הכנסת השמונה עשרה

PAGE
13
ועדת הכספים

28 ביולי 2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול

מישיבת ועדת כספים

יום שלישי, ז' באב תשס"ט (28 ביולי 2009), שעה 10:00

1. תוכנית החומש לפתרון בעיותיה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל

2. פיטורי עובדי מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה.

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

חיים אורון

אלי אפללו

שי חרמש

שלמה מולה

שרת הקליטה סופה לנדבר

ליאת אלרט – משרד ראש הממשלה

שרית גולדשטיין – משרד ראש הממשלה

יעל מבורך – משרד האוצר

משה דקלו – משרד החינוך

אריאלה רבדל – משרד השיכון

דפני מוישיוב – משרד הרווחה

דני אדמסו – אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

דניאל קסהון – נציגי הארגונים ש קהילת יוצאי אתיופיה

רוני אקלה – נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

רוקי ארגאי – נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

אמיר טואבה – הפרויקט הלאומי האתיופי

אברהם נגוסה – ארגון מכנף דרום לציון

טמיר כהן

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

1. תוכנית החומש לפתרון בעיותיה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל

2. פיטורי עובדי מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה.

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. יש מספר נושאים רב היום אני רואה כאן. אז הנושא הראשון והנושא השני אנחנו משלבים כי שניהם מדברים על קהילת עולי אתיופיה. הנושא הראשון תוכנית חומש לפתרון בעיותיה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ולקידום השתלבותם בחברה הישראלית. את הנושא הזה ביקש להעלות לדיון חבר הכנסת חיים אורון עוד מזמן. ואני ממלא מקום התורן. הכול מתגלגל משמיים. לכן אני מאוד גאה להיות בדיון הזה ולנהל את הדיון הזה כי הנושא מאוד חשוב למדינה, לחברה, למשרדי הממשלה כמובן שאנחנו נשלב הכי טוב את הקהילה החשובה הזאת בחברה הישראלית. סעיף 2 לסדר היום שגם מדובר בקהילה האתיופית, פיטורי עובדי מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה. זה נושא חשוב. מדובר על פרויקט חשוב מאוד שמזה 13 שנה עם אנשי מקצוע מעולים שהמטרה היא לקלוט אותם יפה יותר כי הם מכירים את האוכלוסייה יותר טוב כמי שעובד שם בפרויקט הזה. והנושא הזה העלה חבר כנסת שלמה מולה. אנחנו נשלב את הדיון הזה. על פי מי שביקש את הדיונים ניתן קודם כל שהם יציגו את הנושא בהרחבה. לאחר מכן נפתח את הדיון. נשמע את כל מי שנמצא כאן. נמצא איתנו מנכ"ל משרד הקליטה. ביקשה גם להצטרף שרת הקליטה בדיון החשוב הזה. היא בדרך להגיע לכאן. אנחנו רואים שיש חשיבות רבה גם במשרד, כאשר גם השרה, גם המנכ"ל באים ומופיעים בפני ועדה לתת לנו סקירה על הפעילות החשובה בנוגע לקהילה האתיופית בכל התחומים, חינוך, רווחה, תעסוקה, כל מה שקשור בקהילה הזאת, מה קורה איתם בהשכלה הגבוהה, בשילובם בתוך האקדמיה, כי אנחנו כולנו מאמינים שדרך השכלה אפשר להשתלב הרבה יותר מהר בחברה ה ישראלית.

95% הם ביחידות קרביות והם מוצלחים כולם רבותיי. אני מכיר אחדים מהם. יש כבר מג"דים ואחד הולך להיות מח"ט.

אז אני מכאן מגיע ליוזם הדיון של תוכנית החומש חבר הכנסת חיים אורון. בבקשה אדוני.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מודה הפניה היתה לפני למעלה משנה. ב-10.5.09. לפניות מהסוג הזה יכול לקרות אחת מהשתיים. או שהפניה תתייתר משום שכל הבעיות נפתרו ואז לא צריך את הדיון. או שמה שאני חושש מאוד שבמקרה הזה קורה לא רק שהפניה לא מתייתרת אלא היא אפילו יותר חמורה. אני מבין שיש פה שני נושאים. אחד העלה ידידי חבר הכנסת מולה. אני לא רוצה לחזור אבל גם אני איכשהו מחובר אליה. גם לנושא השני של הפרויקט או איך שזה נקרא. אני אבל רוצה להתחיל בתוכנית החומש. אני רוצה להתחיל באופן מאוד מעשי כי אני לא רוצה עכשיו להצטרף לאמירות עד כמה העדה חשובה ועד כמה צריך לקלוט אותה. בזה אנחנו מלאים פה עד השמיים. אני רוצה להיות פאלח. אני רוצה לדבר על זה. הממשלה החליטה על תוכנית חומש של 869 מיליון שקלים. אפשר להגיד 870 מיליון שקלים. על פי הנתונים שיש בידי ואחד הדברים שאני רוצה שינתן לנו היום אינפורמציה כי זה אחת התכליות של הישיבה הזאת, היות ולא היה מדובר פה בתקציב אחד שנמצא במקום אחד ועכשיו בודקים אותו. התקציב, יש לי את הפירוט של רביב סובול גם הוא מיוני 2009 עוד לפני שאושר התקציב. כמה מוקצב בכל שנה ומאיזה משרדים. על פי הנתונים שיש בידי ואני מקווה שיש פה אנשים שיכולים או להזים אותם או לחזק אותם או לתקן אותם. בשנת 2008 הוקצבו 82 מיליון שקלים. על פי התוכנית ואני הייתי מבקש לדעת אם היא מתקיימת בשנת 2009 היו צריכים להיות מוקצבים בתקציב שאושר אבל הסכומים נמצאים בתוך המשרדים 113 מיליון שקלים. בקליטה 5 מיליון שקל. עוד הפעם על פי מכתב של רביב סובול.

זה מופיע בהחלטת ממשלה.

צריך להגיד זה כסף חדש בנוסף.

אם אתה שאלת אדוני היושב ראש ואני יכול להגיד מה שמופיע זה הכול מועתק מהחלטת הממשלה, קליטה 5 מיליון, חינוך 15 מיליון, שיכון 85 מיליון, רווחה 5 מיליון, תעשייה ומסחר 3 מיליון.

מי מרכז את זה? משרד הקליטה?

