PAGE
ועדת הכלכלה
24
5/8/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום רביעי, ט"ו באב התשס"ט (‏5 באוגוסט, 2009), שעה 14:30

1.
תקנות הנמלים (מעגנות), התשס"ז-2007

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

אלי אפללו

אהרון (רוני) זיסו
-
מרכז בכיר תפעול נמלים ומעגנות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד סיגלית ברקאי
-
הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד בילי בירון
-
היועצת המשפטית, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד יערה למברגר
-
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רני עמיר
-
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

איריס שליט
-
המשרד להגנת הסביבה

עו"ד בני זלמנוביץ
-
עוזר ראשי ליועץ המשפטי, משרד הפנים

רס"ן רחל ריקס
-
ראש מדור איכות הסביבה, חיל הים, משרד הביטחון

סגן ניצב אלי מזרחי
-
רמ"ד ביטחון מעברים, המשרד לביטחון פנים

אורן סונין
-
מנהל תחום דיג ימי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

זאב פיש
-
מפקח ארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות


רב חובל מורדי חבר
-
מנהל מעגן הדיג, חברת נמלי ישראל

עו"ד גד שניצר
-
היועץ המשפטי, חברת נמלי ישראל

ראובן אברמוביץ
-
מנהל נמל יפו + יו"ר עמותת אס"י (אופנועי ים וסירות)

אמיר צינדר
-
מנהל המרינה בהרצליה

איריס כץ
-
מנהלת המרינה הכחולה באשדוד

הלל רשף
-
מנהל המרינה באשקלון

עופר דובנוב
-
מנהל המרינה בתל-אביב

עו"ד ירון אליאס
-
היועץ המשפטי, איגוד חברות הביטוח

שמואל מלכיס
-
מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

נדב פרג
-
מנהל תחום ביטוח ימי ב"כלל ביטוח", איגוד חברות הביטוח

גיורא קדר
-
מנכ"ל חב' קדר סוכנות לביטוח, הפורום לקידום השיט

גל קדר
-
סמנכ"ל חב' קדר סוכנות לביטוח, הפורום לקידום השיט

רן שיטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה

איתי עצמון

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות הנמלים (מעגנות), התשס"ז-2007

אני מתכבד לפתוח את הישיבה השלישית היום של ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות הנמלים (מעגנות), התשס"ז-2007. אני מבין שהמעגנות בארץ כרגע מעמדן לא מוסדר בחוק, או שהוא מוסדר דרך פעילות הנמלים.

הן תחת פקודת הנמלים. הן גם יישארו תחת פקודת הנמלים. לנמלים יש תקנות שמסדירות מכוח פקודת הנמלים, ואילו למעגנות לא.

יש כאן חבילה נכבדה של תקנות עם מספר פרקים. אני מודיע כבר שבשעה 15:30 נסיים את הישיבה. ננסה להתקדם ככל שנוכל, ואם לא נסיים נמשיך את הדיון במועד אחר. אני מבקש מנציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להציג את הבקשה שלכם. לא אכפת לי לפתוח קודם לדיון כללי קצר ואחר-כך לעבור להקראת התקנות. אבקש מכם להסביר באופן כללי את התקנות.

היום יש כ-10 מעגנות מוכרזות. הן מוכרזות כנמלים מכוח סמכות שר התחבורה לפי פקודת הנמלים. זה אומר למעשה שחלה עליהן פקודת הנמלים, אבל אין איזו הגדרה ספציפית לגבי הטיפול של כל מעגנה ולפיכך עלה הצורך להסדיר את הפעילות של המעגנות.

אני מבין שבוועדה הזאת התקיימו שלושה דיונים בנושא ונתבקשתם על-ידי קודמיי בתפקיד להכניס שינויים בנוסח התקנות שהבאתם.

הוועדה דנה עד תקנה 34, כולל, ואישרה את רוב התקנות לאחר שוהכניסה לאורך הדרך כל מיני תיקונים. אנחנו רוצים להציע נוסח לגבי סעיף 8 שהיה במחלוקת והגענו בו להסכמות, אך רוב התקנות, עד תקנה 34, אושרו בעבר על-ידי הוועדה.

הן מגיעות לשולחן הוועדה אחרי הידברות עם כל הגורמים: מפעילי המעגנות, בעלי כלי שיט, העמותה לסירות ואופנועי ים, התאחדות הצלילה וכדומה?

נדברנו עם כל הגורמים הרלוונטיים. התייעצנו עם כל מי שאפשר.

בבקשה, תציגו את הרעיון שעומד בבסיס התקנות האלה, בקצרה.

התקנות אמורות להסדיר את אופן התפעול של המעגנות. הן דנות בשלושה גורמים: 1) מפעיל המעגנה, מי שמפעיל למעשה בפועל את המעגנה. היום רוב המעגנות מוסדרות על-ידי חברות עירוניות או זכיינים שלהן; 2) מנהל המעגנה, שהוא עובד של מפעיל המעגנה וממונה על-ידי שר התחבורה בהמלצת מפעיל המעגנה; 3) והממונה על הנמלים, שהוא עובד של משרד התחבורה.

מה יסדירו התקנות החדשות?

הן נועדו להסדיר את כל מכלול הקשרים בין המשיט, מצד כלי השיט, ובין מפעיל המעגנה ומנהל המעגנה, כל הדברים שהיום נמצאים באיזו לקונה. התקנות מסדירות את החובות של המפעיל כלפי המשיטים וכלפי המדינה, ואת החובות של בעל כלי השיט כלפי המעגנה. היום זה נושא בעייתי מאוד.


אוכל להציג שתי דוגמאות קטנות שהיו אולי ה"סטארטר" המרכזי להתקנת התקנות.


נושא אחד הוא כושר שיט. לכל כלי שיט, כמו לרכב, יש רישיון. קוראים לזה "כושר שיט" לכלי ישראלי ו"היתר שיט" לכלי זר. כלי שיט בלי כושר שיט, על-פי החוק כיום אסור לו לשוט, אבל לא חל עליו איסור לעמוד במעגנה. זה גרם לכך שיש היום במרינות קטעים לא קטנים שהם למעשה חניוני גרוטאות. עומדים כלים שאסור להם להפליג, הבעלים לא משקיעים כדי להביא אותם לכושר שיט ואין מקום במעגנה לכלים שכן פעילים להיכנס ולעבוד.


נושא שני הוא ביטוח. אנחנו רואים בלא מעט מקרים כלי שטובע במעגנה ואז מסתבר שכאשר אין לו כושר שיט אוטומטית אין לו גם ביטוח. הבעיה של מפעיל המעגנה ושל המדינה, ששניהם בקטע הזה לא אשמים ולא רשאים להוציא את כלי השיט הזה שגם מפריע לתפעול המעגנה, גם תופס מקום של כלים אחרים וגם גורם לזיהום ים לא קטן כי יש בו שמנים ודלקים.

