PAGE
ועדת הכלכלה
35
5/8/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום רביעי, ט"ו באב התשס"ט (‏5 באוגוסט, 2009), שעה 13:00

1.
תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

רב חובל אלכס גרסון
-
מנהל תחום חומרים מסוכנים ואיכות הסביבה, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד בילי בירון
-
היועצת המשפטית, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד שלומית ארליך
-
ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקאלי, משרד המשפטים

עו"ד ג'וש פדרסן
-
הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

רני עמיר
-
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד תמר הקר
-
היועצת המשפטית, חברת תשתיות נפט (תש"ן), משרד התשתיות הלאומיות

רס"ן רחל ריקס
-
ראש מדור איכות הסביבה, חיל הים, משרד הביטחון

ראובן צוק
-
נשיא לשכת הספנות

יוסי אהרוני
-
מנהל אגף הספנות, חברת הפחם

רב חובל מורדי חבר
-
מנהל מעגן הדיג והמרינה בחיפה, חברת נמלי ישראל

עו"ד גד שניצר
-
היועץ המשפטי, חברת נמלי ישראל

רמי קלינגר
-
ממונה על איכות הסביבה, חברת נמלי ישראל

רב חובל יעקב צמח
-
ראש מחלקת ים, נמל אשדוד

ד"ר יהודה היימליך
-
מנהל פיתוח עסקי, ממונה איכות הסביבה, נמל אשדוד

יוגב סעד
-
מתמחה בלשכה המשפטית, נמל אשדוד

אהרון ויסמן
-
מנהל נמל חדרה

רב חובל מאיר ענבל
-
נמל חדרה

עו"ד נלי בר-לב
-
היועצת המשפטית, חברת נמל חיפה בע"מ

רב חובל נפתלי וייס
-
רב חובל הנמל, חברת נמל חיפה בע"מ

רן שיטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה

איתי עצמון

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשס"ח-2008

אני מבקש לפתוח את הישיבה השנייה שלנו היום. על סדר היום תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשס"ח-2008. קראתי לפני הישיבה הזאת בחומר הרקע שבין ארצות הים התיכון יש רק שתי מדינות שעדיין לא חתמו על האמנה הבין-לאומית הזאת, אחת מהן היא לוב והשנייה – ישראל.

לוב כבר חתמה.

אם כך נותרו עוד אלבניה וישראל. כל שאר המדינות חתומות על האמנה – איטליה, יוון, ספרד, טוניסיה, מצרים. אנחנו רוצים יחסים טובים עם כולם.

גם סוריה ולבנון חתמו. כולם.

לסוריה יש רק קצת מגע עם הים התיכון אבל בכל זאת היא חתומה.


נקיים את הישיבה ואני מקווה שבסופה נאשר את בקשת שר התחבורה ומשרדו להתקין את התקנות הללו. אני רואה שיש כבר בקשה מן השר היוצא, אבל היא כבר לא בתוקף. ניגש מייד להסבר. אני מבקש שקודם כול תציג את התקנות. האם מישהו רוצה לדבר לפני שאנחנו מתחילים בהקראת התקנות השונות? לא. בבקשה.

אני רב חובל אלכס גרסון. אני מנהל תחום חומרים מסוכנים ואיכות הסביבה ברשות הספנות והנמלים.


בקצרה רבה, הים התיכון מהווה 0.7% משטח הימים בעולם, אך למרות גודלו הקטן מאוד עוברת בו קרוב ל-25% מן התנועה העולמית של אניות. לכן מצבו האקולוגי של הים התיכון בכי רע.


מדינת ישראל חתומה על אמנות בין-לאומיות. מעבר לזה, מדינת ישראל חתומה על אמנת ברצלונה שמחייבת אותנו לשמירה של הסביבה הימית. אמנת ברצלונה עוסקת בעיקר בנושא הסביבה הימית. לפי פרסומים אחרונים של האו"ם, מצב האשפה בים התיכון בכי רע.

אני מכבד מאוד את הדוח של האו"ם ובטוח שהוא גם די נכון, אבל אני מזמין אותך לחוף שבו אני מתרחץ ביום שבת, חוף הצוק הדרומי. כמות שקיות הניילון שעטפו אותי ואת ילדיי בשבת פשוט בלתי נסבלת. אתה מוזמן לבוא לאחד החופים. אולי היתה פליטה של איזה צינור. אגב, לא היתה שום אזהרת רחצה. זה כבר מופנה למשרד הבריאות.

היתה דווקא הודעה בטלוויזיה.

אני מחזק את דבריך ואת דברי האו"ם, ואני מצר על כך. אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר. דרך אגב, יש כאן נציגים של ארגוני הסביבה, פרט למשרד להגנת הסביבה? לא. זאת תקנה שהם בוודאי היו תומכים בה בעוצמה אבל הם לא באו להשמיע כאן עמדה חיובית, וחבל.

למבוגרים שבינינו זכור עוד שכאשר היינו הולכים כילדים לים תמיד היינו לוקחים אתנו בקבוקון של טרפנטין כדי להסיר את הזפת מן הרגליים. זה לא קיים יותר היום כמעט בכלל מכיוון שהאמנה למניעת זיהום הים בשמן נאכפת בצורה מוצלחת.

נכון, תופעות הזפת נעלמו.

לכן אנחנו רוצים להחיל את זה גם על שטחים אחרים. זה רק תחילת הדרך. יש עוד כמה נספחים. למעלה מ-97% מן המדינות בעולם אשררו כבר את הנספח הזה ובים התיכון, כפי שאדוני אמר, מלבד שתי מדינות, ואנו ביניהן, כל המדינות חתמו. יתרה מכך, לפני כשנה וחצי קפריסין לקחה על עצמה להגיש בקשה רשמית לארגון הימי הבין-לאומי בשם כל מדינות הים התיכון, להכיר בים התיכון כאזור מיוחד לצורך אשפה. הדבר הזה לא יסתייע עד שכל מדינות הים התיכון יאשררו את הנספח הזה. מה שבינתיים מונע את קידום היוזמה הוא אי חתימה של שתי מדינות, ואנו ביניהן, לצערי. אופציה אחרת היא מה שעשתה בזמנו רוסיה בים הבלטי כאשר היא חתכה את המים הטריטוריאליים שלה מן הים הבלטי. אבל אני סבור שאנחנו לא רוצים ללכת בכיוון הזה. לכן אני סבור שחשוב מאוד שנקדם את הנושא הזה במהירות וביעילות ושנצטרף למשפחת העמים, וגם כמובן נשמור על הציבור שלנו.


הנספח לא מסובך. הוא מידתי מאוד. אנחנו מקווים מאוד להצליח. תודה רבה.

תודה. שאלתי אם למישהו יש הערות עוד לפני הקראת התקנות והבנתי שלא. נתחיל לקרוא את התקנות.

תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשס"ח - 2008


"בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(יא) ו - (יז) ו - (2)(ח) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א - 1971
(להלן - הפקודה), לאחר התייעצות עם שר הבריאות ולפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד - 2004
, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת
וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977

פרק א': פרשנות ותחולה



הגדרות
1.
בתקנות אלה -



"אזור מיוחד" - אזור ים כמפורט בתוספת הראשונה, שמחמת סיבות טכניות בזיקה למצבו האוקינוגרפי והאקולוגי ולאופי התעבורה בו, נדרש לגביו שימוש בשיטות מיוחדות למניעת זיהום הים באשפה;
"אימ"ו" - הארגון הימי הבין-לאומי לענייני ספנות שישראל חברה בו;
"אמנת לונדון" - האמנה למניעת זיהום הים באמצעות השלכת פסולת שנחתמה בלונדון ב- 13 נובמבר 1972, המופקדת לעיון הציבור באתר האינטרנט של אימ"ו
;



"אסדה" - מִתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;



"אשפה" - כל פסולת מזון, פסולת ביתית ותפעולית, למעט דגים טריים וחלקיהם, הנוצרת ומצטברת במהלך התפעול הרגיל של כלי השיט והצפויה לסילוק שוטף או תקופתי, ולמעט פסולת המורכבת, כולה או מקצתה, מחומרים הכלולים בנספחי האמנה שאינם הנספח שהוגדר להלן;



"בעל"– הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט או מפעילו;



"האמנה" - האמנה הבין-לאומית בדבר מניעת זיהום ים מאוניות, 1973
, כפי שתוקנה בפרוטוקול משנת 1978, שישראל צד לה;



"השלכה" – הוצאת אשפה מכלי שיט, לרבות דליפה, סילוק, שפיכה, נזילה, שאיבה, פליטה או ריקון, למעט אלה :



(1)
הטלה כמשמעותה באמנת לונדון;"

בפסקה (1) להגדרת "השלכה" כתוב "הטלה כמשמעותה באמנת לונדון", כאשר לא כל-כך ברור על מה מדובר. מה בעצם הפעולה שאתם ממעטים כאן? לא נהוג להפנות לאמנות מבלי לפרט את הפעולה המדויקת. לא מצפים שאנשים יילכו לאמנה ויקראו אותה.

