PAGE
12
ועדת הכספים

27.7.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון








פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ו' באב תשס"ט (27 ביולי 2009) שעה 10:00

מעקב אחרי חוק יישום תוכנית ההתנתקות ומשמעות תקציב 2009 ו-2010 על אנשי גוש קטיף.

חברי הוועדה: אמנון כהן – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

אורי אורבך

חיים אורון

אורי אוריאל

שלי יחימוביץ

אברהם מיכאלי

אלכס מילר

מירי רגב

יצחק עוזר – סמנכ"ל מנהלת סל"ע

יאיר פינס – משרד האוצר

מעוז שהרבני – משרד האוצר

חנן פריצקי – משרד הרווחה

שמחה יודוביץ – משרד החקלאות

יוסף דיין – עמותת אזור תעשייה ארז

ישראלה אלימלך – עמותת אזור תעשייה ארז

דורון בן שלומי – גוש קטיף

חמוטל כהן – גוש קטיף

ליאור כלפה – גוש קטיף

יוסי נוימון – גוש קטיף

אליהו אוזן – גוש קטיף

יצחק איליה – גוש קטיף

אהרון חזות – גוש קטיף

ירון שמעון – גוש קטיף

סילבן בזיז – גוש קטיף

דוד גואטה – גוש קטיף

חיים שמעוני – גוש קטיף

בני יפת – גוש קטיף

איל קדמון – גוש קטיף

חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים

יאיר פרג'ון – ראש מועצה חוף אשקלון

אילנית ואהל – יועצת ראש מועצה, חוף אשקלון

טמיר כהן

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

מעקב אחרי חוק יישום תוכנית ההתנתקות
ומשמעות תקציב 2009 ו-2010 על אנשי גוש קטיף.

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני. אנחנו משתתפים כחברי הכנסת באבל הכבד של יושב ראש הוועדה הקבוע, של חבר כנסת משה גפני שאימו נפטרה והוא יושב שבעה. הוא ביקש ממני להחליף אותו בדיון. משתתפים בצערו. הנושא הראשון בסדר היום מעקב אחר חוק יישום תוכנית ההתנתקות ומשמעות התקציב 2009 – 2010 על אנשי גוש קטיף. אני הבנתי שקודם כל היוזמה היא של חבר כנסת אורי אריאל. יוזמה לדיון. כנראה התכוונת כבוד המציע שהדיון היה צריך להיערך לפני אישור התקציב, כך היינו אולי יכולים עוד להשפיע משהו, אבל אנחנו תמיד פה עומדים לעזרה ולסיוע של המפונים שנשלחו למעשה לישובים שלהם על ידי מדינת ישראל ונעקרו מבתיהם ועד היום 50% מהם לא מצאו עדיין את מקומם,פרנסתם. אנחנו ניתן לך כבוד המציע להציג את הנושא. מנציג האוצר נרצה לדעת אם יש תקציבים לביצוע של התוכניות 2009 – 2010. בבקשה חבר הכנסת אורי אריאל.

תודה אדוני היושב ראש. זה לדיון מהיר לשאלת חברת הכנסת שלי יחימוביץ. זה דיון שביקשתי מיושב ראש הוועדה בגלל תאריך קטן שהוא 4 שנים לפינוי גוש קטיף ופינוי האנשים מגוש קטיף ואנחנו בוועדה הזאת כמו בוועדות אחרות היו לא מעט דיונים אבל אני חושב שראוי לנסות לעשות איזשהו מעקב, בקרה ואני חושב שצריך לקבל פה בוועדה גם החלטות. אני תיכף אציע מה. אני אגיד בצורה כוללת כי אני מציע שאת הנתונים נשמע מאנשי גוש קטיף. באופן כולל קרוב ל-75% לא הגיעו לבתי הקבע שלהם ולא רק שלא הגיעו לבתי הקבע חלק טרם סיכמו בכלל עם המדינה מה יהיה, איך יהיה, מתי יהיה. חלק יש סיכומים ויתחילו בקרוב את עבודות התשתית, לא הבנייה, של הבתים. חלק החלו בעבודות התשתית. למשל אתמול החלה עבודת התשתית ברוך השם פריצת הדרכים בישוב נטע או בשמו הישן מרשם. בחלק בונים בתים. הייתי ביום שני בחלוציות, ראיתי התחלת בנייה של בתים, כמה עשרות. סך הכול מצב ישובי הקבע במילה אחת או בשתי מילים בכי רע. זאת אומרת אם הדברים יתקדמו בקצב הזה חלק ניכר יהיה אחרי 6 שנים בבית הקבע שלו. וחלק יהיה אחרי 7, 8, ו-9 שנים. במקרה הטוב ייקח לחלק עוד שנה שנתיים והחלק נוסף עוד שלוש והסוף יהיה בעוד 4 או 5 שנים. יש מקומות שעוד לא סוכם. יש כיוונים. מנהלת סל"ע והמפונים יכולים להרחיב על נווה ים כדוגמה ועל כל מקום ומקום, אבל אני לא עוצר לפרט פרט. כדאי לראות קודם את התמונה הכוללת ומפה לראות איך ממשיכים. בנושא התעסוקה המצב גם הוא חריף ביותר. חלק ניכר מהאנשים לא עובדים. המשמעות היא כפולה. אחת, שהם אוכלים את כספי הפיצויים שלהם. וזה הדבר עוד הקל בעיניי. הדבר הקשה שהם יושבים בבתיהם ומציקים למשפחותיהם וההרגשה בבית היא הרגשה קשה ביותר. אנשים שעבדו, אנשים שהתפרנסו, אנשים שתרמו לאחרים, אני אומר לכם את זה בידיעה, רוב אנשי גוש קטיף היו תורמים חודש בחודשו לתושבי הגוש, מי שהיה צריך, וגם לאזור שדרות, נתיבות, ואחרים והפכו להיות הם עצמם כאלה שצריכים להיות נתמכים. ועוד פעם זה מצב מתמשך. זה לא חצי שנה. ומתגברים. זו מציאות קשה מאוד שגם היא צריכה התייחסות.


