PAGE
22
ועדת החינוך, התרבות והספורט

28.7.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 56

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ז' אב התשס"ט (28 ביולי 2009), שעה 11:00

הפערים בחינוך בין מגזרים והסכנה לפיטורי מאות מורים במגזר הערבי – דיון מהיר ח"כים:

גנאים וברכה.

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

אורי אורבך

טלב אלסאנע

מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

ניצן הורוביץ

ג'מאל זחאלקה

יעקב כץ

נחמן שי

עבדאללה חטיב, מנהל אגף חינוך לערבים, משרד החינוך

תמי יהושע, ס/מנהל אגף בכיר לכוח-אדם בהוראה, משרד החינוך

ד"ר משה דקלו, מנהל אגף בכיר לארגון לימודים, משרד החינוך

ד"ר יצחק תומר, סמנכ"ל מנח"י, משרד החינוך

עלי חדר זידאן, מנהל אגף חינוך כפר מנדא, איגוד מנהלי המחלוקת לחינוך ברשויות המקומיות

עומר סרסור, מרכז השלטון המקומי

עבד אל סלאם קשום, מרכז השלטון המקומי

מחמוד עאסי, ראש מועצת כפר ברא

עבד אלגליל

ז'לאל ספדי – מנהל בית-ספר חט"ב אבן רושד ג'דיידה

כמאל עלילה דוגר, משרד למגזר הלא יהודי

פיני קבלו, סמנכ"ל מ.ש.מ.

יהודית גידלי

רשמה וערכה
יונה רייטמן - חבר המתרגמים בע"מ

הפערים בחינוך בין מגזרים והסכנה לפיטורי מאות מורים במגזר הערבי –

דיון מהיר, ח"כים גנאים וברכה

אני פותח את הישיבה. על סדר היום: הפערים בחינוך בין מגזרים והסכנה לפיטורי מאות מורים במגזר הערבי – דיון מהיר חברי הכנסת גנאים וברכה.

היינו חברים בוועדת החינוך בכנסת ה- 15 והיה שיתוף פעולה פורה ואמרנו שבענייני חינוך אין קואליציות ואין אופוזיציות.

אני חושב שאמנם אתה מעדיף, יכול להיות שגם אני אעדיף, שהדיון הזה יהיה בשיחה אחרת, אבל אני חושב שזה לא ראוי שוועדת המעקב לענייני חינוך ערבי אינה מוזמנת באופן קבוע לדיונים בוועדה, במיוחד לדיונים שנוגעים לציבור הערבי. שמעתי אותך אומר משפט שאני מסכים עליו לכל אות שאמרת, שאתה מייחס חשיבות למגזר השלישי ולפעילות של החברה האזרחית. ועדת המעקב ממלאת תפקיד מאוד חשוב גם כן בקשר עם משרד החינוך ולא ייתכן, אם יש קשרים פתוחים ויחסי עבודה עם המשרד, לא יכול להיות שלא יהיו יחסי עבודה ושיתוף פעולה עם ועדת החינוך בכנסת שהיריעה צריכה להיות רחבה יותר. על כן אני מבקש לתקן את המעוות להבא ולהזמין אותם באופן קבוע.

אני אשקול את בקשתך.

שלום לכולם. אני מברך אתכם בכינוס ישיבת ועדת החינוך החשובה. ב- 30 ליוני היינו פה כאשר משרד החינוך תיקן או התקין תקנה 263 בחוק ההסדרים, שמטרתה כפי שאמר המנכ"ל שושני, להרחיב את תוכנית אופק חדש ומאחר שאנחנו יודעים וכל המורים אמרו לנו שאופק חדש זה דבר טוב, דבר טוב למורים, אז כולנו תמכנו בזה שתוכנית אופק חדש בהתחלה לא תבוטל, משום שהיו שמועות שהשר רוצה לבטלה, ושנית להרחיב אותה. אבל אנחנו לא שמנו לב שהמחיר יהיה בביטול יום חינוך ארוך, שהכוונה לעבור מ- 41 שעות בשבוע ל- 37, באופק חדש, והמחיר הזה, מחיר כבד מאוד משום שהרבה מורים עלולים למצוא את עצמם מובטלים. עשיתי חישוב פשוט, אצלנו בסכנין יש שישה בתי-ספר יסודי, כולם יום חינוך ארוך, אז אם כל בית-ספר ארבע שעות לכל כיתה יש 20 כיתות זה 80 שעות, זה בחישוב פשוט, יש כ- 20 מורים שיהיו מובטלים ויקוצצו משרותיהם. החמור ביותר, לפי דעתי, הוא גם כפי שקראתי שארבע השעות האלה, ברובן, הן שעות שפת אם. שפה ערבית. ולפי דעתי זה מנוגד למדיניות המשרד שרוצה לחזק את שפת האם, במיוחד לאור ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים, במיוחד בשפת האם. אז יש סכנה גדולה שהרבה מורים ימצאו את עצמם ללא עבודה וממילא יש אבטלה בקרב המורים הערביים, יש עודף במורים וזה לא כמו במגזר היהודי. במגזר היהודי יש מחסור, אבל אצלנו יש עודף.


לדעתי, אנחנו צריכים כוועדה, לקרוא למשרד החינוך לא לפגוע במשרתם של המורים, לא לפגוע בארבע השעות ולצמצם את הנזק הזה ובמיוחד שאלה ארבע שעות של שפת האם. זה העניין העיקרי שרציתי להציג. אני מתמקד עכשיו בקיצוץ.

היינו פה בדיון והוסכם לצמצם את השעה השמינית, להפחית מ- 41 ל- 37 שעות. יחד עם זאת, אני רוצה לומר באופן מפורש ויש לנו פה מסמך שהכין עבדאללה חטיב, אנחנו הוספנו ואני אומר במפורש, הוספנו, זאת אומרת קודם אני רוצה לומר באופן,

בדיון הזה לא עלה ולו ברמז, שההחלטה הזו גוררת פיטורי מורים ואני אומר לך גלוי שלו היו יודעים, אתה מבין לבד, שלו הוועדה היתה יודעת שמדובר בפיטורי מורים, אני מניח שהדיון היה אחר.

אדוני היושב-ראש, מאחר ואתה ותיק ומיומן בנושאי משרד החינוך, אתה ודאי יודע שגם לו היינו רוצים בתאריך הזה לפטר מורה, לא היה אפשר.

נכון.

וגם לא היתה מראש שום כוונה לפטר מורה ולא יפוטר שום מורה, נהפוך הוא, אנחנו זקוקים למורים נוספים.

שמענו טוב? לא יפוטר שום מורה? לא יפוטר אף מורה?

נכון. אני אומר – נהפוך הוא, אנחנו זקוקים למורים נוספים. לא יפוטרו מורים.


מערכת החינוך הערבית הולכת לקבל תוספת משמעותית של שעות. אנחנו מדברים על תוספת של 5,336 שעות לכיתות. השר והמנכ"ל מכינים תוכנית ענפה שבאה לקדם את השפה הערבית כשפת אם. מתחילים את הפרויקט הזה הן בכיתות ג' והן בכיתות ז'.

הוא מציג תמונת מצב שאתם מקצצים את שפת האם ואתה מדבר על תוספת של 5,000 שעות לימוד?

לשפת אם, במדעים ולמתמטיקה. כך ששפת האם הולכת להיות מתוגברת. אין מצב שאנחנו מפטרים מורים, כי אנחנו נהיה זקוקים למורים נוספים, אני אומר את זה באופן מפורש וחד-משמעי.


אני מצר על מכתבה של מנהלת המחוז, היא שלחה את המכתב בשלב מוקדם יותר, היא לא ניתחה נכון את המשמעויות הייתי אומר הכלכליות התקציביות של מה שפירשנו. זאת אומרת, לא עשתה חישוב נכון של מה שיורד ומה שמתקבל והנטו שנשאר. כך שאני אומר, אנחנו לא מקצצים, נכון שהפחתנו, אבל זכרו אנחנו מדברים רק על בתי-ספר שישולבו באופק חדש. בבתי-הספר האלה אנחנו שוב מוסיפים שעות, אני רק רוצה לסבר את האוזן, אנחנו מוסיפים קרוב, מבחינת בתי-הספר של אופק חדש במגזר הערבי, אנחנו הוספנו למעלה – 200,000 שעות פרטניות.

כמה בתי-ספר נכללו בפרויקט הזה?

217 בתי-ספר ערביים, שהם 52% מסך בתי-הספר.

52% מכלל בתי-הספר, ואיך זה ביחס בחינוך היהודי, מה אחוז בתי-הספר?

אינני זוכר בוודאות אני רק רוצה לומר: ב- תש"ע אנחנו מוסיפים 450 בתי-ספר נוספים, ב- תשע"א אנחנו נסיים את כל בתי-הספר היסודיים במערכת החינוך.

