנחנו מדינה יהודית. לכן, חשבתי שדרך המקרה הפרטי, נדבר על הכלל. אנחנו לא נעסוק רק במקרה הפרטי, אבל זכיתם ועל-ידכם התגלגלה זכות שעוסקים בסוגיה הזאת באופן עקרוני, כי אחריכם בטח יש עוד הרבה בנים ועוד הרבה בנות שיום אחד בהיר יירצו לשחק כדורסל, אני לא יודע אם עם ציציות, אז מה, גם כן לא ייתנו להם?


קודם כל נשמע מה היה הסיפור האישי. אני מעדיף קודם לשמוע את הבנות. מה קרה? אל תתביישו, תרגישו בנוח. איפה את לומדת?

אני למדתי באולפנית בטבריה, סיימתי כבר בשנה שעברה ובשנה האחרונה הייתי במכללה בארצות-הברית.

ואת מצויה בספורט כבר שנים רבות?

כן. ותמיד הייתי משחקת עם חולצה מתחת לגופייה. תמיד טיפלו בזה,

גם בחו"ל, אגב?

גם בחו"ל.

גם כשהיית בארצות-הברית קיבלו את זה?

כן. ממש, אין בעיה. ותמיד האיגוד דאג לטפל בכל, לא היתה בעיה. וגם הפעם, כנראה שפתאום,

מה קרה? תספרי מה קרה.

יש כנראה חוק חדש שאומר שאסור לשחק עם חולצה מתחת לגופייה והם לא רצו לתת לי לעלות לשחק ושאול דאג, אני לא יודעת בדיוק מה היה, הוא דיבר אתם ובסופו של דבר כן נתנו לי לשחק. לא יודעת את כל הקטע,

איזה תחרות זאת היתה?

אליפות אירופה.

זו הפעם היחידה שנתקלת בבעיה הזאת?

זה התחיל לפני ארבע שנים, מהאליפות השנייה, אני חושבת. אבל תמיד המשלחת טיפלה בזה וגם הפעם טיפלו בזה. אני לא יודעת מה יש מאחורה,.

את צריכה לשחק, נכון.

כן.

מה התפקיד שלך בקבוצה?

אני הרכזת.

היא כל הקבוצה. היא ה-שחקנית.

אני לומדת באולפנית טבריה. גם היתה לי אותה בעיה.

באיזה משחק, באליפות? במה זה היה?

אליפות שהיתה בארץ.

זו אותה אליפות אירופה?

הצעירות יותר.

נעמה היא בנבחרת הצעירה ואת בנבחרת הנערות?

כן.

את גם כן מרכזת?

כן. אחרי אחד המשחקים שלא שיחקתי,

כלומר היה משחק שבגלל חולצה לא נתנו לך לעלות?

כן. אז הבנתי שהמאמן רצה להעלות אותי ולא נתנו לו.

ואחר-כך מה קרה?

אחרי זה סידרו את זה, אני לא יודעת, זמני, כל משחק הצליחו לסדר שאני אעלה.

מה הרגשת כשמנעו ממך לשחק בגלל שאמרת אני משחקת רק עם חולצה?

זה עצבן בעיקר. לא הבנתי בדיוק מה היתה הבעיה.

לא הסבירו מה הבעיה. מה אמרו החברות שלך בנבחרת?

הן גם התעצבנו.

הן לא שקלו לעשות שביתה?

לא.

אימא שלך דווקא עושה ככה ואת עושה ככה.

לא יודעת.

אצלנו כן שקלו. הם שקלו כולם,

הבנות הזדהות אתכן?

כן, בטח.

מר אייזנברג, מה הסיפור?

