. דיווח על פעילות הרשות לשנת 2008._x000d__x000d_2. דיווח על יישום סעיף 6ג'1 לעניין ייצוג הולם בגופים לעיצוב מדיניות.

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
21.7.09
הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון





פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ"ט בתמוז תשס"ט (21 ביולי 2009), שעה 10:00

1. דיווח על פעילות הרשות לשנת 2008.
2. דיווח על יישום סעיף 6ג' 1 לעניין ייצוג הולם בגופים לעיצוב מדיניות.

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי - היו"ר
שלמה מולה

חיה דסקל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ממונה על מעמד האישה
ציפי נחשון-גליק משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה
ענת לייכטר משרד הבריאות, עובדת סוציאלית
לאה שקלאר משרד החינוך, מדריכה ארצית לשוויון בין המינים
אידה בן שטרית המשרד לקליטת העליה, הממונה על מעמד האישה
מרי חדייר הרשות לקידום מעמד האישה, ראש תחום מעמד האישה
רותי הורניק הרשות לקידום מעמד האישה, עוזרת למנהלת הרשות
איילת שיאון הרשות לקידום מעמד האישה, עוזרת למנהלת הרשות
רחל גרינשטייין הרשות לקידום מעמד האישה
מיכל סולומן הרשות לקידום מעמד האישה
סו אלבאסל הרשות לקידום מעמד האישה
רחל פורמן הרשות לקידום מעמד האישה
בת שבע אפרים הרשות לקידום מעמד האישה, רכזת יועצות ארצי
חנה מו-יוסף הרשות לקידום מעמד האישה
מיכל גרינברג-כהן כ"ן- כח נשי לישראל, עמותה לקידום נשים בישראל
מיכ לרוזין איגוד מרכזי סיוע לעובדים זרים, מנהלת
עו"ד מאירה בסוק ארגון נעמ"ת, יועצת משפטית לדיני עבודה בנעמ"ת ירושלים
רונה ברייר-גארב מנהלת אקדמית של מרכז לקידום נשים בזירה הציבורית, מכון ואן ליר
שולה אגמי המרכז השלטון המקומי

דלית אזולאי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ


1. דיווח על פעילות הרשות לשנת 2008.
2. דיווח על יישום סעיף 6ג' 1 לעניין ייצוג הולם בגופים לעיצוב מדיניות.

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

הנושא שעל סדר היום הוא הדיווח השנתי של הרשות לקידום מעמד האישה. ביום שאנחנו נרגיש שההתקדמות מביאה אותנו למצב בו נזדקק לדוחות האלה נהייה במצב אידיאלי. כרגע אנחנו רחוקים משם.

נתחיל עם מרי חדייר שתציג לנו את המצגת של הרשות לקידום מעמד האישה. יש לנו פה סדרת דוברות, מאוד מרשימה, הייתי רוצה לתת לכולן את זכות הדיבור.

בוקר טוב לכולם. חלק מהחברות הנוכחות היום הן חברות שותפות שלנו, אלו קשרים מתוקף עבודתנו במשך שנים.

בחרתי לפתוח בנימה אופטימית. למרות שאנחנו עדיין לא הגענו להישגים המקווים, בכל זאת אתן לכם ברקע מספר ציוני דרך מאוד מאוד משמעותיים בנושא קידום מעמד האישה בישראל. בנימה אופטימית זו נתחיל במצגת.

בשנת 1975, ארגון האומות המאוחדות ביקש לראשונה מכל הארגונים החברים, מכל העולם, להגיש תמונת מצב בנושא הנשים. ישראל בהיותה ארץ חברה בארגון האומות המאוחדות התבקשה גם כן. ראש הממשלה דאז יצחק רבין, מינה וועדה בראשותה של חברת הכנסת דאז אורה נמיר. העבודתה של אותה ועדה משמשת עד היום תשתית לכל נושא קידום מעמד האישה. הוועדה בחנה את כל הנושאים הקשורים למעמד האישה בתחומי: חינוך, בריאות, אלימות במשפחה ונושאים האחרים. בשנת 1978 הוועדה הגישה את המלצות שלה לראש הממשלה שהיה בזמנו, מנחם בגין.

אני מבקשת לומר באופן מיוחד שכבר אז הייתה ראיה נכונה בתחום. ההמלצה העיקרית של ועדת נמיר הייתה להקים רשות ממלכתית לקידום מעמד האישה. הממשלות שבאו לאחר מכן בחרו לעכב את זה, הן בחרו למנות יועצת לראשי הערים בנושא קידום מעמד האישה. ראש הממשלה הרי פועל בסביבה של יועצים בתחומים רבים כמו כלכלה, בטחון והם הוסיפו לרשימת היועצים גם הפונקציה של יועצת לקידום מעמד האישה לראש הממשלה.

ציון דרך נוסף וחשוב, הרשות לקידום מעמד האישה קיימת היום, וזה נראה מאוד טבעי. אבל דעו לכם שהוועדה הזאת הוקמה רק בשנת 1992. הוועדה הכניסה תכנים חשובים בנושא קידום מעמד האישה, קידום חקיקה מגדרית ובמיוחד ניתן לראות שזה חוצי קווים מפלגתיים. אפשר לראות את לימור לבנת, נעמי חזן ועוד. אנחנו עדים לממד נוסף והוא שיתוף של חברי כנסת בנושא של קידום מעמד האישה.