יש בעיות, מספר הכיתות, מספר התלמידים בכיתות,

יש קרוב ל- 18% שנשארו כי הרי הבעיה היא, ואני מזכיר לכולם, הבעיה היא בחינוך העל-יסודי, שם עדיין לא הגענו להסכם עם יושב-ראש הארגון, עם ארגון המורים העל-יסודיים, ארז, ואני מקווה שאנחנו ניכנס אתו למשא ומתן מואץ, ודאי לא נספיק לסיים את זה, אני מקווה שבמהלך שנת הלימודים נוכל להגיע.


אנחנו אישרנו תוכנית לימודים חדשה בשפה הערבית שמתמקדת בחינוך הלשוני הערבי וחשוב לנו ובאמת אנחנו הולכים להטמיע את זה בבתי-הספר היסודיים. כל כיתות ג' בחינוך היסודי הערבי, יקבלו תוספת משמעותית של שעות תקן, ימי הדרכה, פיתוח מקצועי לכל המורים, כך שאנחנו יכולים לדבר על מערך שלם שבו אנו רוצים להטמיע את תוכנית הלימודים החדשה לכל מורי ג' ולעלות עם השנים לכיתות ד' עד ו'. בהחלט זו תוכנית שאנו מתחילים השנה. אנחנו בהחלט מקווים שבתי-הספר, אלה שבאופק חדש. אלה שלא באופק חדש, קיבלו עוד 600 שעות, זאת אומרת עוד שלוש שעות לכל בית-ספר, לכל כיתה, על-מנת לחזק אותם כדי שבאמת יוכלו לעמוד באותם יעדים שאנחנו החלנו על בתי-הספר היסודיים, קרי – כיתות ג', כל כיתות ג'. אני מדבר על 4,000 כיתות בכל מערכת החינוך, שיקבלו את זה.

ישירות מהמשרד לבית-הספר או דרך גורם מתערב?

ישירות מהמשרד לבית-הספר. אני מדבר על תקן תוספת שעות תקן, שזה ישירות לבתי-הספר. מדבר על תוספת הדרכה, אני מדבר על מדריכים. אנחנו מוסיפים ביחס של אחד לחמש, על כל חמישה בתי-ספר, מתמטיקה זה אחד לשלושה בתי-ספר, אחד לשניים-שלושה בתי-ספר. בכיתות ז', כל המורים ללא יוצא מן הכלל יחויבו להשתלם בתוכנית הלימודים החדשה. היות וזו תוכנית חדשה, אנחנו נחייב את כלל המורים בכיתה ג', כל מי שמלמד לשון ערבית, יצטרך להשתלם, חובה. המפקחים והמדריכים המרכזים משולבים בכל הפעילות הזאת והם שותפים לכל הפעילות, כולל הפיתוח המקצועי.

האם עדיין יש מפקחים לערבית שלא יודעים ערבית?

יש שני מפקחים לשפה הערבית. יש מחמוד אבו פרקה שנקרא ד"ר מחמוד אבו פאני, שהוא יוצא לפנסיה בסוף חודש אוגוסט ויש מכרז על התפקיד שלו. בנוסף, בצפון, יש את מוסא חילף, שהוא גם כן מפקח לשפה הערבית, הוא מפקח לבתי-ספר יסודיים. בנוסף לזה, במסגרת התוכנית החדשה של השר והמנכ"ל, מוסיפים לבתי-ספר חטיבות ביניים עוד 34 ימי הדרכה לחטיבות ביניים לשפה הערבית ועוד 64 ימי הדרכה לבתי-ספר היסודיים, שזה אקוויוולנטי לכמעט עשר משרות פיקוח לשפה הערבית במגזר הערבי.

מר חטיב, השאלה היא מאוד פשוטה. האם יש מפקחים לשפה הערבית שאינם יודעים ערבית?

אין מצב כזה.

גם לא בלוד ורמלה?

לא, בלוד ורמלה, המפקח המקצועי שם הוא ד"ר מחמוד אבו פאני. יש מפקחת כוללת.

הוא שואל אותך בערבית ספרותית, האם יש, יש או אין? האם יש איזה שהוא מפקח על לימודי השפה הערבית,

המפקחת על לימודי הערבית בלוד ורמלה, יודעת ערבית? הכללית?

לא.

לא יודעת ערבית?

לא יודעת ערבית, אבל היא לא מפקחת בשפה הערבית, חבר הכנסת ברכה.

היא מפקחת על בתי-ספר ערביים?

היא מפקחת כוללת.

היא מפקחת כוללת על העיר.

היא מפקחת כוללת יישובית.

על החינוך היהודי והערבי. אין, אנחנו לא עשינו- - -

לכן אני שואל אם זה עדיין קיים. הגיע הזמן שיתקנו את זה.

עלי, תשמע, לפני שאני שואל את השאלה, קיבלתי פתק שהנתונים שלך לא נכונים. יש ביטול של שעות פרונטאליות, ארבע שעות מכל כיתה וכו'. אני רוצה לומר לך, עלי, לפני שאני נותן לו להשיב, בא אלינו משרד החינוך ואמר – תשמעו, בעקבות הכנסת תוכנית אופק, יש חפיפה בין תוכנית אופק לבין יום לימודים ארוך. תחליטו, אי-אפשר שניהם. או זה או זה. יום לימודים ארוך יש תוכנית שלו עם מערכת חוקים שלו, לאופק יש משלו. המלצת משרד החינוך, המלצת הסתדרות המורים, המלצת הוועדה היתה לתת לתוכנית אופק שהיא תהיה התוכנית המובילה. יום לימודים ארוך יש לו את הבעיות שלו והתנגדויות מפה והתנגדויות משם ועובדה שהחוק קיים כמעט 20 שנה ולא מתקדם. נשארנו עם אותו מספר בתי-ספר. יש יוצא ואין בא. רוב ה- 500 בתי-ספר, זה הכל. לעומת זה, אופק זה כאילו העתיד. אז אי-אפשר ולכן היו צריכים לעשות התאמה. אז יכול להיות שהיה מורה באופן ספציפי, שהוא עבד ביום חינוך ארוך ועכשיו אין את השעה השמינית, כי במקום השעה השמינית יש שעות רוחב, הן שעות יותר פרטניות, במקום עם כיתה של 30 תלמידים הוא יושב עם חמישה, אין הבדל בהיקף המשרה שלו, יש הבדל בתוכנית העבודה שלו, כי תוכנית העבודה של אופק היא שונה מתוכנית העבודה של יום לימודים ארוך. ועל סמך זה, אגב, הוועדה אישרה את שינוי החוק.

אני נציג האיגוד של מנהלי מחלקות חינוך, אני גם מדבר מהשטח. אני אומר מבחינה עובדתית, לא מבחינת הצהרות. יש היום בפועל, יש ביטול של ארבע שעות לכל כיתה, אני מבין שיש יום ארוך,

אין ביטול של ארבע שעות, נקודה.

תן להמשיך. תן להסביר את זה. אופק חדש לא לשנה זו.

תן לי שם של בית-ספר, אל תדבר אתי באופן כללי. תראה, הואיל ואתה טוען טענה ומשרד החינוך אומר – רבותיי, לא היו דברים מעולם, אני אבקש מכם, אני מבקש ממך, תלך, תעשה טלפונים, תגיד לי שם של בית-ספר, נבדוק בית-ספר – בית-ספר, אין בעיה.

אדוני, בתי-הספר במחוז הצפון, בסכנין, בעראבה, בכפר מנדא, היתה היערכות והיו שימועים למורים להעברות יזומות וגם לביטול מורים.

עלי, ברשותך. אם נציג משרד החינוך אומר שמנהלת המחוז לא ניתחה נכון את ההנחיות, אז ידענו עכשיו למה הכל במחוז הצפון קרה. אם הוא אומר שאין קיצוץ בכלל.

אם יצאו מכתבים,

תראו לי מכתב פיטורים אחד שיצא. אני רוצה לראות אחד.

ד"ר תומר, סליחה.

אופק חדש, לא לשנה הבאה בלבד, היה לפני שנתיים. בשנתיים שעברו היה אופק חדש והיה יום חינוך ארוך, ביחד, בד בבד. אז השנה החליטו החלטה לא יודע, קיצונית, שתביא באמת, אם היא תבוצע בפועל, בשטח, תביא לפיטורי מאות מורים במגזר הערבי. אז אני מקווה שההחלטה הזאת תבוטל, זה קודם כל.

ההחלטה לא תבוטל, זה החוק כבר הצבענו עליו בשבוע שעבר והתקבל בשלוש קריאות. לא יהיה חפיפה בין אופק ליום חינוך ארוך ואופק היא התוכנית המובילה ולדעתי טוב שזה כך.

אז עקב ביטול השעות האלה לא יהיו פיטורי מורים?

יש שעות אחרות. אתה לא מבין שאופק מביא גם שעות, הוא לא רק לוקח.

שעות פרונטאליות ושעות שהייה הן לאותם מורים.