נושא שקשור לזה זה נושא החקלאים. הוועדה הזאת דנה בכנסת הקודמת וקיבלה בקריאה טרומית את חוק החקלאים. חוק החקלאים נסמך על כך שיש גם תחושה אבל יותר מזה יש ידיעה שהחקלאים קופחו. עכשיו יש ויכוח כמה הם קופחו. זה ויכוח. אנחנו הגענו פה בוועדה לקראת קריאה ראשונה ואז בהסכמה אמרנו שחבר כנסת כבל יציע לנו הצעת גישור, פישור נקרא לזה, כדי לא להגיע לצורך לחקיקה ועימות עם הממשלה וכדומה. לצערנו או לשמחתנו, כל אחד מנקודת ראותו, הכנסת הקודמת התפזרה ולא הספיקה להגיע לקריאה ראשונה שנוכל לדון היום אולי בדין רציפות. אנחנו חתמנו לפני שבוע מספר חברי כנסת. אני יזמתי את זה ולקחתי אחד מכל סיעה. איתן כבל לא הגיע לתוצאה שזה כך או אחרת. הממשלה התחילה, היתה לפי זיכרוני בשתיים שלוש ישיבות ואחרי זה נציגי הממשלה קרי מנהלת סל"ע ואחרי זה נדמה לי שהעניין הופסק. אני החתמתי לפני שבוע מספר חברים, אחד מכל סיעה, לא יותר, שאנחנו מבקשי שהפגרה תנוצל להגעה להבנה והסכמה בין חברי הכנסת אלקין שהוא יוזם החוק עם עוד עשרות, אבל הוא היוזם, להבנה ולהסכמה עם הממשלה, ואם לא ועדת הכספים בכנסת תחוקק את חוק החקלאים ותעשה את מעשיה. מה אנחנו כל הזמן מסבירים מה אחרים צריכים לעשות? יש רגע שאנחנו ניקח את הדברים אלינו. הרגע הזה הוא אחרי 4 שנים. אני מזכיר, זה לא עצבנות או חיפזון. ניסינו, מיצינו, רצינו וניסינו להגיע לפשרות. אם זה לא ייתכן אז אנחנו נעשה את מה שאנחנו יכולים לעשות כמחוקקים. אני מזכיר לכולם וגם לחבר הכנסת אלקין שאיננו איתנו פה היום שאת הנושא של הפיצויים האישיים גמרנו בפשרה. זה לא מה שאנחנו רצינו. אנחנו חברי הכנסת. זה לא מה שהמפונים רצו. יזמה שהוביל אותה חבר הכנסת אביגדור יצחקי אז יושב ראש הקואליציה יחד איתי והגענו להסכמה עם הממשלה והגענו להסכמה לקץ תביעות בעניין האישי. אני מדבר עוד פעם, אני רוצה שהדבר יהיה ברור למען הסר ספק, הגענו למצב שמי שלקח את התוספת הכספית חתם שאין לו יותר תביעות. עכשיו לפי דעתי, יתקנו אותי אנשי סל"ע, זה 97% או 98% . אולי יותר אפילו מאלה שלקחו את הפיצויים האישיים הנוספים. זאת אומרת הבאנו למציאות שאת הפרשה הזאת לפחות סיימנו. עכשיו מי שלא לקח, רוצה לדון בבתי משפט יש לו תמיד את האופציה, ויש בודדים כאלה ויעשו את מה שיעשו. אבל זה באמת בודדים שבבודדים. הצעתי או הצעתנו היא להגיע לאותו מצב גם בשאר הדברים. קרי, להגיע להבנות נוספות עם הממשלה. מי שרוצה אחרי ההבנות ייקח ויחתום שבזה תם העניין. אחרת אני אגיד את דעתי. אמרתי את זה לאנשי האוצר. אמרתי את זה גם לאחרים. אם לא נגיע להבנה הזאת אנחנו ניצור כעס גדול מאוד, התמרמרות אדירה, בעיקר אצל התושבים, אבל גם אצלכם, אצל כולם כי יהיה חיכוך והתנגשויות הולכות וגוברות. לא חס וחלילה פיזיות אבל אנושיות. יעלה פי 3 כסף וזה יהיה בחקיקה, ודבר נוסף נשלם את כל העלויות השוטפות של שכר דירה. החוק תלוי בחברנו חבר הכנסת אלקין או אחרים שיחליטו להגיש את זה. לפי הבנתי במקרה הכי רחוק זה יוגש בתחילת המושב הבא. משיכות זמן זה עלינו. אין לי טענות לאף אחד. היינו יכולים גם לא להיענות. היינו יכולים לחוקק. אני חושב שבזה זה תם. זאת אומרת מיצינו את השהות הזאת. אם זה לא ייגמר בפגרה שהיא ארוכה מאוד חודשיים, אז אני חושב שהוועדה צריכה לחוקק כוועדה. אני חושב שיש רוב בוועדה. יש לזה רוב בכנסת. בוודאי לטרומית. אחרי זה בסדר, נראה, נתחיל לדבר.


הגשת חוק החקלאים מיד בתחילת מושב החורף. אם לא נגיע להסכם אבל העובדה היא שהגענו להסכם פעם אחת מעידה שזה אפשרי. אני אגיד עוד משפט בעניין הכספי. המדובר הוא על מאות מיליוני שקלים, בחקלאים, תעשייה, תעסוקה וכדומה. זה סכום גדול. אנחנו הודענו בעבר לאוצר, אני אומר את זה גם פה בישיבת הוועדה בצורה הברורה והפשוטה ביותר. היות והמצב הכלכלי במדינה הוא מסובך, הצעתנו כדי להקל על ממשלת ישראל למרות שזה לא צודק, הצעתנו לפרוש את התשלום שייקבע כפי שיסוכם לשתיים שלוש שנות תקציב. מי שיגיד שמדינת ישראל לא מסוגלת לעמוד בעומס הכספי הזה אני קובע שהוא לא יודע מה הוא סח. היו פה בחודש האחרון אירועים כספיים תקציביים של סכומים פי כמה וכמה יותר גדולים, פי כמה וכמה יותר מסובכים, רובם היו במזומן קרי השנה 2009, לא בדחייה ולא בחלוקה ולכן כל מי שאומר שהמדינה לא יכולה להסתדר עם זה פשוט איננו רוצה את הדבר ומשתמש בתירוץ. מקובל פה. זה לא מי יודע מה. מי שרוצה לפתור את הבעיה, אנא ישב וימצא את הפתרונות. והם אפשריים. ודאי אם פורשים. אני מדבר עכשיו העל העומס התקציבי על תקציב המדינה. דבר נוסף שאני חושב שיכול מאוד לסייע בישובי הקבע ופתרון בעיות אחרות, אני רוצה להציע עוד שני דברים ובזה לסיים. שלושה דברים.


האחד, זה שראש הממשלה יתכבד ויזמין דיון עם כל הנוגעים בדבר עם סדר יום מוכן עם החלטות מוצעות מראש. לא דיון כדי לשמוע מה המצב. מה שנקרא דיון סטטוס. עושה את זה מנכ"ל משרד ראש הממשלה והוא עושה בזה מאמץ מיוחד. ואני מברך אותו על הניסיון שלו להיכנס לעניינים, ללמוד את הדברים. עושה את זה השר דניאל הרשקוביץ, עושים את זה מנהלת סל"ע, עושים את זה אנשים רבים. מנסים לבחון לאורך הזמן מה קורה ומה צריך לעשות ולקבל החלטות. זה לא ישנה את המציאות. זה תרופות לבעיות שעולות מעכשיו לעכשיו. משרד החינוך ייתן 11 מיליון שקל. תודה רבה באמת. אני לא אומר את זה בציניות. זה לא הסיפור. צריך להכניס אותם למסגרת הרגילה. לא לתת כל פעם איזה פתרונות מיוחדים כי יש בעיה. הדרך לזה זה שראש הממשלה יתאם אצלו דיון ויקיים אחרי זה מעקב בקרה שוטף ממש צמוד. מנהלת סל"ע לא במקרה לא נמצאת לא במשרד השיכון, ולא נמצאת במשרד המשפטים, ולא בביטחון ולא בחקלאות ולא באיפה שאתם רוצים. היא נמצאת וזה נכון שכך יהיה במשרד ראש הממשלה וזה נכון שתמשיך להיות מנהלת סל’ע גם אם תהיה מצומצמת יותר כי צריך כתובת ברורה ומדויקת, כי הדבר קשור למשרדים שונים. הוא לא נגמר במשרד אחד אף פעם. משרד השיכון רוצה לעשות משהו אז הוא צריך את משרד המשפטים, וזה צריך את זה, וההוא צריך את ההוא. זה דבר אחד וראש הממשלה אחרי 4 חודשים, לא שלא עשה דיון, גם לא נקבע עדיין מועד לדיון כך שאני לפחות מבחינתי זה מדאיג. אבל אפשר ודאי לתקן את זה וראוי לתקן את זה.