אי אפשר? אתם לא יכולים להוציא אותו מן המעגנה?

אנחנו עושים את זה היום מכיוון שאין תקנה שמחייבת את בעל כלי השיט להיות עם ביטוח במעגנה.

עושים, אבל זה עולה הרבה מאוד כסף ונגרמים נזקים גדולים מאוד גם לצדדים שלישיים. אני מנהל את המעגנה בקישון, השנייה בגודלה בארץ, והיא מעורבת גם בדיג וביאכטות. התקנות המוצעות מסדירות את מערכת היחסים בין העוגן במעגנה, מפעיל המעגנה וסמכויות הניהול של המעגנה.

אם אתה מנהל את המעגנה השנייה בגודלה, אז מי הראשונה?

היום המעגנה הגדולה ביותר במספר כלי השיט שבה היא המעגנה בהרצליה.


דיברתי על חניוני הגרוטאות הללו. המעגנות היום ברובן סתומות בכלי שיט. גם בהרצליה. יש אפס מקומות עגינה. מתוך 10 מעגנות, המקומות היחידים שנותרו לעגינה בארץ היום הם באשדוד ובאשקלון.

הרצליה היא מעגנה חדשה יחסית ונבנתה בגודל גדול יחסית.

היא הכי גדולה בארץ, והיא מלאה עד אפס מקום.

אבל היא גם הכי יקרה. יש הבדלים במחירים.

התעריפים שונים? הם נקבעים על-ידי מנהלי המעגנות?

פרט לקישון, שם זה נקבע על-ידי הוועדה הזאת.

גם זה הולך להתבטל.

הולך להתבטל, אבל בינתיים המחיר שם נקבע על-פי הוועדה הזאת.

יש תוכניות להקמת מעגנות נוספות?

אנחנו מנסים מאוד לעודד את זה ביוזמה של רשויות מקומיות או של יזמים פרטיים.

לא בטוח שזה הכיוון הנכון. תראו מה זה עושה לחופי הים של הרצליה ותל-אביב שנהרסו למדי.

יש על כך ויכוח.

אין על כך שום ויכוח. אני מכיר את החופים האלה מצוין והם פשוט הוחרבו.

אבל מצד שני יש גידול של 5% במספר כלי השיט בשנה במדינת ישראל ואין מספיק מעגנות.

אתה זוכר את הצוקים שבין תל-אביב והרצליה? אני זוכר. הם נהרסו והוחרבו. לא על-ידי המעגנה כי אם על-ידי הקניון המפורסם שצמוד למעגנה. אבל מה זה משנה?

הביקוש קיים וגדל. קצב גידול הביקוש הוא של 5% מידי שנה, גידול במספר כלי השיט.

יש הערות למפעילי המעגנות או למשטרה? בבקשה.

אני ראש מדור ביטחון מעברים במחלקת מעברים. אנחנו מנהלים את הנושא מבחינת האחריות על הנמלים והמעגנות, גם המוכרזים, על-פי חוק הסדרת הביטחון.


באשר לתקנות, מאחר והתוודענו לתקנות שמוצגות כאן לאחרונה, יש כאן איזה פער. למרות שמדובר כאן בתקנות על תפעול ברמה הימית ודרישות תפעול ימי, יש כאן היבטים ביטחוניים. נכון שמעגנות טעונות רישוי על-פי תקנה 8(8) לצו רישוי עסקים, וזה מטופל, ובמקרה הזה אנחנו מקיימים דיונים במסגרת האחרת, אבל במסגרת התקנות הללו אנו סבורים שיש צורך להביא גם את ההיבטים הביטחוניים, למרות שבהפעלת מעגנה בהיבטים הימיים מדובר על שמנים ועל תפעול ברמת הימאים והמשיטים. לא אלאה אתכם, אבל יש כאן כמה היבטים שצריך ליצור בהם זיקה לביטחון. אם מנהל מעגנה הוא בעל האחריות על המעגנה, עליו להבין שמעבר לתפעול נדרש למשל להתקין מתקן במעגנה שמשפיע על ביטחון המעגנה וזאת האחריות שלו. מכיוון שבתקנות הללו אין היקשים ביטחוניים כלשהם לא ברור איפה האחריות מתחילה ונגמרת.

אתה אומר שזה לא בא לידי ביטוי.

סליחה, יש רישיון עסק.

רק רגע. מתנהל כאן דיון מכובד ואני סבור שההיבט הביטחוני לא פחות חשוב לאף אחד כאן בחדר. חשבתי שזה אמור להופיע בתקנות. האם לא היתה הידברות ביניכם קודם להגשת התקנות?

התנהלה הידברות. דנו בנושא הזה כבר 4 פעמים.

אומר נציג משטרת ישראל שאין תשובה.

אנחנו בעד התקנות. התקנות לא צריכות להיכנס לרמה מפורטת, אלא אך ורק ליצור זיקה לנושא הביטחון.


יש את רישוי העסקים, מוצהר וברור, וזה מופיע כאן. יש גם תחומי אחריות נוספים ומן התקנות הללו ניתן להבין מי הגורם האחראי, משרד התחבורה או הרשות המוניציפלית. הרי יש כאן מנהל מעגנה מטעם הגוף שמפעיל, אם זה משרד התחבורה או הרשות המוניציפלית או מטעם אדם פרטי. מאחר ומתקנים כאן תקנות, צריך להביא גם את הדברים שאולי נפלו בהם טעויות בעבר. יש דברים שאולי שמו להם לב, אולי "נפנפו" אותם כי הם היו פחות קריטיים לצורך התקנות, אבל אני סבור שמאחר והולכים לתקן תקנות, ולקח 3 שנים לתקן אותן - -

14 שנים.

- - חשוב מאוד להביא את הנישה הזאת. היא לא גורעת מן התקנות אלא רק מוסיפה. התקנות, דרך אגב, מרחיבות מאוד, אך יש נקודות שצריך להוסיף לתקנות.

בסדר גמור. בזמן ההקראה בוודאי תבקש לומר את הערותיך.

אני מסכימה אתו.

את מצטרפת לעמדת המשטרה.

אני מנהל המרינה באשקלון. אני רוצה להציג נתון על הזמן שלוקח לתקן את התקנות האלה. לדעתי הצורך בתקנות קיים מזה שנים רבות ונעשה מאמץ רב של כל הגורמים לתקן את התקנות. כפי הנראה בשל חילופי השלטון התכופים, הדברים האלה מתעכבים ומתעכבים ומתעכבים. אני מבקש, אם יש אפשרות להעביר את התקנות כפי שהן, בלי יותר מדי התנגדויות – תמיד אפשר יהיה להכניס תיקונים נוספים בעתיד. למשטרה, שהשתתפה בדיונים, תהיה אפשרות להציע לאחר מכן תיקון לתקנות שירחיב את הדברים. הייתי מעדיף, אם זה היה תלוי בי, להעביר את התקנות הללו מהר ככל האפשר ואחר-כך לעשות מקצה תיקונים.