אמנת לונדון, מה שנקרא Anti dumping convention, שונה מהטלת פסולת. היא מדברת בדרך כלל על שאריות של מטען שזורקים לים. הגבולות בין שתי האמנות הללו מטושטשים במקצת ויש ביניהן חפיפה. לכן אמנת לונדון עוברת בימים אלה רביזיה גדולה מאוד כדי שתהיה הפרדה ברורה בין האמנה ובין הנספח.

זאת גם הסיבה שלא פירטנו באופן מדויק בתקנות משום שכעת נערך תיקון של אמנת לונדון. אם נפרט כאן נצטרך לשוב ולפרט כאשר שם יסתיים התיקון.

קראתי את זה בדברי ההסבר שלכם. אני מבין את הכוונה, אך עדיין מדובר על הוראות שיש בצידן סנקציה פלילית. הציבור שיקרא את התקנה, אנשים שאמורים ליישם את ההוראות שלה צריכים להבין על מה מדובר. אני מבין שייתכנו שינויים באמנה.

בימים הקרובים.

אבל כרגע לא כל-כך ברור על מה מדובר.

אני יכול להציג דוגמה.

אמנת לונדון מצורפת כאן?

לא. היא לא חלק מן התקנות.

אנחנו מפנים לאתר שבו היא מפורסמת.

בדיוק על כך העיר עו"ד עצמון, שלא ניתן להפנות לאמנות שלא מצורפות, כאשר לא ידוע על מה מדובר.

זאת אמנה גדולה בפני עצמה.

התיקון שיהיה באמנה קשור גם להגדרת "הטלה"? כאן הפניתם למונח "הטלה כמשמעותה באמנת לונדון". אתם מבינים את הבעייתיות?

מה אתה מציע?

אין לי מה להציע. צריך לראות מה קובעת האמנה. הם אומרים שהאמנה אמורה להיות מתוקנת. אני לא יודע למה להפנות, אבל כרגע אנחנו לא יכולים לאשר את ההגדרה הזאת מבלי שאנחנו מבינים על מה מדובר.

זה ייצור מצב שכל אימת שאמנת לונדון תשתנה החוק הישראלי יהיה צמוד אליה ויהיה צורך לשנות את התקנות.

כאן זה "למעט". זה פחות בעייתי.

אבל איך נדע מה ממעטים?

קראתם בדברי ההסבר מדוע בחרנו בזה. אנחנו סבורים שעדיף כך. זאת גם לא הפעם הראשונה שנעשה שימוש בתקנה שמפנה למשהו אחר.

השאלה מה הוא המשהו האחר. אם מפנים לתקנות שאנו יודעים מה הן – אין בעיה. אבל ברגע שמפנים לאמנה בין-לאומית - - -

אנחנו מציינים במפורש איפה אפשר למצוא אותה ואיך אפשר להיכנס אליה.

היא לא תורגמה לעברית למיטב ידיעתי. היא תקנה גדולה. היא עוברת רביזיה גדולה בימים אלה. לדעתנו היא לא קשורה למהות של התקנות.

כרגע המונח "הטלה" הוא בהתאם לנוסח הקיים של אמנת לונדון.

אבל אמנת לונדון עומדת להשתנות ולכן הם לא רוצים לכתוב את המהות בתוך ההגדרה.

כי מחכים לשינוי. מתי יגיע השינוי?

עו"ד הקר היתה בעבר היועצת המשפטית של משרד האוצר.

השאלה אם באמנת לונדון המונח "הטלה" מוגדר בכמה שורות, או שבעצם כל האמנה מגדירה מה זה "הטלה". אם זה מונח מוגדר, אפשר לצרף כאן בנספח את ההגדרה הזאת ולהסמיך את השר, אולי אפילו בלי אישור הוועדה, לשנות את ההגדרה כאשר האמנה תשתנה.

אני מציע לאמץ את ההצעה של עו"ד הקר ולנסח את הדברים באופן הזה. את רוצה להציע את הנוסח?

מה המנגנון שאת מציעה? שהשר אחר-כך ישנה את ההגדרה? כל שינוי אמור להיות מובא אחר-כך לאישור הוועדה.

אז נקבע: "באישור ועדת הכלכלה".

אם מדובר בהפניה לאמנה, זה עניין של היצמדות לאמנה כפי שהיא משתנה. נציין בנספח את ההגדרה הקיימת היום, ויהיה כאן סעיף שיסמיך את השר לשנות את הנספח בהתאם לשינויים שיחולו באמנה. זאת אומרת, לא מכוח עצמו.

את מתכוונת להסמכה שתוכנס אל תוך גוף התקנות הללו?

כן.

אני לא בטוח שזה אפשרי.

למה לא? זה רק שינוי טכני לאור שינוי של האמנה.

מתי אתם מעריכים שהמושג "הטלה" באמנת לונדון ישתנה?

קשה מאוד לדעת מכיוון שהארגון הימי הבין-לאומי עובד לפי קונצנזוס. אין שם כמעט הצבעות ולכן צריכים להגיע להסכמה.

אמנת לונדון מקובלת על רוב האנשים שעוסקים בתחום התחבורה הימית. אז למה שאנחנו נחריג את הדבר הזה? למה שאנחנו נהיה צדיקים יותר מן האפיפיור?

מכיוון שחקיקה צריכה להיות ברורה.

מציעה היועצת המשפטית לשעבר של משרד האוצר הצעה טובה. לא אעכב את כל התקנות בגלל ההגדרה הזאת. נוסיף: "באישור ועדת הכלכלה".

אם כך, בכל מקרה הם יצטרכו לחזור לוועדה ולתקן.

נכון, אבל לא נמנע כרגע את האישור ולא נחריג את ישראל כמדינה מפגרת במידה רבה בעניין זיהום הסביבה הימית בגלל העניין הזה. איפה עובדים על תיקון אמנת לונדון? אני מקווה שהם עובדים, או שגם הם יצאו לחופשת קיץ ...

יש ועדה טכנית שעובדת על הנושא הזה. אחר-כך מביאים את זה לוועדת MEPC (Marine Environmental Protection Committee) ומשם זה עובר ל-Legal committee. זה תהליך.

אני מציעה שבתום הדיון תעבירו לעו"ד עצמון את הנוסח מתוך אמנת לונדון. הנוסח הזה יצורף לתקנות. חבר הכנסת אקוניס, יושב-ראש הוועדה, ייפה את כוחו של עו"ד עצמון לאשר את המבוקש על-ידכם.

ואם יהיה תיקון בבוא היום, תביאו פשוט תיקון לתקנות.

אימצנו את הצעתה של עו"ד הקר. התכנסנו לרעיון טוב שלא בולם את ההצטרפות שלנו למדינות הנאורות. מטריד אותי שאנחנו נמצאים בתחתית המדינות הנאורות. זה הדבר שמטריד אותי עכשיו יותר מכול. לא רק שהחוף שבו אני רוחץ מזוהם, שזה גם דבר מטריד, גם בזה צריך לטפל. לא החוף שאני רוחץ בו באופן אישי, אלא ניקיון חופי ישראל בכלל, כמובן.

"(2)
הוצאת אשפה הנובעת ישירות מחיפוש, ניצול ועיבוד של משאבים מינרליים בקרקעית הים;



(3)
הוצאת אשפה למטרת מחקר מדעי שנערך כדין בנושא מניעת זיהום הים או שליטה על זיהום הים;



"היבשה הקרובה ביותר" - היבשה שמקו הבסיס המשמש לקביעתו של הים הטריטוריאלי של שטח הארץ הנדון, בהתאם למשפט הבין-לאומי, ולענין החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה - בכפוף לאמור בתוספת השניה;



"הנחיות אימ"ו" - ההנחיות שבהחלטה (38)70.MEPC של אימ"ו, המופקדת לעיון הציבור במשרד מנהל רשות הספנות והנמלים שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחיפה; "

האם זה מופיע באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים? אני מניח שלרשות הספנות יש אתר אינטרנט.

אין שום בעיה להעלות את זה לאתר בתוך ימים ספורים.

נוסיף: "ובאתר האינטרנט של רשות הספנות והנמלים". יש לכם אתר שבו מופיעות כל האמנות וכל החוקים והאימ"ו והכול?

לא ניתן לשים את הכול באתר, אלא רק את מה שרלוונטי.