אותה וועדה הובילה בחוק את הקמת הרשות לקידום מעמד האישה. את החקיקה יזמה פרופסור נעמי חזן, וכאילו כדי לסגור את המעגל מכהנת היום פרופסור נעמי חזן יושבת ראש הוועדה המייעצת של הרשות לקידום מעמד האישה. בזמנו הייתה הכוונה הייתה להעביר הצעת חוק פרטית, אני כבר הייתי אז בתפקיד אחרי שורה של תפקידים בכירים שביצעתי, אני ניהלתי את הנושא של פינוי סיני במשרד ראש הממשלה, הייתי אז בחורה מאוד צעירה בתפקיד מאוד מכריע ומשם אמרו לי שצריכים כמוני כדי לקדם את הנושא הזה.

בשנת 1998, לקחתי את הצעת החוק הפרטית והפכתי אותה להצעת חוק ממשלתית, וכך קמה כחלק מבמשרד ראש הממשלה, בהמלצה שלי כדי שיהיה לנו כוח, הרשות לא קמה במשרד הרווחה והיו לי ויכוחים מרים עם משרד הרווחה כי הם ראו שזה יהיה נכון שזה יוקם אצלם. אמרתי, לא ברווחה אנחנו רוצות משהו אחר. אכן הרשות קמה בשנת 1998. אפשר לראות שלקח עשרים שנה מאז 1978 כדי להקים את הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה.

אציין פרט מעניין והוא שהרשות קמה בכוהנתו הראשונה של ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו. אציין שגם בכהונה הנוכחית הוא נקט במהלך נוסף של מינוי סגנית שר לענייני מעמד האישה, חברת הכנסת סגנית השר גילה גמליאל. לדעת כולנו כל העוסקות בנושא ולא רק ברשות לקידום מעמד האישה זה שדרוג משמעותי לטובת הנושא. אנחנו חושבות שההליך כעת יהיה הקמת משרד בנושא מעמד האישה עם סמכויות מיוחדות כמו לכל משרד ממשלתי.

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את סגנית השר הגברת גילה גמליאל, אני מכירה אותה ואני חושבת שזה מינוי ראוי. סגנית השר כיהנה בתפקידים משמעותיים: יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, במשרד החקלאות. אני מתרשמת שיש לה ראיה ממלכתית לנושא, מעוף ויוזמות ויש לה כישורים ברוכים ואני בטוחה שזה לא רק שדרוג אלא גם יתרום לקידום מעמד האישה בישראל.

הישיבה הזאת היא בעצם התחלה של שיתוף פעולה מאוד משמעותי בין הוועדה הזאת לרשות.

תמיד. רציתי באמת להודות לך שאת ממשיכה את המסורת, אני חושבת שמאז הקמת הועדה, שיתוף הפעולה פורה, ותמיד הוא יתקיים. לדעתי כך צריך לעבוד, ריכוז משותף של כל המשאבים, של כל הגופים כדי לקדם את מעמד האישה.

עד שנת 1998 פעלה הרשות מכוח החוק לקידום מעמד האישה. בשנת 2005 הבינה הוועדה לקידום מעמד האישה, וגם על פי בקשתי, שיש לעבות את הגוף הזה שפועל ולתת לו סמכויות. ואכן אנחנו רואים שהוקנו לנו סמכויות במספר חוקים: בחוק זכויות האישה יש שני סעיפים רלוונטיים לרשות - ייצוג הולם לגיבוש מדיניות לאומית, הסעיף הנוסף הוא החובה שלנו להכין חוות דעת מגדריות. מבחינתנו אלו דברים מאוד חשובים. בחוק הרשויות המקומיות בתיקון משנת 2008 ניתנו לנו סמכויות נוספות. מוטל עלינו הכשרת היועצות, קבלת הדיווחים, קבלת המינויים. אני אפרט בהמשך את כל הפעילות בתחום.

בהזדמנות זו, אני מבקשת לומר גם תודה ליועצת המשפטית של הרשות שהציעה לנו להעביר את החוק החשוב הזה יחד עם חברת הכנסת נאדיה חילו. ישנם חוקים נוספים שהם מאוד משמעותיים והם : חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה, החוק הזה הוא מיוחד והוא מהווה מבחינתנו תשתית ראשונה לנושא מעמד האישה, ללא נתונים לא נוכל להוכיח הרבה דברים. בעניין הזה היו לי ויכוחים רבים ובסופו הגענו לפשרה, שהסטטיסטיקן הראשי בעת פרסום הנתונים מחויב בפילוח מגדרי.

אני כרשות הוספתי עוד ממד נוסף והוא שהפילוח המגדרי לא יחול רק על הסטטיסטיקן הראשי אלא שכל הגופים הממשלתיים שמפיקים נתונים יחויבו בפילוח מגדרי. יש גם את חוק שירות המדינה , תיקון משנת 2005, שאומר שעבודת שירות נציבות המדינה בתחום מעמד האישה חייבת להיות מתואמת ותוך כדי התייעצות.

מה התקציב?

היעדים המרכזים של הרשות לשנת 2008, קידום ויזום ויישום חקיקה, ייצוג הולם. אתן ודאי יודעות שישנה חקיקה אינטנסיבית בתחום הזה ואני ארחיב על כך בהמשך.

קידום נשים במגזר הלא יהודי, יישום החלטות ממשלה למגזרים הבדואים, צ'רקסים ודרוזים בצפון, בישובים ספציפיים, ויש על כך הרבה טענות, בתחום הזה אנחנו רק מיישמות את החלטות הממשלה. במגזר הערבי יש לנו שתי עובדות שצרפנו, עורכות דין, אימת שילדה לאחרונה ומגיע לה מזל טוב ויש לנו את סו שנמצאת כאן, הן עוסקות לא רק בנושא של המגזר אלא מסייעות לרשות.