משרד הקליטה הוא בעצם המשרד המוביל, המרכז של הנושא הזה. עכשיו על פי הצירוף של שלושת המספרים הללו 82 ו-128 ו-113 אנחנו מגיעים בשלוש שנים לסביבות 400 מיליון שקל. קודם כל אני רוצה שייאמר לנו באופן מפורש האם הסכומים האלה קיימים ומה שחשוב לומר פה הסכומים הללו הם לא תרגיל. זאת אומרת משרד החינוך מוריד ממקום אחד ואומר רגע, אבל אתה תילחם שם. וכאשר באו אלי החברים יחד עם ידידי יאיר צבן שליווה חלק מהתהליכים האלה בזמנו, אחד הדברים שהזהרנו את החברים שחלקם יושבים פה שזאת הבעיה הכי גדולה. ברגע שמטילים על המשרדים אחר כך אי אפשר לזהות את הסכומים. זה לא מקרה ראשון וזה לא מקרה שני. יש תוכנית הבדואים, יש תוכנית ערביי ישראל. הממשלה ברגע חגיגי מאשרת, זה בדרך כלל הולך במיליארדים, אחר כך אתה מחפש את הכסף ואז מתברר שזה מגיע למשרדים. השר אומר, מה אתה רוצה? אני הקצבתי 15 מיליון שקל לחינוך. אבל בעצם זה 15 מיליון שקל שמתוכם אולי 13 היו מוקצבים באופן אחר והתוספת היא 3 מיליון. לא על זה היתה התוכנית. התוכנית היתה ועל זה אני מבקש לקבל תשובה גם מהאוצר וגם מהמשרדים, לקבל נתונים פשוטים. מה היתה ההוצאה ב-2007, כמה נוסף ב-2008, כמה נוסף ב-2009, כמה נוסף ב-2010. אבל כבר דבר אחד אני יודע היום. שאם בשלושת השנים הללו התוספת ממש היתה 82 ו-128 ו-113, עגול כ-400 מיליון שקל, נשאר לשנתיים הבאות 460 מיליון שקל. זאת אומרת אם רוצים לעמוד בתוכנית צריך להתחייב ל-2011 ול-2012 סדר גודל של 230 מיליון שקל בשנה בשביל לעמוד ב-860 מיליון שקל בחמש שנים. אחרת המתמטיקה לא מסתדרת. או שלמישהו יש מתמטיקה אחרת.

רק הערה לגבי ה-860 מיליון הממשלה החליטה על 700 מבחינת המתמטיקה.

הנה כבר הרווחנו משהו. 700. ואז נשאר לכאורה ב-2011 וב-2012 150 מיליון שקל בשנה. והם מחוייבים?

ההחלטה הוארכה עד 2013.

בעצם כבר קיבלנו את התשובה לכל השאלות. אני לא צריך לשאול יותר. 700 מיליון שקל ב-8 שנים במקום ב-5 שנים. והמספרים זה בדיוק העניין.

זאת אומרת זה כבר לא תוכנית חומש.

זה תוכנית שמונה. והיא קוצצה ב-20% פרושים על 8 שנים. זאת אומרת יש איזה הנחה אחרי 5 שנים כל הבעיות נפתרו ולא צריך יותר כסף. אז מה בסך הכול יקרה? במקום 5 שנים זה יימשך 3 שנים כאילו שכל אחד לא יודע כולל האוצר והממשלה שגם בשנה השישית והשביעית והשמינית והתשיעית יצטרכו סדרי גודל מדויקים כאלה או גדולים יותר או אחרים בשביל להתמודד עם הבעיות המיוחדות של הקהילה האתיופית שאין מחלוקת שעם כל חיוניותה ועם כל חשיבותה וכל תרומתה יש לה בעיות מיוחדות שמחייבות תקציבים מיוחדים וייעודים למטרה הזאת. התכלית של הישיבה אדוני היושב ראש, כפי שאתה שם לב בלוח הזמנים שלה בחודש מאי 2009 היתה לקיים את הדיון הזה לפני דיוני התקציב ב-2009. אנחנו נמצאים עכשיו אחרי אבל אני חוזר ואומר אני רואה את התפקיד שלנו בדיון הזה כפול. קודם כל לתת, להוות סדן לכל החברים שיושבים פה ולמשרד בשביל לקיים מעקב אחרי ביצוע ההחלטה. ואני חושב שהמעקב מורכב משניים. הוא מורכב ראשית מההתחייבות לעמוד בסכומים ולבחון שהסכומים הללו הם התוספת ולא בעצם נמהלים בתוך המשרדים ומהווים איזה מין תרגיל כזה פנימי שלא קורה שום דבר. שנית, להביע את דעתנו לגבי מה שכבר קורה שהחלטת הממשלה בעצם לא שוחקת את התוכנית ב-20%. אם אני מוסיף את ה-20% לשלוש שנים אני שוחק אותה ב-50% בעצם, כי אם אני עושה ממוצע של 700 לחלק ל-8, במקום תקציב ממוצע של 150 מיליון שקל בשנה, כי זה המשמעות של 850 מחולק ל-5, אנחנו מקבלים 700, מחולק ל-8 שזה חצי. זאת אומרת באופן ממשי התוכנית קוצצה בחצי. וזה ככה קורה בצ'יק צ'ק. אחרי ההבטחות וההתחייבויות והנאומים של השרים ושל ראשי ממשלות וכל ההצגות מסביב בהיחבא ובאין רואה תוכנית א' היא תוכנית ב'. אני לא מאמין שמישהו מאלה שהיו שותפים בתוכנית המקורית ציפה לתוכנית שהיא תהיה חצי ממה שעליו דובר שאני גם יודע שהמספרים הראשונים היו גדולים בהרבה מה-860 שאושרו. אבל זה קורה הרבה פעמים. הגישו, אספו את כל הנתונים. אם אני לא טועה תתקנו אותי, נמצאו באזור של מיליארד וחצי. מיליארד מאתיים. המיליארד מאתיים הפך ל-860 מיליון, ה-860 מיליון הפכו ל-700 מיליון, לא ב-5 שנים אלא ב-8 שנים. וזה עוד לא נגמר.

יעל מתי שונתה ההחלטה מ-860 ל-700?

ההחלטה התקבלה ב-12 במאי 2009. החלטה מספר 188.

חבר הכנסת מולה בבקשה.

אדוני היושב ראש תודה רבה. אני גם רוצה להודות לחיים.

