PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18
28/7/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום שלישי, ז' באב התשס"ט (‏28 ביולי, 2009), שעה 14:30

1.
בעיות התברואה והבעיות הסביבתיות באלשאגור

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

דב חנין

חה"כ גדעון עזרא

סיון להבי
-
ממונה תקציבים, תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

יוסי ברון
-
ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

פאיז חנא
-
יו"ר הוועדה הממונה באלשאגור, משרד הפנים

סיגל בלומנפלד
-
מנהלת תחום תשתיות, מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

חנה סלע
-
מהנדסת מחוז הצפון, משרד הבריאות

אלכסנדר קושניר
-
ראש המינהל לפיתוח תשתיות ביוב, מינהלת הביוב הארצית, משרד התשתיות הלאומיות

רון שני
-
ראש המועצה האזורית משגב

מאיה קרבטרי
-
מנהלת קשרי ממשל, ארגון חיים וסביבה

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים
-
מנהלת שותפה, עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל

אורנית פרקטובניק
-
מנהלת עמותת הסביבה במשגב

ד"ר עידית בנאורי
-
תושבת גילון, חברת ועדת איכות הסביבה במועצה האזורית משגב

עבד נמארנה
-
שפרעם, מנהל עמותת התקווה (אל עמל)

עו"ד קרן הלפרין
-
אדם, טבע ודין

דבורה סיילס-פרומן
-
אדם, טבע ודין

אחמד חטיב
-
תושב אלשאגור, מחלקת המידע והמחקר של הכנסת

יפה שפירא

אירית שלהבת
בעיות התברואה והבעיות הסביבתיות באלשאגור

צהרים טובים לכולם. זאת הישיבה הרביעית שלנו היום לפני היציאה לפגרה. היא נערכת בזמן מליאה ולכן נצטרך לתמצת את הדברים. אני פותח את הישיבה. על סדר היום בעיות התברואה והבעיות הסביבתיות בעיריית אלשאגור.


ביקשו להקרין בפנינו סרטון קצר. בבקשה.

אני ראש המועצה האזורית משגב, השכנים של אלשאגור.

אתם נושקים כמעט באותם גבולות.

אנחנו חיים בהרמוניה.

להשכלה כללית, אלשאגור זה שלוש מועצות מקומיות שאוחדו למועצה אחת: דיר אל אסד, בענה ומג'ד אל כרום, ועכשיו מתכוונים שוב לפצל אותן. אמורים לצאת לבחירות ב-15 באוגוסט כאשר כל מועצה מקומית תתמודד בנפרד.

בסרטון הזה נראה את התמונה בנחל שאגור, או בשפה העממית "קניון בית הכרם". רואים כאן את הכניסה לקניון עם האזהרות של משרד הבריאות שאסור להיכנס לקניון. כל מה שרואים כאן זורם בשצף קצף, עם מפלים וכמויות גדולות מאוד – הכול זה ביוב. תתרשמו מן הגודל ומן העוצמה של מה שקורה שם. כל מה שזורם בקניון הזה הוא ביוב שנובע מתקלות במערכת הביוב של אלשאגור. הוא זורם בקניון, למעשה הקניון היחיד שנמצא בגליל המערבי, שמחבר את בקעת בית הכרם לנחל חילזון, ומנחל חילזון לנעמן ולעכו. כל השפכים הללו מגיעים לעכו. הבאתי את הסרטון כדי שתוכלו להתרשם מן העוצמה של מה שקורה שם.

מה שלא רואים בסרטון זה את הריח, אבל הריח קשה מאוד.

עוד לא נמצאה הטכנולוגיה לשכפל ריח ולהביא לכם דוגמאות, ואני לא בטוח שאז היה לנו כל-כך נעים לשבת כאן. זה לא אנושי.


אציג בקצרה את תמונת המצב, איך אני רואה את הדברים כשכן של אלשאגור. התושבים של משגב, וגם התושבים השכנים מכרמיאל ונחף ותושבי אלשאגור – כולם חיים במצב ממש-ממש לא טוב.

זרימת המים הזאת – זה שפכים?

הכול זה ביוב. הכול שפכים גולמיים.

זה מפחיד.

אלה שפכים שלא עברו שום טיהור. לאלשאגור יש מערכת ביוב שמביאה את כל הקולחין למתקן הטיהור של כרמיאל-משגב. המתקן יודע לטפל בזה. הוא נמצא כרגע בהרחבה כדי לטפל בכל השפכים, אך השפכים של אלשאגור לא מגיעים לשם כי מערכת ההולכה בתוך העיר קורסת. יש שם משאבות סניקה לא מתוחזקות ואז הביוב גולש אל תוך הנחל וזורם לו חופשי, כפי שמים יודעים לזרום, מן המקום הגבוה לנמוך, ובמקרה זה גם בנחל.

וזה מגיע לעכו.

נכון, זה מגיע לעכו. כל הנחלים זורמים לים.

לא פלא שחוף הים בעכו כל הזמן נסגר.

זאת אחת הסיבות העיקריות. זה לא כל-כך נובע ממתקן הטיהור. כאן זה ביוב גולמי שבו שום דבר לא מטוהר.


בתקופה האחרונה היתה קריסה כמעט טוטלית של המערכות בעיר אלשאגור. לא אתייחס למערכות הפנימיות של העיר, אלא יותר למה שכולנו כתושבים חווים מסביב. העיר מייצרת כ-30-40 טון אשפה ביום. במשך כמה שבועות לא היה פינוי אשפה. אפשר להכפיל את כמות הטון ליום במספר הימים, והתושבים חיים שם. כולנו חיים שם, והאשפה מצטברת. אם אף אחד לא לוקח את האשפה היא מצטברת בעיר או בשוליים של העיר, ובגלל הנפח והחום – או שמציתים את האשפה או שהיא מוצתת לבד כמו כל אשפה שתוססת ואז יש לנו עשן עם שריפות לא מבוקרות, עם כל הרעלים שיש מסביב ומפגעים תברואתיים. באשר ליתושים – עוד איכשהו הרשויות המקומיות משגב וכרמיאל מרססות מתקציבן את מקורות המים מסביב לעיר, אבל יש גבול למה שאנו כרשויות שכנות יכולים לעשות.


לא אכביר עוד מילים כי המצב ברור. השאלה שאני מבקש להעלות היא איך המדינה נכנסת במצב שהרשות קורסת. כאשר יש קצת בעיות והמשרד להגנת הסביבה מוציא צווים, או מטיל קנסות או חיוב אישי – זה בסדר כל עוד יש כנגד מי לעשות את זה. בעיר אלשאגור אין היום כנגד מי לעשות את זה. ראש הוועדה הקרואה התפטר, העיר עומדת לפני בחירות. גם אם ימנו מישהו לתקופה קצרה, זה רק כדי למנות אדם בתואר. אם לא נותנים לו את האמצעים כדי לעבוד – הוא לא יכול לעבוד. להיכנס לעיר עם גירעון גדול מאוד, כאשר אפילו משכורות בקושי משלמים שם, ולהגיד: הבעיה הכי גדולה עכשיו היא לאסוף אשפה? ייתכן שזאת באמת הבעיה הגדולה, אבל יש לו גם מיליון בעיות אחרות בעיר. לא די בכך שנמנה פיגורה ונגיד: הוא עכשיו האחראי, הוא האשם. צריכה להיות התארגנות של המדינה למצבי חירום שנוגעים לבריאות ולאיכות החיים של התושבים, עם כלים להתערבות – עם תקציבי חירום להתערבות כאשר המצב מידרדר לחוסר תפקוד טוטאלי. זה מה שאני מבקש מן הוועדה.