שניים, זה הצעתי שהוועדה תקרא ותפעל לשחרר את המכרזים השונים בנושא הקמת ישובי הקבע לפטור אותם ממכרזים. יש נוהל כזה באוצר. יש נוהל כזה במדינה. זו לא חקיקה. לא צריך שום דבר. צריך לקבל החלטה ולעבוד לפי הנוהל הקיים לגבי פטור מחובת המכרזים. לאוצר יש על זה עמדה. עמדה שאומרת אם אין מכרזים אזי המחירים יעלו פי שתיים. יותר. כל מיני מספרים. אין לזה שחר. כי כשאני אומר פטור מחובת מכרזים כי הולכים למכרזים שנניח עשה משרד הביטחון או שעשו משק וכלכלה, מסתמכים על מכרזים קיימים. זאת אומרת נעשו מכרזים ומשתמשים בתוצאותיהם במקום להיכנס לנוהל מכרז שהוא חודשים רבים. אז הקבלן המפסיד מערער. אחרי זה שהוא מקבל תשובה סופית הולך לבג"ץ. הלכה שנה. וכל היושבים פה באליפסה הזאת מכירים את הסיפור. כי כל אחד עבר את זה בצורה כזאת או אחרת. עכשיו מה זה נותן לנו? אנחנו השתגענו לגמרי אחרי 4 שנים?


נקודה אחרונה זו הוועדה הזאת עצמה. יש לנו כוח פה. עד שאני פונה לראש הממשלה ופונה לכל הגופים המבצעים, יש לוועדה הזאת כוח. היושב ראש הודיע בשבוע שעבר שבכוונתו להקים ועדת משנה בעניין הזה שתתמקד, אני לא יודע אם זה מוכן להיום, אני מאחל לו מכאן מהשמיים תנוחמו. אני מקווה שבכל זאת נעשה את זה. בכל מקרה אני חושב שהוועדה אדוני, ממלא מקום יושב ראש הוועדה צריכה לקבוע עיתים קבועות כל חודשיים שלושה לקיים דיון ולראות סעיפים ספציפיים ממש. הדיון הכללי הוא בסדר. מדברים. חושבים שהיה דיון. בסוף צריך לשאול יש פטור ממכרזים או אין פטור ממכרזים? יש חוק חקלאים או אין חוק חקלאים? ולרדת ממש לפרטים ולתת תשובות לאנשים. תודה רבה.

הייתי שותפה לכל המהלכים גם של אביגדור יצחקי בכנסת הקודמת וגם של אלקין. במקצתם הייתי שותפה ממש. במקצתם עקב היעדרות שלי כחברת קואליציה קיוויתי שהמהלכים יעברו וקיבלתי את הניסיון לפשר ולגשר ולא לחוקק. אבל אנחנו באמת מוצאים עצמנו במצב של גרירת רגליים כשמצבם של האנשים האלו הולך ומחמיר. זה לא שהוא צועד לקראת שיפור ואנחנו רוצים להאיץ את השיפור. רובם במצב קשה בכל הרמות, גם כלכלית, גם חברתית, גם מבחינת מה שעובר על הילדים ועל בני הנוער. מדובר באוכלוסייה שנמצאת במצוקה מאוד קשה. מי שגרם למצוקה הזאת זאת ממשלת ישראל בהחלטה חסרת תקדים שהחריבה חיים של אנשים. ואני חושבת שמדינה היא ריבונית לקבל החלטות מסוג זה אם כי ההחלטה הזאת בפרספקטיבה ההיסטורית וגם שעה שהיא התקבלה לא היתה נקייה משיקולים זרים ואישיים. היא זכאית לבצע מהלך כזה אבל היא חייבת לעמוד מאחוריו. כשאנחנו מצרפים הכול, את הכול ביחד, את כל כמה שזה יעלה ומגיעים למאות מיליונים מדובר באמת אורי בפרוטות ביחס לסכומים שהתרוצצו כאן בדיונים על התקציב ובהסכמים הקואליציוניים. על מה אנחנו מדברים? לכן אני באמת מציעה שנשים את כל כובד משקלנו ואני כן מציעה שנגיש את החוק הזה מחדש.

למען גילוי נאות וגם לפרוטוקול. אני התחייבתי בהסדר הקודם שהיה עם ממשלה, היתה חתימה של חבר הכנסת יצחקי ושלי, חתימה על הסכם הבנות עם הממשלה וההסכם הזה, אחד הסעיפים הוא שאני לא אגיש יותר חוקים בתחום הזה. אני לא יכול למנוע מחברי הכנסת שאינם ישנים בלילות בגלל זה.

אני מציעה שנגיש את החוק הזה ולו רק כדי שבאוצר ידעו שקיימת אופציה כזאת. הרי בסופו של דבר הצעת החוק זירזה את התהליך. אז נכון גם כן מבחינה טקטית להציע חוק שהוא חוצה מפלגות ומשותפת לח"כים מכל הזרמים הפוליטיים כי גם אם היה ויכוח בשעתו על ההתנתקות אין שום ספק שזו היתה החלטה דרמטית וחסרת תקדים שהממשלה עשתה ביחס לתושבים שהיא עצמה שלחה לשם. והממשלה צריכה לשאת באחריות המלאה.

אני רוצה להזכיר שגם לי היתה איזושהי הצעת חוק. על נושא של חקלאות. ואז יצחקי ביקש ממני שאנחנו כבר גומרים את זה. לא צריך חוק. זה האופי של הכנסת. זה האופי של העבודה. אני לא התחייבתי לאף אחד אז אנחנו כוועדה כמובן אולי באמת נעשה את שיתוף הפעולה בנושא הזה. תיכף נשמע את הגופים. ייתכן שיש פתרונות. מנהלת סל"ע, והאוצר. אנחנו רוצים את סמנכ"ל מנהלת סלע, יצחק עוזר. אתה תתמקד בכל פרויקט, איפה הוא עומד, מתי הוא יוצא לדרך. תתייחס בבקשה גם לנושא התקציבי 2009-2010 האם זה עונה על הצרכים? וכמובן אנחנו יודעים שזה פרויקט לאומי הוא לא חד שנתי, ייתכן וגם ב-2011 נצטרך עדיין לתקצב את הנושא הזה. כל הקשיים, כל הבעיות. המטרה שלנו שלפחות תהיה להם קורת גג. תיתן לנו גם עדכון בנושא של תעסוקה וגם בנושא של חקלאות שאנחנו נוכל לקבל החלטות בסוף הדיון. בבקשה אדוני.