ראשית, אני רוצה לברך את שרת הקליטה שאנחנו אמרנו בתחילת הדיון שאת תבואי אז באת ואת משתתפת בדיון החשוב הזה ואנחנו כמובן נרצה לשמוע כי המשרד שלך מרכז את החלטת הממשלה של תוכנית החומש. אתם כמובן צריכים לעקוב אחרי משרדי ממשלה שונים. חינוך הבנתי, שיכון, תעסוקה. חבר כנסת אורון העלה סוגיה חשובה שאפילו שהאריכו את זה ל-8 שנים אבל יש תקציב ייעודי לפעילות ייעודית. שלא יהיה מצב שכל משרד חתך לעצמו ממקומות אחרים ואז למעשה הוא שם את זה במקום בסופו של דבר בפועל אולי מיליון, שניים , מגיע ליעדו. השאר הכול מתפזר בפרויקטים אחרים, וזה אנחנו היינו רוצים לדעת ממך. אנחנו נשמע את חבר הכנסת מולה ונחליט מתי שתוכלי באמת לתת את המדיניות שלך, איך את רואה את הדברים, האם זה סביר למשוך את זה ל-8 שנים, כי זה למעשה מהווה קיצוץ מבחינת הפרויקט וגם מרחיב אותו לשנים וגם בתקציב זה קותץ מ-860 מיליון ל-700 מיליון ובמקום 5 שנים ל-8 שנים. בבקשה חבר הכנסת מולה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה להגיד לכם שבצד אחד אנחנו רוצים שיינתנו תקציבים ליוצאי אתיופיה ובמיוחד בבית הזה. היו מתקיימים הרבה מאוד דיונים על המצוקות, על הקשיים של עולים יוצאי אתיופיה. ובמיוחד גם משרדי ממשלה מציגים תוכניות גרנדיוזיות מכאן עד להודעה חדשה, מעלים רף ציפיות ועם יחסי ציבור שנשכרים בכדי לעשות יחסי ציבור למשרד כזה או אחר. בסופו של דבר כשאנחנו באמת מגיעים לסיפור האמיתי אנחנו מגיעים למצב שבו אין כלום. אני אומר לכם שייכתב בפרוטוקול, אין תוכנית חומש. יש תוכנית מריחה. אין פרויקט לאומי. פעם אמרו לפני כמה שנים אמרו יהיה פרויקט לאומי. פרויקט לאומי של תשע שנים, כל שנה יהיה מאה מיליון דולר, 50 מיליון דולר המדינה תיתן, 50 מיליון דולר האמריקאים יתנו והנה יש פרויקט לאומי. קראו לזה ENP, Ethiopian National Project. הלכו עם זה, עשו תוכניות. זה דבר אחד. היתה עוד תוכנית שנקראה קליטת לבאים מאתיופיה. אמרו בואו נקלוט את העולים שבאים מאתיופיה מה שנקרא פלשמורה. יצאו במבצע גיוס כספים. גייסו כמה מיליוני שקלים. בסוף באה המלחמה, מלחמת לבנון השנייה, את התקציב הזה שגייסו לקליטת עולי אתיופיה נתנו את זה לשיקום הצפון. עכשיו הגיע התור של תוכנית החומש. אנשים הפגינו, אמרו שיש בעיה, בואו נקים ועדה, נשתיק את יוצאי אתיופיה, נעשה וי על המצפון, אמרו שיש קשיים, יש פה מצוקות, הפרויקט הלאומי לא עובד, אין תוכנית קליטה וכולי וכולי. בסופו של דבר מה שקרה אמרו בואו נקים ועדה וקהילת יוצאי אתיופיה, הארגונים יהיו שותפים בבניית התוכנית. אז בואו ואמרו את התוכנית שפירט אותה חיים. אז אמרו בואו נעשה תוכנית חומש לחמש שנים. התעלמו מגיוס הכספים מאמריקה שכבר התבצע וזה עבר לשיקום הצפון. הפרויקט הלאומי שהיה אמור להיות מאה מיליון שקל, בסוף הגענו ל-9 מיליון שקל השתתפות המדינה. כשאתה מסתובב ברחוב אצל יוצאי אתיופיה אומרים תראו כמה מיליונים של כספים מסתובבים, אבל בפועל אין כלום. עכשיו הגענו לתוכנית החומש. לא רק תוכנית החומש איננה קיימת, גם מה שהיה קיים, זה היה בתקנת תקציב במשרד הקליטה. הממשלה הנוכחית באה ואמרה, אם כל הכסף יהיה בבור אחד, יסתכלו עלינו, איך נתמודד? אז בואו נפזר את התקציב בין המשרדים. נציע למשרדים שכל משרד ייצר לו תקנה תקציבית, אז הוא יגיד זו תוכנית החומש. אני שואל את עצמי במיוחד את חברי הכנסת כאן. הרי הממשלה קיבלה החלטה לעשות קיצוץ של אחוזים. איזה משרד יתנדב לתת ליוצאי אתיופיה לתוכנית החומש? מה אתם עובדים עלינו? זו עבודה בעיניים. עדיף לפעמים לבוא ולהגיד אין. אל תקראו לזה תוכנית חומש. תגידו תוכנית התערבות של הממשלה שרוצה לעשות. זה במידה רבה מבזה את קהילת יוצאי אתיופיה. אני אומר לך את זה במלוא מובן המילה אדוני היושב ראש.


הדבר השני, התוכנית שעליה ביקשתי לדבר בוועדה זה מרכז ההיגוי. אני אומר לך כאן היו שרי קליטה אחרי, לא היתה תקופה טובה ליוצאי אתיופיה כתקופת יאיר צבן. לא הייתה. שום שר קליטה, בכל המפלגות. מעולם לא היה מצבה של הקהילה טוב יותר מאשר תקופת יאיר צבן. אני אגיד לכם גם למה. מדיניות הקליטה שיאיר צבן התווה קיימת עד עכשיו, נמצאת במשרד הקליטה, ממשיכים אותה, ובמיוחד עשו שני דברים משמעותיים מאוד. ראשית מדיניות העדפה מתקנת של המשרדים, הבנת הנושא למדיניות העדפה מתקנת.

והנושא של משכנתאות מועדפות ליוצאי אתיופיה כתוצאה מהרקע. היו בזמנו קראוונים. מרכזי קליטה, משכנתאות. כשנלחמים היום במסגרת תוכנית החומש על מה נלחמים? לאפשר לאותם עולים שנמצאים במרכזי קליטה שעולים הרבה כסף יוכלו לקנות דירות באזורים איכותיים כדי שלא יהיה אחר כך בעיה של שילובם בקהילה. שיהיו בשכונות יותר חזקות. על זה יש הבנה. זו בדיוק תוכנית החומש בחלק של המשכנתאות. נציגי המשרדים המקצועיים נמצאים כאן. אבל היה בתחום החינוך הקמת מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה. בשביל מה הקימו את מרכז ההיגוי? אמנון רובינשטיין הקים אותו. הוא הקים אותו בהבנת הצורך למקצע קבוצה של יוצאי אתיופיה שיכולים לעבוד, גשרים בינתרבותיים, שתהיה להם אפשרות גם להפעיל תוכניות שמתאימות לאופי של קהילת עולי אתיופיה בבתי הספר עם אנשים מקצועיים ביותר.

מה קורה? הכשירו קבוצה של אנשים. לא רק בגלל מרכז ההיגוי, גם בגלל תוכניות אחרות. נכון אחוזי הבגרויות מדי שנה בשנה עולים בזכות אותן התוכניות. אבל מה עושים? עכשיו אומרים מרכז ההיגוי צריך לעבור במסגרת ההפרטה החדשה של האוצר. בואו נפחיד את אותם האנשים שעובדים במרכז ההיגוי. נפחיד אותם ונגיד להם שאתם עומדים להיות מפוטרים. במקום למסד את מעמדם כאנשים שמסייעים בקליטתם החינוכית של עולי אתיופיה, מפחידים אותם לפטר אותם. אני יודע שבזמן האחרון התערבותו של מנכ"ל משרד החינוך שושני, הוא מנסה למצוא פתרון שיאפשר למרכז הזה להמשיך לתפקד. אבל זה פתרון קוסמטי. לא פתרון יסודי. למה מרכז כזה לא יכול להיות מרכז סמך מקצועי בתוך המשרד. ואז יש לך פה אנשים מוכשרים שכבר התמקצעו יותר מ-15 שנה, אתה יכול להיעזר בהם בצורה אפקטיבית מאוד לקליטה החינוכית של יוצאי אתיופיה. ולכן אני ביקשתי לקיים דווקא דיון בנושא הזה במשולב עם תוכנית החומש, כי הרי בסופו של דבר זה אותו דבר. זה נכון, זו לא אחריות של משרד הקליטה בנושא הזה של מרכז ההיגוי, אבל אני חושב המשרד כמשרד מתווה את מדיניות הקליטה, אני מניח אף אחד לא יחלוק על הדברים שאני אומר. בסיכום אדוני היושב ראש מה שאני רציתי להגיד, אני פניתי שנקיים את הדיון לפני התקציב. במיוחד שדיוני התקציב היו לשנתיים. מה שלא ייכנס עכשיו אז חבל על הזמן. אנחנו יודעים כל האקרובטיקה שאנחנו ננסה לעשות אני לא יודע. אני גם לא רוצה לתת תקוות ליושבים כאן שילכו לקהילה ויאמרו להם פתרנו לכם את כל הבעיה. אבל דבר אחד כן מנחם אותי לפחות, אני חושב ששרת הקליטה, גם מנכ"ל משרד הקליטה בשיחות שהיו לנו איתו ערים לבעיה שנוצרה כאן. החלטת הממשלה זאת החלטה ללא כיסוי. יבואו אליהם בטענות. את הדיון הה היה צריך לקיים לפני דיוני התקציב. אבל אני חושב שאפשר עם רצון טוב לעשות תיקון תוך כדי. לכן אני אדוני יושב ראש, הייתי רוצה לשמוע נציגים של יוצאי אתיופיה, גם של מרכז ההיגוי, גם לגבי תוכנית החומש, אבל הדבר החשוב אני לא רוצה שאנחנו נשלה את קהילת עולי אתיופיה. זה נורא חבל. זה מתסכל את האנשים. אני יכול להגיד לכם מבול של טלפונים שאני מקבל. תגיד מה קורה עם תוכנית החומש? מה החליטו בועדת כספים? מה החלטתם בכנסת? ואני אומר אין. כי זאת האמת. לכן אני מקווה שתהיה לנו האפשרות אולי את הזכות לתקן את העיוות הזה כי אנחנו גם יוצאים לפגרה. אני חושב שעד סוף השנה לא יהיה כלום אלא אם כן שרת הקליטה יכולה לבשר לנו משהו אחר.