תודה רבה.


למען הגילוי הנאות אני חייב להגיד בפתיחת הישיבה, אמנם ידעתי שבאלשאגור נתמנה ממונה ושתושבי העיר הולכים לבחירות ויש מצוקה כספית, את כל זה ידעתי ברקע, אבל אני מודה שלא ידעתי עד כמה המצב חמור בתוך העיר עד שהפנה את תשומת לבי ראש המועצה האזורית משגב, מר רון שני, שדיבר אתי בטלפון. הוא תיאר בפניי את המצב הנורא ואיום – מה שראינו כאן במעט באשר לפינוי אשפה ולטיפול בביוב. ואז ביקשתי ממנו להעלות את הדברים על הכתב, ואכן כך עשה והחלטתי לקיים על כך דיון. מה שעשה מר רון שני ראוי לציון לשבח מפני שבעצם יכול היה להגיד: אלה לא בעיות שלי, יש לי את ההתמודדות שלי ברשות המקומית שלי ו"שלום עלייך נפשי".


כאן אני מפנה אצבע, בראש ובראשונה, למשרדי הממשלה שהיו צריכים לזעוק ולהזעיק על מה שראינו ושמענו מפני שבסופו של דבר הפגיעה איננה רק בתושבי אלשאגור אלא בכל הישובים שבסביבה.


אני יודע שמשרד הפנים יטען שהנה או-טו-טו הולכים לבחירות, והיות וכך בואו נמתין. אבל אתם יודעים מה זה בחירות. יהיו בחירות ב-17 או 18 באוגוסט ואחר-כך ייתכן שיהיה סיבוב בחירות שני, ויחלוף זמן עד שתורכב הקואליציה המקומית. זה אומר שאנחנו צפויים לתהליך של 3-4 חודשים של היערכות. האם בינתיים ניתן לדברים להתנהל כפי שהם? אמנם אני מברך על המינוי של יושב-ראש הוועדה הממונה באלשאגור, מר פאיז חנא, שכקצין מחוז לקח על עצמו משימה לא קלה לטפל בעיר הזאת. אני מברך אותו מקרב לב ומאחל לו הצלחה. אני יודע שיש לו גיבוי של הממונה על המחוז. אבל אני סבור שחייבת להיות התערבות מיידית של משרד הפנים, לפחות בכל הקשור לזיהום הסביבתי. אני מוטרד יותר מן הזיהום הסביבתי מאשר מן השכר שהעובדים לא קיבלו כבר כמה חודשים.

העובדים לא קיבלו שכר כבר 8 חודשים.

הזיהום הסביבתי עלול לפגוע בכולם. כתושב העיר עכו אני יודע כבר שאנו סובלים מכך שאנו שומעים חדשות לבקרים שהרחצה בים אסורה, ועכשיו אני מגלה את הסיבה. כנראה שזאת הסיבה העיקרית לכך שאין רחצה בחוף הים בעכו.


הייתי מבקש לשמוע קודם כול את ההתייחסות של ראש הוועדה הממונה באלשאגור, בבקשה מר פאיז חנא.

שלום לכולם. אפתח בנתונים כלכליים על הרשות המקומית, בקצרה.


מדובר על עיר בת 30,000 תושבים, במעמד סוציו-אקונומי 2 – הנמוכים בארץ, עם חובות כספיים, נכון לסוף שנת 2008, של 130 מיליון שקל, כאשר התקציב הוא כ-85 מיליון שקל. קיבלתי את המינוי ב-1 ביולי 2009 ואמשיך לפעול ברשות עד לסיום הבחירות והליך הפירוק.


קיבלתי רשות מקומית שחייבת לחברת "מקורות" כ-3.5 מיליון שקל כ-3-4 חודשים; שחייבת לקבלן שמפנה את האשפה ומטמין אותה כ-3.2 מיליון שקל כ-8 חודשים; שיש לה חובות לעובדים של 8 משכורות, שמסתכמים בכ-13.6 מיליון שקל; רשות עם תיק איחוד מהכבדים והגדולים בארץ, כ-400 תיקים של נושים, בהיקף של 35 מיליון שקל. העירייה צריכה לשלם מעבר לתקציבה המאוזן, במידה והיא מתאזנת, סכום של 520,000 שקל בחודש, והעירייה נמצאת בפיגור של 6 חודשים שמסתכם ב-3 מיליון שקל כמעט.

זה כולל הסדר הנושים של בענה?

כולל. זה אחרי הסדר הנושים של בענה, לצערי.

זה אחרי שבענה היתה מאוזנת. אני מודה באשמה הזאת. בזה אני אשם. הייתי אז סגן שר הפנים. עשינו את אחד המודלים היפים והבאנו את בענה, שהיתה במצב קטסטרופלי, לאיזון. ואז חיברו אותה עם מג'ד אל כרום ועם דיר אל אסד עם כל הגיבנת, במיוחד במג'ד אל כרום, והם נפלו.

נכון, זאת הטעות. חיברו כמה רשויות חלשות ביחד ואז נהייתה עיר חלשה יותר.


אסביר גם את מה שקורה עם המערכת הבנקאית כי כאשר אנו מדברים על הסיוע הממשלתי מכל המשרדים הייעודיים – משרד הפנים ומשרד האוצר – לרשות המקומית יש גם חובות מגירה בבנק "דיקסיה" – הבנק שאליו הממשלה מעבירה את הכספים – בסך 9.2 מיליון שקל. כלומר כל שקל שזורם לשם – 9.2 מיליון שקל הולך להחזרי חובות למס הכנסה ולקרנות ולא מגיע לעירייה.


היתה פגיעה נוספת ברשות המקומית עקב נוסחת גדיש – נוסחה של מענקי איזון שמועברים לרשויות המקומיות. על-פי המודל של נוסחת גדיש קבע משרד האוצר כי מי שמגיע לאחוז מסוים של מימוש המודל, מקצצים לו אחוז מסוים במענק. עקב הנוסחה, ורק בשל כך, חיבור שלושת הישובים ביחד הביא לכך שמענק המודל של אלשאגור הוא מעבר ל-100% ועל-פי ההנחיות של משרד האוצר מקצצים לעירייה 35% ממענק האיזון. בשנת 2008 מענק האיזון שניתן לעיר הזאת עמד על 29 מיליון שקל, ואילו בשנת 2009 אנחנו מקבלים 19 מיליון שקל, ומתוכם 15 מיליון שקל מותנים בגבייה, ובוודאי שעם אחוזי הגבייה שתיכף אציג בפניכם אי אפשר להשיג את היעד הזה ואי אפשר לשחרר את המענק המותנה. לכן אני נמצא בתת-תקציב של משרד הפנים לתקציב השוטף בהיקף של כ-10-11 מיליון שקל.


אחוזי הגבייה נעים בין 11% באחת הרשויות ל-17% נטו ברשות הגדולה יותר. בסך הכול בממוצע 14.6 – זה אחוז הגבייה באלשאגור.

זאת הירושה שקיבלת?

כן.

כאשר היה ראש המועצה הנבחר, מה היה שיעור הגבייה?

הוא הגיע ל-9%. יש סיפור עם הוועדה הקרואה שפעלה במשך כמה חודשים ושאני החלפתי אותה.


ללא סיוע ממשלתי, קיבלתי החלטה אישית אחרי שהממונה על המחוז והמנכ"ל הטילו עליי את המשימה להיות ראש עיריית אלשאגור, פתחתי בתוכנית מיידית של גבייה והצלחתי לדבר עם "מקורות" ועם קבלן האשפה ולהחזיר אותם לפעול באופן מיידי ברשות המקומית, תוך כדי קבלת הסכם ג'נטלמני עם המחוז שאני אתחשבן איתם מידי יום ראשון. אני חייב ל"מקורות" כ-900,000 שקל בחודש ולקבלן האשפה כ-430,000 שקל בחודש. בכל בוקר יום ראשון אני מפקיד 250,000 שקל ל"מקורות" ו-125,000 שקל לקבלן האשפה ואני יודע ש"מקורות" פותחים לי את השיברים עד לשבוע הבא וקבלן האשפה ממשיך לפנות את האשפה עד לשבוע הבא. ביום ראשון שלאחר מכן אני משלם עוד פעם את הכסף.

אז יש לך תעסוקה לכל השבוע ...

בדיוק. רק בגבייה למעשה.

מזל שאתה לא יהודי ויכול לעבוד גם בשבת ...

נכון. גם בשישי ובשבת אני עובד.

הוא אכן עושה כך.

אני עובד 7 ימים בשבוע מאז קיבלתי את התפקיד הזה, ולא מתלונן. חשובה לי גם התדמית של המשרד שאני שמח מאוד שאני מייצג אותו בכבוד.


הצלחנו להחזיר את קבלן האשפה, לאחר שהאשפה לא פונתה במשך 21 ימים, והוא פינה מייד את האשפה מכל הישוב. לכן מבחינתי כאן אני יכול לשים "וי" גדול, אדוני ראש המועצה השכנה. כל האשפה שנזרקה פונתה ולאחר יומיים הכנסתי את הקבלן לפנות אשפה בסמטאות של הכפר, וכבר פינו הכול. היום אנחנו בשלב השלישי של פינוי פסדים ופינוי גרוטאות על-ידי קבלן אשפה. נעשה את זה בטיפול שבועי כי אנו מנקים את כל הישוב, בנוסף לניקוי השוטף.


המים חזרו לישוב לאחר ניתוק של 21 ימים וכעת המים זורמים.


באשר לביוב ולחינוך, קיבלתי הנחיות מן הממונה על המחוז, שיש לי 45 ימים לדאוג לפתוח את מערכת החינוך ב-1 בספטמבר – זה נושק לתאריך הבחירות בסיבוב השני – ולטפל בביוב בצורה רצינית.


אני מבקש לסקור בקצרה מה קורה בישוב מבחינת הביוב. לישוב יש תוכנית-אב לביוב, לפרויקט בהיקף של 22 מיליון שקל שאמור לתת פתרון קצה לרשות. מתוך זה יש לנו כושר החזר – שהוא למעשה הסכום שכמה משרדי ממשלה יכולים להעביר לרשות המקומית – של 6.3 מיליון שקל, שזה אמור להוות את קו ההולכה של בענה-דיר אל אסד, המשאבות, כדי להעביר את זה למג'ד אל כרום, וחיבור למט"ש – פתרון הקצה של כרמיאל-משגב.


בתחנות השאיבה, המשאבות לא מתוחזקות. את זה קיבלתי בירושה. פעלתי מייד עם כל הכסף שגביתי – תיכף אגיד לכם כמה גביתי ואיך הכסף הועבר לשם – לתקן את המשאבות באופן מיידי. בנקודת הקצה שדיבר עליה ידידי ראש המועצה האזורית משגב יש 3 משאבות. אחת מהן עובדת אך לא עומדת בעומס ושתיים קורסות לגמרי ומושבתות. הוצאתי מייד הזמנה. ביום חמישי תותקן המשאבה השנייה וכך אמנע את הזרימה לנחל. אם אצליח להביא לשיפוץ המשאבה השלישית – ומדובר רק על שיפוץ – אני יכול להתחייב עכשיו בפני הוועדה שקו"ב אחד של שופכין גולמיים לא יגיע לנחל שאגור. ביום חמישי תתחיל עבודת היציקה ואז תותקן המשאבה השנייה וכך נוכל לבלום את הזרימה לנחל. אני מקווה שהמשאבה הראשונה לא תקרוס, אבל אם נמשיך באותו כיוון נשפץ גם את המשאבה השלישית.


בנוסף לכושר ההחזר של הרשות, פעלתי כקצין מחוז לחוקק חוק-עזר להטלת אגרת ביוב שתגדיל את כושר ההחזר שלנו. ואכן משרד הפנים ומשרד התשתיות הלאומיות נענו לבקשה והעבירו לאלשאגור עוד מיליון שקל באישור חריג לביצוע קו הולכה פנימי. מיליון השקל הללו מורכבים מחצי מיליון שקל הלוואה וחצי מיליון שקל מענק. הם אושרו במליאת המועצה, הם אושרו על-ידי המחוז, יש תקציב בלתי רגיל שאושר על-ידי הממונה על המחוז, אך משרד הפנים לא העביר את הכסף מפני שיש תאגיד. אם יאפשרו לי במינהל המים והביוב של משרד הפנים לנצל את מיליון השקלים הללו עכשיו, והכסף מאושר כבר ועבר ועדת שיפוט והיתר מנכ"ל משרד הפנים לטובת ההלוואה, אוכל מייד להעביר חצי מיליון שקל להתקנת המשאבות הקיימות ולהחלפתן ואז להבטיח רק תחזוקה מינימלית ולדעת שאין זרימה של ביוב מן הישוב. זה סיוע שאבקש לקבל. אבקש ממכובדי ללחוץ ככל האפשר לשחרר את הכסף הזה כי זה תלוי בהקמת התאגיד. כמחוז פעלנו ביחד להקמת התאגיד. התאגיד הוקם וכולל את שלוש הרשויות של אלשאגור וכן את נחף, סח'נין ועראבה. לדעתי צריך כאן מינוף רציני של התאגיד על-ידי משרד האוצר והעברת מענקים כפי שצריך כדי שנוכל להוציא את זה לפועל. אני מציע לא לחכות עד שהתאגיד יפעל כי זה ייקח זמן, אלא מבקש שייתנו לי את ההרשאה הזאת מייד כקצין מחוז, כמייצג של המשרד, לפעול לתיקון המשאבות ולהחלפתן באופן מיידי ואחר-כך נעביר גם את הנכס הזה לתאגיד.

למי אתה מפנה את הבקשה שלך?

למינהלת המים והביוב ותאגידי מים וביוב במשרד הפנים. אני מקווה שיאשרו לי את זה לביצוע. זה כבר מאושר למעשה – הממונה על המחוז חתם על הפרויקט, מנכ"ל משרד הפנים חתם ומליאת המועצה אישרה את זה כבר. מה שאני צריך, שיגידו לי: יש לך חריג, נאשר לך בינתיים בלי תאגיד להוביל את המהלך, ואני אוביל אותו. זה באשר לביוב.

