PAGE
12
ועדת הכספים

27.7.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ו' אב תשס"ט (27 ביולי 2009), שעה 10:45

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי הייטק, של ח"כ יעקב אדרי.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי הייטק, של ח"כ אורי אורבך.
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי הייטק, של ח"כ שלי יחימוביץ'.
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי הייטק, של ח"כ אחמד טיבי.

חברי הוועדה: אמנון כהן - היו"ר

יעקב אדרי

אורי אורבך

חיים אורון

שלי יחימוביץ

אלכס מילר

מירי רגב

טל הרמתי – סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

עו"ד תמים עבד אלחלים – לשכה משפטית, משרד האוצר

ליאור אגאי – משרד האוצר

ירון שטיינברג – משרד האוצר

ברק שטרוזברג – משרד האוצר

לידור סבתו – משרד האוצר

שלמה וקס – התאחדות התעשיינים

עו"ד רחל רטוביץ – מעורבת בנושא המכרז

יוסף שוחט – קוסט

אייל ימין – קוסט

מוטי סיבוני – קוסט

אורי הלפרין – ההסתדרות החדשה

ירון צרפתי – הסתדרות עובדי המדינה

חזקיה ישראל – איגוד התעשיינים

טמיר כהן

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי הייטק, של ח"כ יעקב אדרי.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי הייטק, של ח"כ אורי אורבך.
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי הייטק, של ח"כ שלי יחימוביץ'.
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי הייטק, של ח"כ אחמד טיבי.

שלום לכולם, שבוע טוב. אני פותח את הדיון של ועדת הכספים. הנושאים לסדר היום של דיון מהיר, השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי היי טק. ארבעה חברי כנסת ביקשו דיון מהיר. הנשיאות אישרה. חבר הכנסת יעקב אדרי, חבר הכנסת אורי אורבך, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת אחמד טיבי. אורי אורבך בבקשה. תציג מה רצית להגיד.

הוא הסמיך אותי. אני אדבר בשם שנינו. האמת היא שאנחנו ביקשנו שהדיון הזה ייערך בשלב הרבה יותר מוקדם אבל הוא התעכב בגלל דיונים על התקציב ועל חוק ההסדרים. אנחנו מדברים על מכרז החשב הכללי לבתי התוכנה. מכרז שמספק תעסוקה ומעצים את ענף ההיי טק שכן 1600 עובדים מועסקים בשירות המדינה באמצעות בתי התוכנה. מה שקרה שבעטיו ביקשנו את הדיון הזה הוא שהחשב הכללי החליט שבניגוד למה שהיה נהוג עד היום שבו 1600 משרות של אנשי מחשבים שהמכרז הזה יוצא רק בקרב בתי התוכנה. הוא החליט להרחיב את המכרז ולאפשר גם לחברות כוח אדם להשתתף בו. זו החלטה חסרת תקדים. יהיה מכרז ובמכרז יוכלו להתמודד גם בתי התוכנה וגם חברות כוח האדם. מי שייתן את המחיר הזול ביותר יזכה במכרז. עכשיו זה לא יהיה חלק, חלק. זה לא יהיה פיזור בין חברות כוח אדם לבין בתי התוכנה. כיוון שמלכתחילה האיכות שבתי התוכנה מספקים היא בכלל לא עומדת בשום יחס למה שיספקו חברות כוח אדם. יהיו שם כמה קריטריונים בסיסיים שחברות כוח האדם יוכלו לעמוד בהם. חברות כוח האדם יתנו מכרזים עם תקורה של 2% או אחוז וחצי, כי מה אכפת להם, הם בסך הכול מספקים גולגולות. מדובר בסוחרי גולגולות. בתי התוכנה משקיעים באנשים האלה. מדובר במקומות עבודה לכל דבר. מדובר בבתי תוכנה גדולים, בחברות היי טק שמשקיעות בהכשרה של האנשים, שיודעות מה הן מספקות, שהן משקיעות בשיפור איכות העבודה של האנשים, שהן משלמות להן בצורה נורמאלית. וכאן אנחנו מדברים, סליחה על המילה, על הזניה של הפרויקט הזה. ואנחנו רואים כאן תהליך שהוא זילות כוח האדם העובד. כלומר אנחנו רואים שכבר לא מעניין במיוחד את המדינה שיהיו אנשים איכותיים שיאיישו משרות של עובדי היי טק בקרב עובדי המדינה ושהאינסנטיב העיקרי הוא ככל שזה יהיה יותר זול כן ייטב. היו עוד כמה גזירות שבינתיים ירדו, כמו למשל היה רעיון שחישוב התקורה ייעשה לפי חישוב חמש החברות הזולות ביותר שיתנו את ההצעות הזולות ביותר ומי שלא יעמוד בקריטריונים האלה לא יזכה במכרז. אז אני מבינה שהגזירה הזאת ירדה מהפרק. עדיין גם בסיטואציה הנוכחית אנחנו בפרוש יודעים בוודאות אם אנחנו מבקשים שלא להיתמם שבסופו של דבר אולי כבר במכרז הקרוב ואם לא, במכרז שלאחריו, בתי התוכנה יצאו מהתמונה ובמקומם יישארו חברות כוח אדם.


עכשיו מדובר כאן בפגיעה מאוד מאוד קשה בענף ההיי טק שממילא נתון בקשיים מאוד גדולים. זאת מהלומה, לא פחות מזה. ממש מהלומה. 1600 עובדים שבסופו של דבר יפוטרו. עכשיו זה סוג של תהליך שכולנו נשלם עליו מחיר. אין זוכים בו. המדינה לא תרוויח כיוון שהיא תספוג מכה של פיטורים בענף ההיי טק מכיוון שרמת השירותים תרד. העובדים בוודאי לא יצאו נשכרים כי בתחרות ההיסטרית על המחיר הזול ביותר בוודאי שהחוליה החלשה יותר תיפגע ואלה העובדים. בתי התוכנה בוודאי ישלמו. ענף ההיי טק בוודאי יספוג מכה אנושה. כל החברה הישראלית תספוג מכה מהדבר הזה. אנחנו רואים כאן תהליך שהוא מעיד על מה שקורה לנו. אם חשבנו קודם שמישהו הוא קורבן של נותני שירותים שמשלמים 20 שקלים ו-70 אגורות לשעה שכר מינימום ועושקים אותו, אם הקורבנות זה עובדות הניקיון שמנקות גם את בניין הכנסת ובכלל מועסקות בשירות המדינה ובכלל, אנחנו רואים שמדובר בתהליך זולג שהולך ופושט גם למעמד הביניים. ובעצם מה המטרה של המכרז הזה? לגרום לזה שאנשי היי טק משכילים ומוכשרים שעובדים כאן היום ומתפרנסים בכבוד יהיו במעמד של מנקות. מאוד מאוד פשוט. יעברו דרך כוח אדם. ירוויחו 20.70 לשעה זה שכר המינימום.