תודה לחבר הכנסת מולה. אני תיכף אתן את רשות הדיבור לשר הקליטה הקודם חבר הכנסת אלי אפללו ואני רק רוצה לציין לנוכחים כאן שאנחנו קלטנו בשנות העלייה התשעים מעל מיליון וחצי עולים חדשים. כמדינה עשינו את זה למופת. מיליון וחצי איש לקלוט זה לא פשוט. לדאוג גם לחינוך, גם לתעסוקה, גם לקורת גג. אבל עכשיו זה הזמן כבוד השרה שאת נמצאת איתנו כאן לראות איפה היו כשלים, איפה לא נתנו מענה כמו שצריך. כתוצאה מאי מענה נכון יש לנו כרגע בעיות חדשות. כבר אולי בני עולים. כבר אולי דור שלישי. כי הם לא מקבלים את המענה הנכון. ופה הזמן להתמקד בבעיות ייחודיות של כל העולים. אנחנו מדברים על יוצאי אתיופיה. קהילה חשובה ביותר. עוד הרבה מאוד אחים נמצאים במקומות שעוד צריך להביא אותם לארץ. גם על זה צריך לתת את הדעת. יש פה חוקים שהקפיאו אותם. בשרירות לב כזו או אחרת. אני מבקש שרת הקליטה גם על זה לתת את הדעת שאנחנו נביא את האחים שלנו כמה שיותר מהר, לקרב אותם למשפחות שלהם שנמצאות כאן בארץ. ואני בטוח כבוד השרה, את היית שותפה בועדת הכספים, בועדות אחרות של הכנסת, את ותיקה כאן בבית הזה. את יודעת איך להוביל מאבק, איך להוביל תקציב. כשנכנסת למשרד כבר הכול היה בשל ומסודר. קשה היה לעשות שינויים אם כי אפשר. ועכשיו אנחנו מגייסים לטובתך את כל הוועדה הזאת, לא חשוב איזו מפלגה, הנושא מאוד חשוב, וכל מה שתצטרכי יש לך פה אוזן קשבת בוועדה הזאת, לכן אנחנו תיכף נשמע את שר הקליטה הקודם, נשמע את הארגונים ונוציא מכאן סיכום. לא רוצים לייצר אשליות. רוצים לדעת איפה אנחנו עומדים מבחינה פרקטית, מה הצרכים שהעדה צריכה להתמודד איתם? איזה תקציבים נוספים יש? יכול להיות שיש לך בשורה כבר עכשיו. אנחנו לפי זה נתנהל. בכל מקרה אנחנו מתגייסים לעזור לך במאבק החשוב הזה. בבקשה חבר הכנסת אלי אפללו.

אדוני היושב ראש, גברתי השרה, אני אחרי מה שאמר חבר הכנסת מולה קשה עוד לדבר. הוא אמר בעצם כל מה שצריך להגיד אבל נותרו לי עוד כמה דברים להגיד. ב-24.8.08 בישיבת ממשלה הוחלט להמשיך את תוכנית החומש באותה מתכונת. הצלחנו לקבל תוספת תקציבית ייחודית לקהילה האתיופית. אין לי ספק שאת רואה בעין אחת עם כולנו פה את כל המאמץ כדי לפתור את הבעיות של הקהילה. אבל מהצד השני בדרך בה הממשלה הזאת נוקטת לא יהיה פתרון. זאת אחיזת עיניים. להעביר את זה בתקצוב בכל מיני משרדים ואני כמו שאמר מולה איפה יקצצו. בדברים הפחות חשובים או הדברים הקטנים. ואני אומר לך היום שרק עכשיו אושר התקציב. אני בטוח שאת תנסי לעשות את כל המאבקים בעולם. אבל המשרדים יעשו את זה. אם התוכנית לא תהיה אצלך עם התקצוב ועם הכול כדי שתהיה לך שליטה, הרי את המשרד הנוגע בדבר. ראיתי את התקציב של משרד הקליטה. מצד אחד השגתם תקציבים מצד שני לצערי לא מספיק. תוכנית החומש זה דבר חשוב ביותר. על זה נלחמתי בצורה קשה מאוד עד שהצלחתי לקבל את ההתחייבות. כי גם הממשלה הקודמת רצתה לבטל אותה. אבל התקציב לא עבר בישיבת הממשלה עד שלא ביטלו את הגזירה שרצו להוריד את תוכנית החומש. וגם קיבלנו תוספת של עוד 70 מיליון שקל. זה היה מיועד לקהילה האתיופית. אנחנו פה מדברים, סליחה שאני אומר את זה לאחי, כאילו אנחנו עושים להם טובה. זה לא נכון. אנחנו צריכים לראות את זה בסדרי עדיפות של מדינת ישראל. אם לא יעודדו אותם לקנות דירות במקומות חזקים יותר, יתנו להם משכנתאות שונות לפי גובה העלות של הדירה ולא יעודדו אותם לפתור בעיות שהן באמת בעיות אקוטיות. הפרויקט הלאומי שזה היה תקווה מאוד גדולה נעלם כאילו כלום. גברתי השרה, אנחנו פה בשביל לעזור לך. במתכונת של עכשיו שהאוצר אישר ועם החלוקה התקציבית נדבר על זה בעוד כמה חודשים כמו ג'ומס אומר ונגיד עוד הפעם שנכשלנו גם בזה. תודה לך.

אני ארצה לשמוע את משרדי הממשלה שמפעילים את הפרויקט במשרדיהם, משרד החינוך. אני גם רוצה שתתייחסו למרכז ההיגוי.