בענה מחובר ב-90% לביוב – זה אחד הישובים הערבים שיש בו הרבה עבודת ביוב – דיר אל אסד מחובר ב-85% ומג'ד אל כרום מחובר ב-70%-75%. לכן פתרון הקצה חשוב מאוד. כך אפשר להוביל את המהלכים הללו עד הקמת תאגיד המים והביוב והפעלתו, שאז הכול יעבור לשם.


באשר לגבייה, אני אומר כל הזמן, גם כנציג של משרד הפנים, שלא צריך כל הזמן להתבכיין אלא צריך לעבוד קשה בשטח ולהביא את הגבייה. אצלי הקופה נסגרה נכון לאתמול, 27 ביולי, על 6.6 מיליון שקל גבייה. באחוזים שיעור הגבייה עלה מ-14% ל-28% בחודש. אני פותח את הגבייה בכל יום, גם בשישי, שבת וראשון, שתהיה תחלופה בין העובדים. כך אני מצליח לשלם את המים ואת האשפה.

מר פאיז חנא, תודה רבה. כל הכבוד. מה שאנו שומעים כאן צריך להוות דוגמה למקומות אחרים.


אדוני הממונה על המחוז, בבקשה.

תודה ליושב-ראש הוועדה. אומר לכם בכנות, הדיון הזה חשוב מאין כמותו. אנחנו מכירים את הבעיה הזאת כבר וערכנו סיורים ביחד עם המשרדים שנציגיהם יושבים כאן לצדי – המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וכולי. הבעיה הזאת נסחבת כבר למעלה מ-10 שנים.


שמעתם כרגע ממר פאיז חנא על הבעיות הקשות של אלשאגור. הבעיה של אלשאגור איננה מראית הכול. מדובר כאן על בעיה כללית של כל הרשויות המקומיות באזור, כולל משגב, כרמיאל, נחף וסח'נין. יש אצלנו במחוז 5 תוכניות מפורטות שעומדות לאישור ומנסים להגיד שקיומן תלוי אך ורק בתוכנית-האב לביוב. רבותי, זה לא רק תוכנית-אב לביוב. מדובר על שדרוג של המט"ש בכרמיאל, שאת עלותו העריכו לפני 3-4 שנים ב-30 מיליון שקל והיום לדעתי זה הרבה יותר, מתקרב ל-40-50 מיליון שקל.

זה בביצוע.

לא הכול.

זה ייתן פתרון מלא לכל הפעולות האחרונות שאנו עושים.


נקודה נוספת, ומר פאיז ציין אותה בסוף דבריו בבקשה שלו, כחריג, עלינו לזכור שיש את חוק תאגידי מים וביוב. בעצם לקחו את הסמכויות מן הרשויות המקומיות לגבייה של מים וביוב והסמכות היום היא של התאגידים. אי אפשר היום לבוא למועצה המקומית ולבקש ממנה סיוע תקציבי לפתרונות של ביוב כי הכסף שנגבה מועבר מייד לתאגיד המים או לתאגיד הביוב, ולכן הבקשה החריגה שלו.

יש תאגיד?

הוקם תאגיד, אך הוא לא מופעל.

הוא לא מופעל כי יש בעיות תקציביות לתאגיד. רבותי, יש כאן סתירה חוקית כי אנו לא יכולים לעשות משהו בניגוד לחוק.


ניתן לראות את האור בקצה המנהרה. בימים האחרונים ניהלנו מגעים עם משרד האוצר באשר לבעיה של אלשאגור. מסתמן פתרון של הזרמת כ-12-13 מיליון שקלים לאלשאגור. אמנם חלק ניכר מן הכסף יועבר למשכורות ולדברים אחרים, אבל חלק מזה יוכל להיות מופנה לפתרון הבעיות שהוצגו על שולחן הוועדה.

אתה יודע כמה זמן אני שומע על 12 מיליון השקלים האלה?

אבל ממש בימים האחרונים זה מגיע לכלל מימוש.

אני יכול להגיד מעדות אישית, בזמנו בדקתי את הנושא ונאמר לי: או-טו-טו. כבר לפחות חודש ימים הסיפור הזה מתגלגל.

כאשר זה נאמר לפני חודש עוד לא היה תקציב מדינה. היום כבר ברוך-השם יש תקציב מדינה וברוך-השם אנחנו כבר מתחילים בדיונים מול משרד האוצר ולגזור את התקציבים של הרשויות המקומיות, וזה הסיכום. כמובן שבצד הגזר יש גם מקל. מדובר על פיטורים של עובדים רבים מאוד, 109 עובדים, אבל הדברים האלה יתחילו "לרוץ". הבעיה הקשה היא, לצערי הרב, שעורכים שם בחירות וזה יחזיר אותנו שוב לסאגה אחרת לחלוטין שאני לא מאמין בה. זה בעיה של המחוקק שקבע את חוק פירוק האיחוד.

אני מודה באשמה.

אנחנו מנסים להתמודד עם כל החוקים שהכנסת מחוקקת ולתת, כפי ששמעתם ממר פאיז חנא, פתרון של המחוז לבעיות הנקודתיות שאנו מוצאים בשטח, עם עצירה מוחלטת של הזרמת מענקי האיזון והתקציבים. בסך הכול גם מר פאיז חנא הוא לא קוסם וגם קודמו, מר אלון נבון, לא היה קוסם ולא יכול בלי כסף לפתור בעיות.

על הרשות המאוחדת הוטל קנס. כאשר באו לגבות את הקנס נדמה לי שנאמר שאי אפשר לגבות את הקנס, אין מי שישלם אותו מפני שהרשויות נפרדות עכשיו.

אתה מדבר על תביעה נגד ראש הרשות המקומית על זיהום סביבתי. כחלק מן ההגנה של היועצים המשפטיים, אומרים: עכשיו מפרקים את הרשות המאוחדת ל-3 רשויות מקומיות.

כל אחד שולח תשלום לאחר.

תודה. אדוני מאגף התקציבים במשרד הפנים, מה בשורה בפיך?

אין לי הרבה להוסיף על דבריו של הממונה על המחוז. אאשר רק שבנוגע לתקציב שדובר בו לסיוע לרשות המקומית, הבוקר ערכנו פגישה נוספת עם רפרנטית של משרד האוצר ואנחנו פועלים במלוא המרץ לסייע לרשות המקומית מתוך יתרות של תוכניות ההבראה.

הכול מילים יפות. תגיד לי תכלס.

תכלס הכדור במגרשו של משרד האוצר.