אין שעות שהייה, אין מונח. באופק אין שעות שהייה. יש או שעות פרונטאליות או שעות פרטניות. הוועדה הזאת יחד עם ארגוני המורים במשרד החינוך, מעדיפים שיהיו יותר שעות פרונטאליות מאשר שעות פרטניות. אם אתה שואל אותי, אני מעדיף את הדבר. באופק יש שעות שהייה? טעיתי. טעיתי.

בבית-הספר היסודי, היקף משרתו של מורה במשרה מלאה באופק חדש מתחלקת באופן שיש לו 26 שעות פרונטאליות, חמש שעות פרטניות וחמש שעות שהייה. כל 36 השעות, צריכות להינתן בתוך בית-הספר.

קוראים לזה שעות שהייה ממש? זה המונח?

שעתיים מתוך החמש האלה הן שעתיים של המנהל, למעשה, שבו הוא מכנס את המורים לוועדות פדגוגיות, ישיבות וכו'.

עוד דבר, אדוני. היתה החלטה לבטל את שעות הפיצול לכיתות א'-ב'. אנחנו התברכנו בזה לפני שנתיים-שלוש והיום פתאום החליטו לבטל.

אין החלטה על ביטול, אתה אומר דבר לא נכון. אין החלטה על ביטול. השעות שניתנו ב- תשס"ט, חמש שעות לכיתה א', נשאר. מה שהוחלט זה לא להוסיף עוד חמש שעות, אלא משנה הבאה להתחיל להוסיף כל שנה חמש שעות.

אדוני, היום ב- א'-ב' בכפר מנדא, למשל, החליטו לבטל את כיתה ב' בכפר מנדא.

אני אומר לך מה אומר החוק. החוק אומר שלא מבטלים. עלי, אני מציע שבכל מקום, אנחנו נותנים לך את האינפורמציה המוסמכת באשר למצב החוקתי. תומר הוא משנה למנכ"ל משרד החינוך, הוא מוסמך להגיד את העובדות והנתונים שמשרד החינוך קבע אותם. אם יש בשטח דברים שלא מסתדרים עם העובדות, אני מציע שיישלח מכתב גם לתומר וגם אלי, אנחנו נפקח על הדבר הזה.

אני יכול לתת נתונים למשל, לגבי פיצול כיתות א', לפי הנתונים שלנו במשרד.

לא ניתנו שעות בשנה שעברה. בתשס"ט על-פי החוק, ניתנו חמש שעות לכיתה א' בלבד. אגב, וגם בשנה הבאה לא יהיה לי ב', כי קודם גומרים עם עשר שעות לכיתה א' ורק אז מתחילים.

אדוני, מבחינה עובדתית ונתונים, בכפר מנדא וגם ביישובים אחרים, קיבלנו פיצול לכיתות א' ו- ב'.

תגיד תודה.

אמרתי תודה. אבל רוצים שזה יימשך גם כן בשנה הבאה, כדי לעזור לנו.

אנחנו אומרים לך מה החוק אומר אני לא יודע למה פיצלו גם את כיתות ב', אין לי מושג, זה החלטה של המחוז, של המנהל, אין לי מושג. אני אומר מבחינת החוק, המדובר על חמש שעות פיצול לכיתות א' במיומנויות היסוד. ואגב, הוועדה עשתה פה עבודה טובה ולא נתנה למשרד האוצר לעשות את מה שהוא רוצה בסוגיית הפיצול. הם רצו בכלל למרוח את זה על פני שבע שנים, אנחנו מנענו את זה. יש רק הפסקה של השנה הקרובה ומשנה הבאה ממשיך כל שנה עוד תוספת של עוד חמש שעות. שוב אני אומר, אם יש תקלות נקודתיות, אנא בכתב, לא למנהלת המחוז, לעבדאללה חטיב, לד"ר תומר ואלינו, למנהלת הוועדה, אני מבטיח לך שאנחנו כל תקלה נבדוק לגופה.

נתון אחד, שבחינוך הערבי יש 833 כיתות א', כולם קיבלו תוספת של חמש שעות, בסך-הכל זה הסתכם השנה ב- 4,165 שיקבלו ב- תש"ע.

תודה. נמצא פה מנהל בית-ספר ז'לאל ספדי, מנהל חטיבת הביניים בג'דיידה מאכר. מה קורה אצלכם עם תוספת השעות?

שלום רב לכולם. אני רוצה לדבר בשני כובעים, אני גם חבר מרכז הסתדרות המורים, קודם כל, אני יכול להרגיע את מר עלי, לא יהיה פיטורים, כי גם הסתדרות המורים בעניינים וסוכם שכל המורים שהגנים שלהם או יש להם בעיה, נעשה להם העברות יזומות. זה אחד. שתיים, יש תוספת שעות, אני כמנהל בית-ספר, התווסף לבית-הספר שלי לשנה הבאה בערך כ- 50 שעות, בשפה הערבית, שלוש שעות לכל כיתה, יש לי שבע כיתות, מתמטיקה ומדעים. אז אם אנחנו נעשה חישוב קטן, זה יכול להביא לשיבוץ של שלושה או ארבעה מורים, יכול להיות שחלקם יהיו מההעברות היזומות או מורים חדשים.

אגב, יכול להיות שאתה מקבל את השעות בגלל שיש לך תוספת גדולה מאוד של תלמידים חדשים.

לא, התוספת הזו במסגרת תוכנית תוכנית חדשה של המנכ"ל. זה חל על כל חטיבות הביניים, במסגרת התקן.

אם, כמו שאומר כבוד היושב-ראש, תבדקו, יש בית-ספר שלא קיבל, אני ראשון רוצה לדעת.

אני אומר לכם מראש שיימצאו בתי-ספר כאלה שלא קיבלו, למה? תמיד יש תקלות. חובתנו לתקנן. יש אלפי מוסדות חינוך ומיליון אנשים מעורבים בזה.

אני רוצה להדגיש – כל כיתות ז', כולל ז' של יסודיות א'-ח', יש גם כאלה, למשל בחינוך הבדואי בדרום.

החינוך הממלכתי דתי גם קיבל כל-כך הרבה תוספת? טוב שאני יושב פה, אני שומע את כל התוספות.

מנהלי בתי-הספר, חטיבות הביניים במגזר הערבי, קיבלו הודעות לגבי התוספות של שלוש שעות בשפה, שעתיים במדעים ועוד כמעט שלוש שעות במתמטיקה. כלומר, לכל כיתה מתווספות כשמונה שעות בממוצע.


לגבי הנושא של תוכנית ג' שאנחנו מוסיפים שלוש שעות. שלוש השעות מקבלים אותן כל כיתות ג' במגזר הערבי, ללא קשר. למשל, במגזר היהודי, לא כל בתי-הספר יקבלו את התוספת של השלוש שעות, כל המגזר, זו היתה החלטה של השר והמנכ"ל, שכל כיתות ג' במגזר הערבי, יש העדפה מתקנת למגזר הערבי. כל בתי-הספר היסודיים יקבלו את התוספת של השלוש שעות.

יש סוגיה נוספת שאני רוצה להעלות בהקשר של הדברים שהועלו כאן. אני כמובן שמתי לב למה שאמר ד"ר תומר בעניין שאין פיטורים וצמצום שעות.

יש להפך, יש תוספת שעות.

ויש תוספת, ובמיוחד לעידוד השפה הערבית ומתמטיקה ומדעים. והשאלה, העובדה שעוד לא חתמתם עם ארגון המורים העל יסודיים, בכל-זאת, אני רוצה להעלות איזה עניין, בעניין של מעמד השפה הערבית בעל-יסודי. אני חושב שיש פגם חמור שם ואני לא יודע איפה החוליה החסרה. לימוד שפת האם הערבית אינו נחשב בחישוב הבונוסים בעת קבלה לאוניברסיטה.

אתה מתכוון דת האסלאם, אדוני. ברשותך.

לא לא, השפה הערבית. ואז יוצא מצב, דחף שלילי לתלמידים הערביים לא ללמוד את השפה הערבית ביחידות רבות, רק שלוש יחידות. בזמן שפרופ' כץ היה יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, העלינו את זה והוא אמר שיבחנו את זה, אחר-כך בימיה של השרה הקודמת יולי תמיר גם הנושא הזה הועלה. אני חושב שהגיע הזמן לשלב מאמץ בין משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, להתייחס לתלמיד הערבי כשהוא לומד שפת אמו כמרכיב בחישוב הבונוס לקבלה להשכלה גבוהה, כדי לעודד תלמידים ללמוד לפחות ארבע יחידות. אני, האמת, עמדתי להעלות הצעת חוק, אדוני היושב-ראש, ששום תלמיד במדינת ישראל לא ילמד פחות מארבע יחידות לשפת האם שלו, השפה הרשמית, הכוונה לערבית ועברית. אמרו לי – אנחנו נפתור את זה אחרת. נפתור את זה אחרת בהתנהלות פנימית בתוך משרד החינוך וזה עד היום לא קרה. אני מאוד מבקש שאתם תשקלו את העניין הזה ואם יהיה צורך, אני אפנה ליושב-הראש עוד פעם לנהל ולקיים דיון על העניין הזה. אני חושב שזה מאוד חשוב. זה גם מכשלה לקבלה לאוניברסיטאות בארץ, זה גם

מכשלה לקבלה באוניברסיטאות למשל בירדן, כי בירדן לא יקבלו תלמיד עם שלוש יחידות ומר חטיב טיפל הרבה בכמה בעיות כאלה.