אנחנו מייצגים את חברות הביטוח. אנחנו כמובן בעד הרעיון לדרוש ביטוח. אנו סבורים שיש ליקויים בתקנה עצמה. השאלה אם כדאי להציג אותם עכשיו או כאשר יגיעו לדון בתקנה הספציפית.

עדיף להעיר הערות ספציפיות תוך כדי קריאת התקנות. אני רוצה לשמוע קודם כול הערות כלליות.

יש לי שאלה עקרונית.

הוא צודק. זה לא אושר. מדובר על תקנה 20. זה אחת התקנות שלא אושרו עדיין. היו שלוש תקנות שלא אושרו, ואחת מהן נוגעת לביטוח. אנחנו מודעים לזה.

אני מייצג כאן את הפורום לקידום השיט, כלומר את המשתמשים. לדעתנו לא ניתנה די תשומת לב לחובות המפעיל של המעגנה באשר לניקיון, גם במים וגם בחוץ. זה לא מוזכר בתקנות. מוזכר מה המשתמש צריך לעשות אבל לא מה המפעיל צריך לעשות; אין כאן גם שום התייחסות לנושא שעות הפעילות; ולשמירה. לגבי שאר הנושאים היתה ישיבה עם משרד התחבורה ואנחנו, באופן כללי, מתואמים למדי. אלה הדברים שנשארו. אני מצטרף למה שאמר מר הלל רשף, שהתמשכות התקנת התקנות היא לרעת כולנו.

מר קדר, את הנושאים שהעלית עכשיו העלית גם בפני משרד התחבורה?

היה לנו דיון עם משרד התחבורה. הגענו ברוב הדברים לסיכומים. נשארו הדברים הללו, באשר להסכם בין המשתמש ובין המפעיל. משרד התחבורה לא הסכים להתייחס לנושא של החוזה בין המפעיל ובין המשתמש. כפועל יוצא, אין ברירה וחייבים להיכנס לנושא הזה במהלך דיוני החקיקה. אני מצטרף לדבריו של מר הלל רשף, פעם נוספת. יתכן מאוד שהפתרון האלגנטי והמהיר הוא לא להתייחס לזה, אבל לתת איזה guide line, איזה קו כללי באשר להסכם שבין המשתמש למפעיל.

רציתי לעדכן אותך, מר קדר, בדיון הקודם של ועדת הכלכלה היום על תקנות באשר להשלכת אשפה מכלי שיט נדון כל נושא האשפה והניקיון במעגנות. אותן תקנות ייתנו פתרון לרוב השאלות שהעלית.

אבל הוא דיבר על דברים אחרים. הוא דיבר על החובות של מפעיל המעגנה.

חובות מפעיל המעגנה באשר לניקיון, והן נפתרות באותן תקנות.

הוא דיבר גם על שמירה ועל דברים נוספים.

כן, על ניקיון, ביטוח ושמירה.

והפעלה, ושעות פעילות וכדומה. נדון בזה במהלך קריאת התקנות.

אני נציג משרד החקלאות. מבחינתי התקנות הללו הן הזדמנות של משרד החקלאות להסדיר את השימוש של הדייגים וספינות הדיג במרינות. ברוב הדברים הגענו להסכמים וניסחנו ניסוח משותף עם משרד התחבורה. גם אני רוצה להגיד שיש לנו עניין בנושא הביטוח, אבל נעלה את זה כמובן במסגרת הדיון בתקנה הספציפית.

שמעתם את ההערות. אנא תתייחסו לכל אחת ואחת מהן.

תהליך העבודה על התקנות הללו התחיל בשנת 1996, אחרי בג"ץ חורש, לפני הרבה מאוד שנים.

זה שובר את השיא של הדלקנים האוניברסליים, שם הליך החקיקה החל ב-1997.

היינו קרובים מאוד לסיום.

זה מאוד לא מעודד אותי. זה שיא שאני לא רוצה לשבור.

אנחנו דווקא מתחילים להתקדם בתקנות על הדלקנים האוניברסליים.

בכנסת הקודמת קיימנו 3 דיונים. סביר שלא נסיים היום, אבל אני כבר מציג בקשה מקדמית לצופף ככל האפשר את הדיונים כי התהליך כבר ארוך מאוד.

נשתדל.

תודה.


באשר להערות שנאמרו כאן, נפגשנו עם כלל הגורמים. אין מי שיוכל להגיד שלא נפגשנו אתו. נפגשנו גם עם משטרת ישראל ועם המשרד לביטחון פנים. ישבו כאן בדיונים הקודמים נציג המשרד לביטחון פנים וראש מדור שיטור ימי במטה הארצי, מר אבי רוסו שבינתיים התחלף. עם כל הצער, ההערה שנאמרה כאן על-ידי נציג משטרת ישראל, שהם לא מכירים את זה ויש תוספות, הגיעה אלינו אתמול בערב בטלפון. אני ממש מצטער, מתקיימים כאן דיונים במשך 3 שנים. לפנות אתמול בערב ולהגיד: בואו נעשה שינויים, זה אפילו לא ברמת הלא-רציני, אחרי שהתקנות נגררו במשך 14 שנים ו-3 שנים כאן, כאשר משטרת ישראל השתתפה בדיונים כאן. אמרתי גם אתמול: זה פשוט פוגע. יש 18,000 שוטרים. נפגשנו רק עם 100 מהם. כך זה ייקח עוד כמה עשרות שנים, אני מצטער.


התקנות הללו לא מסדירות את כל תחומי החיים במרינה. אנחנו לא מתיימרים לזה. אנחנו משרד התחבורה. יש משרדי ממשלה נוספים שיכולים לחוקק. התקנות הללו נועדו להסדיר את ההיבטים התפעוליים הימיים ומה שמשיק אליהם.