עליך לדעת דבר אחד. אני אומר מקצת שבחו של אדם בפניו. אני מצדיע לראש המועצה המקומית – קצין מחוז שהיה לו ראש שקט ויכול היה לשבת במחוז בלי לעבוד קשה. מה הוא צריך את כל כאב הראש הזה? נטל על עצמו משימה והוא מבצע אותה ברצינות רבה, על-פי מה שהוא מדווח כאן, ואני מאמין לדיווחים שלו. אני מכיר את מר פאיז חנא לא מהיום. אני סבור שאדם שעושה כזאת מלאכה, צריך לעזור לו. אני מבין את השיקולים שלכם, אבל יש דברים שאין מהם מנוס. אי אפשר לאפשר לביוב להמשיך לזרום לנחל. כאן הפנייה שלי מופנית למינהלת המים והביוב, ואני פונה גם למשרד הפנים. לראש המועצה יש גם מילת כבוד לספקי המים והאשפה כי בסופו של יום הוא יצטרך לספק את הסחורה. אם לא יספק את הסחורה, לא יאמינו לו והכול יקרוס שוב, ואז תצטרכו לשלם טבין ותקילין. לכן אני פונה ומבקש לעשות הכול על מנת לשחרר כסף כדי שראש המועצה הזמני יוכל לעמוד בהתחייבויותיו עד שתוקם המועצה החדשה. אחר-כך אין לי ספק שתכינו כבר את המועמד הבא לוועדה הקרואה שם.

נגיע לכאן בוורסיה אחרת.

אני אומר לכם, באלשאגור נלך שוב לוועדה קרואה.

אני מבקש לדבר, אבל אחרי שנציג המשרד להגנת הסביבה ידבר.

אדוני נציג משרד הפנים, מר סיון להבי, אני מבקש ממך. שמעת כאן דברים כנים ואמיתיים. חשוב מאוד שתהיה התייחסות לעניין הזה. כשאדם עושה את המקסימום שהוא יכול, צריך לעזור לו.


בבקשה נציג מינהלת המים והביוב.

אני ראש המינהל לפיתוח תשתיות ביוב. היה כאן ערבוב בין כמה מושגים ואני רוצה להבהיר אותם. ראש המועצה, שאני באמת מעריך את המאמצים שלו, אני מכיר את מה שקורה שם ואני מסכים עם כבוד היושב-ראש שלהחזיק את מה שקורה שם זה כבר הישג הירואי, אבל מדובר כאן, על-פי הדיווח הן של הממונה על המחוז והן של ראש המועצה, בתהליך של הקמת תאגידי מים וביוב. השר לשעבר גדעון עזרא זוכר איך ניסינו להתמודד עם המגבלות של חוק התאגידים, שבעצם לא מאפשר היום העברת תקציבים לצורכי מים וביוב לרשויות מקומיות אשר טרם הקימו תאגיד מים וביוב. הסמכות הבלעדית בנושא הזה נמצאת אצל שר הפנים ושר האוצר. הגוף המבצע הוא הממונה על תאגידי מים וביוב, מר ישראל עינב, שהוא במקביל גם מנהל מינהל המים.

בישיבה הקודמת נאמר לי שכנראה במסגרת תוכניות הבראה של כל רשות מקומית יצטרכו לחייב אותן בהקמת תאגידי מים.

אנחנו מודעים לכך, אנחנו מודעים לבעייתיות. אני רוצה להבהיר לכל המשתתפים שעם כל הרצון הטוב של כל היושבים סביב השולחן, החוק הראשי, חוק תאגידי מים וביוב, לא מאפשר סיוע ממשלתי למי שלא העמיד תאגיד כזה. במשך חצי משנת 2008, בעזרת נציגים של המשרד להגנת הסביבה, ניסינו להסביר לכולם, כולל המחוקקים, שהביוב זורם בינתיים וצריך לעזור, אבל החוק בשלב הזה קובע. היחידים שיכולים לאפשר החרגה ולתת סיוע באזור אלשאגור לפני הקמת תאגיד מים וביוב הם שר הפנים ושר האוצר.


מבירורים לא פורמליים אני יודע שהתאגיד "סגור" כמעט לגמרי, כלומר כל המסמכים מוכנים כבר, אבל הממונה על התאגידים בינתיים לא חותם ולא מאפשר בגלל שהוא לא בטוח שיהיה תקציב לתפעול ולתחזוקה של אותו תאגיד. להערכתי, שוב, זה במגרש בין משרד הפנים ובין משרד האוצר. על-פי התחושה שלי זה צפוי להיחתם בקרוב, אבל מכיוון שזה לא במגרש שלי אני יכול רק לברר את הנושאים האלה וגם להדגיש שמבחינתנו כמינהל לפיתוח תשתיות ביוב - - -

אני מציע שהנושא הזה ייבדק. תן תשובה למחוז ולראש המועצה הממונה.

זה קרוב יותר לממונה על המחוז. הוא הרי נמצא בקשר ישיר עם מר ישראל עינב. זה דיווח פנימי בתוך משרד הפנים. אני יכול להציג מה אנו עשינו ומה אנו מוכנים לעשות, אבל ברגע שיוכשר הרקע שאני אוכל לסייע.


כמינהל לפיתוח תשתיות ביוב השקענו בישובים האלה כמעט 36 מיליון שקל והמערכת קיימת כבר ב-60-70 אחוז. יש בעיה, שהיא לא כל-כך בעיית ביוב אלא יותר בעיית ניהול, שכל התשתיות והתחנות שקיימות הוזנחו. תקציבי תפעול ותחזוקה הם כבר תקציב פנימי של המועצה, זה לא תקציבי פיתוח. יתרה מכך, יש גם תקציב שמיועד להנחת קו מקביל בתוך הישוב אבל המועצה לא יכולה להניח את הצינור הזה, שיכול לחסוך חלק מן הביוב הגולש, מכיוון שחוק התאגידים לא מאפשר את זה לראש המועצה.


ראש המועצה מעריך שב-20 מיליון שקל יוכל לפתור את הבעיה. אני מניח שנדרשים תקציבים גדולים בהרבה מכיוון שטיפול השורש מחייב הקמת שתי תחנות שאיבה, צינוק סניקה גדול אחד וצינור סניקה שני. אני מניח שהעלות היא בין 30-40 מיליון שקל. נצטרך לעשות את זה בשלבים, כמובן. אבל קודם כול צריך להשלים את המנגנון של הקמת תאגיד. נדרשת כמובן קבלת סיוע מיידי לתפעול ותחזוקה. אני מניח שבשלב הראשון יידרשו כמה מאות אלפי שקלים. אני יודע שהיו נציגים של נציבות המים שביקשו לסייע. מחפשים דרך לסייע אולי באמצעות צו לתיקון מעוות. אין עדיין תשובה. ייתכן שמן הכיוון הזה יכול להגיע סיוע. אבל אנחנו כמשרד התשתיות הלאומיות והמינהל לפיתוח תשתיות ביוב נוכל לסייע אחרי שיושלם אותו תהליך פורמלי. אחרת, עם כל הרצון הטוב שלנו – ואנחנו ניסינו והשר לשעבר עזרא יודע מה לא יכולנו לעשות בנושא הזה – החוק לא מאפשר לנו להעמיד סיוע לרשות מקומית שטרם העמידה תאגיד ביוב ומים.

תודה רבה. נציגת המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

אני מנהלת תחום תשתיות במחוז צפון במשרד להגנת הסביבה. קודם כול, אני שמחה מאוד שחבר הכנסת גדעון עזרא, השר שלי לשעבר, נמצא כאן. הוא מכיר את כל המאמצים שהמשרד להגנת הסביבה עשה בשנים האחרונות בנושא אלשאגור ואני חייבת להגיד, ללא שום הצלחה.