נכון שבתי התוכנה פנו לבית המשפט המחוזי לבקש סעד ונכון שאתמול היתה החלטה לשגר אותם למשא ומתן על חלק מהנקודות אבל אנחנו לא מנועים מלעסוק בזה גם אם מתנהל תהליך משפטי. אין לנו שום בעיה לעסוק בזה. לכן אני מציעה שנמשיך לעסוק בעניין הזה ולא נאפשר להוציא את המכרז הזה של בתי התוכנה לחברות כוח אדם. מדובר במהלך פוגעני במיוחד ואנחנו צריכים להתערב בו במלוא כובד משקלנו. אני מציעה שנלווה את זה וגם נתבע מהחשב הכללי לחזור בו מההחלטה הזאת שהיא קטלנית. היא אולי כרגע היא תיטיב עם הגרוש שבכיס אבל לטווח הארוך מדובר באמת בהחלטה שיש לה השלכות מרחיקות לכת. זה דבר אחד.


דבר נוסף שהוא כאילו בשולי הדברים אבל הוא גם קשור. בנוסף לעובדים האלה שדיברתי עליהם יש אלף עובדים נוספים בשירות המדינה שהם מה שנקרא עובדי הקוסט פלוס. גם הם עובדי מחשוב שהועסקו מלכתחילה על תקן עובדי חברות כוח אדם. אני יודעת על אלף. שש מאות. אז אני מדברת על אותם שש מאות עובדים שחוק חברות כוח אדם כפי שאנחנו מכירים אותו, כפי שהופק לפני הרבה שנים, הופק בחוק ההסדרים, אופשר בספטמבר אשתקד, לא חל עליהם כיוון שהם הוחרגו מהחוק. מדובר בעובדים שהועסקו גם באמצעות גורם חוץ לכאורה אבל בשונה לגמרי מבתי התוכנה, חברות מיקור חוץ וחברות כוח אדם לא בחרו אותם, מיינו אותם, הכשירו אותם אלא פשוט שימשו צינור כדי להעביר להם את השכר שלהם כדי שהמדינה לא תהיה המעסיק.

החטא הקדמון הוא שבעצם בתי התוכנה נותנים את השירותים האלה ולא המדינה.

לא. לא. לא מדובר בעובדי מחשבים שהלכו דרך חברות התוכנה. אלא באמצעות חאפרים שעשו אחוז וחצי על הראש שלהם כדי שהמדינה לא תצטרך להעסיק אותם ישירות. זה נורא פשוט. זה סחר הגולגולות. כלומר לחברה שמשלמת להם משכורת אין שום קשר לחייהם של אותם עובדים. היא לא מיינה אותם, היא לא בחרה אותם, היא פשוט לוקחת אחוז וחצי על הראש שלהם בונוס כדי שהמדינה לא תהיה המעסיק הישיר. אין לזה שום סיבה אחרת. השאלה אם הם עובדי מדינה או לא עובדי מדינה היא אגב שנויה במחלוקת כי רק לפני חודש היה פסק דין של בית דין לעבודה בתל אביב בעקבות תביעה של שני עובדי קוסט פלוס שקבע שיש לראות בנתבעת, כלומר המדינה, מעבידה שבשירותה הועסקו העובדים. מה החשש ולמה זה קשור לעניינו? כיוון שמה שהחשב רוצה לעשות הוא האחדה של כל שירותי המחשוב, של כל עובדי המחשוב באשר הם בלי שום אבחנה. בלי אבחנה בין חברות כוח אדם שאגב השתתפו בחלק מהמכרזים עד היום. בלי אבחנה בין חברות כוח אדם לבתי תוכנה. בלי אבחנה בין עובדי הקוסט פלוס שבעצם הם חצי עובדי מדינה. בפועל הם מועסקים במשרדי ממשלה והם בזיקה תמידית למשרדי הממשלה שהם מועסקים בהם, ולעשות האחדה כללית של הדברים ובהקשר הזה להעביר גם את עובדי הקוסט פלוס שחלק מהם עובדים כבר 10 שנים בשירות המדינה, להעביר אותם למיקור חוץ וכך הם יאבדו בשנייה אחת את כל הזכויות שלהם. ותק שהם צברו, את כל התנאים שלהם. שגם כאן צפויה סכנה מסוג אחר. היא לכאורה לא קשורה לדבר הזה אבל היא בהחלט כן קשורה בגלל הכוונה הזאת להאחדה. את הדברים האלה רציתי להעלות כאן.

אנחנו מתחילים לשלם פה את המחיר של חטאים קדמונים מה שהתחיל מעובדים מאוד חלשים של עובדי ניקיון ושמירה מתחיל לזלוג כלפי מעלה. זאת אומרת יכול להיות שבעוד שנה או שנתיים או שלוש אנחנו נקבל עובדים של חברות כוח אדם גם בכירים, כבר יש כאלה דברים, גם בשירות הציבורי. אני לא אתפלא אם יבואו מנכ"לים של חברות ממשלתיות וסמנכ"לים, הם יאוישו על ידי חברות כוח אדם שיתחרו באנשים שהממשלה רוצה לגייס. זאת אומרת כל עוד זה היה באמת כל מיני שומרים מסכנים שזה במקום להיות מובטלים אז חברת כוח האדם עושה להם טובה ונותנת להם עבודה, מסדרת להם עבודה ולוקחת את האחוזים שלה, תראו איך שזה מגיע לאנשים כמונו, כמו האנשים שאנחנו מכירים. אנחנו אני מתכוון חברי הכנסת וכל האנשים. אני אומר כמונו בלגלוג על עצמנו. לא בלגלוג על אלה שאנחנו מכירים. הפיתוי של ממשלה ושל רשויות להעסיק חברות כוח אדם הוא פיתוי מאוד גדול. אם קצת לוחצים הם בקלות לא עומדים בפיתוי הזה. זה כבר הגיע לענף ההיי טק עם השש מאות הקודמים. עכשיו אומרים, ממילא יש שש מאות איש שעובדים באמצעות חברות כוח אדם למה שלא נעשה את כולם. זאת אומרת כמובן שיהיה מכרז והם כמובן יזכו, כי הם כסף, כי זה משתלם יותר. אתם תראו שבעוד שנה שנתיים זה יגיע למדרגה הבאה של הבכירות בשירות המדינה ובסופו של דבר הסוהרים ובית הסוהר הפרטי, ובתי חולים הפרטיים, הרופאים והאחיות, ומשרדי הממשלה ומי יודע אולי יום אחד בכנסת כולם יהיו באמצעות חברות כוח אדם. ולא יבוא לציון גואל.