יש אבטחה במרינות. יש הוראות של המשטרה שמתקיימות גם בשטח. סעיף 8(8) בצו רישוי עסקים, בכל מה שנוגע למשטרה, מוכר במרינות ועובדים לפיו. אני יכול לומר שהוא לא מעודכן. ביום ראשון הקרוב אשתתף בדיון עם מדור מעברים, בלי קשר לתקנות הללו, על הסעיף הזה כי הוא לא עדכני. הוא נכתב לפני שנים רבות ודברים השתנו. יש חוקים חדשים במדינה, למשל חוק שמירת הסביבה החופית שחייב אותנו להסיר גדרות במרינות, אבל לפי סעיף 8(8) של המשטרה, שהוא חיוני אך צריך לעדכן אותו, כתוב שצריך להציב גדר. לפיכך התקנות סותרות את סעיפי החוק. אמרנו שניפגש בשמחה ונדון בזה. אבל בין זה ובין תקנות המעגנות אין בהכרח הקשר. גם תקנות התכנון והבנייה חלות במרינות כאשר מקימים רציפים וכדומה והן לא מופיעות כאן. כתוב: "על-פי כל דין". צו רישוי עסקים מופיע כאן והתייחסנו אליו בהרבה מאוד היבטים. גם האבטחה במעגנות כפופה לצו רישוי עסקים כי המשטרה מנחה את ההנחיות שלה בצו רישוי עסקים, אחרת למרינה אין רישיון עסק. אין מקומן של הוראות אבטחה בתחום התפעולי הימי כי לא על כך אנו מדברים.

אני חולק עליו באופן מוחלט. בפקודת הנמלים תראה התייחסות.

היא לא מתייחסת לאבטחה.

אני מוכרח להגיד שיש כאן שני גורמים כבדי-משקל: המשטרה והצבא, שטוענים שיש כאן בעיה מסוימת.

אנחנו מתואמים עם הצבא.

נציג המשטרה טען טענות שהעלו על השולחן בעיה כלשהי. לא באנו לחוקק באופן חד-צדדי. נשמע את הדברים ונראה כיצד לפעול.

אם יורשה לי, אבקש אחר-כך להגיב על הדברים.

התקנות האלה באות מכוח פקודת הנמלים שמקנה סמכות מסוימת לשר התחבורה. הן עוסקות בעניינים תפעוליים של הנמל, בעניינים של גביית אגרות, איך ייכנסו כלי שיט וכולי.

זה בסדר. על כך אין ויכוח.

הפקודה לא מקנה לשר התחבורה סמכות לעסוק בענייני ביטחון ועל כן אנו לא יכולים לקבוע בתקנות הנמלים שמכוח הפקודה עניינים כלשהם שלא נובעים ממנה. זאת הבעיה.

מכיוון שהתקנות הללו הן בהתאם להסמכה הכתובה בחוק כמובן שהתקנות צריכות להיות בהתאם.

אתנו לא התייעצו בקשר לביטוח. אני חייב לומר כהערה מקדימה שגם משרד התחבורה יודע שיש כלי שיט שאינם בעלי כושר ושלא יקבלו ביטוח לעולם ולכן יש בעייתיות בחובת ביטוח. התקנות האלה נוסחו מבלי להתייעץ אתנו ולכן יש כאן בעיה אמיתית. אנחנו כמובן שמחים מאוד על הטלת חובת ביטוח, אבל אי אפשר לשים מכשול לפני עיוור. צריך להיות ברור שאם האלטרנטיבה היחידה היא ביטוח הרי כלי שיט שאין להם כושר לא יוכלו להשיג ביטוח.

ולכן אפשר להקנות סמכויות להוציא אותם מן המעגנה ולשים אותם באגף הגרוטאות, לא באגף המרינות.

אני מציע שנתחיל בקריאת התקנות. סליחה, נציג המשטרה רצה להעיר עוד הערה.

אני נציג משרד הבריאות. אני מדבר במתואם עם משרד החקלאות. יש כאן הגדרה ל"מתקן ימי" ובאחת התקנות מפורט מי צריך לתת אישורים למתקן ימי. אין לי שום בעיה עם זה, אני מברך מאוד על התקנות הללו, אבל במתקן ימי כלול גם כלוב לגידול דגים.

הבהרנו את זה בדיון הקודם ובזה שלפניו. כלוב לגידול דגים מופיע בהגדרת "מתקן ימי", וזה לא מתקן ימי שיהיה במעגנות אלא כלוב לגידול דגים שבים הפתוח.

צריך להבהיר את זה. אני מכבד כל פרשנות.

בדיון הקודם נמחקו המילים "כלוב לגידול דגים".

אבל לא העברתם נוסח משולב עם התיקונים לוועדה ולכן אנחנו לא יכולים לדעת.

נבקש לקרוא את התקנות בהקראה רצופה ובמהלך ההקראה נבקש לקרוא גם את התיקונים שהוכנסו במהלך הדיון הקודם של הוועדה.

מאחר ומדובר בתקנות ומדובר כאן על שיטור ימי, ויש לו באמת חלק וזיקה למרבית התקנות הללו, מה שנאמר כאן לגבי שיטור ימי נכון. הם אמרו את דברם ובעניין הזה כל מה שנכתב בשיתוף איתם מקובל. בכל הנוגע לביטחון – מופיעה כאן תקנה מסוימת שמדברת באופן כללי על הפעילות במעגנה ובכלל זה הסדר השימוש בשטחי המעגנה, קביעת הסדרת התנהגות אנשים במעגנה וכן קביעת כללים בדבר הפעלת עסק למתן שירותים ימיים. בתוך המעגנה יש היבטים ביטחוניים שלא צריך לפרט אותם כפי שפירטו את כל הסעיפים, אלא צריך ליצור זיקה לכל הסעיפים, מפריט 8(8) שמופיע ויצרו אליו זיקה באחת התקנות כאן, אבל יש גם דברים נוספים שחייבים לקשור – גם את מנהל המעגנה וגם את הרשות המוניציפלית הנוגעת בעניין או את משרד התחבורה וליצור זיקה להיבטי ביטחון. לא צריך את הפירוט. כאשר מתקנים תקנות צריך ליצור זיקה כלשהי לנושא הביטחון, וזה לא בא לידי ביטוי כאן.


נכון שיש מקומות אחרים, ואני מחזיק בידי חוקים – אני שבע-פעילות בנושא של פריצת המעגנות וזה בוער בעצמותיי, מן הסיבה הפשוטה שזיהינו שתחום המעגנות הוא פרצה ביטחונית-פלילית. גם את המכס, שלא נוגע כרגע לעניין, אנחנו רותמים וגם את צה"ל ואת חיל הים אנחנו רותמים ואת השיטור הימי של משטרת ישראל. נעשות פעילויות בתחום המעגנה ואנו חייבים לרתום את כולם לנושא הביטחוני. כאשר מתקנים כבר תקנות, ואנו נמצאים בתהליך כזה, חייבים להכניס את העניין הזה.

אני מסכים עם נציג המשטרה. נכון שהסמכות היא של שר התחבורה, אבל אם מתקינים תקנות – ואנחנו מכירים הרי את כל ה"ישראבלופים" שיש כאן במדינה – נציג המשטרה מדבר על היבטים פליליים ועל היבטים ביטחוניים וצריך לשים את הדברים על השולחן ולעסוק בהם. אם סוף סוף מתקינים תקנות, בתהליך שהחל ב-1996 – לא יאומן, ראש הממשלה שהיה אז הוא עכשיו שוב ראש הממשלה בסיבוב שני. מדהים. כל-כך הרבה זמן עבר – אני מבקש להתייחס. ההערה של המשטרה חשובה.

