ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 27/07/2009

תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון), התשס"ט-2008, תקנות בתי הדין לעבודה (אגרות) (תיקון), התשס"ט-2009

פרוטוקול

 
PAGE
4
ועדת החוקה, חוק ומשפט

27.7.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 51
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ו' באב התשס"ט (27 ביולי 2009), שעה 10:15
סדר היום
1. תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון), התשס"ט-2008 - אישור התקנות

2. תקנות בתי הדין לעבודה (אגרות) (תיקון), התשס"ט-2009 - אישור התקנות
נכחו
חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר
מוזמנים
עו"ד נטע ברנר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יועץ משפטי
אלעזר שטרן
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אסתר מימון

1. תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון), התשס"ט-2008 - אישור התקנות

2. תקנות בתי הדין לעבודה (אגרות) (תיקון), התשס"ט-2009 - אישור התקנות
היו"ר דוד רותם
אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. בפנינו תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון), תקנות בתי הדין לעבודה (אגרות) (תיקון). אנחנו לא נחכה, אנחנו נתחיל לעסוק בתקנות. אדוני היועץ המשפטי, האם אתה יכול לומר לי מה מצב התקנות האלה?
אלעזר שטרן
דבר ראשון הוא יותר עניין ניסוחי לגבי תקנות, אגרות שנוגעות לפיצויים בשל נזקי גוף. כדי למנוע בעיות בשל נזקי גוף. מה שקורה שם, שכאשר מגישים את ההליך, מביאים סכום ראשוני של אגרה, ובמצבים מסוימים כשהסכסוך מועבר לבוררות או לגישור וכדומה, לא צריך לשלם את יתרת האגרה. הניסוח הנוכחי של התקנה הוא שבית המשפט יורה על החזרת יתרת האגרה, תוך ניכוי סכום קבוע שנשאר בקופת בית המשפט.
היו"ר דוד רותם
אני רואה שבתקנה 5 היום, לפי התקנות האלה, "יורה בית המשפט על החזרת האגרה ששולמה, כולה או חלקה- - -".
אלעזר שטרן
איזה תקנות?
היו"ר דוד רותם
תקנות בית המשפט (אגרות)(תיקון), התשס"ט-2007. אני רואה שבתיקון תקנה 5 כתוב 'במקום "על החזרת האגרה ששולמה, כולה או חלקה בניכוי סכום"- - - כאמור, יבוא "כי לא תשולם יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א)- - -". המשמעות, שעד היום היו מחזירים גם את האגרה ששולמה אם הצדדים היו הולכים לגישור.
אלעזר שטרן
לא. הסיבה לתיקון הזה היא שבפועל, במצבים שבהם זה מועבר לגישור, לבוררות וכדומה, זה לא שבעל הדין משלם, ואז מחזירים לו, פשוט בית המשפט אומר לו לא לשלם את יתרת האגרה, למעט אותו חלק שנשאר בקופה.
היו"ר דוד רותם
לא, לא, לא. המחצית הראשונה אתה משלם עם הבאת ההליך.
אלעזר שטרן
לא, זה מדובר על תקנה 6 של תביעות לסכומים קצובים. תקנה 5 מדברת על אגרה בתביעה לפיצויים של נזקי גוף. שם הסכום הראשוני זה סכום פרטים 34 או 35 זה סכום קבוע, והיתרה אתה משלם בהמשך. המחצית הראשונה והשנייה זה תביעות לסכום קצוב.
היו"ר דוד רותם
תקנה 5(ב) זה- - -
אלעזר שטרן
זה משהו אחר. אלה אגרות בפיצויים של נזקי גוף.


בפועל, מה שקורה, שבשלב הראשוני משלמים אותו סכום קבוע שנשאר בקופת בית המשפט, ובמקום לכתוב שבית המשפט יורה להחזיר, כותבים שבית המשפט יורה שלא צריך לשלם את היתר. זה פשוט מה שקורה בפועל. זה תיקון אחד שהוא הבהרה.