קודם כל בקשה. הזמינו אותנו לדיון על תקציב מנהלת סל"ע. אף אחד לא אמר לנו שיהיו נושאים שונים בדיון. אני אישית לא מטפל בחלק גדול מהנושאים האלה. תהיה לי די בעיה לתת לכם נתונים יבשים. תהיה לי די בעיה לענות לכם על חלק מהדברים.

הנושא הוגדר מעקב אחר חוק יישום תוכנית התנתקות ומשמעות התקציב 2009-2010.

2009-2010 עם כל הכבוד במסגרת אותו תקציב את תיקון חוק החקלאים שרוצים להביא, אין תיקון בעלי העסקים. ישובי הקבע.

על איזה חוק אתה עובד היום?

חוק פינוי פיצוי במסגרת חוק פינוי פיצוי שאנחנו מחויבים פה על פי החוק אני יכול לענות לך. לתיקוני חקיקה נורא קשה להתייחס. חלק מהנושאים של ישובי הקבע לא אני מטפל בהם במנהלה. ויהיה לי די בעיה לענות לך. אני אשתדל.

מה שאתה בקי בו תדבר. תעדכן. יש פה נציג האוצר. הוא ישלים מה שיש לו. בסוף אנחנו נקבל את ההחלטות לפי הנתונים לפי זה נדע.

לגבי נתונים שחבר הכנסת אורי אריאל נתן אני רק רוצה ביחס לישובי הקבע להתייחס לכמה נתונים. נכון להיום רק 75 משפחות טרם הגיעו להסכם. זה לא מספר הרבה יותר גדול מזה. יש 1117 משפחות שזכאיות להצטרף להעתקה קהילתית. מתוך אותן משפחות 926 משפחות קיבלו מגרש מפותח. חלקם לפני שנתיים, חלקם לפני שנה וחלקם לפני מספר חודשים. אנחנו מזהים בעיה מאוד גדולה בסיקור בניית הבתים. אין לנו מושג למה אנשים לא בונים.

תגיד לי כמה לא הגיעו להסדר בכלל מתוך 1117.

לפי מה שרשום לי כאן זה 75 משפחות.

מה מצבן היום?

טרם הגיעו איתם להסכם מכל מיני סיבות. זה המספר שרשום לי. קודם כל דיברנו על הבעיה הגדולה. יחסית התחלות הבנייה בישובים הם לא מהגבוהים. יש בעיה של התחלות בניה ואנחנו באמת תוהים למה המשפחות לא בונות את ביתן במגרשים שהם קיבלו כבר לפני שנתיים.

מה זה אומר לגביך אם אתה אומר שקיבלו מגרשים. 926 אמרת קיבלו מגרשים ולא בונים. האם זה מלווה בתקציב? איך זה צריך להיות?

הממשלה התחייבה לשני דברים עיקריים במסגרת החוק. הדבר הראשון זה פיצויים. פיצויים עבור בתים שולמו מזמן. לפני שנה וחצי לבניית בתים. גם פיצויים בגין עסקים. אנחנו נמצאים היום באזור ה-80% שהפיצויים כבר שולמו. לחלק אחר שולמו מקדמות ניכרות מתוך הפיצוי בסביבות 80% מהפיצוי שמגיע להם. הדבר השני שהממשלה התחייבה עליו זה להעמיד מגרשים מפותחים. נכון להיום קיימים מעל 1800 מגרשים מפותחים שממתינים לבנייה. אם אדוני שם לב לנתון שנתתי קודם יש 1117 משפחות שזכאיות להצטרף להסכם ההעתקה. המדינה פיתחה, היא תפתח בהמשך יותר מגרשים. זה נועד לבנים שלהם שאמורים להגיע לישובי הקבע. לאף אחד לא היה עניין ליצור ישובים נכים שילדי המפונים לא יוכלו להגיע אליהם. שני הדברים שהמדינה התחייבה עליהם. זה פיצויים. פיצויים ניתנו. מגרשים ניתנו לרוב המפונים. לרוב המפונים אנחנו מקווים למסור את המגרשים בקרוב. או חלק אחר שטרם הגיעו לסיכום אנחנו נשמח שגם זה יקרה.


לגבי הערה שרציתי להגיד לדבריו של אורי אריאל.אורי אריאל לא יסכים איתי. במסגרת הסכם חברי הכנסת יש לו שני חלקים עיקריים. אחד זה הסעיפים האישים והחלק השני זה הסעיפים העסקיים. חבר הכנסת אורי אריאל כדי לקבל את המענקים העסקיים כמו שאתה יודע, כמו שסוכם בהסכם, יש צורך לחתום על העדר תביעות לגבי ההסכם. אנחנו רואים את זה כל הזמן ואנחנו חלוקים בנקודה הזו. ואני אומר יש סעיף 10. כדי לקבל את סעיף 10 חייבים לחתום על מה שנקרא סוף התביעות. לגבי תיקוני החקיקה יש מספר חוקים. זה חוק החקלאים, חוק בעלי העסקים שרצו לקדם.

איפה הם עומדים היום? של הממשלה? יש חוקים של הממשלה?

לא. לא. אין חוקים של הממשלה. הממשלה בבדיקה שעשתה מול עבודה שנעשתה על ידי המפונים של חברת מכלול לגבי חוק החקלאים העמדה של הממשלה היא ברורה. הפיצויים יחד עם המענקים מאפשרים לחקלאי שמעוניין בכך לבנות. לעמדה הזו שותפים גם מנהלת סל"ע, גם משרד ראש הממשלה.

זאת אומרת חקלאי שהיה חקלאי והוא רוצה להמשיך בעבודתו יש לו את הכלים ואת התקציב שהוא יכול לעשות את זה.

יש לו את הכלים במסגרת הפיצויים שהוא קיבל.

יכול להיות שהיה פה מכתב של שר החקלאות?

אני אתייחס למכתב של שר החקלאות. שר החקלאות חזר מהמכתב הזה. אני יכול להפנות אתכם לפרוטוקול של ועדת שרים לענייני חקיקה שהחוק עלה לדיון, שלום שמחון. מי שהציג את ההתנגדות של הממשלה לחוק זה השר שלום שמחון. אני מציע לשאול אותו מה ביחס לחוק.

אני רוצה לעדכן את הוועדה ששאלתי אותו לפני חודש בערך והוא בנוכחותי ביקש ממנהלת לשכתו את אותו מכתב שהוא שלח לראש הממשלה לשעבר מר אולמרט לשלוח לראש הממשלה הנוכחי מר נתניהו. הוא אומר שחסר שם איזה 200 מיליון שקל.

לגבי חוקים נוספים שקיימים. יש חוק, לפחות דיון בניסיון לקדם אותו של חבר הכנסת ג'ומס. חוקים אחרים, הממשלה עד היום התנגדה אליהם. אני יכול להגיד דבר כזה שבמסגרת דיוני ועדת החקירה שהוקמה בעיקר חוק של חברים שיושבים בבית הזה וגם בחדר הזה לבדוק שני נושאים עיקריים. אחד זה נושא החקלאים וזה במסגרת סמכויות ועדת החקירה. והדבר השני זה בעלי העסקים לרבות אותה הצעה שעלתה באותה תקופה. מנהלת סל"ע הציעה את ההצעות. כל אחד במנהלת סל"ע העיד בנושאים הרלוונטיים, הציעו את ההצעות שלהם, צריך לתקן או לא צריך לתקן. זה מה שיש לי להגיד.