אבקש להוסיף, יש תוכנית חדשה שהיא אושרה, של ארבע יחידות לימוד, שתיים לשון ושתיים ספרות, כמו בתוכנית של העברית. ובפגישתי עם השר דיברנו על התוכנית הזו והוא הבטיח שהוא יבחן את זה, משום שהיא תוכנית, אושרה על-ידי המשרד, כפי שאני יודע, אבל עדיין לא יושמה, לא נתנו לזה לקרות.

היתה ועדה במסגרת המזכירות הפדגוגית אשר הגישה גם כן את המלצותיה במסגרת ההמלצות של אותה ועדה שהקימה המזכירות הפדגוגית, יש שם המלצה ברורה שכל התלמידים במגזר הערבי ילמדו ארבע יחידות לימוד, כבסיס לזכאות לבגרות בשפה הערבית.

זה קיים?

יש המלצה שהוגשה לפני תקופה קצרה, ועכשיו אנחנו עובדים על נושא של העלויות והאומדנים שלה.

אם ההמלצה תתקבל, נחה דעתנו.

אני רוצה רק להגיד כאיש מקצוע, ארבע יחידות בערבית זה הרבה יותר קשה מחמש יחידות באנגלית, הרבה יותר קשה, להגיע להישגים, התוכנית הערבית היא קשה מאוד. מישהו יכול להשיג מעל 95 בערבית? כמו שעושים באנגלית? אין סיכוי. קשה מאוד. צריך להיות גאון בשביל זה.

אני מברך את יצחק וגם עבדאללה על התשובות שאנחנו קיבלנו. לגבי אופק חדש, האם נבחנת האפקטיביות? יש שעות ומוסיפים שעות אבל מבחינת התוצאות, התחושה שלי שלא חלה התקדמות.

השאלה גם נכונה למגזר היהודי.

אבל זה לא מנחם אותנו שהיא נכונה לגבי המגזר היהודי. אנחנו רוצים גם אצל היהודים וגם אצל הערבים, אבל הפער אצלכם הוא טוב. אנחנו מוכנים לאמץ את הבעיות של מערכת החינוך היהודית. אז למה לא בוחנים, לא עושים הערכה למה, מה?

קודם מתנהלת תוכנית הערכה של רמ"א, פרופ' מיכל בלר קיבלה הנחיה למן תחילת ההפעלה של אופק חדש, לנהל הערכה. יש תוצרי ביניים שהיא אמורה להגיש לנו, נדמה לי בנובמבר. אבל אני רוצה לומר, התהליך שהתחיל והשרה הקודמת הדגישה אותו ואני חושב שיש לנו כבר סימנים מאוד טובים, באמת משובים שאנחנו מקבלים, זה הקשר, זה מה שהיא קראה זמן מורה-תלמיד. היה חשוב לנו בייחוד בחטיבת הביניים אבל גם בחינוך היסודי, לחבר את המורה לתלמיד, לאו דווקא בחלק הלימודי הישגי, אלא קודם כל בחיבור האישי ביניהם. זאת אומרת, השעות הפרטניות היו, הייתי אומר, לב העניין ויצרו מהפך בכל בתי-הספר. עובדה היא, ואני אומר את זה בצורה כנה וברורה, אין בית-ספר, אין כמעט בתי-ספר שביקשו לצאת מאופק חדש. התחושה של כולם, בייחוד בחטיבות הביניים, שהקשר שנוצר בין המורה והתלמיד מאפשר היום גישור בין פערים אישיים ונוצרה, הייתי אומר, תשתית הרבה יותר נוחה עכשיו להישגים לימודיים.


אנחנו השנה הולכים להדגיש את ההישגים הלימודיים בכל בתי-הספר של אופק חדש, אנחנו סבורים עכשיו שנוצר אקלים נוח מבחינה, הייתי אומר חברתית, רגשית, אישית, שהיום תלמיד בא, אומר – אני, יש לי כתובת בבית-הספר, אני יודע אל מי לפנות, אני יכול לפנות בהפסקה, אני יכול לפנות אחר-הצהריים, אני יכול לשלוח SMS, אני יכול לשלוח מייל למורה, אני מקבל תשובה ממנה. הרעיון הזה של החיבור האישי, אני חושב ייתן את אותותיו בהישגים הלימודיים. זה נכון שעדיין ההישגים הלימודיים לא נתנו את אותותיהם וזה עניין של תהליך. ובחינוך אנחנו צריכים להיות קצת סבלניים. הפרויקט הזה מתנהל, אופק חדש זה רק שנתיים, הוא מאוד צעיר. זכרו, אנחנו מכניסים, יהיו 1,200 בתי-ספר. אין שום מדינה בעולם שמנהלת מיזם הייתי אומר רפורמה בהיקף כזה, תוך כדי ביצוע ואני אומר, בואו נהיה סבלניים, אני חושב שהמשובים הם מאוד חיוביים.

אני יותר פסימי ממנו, לדעתי תוכניות הערכה לא תוכלנה לתת תמונה שהיא משקפת וממצה, צריכים להמתין עוד שנתיים שלוש לפחות. זה תוכנית ראשונה, אנשים עוד לא הפנימו, זה אקלים בית-ספרי, זה תהליכים ארוכים. זה המינוס בחינוך. בחינוך זה הולך תמיד כל דבר יותר לאט.

כשלטון מקומי, אנחנו לא קיבלנו באמת איזה שהוא מידע על קיצוצים רק אני רוצה גם לציין שאנחנו ערכנו שני סקרים בשנים האחרונות, אחד בתחום הרווחה בפערים בין המגזר היהודי והערבי וגם בחינוך וגם ברווחה ואנחנו שוקדים, משרד החינוך, על-מנת לצמצם. אני חושב שבמשרד החינוך יש התקדמות הרבה יותר מאשר ברווחה ושר הרווחה הציג לפני מספר ימים בוועדת הכספים את התוכנית שגם שם אנחנו נכנסים באמת לסגירת פערים בתחום הרווחה ולכן אנחנו בשלטון המקומי באמת עוקבים אחרי הדברים האלה וחלק מהדברים שנאמרו כאן, השעות וכל זה, זה חלק מאותם כספים שאנחנו באמת איתרנו שבאמת הפערים הם גדולים ומשרד החינוך לקח בפריסה של כמה שנים, לצמצם את הפער.

האם האמירה על כך שלא יהיו קיצוצים חלה גם על מורים שמלמדים במשרות חלקיות?

ודאי. אי-אפשר לשנות היקף משרה. התשובה חיובית, אני אומר לך. אין הבדל, אגב, בין משרה מלאה לחלקית. תביט, אני אומר שוב, זה קבוע בחוק אצלנו. עד 31 למאי, אתה צריך להודיע על פיטורים או על כך שאתה מצמצם משרות. לאחר מכן, אתה לא יכול להודיע, אתה לא יכול לבוא היום, היום להגיד למורה היו לך 20 שעות, אנחנו מקצצים לך עשר שעות.

לא היום ולא לפני חודש.

יש מקרים קיצוניים, עם חתימת שר.

ככלל, אי-אפשר.

נושא הדיון הוא ביסודו בא מהודעות, מתלונות של מורים בחודש האחרון.

אני רוצה לחתום את הפרק הזה שהוא עסק בסוגיה של הטענות בדבר פיטורי מורים וקיצוצים. הוועדה רשמה לפניה את ההודעה החד-משמעית של המשנה למנכ"ל משרד החינוך. הוועדה רושמת לפניה את ההודעה הברורה החד-משמעית שאיננה משתמעת לשתי פנים, של המשנה למנכ"ל משרד החינוך, ד"ר יצחק תומר, שאין קיצוצים בחינוך, לא רק שאין קיצוצי שעות במגזר הערבי, אלא על-פי החלטת השר והמנכ"ל, יש תוספת של 5,336 שעות שעיקרן מיועד לתגבור לימודי השפה הערבית, מתמטיקה ומדעים ומנהלי מוסדות החינוך קיבלו על כך הודעה. כן נכון הדבר לגבי גם משרות חלקיות. כמו-כן, רשמה לפניה הודעה, שאין פיטורי מורים או צמצומי משרות, שאירעו בחודשיים האחרונים, כיוון שהסכמי השכר עם ארגוני המורים אינם מאפשרים שינויים שכאלה לאחר 31 במאי.