יש מגזרים נוספים וצריך לתת את הדעת על כל המגזרים. אני מציינת שוב שהדיווח הוא על פעילות שהתבצעה, וכמובן אנחנו נפיק את הלקחים ונתקדם.

לגבי מניעת אלימות נגד נשים, הפעילות האינטנסיבית מתקיימת מסביב לחודש נובמבר. פעילות בנושא המאבק בסחר בנשים, ומטבע הדברים הרשות מתעסקת בנושא סחר בנשים ולא בכל נושא הסחר בבני אדם. אנחנו מתמקדים בהעלאת המודעות הציבורית בנושא.

יש לנו יישום של שתי תכניות נוספות, אלו שתי תכניות שהובילה מרית דנון, תכניות ייחודיות ותודות לה על כך. מרית דנון סיימה את עבודתה בחודש יוני ואני ממלאת מקום, ומכאן אני רוצה לומר לה תודה על שיתוף הפעולה ועל העבודה המשותפת עם כל הצוות. אני כרגע לא אתייחס לשתי התכניות האלה מאחר ונקבע דיון מיוחד בשבוע הבא.

אנחנו כרשות מעורבים בכל תהליכי החקיקה בכל הוועדות של הכנסת ובמיוחד בוועדה הזאת. כפי שאמרתי בחובת פרסום הנתונים המגדריים הרשות פעלה רבות כדי להוסיף סעיף נוסף שיחייב את כל הגופים הממשלתיים שמפרסמים נתונים לפרסם גם נתונים בפילוח מגדרי. אני מבקשת לתת דוגמה שתמחיש עד כמה קשה לעבוד במערכת שלנו, בנושא של פקודת הסטטיסטיקה, כאמור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא בתחום אחריותו של ראש הממשלה, אנחנו כרשות גם תחת ראש הממשלה.

היו בינינו קונפליקטים והסטטיסטיקן הראשי בא למנהל הכללי של המשרד וטען שאינו יכול לבצע את העבודה והיא דורשת תקציב, אני כנגד בקשתי לדעת למה זה בלתי אפשרי וביקשתי למצוא את עמק השווה, אנחנו כן מגישים את חוות הדעת המקצועיות שלנו. הסיכום היה שאנחנו נציין שמדובר בחוות דעת של הרשות וזה לא מחייב את המשרד. אנחנו בכל זאת טענו שאם ישנה רשות היא צריכה לומר את דברה. יש אומנם דברים מורכבים אבל הם ניתנים לפתרון.

יש לנו את חוק עידוד מקומות עבודה, שהתחיל בהקמת קרן, הייתה התנגדות במשרד שלנו, אנחנו הובלנו לתיקונים המשמעותיים ביותר כשהמטרה העיקרית היא לאפשר שילובם של נשים במקומות עבודה, ולשלב את הקריירה עם המשפחה. גם לגברים. אנחנו מתכוונים למתן הזדמנות שוויונית, וזה בוודאי לא יקרה בחודשים הקרובים אבל התהליך מתחיל.

לדעתי חשוב יותר להתאים מקומות עבודה, חשוב להתאים את שעות העבודה למשפחות.

הכוונה היא, שמקומות העבודה צריכים להוכיח לנו שהם מתחשבים בשעות העבודה ושהם יקיימו את הישיבות לא בשעות מאוחרות.

את יכולה בבקשה בהזדמנות, לומר לנו מה דעתכם בנושא חוק המטפלות.

אני כרגע מדווחת על שנת 2008. הופעתי כאן בוועדה וביקשתי מיושבת ראש הוועדה להחיל את הרציפות שהייתה בהצעת החוק הקודמת. את זה עשיתי ובקשתי. זו התגובה המקצועית ביותר שלנו, אנחנו חושבות שצריך להחיל את הרציפות.

מתוקף תפקידנו אנחנו גם מכינות את חוות הדעת המקצועיות.

הנקודה של משרות אם, נראה לך שמתייחסים לכך? כפי שאני יודעת מתייחסים לזה רק במגזר הממשלתי.

אני יודעת שהרבה חברות הייטק כן. אנחנו הקמנו ועדה בינתחומית בנושא, הוועדה שהנציב ביקש שנקים, אנחנו רצינו לבחון את שירות המדינה, אבל לא יאומן שדווקא חברות הייטק הן הרבה יותר מתקדמות, יש להם חזרה מדורגת לעבודה אחרי הלידה. אנחנו לומדים את הנושא ואנחנו נגיש המלצות. אם תרצו אנחנו נציג את ההמלצות בפני הועדה. אנחנו בשלבים הסופיים של שמיעת העדויות כדי ללמוד את הנושא, כשנגבש את ההמלצות נשמח להשיג אותן בפניכם.

מסרתי לכם כבר את הקונפליקטים בנושא של חובת הפרסום המגדריות, לפעמים ולמרות מצאנו את האיזון המתאים.

תקציב הרשות לשנת 2008 מורכב ממספר סעיפים. 1,388 מיליון זה הוצאות קבועות, שכר, שכר עובדים, הוצאות נלוות, טלפונים וכדומה. הפעלת שתי לשכות, אחת בתל אביב ואחת בירושלים.

מה שרלוונטי לנו בדוח הפעילות בסכום של 2,554 מיליון, זה כלום אבל זו עם התוספת של 1 מיליון של העודפים שלצערנו השנה אין לנו.