המאמצים של ראש המועצה בפועל היום ראויים לציון, אבל אני חייבת להגיד שאני לא רואה את האור בקצה המנהרה.

למה אמרת שלמרות כל המאמצים של השר לשעבר גדעון עזרא לא היתה כל הצלחה?

המצב באלשאגור שונה מכל הרשויות המקומיות האחרות במגזר הערבי. כפי שמר יוסי ברון אמר, יש רשויות מקומיות רבות במצב קשה במחוז הצפון, אבל המצב באלשאגור יוצא דופן. השר שלנו כתב לא אחת מכתבים לשר הפנים הקודם בבקשה לטיפול נקודתי. זה לא רק הביוב והפסולת, אלא גם פגרים ופסדים וניהול של בתי-מטבחיים ואטליזים. מספר האטליזים בבענה ובדיר אל אסד הוא מן הגבוהים בצפון הארץ. כל הדם, כל הטינופת – הכול זורם החוצה. יש לנו בעיה של קריסת תשתיות מתמשכת בישוב אלשאגור וזה באמת יוצא דופן.


כל מה שאמרו כולם, נכון. צריך תאגידי מים וביוב, כפי שמר אלכס קושניר אמר, וזה ייקח זמן ובסוף יהיו תאגידים. ראש המועצה מתאר כאן שהוא יוצר הסכמים עם קבלן לפינוי פסולת. אני מאמינה שבפועל זה קורה ואולי בשבועיים האחרונים פסולת לא נשרפת, אבל יש כאן צורך בטיפול שורש אחר ומהותי. אי אפשר להמשיך עם מה שהיה. חייבת להיות כאן הידרשות של המדינה לנושא אלשאגור, ליטול את האחריות. הרי מדובר במשאבי טבע, באוויר, באיכות חיים של תושבים. כל התהליכים שמספרים עליהם כאן יקרו בסופו של דבר, אבל חייבים לכוון שהם יקרו. זה יקרה בעוד שנתיים, שלוש או ארבע שנים. גם מט"ש כרמיאל יוכל לקלוט את הביוב אבל רק בעוד שנתיים-שלוש הוא יורחב, ותקנו אותי אם אני טועה. צריך כאן טיפול של המדינה והשקעת כסף.

את מעלה כאן נושא חשוב מאוד. אני מסכים לכל מילה שאת אומרת. אבל אני רוצה לחלק את הדברים לשניים. יש את התקופה מאז שהוקמה המועצה הממונה ועד להקמת המועצה הנבחרת החדשה, ומהקמת המועצה הנבחרת החדשה ואילך. אני חושב שאז בהחלט צריך לקיים דיון נוסף על כל מה שאת מעלה ולערב את כל הגורמים כדי לתת מענה אמיתי לבעיה של אלשאגור. מי שמכיר את אלשאגור – ואז זה כבר לא יהיה אלשאגור אלא נחזור כבר למקור של שלושה ישובים – אני לא מאמין שהכול יתנהל שם כפי שאנו רוצים שיתנהל. אני מעריך שזה עניין של זמן עד שתקום שם ועדה קרואה. לכן אני סבור שבהחלט צריך ליטול יוזמה לאחר הבחירות, לאחר שתוקם המועצה לתת קרדיט לראשי המועצות הנבחרים, ואם זה לא יילך אז צריך בהחלט לחשוב על פתרון מערכתי כלשהו של ממשלת ישראל ולא במישור המקומי.

גם היחידה הסביבתית שהשר לשעבר עזרא הקים שם – סגרנו אותה. כל הכספים שם פשוט הלכו לאיבוד כי היא לא הצליחה לעשות שום דבר. באשר למאמצי האכיפה של המשרד – שני תיקים נמצאים בשלבים של כתב אישום מתקדם, אנחנו מטילים קנסות מידי שבוע בסכומים גדולים, כל הליכי האכיפה הללו מתנהלים בפועל, ובמקביל הזיהום מתמשך וממשיך. צריך פשוט לעצור את זה.

ננקטים אמצעי אכיפה כנגד מזהמים?

יש שני תיקי חקירה מול ראש המועצה הקודם, מר דבאח, גם על פסולת וגם על ביוב. על הזיהום שמתמשך – המפקח של המשטרה הירוקה שלנו מגיע מידי שבוע ומטיל קנס של 8,000 שקל. בפועל אני יכולה להגיד שהגבייה של הקנסות הללו בעייתית, אבל הליכי האכיפה ננקטים ללא תוצאות בשטח.

אני מבקש להגיד כמה מילים ולהתייחס הן לביוב והן לפסולת.


באשר לפסולת – היו תשתיות. בדיר אל אסד בנו רמפה והוציאו סכום גדול של כסף. יש שם שתי רמפות, אחת בדיר אל אסד. ביקרנו שם ושמענו תלונות מן השכנים שמסריח והם לא יכולים לחיות בסביבה משום ששופכים שם זבל. זאת רמפה שנבנתה והוצא כסף עבורה, אך למועצה לא אכפת. אני לא מדבר עכשיו עליך, מר פאיז חנא. לא אכפת לה וכל הזמן באים אנשים ושופכים זבל. אתה לא צריך לעשות שום דבר, אלא רק לקחת את האנשים לבית-הסוהר.


על-יד מג'ד אל כרום לוקחים את האשפה שנמצאת באופן מסודר, סידרו גם שם תחנת מעבר, ושורפים אותה. זה דבר נורא. אני לא יודע מה גורם יותר נזק, הביוב או שריפת האשפה.

שניהם גורמים לנזק רב, ללא ספק.

שורפים את האשפה. אין לנו די אנשים להעמיד שם במקום.


באשר לביוב – אני יודע שלגבי מט"ש כרמיאל סוכם שמאחר והוא לא יכול לקלוט את כל הביוב וצריך להרחיב אותו, בינתיים יזרימו למט"ש עכו.

כרגע זה ירד מן הפרק.

השר להגנת הסביבה לשעבר זוכר היטב. אכן כך סוכם בינך ובין שר התשתיות הלאומיות לשעבר, חבר הכנסת בן אליעזר. "מקורות" הניחה צינור ונמצאת בשלבי סיום כמעט. נדמה לי ששלחתי לך עדכון לפי שאילתה שלך. מט"ש כרמיאל בביצוע להרחבה. לקראת סוף שנת 2010 נשלים את זה. לא לכל המודול אבל לפחות ל-7-8 השנים הקרובות. במשא ומתן בין איגוד ערים כרמיאל לבעלי מט"ש עכו הם צריכים להסדיר תנאים לטיפול בעודפי ביוב.

זה הפתרון שנמצא בזמנו וחייבים להיצמד אליו. זה הדבר הכי טוב לטיפול בשפכים.

אבל זה לא פותר בינתיים את הבעיות של מג'ד אל כרום.

ראינו את המשאבות של מג'ד אל כרום לאורך הכביש. אחת עבדה והשנייה לא עבדה בכלל.

זה כבר עובד בעכו?

המט"ש עובד אבל הוא עמוס. צריך להרחיב גם אותו.

אין מקום לכול. אם עכו לא תקלוט את השפכים – אי אפשר יהיה להתרחץ בים בעכו. השפכים מגיעים לעכו באופן ישיר.