אני רוצה לשמוע את התאחדות התעשיינים. שלמה וקס.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. אני מסכים עם כל מילה שחברת הכנסת שלי יחימוביץ אמרה וחבר הכנסת אורי אורבך. אני רוצה להגיד דבר אחד. המכרז הזה גרוע למדינה, המכרז הזה גרוע לחברות כוח אדם, המכרז הזה גרוע לעובדים שלו ומי שיצא נפגע זה אנחנו האזרחים. הלכו וחיברו מין שבאינו מינו ואנחנו עתרנו לבית המשפט. גם כבוד השופטת נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים אמרה לממשלה וכאן יתקנו אותי חבריי מהממשלה, איכות לא תקבלו. כי מי שמתחרה בשלב הראשון על מחיר שעת עובד והפונקציה היחידה של איכות היא שאתה יש לך מחזור עסקי כזה וכזה, יש לך מערכת גיוס ואתה מעסיק כך וכך עובדים, זה המבחן של האיכות. השלב השני יש אז איכות. מי שיעבור לשלב השני יהיו חברות נחותות. זאת אמרה השופטת. לא אני. רבותיי, אני לא רוצה לקורא לזה הזניה של המקצוע. אני מתנצל על הביטוי. על מה שעושים לא ייעשה.

אתה לא צריך להתנצל, זה אני אמרתי.

לא חשוב. עכשיו אנחנו כורתים את הענף שאנחנו יושבים בו. יכול להיות שגם ייגשו בתי תוכנה מחוסר ברירה כדי לא לגרום להתמוטטות. אבל המדינה לא תקבל כוח אדם. ואני כבר שמעתי את המדינה אומרת שבתי התוכנה הם גזלנים. אז מי שהיה גזלן היתה מערכת פיקוח של החשב הכללי והוא לא מימש אותה. ומי שגזלן צריך להוריד לו את הידיים ואת הרגליים. אנחנו בפתח נזק שיהיה בלתי הפיך. ואני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה. גרוע למדינה, גרוע לממשלה, גרוע לחברות, ומעל לכל גרוע לעובד ובסוף מי שנפגע זה כולנו. נבחרי ציבור, אנשי ציבור ואזרחים מהשורה. תודה רבה.

אפשר לקבל כמה נתונים, כמה חברות יש ומה היקף המכרז, פחות או יותר?

נתייחס עוד מעט. יש מישהו שרוצה להתייחס לפני שאני נותן לאוצר?

אנחנו מייצגים את עובדי קוסט פלוס. אנחנו יודעים קודם כל על אלף עובדי קוסט פלוס ומעלה. יש לנו ידע די ודאי על זה. אנחנו עובדי מדינה לכל דבר. הקשר שלנו הוא רק עם המדינה ורק עם עובדי הממשלה. אין לנו שום קשר עם החברות המעסיקות מלבד התלוש שאנחנו מקבלים מהן. אנחנו יושבים במשרדים, בחדרים של משרדי הממשלה, מקבלים הנחיות כמו עובדי מדינה, מבקשים חופשה, מחלה רק מעובדי מדינה והנחיות עבודה רק מעובדי מדינה. אין הבדל מהותי בינינו לבינם. לעומת זאת מיקור חוץ זה סוג העסקה אחר. הוא נשלח אל המדינה לצורך פרויקט מסוים. הוא יכול להיות זמני, הוא יכול להיות יותר קבוע. היחס שלו זה רק אל החברה המעסיקה.

התקשי"ר מחייב אותך?

יש לנו חוזה של החשכ”ל שמגדיר בדיוק איזה זכויות יש לנו. חלק מהתקשי"ר חל עלינו, חלק לא. לפי החוזה של החשכ”ל.

איזה חלק לא חל?

יש זכויות שלא חלות עלינו. יש זכויות שכן חלות עלינו. למשל ימי מחלה. ימי הבראה, ימי חופשה. כל זה זה בהתאם לעובדי מדינה. יש כמה דברים שהם בהתאם לעובדי מדינה, יש כמה דברים שלא.

תן דוגמה אחת.

שכר. אפילו עידוד הצמיחה חל עלינו. יש חוק השוואת תנאים. זה משהו אחר. תנאי ההעסקה והמבנה של התקינה של התפקידים הוא לא בדומה לעובדי מדינה כי זה תפקידי מחשוב. השכר היום נשחק מאוד כי אנחנו מוקפאי שכר כבר מספר שנים בהוראת החשב הכללי משום שרוצים לסיים עם עניין הקוסט פלוס. פשוט הקפיאו אותנו כדי שאנחנו מרצוננו נעבור למיקור חוץ. כל עוד לא נעבור למיקור חוץ נישאר מוקפאי שכר גם עד 2020. המטרה היא לסיים את נושא הקוסט פלוס. למה? משום שעובדי קוסט פלוס הם עובדי מדינה. יש פה בעיה שצריכה להיפתר על ידי שני הצדדים. הדבר האחרון עובדי מיקור חוץ הקשר היחיד שלהם זה עם החברה. הם לא מקבלים הוראות מהמדינה ולא מהמעסיק המדינה אלא מהחברה שלהם. מחלה, חופשה, הבראה, כל זה מהחברה, וזה ההבדל המהותי בינינו לבין עובדי חברה. המכרז הזה מאיים לבלוע אותנו בתוך. וזה בעצם פיטורים של כולנו. זה אנחנו רוצים לבקש למנוע. הדבר האחרון, חוק חברות כוח אדם 13 א' מחריג אותנו עובדי מחשוב מלהיות עובדי מדינה. כל עובדי חברות כוח אדם נקלטו למדינה מלבדנו. החוק מטרתו היתה להיטיב איתנו ולא לקלקל לנו. היום בפועל החוק הזה מקלקל לנו כי ההפרדה הזאת גורמת לזה שאנחנו נעלמים מהמפה. אנחנו היינו רוצים להגיע בסופו של דבר לתיקון החקיקה, לביטול ההחרגה של כל אותם עובדים שהם כבר בתוך המדינה והם לא מיקור חוץ. אנחנו רוצים להיות חלק מעובדי המדינה כמו שאנחנו בפועל.