כפי שאתם רואים, התקציב הוא 34 מיליון, אבל זו לא התמונה האמיתית. התקציב מורכב ממספר סעיפים. סעיף אחד, הוא כפי שצוין אלו ההוצאות הקבועות. תקציב לפעילות הרשות עמד בבסיס התקציב על 1,544 מיליון אבל מאחר והיו עודפים במשרד ראש הממשלה לקראת סוף השנה ואנחנו מצטיינים בקחת את הכסף ולנצלו בזמן קצר, לכן העבירו לנו לקראת סוף השנה מיליון שקל. אני חושבת שאנחנו זקוקות לעזרתכן כאן בכנסת, הפעילות אינטנסיבית אבל אם היה לנו תקציב גדול יותר היינו עושות הרבה יותר. יש לנו עוד מיליון בנושא של יישום החלטת הממשלה.

כפי שאמרתי, אני רוצה להתמקד בתקציב הפעילות בשנת 2008. התקציב עמד בשנת 2008 על סך של 2,554 מיליון.

אני אתן סקירה קצרה לגבי תחומי הפעילות של הרשות בתחום אלימות נגד נשים. יש לנו בדרך כלל פעילות אינטנסיבית בנושא סביב 5 בנובמבר שהוא היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות נגד נשים. אנחנו בדרך כלל מקיימות הערכות מוקדמת בסיוע של כל הגורמים, הממשלתיים והאחרים כדי לקבוע את הנושא של השנה.

בשנת 2008 מצאנו לנכון, בעקבות המלצות של משרדים שונים והרווחה, ישנם כ- 70 מרכזים שפזורים ברחבי הארץ ואני חושבת שצריך ליידע יותר את הציבור לגבי מתן טיפול על ידי המדינה, טיפול יעיל. קמפיין ההסברה והכותרת שלו "אפשר לצאת ממעגל האלימות בלי לשבור את מעגל החיים" לעודד אנשים לפנות. צריך לעשות פעילות אינטנסיבית בתחום. אנחנו כמובן צמודים לחומרי הסברה ויש לנו את המידעון שכולל את כל הקווים והארגונים, אני תמיד מזכירה שהמשרדים הממשלתיים והלא ממשלתיים אבל תמיד זה כולל את כולם. אנחנו מפרסים את הקווים החמים שנותנים שירות בשפות האמהרית, רוסית, עברית וערבית.

בלי צרפתית?

עדיין לא, אבל בעזרתך אני אעשה את זה. בתחום הזה משרד הקליטה היה מעורב מאוד וגם את כחברה מייעצת בוועדה שלנו וגם כממונה, והאישיות המיוחדת שלך, בהמלצתך ובמימונך תרגמת את החוברת לשפות נוספות עבור מגזר העולים החדש וזה גם בצרפתית. זה היה באמת החידוש ותודה על ההערה שלך.

אנחנו מקיימים גם סדנאות להגנה עצמית שנערכות בשיתוף עם משרד הרווחה וממשלת ישראל. אלו סדנאות מאוד מעניינות, ואני חושבת שהיה צריך להכניס אותן למערכת החינוך. להעביר אותן גם לגברים וגם לתלמידים. לאור הגל הגועש של האלימות אני חושב שזה הכרחי אבל אנחנו ברשות עם משאבים מאוד מצומצמים ולכן בחרנו להתמקד רק בפלח של נשים שסובלות מאלימות ולהקנות להן כלים. בסדנאות השתתפו כ- 150 נשים. אנחנו נמשיך את הפעילות, היא מבורכת.

ערכנו מבצע הסברה ליוצאי אתיופיה, המבצע כלל פרסומים בקמפיין בכלי התקשורת: רדיו, טלוויזיה. קיימנו גם ימי עיון באמהרית מתוך הבנה שיש לפנות למגזר הזה בשפת האם שלו. אנחנו נמשיך בפעילויות האלה גם במהלך שנת 2009.

מניעת הטרדה מינית, זה תחום חשוב לרשות. הרשות קמה בשנת 1998, וגם החוק הזה נחקק בשנת 1998 ומאז אנחנו מנסות ליישום ולקדם אותו בשטח. הוא חוק מאוד מיוחד כי מרבית החוקים לייצוג הולם חלים רק על המגזר הציבורי. החוק הזה חל על כל מעביד. אנחנו התמקדנו בחובות שמוטלות על המעביד ומשם פעלנו. על המעביד חובה לתלות את התקנון, למרות שזה לא הדבר העיקרי, אנחנו החלטנו להפיק תקנון מותאם לצרכים של המעבידים.

החוק גם מחייב מינוי אחראי, ואנחנו ממשיכים ביידוע. למרות שהחוק הוא משנת 1998 אנחנו ממשיכים ליידע את המעבידים לגבי כלל חובתם שכוללת גם מינוי אחראי, ןהקמנו ברשות מאגר נרחב של אחראיות. המאגר כולל אחראים מהמגזר הפרטי - 880 מינוים, בתנועת הקיבוצים יש לנו – 120, ברשויות המקומיות 170 מתוך 253, ברשות החברות הממשלתיות – רק 48 וכאן צריך לציין שהייתה הפרטה ברבות מהחברות הממשלתיות, פעם היו 250 והיום יש כ- 100 חברות בבעלות מלאה של הממשלה. על המעסיק קיימת חובה לקיים פעולות הסברה לעובדים בתחום הזה. הרשות הכינה מאגר גופים מומחים והוא מופיע באתר האינטרנט שלנו. ואנחנו עושים רבות לסייע ליישום החקיקה.

בשנה שעברה התחלנו בגיבוש העקרונות להכנת ערכת הסברה וכנראה נפיץ אותה לקראת סוף השנה. אני אשאיר את זה לדיווח בשנה הבאה. התקיימו קורסים בשיתוף השלטון המקומי גם עם הקיבוצים . באחריות שלהם.

כידוע התחום המוניציפאלי רחב מאוד, וכפי שציינתי קודם כל הנושא של ייצוג הולם חל גם עליהם, אבל לצערנו הנושא של ייצוג הולם אינו מיישום למרות שאנחנו פונים לראשי ערים. וזאת הסיבה שביקשתי את הפילוח המגדרי, זאת אומרת שהרשויות המקומיות כשהן מפרסמות נתונים הן צריכות להתייחס לעניין כדי שנוכל לבחון ולבדוק את הנושא.

בשנת 2008 התמקדנו יותר בתיקון חוק היועצות, שנחקק בשנת 2000. בשנה שעברה נצבר מספיק ניסיון כדי להצביע על לקונות בחקיקה. הכנסנו בסיועה של חברת הכנסת נאדיה חילו, אני חייבת להודות כאן לסיוע שקיבלנו מתמי סלע היועצת המשפטית שלכם כאן בוועדה על עבודתה המצוינת.

אני אתן סקירה קצרה על מה שנעשה בתחום היועצות, אנחנו הקמנו את המאגר של היועצות. כל המינויים עוברים אלינו ויש לנו נתונים והם מעובדים לצורך בניית תכנית עבודה מיוחדת ליועצות. אני חייבת לציין שהיועצות הן זרוע הביצוע של הרשות שבאמצעותן עבודת המטה של הרשות מגיעה לכל אישה ואישה בישראל. ליועצות יש כפל מוכפל של תפקידים, הן עוסקות בעבודה מול עובדות הרשות וגם עושות פעילות לאזרחיות החיות בתחום הרשות.

בשקף הקודם נאמר שמתוך 253 רשויות רק ב- 170 מינו יועצות, למה הם לא עושים את מה שעושים בשירות המדינה?

בשירות המדינה יש מערך מאוד מובנה, ואמרתי את זה בישיבה הקודמת, זה המודל, אתן לא כל כך מטפלות, אתן גובות עדויות ואתן מעבירות אותן לטיפול. הממונה יכולה. ברשויות המקומיות זה לא קיים כי אין להן מערך ולא נכון לעשות את זה שם. לכן אנחנו חושבים שצריכה להיות הפרדה בין התפקיד ממונה לקידום נשים.

הם עוברים על החוק.

בוודאי שעוברים, אני גם אדבר על הייצוג ההולם ששם גם גופים ממשלתיים עוברים על החוק.

הבעיה שלי היא, איפה אמצעי האכיפה שלכם כרשות?

אני רוצה להגיד משהו מאוד חשוב, בחוק הזה אין לנו סמכות אכיפה. מי שאחראי על האכיפה הוא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בנושא של התקנונים בלבד וגם משרד הפנים. אנחנו ברמה של העלאת המודעות הציבורית ואנחנו מסייעים להטמיע את החוק. הלוואי שהייתה לנו אכיפה, ובשמחה. אולי זה רעיון להכניס תיקונים. דיברנו שאולי נקים פורום יחד עם מיכל רוזין כדי לקדם תיקוני חקיקה .

אתם אומנם לא לוביסטים, אבל יש משהו מאוד מסייע להרבה מחברי הכנסת שמגיעה רשות לקידום מעמד האישה מתוך חשיבה מערכתית ולא מתוך רצון נקודתי לתקן חוק, כמו שרואים הרבה פעמים שחברי כנסת חושבים. להציע בעצם הצעות חוק מובחנות.

נכון מאוד, וזו המטרה בהקמת הפורומים האלה. בתקופה שלי כממלאת מקום זה מה שאני אקדם.

יש לכם כבר עכשיו הצעות חוק מוכנות?

יש לנו בכמה תחומים, ואנחנו נגיש אותן. אנחנו בשיתוף פעולה עם כמה גופים.

אתם תגישו את זה כהצעות חוק ממשלתיות?

לנו יש ערוץ נוסף, החלטות הממשלה הוא ערוץ ללא חקיקה והוא ערוץ נוסף שאנחנו עושים בו שימוש. כחלק ממשרד ראש הממשלה קל לנו להגיע לערוץ הזה ולהשפיע על החלטות בתחום.

מתוך 253 רשויות מונו רק 222 יועצות ברשויות המקומיות. מרבית הרשויות שלא מינו הן במגזר הערבי וקיים חשש שמחוסר תקציב.

הנחתי על שולחנה של יושבת ראש הוועדה אוגדן, כלי עבודה שהופק בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי והוא מסייע מאוד לרשויות, הוא מכיל את כל התחומים הרלוונטיים כמו חקיקה. האוגדן הוא כלי עבודה עם חומר להתמקצעות היועצות לקידום מעמד האישה.

בנושא היועצות, 88% מהיועצות שעוסקות בתחום, וציינתי קודם את המורכבות תפקידן, הן עוסקות גם בקידום בתוך הרשות וגם בקידום התושבות ברשות. 98% מהרשויות העדיפו, יש להם בחוק זכות בחירה בין משרה ייעודית, בחרו לא למנות, בשש רשויות: ראשון לציון, בת ים, רחובות, באר שבע ועוד מונו יועצות במשרה מלאה ובתפקיד מאוד בכיר ואכן אנחנו מוצאים פעילות מאוד יפה.