המצב הזה בלתי אפשרי. יושב כאן חבר הכנסת דב חנין ומרצה לנו מידי יום איך לטפל, לטפל ולטפל. פעם אחת תיסע למג'ד אל כרום ותלמד אותם איך לטפל.

הוא היה שם ביום שישי.

צריך לא לדבר נגד הממשלה אלא לדבר בעד איכות הסביבה.

חבר הכנסת גדעון עזרא, אתה עכשיו באופוזיציה ...

בנושא הזה יש תמימות דעים.

לצורך הגנת הסביבה כולנו בקואליציה.

כאשר רואים אדם ששופך פסולת, אף אחד לא מדווח עליו, זה לא אכפת ולא מעניין אף אחד. אדוני ראש המועצה, אתה מקבל תלונות על אנשים ששופכים אשפה?

מעט.

יש לך מזל. באבו סנאן אמר לי הפקח: אם אלך לדווח על מישהו שעושה משהו עם פסולת הוא ישרוף לי את הבית. זה הלך-הרוח היום. צריך לצאת מן הדבר הזה. צריך לעשות כינוס ביחד אתך ועם ראשי המועצות המקומיות הערביות, ואשמח מאוד לבוא, ולהגיד להם: רבותיי, זה לא יכול להימשך כך. כמה כסף שנשפוך – הכסף הזה הולך לאיבוד. פעם אחת אני רוצה שנלך ביחד למגזר הערבי, ובסוף אתה תקבל את הקולות, אנחנו לא נקבל את הקולות. אבל זה פשוט דבר בלתי אפשרי. והסיפור של הפגרים – זה כמדומני היישוב הכי קרוב למקום שבו אפשר לשרוף פגרים כחוק. נכון? אין ישוב קרוב יותר מזה.


כל הוצאה של כסף צריכה להיות תלויה בדירוג. אתה מקבל כסף לדרגה א'. אם עשית את הפעולה תקבל כסף לדרגה ב' ואם לא עשית את הפעולה לא תקבל תקציב לדרגה ב'. אחרת, סתם שופכים כסף. צריך לתת תקציבים במשורה ועם יד קפוצה וביחד עם התשלומים של הארנונה. כל הכבוד שעלית ל-28% גבייה מ-14% גבייה. אני יודע מה זה. אני יודע שזה קשה.

יחסית למה שהיה.

אני מבין, אבל זה לא מה שצריך להיות. גם בזה חבר הכנסת דב חנין צריך לטפל.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה. עכשיו אחרי שקיבלתי רשימה של מטלות לביצוע ...


אני לא רוצה לחזור על כל הדברים שנאמרו כאן כי בסך הכול מבחינת המידע, כל המידע נמצא בפני הוועדה. אמרתי בצער בדיון קודם שמנהלת הוועדה המסורה של ועדת הפנים והגנת הסביבה הביאה בפניי סיכום של דיון שקיימנו על אלשאגור בשנת 2007, כאשר הייתי חבר כנסת צעיר ותמים והבאתי את הדיון לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בכדי לשנות את המצב. קראתי את הדברים שנאמרו באותו דיון. דיברתי שם בהרחבה, והאמת היא שהייתי יכול לעשות "גזור" ו"הדבק" של אותו נאום ולהציג אותו היום. לא השתנה כמעט שום דבר משמעותי. זה נורא מתסכל.

כנראה שהתמימות עדיין לא עברה לך.

זה מתסכל כי אני מרגיש שאנחנו מדברים ומדברים והבעיות נשארות, ולהיפך, אפילו הולכות ומחריפות.


חברי חבר הכנסת גדעון עזרא, אני יודע שאתה אומר את זה כי מאוד-מאוד אכפת לך מן הנושא, אבל הייתי מציע לך באותו סיור שנערוך ביחד לגליל – ואני מרים את הכפפה הזאת – לא רק לראות את הבעיות אלא גם לראות את ההתארגנויות שיש היום דווקא בציבור הערבי. נמצא אתנו למשל מר עבד נמארנה שהוא ראש עמותת "התקווה" ("אל עמל") – עמותה ערבית-יהודית שפועלת באזור נחל שאגור. הוא גר בשעב אבל הוא פעיל בכל הישובים בסביבה. נמצאת אתנו עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים מעמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל", שהוא ארגון יהודי-ערבי של פעילים יהודים וערבים שמנסים לשנות את המצב שם.


ביום שישי האחרון הייתי בבקעת בית הכרם ובמג'ד אל כרום ופגשתי מאות אנשים, תושבי המקום שלא רוצים לחיות בזבל ורוצים שיהיה להם ניקיון ושהפסולת תפונה ולא רוצים שהביוב שלהם יזרום ברחובות. הם מוכנים לפעול למען העניין הזה, אבל לא הכול נמצא בידיהם.


כאן אני מגיע בכל זאת לטענות לממשלה, ולא בגלל שאני באופוזיציה אלא בגלל שאני חושב באמת שזה המצב. אני חושב שמדינת ישראל לאורך השנים מנהלת מדיניות של התנתקות חד-צדדית מן הגליל ומן הנגב. מה שקורה בגליל רחוק מן העין וכנראה רחוק מן הלב.

זאת התנתקות אבל לא ברגישות ...

לא ברגישות אלא רק בנחישות. אדוני יושב-ראש הוועדה, אתה כתושב הגליל מכיר את זה. לגליל הזה, שהוא באמת האזור המרשים ביותר והיפה ביותר – מדובר כאן על אזור שיכול היה להיות משאב של נופש ותיירות. אני עוד זוכר כנער את בקעת בית הכרם. זה היה מקום נפלא. היום זה מקום שפרט לשלט "שמורת טבע" לא נשאר בו שום דבר משמורת הטבע כי כל המים הם מי ביוב מסריחים ומגעילים. לכן הטענות שלי מופנות בהחלט לממשלה. הממשלה חייבת ליטול אחריות. הרשויות המקומיות נמצאות באמת במצוקה מאוד-מאוד קשה. נורא קל לנו להגיד: שיפתרו הרשויות המקומיות את העניין. הרשויות המקומיות לא מסוגלות לפתור את העניין.


אם אנחנו מדברים למשל על הביוב במג'ד אל כרום, הפתרון האמיתי והנכון לטווח ארוך הוא לבנות קו ביוב אחר שיהיה בו שיפוע נכון, שלא נצטרך תחנות סניקה שכל פעם מתקלקלות ושצריך להפעיל אותן ולתחזק אותן. העלות הכוללת של הפרויקט הזה היא 70 מיליון שקל. למדינת ישראל זה כסף קטן, אם אנחנו מדברים לא רק על הרס של בקעת בית הכרם אלא גם על ביוב בחופי עכו וסגירת חופי עכו לרחצה וקטסטרופה אזורית. למדינת ישראל זה כסף קטן. לרשויות המקומיות – זה כסף שאין להן. אנחנו יכולים להמשיך ולהגיד שהרשויות המקומיות יפתרו את הבעיה, והתוצאה תהיה שאנחנו ניפגש כאן בעוד 3 שנים לדיון נוסף, ששנינו נהיה בו כי זה יהיה עוד בקדנציה הנוכחית, אבל לא נצליח להביא לפתרון.