אני משה דקלו ואני סגן של מנהלת המנהל הפדגוגי. הרבה מאוד אני לא יודע לומר על תוכנית החומש. תוכנית החומש במשרד החינוך מתוקצבת ב-3 מיליון שקל אחרי הדיונים התקציביים. בתקנה תקציבית נפרדת. באשר למרכז ההיגוי. אני יושב ראש ועדת הרכישות ואני מלווה את המכרז של מרכז ההיגוי הרבה מאוד שנים. בפעם הראשונה שהוא נכתב הייתי שותף בכתיבה שלו. הסתיימו 4 שנות הפעלה. כתבנו מכרז חדש. תיקנו וביצענו הרבה מאוד שיפורים אולם כשבדקנו את תוצאות המכרז הסתבר שאנחנו לא יכולים לבחור בזכיין ואז ביטלנו את המכרז באישור החשב הכללי באוצר ויצאנו למכרז חדש. הדבר הזה יצר סיטואציה מאוד קשה לנו, שמצד אחד אנחנו מבטלים מכרז, מצד שני אנחנו מבצעים הארכה לשנה חמישית. גם התהליך הזה של החצי השנה שהארכנו עד ל-30 ליוני עבר לנו קשה כי אנחנו צריכים ללכת למשרד האוצר לחשב הכללי לקבל אישורים. אני פעלתי בשני עולמות תוכן. אחד לתקן את המכרז החדש ושניים להאריך את ההתקשרות עם האגודה לקידום שהיא הזכיין שלנו לנושא הזה עד סוף דצמבר 2009. בינתיים איש לא מפוטר. התהליך הזה מתקיים. בישיבה שהתקיימה אצל מנכ"ל משרד החינוך הד"ר שושני ב-11 ביוני, אחד ניתנו שתי ההוראות להשלים את המכרז, ושניים, להאריך את ההתקשרות ולפעול על מנת שאיש לא יפוטר. אני מאוד מצטרף לחבר הכנסת מולה על התשבחות שהוא נתן למגשרים. הביאו מגשרים, אנשים מופלאים שגם הוכשרו על ידינו וגם עושים עבודה נפלאה. במקצה השיפורים האחרון של המכרז אני עוד צירפתי לתוכן המכרז שהמגשרים יעסקו במניעת נשירה והחזרת ילדים אל בתי הספר ברוח חוק תיקון 29 לחוק לימוד חובה י"א י"ב כי אנחנו לא מוכנים שילדים יהיו ברחובות. וזה התיקון שנכנס בשיפוץ האחרון של המכרז. אני מדבר בעולם התוכן כרגע.


הצעתו של ד"ר שמשון שושני היתה באמת ברוח הדברים של חבר הכנסת מולה למצב ולא ללכת לתהליך מכרזי אלא ליצור שותפות בין המשרד, בין האגודה לקידום החינוך ובין הג'וינט. לג'וינט יש תהליכי התקשרות מקלים יותר מאשר לגופים אחרים. ליצור קבוצה מובילה שתוביל את התהליך של הקליטה בחינוך של בני העדה האתיופית. אנחנו עובדים על זה. ניתנה שהות לקבוצה הזו להעמיד תוכנית עבודה כזו שתוביל להתקשרות מסודרת בין שלושת הגופים, משרד החינוך, ג'וינט, והאגודה לקידום החינוך. אנחנו עובדים על העניין הזה. לאור העבודה הזו אנחנו עצרנו את פרסום המכרז החדש ולכן יש לנו את המכרז, הוא מוכן לפרסום, אנחנו עצרנו אותו כי אנחנו נותנים סיכוי לרעיון הזה של שיתוף ג'וינט, אגודה, משרד, בהובלת מרכז ההיגוי.

בינתיים הבשורה שלם שמרכז ההיגוי ימשיך לפעול במתכונת כזו או אחרת, תמצאו בית יותר טוב שאנשי המקצוע האלה שנותנים מענים לתלמידים שלא תהיה נשירה כי יש נשירה קשה ביותר בקהילה הזאת.

יש 121 ילדים בחוץ. אלה נתונים מהמחשב שלנו. אנחנו לא רוצים לראות אותם בחוץ. אני רק כרגע הראיתי בתחילת הישיבה לאמיר את המקומות שבהם ילד ילד, אנחנו סופרים אותם, אנחנו יודעים. אנחנו לא רוצים לראות אותם בחוץ.

בעצם העובדים של מרכז ההיגוי עובדים מתקופת היותו של רובינשטיין שר החינוך. 15 שנים. זאת אומרת יש לך אוצר של 72 עד מאה איש פחות או יותר, אנשים שהתמקצעו בטיפול בקהילת עולי אתיופיה במערכת החינוך. כשאתה עושה עכשיו את המשולש הזה של הג'וינט, המשרד, מרכז ההיגוי, אתה משנה את ייעודם או את תפקידם. כלומר זה כמו קציני ביקורי שדה. אם הכוונה היא להפוך אותם להיות קציני ביקור שדה זו לא היתה כוונת המשורר. דבר שני, האם המשולש הזה במסגרת מדיניות ההפרטה במדינה, הוצאה למכרז כל דבר גם את החינוך רוצים להוציא למכרז. מה הבעיה שאתם פשוט לוקחים את מרכז ההיגוי, את הקבוצה הזאת, אתם עושים אותם סמך מקצועי אצלכם במשרד החינוך. אתה נותן לעובדים האלה גם מעמד של עובדי משרד החינוך, קביעות ואז אתה נותן להם תקציבים להפעלת התוכניות במקום זה קשה לכם לקנות.

אם במשרד החינוך יהיה קיצוץ האם 3 מיליון...?

לפני הקיצוץ, פה כתוב 15 מיליון.

האם מדובר שיהיה קיצוץ עם זה, ושתיים, איפה הלכו 12 מיליון שקל הנוספים?

אין קשר בין הפרויקט הלאומי ותוכנית החומש. 3 מיליון זה של הפרויקט הלאומי. זה לא של תוכנית החומש.

אני רציתי לדעת אם יש במשרד החינוך תוכנית אם יהיה קיצוץ פלאט זה יינתן כי זה כסף ייחודי? שתיים, איפה נעלמו 12 מיליון שקל?

אין לי תשובה לשאלה. אין לי גם תשובה לשאלה של הפלאט. יש לי תשובה לגבי הערתו של חבר הכנסת מולה. התהליך הזה של סמך הוא לא תהליך טריוויאלי. הוא תהליך מורכב. יצירתיותו של המנכ"ל ד"ר שושני על מנת לפתור את הבעיה ממכרז היא השלב הראשון בכדי להיחלץ מהפרובלמטיקה שנקלענו אליה.

למה אתם לא קולטים אותם כעובדים שלכם? כמה עובדי משרד החינוך יוצאי אתיופיה יש אצלכם?

חבר הכנסת מולה השאלה שלך במקום. זה מצריך דיון ביחד עם השר. זו החלטה של מדיניות. משנה למנכ"ל משרד הקליטה שהוא מרכז את הפרויקט שהוא גם החשב. לכן רציתי לשמוע את המשרדים איך הם מתמודדים עם הפרויקטים ועם התקציבים שהועברו אליהם לפרויקט חומש. מר חנוך צמיר.