""הנספח" - הנספח החמישי לאמנה שעניינו מניעת זיהום הים מאשפה מכלי שיט, לרבות תוספותיו;



"יומן אשפה" - לגבי כלי שיט ישראלי - יומן אשפה כאמור בפרק ג' ולגבי כלי שיט שאינו ישראלי - יומן לרישום אשפה שהוא נושא על פי הוראות מדינת הדגל שלו ולפי הוראות הנספח;



"כלי שיט" - כלי מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות סנפירית, רחפת, כלי שיט תת-ימי ואסדה;



"כלי שיט ישראלי" – כל אחד מאלה:



(1)
כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לכלי שיט לפי חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך - 1960
, לרבות כלי שיט החייב ברישום לפי החוק האמור או הופטר ממנו;



(2)
כלי שיט המונע באמצעות משוטים בלבד שהוא בבעלות אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי;



(3)
כלי שיט הרשום, או חייב רישום, בפנקס הרישום המתנהל לפי חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה – 2005
;"

מה זה "סנפירית"?

זה כלי שיט שנמצא כמו על שני סנפירים ששקועים במים, כאשר המדחפים נמצאים בקצה הסנפיר. ברגע שהוא צובר מהירות, כל הגוף של הספינה עולה למעלה והוא נשאר רק על הסנפירים בתוך המים כדי להקטין חיכוך. אלה כלים מהירים מאוד. זה לא רחפת.

על אופנוע ים לא חלים כל הזיהומים האלה? יש להם פרומיל אחוז בזיהום הים, פרט להפצת ריח הדלק וסיכון המתרחצים ואי-אכיפה של משטרת ישראל.

זה לא קשור לתקנות האלה.

יש תקנות שחלות עליהם?

כן, בוודאי. אבל התקנות הללו ספציפית – לא.

האמנות הבין-לאומיות חלות בדרך כלל מטונאז' מסוים, מגודל כלי שיט מסוים ואילך.

האם לא כדאי להפנות לאיזו הגדרה של "תאגיד ישראלי" כדי שיידעו על מה מדובר? אולי "תאגיד שנרשם בישראל" או "שהוקם מכוח הדין בישראל"?

בסדר, נוסיף כאן הפניה. אעביר לך את הנוסח.

בתיאום עם עו"ד עצמון, בבקשה.

""מסע בין-לאומי" – מסע אל נמל או מסוף הממוקם במרחק מן החוף, הנמצאים בתחום שיפוטה של מדינה אחרת שהיא צד לאמנה;



"מפעיל רציף" – תאגיד שהוא בעל הזכויות להפעיל את הרציף הנוגע בדבר;



"מפקח כלי שיט" – כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג - 1982
;



"מפקח למניעת זיהום הים" - "מפקח" כמשמעותו בפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם - 1980
;



"נמל בישראל" - מקום שהוכרז כנמל לפי סעיף 2 לפקודה;



"קברניט" - מי שבידו הפיקוד על כלי השיט או האסדה;



"רציף" – לרבות מזח, מקשר, מערכת עגינה בלב ים וכל מִתקן אחר המשמש לריתוק כלי שיט בתחום הימי;



"שריפה" - שריפת אשפה במִתקן שיועד לכך על-גבי כלי השיט."

יש הערות לתקנה 1?

אני רוצה להעיר להגדרת "מפעיל רציף". אני מתייחסת לתקנה 7. אני לא יודעת אם המונח מופיע במקומות נוספים, אבל לעניין תקנה 7 אני רוצה להציע הגדרה אחרת ולהסביר מדוע. אני מייצגת כאן את חברת "תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ" (תש"ן), שמפעילה רציף לפריקה וטעינה של מוצרי דלק בנמל חיפה. סילוק אשפה בכלי שיט שנמצאים בנמלים הוא לא דבר חדש, אלא דבר שמתקיים ומוקפד עליו גם היום. בעניין הזה לטענתנו יש להמשיך את המצב הקיים היום, מבחינת מי אחראי לדבר.


חברת נמל חיפה שאחראית גם על ניתוב האניות בנמל ועל מתן שירותים כלליים לכל הרציפים גם היום מפעילה, כמדומני באמצעות קבלן שיש לו אנייה המיועדת לכך, את איסוף האשפה מן האניות, כולל ממכליות הדלק שנקשרות לרציף הדלק. היא גם גובה, אם אני לא טועה, אגרה. יש אגרה בתקנות הנמלים שנקראת "אגרת הוצאת אשפה".


לתש"ן אין כלי שיט שהיא יכולה להפעיל לצורך פינוי האשפה. גם מאוד לא יעיל בשביל רציף אחד לעשות דבר כזה. אין לה גם מנגנון לגביית אגרות. אם קראנו נכון את כתב ההסמכה של חברת נמל חיפה, לדעתנו זה מסוג שירותי החובה שהיא אמורה לתת. אציע תיכף גם נוסח.

עו"ד הקר, את מדברת על נמל חיפה?

על נמל חיפה.

אבל הרציפים לא רק בנמל חיפה.

היא מדברת על הפעלה של הרציף על-ידי החברה הספציפית הזאת.

אני מדברת על חברת נמל. יש חברות נמל באשדוד, בחיפה ובאילת. ההצעה שלי היא כללית. מעשית היא מעניינת אותנו בנמל חיפה, אבל העיקרון זהה בכל הנמלים.

מה את מציעה? את מציעה להכניס הגדרה ספציפית לתקנה 7?

אני מציעה לכתוב או לעניין תקנה 7 או כהגדרה כללית. אני לא יודעת אם ההגדרה הזאת משמשת לתקנות נוספות. בכל אופן, לעניין תקנה 7 אני מציעה שההגדרה "מפעיל רציף" תהיה: "לגבי רציף בתחום נמל שבו פועלת חברת נמל, כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 – חברת הנמל", היא תהיה מפעיל הרציף, "וברציף שאינו בתחום נמל כאמור – תאגיד שהוא בעל הזכויות להפעיל את הרציף הנוגע בדבר". כלומר, אם יש חברת נמל שאחראית על כלל הנמל ואוספת אשפה מאניות שנמצאות בנמל – היא תאסוף גם מרציף שאולי מופעל על-ידי גורם אחר אבל שנמצא באותו תחום נמל.

אני סבור שהנושא נוגע לתקנות שהוועדה תדון בהן בישיבתה הבאה לגבי מעגנות.

בדיוק. אי אפשר לעשות סגרגציה.

זה לא מעגנות.

יש בעיה אחת והיא החוק החדש, חוק רשות הספנות והנמלים שקבע את החלוקה, מה קורה בתוך תחומי הנמל. הוא קבע שני שחקנים ראשיים: 1) חברות הנמל; 2) תאגיד מורשה. מי שעו"ד הקר מייצגת אמור להיות תאגיד מורשה על-פי אותו חוק ולקבל כתב הסמכה. דרך אגב, אני לא מתנגד להסדר, אם רוצים לעשות איזה הסדר שחברת הנמל תהיה אחראית לזה, אבל ההגדרה כמפעיל לא יכולה להיות כזאת, כי חברת נמל היא מפעיל מתחרה לכאורה לתאגיד המורשה על-פי התורה של החוק החדש. לכן זה לא יכול להיות. יש כאן שתי אפשרויות. דרך אגב, אני לא מתנגד באופן עקרוני למה שהיא אומרת. או שהם יקנו את השירותים מחברת הנמל באיזו צורה, או שיטילו על חברת הנמל, תמורת אגרה, כפי שקיים היום, לתת את השירותים הללו.

אני מבקשת להשיב. עו"ד הקר ואני התכתבנו בעניין הזה. אני מעוניינת לחזק את הדברים שעו"ד שניצר אמר. עובדים כיום על מתן כתב הסמכה ספציפי לחברת תש"ן. הכוונה שכל גוף שמפעיל רציף יקבל בזמן כלשהו כתב הסמכה ובו הוא יחויב לתת שירותים, כמו לדוגמה השירותים האלה.


הבהרנו גם בצורה מפורשת שאנחנו לא עומדים על כך שדווקא תש"ן, לדוגמה, תספק בעצמה, באמצעות כלי שיט שלה ובאמצעות עובדים שלה, את השירות. היא יכולה להתקשר עם אנשים אחרים, עם מי שהיא רוצה. אפילו עם אותו קבלן. גם חברת נמל חיפה לא מעסיקה עובד שלה. גם היא מתקשרת עם קבלן חיצוני.


יתרה מכך, לבקשתה של עו"ד הקר הכנסנו גם תיקון בתקנה 7. כאשר נגיע לשם אודיע על התיקון שהכנסנו שמטרתו להבהיר שמפעיל רציף שנדרש לספק את השירות הזה יכול לעשות אותו בין בעצמו ובין באמצעות אחר. אנו סבורים שזה עונה על הבקשה.

אנחנו לא כל-כך מרוצים מהפתרון הזה משום שזה בכל זאת משאיר אותנו אחראים ותלויים ברצונה הטוב של חברת הנמל. אנו סבורים שנכון שחברת הנמל תהיה האחראית הראשית בדבר הזה.


עניין התאגיד המורשה בחברת נמל שהזכירו כאן, הוא נכון לעניין הרצון לפתח תחרות ואולי התמחות של נמלים בנושאים מסוימים, אבל ברור שלא כל רציף צריך לתת שירותי תשתית כלליים. כפי שאת הניתוב של האניות, כניסת האניות, שירותי הנמל, שירותי הכניסה לישראל, אגרות הרציף וכולי לא תש"ן גובה ולא היא מבצעת את השירותים הללו, גם אין לה את המיומנויות הללו.

זה ממש לא דומה. אתם יכולים להתקשר עם מישהו אחר.

שירותי הניתוב הם שירותים מורכבים הרבה יותר ועלותם גבוהה בהרבה משירות של סילוק אשפה.

אני נציגת חברת נמל חיפה. רציתי להגיד שלפי כתב ההסמכה ועל-פי החוק – התחום הזה נמצא בכלל באחריות של חנ"י (חברת נמלי ישראל). חברת הנמל לא אחראית.

חברת הנמל או חברת נמלי ישראל – מבחינתי זה לא משנה.

כל גוף – פרט לתש"ן ... לפי עמדתנו, זה בפירוש אחד מן השירותים שאתם תחויבו בו על-פי כתב ההסמכה.

אנחנו מחכים לכתב ההסמכה. אנחנו מתנגדים לסעיף הזה בכתב ההסמכה.

אתם בהידברות בעניין הזה?

בהחלט. כתב ההסמכה נמצא בעבודה.

אני מציע שההידברות ביניכם תהיה בנפרד.

אני מניחה שהאמור הוא בהתאם לאמנה הבין-לאומית.

מבחינת האמנה הבין-לאומית לא משנה אם זה כך או כך.

האמנה שותקת בעניין הזה?

זה חקיקה פנימית. בעולם הגדול יש כל מיני הסדרים. אם זה שיטת Landlord או אם זה נמל פרטי לחלוטין או אם זה נמל ממשלתי, הסידורים שונים.

תודה עו"ד הקר. יש הערות נוספות לתקנה 1? לא.


תקנה 1 מאושרת, עם כל השינויים שהוכנסו בה.

תחולה
2.

(1)
כל כלי שיט שבמימי החופין של ישראל, למעט כלי שיט שבבעלות מדינת חוץ או שהיא מפעילה בעת שנעשה בו שימוש בשירות לא-מסחרי של ממשלה בלבד;



(2)
כלי שיט ישראלי - גם כשהוא מחוץ למימי החופין של ישראל."

יש לי שתי שאלות בעניין התקנה הזאת. האם התקנה חלה על מים פנים-ארציים?

על-פי ההגדרות שהקראנו קודם היא חלה רק כאשר עוברים לרציף שהוא באחריות מדינה אחרת, בשטח טריטוריאלי של מדינה אחרת.

הוא שואל על דבר אחר. הוא התכוון למים פנימיים. ההגדרה הבין-לאומית קובעת בדרך כלל: כאשר המים הפנימיים מחוברים לים בצורה כלשהי – זה חל. אם זה גוף מים שהוא מבודד לחלוטין – האמנה לא חלה.

כלומר אתה מדבר על הכנרת ועל ים המלח.


מה קורה לגבי כלי שיט שנמצאים בתחום שלא שייך לטריטוריה של מדינה מסוימת?

למדינות רבות בעולם יש מה שנקרא "אזור כלכלי בלעדי", עד 200 מייל מן החוף או עד היכן שנגמר המדף היבשתי. בים התיכון אין אפשרות לעשות EEZ (Exclusive Economical Zone) בגלל הגודל, כי מדינה אחת נכנסת אל תוך השנייה. למרות זאת כן שוקלים להצהיר, ואז למדינה יהיו סמכויות. השאלה אם יהיו לה אמצעי אכיפה.

אני שואל למעשה לגבי התחולה של דיני העונשין. השאלה מה קורה לגבי מים שהם לא בתחום טריטוריאלי של מדינה כלשהי, כי אנחנו מדברים כאן על הוראות עונשיות.

אנחנו מדברים על מים טריטוריאליים.

אבל חשוב הדגל.

על אניות ישראליות חוק העונשין חל בכל מקום בעולם. לגבי אניות זרות – כרגע אנחנו מדברים על מים טריטוריאליים בלבד כי בהם יש שליטה מלאה.

זה מספיק ברור לדעתכם מן ההגדרות שמופיעות בתקנות?

מבחינת התחום במימי החופים של ישראל?

תקנה 2 מאושרת.

פרק ב': מניעת זיהום הים באשפה



איסור השלכת אשפה מכלי שיט לים
3.
(א)
"על השלכת אשפה מכלי שיט לים יחולו תנאים אלה:



(1)
אסורה השלכת אשפה המורכבת, כולה או מקצתה, מחומרים פלסטיים, לרבות חבלים סינתטיים, רשתות דיג סינתטיות, שקיות אשפה פלסטיות ואפר של מוצרים פלסטיים העלול להכיל שאריות של מתכות כבדות או שאריות רעילות;



(2)
אשפה מסוג חומרי ריפוד ואריזה צפים תושלך רחוק ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר ולא פחות מ- 25 מילין ימיים ממנה;



(3)
אשפה מסוג מזון ושאריותיו וכן מוצרי נייר, סמרטוטים, זכוכית, מתכת, בקבוקים, כלי חרס וכיוצא באלה תושלך רחוק ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר ולא פחות מ- 12 מילין ימיים ממנה; ואולם השלכת אשפה מסוגים כאמור מותרת במרחק שלא יפחת מ- 3 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר, בתנאי שעברה שחיקה או טחינה, כך שהיא ניתנת להעברה דרך מסננת שגודל החורים בה אינו עולה על 25 מילימטרים רבועים;



(4)
אשפה המורכבת מסוגים שיש לגביהם הוראות השלכה שונות - יחולו עליה ההוראות המחמירות יותר."

פסקה (4) קצת עמומה. למה אתם מתכוונים? הוראות השלכה מכוח מה?

לעיל. הוראות השלכה לעיל. אם יש גם אשפה מסוג חומרי ריפוד ואריזה וגם אשפה מסוג מזון, אם זה מעורבב ביחד.

כלומר, אתם מכוונים לפסקאות (1)-(3).

צריך להגיד "הוראות שונות של תקנות אלה".

בסדר: "הוראות השלכה שונות לפי תקנות אלה".



(ב)
"קברניט כלי השיט אחראי לקיום הוראות תקנה זו בידי כל אדם שבכלי השיט."

יש הערות? אם לא, תקנה 3 מאושרת.

איסור השלכת אשפה מאסדה או מכלי שיט הנמצא לידה
4.
(א)
"על אף האמור בתקנה 3, לא ישליך אדם אשפה לים מאסדה העוסקת בחיפוש, ניצול ועיבוד של משאבים מינרליים בקרקעית הים או מכלי שיט הנמצא בטווח קטן מ- 500 מטרים מאסדה כאמור, אלא אם כן היא אשפה מסוג מזון, שעברה שחיקה או טחינה, כך שהיא ניתנת להעברה דרך מסננת שגודל החורים בה אינו עולה על 25 מילימטרים רבועים; מותר להשליך אשפה כאמור לים, אם האסדה או כלי השיט כאמור נמצאים במרחק של יותר מ- 12 מילין ימיים מן היבשה הקרובה ביותר.



(ב)
השלכת אשפה מכל סוג אחר אסורה.



(ג)
קברניט כלי השיט אחראי לקיום הוראות תקנה זו בידי כל אדם שבכלי השיט."

יש למישהו הערות?

בתקנת משנה (ב), אתם מתכוונים להשלכת אשפה מכל סוג אחר מאותו כלי, מאותה אסדה?

יש החמרה לגבי אסדה בגלל שהיא סטטית.

תקנה 4 מאושרת.