תודה. נציג האוצר. יאיר. בבקשה.

אתה יכול להגיד לנו גם כמה הלך לפיצויים? סך הכול.

אז אני אתן איזושהי סקירה כללית על עלות יישום תוכנית ההתנתקות. סך הכול האומדן שלנו כרגע מדבר על 10 מיליארד שקל.

לא. אי אפשר להתחיל כל פעם ככה. כי זה מה שאנשים שומעים, זה מה שאנשים זוכרים. תסלח לי רגע היושב ראש. אתם יכולים לחזור על זה מאה פעמים הרי אני לא יכול לסתום לכם את הפה. אתם יודעים שזה לא נכון. הוא שאל אותך על הפיצויים, נכון? תהיו הגונים כלפי עצמכם קודם כל. אתם טוענים שאתם מקצועיים. תהיו מקצועיים.

אני לא הבנתי. נתחיל מחדש. מה זה 10 מיליארד?

10 מיליארד מורכב ככה. 2.7 מיליארד זה הוצאות ביטחון. הקדמתי ואמרתי שזה עלות יישום תוכנית ההתנתקות. הוצאות ביטחון זה יישום תוכנית ההתנתקות. הוצאות ביטחון זה הפרישה מחדש, העתקת מחנות, גדרות וכולי. 400 מיליון שלק זה הוצאות מנהלת סל"ע לאורך השנים. אנחנו עכשיו עומדים על 6.9 שזה בעצם כסף שמגיע באופן ישיר או עקיף למפונים. עלות החוק, אומדן החוק חוץ מהסכמי העתקה נאמד בכ-4 מיליארד שקל. הסכמי העתקה זה בעצם העלות העודפת מעבר לפיצוי שקבוע בחוק. הפיצוי שקבוע בחוק בגין בית מגורים הוא כ-250 אלף שקל למשפחה קהילתית וכ-400 אלף שקל למשפחה חקלאית. העלות העודפת מעבר לסכומים שנקבתי פר משפחה להקמת ישובי הקבע היא עוד מיליארד שקל. מעבר לזה הקמת המגורים הזמניים, בתי מלון, כל התפעול השוטף של המגורים הזמניים, רבנים, מזכירים, פעילויות חברתיות, סיוע לרשויות מקומיות שקלטו מפונים, כל זה מסתכם יחד ל-6.9 מיליארד שקל. רק הקמת המגורים הזמניים עלה כמעט מיליארד שקל.

התקציב הזה שוריין עד 2009-2010?

כרגע אם אתה לוקח את כל התקציב שהועמד עד עכשיו כולל 2009-2010 אתה מגיע ל-8.7 ככה שחסר לנו, אנחנו מניחים, אנחנו נשמח לבצע את הכסף הזה כבר ב-2010. אבל חסר לנו עוד 1.3 שכנראה נצטרך לתקצב אותו ב-2011-2012.

כלומר שעד 2011-2012 אנשים עדיין יישארו בלי בתים. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה, האם יכול להיות מצב כל כך הרבה שנים אחרי אנחנו עוסקים באותה סוגיה. השאלה היא שאלה פשוטה.

אני מעלה את השאלה שלך. אני חושב שהשאלה שלך היא שאלה חשובה. באמת צריך לשאול את המפונים למה אנשים שקיבלו מגרשים לפני שנתיים ושנתיים וחצי לא בונים? אמר חבר הכנסת אוריאל בצורה מאוד ברורה שאת הנושא האישי נגמר. אין יותר הנושא האישי זה אנשים שאמורים לבנות את הבתים שלהם. חתם על ההסכם הזה נציג המפונים ליאור כלפא שיושב כאן. חתם על ההסכם הזה חבר הכנסת אורי אריאל ואביגדור יצחקי. עכשיו השאלה שצריך להפנות למפונים, למה שנתיים וחצי אחרי שקיבלו מגרשים אנשים לא בונים.