כאשר מגיעות תקנות של משרד אחד לוועדה, הציפייה מכלל משרדי הממשלה היא לעבור עליהן היטב – והתקנות נשלחות מבעוד מועד לשאר משרדי הממשלה – ולהעיר את הערותיהם למשרד שמפנה את התקנות לוועדה על מנת ששולחן הוועדה לא יהפוך למקום למשא ומתן בין משרדי הממשלה. אני מציעה כבר עכשיו שתנצלו את הזמן עד הדיון הבא בתקנות ושלפחות משרדי הממשלה יגיעו לאיזה תיאום ביניהם.

ולהכניס הערות ברוח הדברים של המשטרה כי אני סבור שאלה הערות חשובות.

ובהתאם לסמכות השר.

בוודאי. אנחנו לא מעבירים סמכויות בין שר אחד למשנהו או בין משרד אחד למשנהו. זאת סמכות הממשלה. היא קובעת את זה בישיבתה ולאחר מכן מביאה את זה לאישור הכנסת. זה הנוהל. אנחנו לא עוסקים בזה. זה העניין של הממשלה. אני סבור שהערת המשטרה חשובה ונבונה ואנו צריכים לשים אליה לב, וגם משרד התחבורה צריך להיות קשוב מאוד להערות של המשטרה בעניין הזה, אם כבר מתקינים תקנות ועובדים כל-כך הרבה זמן.

כפי שאמרתי, ביום ראשון הקרוב נדון על נושא הביטחון בנמלים ובמעגנות. אמור להתקיים דיון עם יחידת המעברים ונדון על ההוראות של המשטרה. זה לא סותר את התקנות ולא מתאים למסגרת הזאת.

בתקנות יש סעיף שמירת דינים, שקובע שזה בא להוסיף על כל דין קיים. אחרת נצטרך להתייחס לכל היבט קטן שקיים במעגנות.

תקנות הנמלים (מעגנות), התשס"ט-2009


"בתוקף סמכותי לפי סעיף 60 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א - 1971
(להלן – הפקודה), בהתייעצות עם שר הבריאות לפי סעיף 60(1)(יא) לפקודה, על פי הצעת רשות הספנות והנמלים לפי סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004
ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת
, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –
"אניה", "כלי שיט" ו-"מפקח כלי שיט" – כהגדרתם בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג - 1982
, (להלן - תקנות הבטיחות);
"אופנוע ים" ו-"כלי שיט קטן" – כהגדרתם בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח - 1998
;
"בעל כלי שיט" – לרבות חוכר כלי שיט או סוכנו או מי שהוסמך מטעם כל אחד מהם;



"גל ירכתיים" – גל השובל הנוצר בירכתי כלי השיט בעת השטתו;


"השר" – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
"מי שיפוליים" – כל נוזל המצטבר במחסנים, בחדר המשאבות, בחדר המכונות, או בכל מקום אחר בתחתית כלי שיט;

"מיקשר" – מערכת לריתוק כלי שיט המוצבת בים;

"מיתקן ימי" – מיתקן או כלי שיט המוצב בים באופן קבוע, לרבות באמצעות עמודים, מערכת עוגנים או כל אמצעי אחר, כולל שובר גלים, מיקשר, רציף, מצוף, דוברה וכן צינורות או כבלים העוברים בים;"

"כלוב לגידול דגים" נמחק. זה מופיע כאן כי הם לא העבירו לנו נוסח משולב. עכשיו היא קוראת את השינויים שהוועדה החליטה להכניס בכנסת הקודמת.

""מנהל מעגנה" – מי שהשר מינהו למנהל נמל שהוא מעגנה, לפי המלצת מפעיל המעגנה, ובלבד שהוא בעל הכשרה וידע מספקים בתחום הימי לפי אמות מידה שהציב הממונה על הנמלים;

"מספנה" – מקום המשמש לבנייתם, תיקונם, שיפוצם או תחזוקתם של כלי שיט, מיתקן ימי, ציודם או אביזריהם;

"מעגנה" – נמל או חלק מנמל אשר נועד לשמש בעיקר לעגינתם של כלי שיט קטנים, תיקונם, שיפוצם או הספנתם כמפורט בתוספת;
"מפעיל מעגנה" – מי שבעל זכות במקרקעין מסר לידיו את הזכות להפעילם כמעגנה;
"מפקח למניעת זיהום הים" – מפקח שמונה לפי סעיף 6 לפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם - 1980
;
"משיט" – מי שבידו הפיקוד על כלי שיט;

"נמל" – מקום שהכריז עליו השר לפי סעיף 2 לפקודה;"

לצורך תיקון שאנחנו רוצים להוסיף בהמשך בתקנה 8, רצינו להוסיף הגדרה של "ספינת דיג" (סד"ג).

אני מציע שתכניסו אותה בתקנה 8 כאשר נדון בה כי ההגדרה הזאת רלוונטית לתקנה 8.

ייתכן שבהמשך יהיו תיקונים נוספים.

אז ככל שיהיה צורך.

ביקשנו להוסיף הגדרה של "סירת דיג". יש לזה השלכה לתקנה 8 כרגע, אבל ייתכן שבהמשך יהיו השלכות לתקנות נוספות. לכן ביקשנו להוסיף את זה בהגדרות.

אתה אומר שכאשר נגיע לתקנה 8 נבקש להוסיף את זה לתקנה 1?

או ספציפית לתקנה 8.

בכל מקרה נוסיף בתקנות התייחסות לספינת דיג (סד"ג). אקרא את ההגדרה:

""סד"ג" – סירה או ספינה בעלת רשיון לעסוק בדיג שניתן לפי תקנה 2א לתקנות הדיג , 1937
, למעט רשיון דיג ספורטיבי;

(1)
ריתוק כלי שיט לקרקעית הים או לרציף באמצעות עוגן, חבלים, כבלים או כל אמצעי קשירה אחר;

(2)
ריתוק כלי שיט לכלי שיט הנמצא במצב עגינה כאמור בפסקה (1);
"צמדת ים" – בעל חי ימי הנצמד לתחתית גוף כלי שיט ויוצר בית גידול;"

מה עושים עם בעל החי הימי הנצמד לתחתית גוף כלי שיט ויוצר בית גידול? לא הבנתי.

מורידים אותו.

זה מדוזות? לא, כי למדוזות אין בית גידול על כלי השיט. בית הגידול שלהן נוצר בצורה אחרת.

זה מה שנקרא Barnickles.

כלומר מעין עלוקות.