איסור השלכת אשפה באזורים מיוחדים
5.
(א)
"על-אף האמור בתקנות 3 ו- 4, לא ישליך אדם אשפה לים באזור מיוחד, אלא בהתאם לתנאים אלה:



(1)
אשפה מסוג מזון תושלך במרחק המרבי האפשרי, אך לא פחות מ- 12 מילין ימיים מן היבשה הקרובה ביותר; ואולם באזור הקריבי רבא, כהגדרתו בתוספת הראשונה, השלכת אשפה מסוג מזון אשר עברה שחיקה או טחינה, כך שהיא ניתנת להעברה דרך מסננת שגודל החורים בה אינו עולה על 25 מילימטרים רבועים - תבוצע במרחק שלא יפחת מ- 3 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר;



(2)
השלכת אשפה מכל סוג אחר אסורה;



(3)
על אשפה המורכבת מסוגים שונים שיש לגביהם הוראות השלכה שונות באזור מיוחד, יחולו ההוראות המחמירות יותר."

כאן אותה הערה.

(ב)
"קברניט כלי השיט אחראי לקיום הוראות תקנה זו בידי כל אדם שבכלי השיט."

אין הערות. תקנה 5 מאושרת.

סייגים לאיסור השלכת אשפה
6.
"הוראות תקנות 3, 4 ו- 5 לא יחולו על אלה:



(1)
השלכת אשפה הנחוצה לשם -




(א)
הצלת חיים בים;




(ב)
הבטחת בטיחותם של הנמצאים על כלי שיט;




(ג)
הבטחת בטיחותו של כלי שיט;



(2)
השלכת אשפה בלתי מכוונת שנגרמה כתוצאה מנזק לכלי שיט או לציוד שעליו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים לפני ואחר התרחש הנזק לשם מניעת ההשלכה או מזעורה."

"מזעורה" או "מזעור הנזק"?

מזעור היקף ההשלכה.

תתקני את זה.

(3)
"אובדן אקראי של רשתות דיג סינתטיות, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת אובדן כאמור."

המבחנים לעניין פסקה (1) הם מבחנים סובייקטיביים? כלומר אם אדם חושב שנדרש להשליך אשפה לצורך הצלת חיים הוא מחליט בעצם ואז הוא פטור מאחריות פלילית?

בספנות מקובל המושג Agony of the moment. כאשר מפקד כלי שיט סבור שהוא בסכנה הוא עושה מה שהוא חושב באותו הרגע. יכול להיות שטעה, אבל ניתנת לו הזכות להחליט באותו הרגע.

השאלה אם לא כדאי לחדד קצת את נוסח התקנות כדי להבהיר.

זה העתק מילה במילה מן האמנה הבין-לאומית.

כלומר, הכללים ברורים למדי. אם עושים את זה כדי להציל – לקברניט יש שיקול דעת והוא מבין מתי הוא עומד להיטרף.

אפשר להוסיף כאן סעיף כפי שיש בתקנה 5(ב). צריך להבהיר כי "קברניט כלי השיט אחראי לקיום הוראות תקנה זו", כלומר שהאחריות חלה אוטומטית עליו, אם זה לא ברור.

הרי הוא הקברניט, הוא האחראי.

אם רוצים לחדד, צריך להגיד: "השלכת אשפה הנחוצה לדעת קברניט כלי השיט ...".

צריך לכתוב מה המבחן, מי קובע מתי זה הצלת חיים.

אין לקברניט עם מי להתייעץ לפני קבלת ההחלטות.

אם נוסיף את המילים "לדעת קברניט כלי השיט", אז לכאורה הוא באמת הפוסק הבלעדי. ברגעי האמת אכן הקברניט קובע, אבל אחר-כך זה נבחן במשקפי סבירות.

זאת בדיוק השאלה שהיועץ המשפטי של הוועדה שאל, האם זה מבחן אובייקטיבי של סבירות או מבחן סובייקטיבי של שיקול הדעת. אם רוצים שזה יהיה סובייקטיבי – אבל עכשיו הבנתי ממך שלא רוצים בכך - - -

ברור שברגעי האמת המחליט הוא הקברניט, אך לאחר מכן תיבחן סבירות ההחלטה.

אחר-כך זה ייבחן. אי אפשר לכתוב כאן שזה נתון רק בידי הקברניט. קרו מקרים שקברניט איבד את העשתונות ומי שהציל את האנייה היה דווקא קצין זוטר שפעל בנחישות.

אין מספר שתיים על גשר הפיקוד?

בוודאי שיש. לפני שנים רבות אירע אסון ה"מצדה", כאשר אנייה ישראלית טבעה והיו קורבנות רבים. לא היה את רב החובל לשאול אותו אחר-כך כי הוא לא נותר בחיים, אבל על-פי העדויות בשלב כלשהו הוא הפסיק לתפקד והיה בהלם מוחלט ומי שכן הוריד את סירות ההצלה היו דווקא הקצינים הזוטרים יותר.

אתה מציע לא להשאיר לקברניט את כל שיקול הדעת?

אני חושבת שלא כל-כך משנה מי נותן ברגעי האמת את ההוראה, אם זה דווקא הקברניט או מישהו אחר. בדיעבד כאשר ההחלטה תיבחן, אם יגיעו למסקנה שההשלכה היתה לא סבירה הקברניט בוודאי יישא באחריות, אבל זה נובע גם מהוראות תקנות 3 - - -

אז צריך לכתוב: "המבוצע באופן סביר".

הסבירות תיבחן תמיד לאחר מכן. בכוונה אנחנו משאירים את זה כך, גם כי זה כך באמנה וגם כי הסבירות חלה על כל פעולה כאן. אנחנו בסך הכול מציינים כאן מקרים קיצוניים ביותר – הצלת חיים בים, הבטחת בטיחותם של הנמצאים על כלי שיט.

בסדר, קיבלתי את הטענה. מדובר על הצלת חיים תוך כדי מקרה חירום.

כן, לשם כך זה נועד.

אם יהיה צורך להכניס שינוי כלשהו בתקנה כדי להבהיר, נעשה את זה.

תקנה 6 מאושרת.

בתקנה 7 אנחנו מכניסים שני תיקונים קלים בתקנות משנה (ב) ו-(ג).

עו"ד הקר כבר דרוכה לשמוע.

היא כבר יודעת את התיקונים. בתקנות משנה (ב) ו-(ג) יתווספו המילים "בין בעצמו ובין באמצעות אחר".

חובת ריקון בנמל
7.
(א)
"אשפה, שאין להשליכה לים לפי תקנות 3, 4 ו- 5, תוחזק בכלי השיט עד לריקונה בנמל.



(ב)
מפעיל רציף בנמל בישראל יקצה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, כלי שיט או מִתקן הולם אחר לאיסוף אשפה מכלי שיט הפוקד את הרציף ולסילוקה למקום המיועד לכך לפי דין (להלן-שירות איסוף האשפה). שירות איסוף האשפה יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר של כלי השיט הפוקד את הרציף.



(ג)
רוקנה אשפה בנמל בישראל, ינפיק מפעיל הרציף, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, לקברניט כלי שיט שהוראות תקנה 11 חלות עליו, אישור מודפס באנגלית וחתום בידו בדבר כמות וסוג האשפה שרוקנה כאמור.



(ד)
בנמל חדרה, במקום מפעיל רציף בנמל האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), יבוא מנהל הנמל."

מה יש בנמל חדרה? זה הרציף של חברת החשמל?

כן, אבל הנמל עצמו הוא של המדינה.

הניהול קצת דואלי שם, אבל מה שקשור בין נמל לאנייה הוא באחריותנו כנמל ואנחנו לוקחים את האחריות הזאת עלינו. אני מנהל נמל חדרה.

הוא עובד של משרד התחבורה.

מה זה "מִתקן הולם"? הולם את מי? הולם מה?

"מִתקן הולם" קבוע כבר היום בתקנות הנמלים.

הערות לתקנה 7, בבקשה. אתה גם מרשות הנמלים?

לא. אני מנהל את מעגן הדיג והמרינה בחיפה. מכיוון שעוגנים שם כלי שיט, ולאחר מכן מתייחסים בתקנה גם לכלי שיט קטנים שמסיעים מעל 15 נוסעים אז יש לי קצת עניין בתקנה הזאת. אני רוצה לקבל הסבר ספציפי יותר לגבי "מִתקן הולם".

הנוסח הזה קיים כבר היום בתקנות הנמלים, התשל"א-1971.

אבל הוא לא נותן מענה לשאלה מה זה "הולם" וכל פעם יש ויכוחים מה זה.

הכוונה שהוא הולם את סוג האשפה. אם למשל יש אשפה שכלי הקיבול שלה הוא פח אשפה ירוק רגיל – אז זה יכול להיות מִתקן הולם.

כלומר משאית פינוי אשפה יכולה להיות מִתקן הולם?

כן, בהחלט.

יש את המכלים הגדולים, ה"צפרדעים", וזה מצוין. זה מִתקן הולם.

תלוי בסוג האשפה שזה אמור להכיל ובכמותה.

יש הערות נוספות לתקנה 7?

