ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 22/07/2009

חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010

פרוטוקול

 
PAGE
4
הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט

22.7.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, א' באב התשס"ט (22 ביולי 2009) שעה 8:15
סדר היום
החלת דין רציפות על הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון) (עריכת משאל עם), התשס"ח-2008 (כ/238)
נכחו
חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר

אורי אריאל

אברהם מיכאלי

דוד רותם
מנהלת הוועדה
אתי בן-יוסף
רשמת פרלמנטרית
יפה קרינצה

החלת דין רציפות על הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון) (עריכת משאל עם), התשס"ח-2008 (כ/238)
היו"ר זאב אלקין
בוקר טוב, אני פותח את הישיבה הראשונה של הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק סדרי שלטון ומשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון) (עריכת משאל עם), התשס"ח-2008. מדובר בהצעת חוק שעברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת והייתה בשלבים מתקדמים בהכנה לקריאה שניה ושלישית.
אברהם מיכאלי
אני חושבת שקיימנו כמעט עשרה דיונים מעמיקים, עם פרופסורים, עם דוקטורים ועם כולם.
היו"ר זאב אלקין
נכון מאוד.
דוד רותם
אתה יכול להסביר לי על מה החוק הזה בכלל?
היו"ר זאב אלקין
כאמור, מדובר על הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה, הייתה בשלב מתקדם בהכנה לקריאה שניה ושלישית. הוגשה בקשה על-ידי חבר הכנסת זבולון אורלב, כאחד מכ-70 יוזמים שהיו לחוק הזה, לחדש את הדיון בהצעת החוק. פנינו לממשלה, ועדת השרים לחקיקה קיבלה החלטה לתמוך בהצעת החוק. אנחנו מביאים את זה לכאן, להחלטת הוועדה. ארבל, את יכולה לתאר לנו על מה מדובר ואיפה זה עומד?
ארבל אסטרחן
השאלה העקרונית שהצעת החוק עוסקת בה ושהוועדה הזאת צריכה להחליט אם היא מעוניינת להחיל את הרציפות לגביה זו השאלה של הנהגת מוסד משאל עם. המושג הזה כבר הוכנס לחקיקה הישראלית בשנת 1999, כאשר נחקק חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), שהצעת החוק הזו באה לתקן. אותו חוק מ-99' קבע כבר שהחלטת ממשלה שלפיה המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה לא יחולו עוד על שטח טעונה אישור של הכנסת ברוב חבריה, ולאחר מכן גם אישור במשאל עם. אבל, קובע אותו חוק מ-99', שתחילת ההוראה בדבר משאל עם ביום שבו יהיה בתוקף חוק יסוד שיסדיר עריכת משאל עם. הצעת החוק באה לבטל את ההוראה שאומרת משאל העם יהיה רק ביום שבו יהיה חוק יסוד בעניין ובאה להסדיר את הסוגיות השונות של עריכת משאל עם.

בזמנו סברה ועדת החוקה שחוקקה את החוק ב-99' שעניין עריכת משאל עם - בגלל שזה שינוי מהותי משטרי מאוד גדול, שלא תואם את עקרונות הדמוקרטיה הייצוגית שלנו - מחייב אכן חוק יסוד. זו הייתה גם העמדה המשפטית של משרד המשפטים ושל הייעוץ המשפטי של הכנסת, שראוי להסדיר את העניין בחוק יסוד. חברי הוועדה בכל זאת סברו שמן הראוי להסדיר את העניין בחוק רגיל, מכל מיני סיבות, ולכן המשיך הליך החקיקה כתיקון של חוק רגיל.

הצעת החוק שמונחת בפניכם באה להסדיר את כל הסוגיות הפרקטיות של עריכת משאל העם, החל מהשאלה מתי הוא יידרש ביחס לבחירות כלליות, מתי הוא ייערך, סוגיות של תעמולה, של מימון, יום שבתון, האם יש סייגים מסוימים – אם היה רוב מיוחד בכנסת, האם יהיה צריך לעשות משאל עם גם אם הכנסת, ברוב מאוד גדול אישרה את הנושא, וכו'.