עכשיו אני מתחיל להיות אופטימי ...

אני דווקא הייתי מאחל לכולנו בחירות מוקדמות יותר, אבל אני מנסה להיות ריאליסט ...

אני מקבל את מה שאמרת. אל תחזור בך ...

אם מדינת ישראל לא תיקח על עצמה אחריות להתמודד עם הביוב של רשויות מקומיות שלא מסוגלות להתמודד עם הביוב שלהן, נישאר פשוט ב-square one – נמשיך להתווכח, נמשיך להתמרמר ולא נצליח להתקדם.


אני רוצה להתייחס בקצרה רבה לשלושת הנושאים שעומדים על שולחננו.


לנושא הביוב התייחסתי. הפתרון לא יקר ואפשרי. משרד התשתיות הלאומיות ורשות המים והביוב צריכים לקחת יוזמה בעניין הזה. אני מנצל את ההזדמנות שנמצאים אתנו נציגי רשות המים והביוב כדי לומר לכם בדאגה, לא כמי שבא לנגח, שאני מודאג מכל הטיפול בתשתיות הביוב בתקופה האחרונה ברשות המים והביוב. אני לא יודע מה קרה ולמה קרה, אבל אפילו המנגנונים של צווים לתיקון מעוות שהיו קיימים בעבר ופעלו בעבר איכשהו עובדים היום לא במלוא הקיטור.

דווקא הם עובדים מצוין.

התמונה שבידיי אחרת.

חבר הכנסת חנין, אני יכול לענות באופן חלקי אבל אין כאן נציג של רשות המים.

בכל מקרה, זאת לדעתי המשימה שצריכה להיות קודם כול של רשות המים והביוב. הפתרון הבסיסי הוא קו גרביטציוני כדי שלא נצטרך מנגנוני עזר. זה עולה כסף. זה לא עולה המון כסף. צריך לעשות את זה אחת ולתמיד.


באשר לפסולת – אני מבין, אדוני ראש המועצה, שחלה התקדמות בנושא הזה.

זמנית.

התקדמות זמנית. גם עליה צריך לברך. אני מברך אותך על התרומה שלך לעניין הזה. אני מבין שכאן היתה מעורבות גם של המשרד להגנת הסביבה, ואני שמח שהיתה מעורבות כזאת. אבל אנחנו לא יכולים להשלים עם מצב שפסולת נערמת בחוצות של ישוב. זה קשור גם לשאלה של משכורות לעובדים, של יכולת של הרשויות המקומיות לעבוד. יש לזה כמובן השלכות לא רק סביבתיות אלא גם בריאותיות כאשר שורפים פסולת, אבל גם כאשר לא שורפים את הפסולת היא בוודאי לא יכולה להצטבר בחוצות הישובים.


עוד דבר שאני רוצה לציין, אדוני ראש המועצה, ואני מבין שלך יש תרומה בעניין, זה שדווקא אצלכם בחודש האחרון יש פחות ניתוקי מים. אני מברך על כך מאוד. אני יודע שבישובים אחרים הניתוקים נמשכים. אבל שוב, עלינו למנוע ניתוקי מים בעתיד מכיוון שבאמת אי אפשר להסתדר בלי מים וכולנו חייבים את המים האלה.


אדוני היושב-ראש, אני מברך מאוד על קיום הדיון הזה. הוועדה צריכה לצאת במסר ברור מאוד למשרדי הממשלה: הגליל חשוב ויקר לכולנו. ככנסת ישראל, כמערכת ממלכתית לא נשלים עם שקיעת האזור הזה ועם קריסתו למערכת של בעיות סביבתיות ובריאותיות וחברתיות קשות כל-כך. אנחנו דורשים מן הממשלה לעשות מעשה ולהציג תוכנית כוללת להתמודדות עם המפגעים הסביבתיים באזור בקעת בית הכרם. תודה רבה.

תודה רבה. רבותי, אני נאלץ לסיים כאן את הדיון ואני מתנצל. המליאה עובדת כבר שעה ואנחנו לא הספקנו לשמוע את כל הנוכחים. אני יודע שלא מיצינו את הדיון. זה מתחבר למה שאמר כאן חבר הכנסת דב חנין. אני לא מתכוון לעבור הלאה לסדר היום בעקבות הדיון הזה. נושא הגליל והסביבה בגליל, חשוב. ראוי אפילו לקיים על זה דיון נפרד עם כל הגורמים, גם כדי לקבל החלטות ראויות. לא הייתי רוצה לקבל היום החלטה כלאחר-יד, כבדרך אגב.

אולי כדאי שייערך סיור בראשותך אחרי הבחירות שם.

אני רוצה לקיים דיון. אולי נחליט לקיים סיור לפני הדיון או אחריו. אין ספק שחייבים לקיים דיון על הגליל, במיוחד על הנושאים הסביבתיים כי כפי שאמר חבר הכנסת דב חנין, צריך להסתכל על הדברים בראייה ממלכתית ולא בראייה מקומית. ביודענו את המצוקה שבה מצויות הרשויות המקומיות, הן לא יהיו מסוגלות להרים את הדבר הזה ואנחנו נצטרך לעזור להן.

אני מבקש לחזק את ראש המועצה ואת הממונה על המחוז ולברך אותם על העבודה הטובה שהם עושים בישוב. הדיון הזה בא רק לחזק אתכם.


אני פונה למשרד הפנים ומבקש, לאור מה ששמענו כאן, עיניכם הרואות ואוזניכם השומעות שנעשים כאן מאמצים גדולים כדי שהישוב הזה לא יתמוטט עד הבחירות. חשוב להעביר את התקציבים הנדרשים, לפחות לעזרה ראשונה, ואני מעיז לומר אפילו משכורת אחת או שתיים לעובדים. בוודאי שזה לא יזיק בנוסף לכיסוי ההוצאות האחרות עבור המים והאשפה והדברים האחרים.

אפשר רק הערה פרקטית קטנה?

אם אאפשר לך עכשיו להעיר הערה, יש כאן גברת אחת שביקשה לדבר ואמרתי לה שזה בסדר אז אצטרך לתת גם לה וגם לך. בסדר, בבקשה.

אני נציגת "אדם, טבע ודין". אנחנו מעורבים גם בתיק משפטי. אני רוצה להוסיף רק הערה פרקטית. דובר כאן על חוק תאגידי מים וביוב והבעיות שהוא יוצר. חשוב לציין שיש לא מעט חוקים, בחקיקה ראשית, שדווקא מקלים מאוד וצריך לזכור להשתמש בהם. ההערה שלי מופנית הן למשרד הפנים, הן למשרד להגנת הסביבה והן לרשות המים ומשרד התשתיות הלאומיות. חוק המים, פקודת העיריות, חוק מניעת מפגעים ועוד מאפשרים למדינה להתערב כאשר הרשות המקומית לא מסוגלת לעשות את זה.

הם לא עושים את זה.

אנחנו קוראים להם לעשות את זה כי יש כלים פרקטיים לעשות את זה.

בדיון הקודם לא השתתפת ודיברנו על כך בדיוק. בכל הנוגע לתאגידי מים, לצערי הרב המדינה לא אוכפת את החוק הזה, וחבל.


אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:35
PAGE
18