הוועדה מברכת את משרד החינוך על ההודעה החשובה הזאת, בשם כל חברי הכנסת והמגזר הערבי.


עד כאן פרק א' הסתיים. פרק ב', הבגרויות, בבקשה. זה הפרק הבעייתי שהיה, נכון? אני אבקש מחבר הכנסת מסעוד גנאים למלא את מקומי, אתה מנהל את הישיבה עד השעה.

לא, אני מעלה את הנושא.


הנושא הראשון היה בקשר לקיצוצים, עכשיו יש את הנושא של ההישגים בבגרות, ציוני הבגרות, של חבר הכנסת מוחמד ברכה. בבקשה.

אני חושב שהנתונים מונחים בפני משרד החינוך והם מדברים בעד עצמם. בדו"ח של ה- OECD שהתפרסם התחוורה מול עינינו תמונה מאוד עגומה על הישגי התלמידים בישראל בבגרויות אבל אם עושים את הפילוח בין הישגים בבתי-ספר יהודים לבין בתי-ספר ערביים, מתבררת התמונה לאמיתה. בפילוח הזה, 60% מהתלמידים היהודים, עוברים את הבגרות, לעומת 32%. הפער הזה הוא פער בלתי סביר לחלוטין ואני חושב שכל מילה מול שני המספרים האלה, היא מילה מיותרת. כמובן, הדברים האלה מתקשרים עם מה שדיברנו בסעיף הקודם והדברים האלה מתקשרים עם מה שאנחנו יכולים לדבר בסעיף הבא בישיבות שיביאו, גם אודות המחסור בכיתות לימוד, היום אם אנחנו מדברים על יישום מלא של חוק חינוך חינם של שלוש-ארבע, אנחנו מגיעים לקרוב ל- 10,000 חדרי לימוד שחסרים בקרב הציבור הערבי. אם אנחנו מתחילים מנקודת התחלה כל-כך נמוכה, שהמערכה או המאבק הוא על כיסא או על ספסל לימודים לכל תלמיד, שזה לא מובטח, עד כמה וכמה כשמדובר במהות ובהישגים בבגרות. אני הייתי מציע לשר

החינוך שישקוד על פיתרון הבעיות האמיתיות ולא יחפש כבישים עוקפים או מסלולים עוקפים כדי לטפל בחינוך הערבי, דרך ביטול מילה זו או אחרת, אם זה נכבה או לא נכבה, אלא הנכבה האמיתית היא ההישגים בבגרות והנכבה האמיתית היא המחסור בכיתות לימוד.


גם תוכנית החומש שדובר עליה בימי השרה יולי תמיר, על 8,000 חדרי לימוד שייבנו בתוך חמש שנים ושמתוכם יהיו עד 39% למגזר הערבי, אני סמנכ"ל המשרד ומר עבדאללה חטיב ידידי, אני עשיתי חישוב. עשיתי חישוב, לפי הקצב הזה ולפי הצרכים בחדרים לגידול טבעי כל שנה, הגעתי למסקנה שבקצב זה, אם יאשרו תוכנית חומש נוספת ועוד אחת ועוד אחת, עד שייסגר הפער, אנחנו נצטרך 32 שנים על-מנת לסגור את המחסור בכיתות לימוד במגזר הערבי. כי כל שנה צריכים קרוב ל- 400 חדרים, כדי לקלוט את הריבוי הטבעי. על-פי המתווה של תוכנית החומש, מה שנותר בכל שנה, זה קרוב ל- 100, 150, 180 חדרים בנוסף כדי לסגור את הפער. תחלקו את המספר של החסר על 180, יצא משהו כמו 30, 32 שנים, על-מנת לסגור את הפער. זה דבר שהוא בלתי סביר לחלוטין. הייתי מבקש מהצוות המקצועי של המשרד שייתן את המענים לאותן שתי בעיות שהן נגזרות או שזורות אחת בתוך השנייה והייתי מציע לשר החינוך שלא נמצא כאן אבל אני יכול להציע לו גם דרככם וגם דרך המליאה וגם דרך נציגי המשרד, שהוא יעסוק בדברים האמיתיים ולא בפוזות פוליטיות מיותרות. תודה רבה.

בנושא של חדרים אין לנו מידע.

לא, הנושא הראשון, לפחות, בקשר לפער בהישגים.

בנושא של הבגרויות. אני משה דקלו, אני סגן מינהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך. אני אחראי גם על תפעול תוכנית החומש במגזר הערבי, דרוזי והבדואי, ואני יכול לומר שהצגנו כאן לפני כמעט שנה יחד עם המנכ"לית לשעבר, שלומית עמיחי, את תוכנית העבודה של תוכנית החומש ל- תשס"ט.


חוט השני שעובר בכל הבעיות בהישגים, הוא בעיית הדגלוסיה שמתחילה כבר בגיל מאוד צעיר בגני הילדים ובלמידת השפה והפער שבין הערבית המדוברת לערבית הספרותית. אנחנו מחזיקים תוצאות של מקצועות פר-מקצוע, ואפשר לומר שהפער הזה, כשילד מצטיין, איך אמר חבר הכנסת זחאלקה? כשילד מצטיין בשפה הערבית, אז הוא באמת תותח, הוא באמת יודע ערבית ואחוז הזכאים בחמש יחידות לימוד במקצוע הערבית הוא קרוב ל- 95%, 96% בערבית. אבל ככל שאתה יורד ברמת הלימוד, כך אתה גם יורד באחוז הזכאים העוברים את המקצוע ערבית. אתה לוקח את המקצוע ערבית ואתה מסתכל על המקצועות, הם מבוססי שפה, אזרחות, היסטוריה, וספרות, כל המקצועות האלה מושפעים באופן בסיסי מהשפה הערבית. לכן, ההחלטה לשים דגש גם ב- ג' וגם בכיתות ז' וגם אנחנו עם תוכנית החומש בתגבורים ובמרתונים לבגרות, בשפה הערבית, זו החלטה אסטרטגית של המשרד. אנחנו נתנו בתוכנית החומש בשנה שעברה 70,000 שעות בודדות, רק לבגרויות ורק לערבית, משום שאנחנו מודעים לקושי.


עם חברי עבדאללה חטיב, אנחנו נכנסים לפרויקט מאוד גדול, עם קרן ספרא ואוניברסיטת חיפה, קיבלנו תקציב מתנה, להיכנס לפרויקט, לזהות ילדים בעלי לקויות למידה. הנושא הזה של לקויות למידה בשפה הערבית, הוא נושא שהוא כמעט ולא נחקר ואנחנו נכנסים לזה, יש לנו ועדת היגוי ראשונה בשבוע הבא, עם פרופ' צבייה ברזניץ, ממש הולכים לעבוד ב- 12 יישובים עם ההורים ועם הילדים הקטנים, בתחילת הלימודים של השפה.


על הכיתות אני לא יכול להשיב, אבל באמת העניין החשוב ביותר זה שפה. תוסיף על זה גם את המדעים, והמדעים תלויי שפה, ותוסיף על זה את המתמטיקה שגם בה יש הבנה של שפה, זה הנושא החשוב ביותר והקריטי.

אני לא יודע אם אתה מודע, אדוני, שמתמטיקה ומדעים לרוב מלמדים אותם בבתי-הספר הערביים בעברית.

דובר המשרד למגזר. קודם כל, ניתן את הזכות למנהל לבחור את שפת הלימוד, בעברית או בערבית, הוא בוחר ספרי הלימוד. יש ספרים גם בערבית בכל המקצועות, גם בעברית, המנהל הוא בוחר את שפת הלימוד. אז אנחנו המשרד לא מתערבים וזה, זה זכות של המנהל.


דבר שני, בקשר לבגרויות וזה חשוב מאוד וכדאי גם לחברי הכנסת הערביים לסייע, עניין החשד במגזר הערבי. לא יכול להיות בבחינות הבגרות מתמטיקה מועד א', וזה חשוב מאוד, מתוך 6,800 מחברות, 3,970 מחברות חשודות במגזר הערבי.

איפה התקלה, כמאל? איפה התקלה?

אנחנו מדברים על עובדות, לצערי, על תקלה במגזר.

במערכת החינוך. מי אחראי על מערכת החינוך?

לא קשור למשרד החינוך.

מי אחראי על מערכת החינוך? מה זאת אומרת?

אנחנו, במשרד החינוך יש נהלים ברורים, יש הנחיות ברורות לגבי מחברות חשודות ויש גם לצערי, אם מורה או מנהל לצערי, נעזר לעזור לתלמידים בעניין העתקות, הוא מוזמן לחקירות גם במשטרה, גם בוועדת משמעת ואני לא יכול לגלות מה קורה.

אתה לא יכול להגיד לנו בפני הוועדה פה, שיש מורים שחשודים בדברים חמורים ביותר, כי מורה שמעתיק או עוזר להעתקה, זה האשמה חמורה מאוד. אתם חוקרים אותו. אתם מוצאים. מה אתם עושים עם זה?