הסיפור הוא כזה – אני מכיר את נעמה כבר לא מהאליפות הזאת, אני הייתי איתה גם באליפויות קודמות ואני מכיר אותה טוב והיא שיחקה עם חולצה גם כשאני הייתי לפני שנתיים נדמה לי ראש משלחת ולא היתה שום בעיה וגם באליפות הזאת, ערב תחילת המשחקים, אני קיבלתי אישור שהיא תשחק והיא שיחקה ארבעה משחקים ללא כל בעיה. במשחק החמישי הגיע מנכ"ל הפיב"א, התאגדות הכדורסל הבינלאומית, ישב ביציע ואיך שנגמר המשחק, הוא קרא לי והוא אמר לי – היא לא יכולה לשחק כך יותר. אז אמרתי לו – אם היא לא תשחק, אז כל הנבחרת לא תשחק. ואז היה יום מורט עצבים, והגענו למחשק למחרת, היו שיחות עם הארץ עם שי שני, יושב-ראש איגוד הכדורסל, אני חייב לומר שייאמר לזכות איגוד הכדורסל ושי שהם עמדו מאחוריי בכל ההחלטות שקיבלתי שם ואני הודעתי שאנחנו לא משחקים אם היא לא משחקת. ואז כשהתחיל המשחק, המאמנת העלתה אותה בחמישייה וצריך להתחיל המשחק, מגיע המשקיף ומודיע שהיא לא יכולה לשחק. עוד לפני שהספקתי לקפוץ או להתערב, היא פרצה בבכי וירדה לחדר ההלבשה. אני, כמובן, נתתי הוראה ללכת להביא אותה מחדר הלבשה, הרגיעו אותה בחדר ההלבשה, בינתיים המשחק התחיל. הביאו אותה מחדר ההלבשה, ואני ניצלתי שם איזה שהוא מומנטום, איזה שריקה של שופט או משהו והתנפלתי על אנשי פיב"א ואמרתי – אתם שלושה ימים עוסקים בחולצה של השחקנית במקום להתעסק בכל מה שנעשה פה ובשיפוט ובכל זה, והיתה שם סצנה נוראית ואז כשחזרתי לשבת על הספסל, קיבלנו גם פאול טכני, אמרתי למאמנת, עכשיו היא יושבת על הספסל, תכניסי אותה, אני רוצה לראות שהם ימנעו ממנה לשחק. אז היא באמת דקה 12, דקה 13, הכניסה אותה, והיא שיחקה ולמחרת גם כן פתרנו את הבעיה.


אני חייב אבל לומר שכשמנכ"ל פיב"א בא אלי וקיים אתי שיחה, הוא הסביר שיש להם בעיה אבל הוא גם נתן פיתרון לזה, את הפיתרון הזה לא יכולנו לעשות שם בעתיד אבל לפי דעתי אפשר לפתור את זה. הוא אמר – תשמע, יש לנו 4,500 שחקנים ושחקניות, מדתות שונות, מעמים שונים, ותאר לך שכל נבחרת תעלה עם שחקנית אחת ככה ושחקנית שנייה ככה. אגב, אני מכיר גם את הבעיה שהיתה עם אברהם זוכמן ב- 71 באליפות אירופה באסן, ב- 71, נכון? שם לא רצו לתת לו לשחק עם כיפה. העיקר, הוא בא ואמר – אנחנו נהיה מוכנים שאם כל הנבחרת תשחק, במקום שהגופייה תהיה גופייה עם הסמל והשם והלאום והכל, פשוט שהחולצת טריקו, כמו ששיחקו פעם, תהיה חולצה מדים של הנבחרת. אם כולן תשחקנה ככה, אין שום בעיה. אני, אבל, רוצה להעלות פה נקודה שעשתה לי צביטה בלב כי הילדה הבלתי רגילה הזאת לא רק ככדורסלנית אלא גם כאדם, אני קיימתי איתה שיחות, היא זרקה איזה שהוא משפט שממש צבט לי את הלב, היא אומרת – אני אגמור את הקולג' בארצות-הברית, אני צריכה לשחק ביורוליג, ברמות הכי גבוהות וזה כבר לא נבחרת לאומית, ואז היא יכולה להגיע למשל לשחק בקבוצה באירופה ובקבוצה באירופה הפיתרון הזה שכולם ישחקו עם חולצה יחד כמו נבחרת לאומית, אגב, הבנות הזדהו אתה, יכולה באמת להיות בעיה ואנחנו צריכים לחפש את הדרך איך לא לפגוע בקריירה שלה. כי היא הולכת לעשות קריירה.