למעשה התיקון העיקרי הוא למצות את תפקידה של היועצת באמצעות הגדרה מאוד נרחבת שלא הייתה קיימת בעבר. בחוק הקודם היועצת הייתה מינוי של ראש המועצה. בסמוך לבחירות ברשויות המוניציפאליות כל היועצות התאגדו והן ביקשו שהמינוי יהיה באמצעות מכרז, וזה למעשה התיקון שהוכנס בחוק.

בנושא של קורסי ההכשרה, לראשונה יש לרשות את הסמכות להעביר את ההכשרות. חשבתי שאותו דבר צריך לחול גם עם האחראיות בנושא הקידום שהוא הרבה יותר מורכב. אנחנו נציע עכשיו קורסי הכשרה עם תכנית מובנת על ידי גופים המתמחים בתחום הזה.

נושא נוסף שלא אוכל כל כך לפרט, הוא חובת הגשה דוח פעילות לרשות. הכוונה בתיקון החוק הייתה לחייב את כל היועצות להגיש דוח פעילות שנתי לרשות. הרשות אמורה לנתח את הממצאים ולצרף את הממצאים לדוח שמהווה חלק אינטגרלי לחוק הרשות. לצערנו זה קרה בשנה שעברה וזה עדיין לא הוטמע. אני מקווה שהדוח הבא שלנו יכלול את הפעילות ברשויות המקומיות.

לגבי הנשים במגזר הלא יהודי, אנחנו גם כאן פועלים ביישום החלטות הממשלה. במסגרת עידוד ההשכלה חילקנו מלגות. כפי שציינתי קודם יש הגדרה מפורשת בחוק באילו ישובים כן ובאלו ישובים לא. אצלנו זה מעורר המון שאלות, אנחנו מקבלים הרבה מאוד ערעורים, לצערנו אנחנו מחויבים להחלטת הממשלה שמגדירה במדויק את כל הישובים בהם תינתן המלגה. בנוסף לזה אנחנו קיימנו ב- 40 ישובים בצפון 30 קורסים בנושאים שונים כמו, יזמות עסקית לנשים, העצמת נשים והשלמת השכלה. הפעילות הזו תמשך גם במהלך 2009 ויש לנו לכך תקציב יעודי.

לגבי המאבק בסחר בנשים, המנדט של הרשות הוא המאבק בסחר בנשים בלבד, והעמקת המודעות בתחום. מדי שנה אנחנו מקיימות כנס ארצי, הראשון התקיים בתל-אביב ואנחנו מתכוונים להגיע גם לפריפריה, הפרויקט הוא ארצי וכולן מוזמנות להגיע. המטרה המרכזית היא העלאת המודעות הציבורית, אני חייבת לציין שמחלקת המדינה של ארצות הברית ציינה לשבח את הפעילות של הרשות בתחום העלאת המודעות. הרשות פועלת ליישום החלטת הממשלה בהענקת אות הכרה לגופים או יחידים שעסקו במיגור תופעת סחר בנשים.

בשנת 2008, שהיא שנת השישים למדינת ישראל, התחברנו לנושא "ילדי ישראל -אזרחי המחר", אנחנו ניסינו למצוא את השילוב בין ילדים לנשים וקבענו שזה יינתן לנשים שתרמו תרומה מיוחדת בתחומי חינוך, רווחה ואחרים.

קיימנו יום עיון משותף, ואנחנו מתכוונים לקיים אותו מדי שנה. יש פסטיבל מיוחד ברחובות לנשים שמתקיים באמצעות העמותה "נשים בתמונה". בשנת 2008 הנושא היה הפרעות באכילה, וקיימנו איתם יום עיון מקצועי ביותר.

האם אני יכולה לראות את המחקר לגבי ההשפעה של השירות הצבאי על נשים?

עדיין לא. הוא מאוד ארוך והוא מאוד חשוב ואני תכף אתייחס. אנחנו הגוף היחידי על פי חוק שיש לו את הסמכות למתן דיווחים לכל הגופים הבינלאומיים ובכלל זה. זה מופץ כמעט בכל חודש באיחוד האירופי ובקרוב תגיע גם משלחת מהאיחוד האירופי ואני ביקשתי שיפגשו אותם, אשמח אם תפגשי איתם.

המחקר, בשיתוף עם הצבא, כאן אני מבקשת להודות ליהודית שסיימה את תפקידה, היא סייעה לנו רבות ושיתוף הפעולה איתה היה מצוין. אתם יודעים שמדברים רבות על ההשפעה של השירות הצבאי על גברים, על קידומם והתופעה של חבר מביא חבר, ביקשו לבחון מה קורה עם נשים. המחקר מאוד ארוך והוא ימשך גם בשנה הבאה ובסיומו נשמח מאוד להביא את הממצאים לכאן.

אנחנו נעבה את הפעילות בנושא הפרסום הפוגע, החלטתי לקיים שני פורומים, אני קצת מקצועית בתחום ואני חושבת שאנחנו צריכים להתקדם ולא לעצור במקום. פורום אחד בנושא הטרדה מינית, והשני בנושא של פרסום פוגע. בשלב זה רק פנינו למפרסמים שהשתמשו בגוף האישה לצורך שיווק מוצרים, אבל הפורום המקצועי שיוקם יטפל באופן מעמיק בבעיה ולא באופן נקודתי.