אני נציג הסתדרות עובדי המדינה. אני רוצה להגיד כמה דברים בשם הסתדרות עובדי המדינה. אנחנו בהסתדרות עובדי המדינה, העובדים היקרים האלה, עובדי קוסט פלוס שהם למעשה מבחינתנו עובדי מדינה לכל דבר ועניין אנחנו מכירים בהם, הכרנו בהם, אנחנו מייצגים אותם, אנחנו הכרזנו סכסוך עבודה ארצי בשם כל המעסיקים בשירות המדינה. הסכסוך הזה יצא לדרך ב-26 למרץ 2009, הגיע לכל המקומות, לכל המעסיקים וכל מי שצריך היה. אריאל יעקובי יושב ראש הסתדרות עובדי המדינה הוציא מכתב למר טל הרמתי סגן בכיר לחשב הכללי. הוא הוציא לו מכתב ב-28 ביוני 2009, וביקש ממנו להיכנס למשא ומתן על תנאי העסקה של עובדי קוסט פלוס בכל הארץ. הוא ביקש ממנו את זה לפני שהוא יפעיל את סכסוך העבודה. התקבלה תשובה ממר ברק שטרוסברג לפני כחודש והתשובה שלו למעשה אומרת דבר אחד, לקבור את העניין ואנחנו נחשוב על הדברים האלה ואולי פעם אנחנו נחליט לשבת ולדבר על זה. בעקבות זאת אריאל ביקש ממני להוציא מכתב נוסף לברק בו הוא מודיע שלמעשה מבחינתנו הסבלנות היא פוקעת ואם לא ניכנס מיידית למשא ומתן על מעמדם של העובדים כל שירות המדינה יתחיל לבעור כתוצאה מצעדים ארגוניים. זה מה שיש לי להגיד. תודה רבה.

אני ליאור אגאי, מנהל מינהל הרכש הממשלתי ויו"ר ועדת המכרזים שהוציא את המכרז הזה. קודם כל אני רוצה להתייחס כאן למשהו שנאמר כאן על ידי שני חברי כנסת. אני אחראי גם על תחום השמירה והניקיון במדינה. וההקבלה היא לא במקום בכלל. ממש לא במקום. מדובר כאן במכרז הזה על תעריפים שיכולים להגיע גם עד 280 שקל לשעה.

אלא אם הם ירדו. יש תעריף מינימום?

במכרז הנוכחי יש העלאה של 30% מהתעריפים שהיו משולמים במדינה עד כה. המכרז הזה נעשה לאחר שנתיים עבודה שישבו כל הגורמים המקצועיים לרבות סגן הממונה על השכר, לרבות סגן בכיר של החשב הכללי שאחראי על מערכות מידע, לרבות אנוכי, לרבות סגן חשב כללי שאחראי על נושא השכר וכוח האדם. עכשיו אני רק רוצה להעיר משהו לכנסת הנכבדה. המכרז הזה נעשה כי תמה ההתקשרות הקודמת. זאת אומרת שאנחנו הוצאנו מכרז לפי חוק אחר שאותה כנסת חייבה אותנו.

לא חשבנו אחרת. זה לא שאתה פוקח את עינינו עכשיו.

במכרז הזה לא רק שלא התנכלנו לעובדים. אני הוצאתי אני חושב מאות מכרזים. אני לא זוכר מכרז אחד שיש בו העסקת כוח אדם שלא יוצא מבסיס של נקודה חדשה אלא אומר בפירוש איך ידאגו לעובדים הקיימים. זאת אומרת שבמכרז הנוכחי אם עובד יחליט להיקלט בתעריף החדש שיצא בהתקשרות החדשה אף עובד לא ילך הביתה. ככה זה אמור להיות. כאשר כל הדיון הזה כאן נובע, למעשה לפי דעתי מדאגה של איגוד שהוא אינטרסנטי למטרותיו וזה בסדר, שזה איגוד בתי התוכנה, שאנחנו בממשלה קצנו מלשלם במכרז שאנחנו בעצמנו הוצאנו ב-2003, 30% 40% ו-50% תקורה לחברות שפעם ראשונה שהן רואות את העובדים זה ביום שהן מגייסות אותו ופעם אחרונה אחרי אי אילו שנים ביום שהוא עוזב. פשוט לא רצינו לשלם את זה. ולהוציא מכרז חדש שעושה חשיבה מחודשת על כספי ציבור שאנחנו יודעים מראש שיוצאים שלא לצורך אני לא חושב שיש בזה טעם לפגם.

ואתה אומר שהסכום שהם קיבלו זה לא היה על השכר.

בוודאי על תקורה. הרי יש כאן איזשהו פרדוקס. כולם אומרים שהעובדים הם עובדי מדינה. אני לא חושב שזה הדיון. אני גם לא מוסמך לדון בנושא הזה. אני לא חושב שזה הדיון. אבל אם זה הדיון אז למה החברות מלינות? על מה בוכים על 12.5% תקורה ולוקחים לבית משפט. אני אומר שאני יכול להוכיח לכנסת ש-30% ו-40% תקורה על עובדים שמוצבים שנים בממשלה בלי שהחברה רואה אותם בכלל. נכון לעכשיו יש מקצועות קלאסיים, אני לא אכנס לדברים של החברים שהם בתחום שהם אמורים להיות כאלה גמישים שזה סביר שזה יהיה בתחום קניית השירותים נוכח התחדשויות בענפים השונים. לא אתייחס לזה.

בניקיון למשל זה כל הזמן מתחדש. חומרי הניקוי מתחדשים. הם יותר משוכללים. הסמרטוטים עשויים מבד אחר.

התפקיד שלי שבהינתן לי מקצועות שאמורים להיות אחרי נתינת שירותים אני אעשה את המכרז הכי טוב שאני יכול כדי להשיג את הערך המיטבי עם האיכות לממשלה. אני שמח שאיגוד בתי התוכנה דואג לאיכות של הממשלה. אני משער שאנחנו צריכים לדאוג לזה קודם. אבל אם האיכות של הממשלה אני צריך לדאוג שזה ייעשה לפי חוק חובת מכרזים לפי הדברים המיטיבים. היינו צריכים להביא לדיון הזה את התעריף שמשולם בתחום הזה כדי שאנשים אולי טיפה יקבלו איזשהו מושג על מה אנחנו מדברים פה. אני מתחייב להביא את ה נתונים. אני אחראי על הפן המכרזי. זאת אומרת שאחרי המכרז, יש זוכה, אני זז הצידה. בקטע הזה יתייחס טל למה כיוון המכרז המקורי להשיג כשפנינו לבתי תוכנה. מה היתה המטרנה בפועל כשרצינו איזה שירות להוציא. אני רק אומר לכנסת מבחינת ההליך המכרזי. אני לא מתייחס לפן המקצועי. אני מסיים. אני אומר שזה מכרז שדואג ומחייב את החברות הזוכות ואם מישהו מכיר מכרז כזה שיראה לי אותו כי אני לא מכיר. מחייב את החברות הזוכות שברגע שבא אליהם עובד שהועסק בממשלה לקלוט אותו אצלם. אנחנו במירכאות כופים על חברות עובדים.