אני מחברת נמל אשדוד. יש באניות לפעמים גזרי עצים שבעלי האניות שמים בתוך האנייה על מנת לעגן את המטען. כאשר הם פורקים את המטען בנמל, מעלים את גזרי העצים לרציף ולמעשה הם מושלכים לאשפה. לפעמים אותם גזעי עצים מכילים מזיקים ביולוגיים חקלאיים כלשהם. האם באירועים כאלה, על-פי התקנות, נוכל לסרב לקבל אותם או שאנו חייבים בכל מקרה לקבל אותם? זה לכאורה פוגע בחוק אחר שאוסר להכניס נזיקין שעשויים לפגוע. לכן אולי כדאי להוסיף כאן איזו תקנה שקובעת שהדבר צריך להיעשות על-פי כל דין אחר.

כתוב בתקנות שהן לא גורעות מהוראות כל דין אחר. בתקנה 19, שמירת דינים, נכתב: "תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו". זה לא גובר.

תקנה 7 מאושרת, עם התיקונים שהוכנסו בה.

פרסום
8.
(א)
"בעל כלי שיט שאורכו למעלה מ- 12 מטרים, יציג בכלי השיט מודעה המפרטת את הוראות תקנות 3 ו- 5.



(ב)
לשון המודעה תהא כזו המובנת לאנשי צוות כלי השיט בעת עבודתו, ובהפלגה במסע בין-לאומי תהיה המודעה בכלי השיט גם באנגלית, צרפתית או ספרדית."

אלה השפות הרשמיות.

אין הערות. תקנה 8 מאושרת.

פרק ג': תכנית לניהול אשפה ויומן אשפה



הגדרה
9.

(1)
כלי שיט שתפוסתו 400 טון ברוטו ומעלה;



(2)
כלי שיט המורשה להסיע 15 אנשים ומעלה."

יש הערות? אין. תקנה 9 מאושרת.

איסור הפלגה ללא תכנית לניהול אשפה
10.
(א)
"בכל כלי שיט תימצא תכנית לניהול אשפה, הכתובה בשפה המובנת לאנשי צוות כלי השיט (להלן – התכנית).



(ב)
התכנית תכלול נהלי איסוף, אחסון, עיבוד, השלכה, שריפה וריקון של אשפה, לרבות אופן השימוש בציוד שעל הסיפון, הכל לפי הוראות תקנות אלה והנחיות אימ"ו.



(ג)
בתכנית ייקבע איש צוות הממונה על ביצועה.



(ד)
קברניט כלי השיט ובעליו אחראים לביצוע הוראות תקנה זו."

אם אין הערות, תקנה 10 מאושרת.

איסור הפלגה ללא יומן אשפה
11.
(א)
"בכל כלי שיט המפליג למסע בין-לאומי ובכל אסדה העוסקת בחקר קרקעית הים וניצולה, יימצא יומן אשפה המנוהל לפי הוראות תקנות אלה ורשומים בו כל הפרטים שחובה לרשמם.



(ב)
קברניט כלי השיט או האסדה ובעליהם אחראים לביצוע תקנת משנה (א).



(ג)
בכלי שיט ישראלי יהיה יומן האשפה באנגלית לפי הנוסח שבנספח, ובעברית לפי הנוסח שבתוספת השלישית.



(ד)
תקנה זו לא תחול על כלי שיט המורשה להסיע 15 אנשים ומעלה ועוסק בביצוע הפלגות בנות שעה או פחות."

למישהו יש הערות? שעה ופחות – זה הסיורים התיירותיים בנמל יפו ובנמל חיפה? יש כאלה?

כן.

תקנה 11 מאושרת.

פרטים לרישום ביומן האשפה
12.
"ביומן אשפה תרשם כל פעולה של השלכת אשפה לים, שריפתה או ריקונה בנמל ( להלן – פעולה), לפי פרטים אלה:



(1)
תאריך ביצוע הפעולה;



(2)
שעת ביצוע הפעולה;



(3)
מיקום כלי השיט בעת ביצוע הפעולה;



(4)
סוג האשפה;



(5)
הכמות המשוערת (במטרים מעוקבים) של האשפה;



(6)
ארעה השלכת אשפה בנסיבות האמורות בתקנה 6 – יירשמו ביומן האשפה נסיבות ההשלכה וסיבותיה."

יש לי שאלה בעניין התקנה הזאת. יש לאנשי הצוות כלים לאמוד מה המיקום המדויק של כלי השיט ומה הכמות המשוערת של האשפה?

באשר למיקום יש אינפורמציה בזמן אמת, כל הזמן, אינפורמציה רציפה. זה נושא שמקפידים עליו מאוד-מאוד, וגם לגבי כמות האשפה המשוערת. ברור שלא שוקלים את האשפה אבל יש הערכה סבירה של הכמות.

יש הערות נוספות?

היום אם אנייה רוצה להיכנס לכל נמל באירופה, היא חייבת 24 שעות לפני כניסתה לנמל להודיע באי-מייל כמה אשפה יש לה באנייה, מכל סוג שהוא, את הנפח והמשקל, כמה היא מתכוונת להוריד בנמל ועם כמה היא תישאר כאשר תצא מן הנמל. בלי זה היא לא נכנסת לנמל.

אתה מתכוון להגיד שזה בסך הכול די מסודר.

כן.

תקנה 12 מאושרת.

ניהול יומן אשפה
13.
(א)
"יומן האשפה ינוהל בידי הקברניט או איש צוות שמונה לפי תקנה 10(ג) (להלן – הממונה).



(ב)
כל רישום ביומן ייעשה וייחתם בידי הממונה, והקברניט יחתום בשולי כל עמוד שמולא ביומן האשפה.



(ג)
בכלי שיט ישראלי ייערכו הרישומים ביומן האשפה בשפות העברית והאנגלית; במקרה של אי התאמה, יהיה הרישום בעברית המחייב."

יש הערות לתקנה 13? אין הערות. תקנה 13 מאושרת.

שמירת יומן האשפה
14.
(א)
"יומן האשפה יוחזק בפיקוחו ובשליטתו של הקברניט במקום זמין לעיון הגורמים המוסמכים לכך כדין.



(ב)
יומן האשפה יישמר בכלי השיט ואם הפסיק כלי השיט את פעולתו, יישמר בידי בעל כלי השיט.



(ג)
יומן האשפה יישמר לתקופה של שנתיים מיום שנרשם בו הרישום האחרון."

יש הערות? אין הערות. תקנה 14 מאושרת.

הצגת תכנית ויומן אשפה
15.
"קברניט חייב להציג את התכנית ויומן האשפה במקומות אלה:



(1)
בנמל בישראל , לפי דרישת מפקח כלי שיט או מפקח למניעת זיהום הים;



(2)
בנמל או במסוף הממוקם במרחק מן החוף, הנמצאים במדינת חוץ - לפי דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה."

יש הערות? אין הערות. תקנה 15 מאושרת.

העתקים מיומן האשפה
16.
(א)
"קברניט כלי השיט יאפשר לגורמים המוסמכים לפי תקנה 15 לעיין ביומן האשפה של כלי השיט ולערוך העתק של כל רישום ביומן.



(ב)
הקברניט יאשר בחתימתו כי העתק כאמור הוא העתק נכון של רישומי יומן האשפה.



(ג)
העתק מאושר כאמור, יהווה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו, כל עוד לא הוכח אחרת.



(ד)
בדיקת יומן האשפה ונטילת העתק מאושר ממנו כאמור, יבוצעו במהירות האפשרית, מבלי לגרום לכלי השיט עיכוב מיותר."

אין הערות. תקנה 16 מאושרת.

פרק ד': הוראות כלליות



עונשין
17.
"העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו כאמור בסעיף 54 לפקודה."

מה קובע סעיף 54 לפקודה?

סעיף 54 קובע כדלקמן: "המפר הוראה מהוראות פקודה זו שלא נקבע בה עונש או המפר הוראה מהוראות התקנות שהותקנו מכוחה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין". זה בסביבות 26,000 שקלים.

קנס של 26,100 שקלים, וכפל קנס לאחר מכן.

תקנה 17 מאושרת.

גם לעניין התקנה הזאת יש לנו תוספת, תיקון לתקנה על-פי בקשתו של מר צוק, נשיא לשכת הספנות.

ערובה
18.
(א)
"היה למפקח כלי שיט או למפקח למניעת זיהום הים יסוד להניח כי הושלכה אשפה מכלי שיט לים, בניגוד להוראות תקנות אלה, או שהופרה הוראה מהוראות תקנות 12 עד 16 לענין רישום ביומן אשפה, ניהולו, שמירתו, החזקתו והצגתו לגורמים המוסמכים לפי תקנה 15, או לעניין עריכת העתקים ממנו, רשאי הוא להורות על עיכוב הפלגתו של כלי השיט שבקשר אליו נעברה העבירה כל עוד לא נמסרה בידו ערבות או ערבון כספי אחר בגובה הקנס הנקוב בתקנה 17."

הקנס לא כל-כך נקוב בתקנה 17. תעשו שם התאמה. זאת הערה טכנית.

צריך לשנות את הניסוח. זה לא "הקנס הנקוב".

אני נשיא לשכת הספנות הישראלית. אנחנו מייצגים את המפעילים, את הסוכנים - - -


יש לנו הסתייגות לאפשרות שמפקח כלי השיט יוכל "להורות על עיכוב הפלגתו של כלי השיט". על קנס של 26,000 שקל להעמיד אנייה בגין אשפה? לעצור אנייה זה לא הליך פשוט. להוציא ערבות או להכין את הכסף יכול לקחת כמה ימים. הסמכות שניתנת למפקח כלי השיט לעכב אנייה בישראל עד שתגיע הערבות או ערבון כספי, ייתכן שתעוכב אנייה במשך ימים שלא לטעם. על-פי הבדיקה שלנו אין בחוק בשום מקום הוראה כזאת. בכל תקנות פינוי אשפה והקנסות שבגינם אין סמכות לעצירת אנייה, למעט בזיהום ים כתוצאה משמן או דלק, שאז יש גם הוצאות ניקוי גדולות מאוד. אנו סבורים שלעצור אנייה בסעיף כזה, זה לא מידתי. ביקשנו גם מרשות הספנות לבטל את התקנה.

אני מחברת הפחם. אני מצטרף לדבריו של מר ראובן צוק. במיוחד בחדרה ובאשקלון יש רציף אחד. כל עיכוב של אנייה אחת יגרור המתנה של אניות רבות.

אני מצטרף לדעת מה צוק בעניין הזה. אין הצדקה לעצור אנייה.

לא בהקשר של התפקיד שלי כמנהל נמל חדרה, אבל כמי שמכיר קצת, אם אנייה שבאה לישראל לא מסוגלת להעמיד ערבות של 25,000 שקלים אולי טוב שלא תבוא לכאן.

לא אמרתי שהיא לא יכולה להעמיד ערבות, אלא שההליך עשוי לארוך כמה ימים.

כמה ימים? 48 שעות?

זה יכול להתעכב בין יום חמישי ליום שני.

קודם כול, הסכמנו לערבות כאילו במזומן. ניתן את חשבון הבנק שלנו ויפקידו שם את הכסף. יש דבר שנקרא PNI שמבטח את כל הדברים הקטנים. כאשר לאניות יש PNI club – הן פשוט מוציאות מכתב ערבות. זה עניין פשוט מאוד. אין חקיקה כזאת במדינת ישראל ולכן מגיעות אניות שאין להן בעצם, פרט למתן בטוחה כספית, שום דרך אחרת לשלם את הקנס.


אני חוזר לנספח עצמו. כתוב באופן מפורש בתקנה 8 של הנספח: In the circumstances given in … 1 of these regulation, the party should take such steps as will ensure that the ship shall not sail until the situation has been brought to order on accordance with the requirements of this annex. זאת אומרת, אנחנו פועלים כאן לפי חוק בין-לאומי.

אם הדבר מקובל בסטנדרד הבין-לאומי, מר צוק, אז אנחנו לא נחרוג מכך.

אני לא מכיר שעוצרים אנייה בשל קנס של 20 וכמה אלף שקלים.

זה MARPOL. יש שני תנ"כים בספנות: SOLAS – בטיחות החיים בים, ו-MARPOL – מניעת זיהום הים. מה שקראתי הוא נוסח הנספח עצמו.


מפקחי רספ"ן (רשות הספנות והנמלים), מפקחי כלי שיט – אנחנו לא פקחים של העירייה שמעוניינים למלא את קופת העירייה. אנחנו מדברים על מקרי קצה של בעלי אניות מפוקפקים או סוכן שלא רוצה לשתף פעולה. אלה מקרים נדירים ביותר, אבל אנחנו רוצים לשמור לעצמנו את הסמכות הזאת, שהיא סמכות בסיסית בכל אמנה ואמנה.

אני מבין שהמקור של התקנה הוא בין-לאומי, לא המציאו כאן המצאה אקסקלוסיבית.

הבעיה שרב חובל גרסון הציג נכונה, לא לכל חברה יש ביטוח של ה-PNI שנמצא בישראל. חלק מהן יושבות בחוץ-לארץ. אף סוכן של אנייה מזדמנת לא יעמיד ערבות כספית בלי אישור של הבעלים או ערבון כספי. אני לא רוצה להיכנס לכל הטכניקות, איך עושים את זה וכמה זמן זה לוקח. עדיין בעובדה אנחנו מדברים על אשפה ולא על זיהום בשפכים שהוצאות הניקוי שלהם לפעמים יקרות יותר מערך האנייה עצמה. ב-25,000 שקל יכולנו בצו מינהלי לעצור מפקח אנייה, עצירה שיכולה לעלות 25,000 דולר ליום, ל-3-4 ימים כאשר כל הוויכוח הוא כספי ואת הקנס אפשר להטיל מייד. הקנס הזה – ייקח זמן עד שיגיע הכסף, ואז ישלמו. הוויכוח הוא רק על לוח הזמנים. עצירת אנייה היא צעד ענישתי שאחר-כך צריך להתיר אותו.

אנחנו חושבים שהוא לא מידתי במקרה הזה וצריך לוותר עליו.

אני מבקשת להשיב. קודם כול, הסכום, שהוא באמת לא גבוה, נועד להבטיח התייצבות במשפט. החשש שבפניו אנו ניצבים, כפי שאמר רב חובל אלכס גרסון, הוא באותם מקרי קצה, של אניות שפוקדות את נמלי המדינה פעם אחת ויכול להיות שלא יפקדו את הנמל שוב. זאת אומרת, באו וזיהמו אצלנו. ברגע שאנחנו משחררים אותן אין לנו ממי להיפרע, לא רק מבחינה נזיקית אלא גם מבחינה עונשית. הסכום שמדובר כאן, 26,000 שקלים, הוא סכום זעום ועל-פי ההבנה שלי באניות לרוב יש סכום כסף כזה.

אלא אם נשדדו בדרך על-ידי שודדי ים ...

אני רוצה לציין דבר נוסף. האפשרות לעצירת כלי שיט על החוף קיימת כבר כיום.

שוכנעתי, והאמנה הבין-לאומית בוודאי נותנת לכך אישור.

אני רב חובל נמל חיפה. אני רוצה להדגיש שני היבטים, אחד של הנמל והשני של בעלי האניות. באשר לעיכוב – אין כמעט הבדל בין שני הדברים. בנמל יש מספר רציפים תפעוליים מוגדר וזה הכול. יש אניות שבאות לרציף מסוים ולא לאחר. תארו לעצמכם שמעכבים אניית מכולות גדולה ברציף מכולות. אין לי אפשרות לתת תשובה לאנייה שנמצאת בחוץ, זאת שצריכה להיכנס במקומה, משום שהיא צריכה את המקום הזה בלבד. מתחילות להצטבר הוצאות לאנייה שמחכה בחוץ, הנמל מפסיד הכנסות כי אין תחלופה, ואני כבר לא מדבר על שֵם רע לנמל הזה כי אנו מוגבלים מבחינת אורך הרציפים ומתן תשובות. אין לנו רציפים עודפים כדי להזיז את האנייה לרציף אחר, לרציף המתנה.

האנייה לא חייבת להישאר קשורה לרציף. יש שיקול דעת.

יש אזורי עגינה והאנייה יכולה להיות קשורה באזור עגינה.

אם לנו כנמל אין אחריות לכך שייתכן שהאנייה תרים עוגן ותסתלק מבלי לשלם את הקנס של 26,000 שקלים – וכאן הכוונה היתה למנוע ממנה להסתלק וליצור על בעלי האנייה איזה לחץ כדי שגם הם יהיו לחוצים לצאת – אז לי אין שום בעיה, אם לא יאשימו אותי אחר-כך שהאנייה הרימה עוגן והפליגה מן המעגן החוצה. אין לי שליטה על האנייה, אני לא יכול לעצור אותה.

נכון. זה באחריותנו.

אין לנו בעיה עם זה אם אנחנו לא נישא בנטל כאשר האנייה תסתלק ולא תשלם.

למשרד התחבורה אין אינטרס לגרום לפקקי תנועה בנמלים.

כאשר אנחנו מוציאים צו מעצר לאנייה, וזה באמת לא עניין של יום-יום, אנחנו כותבים: "רשאי לצאת לעוגן" או "לא רשאי לצאת לעוגן". "לא רשאי לצאת לעוגן" זה רק אם יש לאנייה תקלות טכניות חמורות שאנו חוששים לתת לה לצאת. אחרת, היא יכולה לעגון בחוץ ולא לתפוס מקום בנמל. יש לנו גם שיקול דעת. אנחנו מדברים עם רב חובל נפתלי וייס ועם לשכת הספנות. אנחנו לא ממהרים לעצור אניות ללא סיבה.

(ב)
"לא הוגש כתב אישום בתוך 60 ימים מיום שניתנה הערבות או הערבון הכספי לפי תקנת משנה (א) בגין עבירה, תוחזר הערבות או הערבון הכספי למי שנתנה."

מדובר כאן רק על אותה עבירה שלגביה נמסרה הערבות?

כן, בוודאי.

צריך לכתוב את זה. כתבתם את זה ב(ג) ופה לא כתבתם.

בסדר. נוסיף את זה.



(ג)
"הוגש בתוך 60 ימים מיום שניתנה ערבות או ערבון כספי לפי תקנת משנה (א) כתב אישום בגין העבירה שבגינה ניתנה הערבות, תוחזר הערבות או הערבון הכספי עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.



(ד)
נקבעה עבירה על הוראות תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו – 1985
, יחולו הוראות תקנות משנה (א) עד (ג) בשינויים אלה:




(1)
הערבות תהיה בגובה הקנס המינהלי הקבוע לאותה עבירה;




(2)
על החזרת הערבות יחולו הוראות אלה:

(א) לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בגין אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנה הערבות או הערבון הכספי, היא תוחזר למי שנתנה.





(ב) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בגין אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנה הערבות או הערבון הכספי, תוחזר הערבות או הערבון הכספי עם תשלום הקנס המינהלי או עם ביטול הקנס על-ידי התובע המוסמך, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;

(ג) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בגין אותה עבירה בתוך 60 ימים מיום שניתנה הערבות או הערבון הכספי והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, תוחזר הערבות עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת."

יש הערות?

המנגנון לא ברור לי כל-כך. מי לוקח לבית-משפט? מי גובה את הכסף? מה מנגנון האכיפה שנקבע כאן? מי נותן קבלה? זה נראה יפה על הנייר אבל לא ברור לגמרי.

בהתאם לבקשתו של מר צוק, אנחנו נפתח חשבון בנק. יש לנו כבר חשבונות בנק, לדוגמה לעניין קנסות מנהליים. התשלום הכספי יבוצע שם.

אנחנו מוציאים על זה קבלות.

קבלה תינתן כמובן. זה לא דבר אישי שנמסר לנו. הכול מסודר.

יש הערות לתקנה? אין. היו הערות שנשמעו ולא נתקבלו. תקנה 18 מאושרת.

למרות ההסתייגות שלנו.

ההסתייגות שלכם לא נתקבלה והנוסח יישאר כפי שהוצע.

עם השינויים שציינו, שנאפשר גם ערבון כספי.

שמירת דינים
19.
"תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו."

יש לי שאלה שקשורה אולי גם לתקנה לגבי התחולה. התקנות האלה חלות על כלי שיט צבאיים?

לא.

בדרך כלל בכל התקנות הבין-לאומיות על אניות ממשלה ועל אניות צבאיות לא חלות התקנות, אבל בדרך כלל בכל האמנות כתוב שאניות צבא ואניות מדינה יעשו ככל שביכולתן כדי למלא אחר הוראות האמנות.

זאת גם העמדה של חיל הים ושל משרד הביטחון. חיל הים עושה ככל שביכולתו לעמוד בתקנות, אבל התקנות לא יחולו על אניות לחימה. כמובן שבכל פעילות שגרתית באימונים, במה שאפשר לעמוד נעמוד ובמה שאי אפשר לא נוכל לעמוד.

איפה זה מעוגן?

לא ניכנס לזה כעת.

ברגע שאין תחולה מפורשת על המדינה, זה לא חל.

פקודת הנמלים כולה לא חלה על המדינה לפי סעיף 42 לפקודת הפרשנות.

עו"ד עצמון, אחפש לך את הפסקה אם אתה רוצה.

אין צורך. הערתה של רס"ן רחלי ריקס מקובלת עלינו. לא נרחיב דיבור על הפעילות.

לא כתבנו בנוסח הזה שהצבא יעשה ככל שביכולתו בגלל התנגדות המנהל הקודם שלנו, למרות שלדעתי זה כן היה צריך להופיע כאן.

בגלל התנגדות שלנו.

הערתך נרשמה ואנחנו תומכים בה.


תקנה 19 מאושרת.

תחילה
20.
"תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן."

זה זמן מספיק להיערכות להכנת תוכנית לפינוי אשפה ואיסוף אשפה וכולי?

כל אנייה בעולם מזמן ערוכה לכך.

לא מדובר על כל אנייה בעולם. החלתם את התקנות האלה גם על כלי שיט קטנים. זה המון יאכטות בגודל של 12 מטרים. צריך לתת ארכה להיערך, יותר מ-30 ימים.

אני מציע שבשל חופשת הקיץ המתקרבת – ידוע שיש כל מיני גורמים במדינתנו שיקחו לעצמם כמה ימי חופשה – נאריך את זה ל-45 ימים.

אנחנו מסכימים.

"45 ימים". ניכנס לתוך ספטמבר ולא בתחילתו. תקנה 20 מאושרת עם התיקון.


יש כאן את כל התוספות. כולם ראו את ההערות ואת התוספות, את ניהול יומן האשפה, טופס יומן אשפה וכדומה?

ייתכן שאנחנו לא מבינים נכון. בפרק ב', על הריסוק של הפסולת, מדובר כאן על ריסוק לרמה של 25 מילימטר מרובע, שזה 5 על 5 מילימטר. בלשון האמנה כתוב opening of 25 milliliters, שהוא אקוויוולנטי לקוטר של 25 מילימטר.

או כך או כך. יכול להיות או קוטר או ריבוע.

לדעתי זה אותו דבר.

Opening של 25 מילימטרים זה לא ריבוע של 5 מילימטרים.

אז איך זה 25 מילימטרים? תסביר לי.

דרך אגב, למשרד להגנת הסביבה אין שום התנגדות שירסקו את זה לאבק, אבל אם אנחנו רוצים להקביל עצמנו לאמנה יש כאן בעיה. זה צריך להיות "קוטר של 25 מילימטרים".

בסדר, ההערה נרשמה, אבל אנחנו כבר אישרנו ולא נחזור לאחור.


ראיתם את כל התוספות, התוספת הראשונה בדבר אזורים מיוחדים, התוספת השנייה והתוספת השלישית? אתם רוצים דקה כדי לעיין בתוספות?

בעמוד 11, בתוספת השלישית, בסעיף 4(א)(2)(ה) נכתב "חתימתו של איש הצוות הממונה על ביצוע הפעולה". אני מבין שזה מישהו מתוך האנייה שחותם על טופס באנייה. אחר-כך בסעיף קטן 4(ב) באשר לקבלות נכתב כי "על הקברניט לקבל ממפעיל הרציף בנמל בישראל אישור". האם שני הסעיפים לא נוגדים זה את זה? האם הם קשורים זה לזה? לא כל-כך ברור.

אלה שני דברים שונים.

אני מנמל חדרה. על סמך מה אני נותן אישור? על סמך מה שהוא כתב אצלו באנייה?

לא. על סמך מה שאתה מקבל.

אתה מקבל דיווח ממנו.

הוא ממלא את היומן באנייה, ואתה בנמל חדרה קיבלת אותו על סמך מה שהוא מסר לך.

זה בסדר. הוא ממלא את יומן האשפה באנייה.

קראתי את זה פעמים רבות ואני סבור שהנוסח לא ברור לגמרי. את המינוח האנגלי אני מבין. מה שכתוב כאן אני לא מבין.

הוא ממלא את יומן האשפה. מה שכתוב בסעיף 4(א) לתוספת השלישית זה מה שצריך למלא ביומן האשפה.

תודה. אחרי העיון בתוספות ושמיעת ההערות, נשמעה הערתו של נציג נמל חדרה, תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשס"ח-2008, מאושרות.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20
� דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 20, עמ' 443.

2 ס"ח התשס"ד, עמ' 456.

3 ס"ח התשי"ח, עמ' 69; התשס"א עמ' 166.

4 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשנ"ד, עמ' 348.

5www.imo.org.

6 כ"א, כרך 29, עמ' 163.











7. ס"ח התש"ך, עמ' 70

� ס"ח התשס"ה, עמ' 989

� ק"ת התשמ"ג, עמ' 387.

� דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 33, עמ' 630.

� ס"ח התשמ"ו, עמ' 31.



PAGE
35