כרגע מונחים על השולחן שני נוסחים. אחד זה הנוסח הכחול, שהוכן בכנסת הקודמת ועבר בקריאה הראשונה ברוב של 65 חברי כנסת, אם אני לא טועה. זה נוסח מאוד מצומצם. פורמלית, הוועדה צריכה להחיל עליו רציפות, ורק אם הכנסת תאשר את החלת הרציפות תוכל הוועדה לדון גם בנוסחים מתקדמים יותר שהוכנו. הנוסח הכחול היה מאוד מצומצם כי הוועדה בכנסת הקודמת, ביודעין, רצתה קודם כול להביא משהו לאישור הכנסת, לראות אם יש לזה רוב – זו גם הייתה הצעה תקציבית שדרשה רוב מיוחד – וסוכם שכל ההסדרים ייקבעו לאחר הקריאה הראשונה. נוסח נוסף שמונח על השולחן, שהתגבש במהלך הדיונים אחרי הקריאה הראשונה, הוא נוסח גדול הרבה יותר. הוא גם מפורט יותר וגם יש בו כל מיני שינויים, שהווועדה אחר כך תצטרך להחליט לגביהם.
אברהם מיכאלי
האם יש מניעה שנאמץ את ההחלטות שקיבלנו אז?
היו"ר זאב אלקין
אין שום מניעה, אבל ההחלטה היא לא כרגע. ההחלטה כרגע היא רק על רציפות.
ארבל אסטרחן
דין רציפות על מה שעבר קריאה ראשונה, אחר כך הוועדה תוכל להמשיך לדון בזה. לדוגמה, בנוסח הכחול, שעבר בקריאה הראשונה, נקבע שאם יש בחירות כלליות בסמיכות לאישור הכנסת לא ייערך משאל עם בכלל. יראו את הבחירות כמעין משאל עם. הממשלה החדשה תוכל להחליט אם היא מבטלת את החלטת הכנסת הקודמת. נוסח מתקדם יותר שהכינה הוועדה המשותפת בכנסת הקודמת שאם נדרש לערוך משאל עם בסמוך למועד הבחירות, ייערך משאל העם ביום הבחירות. למשל, בנוסח הכחול נתנו 90 ימים לצורך הכנת משאל העם אחרי החלטת הכנסת; אחר כך הוחלט על 45 ימים. נוסח הפתקים – מה יהיה כתוב בפתקים של משאל העם - שונה בין הכחול לנוסח שהוכן אחר כך. בנוסח הכחול קבעו שיהיה יום שבתון ביום משאל העם, אחר כך דיברו על כך שזה יהיה יום בחירה. כל מיני הסדרים.
דוד רותם
אם עושים רציפות הכול נפתח מחדש.
ארבל אסטרחן
נכון. רציפות פורמלית היא על הנוסח הכחול והוועדה תוכל להחליט אם היא מאמצת את הדיונים שהיו אחר כך. אלה הנושאים שנכללים בהצעת החוק.
היו"ר זאב אלקין
תודה רבה. יש מישהו מחברי הכנסת שרוצה להתבטא?
אברהם מיכאלי
אני חושב שהדיון היה מאוד ארוך ומעמיק. נאמץ את הדרך ונמשיך הלאה.
ארבל אסטרחן
אגב, הוא לא הסתיים בכנסת הקודמת, לא רק בגלל הבחירות.
היו"ר זאב אלקין
אבל הוא היה בשלב מאוד מתקדם.
אברהם מיכאלי
יש לציין לשבח את חבר הכנסת טל, שהוביל את המהלך כיושב-ראש הוועדה. מגיע לו יישר כוח.
היו"ר זאב אלקין
בהחלט. אם אין עוד מישהו שרוצה להתבטא בעניין אני מביא להחלטת הוועדה הצעה להחיל רציפות לגבי הצעת החוק הזו. מי בעד הרציפות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

הרציפות התקבלה.
היו"ר זאב אלקין
תודה, הבקשה להחלת דין רציפות התקבלה.
דוד רותם
אני מבקש רביזיה.
היו"ר זאב אלקין
מי בעד בקשת הרביזיה של חבר הכנסת רותם?

הצבעה

בעד הרביזיה – 1

נגד – 2

הרביזיה לא נתקבלה.
היו"ר זאב אלקין
הרביזיה לא התקבלה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:40.

קוד המקור של הנתונים