במקרה, לא מדובר בשחקנית, גם שחקנית מהדרג השני או השלישי צריך לטפל בצורה רצינית וחזקה, במקרה מדובר פה בשחקנית שמתפתחת והולכת להיות כוכבת. אני, על-פי העין המקצועית שלי, היא תגיע לדרגות הכי גבוהות.

אני יכול להזדהות מילה במילה עם מה שנאמר פה ואנחנו ניזונו רק מהעיתונות, לא עשינו איזה שהוא דיון להבין איך מגבשים את עמדתנו. אני מניח שאנחנו נעשה דיון עם שי שני ונחזק אותו ונגבה אותו.

אין מקום שהמדינה כמדינה גם היא תתערב בגופים הבינלאומיים?

ההתאחדויות הבינלאומיות מונעות ממדינות, ממשלות וכדומה, להתערב בענייני ספורט וזה אולי יסביר לך מנכ"ל הוועד האולימפי.

כן, הוא הוזמן. הוא המופקד העיקרי בספורט הישראלי על הקשרים הבינלאומיים.

אני מאוד מכבד את זה שבאנו והיינו פה ואתם נותנים לנו רוח גבית, אבל להתערב, אני חושב שזה יכול לעורר לנו בעיות ואני חושב שמנכ"ל הוועד האולימפי.

אנחנו בהחלט ניתן גיבוי לאיגוד. אנחנו נצטרף אליהם ויכול להיות שנחשוב ביחד על איזה שהוא פיתרון הולם שיענה גם על הצרכים של פיב"א. בסופו של דבר, זה לא איזה שהם פערים גדולים, לא באים ומבקשים להגיע עם כובע עם נוצה. יש כאן משהו שמעיד על צניעות ואנחנו בעד זה.

הספורט הבינלאומי עוסק בכל המגוון האנושי שקיים במין האנושי בכל ענפי הספורט, גם האולימפיים וגם הלא אולימפיים והתקנות שהוא מתקין באות לאפשר לכל אדם ללא הבדלי מין, גזע, צבע עור וכדומה ודת, כמובן, להשתתף בתחרויות ספורט. זה הכלל הבסיסי ועל-פי הכלל הזה אנחנו פועלים, על-פי הכלל הזה הגופים הבינלאומיים פועלים. אני בטוח שמפעם לפעם בענפים כאלה או אחרים ובדרגים כאלה או אחרים, יש כל מיני בעלי תפקידים שמנסים להתחכם, אבל כשמעמתים אותם מול הנושא, בדרך-כלל נמצא הפיתרון, גם במקרה הזה מצאת פיתרון. כי לא ניתן לעשות אפליה, נקודה, על בסיס של אפליה פוסלים תחרות, פוסלים משחקים ואפליה מכל סוג ומין שהוא.


ההתייחסות שלנו, כאשר ספורטאים ישראלים יוצאים להתחרות בתחרויות בינלאומיות, הם בהחלט לא יוצאים כאנשים פרטיים אלא הם יוצאים כמייצגי החברה בישראל וכמייצגי החברה בישראל יש מספר כללים שחלים עליהם, בין אם אנשים מאמינים יותר או מאמינים פחות, דתיים יותר או דתיים פחות. אני יכול לומר במשלחות אולימפיות, בכפר האולימפי תמיד, תמיד, תמיד בחדר האוכל הענק שבו אותם 20,000 ספורטאים מכל העולם, יש פינה של אוכל כשר וזה לא משנה אם מתוך ה- 20,000 איש רק 100 איש יאכלו אוכל כשר או לא, יש פינה של אוכל כשר וזה תמיד מנסים להגיד אולי בכל-זאת זה מיותר והעמדה שלנו היא – לא, זה חייב להיות. ואם ישתמשו וכמה ישתמשו, לא זה הבעיה שלכם אלא חייב להיות מי שעושה את זה, כולל בבייג'ין, במשחקים האולימפיים האחרונים, חבד לקחו את זה ועשו את זה וניהלו גם את אותו חדר האוכל עם אותו שלט של כשר למהדרין וגם מקום תפילה בתוך הכפר האולימפי. כלומר, יש רגישות לכל הנושאים האלה ולמיטב ידיעתי, בכל פעם שהנושא הזה, אם הוא עולה, לא נתקל בזה יותר מדי וזה מובא לידיעתנו אנחנו מטפלים ומוצאים לזה פיתרון והפיתרון ששאול אמר, הופעה אחידה של נבחרת בוודאי שצריכה להיות הופעה אחידה של נבחרת, אבל על סוג בגדי הייצוג זה הנבחרת מחליטה, זה לא אף אחד אחר. אז מישהו יכול להחליט, רואים את זה גם בכדורגל, יש נבחרות שעולות בחורף לשחק, זה מצחיק, השחקנים עם גרביונים עד למטה, אבל זה המדים שלהם.