אני הייתי שותף לחקיקת חוק אחד. אני לא רואה עצמי שותף לחוקים נוספים. כי אני חושב שהחוק הוא לא כלי בשביל לפתור את הבעיה הזאת. להוציא שתיים שלוש נקודות שאני אנסה לסמן אותן פה. אני חושב שהחוק הוא כלי מגושם וחלק מהבעיות שאנחנו נתקלים בהן עכשיו זה בחוסר היכולת או הרצון, כל אחד יגיד מה הוא רוצה, להפעיל את מידת הגמישות ותמיד מסתתרים מאחורי התקנה והחוק ומשרד המשפטים והמשרד ההוא והיועץ ההוא. זה לא נותן אפשרות לעשות מעשה. אני אישית מעריך שאם היתה יותר גמישות במהלך הדרך היו גם חוסכים הרבה מאוד כסף. אבל בסדר. לפחות חלק מהאנשים שמעו ממני כבר מאה פעם, אני לא אחזור על זה עוד פעם. אני חושב שהצירוף של חוסר גמישות וניגוד עניינים מהותי שנמצא בתוך הכנסת בנושא הזה הוא אחת המכשלות. אחר כך אני אדבר על מכשלות אחרות. אני לא רוצה להסתיר את ניגוד העניינים האמיתי. ניסח אותו חבר מאוד בכיר בכנסת שהוא לא בעמדה שלי. יש פה ערבוב בין שני דברים. בין רצון כנה ואמיתי של כל העוסקים בדבר כולל אלה שיש להם מטרה נוספת, אני מדגיש לפתור את בעיית המפונים, ויש כאלה שרוצים להוכיח לעם ישראל שבחיים אי אפשר לפנות אף בן אדם אחד יותר משום שתראו מה שזה גורם. וזה מתערבב כל הזמן. אתם יודעים למי אני מתכוון אבל הוא יגיד את זה בעצמו. שהוא זז הצידה בגלל הערבוב בנושאים הללו. רובי אמר את זה יותר מפעם אחת. הוא אמר לי, ג'ומס אני זז הצידה כי פה מתערבבות שתי מגמות. אני רוצה איתך לעזור. אני לא רוצה להפריע. אני נגד פינוי של אף יהודי משום מקום אחר. אני חושב שהכלי העיקרי ומה שפה חילופי הדברים שנאמרו שר החקלאות הוא הדוגמה. הממשלה שתיקח החלטה. אני חושב שיש בעיה עם הפיצויים של החקלאים. אני לא חושב שאת הבעיה הזאת צריך לפתור באמצעות חוק. צריך לפתור אותה באמצעות שכל ישר. לא מדובר ב-250 ולא ב-500 חקלאים. לצערי היום מדובר היום במעט. ושמחה תגיד לכם בכמה חקלאים מדובר. וצריך להתגמש שמה. ואני יודע שאפשר לעשות חשבון עד מחרתיים על הטפטפות ומה שהם קיבלו ומה שהם קיבלו מהפלשתינאים. צריך היה להוריד את הסיפור הזה מסדר היום. מדובר על 46 חקלאים. מדובר על 60 משפחות. כמה זה כבר יכול להיות? עוד 10 מיליון יותר? עוד 20 מיליון יותר? עוד 30 מיליון יותר? והנושא הזה ירד מסדר היום. כן גם קצת בעיגול פינות. אני אומר בגלוי גם קצת בעיגול פינות. אם היתה פה בעיה של 500 משפחות כמו שאמרו בהתחלה, היו 450 יחידות, מהתחלה ידענו שאין 450 שהולכים להיות חקלאים מחדש. אחרת היתה שאלת הפיצויים לחקלאים שהיא בתחום הפיצויים העסקיים והיתה שאלת ההקמה. אגב בוועדה היתה אז גישה שאני מציע לשר החקלאות הנוכחי גם לאמץ אותה לעשות את הכול בכדי לאפשר לחקלאי לחדש את משקו אחרי מה שקרה לו. נושא שני שהוא דוגמית ופה מנהלת סל"ע הם איתי, וזה בעלי העסקים בארז שזה פרויקט פרטי. הם התפנו מרצונם מההתחלה עוד לפני הפינוי. הם כלל לא היו בתוך כל הסיפור הזה. יש לחלקם הרגשה שמעמדם הוזנח כי הם לא היו בליבו של העימות. אין אדם שאני מכיר שעסק בנושא הזה מיונתן באסי דרך צביה דרך כל האנשים שחושבים שאין פה כשל לגבי המבנים ומחסום ארז. עכשיו תפתרו אותו. תפתרו את הכשל הזה. לא יכול להיות שמי שיש לו מבנה של 300 או 400 מטר מקבל עליו אפס או 50 שקל למטר מרובע. לא יכול להיות ושילם עליו ארנונה. ואני מכיר, ושלי לא יספרו על איך התנהלה הבניה בגוש וגם במחסום ארז. לא על הכל יש מסמכים ולא את הכול אישרו. אבל מה? אז הממשלה כיסתה את זה. כבר אמרתי פה אלף פעמים. אני אביא את השאילתות שאני שאלתי את השרים למה עושים ככה ואמרו לי עזוב, זה בסדר. מרחו אותי. כי אז הייתי מהצד השני. היה צריך למרוח אותי כי התנגדתי לדברים האלה. לכן אני אומר עכשיו אני בנושא הזה, שר המשפטים מנוע כי הוא בניגוד עניינים כי הוא היה עורך דין שלהם. שר בכיר אחר בממשלה שעוסק בתחום המשפטים מנוע כי היה עורך דין אחר שלהם מקודם. אני מסתובב במסדרונות הממשלה למצוא את הכתובת שתגיד את הלא. כמובן שאני רוצה שהיא תגיד את הכן. אבל שתגיד עמדה ממשלתית ברורה כי בסוף הקדנציה הקודמת לכאורה אמרו נפתח פתח. וכשהתכנסו לבין השמשות, זה היה בזמן הפגרה כבר נציגי משרד המשפטים אמרו קיבלנו הוראה לא לבוא לישיבה. והעניין תקוע. ואין שום הצדקה שבעולם למה הוא תקוע. והוא עוד אחד הדוגמאות איך יוצרים קבוצה של אנשים שיש להם זכות. אני לא צריך לקבוע אם מה שהם רוצים זה מאה אחוז או מגיע להם רק 30% ממה שהם רוצים. אני בשום הזדמנות לא ישבתי בשביל לקבוע תעריפים. אבל מנהלת סל"ע מסכימה שהמצב הקיים הוא לא תקין שישימו על השולחן הצעה. ויגידו להם חברים יקרים אנחנו מציעים לכם מנגנון כזה. מציעים לכם מנגנון אחר. בואו נתפשר על חצי. ולא כל הזמן לתקוע אותם שאם זה יהיה תקדים לזה וזה יהיה תקדים לזה ולכן לא עושים שום דבר. ועל הרכבות האלה עולים גם אנשים שהם לא בדיוק באותו מעמד שלהם. אז נתתי פה שתי דוגמאות. גם של הנושא של הפיצוי, הכינון של החקלאים וגם הנושא של ארז, שני נושאים שבשבילם יצא חוק. צריך קצת שכל ישר, קצת יכולת מנהיגותית של שר או שרים להגיד חברים יקרים, קיבלנו החלטה, להעביר אותה בממשלה. זה הכלי. נאמר לי שהמנכ"ל החדש במשרד ראש הממשלה קיבל על עצמו בתוך חודש, החודש כבר עבר, לרכז את כל הנושא. חודש אחרי התקציב. לכנס ישיבה מיוחדת בתוך הפגרה ותגיד למנכ"ל משרד ראש הממשלה החדש שיבוא ויגיד מה הוא אינוונטר. אני אומר לכם לחברי הוועדה למי שזה מעניין מה שאני אמרתי פה לי אין מחלוקת מהותית עם אנשי מנהלת סל"ע גם אם הם מתווכחים על הסכומים.

תודה. אני החלפתי פשוט היום את הרב גפני. הנושא מאוד חשוב מאוד טעון. אני מאוד רוצה לשמוע את האנשים. צריך לקחת פה צוות מלווה מחברי הכנסת שילוו את הפרויקט הזה להיכנס לעובי הקורה. שאנשים יסתכלו על טובת הפרט, על טובת המפונה, טובת התעסוקה, טובת המגורים. אני גם לא מאמין בחקיקה. חקיקה זה ארוך והרבה אמוציות. אבל רוצים לפתור את הבעיה. הצוות המקצועי מאוד חשוב לנו. מנהלת סל"ע. יש לנו סיכום שאנחנו רוצים להקים צוות. צריך לשבת פרטני, עם החקלאים בנפרד, אם ארז בנפרד. אני רוצה נציג ועדת מתיישבים של גוש קטיף.

שאלה מירי ושאלו אחרים אז למה אנשים לא בונים אם נתנו להם מגרשים. אני אתן לכם רק שלושה ישובים ושתבינו את הכלל. אומרים נתנו מגרשים. יכול להיות בישוב כמו יסודות שאנשים מקבלים מגרש, הוא גבעה, הוא שדה בכלל, ואומרים מבחינת המדינה נתנו לאנשים. אבל יש עוד שנה תשתיות. אז למה אנשים לא בונים במקום כזה? או בחפץ חיים שלא גמרו תשתיות או בחזן או במרשם שבשעה טובה התחילו אתמול טרקטורים, או תלמי יפה. אתה אמרת אלף ומשהו מגרשים שקיבלו. והדבר השני ורק שנבין , גם במקומות שכן קיבלו מגרשים וזה לשאלתכם למה אנשים לא בונים, כמו ניצן, הרי אנשים חתמו לפני שנתיים, אז עדיין אין תכנון למבני ציבור. אומרים לאנשים תעברו בלי תאורת רחוב. אין גן ילדים. אין בית ספר. אין בית כנסת. אין כלום. אז למה אנשים לא בונים.

נציג של חקלאים אני רוצה מישהו בבקשה.