מה אמרת בזה?

אמרתי בזה שגם אם תהיה תחלופה בענף וחברות אחרות יגזרו קופון במירכאות על אותם עובדים למעשה אם הדאגה היא לעובדים אז זה לא המקום. כי הדאגה הזאת, השכר שלהם לא ירד. יש היום מנגנון חריג שמאפשר לעובד שהיה קיים כשהוא עובר לחברה חדשה להישאר בשכר הישן שלו אם במכרז החדש הושג שכר נמוך יותר.

שמי טל הרמתי. אני סגן החשב הכללי בנושא מחשוב ואני חתום על המכרז הזה. אני ברשותכם אתן קצת רקע עובדתי כי היה לי הרושם שהרקע העובדתי שעמד בפני חברי הכנסת הוא לא שלם. המכרז הזה כמו שנאמר על ידי ליאור מחליף מספר מכרזים שהיו פה במשך 6 או 7 שנים. בין היתר נתנו מענה לפן מאוד רחב של מחשוב בממשלה. לא את כל המחשוב בממשלה אגב. כחלק מתהליך הכנת המכרז החדש נעשתה בחינה מאוד עמוקה בממשלה והבחינה הזאת לא נעשתה בהיבט של מה האינטרסים הנכונים או הלא נכונים של בתי התוכנה או של החברות אלא מה נכון לממשלת ישראל שצריכה לתת את השירות לציבור.

מדינת ישראל אין לה עניין במה שמתרחש בהיי טק?

יש לה. ואני אתייחס לזה. לא אמרתי לרגע אחד שלא מעניין בתי התוכנה ולא מעניין מה שקורה בהיי טק אמרתי שהבחינה עצמה ספציפית נעשתה מנקודת מבט של הממשלה ואני אתייחס לנקודה הזאת. ממש אכפת לי מההיי טק וזו אחת הסיבות שאנחנו גם חושבים שגם לאורך זמן לשאלתו של חיים אורון, גם לאורך זמן הממשלה תמשיך לקנות שירותים ושירותי מחשוב ושירותים אחרים מחברות ההיי טק. הרי אם נעביר את כל העובדים להיות עובדי מדינה איפה אנחנו דואגים בדיוק להיי טק.


במסגרת הבחינה הזאת נעשתה בחינה האם יש באמת הבחנה מאוד מאוד ברורה ברמת השירות שהממשלה מקבל ובין עובדים שהמעסיק הישיר שלהם זה חברותה הקוסט פלוס ובין עובדים שהמעסיק הישיר שלהם הוא חברות בתי התוכנה ובין מנגנוני העסקה נוספים שקיימים. בסופו של יום הגענו למסקנה שאין הבחנה מהותית ברמת השירות שהממשלה מקבלת בין העובדים השונים. בחנו גם את הנושא הזה של עובדי המדינה.

איך אתם יכולים לעשות את ההשוואה בעצם כשעד היום הוצאתם סוגים מסוימים של צרכים שלכם רק לבתי התוכנה ועוד לא עשיתם את הניסוי הזה. מתוך 2200 עובדים שמועסקים אצלכם גם באמצעות בתי התוכנה וגם באמצעות חברות כוח אדם אותם 600 עובדים שעד היום המכרזים שיצאו היו לחברות כוח אדם.

לא. לקוסט פלוס. 600 עובדים זה חברות הקוסט פלוס. אין חברות כוח אדם בתחום הזה.

כלומר מבחינתכם עובדי הקוסט פלוס הם זהים ברמתם לעובדי חברות כוח אדם?

אני אנסה להבהיר את עצמי. אנחנו מצאנו מצבים שבהם יושבים בחדר אחד שלושה אנשים. אחד מועסק על ידי חברת קוסט פלוס, אחד מועסק על ידי בתי התוכנה, והגורם השלישי מועסק בתור יועץ באיזשהו מנגנון אחר. יש מאגר יועצי סאפ. יש הרבה מנגנונים לצורך העניין לקבלת שירותי מחשוב. קודם כל בחנו האם הממשלה משלמת על העובדים האלה סכומים שונים והגענו למסקנה שכן. ואין לזה הצדקה גדולה. שתיים, האם השירות שהממשלה מקבלת מאותם נותני שירותים שונה במהות והגענו למסקנה שלא. האם אותם מנגנונים שקיימים בבתי תוכנה ואמורים לצורך העניין לתמוך בעובדים ולתת להם את הערך המוסף הזה מופעלים לגבי העובדים הקיימים? והתשובה היתה במרבית המקרים התשובה היתה לא. ולכן החלטנו מה שהחלטנו לגבי המכרז האחרון. זו הבחנה בסיסית לגבי האוכלוסיות.


אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת כי היתה פה איזושהי השוואה שלא מן העניין באמת לעובדי הניקיון ועובדי השמירה וכך הלאה. אני אסביר לוועדה הנכבדה הזו איך קבענו את המנגנון המכרזי ואיך קבענו את המחירים בשביל שהוועדה תבין שלא כצעקתה. בחנו את המחירים הממוצעים. לא כל כך את המחירים, את השכר הממוצע שמשולם בענף ההיי טק. יש תפקידים שונים בהיי טק. הדרך שבה קבענו את התעריפים היא הדרך הבאה. לקחנו את השכר הממוצע במשק בכל אחד ואחד מהתפקידים. הגדרנו מעל גבי אותו שכר ממוצע ותנאים שמשולמים בענף ההיי טק, הגדרנו את התקורה המקסימאלית ולפי זה קבענו דבר שנקרא במכרז תעריף גג. תעריף גג אומר שזה הסכום המקסימאלי שממשלה מוכנה לשלם על השירות הזה ואני אתן דוגמאות. אחראי פרויקט מה שנקרא מנהל פרויקט בלשון שלנו, יש שלוש רמות התמחות, ברמת ההתמחות הגבוהה האחראי פרויקט תעריף הגג שלו הוא 250 שקל לשעה. כלומר 250 שקל לשעה שלוקח בחשבון שזה מה שישולם לבתי התוכנה לפי האינפורמציה שאנחנו מקבלים מהשטח, ואגב הממוצע הזה הוא ממוצע שמשולם בכל ענף ההיי טק על ידי כל חברות התוכנה כולל כל הגופים למיניהם, כל החברות המתקדמות ועד החברות נותנות השירותים. מדובר על סדר גודל של שכר למנהלי פרויקטים רק בשביל לשבר את האוזן, 22 אלף, 25 אלף שקל ברוטו. זאת אומרת אנחנו לא מדברים על שכר נמוך.


