הכנסת השמונה עשרה

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

28.7.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 92

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ז' באב תשס"ט (28 ביולי 2009), שעה 09:30

תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון) התשס"ט - 2009

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

עפו אגבאריה

אילן גילאון

משה (מוץ) מטלון

עו"ד דבורה אליעזר – משרד התמ"ת

ד"ר איריס מייטרסדורף – משרד הבריאות

עו"ד טובה רקנטי – נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

בישארה אלי פארם – נציבות שירות המדינה

עו"ד נועה בן צבי – אקי"ם

עו"ד מיכל מוסרי – אקי"ם

חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים

עו"ד גלי טל – אלו"ט

עו"ד ורד ויץ – ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד אירית פוריין ויצמן – ההסתדרות הכללית החדשה

ענבל טופרו – הסתדרות הלאומית בישראל

עו"ד איריס מגן – פורום פת

עו"ד אדי וייס – משרד הרווחה

שלמה אליישר – מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה

עו"ד דן אורן – משרד המשפטים

וילמה מאור

נועה בן שבת

אור רוזנמן (מתמחה)

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון) התשס"ט – 2009

בוקר טוב, יום שלישי בשבוע, ז' באב, תשס"ט, 28 ליולי 2009. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום תקנות דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד, תיקון התשס"ט -2009. הייתי רוצה לשמוע את נציגי התמ"ת.

בוקר טוב. עורכת הדין דבי אליעזר, לשכה משפטית, משרד התמ"ת. בהמשך לדיון הקודם שהתקיים בוועדה בקשר לתקנות שמונחות לפניכם התקנות האלה באות לקבוע את האישורים ואת ההצהרות שנדרש עובד שהוא הורה, הורה במשפחת אומנה או אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות החייב בסיוע אישי לצורך היעדרותו, לצורך מתן סיוע אישי האמור. התקנות באות לתקן תקנות דמי מחלה היעדרות בשל מחלת ילד שכבר קובעות היום הצהרות ואישורים שצריך להביא עובד שהוא הורה לצורך היעדרותו בשל מחלה של ילדו. הוא צריך להביא גם אישור רפואי וגם הצהרות כגון הצהרה שבן זוגו הוא עובד עצמאי ולא נעדר מעבודתו והצהרה לגבי ימים שהוא נעדר בגין המחלה. בדיון הקודם אישרה הוועדה את הפלח של התקנות שעסק במימוש של הזכות לדמי מחלה בשל מחלת ילד של הורה במשפחת אומנה כאשר המחלה היא מחלה של ילד ואנחנו לא מדברים על מתו סיוע אישי לאדם עם מוגבלות החייב בסיוע אישי. עכשיו אנחנו מבקשים בעצם לאשר את הפן השני של התקנות שמדבר על מתו סיוע אישי על ידי העובד לאדם עם מוגבלות כאשר מתן הסיוע האישי דורש ממנו להיעדר מהעבודה.

תודה רבה. יש פה עוד מישהו שרוצה להעיר?

עורכת דין טובה רקנטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אנחנו שותפים להתקנת התקנות האלה ואני רק רוצה לפרט. אנחנו מקבלים פניות רבות להורים של ילדים עם מוגבלות. גם אחרי חקיקת התיקון לחוק שבעצם מקנה להם זכות להיעדר ההורים האלה נדרשים על ידי המעבידים מגוון מאוד רחב של אישורים לצורך קבלת הזכות הזאת ללא צורך מימוש הזכות, החל ממעבידים שדורשים להביא פרטים לגבי המוגבלות.

התקנות מתאימות לך? הן בסדר?

התקנות מצוינות ולדעתי הן מחויבות המציאות כדי מצד אחד לתת למעבידים את היכולת לדעת שאכן העובד נעדר בגלל הילד שלו ולהורים כדי להגדיר מה הזכויות שלהם ואיך לממש אותן ולא להיות בידי המעביד לשבט או לחסד.

15 ימים בשנה. בנסיבות מסוימות 30 ימים בשנה. באמת התקנות מסבירות בדיוק איזה תנאים צריך בשביל לקבל את כל 30 הימים.

ד"ר דור מיכאל, ראש אגף רפואה במשרד הבריאות. התנצלות על התרוצצות בין ועדות. רק נקודה אחת שאני רוצה להצטרף לגברת. בתקנות הקיימות נדרשים ההורים להביא אבחנות למעסיק. זה לא עניינו מה האבחנה הרפואית.

בישארה אלי פארן מהמחלקה המשפטית נציבות שירות המדינה. אנחנו מאשרים את התקנות ואנחנו רוצים להדגיש את זה כי אנחנו מחכים לזה כבר שנתיים. אנחנו רוצים לאמץ את החוק לתוך התקשי"ר אבל אנחנו מחכים למחוקק להתקין את התקנות האלה כדי ליישר קו פעם אחת ולא לעשות את זה כמה פעמים.

אם אתה מחכה שנתיים אז בוא אנחנו נתחיל להקריא את התקנות כדי שלא תחכה שנתיים לשווא.

כיוון שחלק מהנושאים שנמצאים פה הם מסומנים פה באופן כהה.

אנחנו נקריא רק את מה שלא אושר.

תקנות במחלה היעדרות בשל מחלת ילד, תיקון התשס"ט - 2009. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד התשנ"ג - 1993. להלן החוק. בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה עם ארגונים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אני מתקין תקנות אלה. החלפת תקנה 1. 1. במקום תקנה 1 לתקנות דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד התשנ"ג 1993 להלן התקנות העיקריות יבוא, הצהרת עובד. ב. עובד שנעדר מעבודתו מכוח סעיפים 1 ב או 1 ג לחוק לצורך מתן סיוע אישי לאדם עם מוגבלות ימסור למעבידו הצהרה חתומה בידו לפי הטופס שבתוספת השנייה. החלפת תקנה 2. 2. במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא צירוף מסמכים, 2. א' להצהרה כאמור בתקנה 1 יצרף העובד את המסמכים הבאים. 1 לגבי היעדרות לפי סעיפים 1 ו-1 א, אישור של רופא בדבר מחלת ילדו. 2. לגבי היעדרות לפי סעיפים 1 ב לחוק אישור של רופא המעיד שאדם שבגינו נדרשת ההיעדרות הוא אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי בשל מוגבלותו ואם הסיוע האישי נדרש לצורכי ליווי סיוע או השגחה בטיפול רפואי או פרה רפואי.

עורכת הדין ורד וייס. בתקנות כיום לפני התיקון נדרש אישור רפואי. לאו דווקא אישור של רופא. והיום התיקון פה בא ומחמיר בעינינו כשהוא דורש אישור של רופא. כאשר למשל אני לוקחת את ילדי או כל הורה לוקח את ילדו לבדיקה דם הוא לא צריך לאישור של רופא שהוא היה שם. מספיק אישור של המרפאה. אישור רפואי זה הנוסח שקיים היום. אנחנו מבקשים שזה יישאר הנוסח.

צריך להבחין בין שני אישורים שכלולים באותו סעיף. יש אישור שמעיד שאדם הוא אדם עם מוגבלות.

יש לי עוד הערה אחת. ההערה של נועה פה לגבי האישור שאדם עם מוגבלות אין לנו בעיה שזה יהיה אישור של רופא. הבעיה שלנו זה לגבי ההיעדרות. לא כל היעדרות מצריכה אישור של רופא בנוסח היום זה אישור רפואי. אנחנו מבקשים שזה יישאר אישור רפואי.

הסיפא שאומר שאם הסיוע האישי נדרש לצורכי ליווי אישור של הגורם המטפל שזה יכול להיות גם האחות וגם המזכירה הרפואית שם.

גם פה יש לי בעיה. אם הסיוע לא נדרש לצורכי ליווי להשגחה לטיפול רפואי מלווים את אותו אדם עם מוגבלות לאיזושהי ועדה רפואית לקבלת הנכות שלו. אז זה לא נכנס ולא צריך שום אישור. או לאיזשהו ליווי. לכל מצב שהוא לא פרה רפואי או רפואי לא נדרשים אישורים. למה לבוא ולהוסיף אישורים שזה דווקא טיפול רפואי או פרה רפואי. מספיקה ההצהרה פלוס האישור הרפואי הקבוע שזה אדם עם מוגבלות.

את אומרת שצריך להסתפק ב-1 בלי שום אישורים חיצוניים.

לא צריכים אישור נוסף. מספיקה הצהרה.

הצהרה של מי?

של העובד.

גם לא פתק מהאחות את אומרת.

אם זה לא ביקור רפואי בכלל. הוא לקח את האדם עם המוגבלות לוועדה רפואית בביטוח לאומי.