זה אומר גם איסור פרסום שירותי מין?

ממש כך, ואני לא רוצה לפרט כי לאחרונה עשינו את זה, אבל זה יופיע בדוח 2009. פנינו לדורניר, פנינו לאיגוד המפרסמים, אני נמנעת מלפרט כי אני רוצה לבדוק את כל האמנות. כדוגמה, ידוע שבכללי האתיקה של המפרסמים ושל דורניר לא קיים הנושא של פרסום פוגע בנשים. לתדהמתנו, פנינו אליה, גם אני פניתי אליה אישית ויידעתי את סגנית השר בנושא. ישנה פעילות אינטנסיבית שנתעמק בה.

אני חושבת שאחד התחומים של הרשות, זה הנושא של הנגשת המידע, יישום וכל הדברים שהיו חסרים בשטח. הראיה שלנו זה לא האתר של הרשות, זו ראיה אחרת, זה אתר שנותן דיווחים ונתונים לציבור הנשים בישראל. הפעילות שלנו בסקירה היא מאוד קטנה וזו המשמעות. הארגונים מוזמנים להיכנס, כי יש לנו קישורים לארגונים הרלוונטיים, אני מזמינה אתכם להיכנס ואם תמצאו לנכון לצרף קישורים נוספים נשמח לבחון אותם.

אנחנו מאמינות מאוד בפרסום באתר, וגם בפרסומים נוספים. נתבקשתי לקצר, לכן לא אפרט.

לגבי החובה לדיווח, אני אתן סקירה מאוד מהירה בנושא חובת הייצוג הולם. חובת הייצוג ההולם, נכנס לראשונה בחוק הרשות החברות הממשלתיות, סעיף 17 לחוק, לראשונה מצוין שבחברות הממשלות יינתן ייצוג הולם למין שאינו מיוצג - וכמובן אלו הנשים. ישנם נתונים מאוד מעניינים, לפני החלת החוק היו 3% נשים בדריקטריון של חברות ממשלתיות, אז היו 253 חברות ללא הפרטה. מספר שנים לאחר החלת החוק ראינו שהיה קידום של 30%.

הדברים העיקריים בחוק, אין סנקציות, החוק יפה ועם חשיבה מעמיקה, הוא חל על מכרזים, דריקטריון, על חברות ממשלתיות, חברות עירוניות, שירות המדינה, בגופים שמוקמים על סוגיהם השונים, אבל, אין סנקציות. אני מבקשת להזכיר כאן את הרשות, אנחנו הראשונים, אני ביקשתי להכניס את זה והתודות הן לאמונה אלון שהייתה היועצת, אישה מדהימה, מאוד יקרה, מאוד חכמה. כשנכנסתי לעבוד בתחום מעמד האישה זה היה איתה, היא עם מעוף מאוד מיוחד.

היא הייתה יועצת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקידום מעמד האישה והיא הייתה היועצת האחרונה. אחרי זה חל החוק שביטל את הפונקציה של יועצת כי מנהלת הרשות מתוקף תפקידה אמורה גם להיות יועצת לראש הממשלה. היא הייתה היועצת האחרונה לקידום מעמד האישה, ואני שמחה להזכיר אותה כי מגיעות לה הרבה תודות.

את בעצם החלפת את מרית דנון.

אני ממלאת מקום. מאז הקמת הרשות, אפשר לומר שאני ממקימי הרשות ואני גם הובלתי את החוק הזה לבד כי אמונה אלון התפטרה אז מהתפקיד. אני הפונקציה המקצועית. אני מעבירה את הרצף לצוות, שללא כל אחת ואחת ועשייתה בתחומה, לא היינו מגיעות לפעילות האינטנסיבית הזאת.

כמו שאמרתי לגבי החוק, אין סנקציות, החוקים מצוינים, רחבים ומרחיבים אבל ישנה בעיה. לא סתם ציינתי את חוק הרשות כי אני חושבת שלראשונה בחוק הרשות, יחד עם אמונה אלון ישבתי ואמרתי לה בואי ניתן קונטרה לגברים, אנחנו לא רוצות שהוועדה המייעצת תהייה מורכבת רק מנשים, זה לא. הובלנו ברשות את נושא קידום מעמד האישה, הוא לא נושא ועניינם של הנשים בלבד - הוא נושא חברתי.

אנחנו האמנו כבר אז, אני באתי מתפקיד מאוד גברי וידעתי את מה שצריך לעשות, צריך לשלב אותם בעשייה. עובדה, שגדעון סער בהיותו יושב ראש הוועדה עשה עבודה מאוד יפה. אנחנו כן מאמינות, וקבענו בפעם הראשונה חוק במדינת ישראל שקבע את השיעור, שיעור של 40% בחוק הרשות לגבי המין שאינו מיוצג. אבל הבעיה היא שהשיעור לא נקבע באף חקיקה. למרות שיש לנו חוק, החוק מאפשר לגופים להגיש עתירה לבית הגבוה לצדק, ואני חושבת שהפחד התחיל עם הפניה לבית הדין הגבוה לצדק של שדולת הנשים, גם עמותת "איתך" הגישו. אז התגבשו נהלים שאומרים שייצוג הולם שווה 50%. אולי אפשר להתחיל לקרוא לזה ייצוג שוויוני, מה זה הולם? הולם זה 20%, 30%, אני חושבת שההגדרה שוויוני תקדם אותנו יותר לכיוון ה- 50%.