בתוך הנסיבות שאנחנו נקלענו אליהם גם למדנו שעבודת הכנסת בהכנת החוקים היא לוקחת הרבה זמן והשקענו בזה הרבה שעות. מכל סיעות הבית, ליכוד, קדימה, מפלגת העבודה, ש"ס, אגודה, מרץ, הבית היהודי, האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו. אני רוצה להדגיש שעל החוק הזה חתומים סך הכול 71 ח"כים ומהם ראש הממשלה ושר האוצר דהיום ושרים מהממשלה הנוכחית. נוסף לזה היו שותפים להכנת החוק כלכלנים ומשפטנים ממשרדים מהשורה הראשונה בארץ, המ.מ.מ. של הכנסת, משרד החקלאות, ועדת הכספים של הכנסת הקודמת. לאורך כל הדרך ביקשו מאיתנו להתחשב במדינה ולקצץ שהגיעו לנו בדין. ואתם יכולים לשאול את יושב ראש הקואליציה חבר הכנסת אלקין שמוביל את החוק. והסכמנו כדי לתת תקווה לנו חקלאי גוש קטיף שהפכנו למותג במשך שנים בארץ ובעולם. והביאו מט"ח וכבוד לחקלאי ישראל. אני פונה אליכם חברי הכנסת הנכבדים, 4 שנים חלפו מגירושנו מנחלותינו. אנחנו מצפים מכם שנהיה בראש סולם העדיפויות של הכנסת הזאת ולשים קץ למצב המביש הזה. בידיכם הדבר. בעזרת השם נזכה לישועה בקרוב.

תודה רבה. אני רוצה נציג תעשיינים.

אני מועד אזור תעשייה מחסום ארז וחבר הכנסת אורון הציג את הבעיה. מה שלי חשוב להדגיש, הרי מדובר במבנים. זה לא משהו שקשה לכמת אותו, קשה להבין מה שוויו. ואנחנו יושבים פה שנה אחרי, יש לי פרוטוקול מה-2.6.08 שחבר הכנסת כהן היה יושב ראש ואתה אומר עובדה שמעל שנתיים אנחנו הולכים וחוזרים, הבעיה לא נפתרה, צריך לפתור, צריך לשנות תפיסה. ואחר כך חודש אחר כך יש ישיבה נוספת ובה נקבעה איזושהי ועדה ב-9.7.08, תוקם ועדה יחד עם מנהלת סל"ע, משרד המשפטים, משרד האוצר מתוך כוונה למצוא פתרון לבעיית פיצוי עבור מבנים במחסום ארז. ואנחנו יושבים שנה אחרי בדיוק אנחנו באותו חודש אנחנו באותו מקום. לא השתנה דבר. לגבי מבנים שזה משהו כל כך ברור. הרי מדינת ישראל שלחה שמאים. יש לנו נתונים ברשות המיסים, מדינת ישראל ניסתה למכור את הנכסים האלה לבנק העולמי. ועדיין כמו שאמר חבר הכנסת אורון מבנים מקבלים אפס, מקבלים 40 שקלים למטר. זה משהו שהוא כל כך פשוט לפתרון וכולם יודעים שיש בעיה. ובאמת יש לנו פרוטוקולים מיונתן באסי וצביה שמעון ותומר מוסקוביץ והבעיה הזו פשוט נקברת. היא פשוט נקברת בוועדות, בדיונים, בפשרות. יכול להיות שכן הגיעה העת לחקיקה. כי אנחנו פשוט נשב שנה הבאה ושוב נהיה באותן הצעות.

אני מסכים איתך. בהתייעץ עם ראש הוועדה הקבוע, אנחנו נתייעץ איתו, נקים צוות מחברי הכנסת שבאמת אכפת להם שהוא יקבע את ההרכב ואם אחרי דיונים של מספר פעמים שייפגשו, אני מציע שזה יהיה בתקופת הפגרה שאנחנו נראה את הדברים, גם ככה אין חקיקות בפגרה, אז נראה אם אנחנו באים לידי הבנות ופותרים את הבעיות אז לא. אנחנו לא פעם משמשים עם החוקים קטליזטור לממשלה. לא. אנחנו נעשה את זה דרך חקיקה. וכל סיעות הבית יחתמו, כל חברי ועדת הכספים יחתמו על זה. אם לא יהיה מנוס ודאי שנעשה את זה. החלקות מוכנות. עשינו את כל העבודה בקדנציות קודמות. אני רק רוצה את יצחק ממנהלת סל"ע, תשובה קצרה, תגובה.

אני שימשתי כסגן ראש המועצה 13 שנה בגוש קטיף. אם ראש המועצה היה יכול לבוא לדבר פה הוא היה פה. הבעיה שהוא עבר אירוע מוחי בעטיה של ההתנתקות ולכן הוא לא פה. אני מנסה לשמש לו כפה. החוק הזה כשנוצר בזמנו, אני פגשתי את בלינדה, סגן הממונה על התקציבים פה באוצר. אמרתי לו תגיד לי אדוני אתה לא מתבייש, מה זה הדבר הזה? מה זה המספרים המצחיקים האלה? הוא אמר לי, אני מכיר את חברי הכנסת. יבואו מהימין, יבואו מהשמאל, אנחנו מתחילים מהרצפה וזה יגיע לגג. אתה יודע מה קרה בפועל? הימין לא התערב כי הוא אמר אני לא מתעסק עם ההתנתקות הזאת. והשמאל אמר אני לא מתערב, זה התנתקות, זה טוב ליהודים. ונשארו המספרים כפי שנשארו. אדוני היושב הראש כמה נתנו על איבוד משרה? בן אדם שהיה עובד 25 שנה במקום עבודה קבוע, כמה נתנו לו פיצוי על זה שאיבד את מקום העבודה שלו? 48 אלף שקל. שישה חודשי הסתגלות. איפה החוק הזה נותן פיצוי על עוגמת הנפש? 43% מהילדים ומהציבור מטופלים על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים. מזל שהיה את שוחט ואת ג'ומס שהיו אז בזמנו בחוק שהם תיקנו איזה דבר אחד או שניים. כי בלעדי הדבר הזה גם החקלאים המסכנים האלה שבוכים פה היום לא היו מקבלים כלום על החממות. כי החממות אמרו חממה של שש שנים, תקבל אפס. בושה וחרפה. דבר אחד אני רוצה להגיד, חברים יקרים. אמר הבחור מהמנהלת שלא נכנסים לבנות את הבתים שלהם. אין לאנשים כסף. הקרווילות הם יהיו עוד 25 לתפארת מדינת ישראל. זה מה שיקרה. אם לא תתנערו, תגידו חברים יקרים, הוצאנו את האנשים האלה, בואו נהיה הגונים כלפיהם. לא יכול להיות לתת 940 דולר כולל מע"מ כולל כל ההוצאות מסביב על מטר בנייה של בית באשקלון, קומה חמישית בלי מעלית. על 74 מטר אתה משלם 120 אלף דולר.