""רכב" – כמשמעותו בפקודת התעבורה
;
"רציף" – לרבות מזח ומיקשר;

"רשות כבאות" – כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959
;

"שירותים ימיים" – שירות לכלי שיט או באמצעות כלי שיט הניתן במעגנה או ממעגנה שהוא אחד מאלה:
(1)
מספנה;

(2)
בית ספר לצלילה;
(3)
השכרת כלי שיט;
(4)
תדלוק כלי שיט;
"שמן" – כהגדרתו בתקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), התשל"ו - 1976
, ולרבות נוזל קירור של מנועים, ממיסים וכימיקלים המשמשים לניקוי חלקי מכונות;
"שמן משומש" – שמן שכתוצאה משימוש, אחסנה, טלטול או סיבה דומה נעשה בלתי ראוי לשימוש לצורכי סיכה, בידוד וכיוצא באלה, ולרבות שאריות שמן שנאגרו במסנן משומש;
"שפכים" – שפכים סניטריים, מי שיפוליים, שמן ושמן משומש.
"שפכים סניטריים" – פסולת נוזלית שמקורה בשירותים הסניטריים או במטבח של כלי השיט."

רבותי, יש הערות?

האם מוסיפים את הגדרת סד"ג (סירת דיג)?

כן. הם ביקשו להוסיף אותה. אתה מתנגד?

לא, חס וחלילה.

זה מתואם אתו.

בישיבות הקודמות, בכנסת הקודמת, דנו ואישרו כבר עד תקנה 34.

אבל כעת יש כנסת חדשה ואין דין רציפות שחל על חקיקת משנה.

השר מתקין תקנות והוא שמעביר את התקנות לוועדה. כאשר מתחלף שר יש צורך בהגשה מחדש של התקנות.

אם אין הערות, תקנה 1 נתקבלה.

פרק שני: הוראות סדר כלליות

השימוש בשטחי המעגנה ובמיתקניה
הגבלת

2.
(א)
הממונה על הנמלים רשאי להורות למנהל מעגנה לסגור כל שער, כביש, השימוש


שובר גלים, רציף, או כל מיתקן אחר בתחום המעגנה או כל חלק במיתקני


ממנו, וכן לאסור שימוש בו או להתירו, בתנאים ולתקופה שיורה, אם המעגנה


הדבר דרוש, לדעתו, מטעמי בטיחות השיט, הגנה על הסביבה הימית,

או לצורך התפעול התקין והבטיחותי של המעגנה.

(ב)
אין בסמכותו של הממונה על הנמלים לפי תקנה משנה (א), כדי לגרוע מחובותיו של מפעיל המעגנה לדאוג, בתור בעל הזכות במקרקעין, לתקינות מיתקני המעגנה."


תקנת משנה (ג) נמחקת.

למה לא הועבר לוועדה נוסח מתוקן?

הבנו שמתחילים הכול מהתחלה והיתה כנראה אי-הבנה שלנו.

אני מציע שלקראת הישיבה הבאה תעבירו נוסח מתוקן.

מתחילים הכול מהתחלה, אבל לוקחים בחשבון את התיקונים שהוכנסו כבר.

יש הערות לתקנה 2? דרך אגב, לא חייבים להעיר. אין הערות. מכיוון שחבר הכנסת אפללו נכנס נעמיד להצבעה את תקנה 2. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 2 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תקנה 2 נתקבלה.

הגבלת

3. "בכפוף להוראות חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004
, מנהל מעגנה

כניסה
רשאי להגביל או לאסור כניסת בני אדם, בעלי חיים ורכב אל שטח המעגנה או כל

דרך היבשה
חלק ממנה אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמי בטיחות השיט או הגנה על הסביבה הימית או לצורך התפעול התקין של המעגנה."

יש הערות לתקנה 3? אין הערות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 3 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

2 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 3 נתקבלה.

הקמת

4. (א) בתקנה זו –
מיתקן
ימי


"המבקש" – מי שמבקש להקים מיתקן ימי;

"הקמת מיתקן ימי" – לרבות הקמת כל חלק של מיתקן ימי, וכן כל שינוי או תיקון בו.

(ב)
לא יקים אדם מיתקן ימי בתחומי מעגנה, אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת מנהל המעגנה, ובהתאם לתנאי האישור.
(ג)
מנהל המעגנה לא יאשר הקמתו של מיתקן ימי אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1) המבקש הגיש לממונה על הנמלים תכניות הנדסיות מפורטות להקמת המיתקן הימי ואלה אושרו בידו;
(2) המבקש הגיש לממונה על הנמלים תכנית מפורטת לתחזוקת המיתקן הימי, העונה על צרכי הבטיחות, והתכנית אושרה בידו;
(3) המבקש הגיש לממונה על הנמלים היתר לפי הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965
- אם הקמת המיתקן הימי טעונה היתר כאמור.
(ד)
מנהל המעגנה רשאי לכלול באישור הקמת המיתקן הימי תנאים לפיקוח על הקמתו ותחזוקתו."

יש הערות? אין הערות לתקנה. תקנה 4 נתקבלה.

פירוק 5.
(א)
"הקים אדם, שינה או תיקן מיתקן ימי או חלק ממנו בתחום המעגנה,

מיתקן

ללא אישור מנהל המעגנה או בניגוד לתנאי האישור, חייב אותו אדם

ימי
לפרק את שהוקם, שונה או תוקן כאמור, בתוך 30 ימים מיום שקיבל על

שהוקם
כך הוראה בכתב מאת מנהל המעגנה.

ללא אישור

(ב)
הורה מנהל המעגנה על פירוק מיתקן ימי כאמור בתקנת משנה (א), ואותו אדם לא ביצע את ההוראה, רשאי מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, לפרק את שהוקם, שונה או תוקן כאמור.

(ג)
אישור הממונה על הנמלים לפי תקנת משנה (ב) יינתן אם פירוק המיתקן הימי דרוש, לדעתו, מטעמי בטיחות השיט או למניעת זיהום המעגנה או לצורך תפעולה התקין של המעגנה, ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להביא טענותיו בפניו; באישור כאמור יורה הממונה על הנמלים על דרך פירוק המיתקן הימי באופן שתובטח פגיעה מזערית בקניין של אותו אדם."

יש הערות? אין הערות לתקנה 5. תקנה 5 נתקבלה.

איסור
6.
"לא יקים אדם, מבנה או מיתקן כלשהו במעגנה, ולא יעשה כל שינוי או תיקון

בניה
בהם, אלא אם כן קיבל אישור מאת מנהל המעגנה שהדבר לא יפריע לתפעולה התקין של המעגנה , והדבר נעשה בהתאם להוראות כל דין."

יש הערות? אין הערות. תקנה 6 נתקבלה.

התנהגות אנשים במעגנה

זה סעיף שתוקן לאור דרישת הוועדה.