הסוגיה של טוהר הבחינות היא סוגיה קשה מאוד שפוגעת באמת בקידום הישגיהם של התלמידים במגזר הערבי והיא מהווה גם כן מכשול אמיתי בפני קבלת תעודת בגרות. לפי הנתונים של המשרד, מ- 2006 עד 2008, יש עלייה בטוהר הבחינות. בשנה שעברה, לפי הנתונים שלנו ב- תשס"ח, אחוז התלמידים שנפסלו עמד על 8.4% שזה פי עשר ממה שקורה במגזר היהודי. יש לזה מספר סיבות. כמאל התייחס ואני באמת רוצה להודות לכמאל, התייחס לסוגיה של מועד קיץ במתמטיקה, שאחוז גבוה מהתלמידים במגזר הערבי נכשלו ויש לנו נתונים ואינפורמציה על שלושה יישובים, שהמחברות בהם נפסלו באופן כליל,

יותר מחצי המחברות – חשודות.

יש יותר. הנתונים שאמר כמאל הם נתונים, 8.4% זה בכל המקצועות. לגבי מה שקרה בבחינת הבגרות במתמטיקה, יש לצערי הרב, השאלונים הגיעו לידי התלמידים לפני מועד הבחינה והיו לנו נתונים מדויקים, הוגשה תלונה במשטרה, ואני אומר לך אישית, חבר הכנסת זחאלקה, אני סיירתי בחלק מהיישובים הערביים ואני את שאלון האנגלית בארבע יחידות לימוד, קיבלתי אותו שעה וחצי לפני מועד הבחינה. הלכתי לתחנת המשטרה, הגשתי תלונה, רשמית, בשם המשרד, אותו מנהל נחקר והוא מסיים את תפקידו.

אתה יודע מה עשו בירדן? פיטרו את שר החינוך. על עניין כזה בדיוק. פיטרו את שר החינוך.

אני אומר לך, חבר-הכנסת זחאלקה, הסוגיה הזאת היא סוגיה מאוד קשה. השאלונים מועברים בין בתי-הספר במגזר הערבי וזה דבר אחד.


לגבי הנושא של ההישגים הלימודיים. צריך להגיד גם כן שיש בעיה במגזר הערבי ומי כמוכם יודע את הנושא של קריסת הרשויות במגזר ויש חלק מהרשויות המקומיות במגזר הערבי שלא שילמו משכורות למורים. מורים במגזר הערבי, בחלק, לפחות כעשרה יישובים לא קיבלו משכורת יותר מארבעה חודשים, חבר הכנסת טלב, זאת גם כן סיבה.

סיבה, אבל זה לא העיקר.

הסוגיה
גם של היעדר מנהיגות בחינוך העל-יסודי. היום מתקיימים מכרזים לניהול בתי-ספר תיכוניים במגזר הערבי, לא מצליחים למצוא מנהלים טובים ואני רוצה להגיד לך שבחודש האחרון היו שני מכרזים לניהול בתי-ספר תיכוניים, למרות העמדה המקצועית פדגוגית של המשרד שלא צריך לבחור באותם אנשים, לצערי ראשי הרשויות הכריחו והם מינו את אותם מנהלים, למרות התנגדות המשרד.

אני חוזר לחבר הכנסת זחאלקה, 759 ילדים ביקשו לחמש יחידות לימוד במחוז צפון בערבית, 757, רק שניים נכשלו. התותחים יודעים ערבית ומצליחים והם ילכו גם לאוניברסיטה. אני חוזר, עיקר הבעיה, אדם, ניהלתי את אגף הבחינות, אדם מתחיל להשתמש באמצעים פסולים בבחינות הבגרות כאשר הוא לא יודע את החומר, כאשר קשה לו. זאת אומרת, צריך להבין שאם אנחנו לא נתחיל ואנחנו מתכוונים לעשות את זה עם ג', הולכים ל- ז', אם אנחנו נלמד כמו שצריך את השפה הערבית, לילדים יהיה להם קל יותר בבחינות, הם יוותרו על הפיתרון הבזוי הזה של העתקה. לכן, המאמץ הענק שצריך לעשות הוא בשפה. זה כמה מחקרים שעושים בשנים האחרונות, זה המאמץ של הפניית המשאב לנושא הזה. הנושא הזה הוא הקריטי, כנראה.

במסגרת העבודה המקצועית שלנו במשרד, נבנתה תוכנית ייחודית בנושא חינוך לטוהר הבחינות. התוכנית הזאת ייעודית לכל בתי-הספר של חטיבות ביניים ולכל בתי-הספר התיכוניים,

אתה אומר במילים אחרות שהבעיה העיקרי בהישגי הבגרות בהעתקות ופסילת הבחינות?

זה חלק מהבעיה.

8% זה הרבה, תעשה חשבון, 8% זה הרבה מאוד. אם אתה תבטל אותם, אתה משפר.

אני לא רוצה לשמוע את הנזיפה שלכם, אני רוצה לשמוע את התשובה שלכם. אתם אומרים שהבעיה העיקרית בהישגי הבגרות היא העתקות ופסילת בחינות?

היא חלק מהבעיה.

אני אמרתי השפה, לא העתקה.

ניתן למר עבדאללה חטיב לסיים משום שעניין ההעתקה במבחנים זה עניין בפני עצמו, לפי דעתי, שהוא חשוב מאוד. נחזור לעניין של הכיתות, של המחסור בכיתות ושל הפער בבגרויות, כי כרכז חינוך חברתי בבית-ספר תיכון הייתי, היו הרבה תוכניות בקשר לטוהר הבחינות ואני יודע בדיוק מה הסכנה ומה החומרה של העתקה אצלנו בבתי-הספר שלנו. אני יודע את זה.

יש תוכנית חדשה שהועברה לכל בתי-הספר הערביים בנושא חינוך. יש תוכנית לטוהר הבחינות שנשלחה לכל בתי-הספר הערביים והתחילו ביישומה. אני מקווה שאם אנחנו נעבוד בצורה מקצועית עם התלמידים, החל מחטיבות ביניים, המשך עם התיכוניים, הניצול היעיל של שעות המחנך לשם טיפול בסוגיה הזאת בשיתוף ההורים, שיתוף הקהילה, בשיתוף עם כלל המורים, היועצים החינוכיים, אני אומר לך שיש הזדמנות לצמצם את מימדי התופעה הזאת. ברגע שאנחנו מצמצמים את מימדי התופעה הזאת, אני מאמין שתהיה לנו עלייה בהישגי התלמידים בבגרות.

אני מכיר את התופעה, אבל גם אני מכיר ויודע דבר אחר, שלבתי-ספר הפרטיים, הסלקטיביים, החדשים, יש להם חלק גדול מאוד בעניין של ההעתקות.

גם אני רוצה להתייחס למילת המפתח של מר דקלו, אמר אם אנחנו מלמדים נכון, התלמידים לא יהיו במצוקה ולא נאלץ אותם לבחור בשיטה אחרת, להעתיק, אלא יהיה טוהר הבחינות. אז לכן מילת המפתח לדעתי היא ללמד נכון. אז לכן הפער בהישגים, אי-אפשר להתעלם מזה. נכון שאנחנו נותנים תמונה ורודה, הקצאת משאבים ולא יודע מה, אבל את האמת, האחריות היא כולה, כל כולה על משרד החינוך, אין אחרת. מי שאחראי על מערכת החינוך הוא לא אימא שלי, אלא משרד החינוך. אז לכן אני חוזר על אותם דברים שאמר חבר הכנסת מוחמד

ברכה. הפער בהקצאת המשאבים, אם זה כיתות, אם זה מעבדות, אם זה שעות, בין המגזר הערבי למגזר היהודי, לדעתי הוא הסיבה העיקרית בפער בהישגים. דבר שני, יש לנו בעיה שהיא גם כן קשורה ושותפה בין המגזר עצמו לבין משרד החינוך. הבעיה השנייה, לדעתי, וגם כן זה מהשטח, היא בעיית ניהול. ניהול של בתי-הספר ושל מערכות החינוך. אני לא מתכוון ברמה יישובית, אלא ספציפית בתוך בתי-הספר. אם המנהל, אנחנו בוחרים מנהלים, לצערי הרב יש פער עצום בין היישום של נהלים של משרד החינוך, לבין העשייה בשטח. מחנך כיתה העשייה שלו או רכז, החלוקה של התפקידים בתוך בתי-הספר לפעמים זה חלוקת סוכריות. העשייה האמיתית לא נעשית כמו שצריך.