ראש המועצה האזורית חוף אשקלון. בשטח שלנו יש את הישוב ניצן ואתר הקרווילות כרמיה גם כן. זה מהווה אחוז ניכר מתושבי המפונים בכלל. אמרתי את דעתי ואני אומר אותה עכשיו ראוי שמפה תצא קריאה גם כן לראש הממשלה לתת שר לענייני המפונים. כל זמן שיש פקידות בלבד אף אחד לא נושא באחריות ואף אחד לא מושך את העגלה לשום מקום. יש לנו עוד נקודה. חשוב להבהיר אותה. ואני אומר אותה עכשיו קבל עם. הפינוי הזה התרחש, התבצע בצעדי חירום. וזה מנוהל בצווי בירוקרטיה. ככה כל התושבים האלה ימשיכו להיות עוד 8 שנים, עוד 10 שנים באתר הזה שהוא התפתח באתר ניצן. ראינו כבר עכשיו אדוני היושב ראש הישיבה הזאת שלא מוצתה בחצי מילה. היה רעיון להקים עוד צוות חשיבה. יש צוותי חשיבה, יש מנהלת, יש ועדת שרים. אמרה פה נציגת אזור התעשייה, מה שדובר לפני שנה הוא זה מה שאנחנו מדברים עכשיו. האתר הזה ניצן קורס על אנשיו. מספר האנשים המבקשים עזרה נפשית הולך וגדל. מקצצים בתקציב המוניציפאלי, מקצצים בתקציב החברתי. הדברים הולכים וקטנים? הרי הבעיות הולכות וגדלות.

קוראים לי גואטה דוד. 25 שנה בגוש קטיף. אני רוצה להגיד את מצבי היום. אני באיבוד הכרה כבר. הגדרה של איבוד הכרה זה מאבדים נוזלים יותר ממה שהגוף יכול לקחת. אם אני לא אקבל את העזרה היום בעוד שנה אני לא אוכל להשתמש בה ולא לעשות איתה כלום. אני 25 שנה גרתי בגוש קטיף. בית היה לי של 150 מטר. עברתי אירוע לב חודשיים לפני התאריך הקובע. פניתי לקבלת הסתגלות. קיבלתי 56 שקלים לחודש. דולר ליום לפי חוק פינוי פיצוי. העורך דין עשה תרגיל. ביקש להאריך את זה לעוד חצי שנה דחו אותו. לא נתנו לו עוד 56 שקלים. אני אומר מצבי היום, היום, אני מסתכל על תוכניות האדריכלים, הביוב עדיין לא גמור שם, ב-2011 יחברו את החשמל והמים, אני מסתכל. אשתי מתלהבת מהתוכניות. אני יודע שלי אין כסף לקנות בית. אם אבנה אולי 60 מטר לא יהיה לי כסף מה לאכול. אני לא עובד ארבע שנים. אני אחרי אירוע לב. אם לא יהיה עזרה מיידית עכשיו, אני קורא לכולם פה, עזרה מיידית היום, היום. כי כל מה שדיברנו... אני מגיע לכנסת כל הזמן. אני תמיד הגעתי עם אהרון חזות. מה שדיברנו זה היה בדיוק לפני שנה. אמרו שנקים ועדה עם מנהלת סל"ע. מנהלת סל"ע גם בפעם הקודמת הקימו ועדה איתה ואז הם החליטו שהם לא באים. אני זוכר שהיה סיפור כזה. זה חוזר על עצמו כל פעם.

לגבי ניצן, לגבי מבני הציבור, מבני הציבור מכל מיני סיבות שחלקן קשורות במפונים ובממשלה אני לא אתייחס אליהן. לקח הרבה זמן. הממשלה התחייבה להעמיד פתרון זמני על דעתכם. כל מיני דברים חשובים שחשוב שיהיה שם. זה בנפשנו בדיוק כמו שזה בנפשם. יאיר פרגון פה בא והוא אומר את זה בכל מיני מקומות שמה שהוא רוצה זה שר. יאיר שר אחראי לתוכנית ההתנתקות זה ראש הממשלה. אני לא מכיר שר חשוב מזה. אני שומע אותך אומר את זה בכל מיני מקומות. אני יודע שהחברים פה בוועד לא מסכימים איתך. דבר נוסף, התייחסות לדוד גואטה. עוד התייחסות למה שאמר חבר הכנסת אורון. חבר הכנסת אורון מתייחס ל-57 חקלאים שחזרו לעבוד. 46. תדע לך שזו לא הבעיה. אני רוצה להבהיר. יש שם אחראי על הוועדה המיוחדת שכל חקלאי שיבוא ויוכיח שהוא לא מסוגל לבנות את מה שהיה לו יקבל סכומי כסף נוספים בוועדה המיוחדת בדיוק את אותה גמישות שאתה רוצה. יש שני חקלאים שכבר עשו את זה. לגבי מר גואטה עם ה-57 שקלים בחודש. החוק אוסר עלי להתייחס באופן ספציפי לתיק שלו.

יש דברים בתוך החוק שכובלים אותך מלעזור. אתה רואה עוול מסוים. אתה איש מקצוע. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. אתה תרכז את כל הבעיות איפה אתה כבול ואתה מזהה מצוקה שהחוק לא נתן לו מענה. פה אני צריך אותך. לכן בצוות הזה שיוקם בעזרת השם אתה צריך להביא את הבעיות. אפילו פרטני אחד אחד. כל אחד זה עולם ומלואו. לכן אתה תשב תגיד לנו איפה אתה כבול, מה אתה צריך עזרה, איזה תקציב נוסף אתה צריך, איזה תיקון חקיקה אתה צריך. בשביל זה אנחנו פה.

אדוני אני מסכים איתך. רק שתדע שיש ועדה מיוחדת במנהלת סל"ע שמטפלת באנשים באופן פרטני בבקשות פרטניות שהן מעבר למה שקבוע בחוק. ביחס למר גואטה כיוון שאני מכיר את כל הנתונים שם ואת כל מה שנעשה שם אני אסתפק במילה אחת, זה לא כמו שמוצג.

יוזם הדיון חבר הכנסת אורי אריאל אנחנו סיכמנו פחות או יותר את הדברים. תקרא מה שאנחנו סיכמנו ואנחנו נראה אם יש לחברי הכנסת עוד משהו. בבקשה.

ועדת הכספים התכנסה לדיון מיוחד במלאת 4 שנים לגירוש. הוועדה רואה בדאגה ובחומרה את המציאות. רוב מפוני גוש קטיף לא החלו לבנות את מגורי הקבע וחלקם טרם הגיעו להסכמה עם המדינה לגבי עתידם. הוועדה קוראת לממשלה לנצל את זמן הפגרה בכנסת כדי להגיע לסיכום כספי לגבי החקלאים בעלי העסקים, תעסוקה ויתר הנושאים בהם דרוש טיפול מיידי. אם לא יהיה הסדר הוועדה תתכנס בהקדם ותפעל להעלות את הצעת חוק החקלאים ובעלי העסקים ופתרון הבעיות. הוועדה קוראת לממשלה לפעול לזרז את בניית ישובי הקבע וזאת על ידי מעקב צמוד, פטור ממכרז, ובחינת פתרונות למשפחות שאין ביכולתן לבנות את ביתם. עד כאן.

אני חושב שנמליץ לראש הוועדה שיקים צוות מבין חברי הכנסת. אני מוסיף. יושב ראש וועדה זמני או ממלא מקום מבקש לשקול בחיוב עם יושב ראש הוועדה להקים צוות בין חברי כנסת בזמן הפגרה שילוו את הפרויקט ויבואו למשא ומתן בין המפונים, תעשייה, חקלאות, מגורים, כל התחומים האלה, ואם לא מצאה פתרון לגבש הצעת חוק על ידי ועדת הכספים. תודה רבה. הישיבה הזאת נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05