כדי לעשות טיפה סדר בין המושגים כי בלבלו פה מושגים. מרכז ההיגוי אין לו שום קשר לתוכנית החומש. הוא גוף חשוב מאוד באחריות משרד החינוך וכולנו בעד המשך עבודתו. הפרויקט הלאומי האתיופי אינו קשור לתוכנית החומש. תקציב הממשלה בפרויקט הלאומי האתיופי הוא בסך של 9 מיליון שקל לשנה, והוא לא קוצץ אפילו בשקל. אבל מה? אנחנו המשרד המתכלל. 9 מיליון מורכבים מ-3 מיליון של משרד הקליטה, 3 מיליון שהתכוון אליהם נציג משרד החינוך ו-3 מיליון שמגיעים מהרזרבה באוצר, סך הכול 9 מיליון. זה נמצא בתקנה אצלנו והחוזה בין הפרויקט הלאומי האתיופי למשרד הקליטה. אין שם שום קיצוץ ממשלתי. הירידה הדרמטית בתקציב זה בכספי העם היהודי מסיבות שאנחנו מבינים. פה היתה ירידה מאוד דרמטית שהביאה לקיצוץ בתקציב של הפרויקט הלאומי ב-50%. במילים אחרות אם טופלו בשנת הלימודים הקודמת בפרויקט הלאומי סדר גודל של כחמשת אלפים תלמידים אנחנו היום בתוכנית 2009, קרי משנת הלימודים הקרובה מדברים על סדר גודל של כ-2500 תלמידים. כספי העם היהודי באמצעות המגבית היהודית המאוחדת לפרויקט הלאומי האתיופי. ביחד ב-2009 הוא יהיה סדר גודל של 18 מיליון שקל. ביחד. אבל בשנים עברו הוא היה הרבה יותר גבוה כי ההשתתפות של העם היהודי היתה הרבה יותר גדולה. גמרנו את עניין הפרויקט הלאומי האתיופי. עכשיו נעבור ברשותכם תוכנית החומש.


תוכנית החומש כשמה כן היא, חמש שנתית. התוכנית במסגרת החמש שנתית שלה מדברת על סדר תקציבי של כ-870 מיליון שקל. זה היה בתכנון. כך הוצגה התוכנית באותה ישיבה שחבר כנסת אפללו הזכיר ששם היא אושרה באופן עקרוני. באותה ישיבה שהיתה לפני כשנה וחצי אושר רק תקציב 2008 מכל התוכנית שאנחנו הצגנו. הוא היה נגזרת של סך הכול. הוא היה סדר גודל של כ-83 מיליון שקלים ב-2008 וכל התקציב הזה עמד לרשות משרד הקליטה כקופה שבסופו של דבר העביר על פי תכנון למשרדים השונים את חלקם. כל התקציב הזה מחויב כבר. חלקו כבר בא לידי ביטוי בשטח בפרויקטים כאלה ואחרים. זה סיפור 2008. החלטת הממשלה ב-2008 זהה לתכנון. היה עיכוב בהבאת התקציב אלינו ובהעברתו מאיתנו למשרדים ולכן בפועל קיבלנו את התקציב רק באפריל 2008 או במאי 2008. חלק מהביצוע כבר קורה ב-2008 ובתחילת 2009. כל התקציב מחויב. אין דאגה. אנחנו יודעים בדיוק בכל נקודת זמן מה עומד להיות עם תקציב 2008.


לגבי תקציב 2009, ברמת התכנון של כל המשרדים התקצוב היה צריך לעמוד על 139 מיליון שקל. בפועל אושרו 113 מיליון שקל ב-2009 וזה לא תקציב תוספתי. וזו נקודה מאוד משמעותית. במילים אחרות, המשרדים כל אחד על פי חלקו צריך היה לדאוג מתוך התקנות הקיימות לעשות הסטות ולבנות איזושהי תקנה תקציבית של 2009. וזה בשונה ממה שאמרה פה נציגת האוצר לגבי 2008 שרוב התקציב היה תוספתי. קיווינו שזה יהיה ב-2009 וב-2010. נאדה. אין שם שקל אחד תוספתי. הכול מתוך תקציבי המשרדים אל מול התקנות הייעודיות. זה נכון בכל משרד סומנה תקנה שנקראת תוכנית החומש אבל היה צריך למלא אותה באמצעות הסטות בתוך תקציבים קיימים ואנחנו מוחים על הדבר הזה כי אנחנו מבינים שמה שיקרה שזה בעצם העברה מכיס לכיס. יקחו פעילות קיימת וישימו אותה תחת הכותרת תוכנית החומש. אז מה עשינו? הזקנו פעמיים. אז זו נקודה אחת. אז אמרתי ב-2009 139 תכנון, אושר בפועל 113 לכל המשרדים. ב-2010 232 מיליון שקל תכנון, בפועל אושרו 128 מיליון שקל. סך הכול פער בשנים 2009-2010 עומד על 130 מיליון שקל. זה על השנים האלה. יש עוד סעיף בהחלטה של מאי 2009 שמקצץ את המסגרת, אותם 870 מיליון שקל שהיא המסגרת החמש שנתית קוצצה ל-700 מיליון שקל בהחלטת ממשלה.


יש לנו כאן כמה קומות. הקומה האחת זה המסגרת החמש שנתית קוצצה מ-870 מיליון שקל ל-700 מיליון שקל. היא לא תהיה חמש שנתית, היא תהיה שש שנתית בקטעים מסוימים. דבר אחד. 2009-2010 שהתקציב הוא הרי תקציב אחד מאושר ירדנו ב-130 מיליון שקל מ-371 מיליון שקל ל-241 מיליון שקל. אלה שני הקיצוצים המספריים המאוד משמעותיים. אבל יש עוד שתי נקודות. אמרתי ואני חוזר ב-2009-2010 אין תקציב תוספתי. זה שינוי נוסף מול 2008. והדבר הנוסף הוא שב-2008 אנחנו כמשרד הקליטה, אני גם באופן אישי היינו המתכללים. הקופה הכללית היתה אצלנו וזה נתן לנו יכולת לראות בצורה אינטגרטיבית מה קורה בכל משרד, איך התוכניות מתקדמות, וגם השפענו באופן אמיתי על התכנים. הכול היה בהבנה ובצוותים משותפים והמערכת עובדת מצוין. אין לנו בעיות עם המשרדים. ועכשיו ב-2009-2010 בכל משרד יש תקנה משלו ואת מגרעת התקנה אני כבר ציינתי קודם לכן. אלה הדברים היום.

כמו שאמרנו זו תוכנית לשש שנים ולא לחמש שנים. שינוי שנעשה בהקטנה מ-870 מיליון שקל ל-700 מיליון שקל. השינוי המהותי הוא שהתקציב הוא מתוך תקציבי המשרדים. הכוונה לעשות סדרי עדיפויות. שהרי מסגרות התקציב הן קבועות. הן נקבעו פה בוועדת הכספים שהחליטה מה תהיה מסגרת התקציב הכוללת ומתוך התקציב הזה עושים סדרי עדיפויות בין אם זה באמצעות פלאט של כל אחד מהמשרדים ואם זה באמצעות החלטה שאומרת המשרד כעת, הממשלה החליטה שהנושא הראשון הוא בסדר עדיפויות טיפול בעדה האתיופית ולכן צריך להסיט ממקום אחד למקום אחר. לדוגמה משרד הבינוי והשיכון חלק מהתוכנית היא תוכנית של שיקום שכונות. במקום לעשות שיקום שכונות חברתי בשכונה בקרית שמונה שהיא גם חשובה אבל אין בה אוכלוסייה אתיופית מסיטים את התקציב לשכונה שהיא עומדת בקריטריונים של תוכנית החומש ויש בה אחוזים גבוהים מאוד של עולים מאתיופיה. או שינוי אחר, תוכנית החומש קובעת שמענקים לדיור יוגדלו. יוצאי אתיופיה שיוצאים ממרכז קליטה היו מקבלים מענקים לפי איזושהי טבלה בסכומים משתנים שהיו עד 400 אלף שקל לרכישת דירה.היום על פי תוכנית החומש התקציבים גדלים ב-40% כך שמגיעים לעד 700 אלף שקל מענק. רק לאזורים מסוימים. הדבר הזה קורה. במקום שמשרד השיכון יעמיד את תקציביו לדברים אחרים חשובים החליטה הממשלה שהתקציבים האלה יוסטו.

כמה משפחות לקחו מענקים?

ב-2008 מאתיים משפחות ביצעו את המענקים המוגדלים.

כמו שאמרנו הסיפור של התקנות ייעודיות. היתה תביעה לבג"ץ. המדינה היתה צריכה להשיב תשובה לבג"ץ והיא השיבה שהכספים יהיו בתקנות ייעודיות. לגבי הנושא של העמדת התקציב למשרד הקליטה. משרד הקליטה לא יכול באמצעים שלו לתת מענק לדיירים. המענק נעשה דרך הבנקים.

כשאמרתי קופה מתכללת לא התכוונתי לתקציבי השיכון.

תקציב ייעודי זה תקציב שבא מן המשרד. הכוונה היא להעביר אותו למשרד הקליטה ואז להחזיר אותו למשרד הייעודי אין בזה הרבה מאוד היגיון לכן ההחלטה היתה כך קבעה הממשלה שהתקציב יהיה בתקנות ייעודיות. גם בתקציבים משנת 2011 ואילך שלא מפורטים פה גם הם תקציבים בתוך סדרי עדיפויות של המשרד.

קודם כל אני רוצה להגיד כל הכבוד לאוצר. אתם לא רציתם את תוכנית החומש. עשיתם הכול כדי לטרפד אותה. היושבים פה יעידו. מבחינתכם תוכנית החומש נכפתה עליכם. האוצר התנגד אליה. ראש הממשלה דאז אולמרט כפה עליכם. גם כשהוא כפה עליכם חיפשתם דרך מילוט. ניצלתם את תקופת המעבר בין ממשלה לממשלה, בין חילופי השרים. מה שעשיתם הצלחתם להוריד את התוכנית. כל הכבוד. זה דבר אחד.


דבר שני, אם זאת עמדתכם למה להוליך שולל ולהגיד יש תוכנית וכן הלאה. הרי תוכנית החומש במקורה במחשבה היתה שלא תהיה בריחה תקציבית על סמך אותן התוכניות הקיימות. מעל לקיים. נאמר במפורש גם חמש שנים. לא סתם המציאו את החמש שנים. את החמש שנים האלה כדי שאתם תוכלו לטעון בבג"ץ חס וחלילה אם מישהו יבוא אליכם ואתם יצרתם תחנה תקציבית במשרד הקליטה. הגדירו לכם את זה בזמן, חמש שנים. אני מציע אדוני היושב ראש שנקיים דיון בהמשך הדיון בנוכחות של שר החינוך ושר האוצר. אם אנחנו רוצים לעזור לשרת הקליטה ולצוות של משרד הקליטה, ההתנהלות של האוצר סביב הדבר הזה זה דבר שערורייתי גם מבחינה ציבורית. זה הונאת אנשים.

אני נפגשתי עם ארגוני העולים, אני יודעת את הבעיה. אנחנו גם העמדנו את זה בקבינט לקליטת עליה לפני כמה ימים. אדוני היושב ראש, חבריי, חברי הכנסת, רבותיי, ארגוני עולים, אורחים מכובדים, מי שנמצא היום בוועדה. אתם בדיוק יודעים אמנם אני שרה חדשה, אמרתי ואני לא צריכה להכריז על כך, בעיה של יוצאי אתיופיה היא בעיה של מדינת ישראל וקרובה לליבי ומדינת ישראל צריכה לפתור את הבעיה הזאת. זה לא עונש. היום לקלוט עולים במדינת ישראל זה דבר שמביא כבוד לכל עיר ועיר. יחד עם זאת לא מעט ראשי ערים מתקשרים אלי אנחנו לא רוצים אותם כאן. אני חושבת שלא רוצים אותם בגלל שמדינת ישראל במשך שנים רבות מאז שהיא התחילה לקבל את עליית יוצאי אתיופיה לא טיפלה בשורש הבעיה. לא יכול להיות שהבעיה הזאת היא בעיה של ראש העיר.


זו בעיה לאומית. בגלל שזו בעיה לאומית צריך להתייחס אליה בצורה אחרת לגמרי. אנחנו כמשרד הקליטה רוצים שתעזרו לנו. קופה של קליטת יוצאי אתיופיה ופרויקט חומש צריכים להחזיר למשרד הקליטה. אני אתמול הצגתי את זה לראש הממשלה. אני רוצה לבקש מכם אם אתם רוצים לעזור ליוצאי אתיופיה פרויקט חומש צרי להיות שם איפה שמטפלים בבעיה. ואני לא מסכימה עם האוצר שבמשרד הקליטה לא יכולים לטפל בבעיות שיכון. לא נכון. במשרד הקליטה יכולים לטפל בכל התחומים שקשורים לקליטת עליה. שיכון, חינוך, בריאות. זה שמפזרים את העניינים של קליטת עליה במשרדים שונים זה לגמרי לא נכון. אני לא מסכימה עם הדבר הזה. אנחנו ביקשנו מאיווט ליברמן והיתה ישיבה והוא נתן הוראה להקים ועדת מנכ"לים שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתוך כמה שבועות לדווח לגבי קליטת עליה. משרדים שונים לאור המצב הנוכחי לוקחים פרויקט שקיים מפרויקט לאומי, מפרויקטים שונים של קליטת יוצאי אתיופיה ומעבירים לפרויקט חומש. זה לא נכון. פרויקט חומש זה נפרד ופרויקטים אחרים שמצליחים הם אחרים. לערבב אני לא מסכימה. אם תצליחו להחזיר את כל מה שקשור לפרויקט חומש לקופה אחת עזרתם ליוצאי אתיופיה.

מרכז ההיגוי כאשר הוקם כפי שכבר ציינו קודמיי היה חזון של שר החינוך. תהליך המכרז מה שקרה ב-9 השנים האחרונות בעצם כרסם בחזון ובמעמד של מרכז ההיגוי ובייעודו של מרכז ההיגוי. מרכז ההיגוי של היום לא דומה למרכז ההיגוי שהוקם. התהליך הזה של המכרז הביא למצב שבעצם הפכנו להיות מגורם שותף לעובדי קבלן. כעובדי קבלן המשימות שלנו מצטמצמות, מוגדרות על ידי אנשי מכרזים והגענו למצב כזה שלמרות הניסיון והידע שכולם שיבחו אותו אנחנו מוצעים למכירה כל 4 שנים ואנחנו קוראים לזה לממעיט במחיר. כשכותבים מכרז 50% מהמרכיב של המכרז לגבי זהותו של הגוף הזוכה הוא המחיר הזול. מחיר זול אומר שכרם של אנשים. מחיר זול אומר גם איכותן של התוכניות. הסכנה האמיתית במכרז, ואנחנו רואים מי הם הגופים המתמודדים, חברות כוח האדם, יכול להיות מצב שכל 4 שנים גוף אחר יזכה במכרז הזה ואז הניסיון והידע והרצף ייקטע. עובדים ב-115 בתי ספר רואים כל יום עשרת אלפים ילדים והוריהם כל שנה מחליפים להם את המגשר. הקשר, האמון שנוצר עם התלמיד, עם המערכת הבית ספרית, עם ההורים שלו נפגע. הפיטורים מאיימים עלינו. בשורה תחתונה מה שמשה דקלו אמר אנחנו מרגישים ששמשון שושני שהיה המנכ"ל של משרד ההיגוי נושבת רוח חדשה של רצון לפתור את הנושא של המכרזים. פה אנחנו ומשרד החינוך באותו מתרס. יש פה דרישה של מכרז שבאה ממשרד האוצר. אנחנו מבקשים לפטור את מרכז ההיגוי מתהליך של מכרז. כך שאו שימור המרכז כיחידה במרכז או המשך ורצף הפעילות במסגרת הקיימת על ידי פטור ממכרז.

אני מייצג 23 ארגונים ארציים מהקהילה האתיופית. הדיון שהתקיים עכשיו הוא דיון חשוב אבל מבחינה הראייה הכללית התוצאות שלו לא נראות לי כתוצאות טובות. אני שבע מההבטחות שמקבלים בני הקהילה. יש לנו בעיה קשה מאוד, שכולם אוהבים אותנו אבל לא בבית ספרנו. השטח בוער. הקהילה לא יכולה להמשיך לסבול. כל הפרויקטים נסגרים. כולל קבוצות הורים, מרכזי נוער, סיוע לימודי. מה שקרה בשנת 1996 יכול לחזור על עצמו. ואחר כך ממשלת ישראל תשאל את עצמנו איפה היינו? איפה טעינו? אני מבקש מכבוד היושב ראש החלטות שהתקבלו בעבר החלטות הממשלה 3316, 414 , לגבי הפרויקט הלאומי, לגבי מרכז ההיגוי, יקוימו ואם לא התוצאות יהיו הפוכות לגמרי. תקנה תקציבית. אנחנו מדברים שבכל משרד תהיה תקנה. אנחנו לא יודעים מאיפה מקצצים. אבל סוגרים תוכניות. אנחנו מבקשים שתהיה תקנה אחת שתהיה מפוקחת על ידי משרד אחד. הדבר הנוסף שאנחנו מבקשים, לא יכול להיות שמצד אחד סוגרים תוכניות מצד שני אומרים יש תוכניות. התוכניות לא קיימות. חומש לא קיים. אם סוגרים תוכניות מוצלחות ובמקום זה מביאים לנו תוכניות ניסוי אנחנו לא נסכים. בכל דיון של נושא של חומש אנחנו מבקשים שנציגות הקהילה תהיה שותפה בהחלטות ולא נקבל רק דיווחים. תודה רבה.

אני קודם כל שמח לשמוע היום מחנוך על 700 אלף שקל שאמרו לנו שיקוצץ מהפרויקט הלאומי זה לא יהיה. זה משמח אותי. 9 מיליון מתקציב הממשלה. אנחנו מדברים על תוכנית חומש שהיא כבר נקברה. התוכנית שהיתה צריכה להביא שינוי. הקהילה נמצאת במצב קשה. הממשלה לא רק קיצצה 170 מיליון, היום מתברר לנו מאה אחוז של קיצוץ כלומר ביטול של התוכנית. במקום כסף חדש לוקחים מתוכנית אחרת וקוראים לה תוכנית חומש. חבל שמקיימים את הדיון הזה אחרי שהתקציב עבר. לחברי כנסת יש כוח לשנות את המציאות. אנחנו אומרים לועדת הכספים תחזירו את ה-870 מיליון שקל לתוכנית חומש. צריך לפקח על האוצר וצריך לקיים תקנה תקציבית אחת שתרוכז במשרד הקליטה.

דוד יאסו, מנהל אגף. הדיון הזה הוא מאוד חשוב. אני חושב שזו יוזמה של השרה בעקבות הסיורים שעשתה למשל בחדרה. יש רצף פה. נכון שחברי כנסת פה יזמו. המשנה למנכ"ל הציג את הדבר בצורה מאוד ברורה. יש פגיעה בנושא של חומש. יש ציפיות מעבר לשולחן הזה, הקהילה בשטח מאוד מצפה לשינויים. מבחינת משרד הקליטה למרות הקיצוץ של שנת 2009 ביחידה שלי של 4.5 מיליון, המנכ"ל החזיר לי את זה מתקציבים אחרים. אם יוחזר התקציב זה יעזור לקהילה.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון החשוב הזה. המדינה קלטה עליה גדולה מאוד ועכשיו הזמן לטפל בקליטתם הנכונה של העולים ובני העולים. דיברנו על נושא מרכז ההיגוי, בנושא תוכנית החומש. אם לא נטפל בקהילה זו פצצה מתקתקת חברתית. הם לא צריכים להיות בגטאות. צריך לתת להם משכנתא מוגדלת שיוכלו להיכנס לערים חזקות יותר ואז להיטמע בתוך החברה. נושא התקציב 2009-2010 יבוא עוד הרבה פעמים לועדת הכספים. אני מבקש מחבר כנסת מולה, אתה תמיד תוכל לעכב העברה תקציבית של משרד החינוך, ואז להגיד איפה התקציב שלנו שנמצא בתוכנית חומש. אתה בטח תוכל להסיט לכיוון הרצוי. אנחנו מבקשים ממשלת ישראל שמקבלת החלטות שתעמוד בהחלטות שלה ותבצע את ההחלטות שלה. אם היא קבעה שיש תוכנית חומש צריך לקיים אותה כלשונה בתקציב ייעודי. בתקציב נוסף. אני מבקש להחזיר את התקציבים למשרד הקליטה כמשרד המרכז את הפרויקטים. כל נושא מרכז ההיגוי מדובר באנשים מקצועיים שנים על גבי שנים. אני רואה את הנשירה של הנוער מבתי הספר. צריך למנוע את הדברים. צריך לחבק את הקבוצה הזאת ולהפוך אותם לעובדי משרד החינוך לכל דבר.

אני לצערי אצביע נגד ההצעה שלך. אני לא רוצה להיות שותף למריחה. יש החלטת ממשלה שאומרת שזה בתוך תקציבי המשרדים. אין כסף נוסף. ואני מציע להזמין את שר האוצר ולומר לו שהכנסת לא מקבלת את העניין שהתקציב הזה הוא בתוך תקציבי המשרדים. זה בעצם ביטול התוכנית. אז אני רוצה ששר האוצר יתכבד לכנסת ויגיד החלטנו לבטל את התוכנית. יעמוד בפני הביקורת. אני מבקש לבקש מהאוצר את סעיף 3 בהחלטה להנחות את שר האוצר לפעול לכך שמסגרת בסיס תקציב 2009 תוגדר תקנה לקבל את התקנות ואת מספריהן בכל משרדי הממשלה ולראות מה כתוב בהם. אני רוצה שהכנסת תקבל את רשימת התקנות בכל המשרדים שמופיעים פה ואיזה סכומים מופיעים בהם ונריב עם האוצר על הכסף הנוסף כי בלי כסף נוסף בעצם יבצעו פעולות שהיו מבצעים ממילא בסעיף הזה.

אני כראש ועדה מסכם את הדיון. מי שרוצה להצטרף יצטרף.

אני רוצה להביא את ההצעה שלי להצבעה. יש לנו רוב.

אני אומר בסעיף אחרון, ועדת הכספים תקיים דיון נוסף במעמד שר האוצר ושר החינוך. אנחנו סיימנו ישיבה זאת.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30