אנחנו לא מציעים שכר. אנחנו קונים שירותים. לכן מה שנקבע במכרז הזה זה תעריפי גג שהם תעריפים לשעה והתעריפים האלה מגלמים בתוכם את הידע שלנו לגבי שכר ממוצע שמשולם במשק. הממשלה במכרז הזה החליטה שהיא קובעת את תעריפי הגג והיא רוצה להיות תחרותית בנושא של העסקת כוח האדם האיכותי במשק עם הממוצע במשק. אני לא מנסה להיות תחרותי וזה אגב משום שהנושא של המחשוב הממשלתי יקר לנו. לכן אנחנו קיבלנו את ההחלטה הזאת כשקיבלנו ואמרנו שתעריפי הגג למעשה משקפים את השכר הממוצע שמשולם במשק לנושאים האלה. מכיוון שכך אני לא אתחרה עם ההיי אנד. אבל אני בוודאי בר תחרות.


נשמעו פה מצד חברי הכנסת גורמים שונים שמדברים על מגמות שונות. צריך להבין שבמגרש הגדול הזה של המחשוב הממשלתי יש הרבה מאוד בעלי עניין שהם בתמונה. יש חברות מסוגים שונים. אנחנו בניגוד לידידי לא טוענים מה שנקרא טענה מכללה שאומרת שמכיוון שלחברה יש כותרת מסוימת היא הופכת להיות איכותית ולחברה אחרת יש כותרת אחרת היא פחות איכותית. יש אינטרסים רבים של גורמים רבים. יש עובדים שהם עובדים של החברות שהחברות נותנות את השירותים באמצעם לממשלה. יש משרדי ממשלה ויש אחרים.


המכרז הזה כולל בתוכו איזונים נכונים בין אותם בעלי עניין. שנית, אני אתייחס ברשותך לשאלה שאתה שאלת חבר הכנסת אורון. בתי התוכנה הם גורמים מאוד חשובים בתחום ההיי טק. לבתי התוכנה יש תחומי עיסוק שונים. בתי התוכנה, בחלקם הם מנהלים פרויקטים, אגב גם של הממשלה בשיטות שונות כמו מיקור חוץ, כמו פרויקטים בשיטות של טרן קי כזה או אחר. הן מקדמות מוצרים שהן מייצרות. הן מקדמות שהם מייבאים מחו"ל ומייצגות אותם. הם מבצעים יקור חוץ. יש הרבה מאוד תחומי עיסוק. יש לבתי התוכנה נכון להיות תחום עיסוק נוסף שהתפתח בין היתר בשנים האחרונות. למעשה התפתח משנת 1998. והוא תחום עיסוק של השמת עובדים איכותיים לארגונים שונים.


בניגוד למכרזים קודמים המכרז הזה בא וקבע כלל מאוד חשוב. כאשר הממשלה משלמת עבור השירותים אנחנו דואגים שהחלק המכריע, במכרז הזה קבענו סף שאומר לפחות שבע שמיניות ממה שהממשלה משלמת יועבר לעובד של החברה בצורה ישירה או עקיפה. לא תמצאו את זה בשום מכרז כוח אדם בשום מקום אחר. זה שינוי מהותי בהשוואה למצב שקיים היום שבו בתי התוכנה בחלק מהמקרים גזרו תקורה.

סגן הממונה על השכר באוצר. אנחנו נדרשנו לסוגיה הזאת באגף השכר, אגב גם הסכסוך של הקוסט פלוס וגם לפני כן בשאלות שעלו לגבי יחסי עובד מעביד שיש עם האוכלוסייה הזאת גם של הקוסט פלוס ואפילו בחלק מאוכלוסיית בתי התוכנה. כשאנחנו התחלנו לבדוק מה קורה במדינה ביחס לפלטפורמת העסקה של אותם עובדי מחשוב מצאנו כמה דברים. אחד, שכנראה איך שמעסיקים את עובדי המדינה שהם בתחום המחשוב לא מתאים להעסקה מודרנית. אחד בגלל בעיית השכר, איך שמעסיקים היום מבחינת היקפי השכר את הקוסט פלוס ואת עובדי בתי התוכנה זה הרבה יותר גבוה ממה שמציעים לעובדי המדינה. ואם יציעו להם לעבור להיות עובדי מדינה שגם כן קיבלו הסכם ייחודי הם ירדו בשכר והם לא ירצו לעבוד. זה פעם אחת. וזה יכול אולי לענות על הטענות של השכר הנמוך שמשלמים להם. פעם שנייה, באמת מצאנו שיש בעיה אמיתית ביחס ליחסי עובד מעביד. אנחנו צריכים לפתור אותה. הממונה על השכר הנחה אותנו להיערך למשא ומתן עם ההסתדרות העובדים החדשה על מנת להסדיר מערכת יחסים והסכם קיבוצי חדש מול עובדי המחשוב. אנחנו באמת נערכים למשא ומתן כזה שיש לו משמעויות מאוד גדולות. זה צעד מאוד אמיץ. מול הקוסט פלוס אבל אנחנו הולכים למשא ומתן שלם בהקשר הזה.


אני רוצה להגיד מילה לאורי הלפרין. לא יכול להיות שאני מדבר איתך שבוע שעבר ואני קובע איתך ישיבה לעוד שבוע. המדינה נערכת ואתה אומר בפורום כזה שאני קובר את המשא ומתן. אז זה לא רציני.


יש פה צעד מאוד אמיץ שהממונה על השכר החליט עליו יחד עם החברים במשרד האוצר שנכנסים למשא ומתן. היחס בין המשא ומתן לקליטת חלק מהעובדים להיות עובדי מדינה לבין היחס למכרז שאמור להתנהל בתקופה הקרובה הוא, שמי שנכון שיהיה עובד מדינה אנחנו נמצא יחד עם ההסתדרות אני מקווה את שביל הזהב על מנת להעסיק אותו במתכונת העסקה סבירה מבחינת עובדי המחשוב שאז הוא יהיה עובד מדינה. במקומות שרצוי שזה כן יהיה מיקור חוץ והמדינה צריכה להעסיק מיקור חוץ עובדי מחשוב, לא יעזור כלום. יש יועצים, יש פרויקטים סגורים, יש עובדים ארעיים וזמניים שצריכים אותם לתקופה מוגבלת. נכון שזה יהיה דרך המכרז הזה. ולכן היחס בין המכרז ובין המשא ומתן עדיין קיים ועדיין רלוונטי. ונכון שיהיה מכרז כזה ונכון שיהיה משא ומתן על הסכם קיבוצי.


ככל שעובדי הקוסט פלוס, נכון שיש יחסי עובד מעביד, ונכון שהם צריכים להיקלט, חלקם אני מניח, בתוך פלטפורמת הסכם קיבוצי מול המדינה אז זה הכוונה. זה הכוונה להיכנס למשא ומתן מהסוג הזה.

עורך דין עבד אלחלים. אני היועץ המשפטי של הוועדה המרכזית לענייני מחשוב. הבלבול שקיים בחלקו הוא נגרר מהמכרזים הקיימים. גם היום במכרז של בתי התוכנה שנטען שהם איכותיים ויש להם את הגיבוי, הגיבוי הזה לא קיים. זאת אחת הסיבות שגרמה לנו לאחד את המכרזים כי הבנו שבעצם אין את השוני המהותי הזה בין בתי התוכנה לבין הקוסט פלוס.

למה מטריקס למשל היא זהה ברמה שלה לתגבור?

מה הכוונה? אם אנחנו מדברים על חברת תוכנה מאוד איכותית ומפורסמת. אם אנחנו מדברים על פרויקט של מאה מיליון שקל, למשל להנהלת בתי המשפט לבנות את מערכת המחשוב שלהם אז כן לבית התוכנה יש יתרון ברור על פני חברות אחרות. אבל אלה לא השירותים שאנחנו מבקשים כאן. אנחנו מדברים כאן על נותני שירותים ספציפיים שהיום ברגע זה ממש אנחנו לא יודעים מה משרד המשפטים ירצה בעוד שנה. ולכן בשלב הזה של המכרז אנחנו בודקים את היכולת של הספקים לגייס נותני שירותים איכותיים. ויש לנו שלושה פרמטרים. הפרמטר הראשון זה הפרמטר של הניסיון. שלוש שנים במתן השירותים הספציפיים במכרז עצמו. לא סתם שירותי מחשוב. הפרמטר השני זה מחזור. שנראה שהוא לא סתם היה בשוק והעסיק עובד אחד או שני עובדים. מחזור מינימאלי. יש שני מחזורים רלוונטיים. יש המנגנון של קבוצה שבעצם דרשנו תנאי סף מינימאליים. אבל אמרנו שאם אתה כספק יחיד לא יכול לעמוד בתנאי הסף האלה אנחנו מאפשרים לקבוצה של ספקים שכל אחד מהם בפני עצמו לא עומד בתנאי הסף האלה להתאגד לכדי קבוצה אחת שביחד עומדת בתנאי הסף שתיגש למכרז כאשר לכל אחד מהחברים בקבוצה יש תנאי סף מינימאליים משלהם. כך בתי התוכנה הקטנים יכולים לגשת למכרז הזה. הבנו שבעצם לשלם יותר כסף כדי שבעוד ארבעה או חמישה חודשים נצטרך איזה גיבוי מחברת האם שייתכן שיהיה וייתכן שלא יינתן זה בזבוז כספים ולכן בדרישות התפקיד, בתפקידים שביקשנו, ביקשנו שגם המשרד עצמו יהיה נושא בעל תפקיד או נותן שירותים שיש לו את הידע הזה. אני רק מזכיר, אחראי מערכת מידע, אחראי טכנולוגיות, אחראי תפעול, אחראי אבטחת מידע, אחראי מתודולוגיה.


במסגרת החשיבה המחודשת שנעשתה כאן המדינה הבינה והגיעה למסקנה שלשלם הרבה יותר כסף עכשיו כדי לקבל את הגיבוי מחברת האם בעוד ארבעה או חמישה חודשים או שנה, שיכול להיות שיינתן ויכול להיות שלא יינתן והיו מקרים שהוא לא ניתן זה בזבוז כספים. ולכן במסגרת השירותים שביקשנו במכרז הזה ביקשנו שיהיו נותני שירותים במשרדים עצמם. למשל אחראי מערכות מידע, אחראי טכנולוגיות, אחראי תפעול, אחראי אבטחת מידע, אחראי מתודולוגיה.

שמעתי את שלושתכם והגעתי בסופם של הנאומים האלה למה שידעתי בהתחלה. שאתם מבקשים להוזיל את התעריפים בכל מה שקשור במכרזים שמוצעים למחשוב. שלא מעניין אתכם מה יקרה לחברות התוכנה. לא מעניין אתכם. זה נראה לכם מחוץ לתחום שלכם. גוף אחר ממשלתי שידאג לעתיד ההיי טק. שמעתי אתכם היטב בסבלנות גם כולל דברים שמאוד קוממו אותי. למשל אמר כאן אורי דבר מאוד נכון, אתם לוקחים מחיר ממוצע, נתת לדוגמה את התעריף הכי גבוה שאתם נותנים . כלומר מלכתחילה אם זה מה שאתם עושים בכל הרמות של התפקידים ובכל סוגי התפקידים שאתם צריכים כלומר אתם מלכתחילה במכה אחת מורידים את השכר הממוצע באופן חד ביותר כאשר אתם קונים שירותי מחשוב. זאת התוצאה. אין לזה שום שם אחר. הרי ההיגיון אומר אתה לוקח שכר ממוצע והופך אותו. אם השכר הממוצע במשק הוא היום 8000 שקל ואתם מחליטים שזה שכר המקסימום היום במדינה אז התוצאה ברורה. הפכתם את השכר הממוצע בכל דירוג ובכל דרגה לשכר המקסימום והורדתם את השכר בצורה משמעותית. דבר נוסף, אני מאוד מסתייגת טל מהאמירה הזאת בעלי עניין כאילו זה משהו מלוכלך. מה זה בעלי עניין? זה חברות היי טק שרוצות עבודה והם באו לכאן בידיים נקיות, הן לא מסתירות שום דבר, כן הם רוצים שיספקו להם את העבודה הזאת. זה לא סיבה לכנות אותם בעלי עניין בנימה מפוקפקת כזאת. ובוודאי לדברייך, אתה אמרת שחברת עם טייטל אחד היא לא בהכרח יותר איכותית לחברה עם טייטל אחר. אז כן. בתי תוכנה מוכרים שמתעסקים בתוכנה הם בהחלט יותר איכותיים מחברת כוח אדם שמתעסקת באלף דברים וגם עסקה בהשמה של עובדי היי טק. כן. יש הבדל. ואתה יודע יפה מאוד שיש הבדל. כי למשל אמרתי מטריקס שמעסיקה 4000 עובדים ומתמחה במחשוב ומטייבת את העובדים שלה ושולחת אותם להשתלמויות ודואגת לרמתם ודואגת שיצאו עובדים ברמה גבוהה אתה לא יכול להשוות אותה לחברת כוח אדם שפעם עסקה ביישום עובדי היי טק ברמות מסוימות.