אני רוצה לציין את החלטת הוועדה מן הכנסת הקודמת, ב-18 בפברואר. יושב-ראש הוועדה דאז, חבר הכנסת גלעד ארדן, ביקש מכם להביא נוסח שמבחין בין הרציף, שבו הסמכות רחבה יותר, ובין כלי השיט, שבו הסמכות להתערב צריכה להיות צרה יותר.

זכור לי שאת הנוסח החדש קראו כבר בישיבה השלישית ואישרו אותו.

בכל מקרה, זה לא מחייב כרגע, אבל תגידו מה הנוסח שאתם רוצים.

מודעות 7.
"ראה מנהל המעגנה כי כרזה, מודעה או פרסום אחר המוצבים ברציף או על כלי

ברציף

שיט פוגעים בבטיחות השיט במעגנה, רשאי הוא לשם הבטחת בטיחות השיט,

ועל כלי שיט
להורות למי שהציבם כאמור, או לבעל כלי השיט, לפי הענין, על הסרתם, או הזזתם, ואותו אדם חייב למלא אחר הוראות מנהל המעגנה שניתנו כאמור."

אין לכם את הנוסח מכיוון שמשרד התחבורה לא העביר לוועדה נוסח מתוקן.

בכל מקרה קוראים את כל התקנות מחדש.

אבל האנשים רוצים לראות את הנוסחים ולבחון אותם.

לבקשת הוועדה נעביר להם נוסח מתוקן.

לא נעלה את זה לסדר היום אם זה לא יהיה מתוקן. זה בלתי אפשרי. חבל שלא עשיתם את זה עד כה. ברוח הקיץ אנחנו יותר נינוחים, אבל זה לא תקין. לישיבה הבאה, גברתי מנהלת הוועדה, תראי שזה מתקיים.

הכנתי מכתב פנייה ליועצת המשפטית של משרד התחבורה, שמבקש אותם להעביר את הנוסח המתוקן בהתאם לאמור במכתבו של השר.

הנוסח הועבר ללשכה המשפטית לשם ידיעה.

אבל אנחנו מזמינים לוועדה נציגים רבים. אם הנוסח היה מתפרסם היו נחסכות הערות רבות בוועדה.

אני מבקש שכך תנהגו לקראת הישיבה הבאה.

יועבר נוסח מתוקן כבר השבוע.

באשר לתקנה 7, האם אתם לא רוצים להבחין בין רציף ובין כלי שיט?

שינינו את הנוסח. קודם היה איסור גורף ונאמר "לא יציב". עכשיו לא אומרים לא להציב, אלא אומרים שאם הציב וזה יוצר בעיה – יגיד מנהל המעגנה שצריך להזיז את זה כי זה יוצר בעיה, כי למשל שלט כזה יכול ליצור הסתרות ובעיות בטיחות. בקטע הזה אין הבחנה בין רציף ובין כלי שיט. אם הוא יצר בעיית בטיחות, מטפלים בה.

תקנה 7 נתקבלה בנוסח המתוקן.

איסור 8.
"(א) לא ידוג אדם בחכה בתחום מעגנה, אלא ברשות מנהל המעגנה ובתנאים

דיג
שהתנה לצורך הבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה.
(ב)
לא יפרוש אדם במימי המעגנה רשת דייגים או ציוד דיג אחר.

(ג)
לא יפרוק אדם דגים או ציוד דיג בתחום מעגנה, אלא באישור מנהל המעגנה; הוראה זו לא תחול בנמל טבריה, נמל יפו, נמל עכו, ומעגן הדיג שביט בנמל חיפה."


מעגן שביט הוא מה שהיה פעם מעגן קישון. זה אותו מקום.

מעגן הדיג קישון, שאני מנהל אותו, נקרא גם מעגן שביט, על שם אחד ממנהלי אגף הדיג הראשונים במשרד החקלאות, שהוא במקרה גם אביה של ציפי שביט.

טבריה, יפו, עכו ושביט – הכוונה לכל המעגנות שבמקור היו נמלי דיג. שם אפשר לפרוק אוטומטית.

זה כתוב בצורה ברורה למדי.

אנחנו מבקשים להוסיף את תקנת משנה (ד).

"(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ג), ראה הממונה על הנמלים כי קיימים במעגנה מקומות עגינה פנויים וכי אין מניעה תפעולית לשימוש של סד"ג באותו רציף, רשאי הוא להורות למנהל המעגנה להקצות רציף במעגנה באורך של עד 50 מטרים לפריקת דגים וציוד דיג בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה על הנמלים; ניתנה הוראה כאמור, מנהל המעגנה לא יקצה ... ".

אני מבקשת מיושב-ראש הוועדה לבקש להעביר לנו את תקנות משנה (ד) ו-(ה) החדשות בצורה רשמית בנוסח המתוקן. אז נפיץ אותן כנהוג וכמקובל באתר האינטרנט של הוועדה והגורמים השונים, ובהם הנציגים של הדייגים, יוכלו לעיין בנוסח תקנות.

אפשר לאשר את תקנות משנה (א)-(ג).

לגבי איסור או אי-איסור הדיג, יש איזו ועדה משותפת של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות. אגף הדיג של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ולא רק מנהל המעגנה, צריך לאשר דיג באזור שיכול להיות מסוכן או לא מסוכן. זה צריך להיות באישור משרד ממשלתי, ובמקרה הזה אגף הדיג של משרד החקלאות.

יש כאן איסור. אין כאן היתר.

האישור או האיסור צריך להיות של אגף הדיג.

זה לא גורע מכל דין אחר.

אבל חל איסור. אנחנו מדברים על בטיחות השיט ובטיחות הדיג.

כתוב: "אלא ברשות מנהל המעגנה". צריך לתקן את זה ולכתוב "ברשות אגף הדיג של משרד החקלאות ופיתוח הכפר".

כל אדם שדג בחכה יצטרך לקבל אישור של אגף הדיג?

צריך רישיון גם עבור דיג בחכה.

זה לא רק עניין בטיחותי אלא גם בריאותי.

העניין הבריאותי החשוב יותר הוא פירוק הדיג. זה התפקיד שלך.

הם לא יודעים על מה הם מדברים.

אתה אומר שכל אדם זקוק לאישור דיג?

היכן שדגים, בנחלים ובים, אגף הדיג מודיע אם הוא מאשר או לא מאשר. זה לא רק עניין בטיחותי. נושא פריקת דגים מטופל בתקנות משנה (ד) ו-(ה) שהוספו, שלא יידונו היום.

התפלאתי שלא הערת על כך אפילו. אתה נציג של משרד הבריאות ולא מעיר על זה.

אתה אפילו לא יודע שכן הערנו על זה. אתה פשוט סתם מקשקש.

אני לא סתם מקשקש. אני יודע כי עברתי את זה.

מה מציע משרד הבריאות?