קודם כל, הנתונים, חשוב להדגיש מבחינתנו, מבחינתי, הנתונים הכי חשובים המשקפים את המציאות, זה הנתונים של הישגים בקבוצת גיל ולא של אלה שניגשו, אלה תרגילים של משרד החינוך. אלה שניגשו או תלמידי י"ב. כי מבחינתי, אני רואה בציבור הערבי אחד, רק אחד מתוך שלושה מגיע לבגרות, בקבוצת הגיל. כלומר, יש לנו שני צעירים או צעירות שאין להם בגרות, איך הם יסתדרו בחיים? זה הקטסטרופה הגדולה, זה באמת הבעיה.


אני יודע שיש בעיות ניהוליות ויש דגשים ונושא השפה, אני חושב, השפה זה המחשבה. אם אתה לא חושב בשפה, יש לך גם, הכל מסתדר. לכן השפה היא בסיס וחשוב מאוד ובחירה נכונה ואני מברך עליה, אם תתממש עניין השפה הערבית. אבל מניסיון בעולם, היה שר פה, היתה שרה, היתה תפישה של ממשלת נתניהו בזמנו שאין קשר בין השקעה לחינוך לבין הישגים. וזו היתה תפישה שלטת. אמרו – אין קשר. והביאו דוגמאות ככה סלקטיביות. אבל בעולם הוכח שתוך מספר שנים, אני לא מסכים שבחינוך צריכים לחכות הרבה שנים. יחסית לדברים אחרים, בחינוך אפשר להגיע להישגים תוך מספר מועט של שנים. ואני יכול להביא לכם דוגמאות ממדינות אחרות בעולם שעשו קפיצות אדירות בנושא החינוך והגיעו לרמות גבוהות מאוד, תוך מספר שנים, כי השקיעו מאמצים אדירים, השקיעו כסף. אני מפנה אתכם ללמוד מה שקרה בצפון אירלנד. הקתולים האירלנדים, תוך חמש שנים הגיעו לשוויון ולא רק לשוויון, ליתרון על הפרוטסטנטים כי השקיעו כסף שם. והם היו מופלים לרעה יותר מאתנו.

אני מאמין שהפערים בהישגים לא נובעים מההבדלים בין התלמידים או הפוטנציאל שיש לתלמיד במגזר היהודי או הערבי. לדעתי, הפוטנציאל הוא אותו דבר, אלה האפשרויות, איזה אפשרויות מעמידים בפני התלמיד במגזר הערבי לעומת התלמיד במגזר היהודי והתוצאה מתנקזת ומשתקפת בתוצאות הבחינות. אי-אפשר לקחת נושא אחד ולהגיד – זה הסיבה. להגיד השפה, זה הסיבה. הנה, פתרנו בעיה, פתרנו את הכל. לדעתי, הדברים במכלול, במכלול, הם מובילים לתוצאה הזו. אם זה בעניין של גודל הכיתות, מספר התלמידים, החצר של בית-הספר, האקלים החינוכי, הגיבוי של המנהלים, הקשר בין ההורים לתלמידים, עניין של המינוי של מנהלים ואני מסכים, לא פעם קורה שראש רשות בגלל שהמועמד הוא קרוב משפחה, אז ממנים אותו על חשבון הכישורים, זה בעיות שגם גורמות לירידה. אבל אין ספק שעניין היעדר השוויון התקציבי שמתחיל במשרד החינוך, היעדר הכישורים גם של המפקחים. גם תוכניות שאומרים יש תוכנית חומש, אחר-כך בוחנים מה התוצאה, אני מסתכל על תוצאות הבחינות, אני רואה שיש ירידה באופן עקבי, מדי שנה בשנה. יש פרויקט של חומש, מצד אחד ורואים שיש ירידה מבחינת מספר התלמידים הזכאים, מה גם שאני אומר שגם השימוש במספרים לפעמים מטעה ומוטעה. זאת אומרת, כאשר אנחנו לא מדברים על כל התלמידים, שכבת הגיל כמו שאמר זחאלקה, אלא התלמידים הניגשים. לא כל אלה שמסיימים, ניגשים לבחינה. לכן גם הנתונים הם לא מדויקים.

שלום לכולם. אני מטירה, ממלא מקום של ראש העיר בטירה ואחראי על חלק מתיק החינוך, לכן אני נמצא כאן. אנחנו ארבעה מתלבשים על תיק החינוך, למה החינוך, אנחנו חושבים חברי הכנסת יודעים מה המצב בטירה.


הייתי אומר, האחריות המלאה על משרד החינוך. בטירה, המצב בבית-הספר שנקרא תיכון עמל, אני אקרא לו תיכון עמל, המצב על הפנים. העתקות מס' 1 בישראל, זה בבית-הספר הזה בטירה ונכנסנו למאבק מול משרד החינוך, נכנסנו לסולי נתן, המנהלת של המחוז, והיא אומרת – לא יכול להיות שבית-ספר אצלי, בית-ספר יהיה במצב כזה. ואחרי זה, אחרי חמש שנים, עושים ועדת חקירה או ועדה שתחקור את העניין, תבדוק. אחרי חמש שנים של תוצאות על הפנים. בסוף היא אומרת שמשרד החינוך השנה ביטל תשעה מנהלים והשאלה היתה האם מבין התשעה האלה היה מנהל אחד ערבי? לא. כולם היו מהמגזר היהודי. כולם יש להם טעויות במגזר היהודי, אבל במגזר הערבי, לא עשו את הבדיקה איפה הטעויות כדי לפטר את המנהלים ואני חושב כל מנהל, לא רק מנהל בית-ספר, כל מנהל, לא יודע במה, איפה הוא נמצא, יש לו כישלון – שילך הביתה. שיפנה את המקום למישהו אחר.

דווקא אותו מנהל פוטר.

שני דברים. קודם כל, הוא עובד של עמל, מי שקובע מי הבעלות על בית-הספר זה הרשות המקומית ולא משרד החינוך. דבר שני,

אדוני, לפני עמל, מי שאחראי על הילדים ומי שאחראי על החינוך.

משרד החינוך, דבר שני, אני מדבר עניין עכשיו מחקרי. דבר שני, לגבי תוצאות הבגרות, יש דו"ח כל שנה, הדו"ח הזה וזה חשוב מאוד, עניין התלמידים שמקבלי הקלות. אם אנחנו מסתכלים על המגזר היהודי והערבי, במגזר היהודי אחוז התלמידים שמקבל הקלות מגיע ל- 25% במגזר הערבי רק 2%. יש מודעות בקרב המנהלים, כל המנהלים, כל שנה, אבל יכול להיות גם זה עניין המודעות זה משפיע על ההישגים.

רק הערה קטנה, אותו מנהל שהוא דיבר עליו, הוא פוטר מתפקידו ויש עכשיו הליך של מכרז.

ראש ראשות מקומית כפר ברא, מתנצל על האיחור ונכנסתי ככה בסוף השיחה, אבל אני יכול להתייחס לכמה הערות. בקצרה, למרות שאני תומך בכל הסיבות והנסיבות שהוזכרו כאן לגבי החוסר והסיבות של הפיגור במגזר הערבי, אני אתייחס לנקודות ספציפיות. אני אמנם מכהן שישה חודשים, אבל אני כבר יכולתי לזהות, למשל, אם אנחנו מדברים על מאפיינים שאתה נכנס לכיתה ואתה רואה כיתה דחוסה עם 40 תלמידים, ואפילו אין את הכלי או האמצעי למיין בין תלמיד שהוא יש לו קשב וריכוז ותלמידים שיש להם בעיה של קשב וריכוז לא שהם לא רוצים ללמוד או שהם לא חרוצים, פשוט מאוד הכושר ריכוז שלהם והקשבה כאופי וכמנטאליות הוא פחות מעמיתיהם, לפעמים זה גם מוריד להם את הביטחון העצמי, אין לנו את הכלי למיין בין תלמידים כאלה וכאלה, אין פסיכולוגים שיתייחסו, שיטפלו, שייתנו את המענה וכשאנחנו מדברים על אמצעים, צריך גם לזהות ולתת מענה ותרופה לכל בעיה.


לדעתי, הפיגור הזה מאוד בולט במגזר הערבי, אין פסיכולוגים, אין מיון, כיתות יותר מדי דחוסות. אני למשל מתייחס לכפר ברא שכל בית-הספר היסודי, כולל חטיבת ביניים, שיש לי כבר קרוואנים במתחם בית-הספר יותר ממה שיש לי כיתות ותאר לך מה זה ילד שהוא לומד בקרוואן, שבחורף זה ממש קטסטרופה של קור ובקיץ זה סאונה.

לסיום אני רוצה להגיד כמה מילים. כמובן שהאחריות על מערכת החינוך הערבית והאחריות על מערכת החינוך בכלל היא של משרד החינוך ולחפש נתיבים מקלים אפשר תמיד אבל האחריות המרכזית לדעתי היא על משרד החינוך, אני חושב שמה שנאמר כאן בנושא של מתן דחיפה ללימוד השפה, שפת האם בכיתות הנמוכות זה דבר חשוב. הטיפול בעניין של העתקות זה דבר חשוב. אבל אני חושב שמתחייבת גם כן גישה מערכתית רחבה יותר. צריך שמשרד החינוך ישב ויגיד איך למשל הוא פותר את הבעיה במחסור בכיתות לימוד.