את מדברת על פעם בחיים. אנחנו מדברים על חיים שגרתיים.

לקח אותו לקלינאי תקשורת.

שיביא אישור. אנחנו לא רוצים לתת פתח למישהו לנצל לרעה את מה שזה. שיביא אישור.

לא צריך. גם היום לא מוצדק שצריך להביא אישור במצבים אחרים.

את יודעת מה גורם לדברים שזה יותר מדי טוב שלא מצליחים להשיג הישגים. אם זה הכול פתוח אנשים לצערי מנצלים את זה לרעה ואחר כך מרעים את כל התנאים. צריך להביא אישור. אני בעד שיביאו אישור.

אנחנו מתנגדים לבקשה הזאת. הנושא הזה נדון בעבר ואין שום בעיה. אנחנו לא מבקשים אבחון. אם זה קלינאי תקשורת היא כותבת שהוא בתאריך זה ובזה ביקר אצלי וזה הכול.

עורך דין אדי וייס סגן היועץ המשפטי של משרד הרווחה. יש איזה חוסר עקביות פה שמבודדים את הנושא של טיפול רפואי לעומת דברים אחרים. אז או שלא דורשים אישורים בכלל או לגבי הכול נראה לי יותר הגיוני. לפי התקנה פה 2 א 2 מבודדים את הנושא של טיפול רפואי. לגבי כל שאר הנושאים של סיוע אישי אין צורך באישור. אז נראה לנו שזה מיותר לדרוש את זה רק לגבי טיפול רפואי.

השאלה אם בכל מקום אחר אתה יכול לבקש אישור רפואי.

זה מכביד. זה באמת מכביד.

בטיפול פרה רפואי אתה יכול לקבל אישור.

מספיק שיש אישור שהאדם הזה זקוק לסיוע האישי לעניות דעתנו.

ואז מה שאתה אומר שיש לו 16 יום מתי שהוא רוצה במהלך השנה לנצל. חופש. תוספת של 16 ימי חופש שהוא יכול לקחת מתי שהוא רוצה.

לא מוסיפים לו ימי חופש אבל מאפשרים לו לזקוף את ימי המחלה הצבורים לו.

זה 16 ימי חופש נוספים עבור החופשה השנתית שיש לו.

זה ימי מחלה וימי חופשה.

בימי מחלה אנשים צוברים מאות ימים. מאות ימים מה שהם לא צוברים בחופש. אז יש לו 600 יום אז הוא אומר, יש מפעלים, הרבה מקומות שלא פודים את ימי המחלה והם הולכים לאיבוד כשבן אדם מסיים את עבודות. אז הוא אומר, החופש אני שומר לי, ואני משתמש בימי מחלה והופך אותם לחופש.

זה חלק ממקומות העבודה. לפי החוק בעצם יש רק 90 ימים צבורים של ימי מחלה.

בחלק ניכר מהמקומות יש 1300 יום.

גם לגבי ימי מחלה הוא חייב להגיש, כל השאר יש לו אישור.

לא. לא. אבל פה הוא מדבר על פטור מלא מלהביא אישורים. פטור גורף של צריך אישורים.

לגבי הטענה הראשונה של ההסתדרות להביא אישור של רופא במקום אישור רפואי אנחנו יכולים להסכים שבקשר למחלת ילד רגילה כשאנחנו מדברים על היעדרות בשל מחלת ילד, נחזור לנוסח הקודם ושזה יהיה אישור רפואי במקום אישור של רופא. אלא אם כן יש פה התנגדויות. אבל לגבי אדם עם מוגבלות האישור

את מדברת על הדברים שאושרו.

לא. לא. זה בתקנה 2 א 1. זה אני מוכנה לתקן.

אישור רפואי ולא אישור של רופא.

דווקא מחלת ילד זה יותר דורש אישור של רופא. הוא רואה רופא.

מחלת ילד זה גם היעדרות לצורך בדיקת דם במרפאה.

מאחר שזה היה הנוסח של התקנות הקודמות אני מוכנה לחזור לנוסח הקודם. אבל לגבי אישור של רופא המעיד שהאדם בגינו היעדרות הוא אדם עם מוגבלות חייב להיות אישור של רופא כי הרופא הוא זה שצריך להעיד שמדובר באדם עם מוגבלות. החוק לא יכול להעיד על העובדה הזו.

האם פסיכולוג שהוא לא רופא יכול להעיד שאדם הוא עם פיגור?

על הנושא הזה באמת קיימנו התייעצויות כבר שנה וחצי. לאחר שהתייעצנו עם כל הגורמים הגענו לכלל המסקנה שקל להורה להגיע לרופא ואנחנו לא אומרים איזה סוג של רופא ולבקש את האישור הזה. האישור הזה הוא נדרש להביא אותו רק פעם בשנה.

שמעת מה היועצת המשפטית של הוועדה שאלה? האדם הלך לפסיכולוג. אחרי זה הוא צריך ללכת לרופא ולספר לו שהוא היה אצל פסיכולוג וייתן לו אישור?

לא. לא. הוא לא צריך לבוא כל פעם מחדש ולהעיד על כך שהאדם הוא אדם עם מוגבלות. הוא פעם בשנה פשוט צריך לבוא עם אישור.

למה הוא צריך לבוא פעם בשנה? מה קרה אחרי שנה? הוא נעשה בסדר?

אז זה מה שאנחנו לא יודעים. כל מה שאנחנו מבקשים זה שאם אותו עובד רוצה להיעדר מהעבודה כדי להשגיח על ילדו ולא דווקא בגלל שהוא צריך ללוות אותו לטיפול רפואי או פרה רפואי הוא יכול להיעדר. כל מה שהוא נדרש לעשות זה להביא אישור שהבן שלו הוא אדם עם מוגבלות. דווקא כדי לא להכביד על ההורים אנחנו המצאנו את המנגנון הזה של להביא פעם בשנה את האישור ואחר כך הוא רק צריך להצהיר שהוא נעדר כדי לתת השגחה לילדו.

למה הוא צריך כל שנה להביא אישור שהוא בן אדם עם מוגבלות?

כי אנחנו לא יודעים מה מצבו.

אנחנו יודעים. עם הגיל הוא לא נעשה יותר טוב, הוא נעשה יותר גרוע.

יש סוגים שונים ומגוונים של מוגבלויות ולכן אנחנו מבקשים את האישור הזה. יכול להיות שאדם שהיה במהלך שנה מסוימת מוגבל, יכול להיות שמצבו השתנה.

אם הוא מביא לך אישור שיש לו אחוזי נכות לצמיתות, אז מה? אז כל שנה הוא צריך לחדש את זה? תסבירי את העניין הזה.

אני אומר לעורכת דין של התמ"ת, להיטות היתר שלכם.

אבל המוגבלות יכולה להיות זמנית לפי ההגדרות של חוק שוויון לאנשים מוגבלים ולכן אנחנו לא יודעים איזה סוג של מוגבלות. יכולה להיות מוגבלות זמנית. לכן אנחנו מבקשים את האישור הזה. לא כל פעם כמו שמבקשים אצל מחלה של ילד, שכל פעם צריך לבוא ולבקש אישור של רופא. אלא רק פעם אחת בשנה. זה הכול.

עורך דין דן אורן ממשרד המשפטים. אנחנו כמובן ליווינו את העבודה על התקנות והכול מתואם. אני רוצה להסב את תשומת הלב שבשלב הזה של הניסוח יש בהמשך הוראה לגבי התדירות שבה צריך להביא אישור. מה שדובר כאן. אבל היועצת המשפטית של משרד התמ"ת קודם כל ענתה על השאלה של היועצת המשפטית של הוועדה בקשר להאם אפשר פסיכולוג. ופה התשובה היא שמבחינת האמינות מצד אחד שזה צריך להיות רופא ומבחינת לא להקשות יותר מדי על הורים של ילד עם מוגבלות מי שהכי נגיש זה דווקא הרופא שזה יכול להיות כל מיני רופאים ואנחנו מכירים את זה מהמציאות ודווקא פסיכולוג לא נראה לי כל כך נגיש. זה השלב שבו אנחנו נמצאים. עכשיו לגבי כמה פעמים צריך להביא זה מופיע בשלב יותר מאוחר.

בן אדם עם מוגבלות קבועה, למה הוא צריך להביא פעם בשנה אישור ולא פעם בחיים.

מה שבאמת חשוב פה להדגיש זה שבכוונת מתכוון, אני אומר את זה כאחד שעוסק רבות בחוק שוויון זכויות לנכים ומוגבלות במשך כל השלבים בכוונת מתכוון ההגדרה של אדם עם מוגבלות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וזו הגדרה שמאמצים כאן היא הגדרה רחבה והיא כוללת גם מוגבלות זמנית. יכול להיות שהתקופה יכולה באמת כמו שמציע אדוני היושב ראש יכול להיות, אני מניח שמשרד התמ"ת יהיה פתוח לזה, להתייחס למוגבלות קבועה ואז לא צריך אישור בתדירות כזאת לפחות.

משרה התמ"ת פתוח לזה?

כן? אתם פתוחים לנכות קבועה ולנכות זמנית?

אין לנו בעיה לעשות את האבחנה. אם יש צורך בתיקון כל עוד אין התנגדויות אין לנו בעיה.

אדוני היושב ראש זה חוק שקשור להרבה מוגבלויות של הרבה אנשים עכשיו.

אני מבקשת להשיב על כל הדברים שעלו פה. ראשית לגבי שאלת הפסיכולוג. כשאנחנו נתנו את דעתנו איזה אישור מאיזה גורם נדרש, אני חייבת להסביר, ביקור אצל פסיכולוג עולה כמה מאות שקלים. הורים לילדים עם מוגבלות מגיעים לפסיכולוג לצורך אבחונים פעם בכמה שנים והאבחון עולה 2400 שקל. אם זה אבחון נרחב. כדי לקבל אישור כזה מהפסיכולוג אדם יצטרך לשלם כסף. כדי לקבל אישור כזה מרופא הילדים או רופא המשפחה שיקבל לידיו את האבחון של הפסיכולוג ועל סמך האבחון ייתן את האישור לא עולה כסף. כשניסינו לאזן בין הצרכים זה היה האיזון.


לגבי פעם בשנה. במקרה של פעם בשנה ניסינו לאזן לטובת המעסיקים. אם אין פה התנגדות אנחנו בוודאי שלא נתנגד. הרבה פעמים רופא ילדים או רופא כזה או אחר לא יודע אם המוגבלות היא קבועה או זמנית. זה בוודאי לא במקרה קיצון. אבל במקרי האמצע הרופא הזה שנדרש לתת את האישור לא יודע אפילו במקרה של ילד עם לקות למידה. כרגע האבחון הוא מאוד מאוד חמור. זה לא אומר שלכל אורך חייו הילד ייחשב אדם עם מוגבלות. אם בהמשך חייו הוא לא ייגש לתחום האקדמי יכול מאוד להיות שהוא לא ייחשב אדם עם מוגבלות. מה שאנחנו באים ואומרים ככל שהוועדה תסבור שאין צורך ומספיק אישור כזה באופן קבוע אנחנו לא נתנגד לכך. זה היה האיזון. אנחנו לא סבורים שפעם בשנה לגשת לרופא ולקבל את האישור זה מחמיר אבל אם הוועדה תסבור אחרת.

עורכת הדין גלי טל, האגודה לילדים אוטיסטים. בהקשר של תדירות הבאת אישור מרופא, אוטיזם כפי שאני בטוחה שאתם יודעים לצערנו זה לא מחלה שעוברת.

היינו שם. זה נגמר. מה שקבוע יביא פעם בחיים.

אז אני רק רוצה לחזק את ידיכם.

לא צריך לחזק, אנחנו מספיק חזקים.

יש לנו הצעה. לקבוע לגבי אישור על אדם עם מוגבלות שמוגבלותו קבועה להביא את האישור פעם אחת בלבד כמו שעשינו אצל אפוטרופוסים. ולגבי מוגבלות זמנית אז זה יהיה פעם בשנה.

את מביאה דוגמאות שאינן רלוונטיות. לקות למידה זו איננה מחלה.

אם נחזור לנוסח. הרי זה מופיע לנו בנוסח בסעיף 2 ב 1. אנחנו נגיד אישור או מסמך כאמור בתקנת מנשה א 2 למעט לגבי אדם עם מוגבלות שמוגבלותו קבועה ואז אנחנו אומרים אדם שמוגבלותו קבועה מחריגים אותו וכל אדם אחר אם יש ספק אפילו אם מוגבלותו קבועה או לא קבועה אז פעם בשנה. הסעיף לא קובע את הצורך באישור. התנאי הזה הוא נוגע לתדירות של האישור. 2 סעיף קטן ב'.

ד"ר שלמה אליישר, מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה. אני חושב שבהחלט צריך לקבל אישור. יש בעיה לגבי תינוקות וילדים עד גיל 3 לפחות, הרבה פעמים, אנחנו רואים את זה עם חוק מעונות יום שיקומיים שיש להם מוגבלות אבל התהליך של הכרה במוגבלות דרך המוסד לביטוח לאומי הוא יכול להימשך הרבה מאוד זמן ואתה רואה ילדים שיש להם מוגבלות בהחלט ניכרת משמעותית לא פשוטה והתהליך עדיין קשה.

אם זה בתהליכי אבחון אז זה יכול להיות. אבל כשזה נקבע אז זהו.

לאור המגמה של הוועדה להקל כמה שאפשר יש לי עוד הצעה. לפחות לגבי אנשים עם פיגור שכלי. יש ועדת אבחון לפי חוק הסעד לטיפול במפגרים שזה הגורם שקובע פיגור שכלי. אני חושב שלגביהם אפשר גם כן להסתפק בזה.

אנחנו בסעיף 2 א 2 .

2 א 2 לא משנים. מה שאנחנו כן נשנה זה בא 1, שבמקום אישור של רופא זה יהיה אישור רפואי בדבר מחלת הילד.

אני אקרא את סעיף 2. צירוף מסמכים 2 א. להצהרה כאמור בתקנה 1 יצרף העובד את המסמכים והאישורים הבאים. 1. לגבי היעדרות לפי סעיפים 1 ו-1 א, אישור רפואי בדבר מחלת ילדו. 2. לגבי היעדרות לפי סעיף 1 ב לחוק אישור של רופא המעיד שאדם שבגינו נדרשת היעדרות או אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי בשל מוגבלותו ואם הסיוע האישי נדרש לצרכי ליווי, סיוע, או השגחה בטיפול רפואי או פרה רפואי גם אישור של הגורם המטפל המעיד על יום ותחום השעות שבהן ניתן הטיפול.

3. לגבי עובד שבן זוגו עובד עצמאי מסמך או אישור כאמור בתקנה 1 א.

4. לגבי עובד שהוא אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות צו מינוי אפוטרופוס לפי חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות התשכ"ו - 1962.

5. כבר אישרנו. ב. על אף האמור בתקנת משנה א רשאי העובד למסור למעבידו את המסמכים או האישורים הבאים במועדים ובתקופות המפורטות להלן ובלבד שיודיע למעבידו תוך זמן סביר אם חדל לחול תנאי שעליו מעידים האישורים או המסמכים האמורים או אם פג תוקפם או בוטל. 1. אישור או מסמך כאמור בתקנת משנה א 2 למעט אדם עם מוגבלות שמוגבלותו קבועה פעם אחת בתוך תקופה של 12 חודשים. 2. אישור המסמך כאמור בתקנת משנה א 3, פעם אחת בתוך תקופה של 6 חודשים. 3. צו מינוי אפוטרופסות כאמור בתקנת משנה א 4, פעם אחת בלבד אם ניתן צו אפוטרופסות קבוע או פעם אחת בתוך תקופת האפוטרופסות הקצובה, אם ניתן צו אפוטרופסות זמני.

כיוון שאנחנו משאירים את האדם עם מוגבלות שמוגבלותו קבועה אנחנו משאירים בעצם את האישור חד פעמי זה קצת צורם לעומת מינוי צו אפוטרופסות שניתן פעם אחת בלבד שזה צו מינוי אפוטרופסות קבוע אז אולי נוסיף פה איזשהו סעיף. אני רוצה להציע הצעה. נוריד את האפוטרופסות הקבועה. זה יהיה פעם אחת בתוך תקופת אפוטרופסות קצובה אם ניתן צו אפוטרופסות זמני. וכל מסמך אחר זה מהאישורים האמורים לעיל פעם אחת בחיים. משהו כזה.

אני מבקשת שלא נשנה את התקנה הזאת. אנחנו התייעצנו עם גורמים במשרד המשפטים כיצד לכתוב אותו ובאמת היו התלבטויות כדי לתת ביטוי גם לצו הקבוע וגם לצו הזמני. אני מבקשת מהוועדה לתת סמכות ליועצת המשפטית שננסח את החד פעמי.

אין בעיה אם אתם תשבו על זה.

תיקון תוספת 3. בתוספת לתקנות העיקריות. 1. במקום הכותרת תוספת תקנה 1 יבוא תוספת ראשונה תקנה 1 א. את התוספת השארנו.

רק לגבי התוספת שהשארנו אז איפה שכתוב אישור של רופא אז אנחנו נכתוב אישור רפואי.

הוספת תוספת שנייה. תוספת. 4. אחרי התוספת השנייה לתקנות העיקריות יבוא תוספת שנייה תקנה 1 ב. הצהרה לפי סעיפים 1 ב ו-1 ג לחוק דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד התשנ"ג 1993 להלן החוק. לעניין היעדרות מעבודה לשם מתן סיוע אישי לאדם עם מוגבלות. 1. אני החתום מטה, שם ושם משפחה, מספר זהות, הורה, אפוטרופוס, הורה במשפחת אומנה של אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי בשל מוגבלותו מצורף אישור רפואי בדבר הזדקקות של אדם מוגבלות לסיוע אישי. מודיע בזה כי נעדרתי מעבודתי ביום... משעה עד שעה... לפי סעיפים 1 ב או 1 ג לחוק לשם מתן סיוע אישי לאותו אדם המחייב היעדרות. מצורף אישור הגורם המטפל המעיד על יום ושעה בו ניתן הטיפול ככל שהסיוע האישי נדרש לצורך ליווי, השגחה או סיוע בקשר לטיפול.

צריך להיות טיפול רפואי או פרה רפואי.

זה חשוב להדגיש אם זה רפואי או פרה רפואי.

זה דובר בתקנה עצמה. עכשיו אנחנו רק בטופס שנותן ביטוי לתקנה.

2. אם העובד הוא הורה או הורה במשפחת אומנה של אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי ומבקש לנצל את זכותו להיעדר מהעבודה כאמור בפסקה 1 יותר מ-15 ימים בשנה מחק את המיותר. א. הנני מצהיר כי אני הורה יחיד של אדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים בפסקה 5 ואין אדם אחר שניצל את הזכות לזקוף ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות. ב. הנני מצהיר כי אדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים בפסקה 5 נמצא באחזקתי הבלעדית ואין אדם אחר שניצל את הזכות לזקוף ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות. ג. הנני מצהיר כי בן זוגי, שם ושם משפחה של בן הזוג, מספר זהות, המועסק כעובד שכיר ב... שם מקום העבודה מיום... בעל עסק, חברה, משלח יד בשם, מספר זהות וכולי לא נעדר מעבודתו או מעסקו או משלח ידו במהלך שנה זו לצורך מתן סיוע אישי לאדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים בפסקה 5 בהתאם לחוק ואין אדם אחר שניצל את הזכות לזקוף ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות. 3. אם העובד או האפוטרופוס של אדם עם מוגבלות מחק את המיותר, א. הנני מצהיר בזאת כי מוניתי כאפוטרופוס של אדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים בפסקה 5. מצורף בזה צו בית משפט בית דין אחר ואין אדם אחר המטפל בו. ב. למיטב ידיעתי יש או אין, מחק את המיותר, לאדם אשר פרטיו רשומים בפסקה 5 אפוטרופוסים אחרים, שם, מספר זהות, ושאינם עובדים שכירים או עצמאיים. ג. הנני מודיע ומצהיר כי אפוטרופוסים אחרים לא ניצלו זכותם להיעדר ביחס לאדם עם מוגבלות שפרטיו רשומים בפסקה 5 ביום האמור בפסקה 1.

בסעיף קטן ג' אני חושבת שצריך להכניס למיטב ידיעתי, אפוטרופוסים הם לא בהכרח זוג הורים שיודעים בוודאות מה השני עשה.

4. אם העובד הוא הורה אומנה, הנני מצהיר בזה כי אני הורה במשפחת אומנה של אדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים בפסקה 5, כי ביום האמור בפסקה 1 האדם עם מוגבלות היה עמי ולא עם הוריו הטבעיים או המאמצים. מצורף אישור מאת המפקח הארצי על האומנה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או מי שהסמיך לכך או אישור של גוף מפעיל של משרד הרווחה והשירותים החברתיים מתקשר עימו לשמש כגוף מפעיל לאומנה על היותי הורה במשפחת אומנה. 5. פרטי האדם עם מוגבלות.

אוקיי, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? תודה רבה. מי נגד? מאחר וכולם הסכימו אז אין צורך לשאול מי נגד או מי נמנע. אז התקנות אושרו. תאמו את הניסוחים. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10

PAGE
12