ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

21.7.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון










פרוטוקול מס' 86

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ט תמוז תשס"ט (21 ביולי 2009), שעה 11:00

הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי ועונשין), התשס”ט-2009

חברי הוועדה: חיים כץ - היו"ר

עפו אגבאריה

רחל אדטו

חיים אמסלם

אריה ביבי

שלי יחימוביץ

משה (מוץ) מטלון

עופר עיני – יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד ענבל רונן – משרד האוצר

יפת סולימני – משרד התמ"ת

יחזקאל אופיר – משרד התמ"ת

אניטה יצחק – משרד התמ"ת

עו"ד דבורה אליעזר – משרד התמ"ת

עו"ד מיכאל אטלן – משרד התמ"ת

חיזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים

רון מוסקוביץ – המרכז לשלטון מקומי

חמי לפידור – המרכז לשלטון מקומי

יחזקאל דסקל – איגוד לשכות המסחר

עו"ד שלומי לויה – איגוד לשכות המסחר

עו"ד שי תקן – ההסתדרות הכללית החדשה

אייל מלמה – ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד רן אורן – משרד המשפטים

יהודה פקר – ארגון ההורים הארצי

יצחק גולברי – יו"ר רשות מקומית

עמוס ברנהולץ – ארגון עובדי התעש

וילמה מאור

נועה בן שבת

אור רוזנמן (מתמחה)

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי ועונשין), התשס”ט-2009

יום שלישי בשבוע, כ"ט בתמוז תשס"ט, 21 ליולי 2009. אנחנו חוזרים לדיון שבו אנחנו נצביע על הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי ועונשין), התשס"ט – 2009. במהלך השבוע האחרון עשינו כמה דיונים בעניין וניסינו להגיע להסכמות עם כל הגופים. על פניו , שלא בפורום הזה שכולם יושבים ביחד, כולם מצלצלים ואומרים, תענוג. בסדר. אנחנו מרוצים אבל אנחנו רוצים עוד קצת. באיזשהו מקום קשה לרבע את המעגל. יחד עם זה החוק הזה לא ייכנס לתוקפו הטוב מן השניים. אחד, לא לפני ה-1 ליולי 2010 או אם נגמור עד אז את החקיקה בעניין הגברת האכיפה, אם נגמור לפני אז החוק הזה ייכנס לתוקפו לפני. במידה ונגמור את החקיקה בהגברת האכיפה החוק הזה ייכנס לפני. אם לא, הוא ייכנס ב-1 ביולי 2010 ואני לא יודע איך הוא ייכנס אם לא נגמור את החקיקה בעניין האכיפה. המגמה שלנו תהיה לגמור את החקיקה בעניין האכיפה. יחד עם זה אם במהלך התקופה, למרות שהחוק חוקק, הוא יחוקק אני מקווה, מאחר ואני מכיר את נציגי ההסתדרות, אני מכיר את רגישותם החברתית ואני מבין בדיוק שאין להם שום מטרה לפגוע במעסיק באשר הוא מעסיק. כל אחד שנותן פרנסה למישהו במדינת ישראל הרי הוא מבורך. זאת המטרה שלנו. אם יתברר לנו שפה פסיק שם פסיק אז אנחנו נפעל לתיקוני חקיקה בעניין. מאחר ויש הרבה מאוד זמן. לא יודע איך תיראה החקיקה בענייני האכיפה אז אנחנו פה רוצים, כבר כולם מרוצים. מה שהם אומרים מעל לשולחן, מתחת לשולחן, כולם מרוצים. לא כפינו הר כגיגית על האנשים ובאנו אמרנו זה ראה וקדש. היינו יכולים ברוב דורסני לעשות את זה. בא עופר אמר לי חיים תנסה שכולם יהיו מרוצים. אני לא רוצה לכפות את עצמי על אנשים. יש לי מוטו, יש לי קו, אני מוביל בקו הזה. יחד עם זה כולם פה מתעסקים באותו דבר של עבודה, פרנסה, מתן עבודה ורצינו שכולם יהיו מרוצים וכולנו גם אלה שלצערנו לא משלמים את המשכורת בזמן רוצים לשלם את המשכורות בזמן. זאת נקודת ההנחה שלנו. אז אנחנו נעבור להקראה. אם יהיו סעיפים קלים שמישהו ירצה להגיד משהו, אני לא פותח את הדיון. לא פותחים את הדיון. אנחנו עוברים להקראה.

מתי אתה רוצה שנגיד?

כשנגיע לסעיף. נצביע סעיף סעיף. אנחנו גם רוצים להעביר את זה בלי הסתייגויות במליאה. זה הרבה יותר נחמד, זה הרבה יותר טוב, זה הרבה יותר קל.

תסביר לי בסעיף 16 מה המשמעות נציג לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים? זה לא גוף שהוא ממוסד. מה זה הדבר הזה? זה לא ארגון המעסיקים.

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מורכבת מ-13 ארגוני מעבידים ביניהם התאחדות התעשיינים, התאחדות הקבלנים, התאחדות המלונאים, העצמאיים, למעשה כולם. בפעם האחרונה פרשו לשכת המסחר. זה 13 ארגונים שמהווים את כלל המעסיקים במשק.

זה הגוף היציג והפורמאלי שמנהל את המשאים והמתנים מול האוצר.

סעיף 22.

לפני שאת עוברת לסעיף 22 מרכז השלטון המקומי בבקשה.

מאחר שלא אנחנו ולא המועצות האזוריות חלק מלשכת התיאום אנחנו מבקשים שבסעיף הזה יהיה נציג ארגון המעבידים הנוגע בדבר.

עד ההצבעה נשקול את מה שאתה אומר.

אגב גם המדינה היא לא חלק מהארגון הזה והיא מעסיק מאוד מאוד גדול.

התשובה היא נכון אבל עדיין היא ממנה את האנשים. נציג שלה יושב שם.

מנכ"ל איגוד לשכות המסחר. אנחנו מבקשים את אותה הערה. מאחר ואנחנו לא נמצאים בלשכת התיאום ארגון המעסיקים,

התשובה היא אותה תשובה. עד ההצבעה נשקול את העניין.

מה שאמרו לך על המועצות המקומיות. אתמול היה כאן שעה דיון.

בבקשה, תתחיל להקריא.

הצעת חוק הגנת השכר, עיצום כספי התשס”ט-2009. פרק א', עיצום כספי. סימן א', הגדרות. הגדרות. 1. בפרק זה הארגונים, ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר. בית הדין הארצי ובית הדין האזורי כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט 1969. הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א 1961. חוק בתי הדין המנהליים. חוק בתי המנהליים התשנ"א 1992. מזמין שירות. מי שמקבל שירות מקבלן במסגרת עסקאות, משלח ידו או פעילותו הציבורית. הממונה. מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק זה. מפקח עבודה, עובד משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שהשר מינה לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק הגנת השכר. מעסיק בפועל וקבלן כוח אדם. כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"א 1996. קבלן, מי שעיסוקו במתן שירות באמצעות עבודה. שירות, שירות באחד הענפים המפורטים בתוספת. השר, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

סימן ב'. החלת עיצום כספי על המעביד. הודעה על כוונת חיוב. 2. היה על הממונה יסוד סביר להניח כי המעביד הפר את הוראות סעיף 25 ב' ד' 1 1 לחוק הגנת השכר התש"ח 1958 להלן חוק הגנת השכר, רשאי למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי בפרק זה הודעה על כוונת חיוב. בהודעה כאמור יציין הממונה בין השאר את אלה. 1. המעשה או המחדל המהווה את ההפרה ומועדו. 2. שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו. 3. זכותו של המעביד לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 3. 4. שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי סעיף 7. זכות דיון. 3. מעביד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 2 רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני הממונה בעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי בעניין סכומו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. הודעת חיוב. 4. א', טען מעביד את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 3, החליט הממונה לאחר ששקל את הטענות שנטענו אם להטיל על המעביד עיצום כספי ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 8.

סליחה, אם להפחית ואולי גם לבטל. ברגע שאומרים להפחית אז לא נותנים את האפשרות לבטל.

בגלל שהוא צריך להחליט האם להטיל זה אומר אם בכלל להטיל. בנוסף רשאי הוא להפחית.

ב1. החליט ממונה לפי הוראות סעיף קטן א' להטיל על המעביד עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי להלן הודעת חיוב. בהודעת החיוב יציין הממונה בין השאר את נימוקי החלטתו. את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו. 2. החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן א שלא להטיל על המעביד עיצום כספי ימסור הודעה על כך למעביד. ג. לא הגיש המעביד את טענותיו לפי הוראות סעיף 3 בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו בתום 30 הימים האמורים כהודעת חיוב שנמסרה למעביד במועד האמור. הסכום הכספי. העיצום. סכום העיצום הכספי. 5. סכום העיצום הכספי יהיה 35 אלף שקלים חדשים ולגבי מעביד שהוא יחיד ומעסיק עובדים שלא במסגרת עסק או משלח יד או פעילות ציבורית 17,500 שקלים חדשים. סכום המעודכן של העיצום הכספי. 6. העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב ולגבי מעביד שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 4 ג' ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב. מוגש ערר לפי סעיף 15 או ערעור לפי סעיף 18 ועדת הערר או בית הדין לעבודה לפי העניין הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. ב. סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה, סעיף קטן זה יום העדכון. בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה. הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים. לעניין זה מדד, מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ג. השר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן ב'.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת. 7 א'. בהפרה נמשכת יתווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. ב. בהפרה חוזרת יתווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור. לעניין זה הפרה חוזרת, הפרת הוראת סעיף 25 ב' ד 1 1 לחוק הגנת השכר בתוך שנתיים מההפרה הקודמת של אותה הוראה שהוטל בשלה על המפר עיצום כספי או שהוא הורשע בשלה.

סכומים מופחתים. 8. א'. הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה אלא לפי הוראות סעיף קטן ב'. ב. השר בהסכמת שר המשפטים בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע מקרים, נסיבות, ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך הקבוע בפרק זה בשיעורים שייקבע.

המועד לתשלום העיצום הכספי. 9. העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור בסעיף 4. הפרשי הצמדה וריבית. 10. לא שולם עיצום כספי במועד יתווספו על תקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו. גבייה. 11. עיצום כספי יגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המיסים גבייה. שמירת אחריות פלילית. א. תשלום עיצום כספי לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של מעביד בשל הפרת הוראות סעיף 25 ב' ד 1 לחוק הגנת השכר. ב. הוגש נגד מעביד כתב אישום בשל הפרת הוראות סעיף 25 ב ד 1 לחוק הגנת השכר יחויב המעביד בעיצום כספי בשל המעשה או מחדל המהווה הפרה. אם שילם את העיצום הכספי יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

סימן ג. התראה מנהלית למעביד. התראה מנהלית 13. א. על אף הוראות סעיף 3 היה על הממונה יסוד סביר להניח כי המעביד הפר את הוראות סעיף 25 ב' ד' 1 1 לחוק הגנת השכר רשאי הוא להמציא למעביד במקום הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 2 התראה מנהלית על פי נהלים שיקבע השר בהתייעצות עם הארגונים באישור היועץ המשפטי לממשלה ואשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולפיה על המעביד להפסיק את ההפרה. בהתראה המנהלית יפרט הממונה מה הוא המעשה או המחדל המהווה את ההפרה. יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצוע המעשה או המחדל ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה כמפורט בסעיף קטן ב' ועל משמעות המשך ההפרה כמפורט בסעיף קטן ד'. ב. נמסרה למעביד התראה מנהלית כאמור בסעיף קטן א רשאי הוא לפנות לממונה בכתב בתוך 30 ימים בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה. 1. המעביד לא ביצע את ההפרה. 2. המעשה או המחדל שביצע המעביד המפורט בהתראה אינו מהווה הפרה. ג. קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מנהלית לפי הוראות סעיף קטן ב' רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה. החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למעביד בצירוף נימוקים. ד. 1. נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד המשיך להפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן א ימסור לממונה הודעת חיוב לפי סעיף 4 ב 1 בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 7.

רציתי להבהיר. יכול להיות שהנוסח לא מבהיר את זה עד הסוף. יכול להיות שנצטרך לתקן פה את הנוסח אבל ההפרה הנמשכת כוללת גם את ההפרה הראשונית וגם את סכום ההפרה הנמשכת.

2. נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד חזר והפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן א בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה ימסור לממונה הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 2 ויראו את ההפרה כהפרה חוזרת כאמור בסעיף 7.

סימן ד'. הטלת עיצום כספי על מזמין שירות. הטלת עיצום כספי על מזמין שירות. 14. א. נמסרה למעביד שהוא קבלן הודעת חיוב כאמור בסעיף 4 בשל הפרת הוראת סעיף 25 ב' ד' 1 1 לחוק הגנת השכר יודיע על כך הממונה למזמין השירות ויצרף את הודעת החיוב ויתרה בו כי אם בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה לא יתקיים האמור בפסקאות 1 או 2 שלהלן תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראת סעיף קטן ב. 1. השכר שולם 2. מזמין השירות ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה ולא יהיה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב. ב. לא שולם השכר או בוטל החוזה לפי הוראת סעיף קטן א בתוך התקופה האמורה בתוך סעיף קטן ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת החיוב ויחולו ההוראות לפי סימן ב בשינויים המחויבים.

את שינית פה מהפרת תוכנה לשכר שולם זה משנה לך?

זה משנה כי אנחנו מדברים על הפרה שהיא תשלום השכר, איחור בעצם בתשלום השכר, איך אפשר לתקן את ההפרה? האם לחזור ולשלם את השכר, האם להחזיר את גלגל הזמן אחורנית ולתקן את ההפרה באופן הזה. השאלה אם אנחנו מאבדים משהו כשאנחנו אומרים השכר שולם.

פותחים ויכוח איזה שכר. איזה חלק. השכר שההפרה התייחסה אליו.

אז זה יובהר.

ג. נשלחה לקבלן התראה מנהלית, הודעה על כוונת חיוב או החלטה אחרת של הממונה כאמור בסעיף 6 ב 2 בעניין הפרת הוראת סעיף 25 ב ד1 1 לחוק הגנת השכר ישלח הממונה העתק ממנו למזמין השירות. אולם אין באי משלוח העתק האמור כדי לגרוע מההוראות סעיף זה.

בסעיף קטן א' להודעת החיוב יצורף העתק של הודעת החיוב.

אמרנו יודיע על כך הממונה למזמין השירות ויצרף את הודעת החיוב שנשלחה לקבלן.

בג' שונה סעיף 5 ב 2. זה אמור להיות כנראה 4 ב 2.

סימן ה. ערר וערעור. ערר. 15. מעביד המזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי סעיף 4 או לפי סעיף 13 ג, לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 16 בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו. ועדת הערר רשאית מטעמים מיוחדים שיירשמו להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים. הקמת ועדת ערר. 16 א. השר יקים ועדת ערר אחת או יותר שתדון בעררים לפי סעיף 15 שחבריה הם 1. עורך דין בעל ותק של 5 שנים לפחות שעובד המדינה ובעל ידע בתחום דיני עבודה שימנה השר בהסכמת שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש. 2. עורך דין שהוא נציג לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. 3. עורך דין שהוא נציג ארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה. ב. ועדת ערר יכול להיות שתהיה אזורית או ארצית. הודעה על הקמת הועדה והרכבה תפורסם ברשומות.

אני לגבי 16 א 2 אמרת שזה ידון.

אנחנו קודם כל עד 16 א 1. אנחנו נצביע על הסעיפים מהתחילה עד 16 א 1. אחר כך נעבור להסתייגויות. אנחנו מתחילת ההקראה עד 16 א 1. מי בעד הסעיפים האלה ירים את ידו? תודה רבה. מי נגד? מי נמנע? אוקיי תודה רבה. מתחילה עד 16 א 1 אושר.

המציע לכלול בועדת ערר עורך דין שהוא נציג לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

הצעה שהיא נכונה לטעמי היתה שאם יש גוף שהוא נדון באותה ועדה ונציג לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לא מכסה אותו, יוצא שאותו אחד שבא לועדת ערר הוא נדון בחסר כי אין לו מישהו שמטעמו מייצג אותו. באותו מקרה יהיה עורך דין שהוא נציג לשכת המסחר או הרשויות המקומיות.

זאת ההסתייגות שלך?

אחת מהשתיים.

מי נגד ההסתייגות ירים את ידו? תודה רבה. מי בעד ההסתייגות? תודה רבה. ההסתייגות נפלה.

3. עורך דין שהוא נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה. ב. ועדת ערר יכול להיות שתהיה אזורית או ארצית. הודעה על הקמת הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.

בעניין הזה משרד התמ"ת אמר שהאפשרות שהיא תהיה ועדה יחידה לאורך זמן זו אפשרות סבירה?

צריך להיות אזוריים.

נראה איך זה יתפתח. אם מעט יזדקקו לועדת הערר מה טוב.

לא. אבל אז זה בחקיקה ראשית. תעשה אזורים. אחרת לא יהיו דיונים.

הנוסח הזה הוא בסדר.

אתה לא מונע ממנו לעשות אזורי.

ג. ועדת הערר רשאית לדון בהרכב חסר ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון ושבדיון נכח היושב ראש לפחות. ד. ועדת ערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שיוגשו לה בכתב בלבד. אולם רשאית היא לתת לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות בדרך שתורה מנימוקים שיירשמו. ה. השר בהתייעצות עם שר המשפטים והארגונים רשאי להתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין של ועדת הערר. לא נקבעו תקנות כאמור רשאית ועדת הערר לקבוע לעצמה את סדרי הדין. ו. בכפוף להוראות סימן זה יחולו על ועדת הערר הוראות חוק בתי הדין המנהליים למעט הוראות סעיפים 7, 16, 17, 22, 26, 33, 36, 37, 45, 46 לחוק האמור בשינוי זה. בסעיפים 5, 11, 12, לחוק בתי דין מנהליים במקום שר המשפטים יבוא שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

החלטת ועדת ערר. 17. ועדת ערר רשאית לבטל את הודעת החיוב לשנותה או להפחית את שיעור העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 8. או לדחות את טענות המעביד או מזמין השירות ולהשאיר את הודעת החיוב על כנה.

ערעור. 18. א. הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת ערר רשאי לערער לבית הדין האזורי בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה. בית הדין האזורי ידון בערעור בהתאם לעילות, הסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט לעניינים מנהליים בערעור מנהלי לפי חוק בתי משפט לעניינים מנהליים התש"ס - 2000. ב. על אף האמור בסעיף 18 א לחוק בית הדין לעבודה השופט בערעור לפי סעיף קטן א יהיה דני חילו. ג. על אף האמור בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה, פסק הדין של בית הדין האזורי בערעור לפי סעיף קטן ב אינו נתון לערעור אלא אם כן ניתנה רשות לכך על ידי נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא. ד. ניתנה רשות ערעור כאמור בסעיף קטן ג ידון הערעור בבית הדין הארצי לעבודה בנוכחותם של שלושה שופטים בלבד על אף האמור בסעיף 20 א 3 לחוק בית הדין לעבודה.

יקור תשלום עיצום כספי או החזרו בשל ערר או ערעור. א. אין בהגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי אלא אם כן ועדת הערר או בית הדין לעבודה לפי העניין הורו אחרת. ב. התקבלו ערר או ערעור לפי סימן זה באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת לאחר ששולם העיצום הכספי יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו שהופחת על ידי ועדת ערר או בית דין לעבודה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

סימן ו. שונות. יחסי עובד ומעביד בין עובד קבלן לבין מזמין שירות. 20. אין בהוראות פרק זה כדי ליצור- - -

אני מתנצל. בסעיף 17 הכוונה של ועדת ערר היא רשאית לבטל את הודעת החיוב זה ברור. להפחית לפי סעיף 8 לפי תקנות ההפחתות זה ברור גם. הכוונה בלשנות היא רק לשנות מרכיב מהשכר, להגדיר מה לא שולם. ה כוונה היא לא להפחית את הסכומים או לבטל את הסכום. זה לא שינוי שנוגע לסכום. אחרת בעצם כל השימוע לא שווה והתקנות של ההפחתות לא שוות, ילכו לערר בשביל להפחית.

שינוי יכול להיות שמרכיב אחד כן שולם ומרכיב אחר לא שולם.

נכון. שינוי לגבי מרכיבי ההפרה בסדר אבל לא לגבי הסכום. לא שינוי לגבי הסכום.

זה לפרוטוקול. אנחנו לא הולכים לשנות את החקיקה פה.

סימן ו. שונות. יחסי עובד ומעביד בין עובד קבלן לבין מזמין שירות. 20. אין בהוראות פרק זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין קבלן המועסק אצלו. 22. דין המדינה כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מזמין שירות אחר. שינוי התוספת. 23. השר רשאי בצו בהסכמת שר האוצר בהתייעצות עם הארגונים באישור ועדת העב ודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לשנות את התוספת ובלבד שלא יוסיפו לתוספת ענף של השכר הממוצע המשולם בו העולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב התשנ"ה - 1995.

שאלה לגבי סעיף 22. ראיתי את ההערה כאן ואני רוצה להבין אותה. כשהמדינה מזמינה שירות ונקנסת ומוטל עליה עיצום כספי, המדינה משלמת למדינה?

כן. אנחנו לא עושים את זה חיוב ישיר. שלא יהיה נגיד ראש עיר שישלם מכספו. העירייה משלמת.

כשעלה הנושא הזה בהצעת חוק של הגברת האכיפה הובהר לנו שהעיצום הכספי שהדין הפלילי המדינה לא מגישה ברגיל כתבי אישום נגד גופים של המדינה. היא גם לא מטילה עיצום כספי נגד המדינה. לכן ההוראה הזאת היא באמת, יכול להיות שיש לה יותר אפקט הצהרתי מאשר אפקט משמעותי. אולי יהיה צריך להסביר מה האפקט המעשי שלה. אלא אם כן ישנו את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אבל לפי המצב הקיים היום כנראה שלא מטילים עיצום כספי אלא אם כן יובהר אחרת.

תיקון קל. קודם כל התראה נוחה להתראות. ובשירות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה זה בדרך כלל יעשה את שלו. לגבי העמדה לדין פלילי זה נכון מה שנועה אומרת. יחד עם זה תיק רמדיה הוא תיק שמוכיח שיש גם חריגים כמו מצבים קיצוניים, המדינה יודעת להעמיד לדין גם את פקידיו.

יש לי שאלה. איזה היגיון יש בזה שיש דן יחיד פה וויתרו על נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה? הרי זה ההישג הגדול של העובדים של ההסתדרות שיש נציגי ציבור בדיונים. מדוע מוותרים במקרים האלה דווקא על נציגי ציבור?

תענה לך עורכת הדין של האוצר.

בעיקרון בחוק בית הדין לעבודה בעניינים פליליים דנים רק שופטים ללא נציגי ציבור. השאלה היא משפטית. השאלה היא לא עובדתית.

פרק ב עונשין. תיקון הגנת השכר. 24. בחוק הגנת השכר התש"ח 1958. 1 בסעיף 25 ב אחרי סעיף קטן ד יבוא ד 1 1. מעביד שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע שלאחריו הפך אותו שכר לשכר מולן והמעביד לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מסיבה שאינה בשליטתו דינו מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61 א 3 לחוק העונשין. 2. לא יועמד אדם לדין בשל עבירה לפי פסקה 1 אלא אם כן חלפו 90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם עד אותו מועד ובהתאם לנוהל שייקבע באישור היועץ המשפטי לממשלה.

תיקונים, תיקון של הנוהל ותיקון שהוכנס בעקבות הדיון אתמול.

אדוני היושב ראש אני רוצה לשאול שאלה את היועצת המשפטית. תגידי אם אני מלין שכר לחודש. מגיע לקראת 90 יום ואני משלם רק את של החודש הראשון. אז זה מתחיל כל פעם מחדש?

כל פעם מחדש. כן. העמדה לדין אבל סביר להניח שלא יגישו כתב אישום. דבר ראשון אם הבנתי נכון ואני מצפה שאולי המשרדים המטפלים יוכלו להסביר את הנושא, אם הבנתי נכון שדרך המלך תהיה העיצום הכספי.

המעסיקים הם לא עבריינים והם רוצים לשלם את המשכורת בזמן ואין להם שום מגמה ללכת ולעשוק את האנשים.

אני מבקשת לחזור בי.

בסעיף ד 1 1 אחרי המילים שבנסיבה שאינה בשליטתו צריכים להוסיף עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוק מחמת טעות כנה. שיהיה ראוי כמו בנושא פיצוי הלנה מדובר בהליך פלילי. יכולים להיות לא מעט מצבים שמדובר במחלוקת אמיתית או בטעות של המעביד ואנחנו לא רוצים שבגלל דברים של מחלוקת או בשל טעות אמיתית יתחילו להעמיד את המעביד לדין. אני לא חושב שזאת כוונת ההסתדרות ואני לא חושב שזאת כוונת הכנסת. בטח לא של המעבידים.

היה על זה דיון מקדים בחדר ואנחנו לא פותחים את הדיון הזה מחדש. הבנו ואנחנו ממשיכים.

2. בסעיף 26 א ב אחרי פסקה 4 יבוא...

עוד שאלה אחת. בנוסח שהקראתי בסעיף 25 2 לא יועמד מעביד לדין. נכון?

כן. לא יועמד מעביד לדין.

עורך דין שלומי לויה איגוד לשכות למסחר. מה שאמרה היועצת המשפטית היה מקובל כמובן גם עלינו. זה גם מה שמקובל גם מנוסח החוק גם בדברי ההסבר שלו וגם מהדברים שאמרו נציגי הממשלה. עכשיו אנחנו הולכים להבנה אחרת. אנחנו הבנו שהנושא הפלילי נשאר כמקום אחרון. אז כרגע היועצת המשפטית אמרה שעל פי העמדה שלכם זה לא ברור.

היא אמרה את עמדתה ומשרדי הממשלה אמרו את עמדתם.

משרדי הממשלה שאלתי אותם האם נכון כדי שהם יאשרו את העמדה. הם לא אישרו את העמדה. אז אני חוזרת מהדברים.

הכוונה היא להותיר את הפלילים לאלה שמצפצפים.

עוד הערה אחת. דיברנו על העניין של לשכת התיאום. צריך להבין אנחנו לא שוללים את לשכת התיאום כנציג אבל לא יכול להיות פעם ראשונה במסגרת דיני העבודה תמיד רשום שמדובר בארגונים. יש גם עניין על חופש ההתארגנות. ההוראה הזאת פוגעת בחופש ההתארגנות. זאת אומרת על מנת להיות נציג אתה חייב להיות בלשכת התיאום. זה לא בסדר.

הסכום הנקוב בפסקה 3 יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה וסעיף קטן זה יעודכן בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד האחרון. לעניין זה מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד החדש, המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון. המדד הבסיסי, המדד שפורסם בחודש יולי 2009.

3. אחרי סעיף 26 ב יבוא פיצוי הלנת שכר והליך פלילי. 26 ג. א. בבואו לפסוק פיצויי הלנת שכר למעביד כאמור בסעיף 17 רשאי בית דין אזורי לעבודה להתחשב בכך שהמעביד הורשע בשל אותו מעשה או מחדל או שהוטל עליו עיצום כספי בשלו. ב. בבואו להטיל קנס על מעביד שהורשע בעבירה לפי סעיף 25 ד 1 1 רשאי בית דין אזורי לעבודה ובית משפט להתחשב בכך שנפסק נגד המעביד פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17 בשל המעשה או המחדל שבשלו הורשע כאמור. ג. בבוא בית הדין האזורי לעבודה ובית משפט לגזור דינו של מעביד לפי סעיף 25 ב ד 1 רשאי בית הדין או בית המשפט להתחשב בכך ששכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה או ששכר העבודה לא שולם במועדו עקב חילוקי דעות שיש בהן ממש בדבר עצם החוב ובלבד שהחלק שאינו שנוי במחלוקת כולה.

פרק ג תחילה. תחילה. 25. תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו. ביום 1 ביולי 2010 או במועד שיקבע השר בצו באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת המוקדם מביניהם. תוספת, ההגדרה שרות של סעיף 1 וסעיף 23. 1. שמירה ואבטחה. 2. ניקיון. 3. הסעדה. אם השירות ניתן לעובדי המזמין.

לפני שאנחנו נצביע מסעיף 16 2 ועד הסוף משרד התמ"ת, אתם התחייבתם להתקין תקנות בהקדם. אם לא יהיו תקנות לא יופעלו ההוראות האלה. אתם תפעילו תקנות בהקדם?

ברור שהכוונה שלנו היא להתקין את תקנות האכיפה במועד שיהיה סנכרון בין מועד כניסת החוק לתוקף לבין מועד התקנות.

אנחנו נעבור להצבעה. מסעיף 16 2 ועד הסוף. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה? תודה רבה. מי נגד? תודה רבה. אנחנו למען הסר ספק נצביע על כל החוק מההתחלה. מההתחלה ועד הסוף, מי בעד הצעת החוק ירים את ידו? תודה רבה. מי נגד? אין. רביזיה. מי נגד הרביזיה ירים את ידו? תודה רבה. מי מתנגד? אין. קודם כל אני מודה לכל הגורמים, לכל הלשכות, גם לעיריות וגם למעסיקים וגם להסתדרות וגם לממשלה שעשו צעד אחד גדול קדימה לשמור על העובדים במדינת ישראל שיקבלו את שכרם. למרות שברור לי שכל הנוגעים בדבר המגמה שלהם לשלם את השכר במועד ובזמן. לצערי בגלל כל מיני סיבות שבאשמתם או שלא באשמתם קורים מקרים שאנשים לא מקבלים את שכרם. אז אני מקווה שהחקיקה הזאת תגרום לזה שיתמעטו המקרים שאנשים לא מקבלים את שכרם. לפני שאנחנו נסיים את הישיבה בבקשה חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

קודם כל אנחנו התרגלנו כשמביאים לנו משהו טוב למצוא בו פגמים ולנהל עליו דיונים עד אור הבוקר. אז צריך לומר שהצעת החוק הזאת היא מצוינת והיא התקדמות אדירה בתוך חבילה של חוקי עבודה שהגיעו אליהם בשיתוף פעולה באמת יוצא דופן, יושב ראש ההסתדרות עופר עיני, ושרגא ברוש ביחד בשיתוף עם הממשלה וצריך לברך על החוק הזה כי הוא צעד עצום לטובת הגנה על זכויות עובדים, לטובת הפסקת המנהג המגונה של אי תשלום שכר לעובדים בזמן. דבר נוסף אדוני היושב ראש יש לי בקשה לקבוע כבר אם אפשר מועד לדיון.

שמו לי סד בוועדת כספים את הקטע של הפנסיה. יש לנו מחר בשמונה וחצי, אנחנו עוד ממשיכים בחקיקה שהממשלה משכה לנו אתמול. היא משכה לנו את חוק ההסכמים הקיבוציים. חזרה לפה לוועדה אז אנחנו נתחיל מחר בשמונה וחצי.

חיים חוקי הגברת האכיפה הם חוקים מאוד דרמטיים שלקח גם המון זמן של שולחן עגול בין כל הגורמים שכבר הזכרתי ואחרים להגיע אליהם. הם קריטיים גם ליישום של החוק הזה הספציפי והם כרוכים. לכן ממש כדאי לזרז את הדיונים בחוקים האלו. אולי אפילו בזמן הפגרה לעשות דיון מיוחד ומקיף על הדבר הזה ולהעיף אותו קדימה כי זה נורא נורא חשוב.

אוקיי. תודה רבה. אני מודה לכולם על ההשתתפות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:33

PAGE
12