אני אומר לכם, תקבעו טווח של חמש שנים, עוד חמש שנים, עוד עשר שנים, אבל שנדע שבסופו של דבר אנחנו גומרים את הדבר הזה, שדיבר עליו ראש מועצת כפר ברא, שתלמידים לומדים בקרוואנים או בחדרים שכורים, זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. אם התלמיד מתחיל מזה, הוא מועד לכישלון, אין מה לעשות, הוא מועד לכישלון, הוא לא נמצא במסגרת לימודים נורמאלית, נורמטיבית, פדגוגית, מה שלא תרצו.


לא בשביל הדברים האלה ביקשתי את רשות הדיבור, אדוני היושב-ראש, אלא רציתי לומר – לצד האחריות של משרד החינוך יש גם אחריות על החברה הערבית ועל ראשי הרשויות הערביות. אני מציע לכם – תשבו, אתם רוצים אותנו להתייעץ אתנו, לשמוע אותנו, אנחנו מוכנים לבוא, חברי הכנסת נבחרי הציבור, אמנם אנחנו נבחרים על בסיס פוליטי, אבל בעניין החינוך באמת באמת, אין לנו שום מחלוקות ואין לנו שום שיקולים פוליטיים ומפלגתיים אלא אנחנו רוצים לקדם את החברה הערבית כדי שתעלה על דרך המלך. אם אנחנו יכולים במסגרת היערכות או ראייה כוללת, אתם רואים שאנחנו יכולים לתרום, גם כן בקרב ראשי הרשויות, גם במגע עם תלמידים והורים, תשתמשו בנו, תשתמשו בראשי המועצות. אם יהיה צורך לקבוע כללים לפחות אתיים של מינוי מנהלים, אנחנו נהיה מוכנים גם כן להתערב ולומר מילה ובעניין הזה אין יחסי ציבור ואתה חבר שלי ואתה לא חבר שלי, אתה קרוב אלי, אני בחרתי בך, לא בחרתי בך. פה מדובר על גורלה של חברה שלמה.


אם אחד, כפי שאמר חבר הכנסת זחאלקה, אחד מתוך שלושה בקבוצת הגיל עובר בגרות, אם 32 על-פי הנתונים הרשמיים, יש להם תעודת בגרות, 32%, זה זוועה, זה קטסטרופה, ואני אומר לכם, עיקר האחריות היא עליכם, אבל אם אתם תחשבו בשלב כלשהו, ד"ר תומר, מר עבדאללה חטיב, וכל האחרים במשרד החינוך, תחשבו שאנחנו יכולים לתרום, אנחנו רוצים ומעוניינים ומוכנים בכל רגע ובכל מקום.

אני כבר מספר שנים מדבר על כך שהפער בין בנים לבנות בחינוך הערבי הוא הולך וגדל והוא הרבה יותר גדול מהפער שנמצא במקצועות מסוימים בגילאים מסוימים בסקטור היהודי ובכלל בעולם. מתפתחת כאן תופעה שהיא, יש לשים אליה לב ולראות מה הסיבות שלה ואיך לפתור.


לא רק שיש הבדל ברמת ההישגים בלימודים בבגרויות בין תלמידים יהודים וערבים, אצל הבנים זה הרבה יותר חמור. הרבה יותר חמור, לפי הנתונים. ביקשתי ממחלקת המחקר והמדע והמידע בכנסת לחקור את הנושא ויצא דו"ח שאני אומר לכם את השורה התחתונה שלו, אתם יכולים לקבל אותו, אני חושב שחולק כאן. השורה התחתונה שלו אומרת שבכל הגילאים, בכל המקצועות, ובכל התחומים, ההישגים של בנות הרבה יותר גדולים מהישגים של בנים. במיוחד בסקטור הערבי, זה הרבה והפערים הם גדולים יותר מאשר בסקטור.

זה בכל המגזרים.

כמאל, אני מבקש שלא תתערב בדברים שלי, וזה לא פותר שום בעיה, תן לי להציג את הדברים. תאמין לי, אני יודע לא פחות ממך ואני מצטנע כאן.

בסדר, הוא מחזק את העמדה שלך.

זה קיים, אני אמרתי, אתה מצטט. אני אמרתי שזה קיים גם בציבור היהודי, אבל בסקטור היהודי הפערים הם הרבה יותר קטנים ויש מקצועות שאין בהם כמעט פערים או אפילו הבנים יותר טובים מהבנות. אבל למה, השאלה הגדולה, אנחנו עלינו כאן על בעיה, הדו"ח הזה, יש בו נתונים מהממים בחינוך האקדמי, בלימודים אקדמיים, הבנות הן 63% בערך, פי שניים מהבנים. פי שניים מהבנים.

במוסדות החינוך בארץ.

במוסדות החינוך בארץ. אפילו אם אתה לוקח מה שיש בחוץ-לארץ, זה עדיין הפערים לטובת הבנות וגם הקבלה בארץ יש לה גם, זה סימן למשהו. מה זה מבטא? למשל, בתעודות הבגרות, אני לוקח את הנתונים של משרד החינוך, למרות שאם אני לוקח את הנשירה, המצב יותר חמור. כי נשירת בנים ממערכת החינוך היא יותר גדולה היום. פעם היתה בעיה הפוכה, אפילו בנגב, גם פעם היה, הנשירה, ולכן אם אנחנו לוקחים לפי קבוצת גיל המצב יותר חמור מאשר הנתונים שהציג משרד החינוך. אני רק רוצה להביא מספר נתונים, לסבר את האוזן. למשל, בשנה האחרונה, נתוני 2007. במגזר הערבי, 51.3 הצלחה של בנות, 34.8 הצלחה של בנים. איכות תעודת הבגרות. שנה לפני כן, כי אין נתונים, 40.7 הן מכשירה אותם להיכנס לאוניברסיטה, 27.5, זה לבנים. הפער של 13.2%. כלומר, 40% כשרות להיכנס לאוניברסיטה ורק 27% מהבנים כשירים להיכנס לאוניברסיטה.


הנתונים גם על החינוך היסודי. הבנתי שמשרד החינוך לא טיפל בבעיה, לא חשב עליה, לא היתה תוכנית, לא היו דו"חות, לכן הצעתי היא מאוד, אלא אם אני אשמע דברים אחרים. אני חושב שצריך להקים באופן דחוף ביותר צוות ניתוח ופעולה, לבדוק את הנושא הזה, איך מטפלים בו, מה הסיבות שלו. אני עכשיו לא רוצה להקדים את העגלה לסוס, אבל יש פה מחשבות שונות מדוע זה קורה. יש גם נסיבות חברתיות שגם בהן משרד החינוך. משרד החינוך אחראי על החינוך, אפילו גם אם יש בעיות חברתיות, צריכים למצוא את הפתרונות בתוך המסגרת של הבעיות החברתיות. הוא לא יכול לתקן את כל החברה, אבל הוא יכול למצוא פתרונות שיביאו לזה.


אם אנחנו נשיג שוויון לבנים בחברה שלנו אנחנו נקדם, נקצץ את החינוך בצורה משמעותית ביותר, אני רוצה לשמוע ממשרד החינוך מה ידוע להם בנושא ומה הם מתכוונים לעשות.

אנחנו רושמים לפנינו את בקשתו של חבר הכנסת, אנחנו רוצים לבדוק את העניין, אין לנו כרגע, אנחנו לא רוצים לספר סיפורים. שמענו את העניין, עבדאללה חטיב רשם את הנושא בפניו, אנחנו בהחלט נבדוק. יש לנו פה את החומר, אנחנו בהחלט נבדוק ובאמת נתייחס. אני לא יכול, לא רוצה סתם להשיב כרגע.

אני רוצה להגיד רק הערה אחת, אני יודע והאחריות היא משרד החינוך, נכון, אבל כפי שאמר חבר הכנסת ברכה וגם חבר הכנסת זחאלקה, וגם אנחנו, כחברה הערבית וכנציגים וכמורים, צריכה להיות איזה ביקורת עצמית וגם צריכים לבחון את עצמנו.


אני מסכם. הוועדה רואה בדאגה את הפער בהישגי הבגרות בין התלמידים הערביים לבין היהודים בישראל וקוראת למשרד החינוך לפעול לצמצם את הפער הזה ולפעול למען שוויון בין מערכת החינוך במגזר הערבי למערכת המגזר היהודי, בכל התחומים. ועדת החינוך, הוועדה, קוראת למשרד החינוך לפתור את בעיית המחסור בכיתות הלימוד וליצור אפיקים של שיתוף פעולה עם נציגי ונבחרי הציבור הערבי. רשמנו את התשובה של משרד החינוך שהם יבדקו את נושא הפערים בין בנים ובנות.


תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45