אנחנו אומרים שבנושא בטיחות, בהחלטה אם לאשר או לא לאשר, אם לאסור או להתיר – בנוסף למנהל המעגנה צריך לעשות את זה גם אגף הדיג של משרד החקלאות.

גם באשר לדיג בחכה?

בכל דיג, כי דגים נאכלים ואסור לאפשר לשווק דגים שמסכנים את בריאות הציבור.

אני סבור אחרת כי, קודם כול, משרד החקלאות נותן רישיון דיג, כולל לדיג בחכות. נניח שלאדם יש כבר רישיון לדוג ממשרד החקלאות, ואם אין לו הוא לא יכול לדוג – מנהל המעגנה יכול לאסור עליו, למרות הרישיון שלו, לדוג במעגנה. אני לא מבין מה הקשר לעניין.

מה אומר משרד החקלאות?

הדברים לא מדויקים. צריך להפריד כאן בין שני דברים. נכון להיום אגף הדיג לא מתעסק ברישיונות דיג בחכה בודדת. אגף הדיג מתעסק בדיג מסחרי. אמנם גם דיג מן החוף. אבל נכון להיום כל אזרח במדינת ישראל שרוצה לדוג בחכה יכול לעשות את זה בלי לשאול את אגף הדיג.


בנוסף לכך, ובלי שום קשר למה שאמרתי, במקרים של זיהום הים יש בינינו ובין משרד הבריאות שיתוף פעולה בחיפוש דרך למנוע מדג מזוהם להגיע לצרכן. במקרה כזה אנחנו מתייחסים גם לדייג שדג בחכה בודדת כי כאן יש עניין בריאותי ולא עניין שנוגע לנושאי דיג. אנחנו משתפים פעולה גם בנושא הזה.


הרעיון שמסתתר מאחורי התקנה הזאת הוא לא לאשר לאנשים לדוג במרינה, אבל יש כאן מעין פרצה קטנה שמאפשרת למנהל המרינה בכל זאת לאשר. לכן הועלה הנושא על-ידי מר זאב פיש, שאם הוא בכל זאת יאשר – במקרה הזה תהיה לנו אפשרות להתערב.

ברשות מנהל המעגנה אדם יכול לדוג. יכול לבוא חבר של מנהל המעגנה ולדוג שם.

אבל הוא לא עושה over-ruling על משרד החקלאות. לאותו אדם יש כבר רישיון ממשרד החקלאות לדוג. מנהל המעגנה יכול למנוע, אבל לא להיפך.

האישור הוא לא לאדם, אלא למקום, לאיכות המים.

איכות המים קצת יותר בעייתית בתחום מעגנה בשל שפיכת דלקים וכן הלאה. מה אתה מציע? מה ההצעה של משרד הבריאות?

אני מציע להוסיף "ובאישור אגף הדיג של משרד החקלאות".

כלומר אם דייג יגיע למעגנה בבוקר שבת, איך הוא ישיג את האישור הזה?

אם מנהל המעגנה ירצה להתיר ולאפשר למישהו לדוג במעגנה, יבקש מאגף הדיג.

זה לא אפשרי מבחינה טכנית. אגף הדיג לא עובד בשבתות ובימי חג.

בכל האירועים של זיהום ים שאירעו בשבת, עבדנו גם בשבת.

הוא מדבר על כך שעבור דיג בתוך המעגנה יינתן אישור של מנהל המעגנה ושל אגף הדיג. אתם לא בעד זה בעצם. אתם לא תתנו את האישור בעצם.

זה לא אנחנו. יש שיתוף פעולה טוב באמת.

אנחנו לא מבינים איך יודע האזרח הפשוט על שיתוף הפעולה ביניכם, מתי מתירים לו לדוג ומתי לא מתירים לו לדוג. אל תתייחס רק לנושא המעגנה שלגביה נדרש גם אישור של מנהל המעגנה.

ניתן לפתור את זה באופן פשוט מאוד. ניתן לכתוב: "לא ידוג אדם בתחום מעגנה", נקודה. למה זה לא כך?

זה הכי טוב. שלא יתנו לאף אחד לדוג במעגנה.

צריך לקבוע את זה בחוק. לא בתקנה. אי אפשר להגביל חופש של אדם לדוג. אם רוצים לעצור את זה, צריך לתקן את החוק. שר התחבורה מוסמך לדאוג לבטיחות השיט ולא לעצירת דיג.

אני מציע שתנסו להגיע בעניין הזה להבנה. לא נאשר את תקנה 8 בינתיים.

בהקשרים רבים נדרשים אישורים ורישיונות מכמה גורמים. העובדה שכאן מדברים על האפשרות להתיר על-פי ההיבטים והשיקולים שקשורים למעגנה לא גורעת מכל אישור אחר שנדרש ממשרד החקלאות או ממשרד הבריאות. התוספות שמציעים כעת עשויות לגרוע וליצור רושם אחר. לא פוגעים כאן בדין אחר. לכן יש את תקנה 60, שנגיע אליה. זה נוגע להרבה היבטים לכל אורך התקנות. הדוגמה של חוק התכנון והבנייה, שבא לידי ביטוי בחוקים רבים, טובה מאוד.

אני חייב לסיים את הישיבה. אנחנו לא מאשרים את תקנה 8. תגיעו להידברות.


אנחנו מסכמים שנציגי משרדי הממשלה יעבירו בימים הקרובים את הערותיהם למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים – הכוונה למשטרה, למשרד הבריאות ולמשרד החקלאות – כדי לתאם את הנוסח. עליכם להיפגש עם נציגי חברות הביטוח ואיגוד חברות הביטוח: מר קדר, בנושא חובות מפעיל המרינה, בעניין ניקיון פנים וחוץ, ושעות הפעילות והשמירה; מר מלכיס, בנושא ההיוועצות באיגוד חברות הביטוח.


אבקש ממשרד התחבורה להעביר נוסח מתוקן. יש בידינו מכתב של השר מ-21 ביוני שאומר שכך ייעשה. זה לא קרה בסופו של דבר. נפיץ את הנוסח באתר האינטרנט של הוועדה לפני הדיון הבא ואני מניח שחלק מן ההערות יוסרו ויתוקנו.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30
� דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 20, עמ' 443.

� ס"ח התשס"ד, עמ' 456.

� ס"ח התשי"ח, עמ' 69; התשס"א, עמ' 166.

� ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשנ"ד, עמ' 348.

� ק"ת התשמ"ג, עמ' 387; התשנ"ט, עמ' 456.

� ק"ת התשנ"ח, עמ' 751.

� דיני מדינת ישראל , נוסח חדש 33, עמ' 630.

� ע"ר 669, 1937, תוס' 2, עמ' 86.

� דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.

� ס"ח התשי"ט, עמ' 199.

� ק"ת התשל"ו, עמ' 568.





� ס"ח התשס"ד, עמ' 540.

�ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.



PAGE
24