הערה אחת נוספת. העניין של השבע שמיניות ממה שנותנים. אני חושבת ש-12.5% זו תקורה לא מספיקה לחברת תוכנה. כי ה-12.5% זה לא שזה הולך להם לכיס אם באמת משקיעים בעובדים ומכשירים אותם והם נמל הבית של העובדים האלה בניגוד גמור למה שקורה לעובדי הקוסט פלוס שחברות כוח האדם שהם מועסקים בהם בצורה פיקטיבית בעצם הם לא נמל הבית שלהם. אין קשר. כאן מדובר בנמל הבית. ולכן התקורה של 12.5% בעיניי היא לא מפיקה. אני מבקשת ממך אדוני היושב ראש שבהחלטה שלנו תהיה גם התייחסות לעובדי הקוסט פלוס.

כל הסיבה שאנחנו בכלל הצטרפנו, כל זמן שקוסט פלוס פעל כמו שצריך הוא היא מכרז טוב, דאג לעובדים, היה מכרז הוגן. אין לי טענות על המכרז. אבל בשנת 2006 הוראות חשכ"ל החדשות הקפיאו אותנו הקפאה מוחלטת מבחינת תפקידים, שכר. אם אדון הרמתי אומר שלמשל מנהל פרויקט מרוויח 250 שקל לשעה אני למשל כבר שלוש שנים בפועל מנהל פרויקט. אבל בגלל ההקפאה הזאת אני מוגדר מזמן כראש צוות. אני מקבל פחות מ-50 שקל לשעה.

250 שקל זה רף עליון. על זה התחרות. 80% מהציוד בשלב הראשון זה מי יציע את המחיר היותר נמוך שהוא מתחת ל-250 שקל.

עורכת דין רחל רטוביץ. אני מייצגת חלק מהעובדים. לאחר שבחנתי את הנושא יש מצב כזה שהחוזה האישי שהיה לעובדים האלה במשך 10 או 12 שנים הוא לא נקלט לתוך המכרז החדש. חברת כוח האדם של חברת קוסט פלוס כשהיא תיגש למכרז החדש, לא ברור שהיא תזכה, והעובדים האלה לא ברור שהם ימשיכו להיות עובדי החברות החדשות. רק אם הוא יביע הסכמה ויהפוך להיות עובד כנראה שמושם על ידי או בית תוכנה או חברת כוח אדם אחרת. כל הזכויות האישיות שנצברו במשך 10 שנים כעובד על פי החוזה האישי שהיה לו החוזה האישי נמחק. אין יותר חוזה אישי כזה. לא רק זאת אלא שבמכרז החדש המדינה אפילו לא מבקשת לראות את המכרז החדש. אלא היא קובעת בהוראה כללית שהמעביד החדש, זאת אומרת חברת כוח אדם או בית תוכנה מתחייבים לקיים את חוקי מדינת ישראל. הא ותו לא. למשל עכשיו היה את הדוגמה של דמי הבראה שזה לא נקבע בחקיקה אלא זה בהסכמים קיבוציים, אין יותר הבטחה לדבר הזה בעוד שבחוזה למשל הקודם היתה התחייבות שחברת כוח אדם תשלם דמי ההבראה וזה היה חלק מההוראות. בסיטואציה הזאת יש בעיה עם החוזה האישי שהיה לעובדים האלה. איך הוא נקלט לתוך החוזה החדש. גם אם אין משמעות לותק. כי לגבי פיצויי פיטורים וכולי עובד שיעבור דרך חברת כוח אדם זה לא משנה. אבל מה שקרה שהעובדים האלה נפלו בין הכיסאות. בחוק קבלני כוח אדם הם לא נכנסו כדי להגן עליהם. החוזה הסתיים וזאת הבעיה הכי קשה שלהם. כי בגלל שהחוזה הסתיים הם לא יכולים לאכוף שום דבר. וב-2009 כשהם יוצאים לחוזה החדש אין שמירה ברמה של החוזה האישי של כל עובד על הזכויות והתנאים.

אני חושב שבגדול התחום הופך להיות מין הפרטה כזאת. כמובן הממשלה רוצה כמה שפחות מחויבות כלפי העובד. רוצה לקבל את השירות הכי טוב במחיר הכי זול. אנחנו רואים את זה כל פעם מחדש בנושא כזה או אחר. אני מבקש שתעשו דיון בעיקר טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי יחד עם ברק שטראוזברג, יחד עם חברות התוכנה לראות את הדברים שהפגיעה תהיה מזערית בהם ולראות שהם יתנו את השירות הטוב. אפילו צריך לתקן את המכרז. אי אפשר לעשות דברים באופן חד צדדי. צריך לשבת, לראות. יש היגיון רב במה שהם אומרים. לא צריך שאנחנו חברי הכנסת נתערב בדברים בתיקוני חקיקה. גם הנושא של הקוסט פלוס שהם נפלו בין הכיסאות. אתם צריכים לשבת. אין לי בעיה לבקש מיוזמי הדיון שתיכנסו לעובי הקורה. תשבו איתם ביחד. שהאנשים האלה לא ייפגעו בזכויותיהם. ואם אפשר חלקם לקלוט אותם כעובדי מדינה.

בתור יועץ משפטי של הוועדה יש בעייתיות מסוימת. אנחנו נמצאים עכשיו במכרז שכבר הוגשו הצעות. יש שש נקודות שהצדדים הסכימו על הבהרות. לא שינינו את תנאי המכרז. כל פעולה של ועדת המכרזים תהיה בכפוף למגבלות החוקיות הקיימות. משא ומתן עם חלק מהמציעים בעיצומו של הליך מכרזי כאשר הוגשו כבר הצעות.

יש ארגון אחד שהוא ארגון המעסיקים הגדול במדינה. פשוט תשבו איתו. תעשו לכם חיים קלים.

הוועדה מבקשת לשמוע את כל הצדדים כולל את הקוסט פלוס. בהידברות תשבו איתם. בלי לפגוע בחוק הקיים. גישור פישור זה החיים שלנו. אנחנו צריכים לדאוג גם שהגופים ימשיכו לחיות. אנחנו נבחן אתכם בעשייה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00