יש שחקנים שעם כפפות ושחקנים שבלי כפפות.

בדיוק, זו החלטה של נבחרת. אבל בהחלט הכללים הבינלאומיים באים להגן על אותו נושא שכל ספורטאי וספורטאית.

אבל עדיין, כשהיא תהיה ספורטאית יהודייה דתית שומרת תורה ומצוות בודדת נגיד בקבוצה אירופית, אז תהיה לה בעיה, אבל כל מה שקשור בייצוג של מדינת ישראל, במידה והנבחרת תלבש תלבושת אחידה, זה מה שאתם אומרים, אז לכאורה אין בעיה.

אני מייצג גם את איגוד הכדורסל.

נמסר לנו ש-שי שני אמור להיות כאן.

אני מייצג את איגוד הכדורסל.

אי-אפשר שוועדה תקבל הודעה פעמיים ש-שי שני מגיע ובסוף הוא לא מגיע. זה דבר שהוא לא ראוי.

אני חייב פה לציין שהיה לנו משחק בשבת. מותר לה לשחק בשבת, אסור לה כמובן לנסוע. ואז יום קודם הובלתי אותה למלון קרוב והיא לנה במלון קרוב והגיעה למשחק. אנחנו הולכים לקראתה.

נמצא גם מזכ"ל תנועת אליצור, יהושע גורא, שהוא איגוד ספורט דתי.

אכן. וגם חבר בוועד האולימפי. סגן יושב-ראש הוועד האולימפי.

אתה מייצג ארגון דתי, ספורטאים דתיים, אגב, בארץ באיזה קבוצות אתן משחקות, באליצור?

הפועל. היה משא ומתן שהן יעברו אלינו, אבל נוח להן שם.

יהושע, איך אתה רואה את הפרשה?

אנחנו נתקלים בזה לא פעם ולא פעמיים באירופה. אנחנו, אליצור אלקנה בשחמט, הפסידה את אליפות העולם בשחמט, עקב משחק שהתקיים ביום הכיפורים ולא עזר לנו שום דבר

נגד כל מי שרק לא ניסינו להילחם, הפסדנו אליפות עולם. אני מעריך שהיינו בשקט לוקחים את האליפות מפני שהובלנו שם יפה מאוד. אז הדברים האלה קורים. אנחנו מנסים להתייחס בליגות כאן בארץ אין לנו שום בעיה, אם אמרת ציציות – יש לנו קבוצות שמשחקות עם ציציות, יש לנו קבוצות שמשחקות בשיא הצניעות גם בין הבנות. כל קבוצה לפי האופי שנמצא שם באותה עיר, באותו מקום, משתדלים במקסימום. ברגע שזה מגיע לנבחרות לאומיות, יש לנו בעיה. יש לנו כאן גם את זוכמן, שהיה בנבחרת לאומית והבעיות הן לא פשוטות כשזה מגיע לדברים האלה, בעיקר למשל היה משחק נדמה לי באילת, באליפות האחרונה בשבת נגד גרמניה וניסינו להזיז את זה ולדבר ולנסות, אבל זה לדבר אל הקירות מפני שזה לא היה משחק שלנו, זאת אומרת האליפות התקיימה באילת, אבל הוא לא היה מבחינת ארגון שלנו, שאפשר היה להזיז את זה, אז גם, אני חושב. בסוף שיחקת במשחק הזה?