התיקון השני, שזה התיקון של תקנה 6, תקנה 15 ותקנות בתי הדין לעבודה, זה אותו תיקון. מה שקורה, שהוגשה תובענה ייצוגית להנהלת בתי המשפט, ושם נטען שצורת החישוב הנוכחית של החזרי אגרות בעייתית, כי היא פוגעת בבעלי הדין. למה? יש שני סכומים: הסכום של האגרה ואותו סכום קבוע שנשאר בקופת בית המשפט. על-פי המצב הנוכחי רק סכום אחד מעודכן לפי המדד, והסכום השני לא. רק הסכום שנשאר בקופת בית המשפט מעודכן באופן אוטומטי כל שנה על-פי המדד, אבל סכום האגרה לא מעודכן. זה דבר שפוגע בבעלי הדין, שמקבלים פחות ממה שהיו אמורים לקבל.
היו"ר דוד רותם
הניסוח פה מאוד לא מוצא חן בעיני. "הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה" - איזה אלה?
אלעזר שטרן
זה הניסוח השלם של התקנה. ההליך בוטל ונמחק, הסתיים בפשרה- - -
היו"ר דוד רותם
זה היה צריך "ונתקיים אחד מאלה", ואז רשימה, ואז "ינוכה מהאגרה ששולמה". מבחינה ניסוחית כך זה צריך להיות.
אלעזר שטרן
כך הניסוח גם היום.
היו"ר דוד רותם
אם כבר מתקנים, למה לא לתקן ניסוח מוטעה?
אלעזר שטרן
בכל אופן, ההצעה של התיקון היא הצעה שבאה לענות על הבעיה הזאת וליצור מצב שבו שני הדברים מעודכנים. צורת החשיבו שמוצעת פה היא כזאת - לוקחים את סכום האגרה ששולם, כערכו בזמן שהוא שולם, מפחיתים ממנו את אותו סכום שנשאר בקופת בית המשפט, כערכו לפני שהוא עודכן, כערכו בזמן תשלום האגרה, ואת היתרה מצמידים ומשלמים.


יש רק הערה טכנית, שסיכמתי עם הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים. פה אנחנו מדברים בתקנה 6, שיש בה שתי מחציות. המונח "מועד התשלום" הוא מונח קצת בעייתי, כי יש פה שני מועדי תשלום, גם המחצית הראשונה וגם המחצית השנייה.
היו"ר דוד רותם
פה מדובר רק על המחצית הראשונה, כי המחצית השנייה לא תבוא.
אלעזר שטרן
לא. בתקנה 6(ב) זה נכון, כי בתקנה 6(ב) אנחנו מדברים עוד לפני שהתקיים דיון, והמחצית השנייה עוד לא שולמה. אבל תקנה 6(ד) מדברת גם על מצבים שבהם כבר התקיים דיון. זאת אומרת, כבר עברה ישיבת קדם המשפט השלישית, התחיל הדיון, התחילו ההוכחות וכן הלאה, עדיין אפשר להחזיר את האגרה, ובעצם כבר שולמו שתי המחציות, ואז המונח "מועד התשלום" הוא מונח מעט בעייתי, כי לא ברור איזה מועד תשלום, המחצית הראשונה או השנייה. לכן כשדיברתי עם הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים הוסכם לנסח את זה בצורה הבאה: "מועד תשלום המחצית הראשונה", שיהיה ברור שזה מהשלב הראשוני של התשלום. זה השינוי היחיד של הניסוח שמוצע. התיקון הזה הוא גם תיקון לתקנה 6(ב), גם לתקנה 6(ד), גם לתקנה 15 וגם לתקנה 5 לתקנות בתי הדין לעבודה. זה אותו תיקון בכל המקומות האלה.
היו"ר דוד רותם
תודה רבה. אפשר לאשר את התקנות. מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד
אושרו תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון), התשס"ט-2008 ותקנות בתי הדין לעבודה (אגרות) (תיקון), התשס"ט-2009
היו"ר דוד רותם
פה אחד. התקנות אושרו. תודה רבה.
דורית ואג
אושרו שתי התקנות.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים