PAGE
23
ועדת הכנסת

20.7.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, כ"ח תמוז התשס"ט (20 ביולי 2009), שעה 08:45

1. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה

2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009 – לפני הקריאה השנייה והשלישית
ג. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009 לפני

הקריאה הראשונה

ד. בקשת חה"כ אלכס מילר להקדמת הדיון בהצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - הוצאה אסורה), התשס"ט-2009, פ/1403/18 – לפני הקריאה הטרומית

1. הצעה לסדר היום בנושא: "חשש לאקוויפר ההר – מרב השפכים בגדה אינם מטופלים", של חה"כ דב חנין

2. הצעה לסדר היום בנושא: "דברי הרב הצבאי הראשי כנגד שירות הבנות בצה"ל", של חברי הכנסת נחמן שי, ציפי חוטובלי, ניצן הורוביץ, אורי אורבך, אופיר פינס-פז

ו. שונות

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר

רחל אדטו

זבולון אורלב

אילן גילאון

דני דנון

נסים זאב

ציפי חוטובלי

דב חנין

שלי יחימוביץ

יריב לוין

מנחם אליעזר מוזס

אברהם מיכאלי

אלכס מילר

חמד עמאר

ציון פיניאן

דוד רותם

כרמל שאמה

נחמן שי

עתניאל שנלר

איל ינון, מזכיר הכנסת

גלעד סממה, יועץ שר המשפטים

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

הדס צנוירט

1. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון שלנו הוא קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה. יש לנו שתי הצעות לאי אמון השבוע. מי שמכיר את סדר היום יודע שהערב יש הרבה נושאים על סדר יומה של הכנסת, לכן אני מציע- -

עשר שלוש.

הנה, קלעתי לדעתו של יושב ראש ועדת החוקה. אני מציע עשר דקות לכל מציע, ושלוש דקות לכל סיעה. מי בעד ההצעה הזו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009 – לפני הקריאה השנייה והשלישית

הנושא השני על סדר היום - בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל, התשס"ט-2009 – לפני הקריאה השנייה והשלישית. יש פה נציג של משרד השיכון או של משרד האוצר? מתקנים אותי – בגלל שזה קריאה שנייה ושלישית, מדובר על הפטור מ-24 שעות. אני אגיד על זה מילה – ממה נובעת הבקשה. למעשה, דיון בחוק הסתיים כבר ביום ראשון בשבוע שעבר, ועל פניו החוק היה צריך להיות מונח כבר ביום רביעי. לא הזדקקו להניח את החוק ביום רביעי כי היתה בקשה למספר רביזיות, והוחלט לאפשר את הדיון ברביזיות, אבל כמובן, כדי להדביק את פער הזמנים, צריכים את הפטור מחובת הנחה.

מה הדחיפות בזה? לחוק הכי חשוב של מדינת ישראל בתקופה הקרובה, לעתיד של מדינת ישראל, מה היום דחוף?

ממשלת ישראל ויושב ראש הוועדה סבורים שצריכים לסיים את תהליך החקיקה, צריכים גם לאפשר למליאה דיון מלא בהיקף ההסתייגויות. בשבוע הבא תהיה הרבה חקיקה פרטית של חברי כנסת, כולל חברי כנסת מהקואליציה.

זה חוסר תום לב לנהל את הדיון הזה היום, כשמחר יש דיון בבית משפט. אי אפשר לעשות את זה.

זה לא קשור.

ודאי שכן, כי אם מתקבל היום דיון לקריאה שנייה ושלישית, ומחר דיון בבית משפט – זה חוסר תום לב. אני חושבת שאסור לעשות את זה.

הוועדה הזאת עובדת בכנסת, עם כל הכבוד.

כל חבר כנסת יזמין דיון בבית משפט, ונחסום את עצמנו. אין קשר. בית המשפט ימשיך לנהל את הדיונים שלו איך שהוא מבין, לפי לוח הזמנים שלו.

תודה, חברת הכנסת אדטו.

אתה לא מעביר את זה כל כך מהר, בלי לתת לאנשים לדבר. שלי נכנסה, יש לה גם מה לומר בדבר הזה, עתניאל שנלר, יש לו מה לומר בדבר הזה. אל תסתום לנו את הפה.

תודה. חבר הכנסת אורלב, בבקשה.

כידוע לך, סיעת הבית היהודי – אני הודעתי לך - עומדת להתנגד במליאה לעניין מכירת הקרקעות. אבל יחד עם זה, אני חייב לומר לחברת הכנסת רחל אדטו, שככל שאני יודע, בכנסת לא מעכבים שום דיון בגלל דיון בבית משפט, כי אז קודם כל רשות אחת נוגעת ברשותה, שתיים – זה אמצעי לסכל דיונים. למרות שאני אומר לך שוב – בעניין הזה אצביע כמוך, אך בעניין הזה אי אפשר לקשור את ידיה של הכנסת בטענות שיש דיון בבית משפט.

בסדר. הדיון הוא כל כך מהותי- -

חברת הכנסת אדטו, את לא בזכות דיבור. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. את מתפרצת לדבריו של חבר הכנסת אורלב.

לכן הוועדה רשאית לכתחילה, לא בדיעבד, לדון, אם היא רוצה להקדים, לא רוצה להקדים – זו זכותה המלאה, והיא יכולה להחליט.

תודה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שהעובדה שאנו יושבים פה כדי לקבל פטור מחובת הנחה על הפרטת קרקעות מדינת ישראל, אחרי שמאז קום המדינה הקרקעות היו בבעלות המדינה, קרקעות הלאום היו בבעלות המדינה – לקבל פטור מחובת הנחה על החלטה היסטורית כל כך מכרעת, שעומדת בניגוד לערכי הציונות, בניגוד לערכי היהדות, בניגוד לצדק החברתי, בניגוד לכל ערך סביבתי, כבר ידענו הרבה ליקויים בקבלת ההחלטה הדרמטית והמשמעותית הזו. ידענו את הליקוי הזה בכך שהיא הוכנסה לחוק ההסדרים בצורה שערורייתית, אחר כך יו"ר הכנסת הוציא אותה מחוק ההסדרים ואז נהגו בה ראשי ועדת כלכלה כאילו היא בחוק ההסדרים, ונהגו בה בדוחק, בחיפזון, בלהיטות כדי להעביר אותה עוד לפני הפגרה. עכשיו – תחשבו על הדבר הזה – אנחנו מעבירים בפטור מחובת הנחה חוק יסוד, יסוד מיסודות הציונות, באופן בהול ביותר כדי להספיק - אלוהים יודע לאן. חיכינו 63 שנים. עכשיו צריך להעביר את זה בפטור מחובת הנחה? לאן בדיוק אצה הדרך? מה יקרה אם החוק הזה יידון אחרי הפגרה? איזה נזק נוראי ייגרם למדינת ישראל? אפשר להפסיק לפחות את הזילות המתמשכת הזו, ולפטור אותנו מהבושה הזו של להעביר פגיעה אנושה כזו ביסודות הציונות בפטור מחובת הנחה.

תודה. חבר הכנסת אילן גילאון.

אני חושב שפעם עשיתי טעות באחד הוויכוחים שלי עם הקוצ'יקים והמילדרומים בזמנו, אמרתי להם: למה אתם מוכרים את מדינת ישראל בחלקים כמו אוטו יד שנייה, מפרקים את ההגה, את הצפצפה – קחו את כל המכונית, תמכרו אותה בבת אחת, ואם תצליחו להשיג עליה את המחיר שהושקע בה- - אדוני, פעם היה גם סטייל לדברים. רוסו אמר שהבושה היא בת לווייתה של היכולת להבחין בין טוב לרע. כשלאנשים אין בכלל בושה, אין יכולת להבחין בין טוב לרע, ולכן אני לא מבין, אתם, חברי הקואליציה היקרים, דוד רותם, ואתה, נסים זאב- -

אפשר לקבל עוד אחד?

מה זה פה? מה השטויות האלה?

חברי הכנסת, חבר הכנסת גילאון בזכות דיבור. אני מבקש להרחיק – זה לא קומדיה, אסור לחלק דברים בוועדה בלי אישור של היושב ראש. אני מבקש להרחיק מחדר הוועדה מי שעשה את זה. בבקשה, הסדרן.

אני ביקשתי שיחלק משהו. אם זה לא בסדר, הוא יפסיק.

זה לא בסדר. אני מקבל את ההתנצלות.

זה לא הסכומים שמדובר עליהם.

זה מה ששמנו לילדים – עשר אגורות בקופה של הקרן הקיימת למכור את האדמות שעכשיו מוכרים אותן.

מכרתם את אדמות הקרן הקיימת לפי פסק דין של בג"ץ. אתם צדיקים?

אתה אומר את זה, דודי?

כשיצא פסק הדין- -

- -

חבר הכנסת רותם, חבר הכנסת גילאון בזכות דיבור. חברת הכנסת אדטו. אני אתחיל לקרוא לסדר. בבקשה, חבר הכנסת גילאון.

אתם הולכים וזורים לציבור חול בעיניים, שהם יוכלו לפתוח מרפסת, לעשות תריס, מעל הדברים האלה, כאילו שעד עכשיו, הדבר הזה לא אפשר היה לעשותו. בלחיצת כפתור אחת אפשר להעביר את כל הדירות מחכירה לבעלות על הקרקע.

תודה רבה – שתי דקות היו.

כולם התערבו לי באמצע הדיון, אדוני. וזה לא שתי דקות. אי אפשר לדון בדבר הזה שתי דקות.

עקרונית, לפי הייעוץ שקיבלתי מהיועצת המשפטית, אני בכלל לא חייב לאפשר דיון על בקשה של הפטור.

אתם לא מתביישים לבקש פטור מחובת הנחה על נושא כזה?

אני נהגתי לפנים משורת הדין ואפשרתי דיון, אבל הסתיים זמנך. תודה רבה, חבר הכנסת גילאון.

אתם מוציאים שם רע, בשם היושב ראש שלכם, שהוא חושב שהוא עדיין מוכר סיבית ברים. תתביישו לכם.

תודה. חבר הכנסת שנלר.

ביום ששי היתה לי שיחה עם אחד ממנהיגי מדינת ישראל. ניסיתי לשכנע אותו שיקבל את הצעת הפשרה, שיהיה כאן מכירת יובל, קרי מכירה לכל דבר ועניין, ללא יוצא מן הכלל, למעט העובדה שאם ירמו את המדינה, וישתמשו שלא כדין, המדינה תוכל להפקיע ביובל את הרכישה, את מהות הבעלות.


עלתה תימה, אולי הפרשנות המשפטית שתיגזר במהלך השנים תעקר את כל המחסומים שהחוק מנסה לשים, ולו בשביל זה ביקשתי שתהיה בעלות ליובל. נאמר לי: אתה צודק, אבל בגלל הפרוצדורה של הכנסת, נצטרך לגמור את החקיקה עכשיו, ואחר כך נעשה תיקון לחוק. אז למה לעשות תיקון לחוק אחר כך? עכשיו מחוקקים. הבה נעצור שנייה, נעשה את התיקון הקטן הזה, נביא את האופוזיציה, את הקואליציה, את כולם, כי כולם רוצים לעשות פחות בירוקרטיה ולשמר את הקרקע.


אדוני גער בי, שחילקנו עשר אגורות לחברים בשביל לתרום לרכישת מצדה מחדש. כי לפי החוק, מותר לי מחר לאסוף כסף, לרכוש את הכותל ולקבל אותו. משום שאני רוצה לרכוש את הכותל, שלא יימסר לזרים, אז עכשיו אני אאסוף את מה שחילקנו, ואעבור בין החברים ואבקש- -

אדוני, אסור לעשות את זה בישיבת הוועדה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אתה שוב הופך את ישיבת הוועדה לזילות. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. בבקשה להוציא את חבר הכנסת שנלר. הסדרן, בבקשה.

חבר הכנסת שנלר יוצא מהאולם.

זה נוגע בנפשנו.

חברת הכנסת אדטו, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.


חבר הכנסת שי, בבקשה.

זה לא מתקבל על הדעת. יש תחושה שאפשר לעשות הכול, זו תחושה של שיכרון כוח. אין סיבה בעולם למהר עד כדי כך. גם אם זה ייקח עוד יומיים, שלושה, שבוע – לא יקרה אסון. יש הרבה אנשים במדינת ישראל, שהחוק הזה חורה להם, כואב להם, צורב אותם. אתמול היתה פה עצרת לפני הכנסת. אנשים עמדו ובכו. אני יודע שקשה להעלות על הדעת שאנשים בוכים כשמדובר באדמת ארץ ישראל, אבל מסתבר שהיא מספיק יקרה.


אני מדבר מתוך עניין והכרה בחשיבות הנושא הזה. אין סיבה למהר כל כך. אז ייקח זמן. מה יקרה? מה הטירוף הזה שאחז את הקואליציה לרוץ קדימה? תחושה שאתם הולכים לעוף מחרתיים? לא, אתם תישארו, אל תדאגו. גם בפורום השני שבאתי עכשיו ממנו – רצים, לא מקיימים דיונים- -

אתם הפלתם שם רביזיה, אדוני. מי שלא אפשר בנושא אחד דיון מחדש זה אתה, לא אני.

עושים פה מעשה גס. ראוי לחשוב עליו. הלא אנחנו אחר כך, ילדינו ונכדינו יבכו על הרגע שהדברים האלה נעשו בבית הזה. תנו לזה את הזמן שלו לנוח, להבשיל.

תודה. חבר הכנסת זאב, בבקשה.

אדוני היושב ראש, קודם כל צריך להבין על מה מדובר. להקדים את החוק ב-24 שעות, לא מדובר לשנות סדרי בראשית, כדי שיהיה אפשר לנהל במהלך השבוע את הסדר יום באופן נורמלי והוגן ורציני. אנו לפני שבועיים ישבנו פה עד 02:00, והגענו כמעט באשמורת הבוקר כדי לקיים דיונים, והעניין היה כדי שלפני הפגרה הנושא הזה יבוא לדיון בצורה רצינית במליאה. יש כאן הסתייגויות, אולי מאות הסתייגויות של חברים, ושם זה הבמה להעלות את הנושא.


אדוני היושב ראש, אני פה מתפלא לראות דבר והיפוכו. יש פה חברי כנסת שמבחינתם להחזיר את יהודה ושומרון, שזה לב לבו של העם היהודי, ולב לבה של ארץ ישראל, לא אכפת להם. אפשר לתת את זה אפילו לארגוני טרור. פתאום עניין של מינהל וסדר ועניין של נוחות- -

בחייך, זה לא אותו דבר.

ואם רוצים לדון לגופו של עניין, אפשר לשבת פה- -

היא הנותנת.

חבר הכנסת גילאון, אל תפריע לחבר הכנסת זאב. הוא לא הפריע לך.

· -

חברת הכנסת אדטו. אל תפריעו.

על מה אתה מדבר בכלל?

לא אכפת לך מאדמות של המדינה.

חבר הכנסת גילאון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

פתאום כולם אכפת להם ממינהל מקרקעי ישראל, איך הוא ינהל את המכירה. גם נכון להיום ערבים יכולים לקנות איפה שרוצים, כמה שרוצים, הכול מופקר. לך תראה בלוד מה הולך, לך תראה בעכו. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מאבדים את המדינה כך או כך.

אין לך מושג על מה אנחנו מדברים.

חבר הכנסת גילאון, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

אנו חיים בתחושה כאילו אם אותו אחוז אחד יישאר בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, זה ייקרא אדמות מדינה, ואם לא, בגלל האחוז הזה, זה ישנה פה את כל המצב במדינת ישראל. זה שקר.


ישנן הסתייגויות, גם שלי, אדוני היושב ראש, שביקשתי ש-99 אחוז יהיה בחכירה, אחוז אחד יישאר בידי המינהל. דיברתי עם השר אטיאס. הוא גם כן רוצה למצוא את הדרך לחסוך את כל הבירוקרטיה הזו ואת כל הטלטלה כדי שכשאנשים, יש להם דירות של מינהל מקרקעי ישראל שצריכים לעבור טלטלה מאוד רצינית כדי לאשר מרפסת או תוספת חדר, מול המצב הזה שגם בגלל האחוז אחד או חצי אחוז אי אפשר לחסוך את כל התהליך הזה.


לכן, אדוני היושב ראש, אם למישהו יש איזה רעיון – יעלה את זה במליאת הכנסת. פה זה לא המקום לדיון.

האדמות האלה ספוגות בדם.

את לא בזכות דיבור.

אז אני לא בזכות דיבור.

חברת הכנסת אדטו, את תכבדי את הוועדה. דיברת, נימקת את הבקשה שלך לא לתת פטור מחובת הנחה.

אני חושב שמה שחזינו כאן היה מחזה מאוד מפתיע מצד האופוזיציה, שמצד אחד ביקשה שהצעת החוק לא תונח על שולחן הכנסת ביום רביעי, ואז לא היינו נזקקים היום לדון בפטור, כי ביקשו לאפשר את הדיון ברביזיות, ומצד שני עכשיו מתנגדת לפטור, ולפני דקה, כפי שעודכנתי, בוועדת הכלכלה כן הפילה רביזיה אחת ולא אפשרה דיון מחדש.

אדוני, תסביר למה זה כל כך דחוף.

שמעתם את ההסבר. מדובר פה ברפורמה חשובה מאוד, לפחות מבחינת תפיסתה של ממשלת ישראל, אתם יכולים לחלוק על זה, שמחכים לה הרבה מאוד אזרחים.

בשביל כוס חלב אתה לא צריך לקנות פרה.

הרבה מאוד בעלי הון מחכים לרפורמה הזו. שום אזרח לא מחכה לה.

אין סיבה לעכב את זה. צריך לקיים בה דיון רציני.

זה דיון רציני?

הדיון הרציני יתקיים במליאה. יש להצעת החוק הרבה הסתייגויות. בשבוע הבא, כפי שאתה יודע, הרבה חברי כנסת יביאו את החקיקה הפרטית- -

הרבה מאוד חברים של נתניהו מחכים לרפורמה הזו.

ולכן אני מביא להצבעה את בקשת הממשלה ובקשת ועדת הכלכלה לאפשר את הפטור לפני קריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009. אנו עוברים להצבעה. מי בעד הבקשה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 4

נמנעים – אין

בקשת הממשלה אושרה.

ג. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009 לפני הקריאה הראשונה

אנו עוברים לסעיף השלישי, בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009 לפני הקריאה הראשונה. נמצא כאן נציג של הממשלה שרוצה לנמק. בבקשה, נא לנמק את בקשת הממשלה לפטור מחובת הנחה לפני הקריאה הראשונה.

החוק עוסק בברית זוגיות לשני חסרי דת, שהם תושבי ישראל. החוק מאפשר לראשונה בישראל לשני חסרי דת- -

מה זה חסר דת?

החוק מדבר על גוי וגויה שאינם יהודים- -

מה שהוא לא יהודי הוא חסר דת?

שאינו יהודי, שאינו מוסלמי, שאינו נוצרי- -

אתה עורך דין?

כן.

אז תסביר לי מה זה חסר דת.

כפי שמנוסח בהצעת החוק- -

אני חושב שיש מעטות מאוד הצעות חוק, שחברי הכנסת דווקא מכירים אותן עוד לפני שהן נולדו, ודאי לפני שהן הובאו לכאן. בהצעת החוק הזו זה נכון שבעתיים, כי מדובר בסעיף בהסכם קואליציוני, לכן הוא לא מפתיע את חברי הכנסת. מדובר כאן על קיום הסכם קואליציוני. רק תסביר את הסיבה לבקשת הממשלה להביא את זה לפטור מחובת הנחה ולהביא את זה כבר היום להצבעה במליאה.

למה אתם מחזיקים כנסת בכלל? תוותרו גם על חובות ההנחה.

אבל הם יכולים להעביר את זה עכשיו ברוב קואליציוני- -

כי זה הזוגות שצריכים לקנות את הקרקעות שהפרטנו בדיון הקודם.

הבנתי. מה המהירות הזו?

נתניהו רוצה להראות הישגים. אמרו לו: מאה ימים – אפס הישגים, עכשיו הוא רוצה להראות הישגים.

חברת הכנסת אדטו. בבקשה, סיים את דבריך.

מדובר בחוק מאוד חשוב, אנו מבקשים להניח אותו לפני תום המושב הזה. תודה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת זאב.

אני לא מכיר את החוק הזה. יכול להיות שהיה הסכם קואליציוני, לא קראתי את סעיפיו ואת פרטיו. אני חושב שמן הראוי קודם כל, שנלמד את החוק, נדע על מה מדובר. איך אפשר להקדים חוק שרק אתמול נדון בממשלה, עם כל הכבוד, והיום רוצים להעלות את זה – זה לא דומה לחוק של חוק מינהל מקרקעי ישראל, שם קיימנו דיונים אל תוך הלילה, 12 שעות לפחות דיון אחד, אז יודעים על מה מדובר. כשאתה אומר "חסר דת", זאת אומרת לא מוסלמי, לא נוצרי - למה הוא שייך? ממה הוא תלוש? זה יכול להיות גם יהודי.

אדוני לא מכיר את החוק.

אם מדובר בגוי וגויה, תאמר את זה ברחל בתך הקטנה. מבחינתי, זה נוצרי שרוצה להתחתן עם מוסלמית. הוא לא חייב להיות- -

אקריא לך הגדרה מהצעת החוק: חסר דת – מי שאינו יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן עדה נוצרית, ובית דין דתי לא קיבל החלטה אחרת בעניינו בהתאם להוראות סעיף 6.

מה עם יהודי רפורמי? הוא חסר דת לפי ההגדרה הזו?

כתוב ברמב"ם – יהודי, אין עניין שיכול לברוח מהיהדות שלו. לכן כשאתה אומר "חסר דת" – זה לא בהכרח, לכן רציתי את ההבהרה הזו מהיושב ראש, כי מבחינתי, מי שחסר דת, רפורמי או אדם שלא רוצה - - אתה לא מוכן שיקראו לך יהודי?

רפורמי הוא יהודי?

ודאי.

אז כל אחד יכול להתחתן בנישואים אזרחיים. הרי זה המקום היחיד שמפלים יהודים במדינה הזו. מה החוק אומר – שאלה שלא יהודים, שיתחתנו ביניהם.

נכון.

כמה כאלה בקשות יש, אדוני?

50 אלף. דיברו על עשרות אלפים, רשמי, זה מה שאני יודע.

אבל יש 300.

ההצעה מדברת על קבוצה של ככל הנראה כ-300 אלף.

שהם חסרי דת על פי ההגדרה הזו. אבל כמה מהם רוצים להתחתן?

זה כבר משהו אחר.

זה הטעיית הדעת.

חבר הכנסת אלכס מילר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, קודם כל, אני מברך את ממשלת ישראל על כך שהיא מביאה את החוק הזה בזריזות. הסיכום – זה אכן בא באותם הסכמים קואליציוניים בין ישראל ביתנו לליכוד. צר לי על כך שאותם חברי אופוזיציה שצעקו כל כך גדול לפני כמה שבועות על נושא של ברית הזוגיות, היום הולכים להתנגד זה. אני לא חושב שבמשך ששים שנה היה תקדים לכך שהנושא הזה הולך ומתקדם. אחרי שהנושא עולה על סדר היום ומתקדם, כרגיל אנו רואים את ההצהרות הפופוליסטיות של אותם אנשים שלפני שבוע מעלים את החוק בצורה שלא באה בהסכמה, ובסופו של דבר החוק נופל, וכאשר מגיע החוק כשהוא מתוקן לפי הסיכומים, רוצים להתנגד אליו. צר לי על כך, אבל אני מקווה שהחוק גם יעבור.

תודה. חבר הכנסת גילאון, בבקשה.

על מה אנו מדברים בסך הכול? כאשר לפני שבועיים העלתה סיעת קדימה באמצעות חבר הכנסת שלמה מולה חוק נישואים אזרחיים שהיה פותר – על זה דובר, על פתרון. כאן על מה אנו מדברים? ובכלל בשביל מה צריך את הממשלה, בשביל מה צריך את הרבנות, בשביל מה צריך בכלל את ההחלטה הזו? אם גויים יכולים להתחתן ביניהם, אין שום בעיה בנושא הזה, כדי שמה? על כמה אנשים מדובר? רבותיי, מדינת ישראל זו המדינה היחידה בעולם שבה מפלים את היהודים, מפלים זרמים בתוך היהדות, ולכן הפתרון הזה שמציעה ישראל ביתנו כהבטחת בחירות היא בעצם אינה מאפשרת- -

אתה חושב שהמצב הקיים עדיף מהמצב של החוק הזה?

תפסיקו לבלבל את המוח. יש שתי אפשרויות – או שכל מי שמצהיר על עצמו כחסר דת הוא חסר דת על פי ההצהרה, ואז כל אחד יוכל להתחתן בלי שום בעיה בנושא הזה, ואני מבטיח לך שיהיו מאות אלפים כאלה, או שיש נישואים אזרחיים ויש אופנים שונים להתחתן – בין בני אותו מין, כהן עם גרושה. קבוצת פסולי החיתון האלה שברשימות השחורות של הרבנות נמצאים - על פי הסוגייה הזו, אתם לא פותרים שום דבר, ולכן זה צביעות, ואין בחוק הזה ולא כלום. חבר הכנסת מילר יכול לברך את הממשלה הזו, כפי שכל בוקר הוא עושה את זה. זה שוב הרמייה הזו, הניסיון תמיד ללכת בדרך העקומה לכל דבר ולא לפתור בתום לב שום דבר. כאן אתם מנצלים ברוב אוטומטי לכל דבר ועניין. אני לא מבין אתכם. מילא יש לי דעה על ראש הממשלה ועל ממשלתו, אבל אתם מבזים את עצמכם במה שאתם עושים כאן. למה צריך גם לזה פטור מחובת הנחה? כי יש לחץ?

תודה. בבקשה, חבר הכנסת רותם.

אדוני, עם כל הכבוד, יש לי הרגשה שחבר הכנסת גילאון לא קרא את החוק, והוא מחסידי אלה שאומרים: האויב של הטוב מאוד הוא המצוין. החוק הזה הוא טוב מאוד. אין שום קשר בין החוק שהעלה חבר הכנסת מולה. החוק שהעלה חבר הכנסת מולה היה בסך הכול כדי להביך את ישראל ביתנו. לא הצלחתם בזה, ועכשיו יש פתרון של מחצית הבעיה.


המדובר ב-100 אלף איש בשנה. אתה לא למדת את הסוגייה, אבל זה רגיל אצלכם, כי אתם האופוזיציה- -

מי אנחנו?

אצלכם האופוזיציה, שאתם לא מבינים מה שאתם עושים, ואתם טובים בלהילחם.

איך אתה פותר לי בעיה של נישואים בין דתיים? כמה כאלו יש? אתה רוצה להגיד לי שכל מי שמחפש להתחתן- - -אז הוא לא צריך אותך.

הוא רוצה שרפורמי יוכל להתחתן עם גוי. זה לא יהיה במדינת היהודים. אנחנו מדינת ישראל, מדינת היהודים.

כי אתם לא תישארו כאן לעולם. זה יהיה. אתם תמיד נכנסתם לאנשים לסדינים, לצלחות, לכל מקום.

אני בשלב זה רוצה לפתור בעיה קיימת, של אנשים שאינם יהודים. זה השלב הראשון. יהיה גם שלב שני.


חבר הכנסת זאב, תצביעו נגד החוק הזה, אבל רק תזכרו דבר אחד – בבג"ץ עומדת הכרעה, האם להכיר בגיור ובנישואים הרפורמיים. אתם, תרשום לך את זה היום, תביאו לכך שיכירו בזה, ואל תבואו אחר כך לבכות. אתם חתומים בהסכם קואליציוני על החוק הזה. הסכמתם לזה.

יהיה ביחד - שני הדברים יהיו יחד.

זה לא קשור לזה. ואני מודיע לך – תצביעו נגד החוק הזה, זה בסדר. תפרו את ההסכם הקואליציוני, כי אתם חתמתם. הרב עמאר והרב עובדיה יוסף בדקו את ההסכם הקואליציוני ואישרו אותו.

שני הדברים יעלו פה אחד.

אנחנו חתמנו בהסכם הקואליציוני, יש לנו פסקו של הרב אלישיב- -

לא קשור לעניין הזה.

ברית הזוגיות – כן. במכתב של הרב עמאר כתוב בפירוש שני דברים – ברית הזוגיות והסיפור השני. אנחנו חתמנו על זה. אנו תומכים בזה. אני רק לא יודע מה קורה כאן, מה השתבש כאן, כל העניין הזה עם – לשון החוק: לא יהודי, לא דרוזי, לא מוסלמי- - גוי עם גוי, כך כתוב. בפירוש.

חבר הכנסת זאב, בבקשה.

אדוני היושב ראש, הוויכוח כאן בינינו – אני ביקשתי להמתין עם הצעת החוק הזו, כי יש גם חוק הגיור. אני חושב שמן הראוי ששני הנושאים יידונו יחד בוועדת חוקה, חוק ומשפט. יש כאלה שלא רואים קשר בין הדברים, ואני חושב שכן יש קשר. אם אנו ננהג בהגינות וכמו שצריך בוועדת החוקה, אנו נמצה את שני הנושאים, והיועצים המשפטיים ייתנו דעתם, שלא תצא שאלה מתחת ידינו, כי הנושא הזה יכול לגלוש אל מעבר, ואנו יודעים שמחר בבוקר יכול להיות בג"ץ – למה הזוג הזה כן וזוג אחר לא, ולא נוכל לעמוד בלחץ הזה.

אדוני היושב ראש, אנו יכולים למצוא עצמנו מחר בבג"ץ בדיוק, מה שאומר דוד רותם עכשיו, יושב ראש הוועדה - אם אתה מתיר לשני גויים, למה לא תתיר לגוי וליהודי להינשא, כשהם רוצים להינשא? אם אתה פורץ את השערים- -

חבר הכנסת זאב, אני חושב שאתה צודק לחלוטין. הצעת החוק הזו תידון ברצינות בוועדה. אני מכיר את יושב ראש ועדת החוקה. הוא יושב ראש מאוד רציני, ויבוא לשם גם חוק הגיור, ויתקיים דיון רציני בשני החוקים, אין לי ספק בכך.

לכן אנו מדברים על המהירות.

חברים, אני עובר להצבעה. מי בעד בקשת הממשלה לפטור מחובת הנחה בקריאה ראשונה להצעת חוק ברית הזוגיות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 8

נגד – 1

נמנעים – 1

בקשת הממשלה אושרה.

ד. בקשת חה"כ אלכס מילר להקדמת הדיון בהצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - הוצאה אסורה), התשס"ט-2009, פ/1403/18 – לפני הקריאה הטרומית

אני עובר לנושא הבא על סדר היום, גם הוא, אגב, דורש קוורום - בקשת חבר הכנסת אלכס מילר

להקדמת הדיון בהצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הוצאה אסורה), בבקשה, חבר הכנסת מילר, נמק את בקשתך לפטור מחובת הנחה.

אדוני היושב ראש, הצעת החוק המקורית הוגשה לפני זמן רב, וכאשר התבקשתי על ידי נציגי הממשלה לבוא ולהביא נוסח מתוקן, ראיתי לנכון לקבל את הפנייה הזו. כאשר הובא החוק המתוקן לדיון בממשלה, הממשלה אתמול נתנה אישור על החוק המתוקן, ומסיבה זו אני מבקש פטור מחובת הנחה, הרי מדובר בתיקון החוק הישן.

אוסיף לדבריך, שלולא הממשלה היתה נוהגת בקפדנות, יכול להיות שבכלל לא היינו נזקקים היום לדיון הזה, כי הממשלה מלכתחילה גם התבקשה לחוות את דעתה על סוגיית הפטור, אבל שכחה לעשות זאת, וזה קורה לנו, לצערי, לא בפעם הראשונה. נציג משרד המשפטים יצא, אך ודאי הדברים יועברו לו, שאנו מבקשים מוועדת שרים לחקיקה, כשהיא מקבלת בקשות מוועדת הכנסת להצעות חוק, לפטור אותן מחובת הנחה, גם להחליט על בקשת הפטור, ולא רק להצביע בעד או נגד החוק. לכן מסיבות טכניות אנו נאלצים להביא את זה לכאן. על פניו זה היה אמור להגיע ישירות כבר בעקבות החלטת הממשלה. תודה, חבר הכנסת מילר.

אני חושב שהמשותף בין שלוש ההצעות שהועלו כאן היום לפטור מחובת הנחה הוא בעיקר חוסר הביטחון הכל כך בולט של הממשלה הזו, שהיא צריכה – בדחיפות הגדולה להעביר דברים שאין בהם שום דחיפות, אדוני, שבראשונה יש מעשה של שחיתות, בשנייה יש מעשה של רמאות, בשלישית יש מעשה של גזענות. ואלה ההישגים שאתם רוצים להראות לפני הפגרה. אני לא יודע מה אתם ממהרים כל כך – לא ברפורמה, לא בברית הזוגיות.

אדוני היושב ראש, ישנה חשיבות לחוק הזה. כל שנה ביום העצמאות אנו רואים את ההסתה של ערביי ארץ ישראל נגד מדינת ישראל. לא יכול להיות שאזרחים מהשורה ייקחו את היום הזה – שלא יחגגו, אף אחד לא אומר להם לחגוג, אבל להפוך את זה ליום אבל לאומי, ואנחנו עומדים מנגד, שותקים ומחרישים. אם אנחנו לא נבלום את זה היום, מחר זה יהיה ברמה של אסון.


אנחנו רואים שהעניין של ההסתה של ערביי ארץ ישראל, של המנהיגים שלהם, לצערי הרב, שישנם כאלה - לא כולם - אבל ישנם כאלה שהם בעצם את דעתם מביאים לציבור והשפעתם היא רבה, ואם לא נעצור את זה בחקיקה, ואני רוצה להאמין שיהיו גם שיניים לחוק הזה , ושיוכלו גם לאכוף את העניין הזה, שלא יהיו תהלוכות ומצעדים והסתות נגד מדינת ישראל בכל - -

ודאי שבמימון ממשלתי. תודה רבה, חבר הכנסת זאב. אני עובר להצבעה. מי בעד הבקשה של חבר הכנסת מילר לאשר פטור מחובת הנחה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 9

נגד – אין

נמנעים - אין

הבקשה אושרה. היה קוורום.

ה. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום הבאות:

1. הצעה לסדר היום בנושא: "חשש לאקוויפר ההר – מרב השפכים בגדה אינם מטופלים", של חה"כ דב חנין

אנו עוברים לנושא הבא על סדר היום - קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום הבאות – הצעה לסדר היום בנושא: חשש לאקוויפר ההר – מרב השפכים בגדה אינם מטופלים, של חה"כ דב חנין.

במליאת הכנסת נשמעו הצעות להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכלכלה, וההצעה השנייה היתה להעביר את הנושא לדיון לוועדת הפנים והגנת הסביבה. יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה מבקש להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הפנים, אני מניח בגלל הנושא של הגנת הסביבה. יושב ראש ועדת הכלכלה מבקש להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכלכלה. נשמע את המציע.

אדוני היושב ראש, תודה רבה. אכן נושא המים בהיבטים שונים לעתים מטופל בוועדת הכלכלה ולעתים מטופל בוועדת הפנים. הנושא שאנו מדברים בו הוא נושא סביבתי פרופר. לא מדובר על כמויות מים, לא מדובר על שימושי מים. מדובר על זיהומי מים, וזה נושא שנדון באופן שגרתי בוועדת הפנים של הכנסת, וראוי שגם הנושא הזה, כחלק מהתמודדות סביבתית, שהגורמים הסביבתיים הם הנותנים את הטון בה, יידון אכן בוועדת הפנים של הכנסת. בקשתי היא ועדת הפנים.

יש מישהו שרוצה לדבר בזכות עמדה אחרת – לטובת ועדת הכלכלה? אז אני מביא בהתאם גם לבקשתו של המציע הצעה להעביר את המשך הדיון בנושא לוועדת הפנים, מי בעד הבקשה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה אושרה.
ה. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום הבאות:

2. הצעה לסדר היום בנושא: "דברי הרב הצבאי הראשי כנגד שירות הבנות בצה"ל", של חברי הכנסת נחמן שי, ציפי חוטובלי, ניצן הורוביץ, אורי אורבך, אופיר פינס-פז

הנושא השני על סדר היום הוא המשך הטיפול בהצעה לסדר היום בנושא: דברי הרב הצבאי

הראשי כנגד שירות הבנות בצה"ל, של חברי הכנסת נחמן שי, ציפי חוטובלי, ניצן הורוביץ, אורי אורבך ואופיר פינס-פז.


במליאה נשמעו שתי הצעות – להעביר את המשך הדיון לוועדת חוץ וביטחון או לוועדה לקידום מעמד האשה. יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, שגם מכבדת אותנו בנוכחותה, מבקשת להעביר את ההצעה לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה- -

אני יכולה לנמק?

חכי שנייה, אולי אעזור לך. צדיקות – מלאכתן נעשית בידי אחרים. יושב ראש ועדת חוץ וביטחון טוען כי יש להעביר את ההצעה לוועדה לקידום מעמד האשה, אז אין לנו כאן מחלוקת בין שני ראשי ועדות, יש תמימות דעים שהמקום הנכון זה ועדה לקידום מעמד האשה. האם מישהו מחברי הכנסת רוצה – לכן לא אתן לך לנמק, כי על פניו כולם מסכימים עם דעתך – האם מישהו מחברי הכנסת רוצה בכל זאת לנמק לטובת חוץ וביטחון?

אני מתלבט. מצד אחד, אני חושש שבוועדת חוץ וביטחון הנושא הזה יידחה. מצד שני, אני לא רוצה שעניין שירות הנשים בצה"ל ייתפס פתאום כאיזה עניין של קידום מעמד האשה, עם כל הכבוד, ואני חבר הוועדה. אני חושב שזה עניין צבאי בסופו של דבר. הן חיילות בצה"ל, ולכן זה צריך להיכנס על רקע השירות הביטחוני שלהן. לכן אני חושב שיותר נכון שזה יהיה בוועדת חוץ וביטחון, וצריך לדבר עם יושב ראש הוועדה.

חבר הכנסת שי, אחלוק אתך מניסיוני לפחות בבית הזה, בדרך כלל כשיושב ראש הוועדה אומר שהוא מעדיף שהנושא יידון בוועדה אחרת, נוהגת ועדת הכנסת- -

צחי אמר שהוא מעדיף?- -

כן, הקראתי את זה. הוא העביר אלינו חוות דעת, שהוא חושב שהמקום הנכון זה הוועדה למעמד האשה, לכן במצב כזה, כשמסכימים שני ראשי הוועדות איפה זה צריך להידון, בדרך כלל חברי ועדת הכנסת, אם אין סיבה מאוד מיוחדת, הולכים עם רצונם של שני ראשי הוועדה, כי לא כופים על יושב ראש הוועדה את הגזרה שהוא לא יודע לעמוד בה.

אני מבין למה, אבל אני קצת חושש מזה. אני לא חושב שזה עניין פמיניסטי. אני חושב שזה עניין של צה"ל בראש ובראשונה. פמיניזם – אני בעד, כל הדרך. פה זה עניין של צה"ל. הן משרתות בצה"ל, זה חלק מהתרומה הביטחונית שלהן. כך צריך לשפוט אותן. הוא לא ערער על מעמדן של הנשים בחברה הישראלית. הוא ערער על מעמדן של הנשים בצה"ל.


אני מציע שנזמין – האמת שזה קיים. כל חבר כנסת יכול לבוא לכל ועדה.

ודאי.

אז אולי באופן חד פעמי או מיוחד נזמין את חברי ועדת חוץ וביטחון- -

בהחלט, כפי שתחליט יושבת ראש הוועדה למעמד האשה. היא בהחלט רשאית להזמין לשם. אגב, היא גם תזמין לשם, אני מניח, את נציגי צה"ל. אין חוק ואין סעיף בתקנון שאוסר על נציגי צה"ל להגיע לוועדות מלבד ועדת חוץ וביטחון. אני מעיד כיושב ראש ועדת הכנסת, שרק ביום חמישי האחרון התקיים כאן דיון מאוד ער עם נציגי צה"ל.

אני רק רוצה להוסיף ולומר, שאנחנו גם הזמנו את נציגי צה"ל וגם הזמנו את הרבצ"ר עצמו להופיע אצלנו בוועדה, ואנו כרגע נמצאים בהליכים מאוד מתקדמים- -

הוא יבוא?

אנו בהליכים מאוד מתקדמים עם כל המערך שם.

תודה. חבר הכנסת זאב.

זה לא רציני, שזה יידון בוועדת חוץ וביטחון. הרב הראשי לצה"ל, עם כל הכבוד, הוא לא יכול לשנות דבר וחצי דבר, ועמדתו לא קובעת לשנות את המדיניות. בוועדת חוץ וביטחון דנים בנושאים מהותיים, ולא באיזה דעה אישית, גם אם הוא רב ראשי לצה"ל.


בנוסף, העניין של שירות בנות בצה"ל, אני אמרתי את עמדתי גם לפני שבועיים, והקראתי אפילו מכתב – יש בנות שגם הן לא דתיות, רוצות לשרת בשירות לאומי ולא בצה"ל, וזה סוגייה מאוד רצינית שכן צריכים לדון בה בוועדת חוץ וביטחון, ולאפשר לבנות כאלה, שחוששות, גם אם זה לא מטעמי דת, ורוצות בכל זאת להקים בית, למשל העניין של אשה שהיתה בהריון, לפני שבועיים, וגרם לה להפלה כתוצאה מכך שנעצרה, והיתה נשואה – זה מקרה מאוד חמור. הייתי מבקש ממך, ציפי, לקיים בנושא הזה דיון דחוף בוועדה למעמד האשה. זה נושא שאני לא חושב שבוועדת חוץ וביטחון ידונו בסוגייה הזו. זה נושא שזעזע את אמות הספים במדינת ישראל. דיברו על זה אולי רק פעם אחת במהדורת החדשות, וזה נשתק. אבל אני חושב שזו שערורייה. איך אפשר לקחת אשה בהריון, שמסיבות כאלה ואחרות – היא כן קיבלה או לא קיבלה את הצו, לא ידעה מהצו, לאסור אותה, וגרמו בסופו של דבר שיהיה לה הפלה. אני חושב שזה דבר שהרבה יותר ראוי ממה שהרב הראשי אמר או לא אמר, ולמה הוא התכוון.

אני בטוח שיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האשה תיקח ברצינות את הצעתך, לקיים על זה דיון. היא לא צריכה בשביל זה הצעה לסדר, זה סמכותה כיושבת ראש ועדה לשים נושא על סדר היום.

כסיכום של הדיון שהיה כאן, בהתאם לעמדה של שני ראשי הוועדות, אני מביא לוועדת הכנסת הצעה להחליט על המשך הדיון בהצעה לסדר בוועדה לקידום מעמד האשה. מי בעד ההצעה הזו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5

נגד - אין

הבקשה אושרה.


תם סדר היום. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.