המשחקים של נבחרת ישראל באילת היו מייד בצאת השבת.

אבל היה משחק אחד שהיא לא שיחקה,

בגלל החולצה. המשחק נערך כחמש דקת אחרי צאת השבת.

היא לא שיחקה כי אני הייתי איתה בחו"ל.

בעיקרון, אנחנו מאוד מאוד מנסים ללכת בדרך שלנו ולא לסטות.

מה עצתך להתגבר ולהתמודד?

להכין את כל הדברים מראש. יש לנו כאן לעתים בעיות שאם אנחנו יודעים שישנה בעיה ולא מכינים אותה מראש, זאת אומרת לא באים בדברים, אפילו אם יש ספק שיש לנו סיכוי להיתקן בזה, להכין את הכל מראש, את כל האפשרויות ויש כל מיני אפשרויות. יש אפשרויות ישרות כמו סרגל ויש גם אפשרויות של, כמו שהיהודים אומרים, עם האצבע, שניתן לעשות, כדי לפתור את הבעיות האלה.

אברהם זוכמן, גילו פה שהיית בנבחרת ישראל, סוד ידוע לנו הצעירים, שהיית בנבחרת ישראל וסיפר מר אייזנברג על משחק שנדרשת להוריד את הכיפה באסן, מה זה היה, אליפות אירופה?

זה היה בבוליגן בגרמניה ב- 71. אני רוצה לחלק את העניין לכמה דברים. אני ידעתי את הנושא של הדיון, רק לא ידעתי שמדובר פה באירועים בינלאומיים. שבתי מחופשה אתמול במיוחד כדי לנבור בתקנון שלנו של בתי-הספר ויש סעיף ברחל בתך הקטנה שקובע ששחקן או שחקנים שרוצים ללבוש חולצה מתחת לגופייה, כי לא רצו להיכנס לדתיים, דתיות, ערבים, וכל הדברים האלה, רשאי לעשות כן, אותו דבר עם מכנסיים ארוכים. אני זוכר אותך עם האולפנה, כשעליתם לליגת העל של בתי-הספר, והרבנים לא אפשרו לכם כמובן לשחק בליגה הזו, לצערי הרב, של בתי-הספר. לגבי בתי-הספר אין לנו שום בעיה נכון להיום. גם באירועים הבינלאומיים, עדיין לא נתקלנו בבעיה הזו, אני אומר לא נתקלנו.

אתה מדבר על ספורט בתי-הספר.

כן, בבתי-ספר. באליפויות הבינלאומיות, עד היום לא נתקלנו בבעיה. הבעיה היחידה שאנחנו נתקלים בה זה תחרויות בשבת, שהן לא תלויות בנו, התאריכים נקבעים על-ידי ארגונים בינלאומיים, ניסינו מספר פעמים, גם פעם בהתערבות משרד החוץ וננזפנו על כך, כפי שאמר אפריים וידידי שאול, אסור להם להתערב בעניינים הספורטיביים.

אגב, קיבלנו פנייה מאחד מבתי-הספר הדתיים שזכה באליפות המדינה, באחד- - -

חרב לאת, בריצות שדה, כל שנתיים זה חוזר אותו דבר.

נכון מאוד. אז בית-ספר כפר נוער, כפר הרוא"ה, חרב לאת, של דוד אלבוים, המנהל שמה, שהם זוכים כל שנה במרוצי השדה וכשבאים לייצג אותם באליפות אירופה או באליפות העולם.

זה אליפות העולם של בתי-ספר.

אז יש תחרות פעם אחת שנופלת בשבת והם לא יתחרו בשבת בריצות, אז הם מפסידים את המקום הזה והם כל פעם כותבים לנו, חברי הכנסת הדתיים – נו, תעשו משהו.

זה לגבי התאריכים. אני חייב כאן לציין שכשחקן, איגוד הכדורסל, אני מדבר על האיגוד, עשה הכל לסייע לי כשחקן. אני זוכר אפילו ששיחקנו והיינו צריכים לנסוע, שיחקתי עם כיפה עד להוראה של שופט, גם זה היה באמצע טורניר, ניגש שופט ושאל אותי מה, איך הכיפה עומדת על הראש והראיתי לו שיש סיכות ראש, אז הוא אמר – זה דבר מסוכן, אסור לשחק, עליך להוריד את זה. הורדתי את הכיפה, אני חייב לומר לכם שזה היה בשבילי שוק בלתי רגיל. כשחזרנו לארץ, המשכתי לשחק עם כיפה, עד שגם בארץ התעורר איזה שופט ככה ובא ואמר תוריד. בקיצור, זה היה תלוי שופט, אם אישר או לא אישר לשחק בדברים האלה. זאת אומרת, מבחינת האיגוד אין לי אף מילה רעה, להפך, עשו הכל על-מנת שאני אוכל להשתלב כשחקן בנבחרת.


לגבי החולצות, שוב, אני פעם ראשונה שמעתי על זה באליפות הזו. צריך באמת לראות אם בכלל, אני לא יודע, אני לא בקי כל-כך, אבל אם בכלל יש דיונים על הדבר הזה, יכול להיות שכדאי להעלות את זה בדיון ב-בינלאומי כן לאפשר לבישת חולצה מתחת לגופייה אם זה באותו צבע, אני מדגיש את המילים, אם זה באותו צבע ולא פוגע, ואם לא, אז לצערי, בבינלאומי עלולה להיות בעיה.

אם ישחקו כולם-?

אם ישחקו כולם אין בעיה, תראה, אצלנו בזמנו, תנחום כהן מינץ לבשנו גופיות, הוא לא יכול היה לשאת גופייה ולא חולצה. דבר ראשון, הוא היה קורע קצת את הגופיות, ככה, אז מה, היית מחייב אותו? לא. זאת אומרת, הכפייה היא גם הפוכה. זאת אומרת, אם אחת לא תרצה ולא חשוב למה, הכל לא יעבוד.

אני גם חושב על העתיד שלה כשחקנית.

לכן אני אומר, יכול להיות שיש מקום כן, באלה שקובעים את התקנונים וזה עולה לדיונים, להעלות את הנושא הזה של לבישת חולצה באותו צבע, מתחת לגופייה.

אני עסקתי גם כן באימון כדורסל ואני זוכר שהיה ניתן מתחת למכנסיים קצרים, עם טייץ באותו צבע. אם זה תופש ועדיין תקף, מה כל-כך בעיה?

היום גם לא עם אותו צבע אתה משחק, אין בעיה.

אני אומר לך, אני במסגרת הדו-שיח שהיה לי שם עם זנולין, שהוא מנכ"ל פיב"א והאיש הכל יכול שם, ואחרי חמש עשר דקות הוא הבין שאני לא אוותר, אז התפתחה שיחה ואז הוא אמר לי – יש לנו 4,500 שחקנים ושחקניות, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שנבחרת תהיה בתלבושת מגוונת. נבחרת חייבת להיות בתלבושת אחידה ואני מוכן ללכת לקראתכם ולהתפשר על זה שישחקו כולן עם. הבעיה ששם כבר לא יכולנו, הכעס שלי שם וקצפי יצא שם שהיא שיחקה את החמישה משחקים הראשונים, אתה לא יכול לבוא אלי אחרי חמישה משחקים שהיא שיחקה וקיבלתי אישור מהוועדה הטכנית ערב בחינות אליפות אירופה. זאת אומרת, היה פה משהו קנטרני, שכנראה נבע, אין לי הוכחות, מזה שבארץ לא נתנו לאחותה לשחק, אז הם אמרו – אנחנו נראה להם גם שמה. אבל אם לא הייתי נעמד על הרגליים האחוריות, היא לא היתה משחקת. היא כבר ברחה לחדר ההלבשה, הילדה הנהדרת.

בבקשה, דבר האם, שלומית שיפר.

אנחנו פה כל הזמן מתמקדים, ראיתי שזה גם הנושא, בסיפור של החולצה מתחת לגופייה. זה פרט מאוד משמעותי, אבל קטן בכלל לגבי ספורטאיות דתיות שהן משחקות, ספורטאיות וספורטאים דתיים, שזה אומר למשל, אימוני ההכנה של הבנות פה בארץ, חלק מהאימונים הם בשבתות. משחקי הכנה, מחנות אימונים, שזה יכול לפגוע בסיכויים לפעמים של בת להיות בנבחרת, מכיוון שלמשל אצל יעל השנה שלושה משחקים מתוך חמישה משחקי הכנה נערכו בשבת, כשחלק, משחק אחד היה בארץ ולפי האישור ההלכתי שיש לשתי הבנות אסור לה לשחק בשבת בארץ ושני משחקים היו בקרואטיה, במרחק של 17 ק"מ, משהו כזה, שזה כבר מרחק שהיא לא יכלה ללכת. יום ההורים שנפגש עם ההורים למשל היה בשבת באחת מהנבחרות, שלא יכולנו כמובן להשתתף במפגש הזה.

פניתם אל האיגוד? דיברתם עם האיגוד? האיגוד מודע לזה?

בעקבות הסיפור של החולצה, דיברנו עם שי שני בטורניר באילת. כל נושא האוכל שהן צריכות להיסחב עם האוכל שאנחנו מבשלים להן שבועיים מראש המטבח, כי הן לא יכולות להסתפק בלחם ובסרדינים, הן צריכות לאכול אוכן מזין כדי שהן יוכלו לשחק כמו שצריך. בשנה שעברה נערכו משחקים ב- 9 באב, יעל קיבלה אישור מהרב שלנו והיא קיבלה אינפוזיה לפני המשחק ושיחקה 20 דקות בצום מלא ומי שצם פה בתשעה באב ששם נגמר בשעה 11 בלילה, מבין כמה זה קשה. דרך אגב, אז איגוד הכדורסל פנה לפיב"א ודחו את המשחק שהיה במקדוניה בשנה שעברה, דחו אותו לאחרי הצום ואז היא גם, קיבלה אינפוזיה ושיחקה אחר-כך.


נקודה נוספת, למשל לבנות דתיות שרוצות ללכת לשירות לאומי, ספורטאיות דתיות, כרגע אין מעמד של ספורטאית מצטיינת בשירות לאומי. בצבא יש מעמד כזה.

אני כבר מזמין ממך מכתב בסוגיה הזאת של ספורטאית מצטיינת בשירות הלאומי.

מסמך שתשלחי לנו העתק.

אני חושבת שזה נושא חשוב.

אני מוכן לטפל בזה מול העמותות ומול הביטוח הלאומי ומול המשרד, אשמח לעשות את זה. זה נושא שאפשר לסדר אותו.

אני רוצה לחזק לגבי מה שקורה אצל נעמה, בארצות-הברית היא לא נתקלת בשום בעיה בנושא, הם לא שייכים לפיב"א,

לא באוכל ולא בלבוש?

הגדרנו למכללות שמעוניינות שהיא תשחק בהן מה הדרישות, זה חולצה מתחת לגופייה, זה אין אימונים בשבתות כי להתאמן אסור להן בשבת, אוכל כשר הם מסייעים לנו בתשלום לרכישת אוכל כשר, המכללה שבה היא משחקת, אין אף אימון בשבת, כל האימונים נדחו למוצאי שבת, הם מקבלים את הלוח, לוח החגים, הם מסתכלים עליו, מתי כניסת שבת, מתי יציאת שבת, מתי כניסת חג, מה מותר מה אסור והמכללה מתנהלת על-פי כללי הדת שנעמה שייכת אליה.

לגבי ספורטאים מצטיינים בצבא, כמו שמדובר בחיילים אז יש לנו קצת בעיה, אבל לגבי בנות, להערכתי חייבים לתת פיתרון לזה כיוון שלצערי, אין לנו מספיק מצטיינות, אנחנו לא ממלאים את המכסה של המצטיינות. אז כל שכן, צריך לתת.

בשירות הלאומי לא צריכה להיות בעיה.

יש לנו מה שנקרא פרויקט של מורות חיילות, מורות חיילות תופש גם לגבי חיילים, שהם, זה השירות שלהם. ואז להערכתי, אפשר להתחבר לפרויקט הזה.

אני רוצה לומר לכם, אני לא הולכת לפתור כאן בעיות מאחר ויש כאן אנשי מקצוע ואני מניחה שהדברים שהועלו כאן הם בהחלט הצעות אופרטיביות וניתן לפחות לפי ההצעה שלך, שתהיה החלטה לגבי חולצות, תלבושת אחידה לכל הקבוצה וזה פותר את הבעיה.


אני רוצה דווקא לגעת בצד הערכי שלכם ואני רוצה לתת לכם חיזוק והערכה גדולה על עצם העובדה שאתן יודעות לעמוד על אותם הערכים שגדלתן עליהם ואתן מאמינות בהם ואני יודעת שקשה להיות יהודי ויהודייה על אחת כמה וכמה ובכל מקום אני יודעת שנתקלים בכל מיני קשיים, אני יכולה להעיד על כך באופן אישי. בצעירותי הייתי נגנית, ניגנתי כינור בתזמורת הסימפונית של הגדנ"ע ובתזמורת הקאמרית של רמת-גן והיו קשיים, חזרות בשבתות וקונצרטים ונסיעות וזה מאוד מאוד קשה להיות חריג ושונה ואני יודעת איזה לבטים ואיזה כוחות נפש צריך לעמוד, במיוחד כשאתה תחרותי ורוצה להצליח ורוצה להופיע וכן הלאה. אז לכן אני באתי לומר שאני גם מברכת את מנהיגות שלכן וגם את כושר העמידה שלכן על הערכים שגדלתם עליהם ותמשיכו ואני בטוחה שגם תצלחנה כספורטאיות, כי יש לכן ליווי, לפחות מהרבה אנשים שיושבים כאן.

לעניות דעתי, אם אתה מכין את המשלחת, כל משלחת שהיא, מכין מראש עם כל האפשרויות ועם כל ההיבטים האפשריים, אנחנו יכולים לעבור הרבה מכשולים. לא את הכל, אבל יכולים לעבור.

הוועדה רושמת לפניה את הסקירה והדיווח של הספורטאיות יעל ונעמה שפיר, חברות בנבחרת הלאומית הצעירה ונערות, על הקשיים שהתעוררו בעקבות רצונן לשמור על אורח חייהן הדתי וללבוש חולצה במהלך התחרויות וכן את הסקירה של מר שלום אייזנברג, ראש המשלחת, בדבר הניסיונות והפתרונות שניתנו אד הוק.

הוועדה סבורה כי במסגרת הקבוצות הישראליות והנבחרות הלאומיות על איגודי הספורט למצוא הסדרים שיאפשרו לספורטאים וספורטאיות שומרי מצוות להשתלב באופן שלא יגביל את השתתפותם בנבחרות ולהתייחס לנושאים הקשורים בכך, כמו הלבוש, המזון ושמירת מועדי ישראל.

הוועדה סבורה כי ראוי שהסדרים אלה ייעשו בתיאום ובהכנה מראש עם הארגונים הבינלאומיים, כדי למנוע תקלות במהלך התחרויות.

יושב-ראש הוועדה הבטיח לטפל בהסדרה שספורטאיות מצטיינות יוכלו לשרת בשירות לאומי בהסדרים המקובלים בצה"ל. יש הסדרים מקובלים לגבי שעות וכדומה, נסדיר את זה גם בשירות הלאומי.

הוועדה מאמצת את ידיהן של יעל ונעמה שהן ספורטאיות מצטיינות בתחום הכדורסל, מאחלת להן הצלחה בהמשך הדרך ומחזקת את ידיהן לשמירת אורח החיים הדתי כפי שהן בחרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00