לגבי הזמנים, אנחנו מבקשים לסיים את הישיבה הזאת עד שעה 11:30. אני רוצה לאפשר להרבה אנשים כאן לדבר.

חבל עשיתי כאן עבודה, אבל זה בסדר גמור. בדריקטוריונים של חברות ממשלתיות כדי להתחיל בתהליך נקבע בחקיקה את העיקרון של 50%, יש החלטת ממשלה שעוסקת בתחום הזה שנותנת פרק זמן של שנתיים כדי להגיע ליעד המקווה. לצערנו לא הגענו ליעד הזה בתום השנה. אנחנו נמליץ לממשלה לתת אורכה של עוד שנה. יש לנו כאן בעיות עם כמה לקונות כדאי שנסתייע ונסייע לכולנו לקדם את הנושא הזה.

בשנת 2002 היו 44%, אנחנו בתנודות ובמחצית 2008 אנחנו מגיעות ל- 35.5%, זה בסיוע החלטת הממשלה שקובעת, חד משמעי, שייצוג הולם שווה 50%. זו תמונת המצב.

אני מוכרחה לציין שמאחר והוקדמו הבחירות הוועדה למינויים הפסיקה את עבודתה. אני לא בטוחה, אבל זה עניין שכדאי לבחון אותו אם כן או לא, ואנחנו בוחנים אותו.

לרשות יש סמכות מיוחדת, תיקון החוק הוא משנת 2005, הוא מדבר על סוג אחר של וועדות וגופים, הוא מדבר על משהו מאוד אינדיקטיבי. בעצם הוא משקף את החלטת האומות המאוחדות בנושא הזה. האומות המאוחדות ביקשו יותר מעורבות של נשים בכל תהליכי קבלת החלטות בעיתות מלחמה, וזו ההשתתפות שיש לנו בסעיף שלנו בחוק. כאן מתחילה הבעיה כי אנחנו כרשות משתדלות מאוד ליישם את החוק, אבל מונעים מאיתנו ליישם את החקיקה.

הגופים הממנים חייבים על פי החוק הזה להודיע לרשות כאשר הם החליטו על המינוי עוד לפני שהוועדה התחילה בפעילותה. זה לא קורה, אפילו לא אחד. החוק חל, וועדות מוקמות באמצעות הממשלה וגם באמצעות משרדי הממשלה, זאת אומרת שיש כאן גם מנהלים כללים וגם שרים. אנחנו פונים עשרות פעמים, שוב ושוב, ובעבודה סיזיפית ואינטנסיבית של מאות מכתבים, אבל לצערנו אף אחד לא מעביר אלינו מידע. זה יוצר עבודה נוספת וזה מונע מאיתנו לתת חוות דעת כי לא קיבלנו שום מידע. חשוב לי לציין שלמרות שהוראות החוק נכנסו לתוקף בשנת 2005 לא עברו דיווחים הנדרשים לרשות עד סוף 2008, אבל אנחנו לא פסימיות.

אנחנו לא ממתינות, והתחלנו בנקיטת אמצעים מאוד אקטיביים, כל העובדות וכל הצוות עוקב אחרי הפרסומים בעיתונים ובודק אם מוקמת וועדה, וכשמוצאים שמוקמת וועדה מיד פונים לשרים. אנחנו בצד האקטיבי. וכפי שאמרתי אנחנו המשכנו ביידוע השרים בדברים שהכנסנו באופן מיוחד. קיימנו פגישה עם מזכיר הממשלה ואני חושבת שיש לקיים פגישה נוספת. ביקשנו שהם יעבירו אלינו, היום בממשלה מקבלים שמות של מינויים, אני הזדעזעתי ואמרתי להם שאיך יתכן שהם דנים ולא יודעים מה ההרכב ואיך יש אפשר לבחון אם יש ייצוג הולם, וכמה. ביקשנו להסדיר את זה באמצעות נוהל, התחלפה פעמיים הממשלה ואנחנו כנראה נטפל שוב בנושא. פנינו גם ליועץ המשפטי לממשלה שהעביר הנחיות מדויקות לכל היועצים המשפטיים במשרדי ההמשלה ובקשה להקפיד על הכללים.

מה לגבי מדיניות של הרחבת ייצוג לכל מה שקשור לכנסת?

הייתה חקיקה מאוד טובה ולצערנו היא די נתקעה. כרגע זה לא מיושם, זה לא עבר. הלוואי שזה היה עובר, גדעון סער פעל רבות כדי להעביר את זה ואני חושבת שיש מקום.

החוק נותן העדפה למפלגות שמקדמות.

המפלגות החרדיות יודעות, זה לא היה בוועדה הזאת אלא זה היה בוועדת חוקה והחברים בוועדה הזו לא הסכימו להעביר את ההעדפה המתקנת.

החוק הזה צריך להשפיע גם על הבחירות המוניציפאליות וגם על הבחירות הכלליות.

תיקון החוק צריך לעבור, הוא לא עבר ברוב של 81, רצו להעביר אותו שוב וגם אז הוא לא עבר ברוב של 61.

רצו להעביר אותו כחוק מיוחד, הייתה סברה של היועץ המשפטי. כדאי לדבר עם היועצת המשפטית כי היא הייתה מאוד מעורבת. אני חושבת שזה מאוד ראוי ואני חושבת שהוא מאוד יקדם שאנחנו נהייה מיוצגות וכדי שנוכל להשפיע משם.

כפי שאמרתי הוא חל גם על המנהלים הכללים במשרדי הממשלה – גם בנושא הזה פעלנו בפורום המנהלים הכללים. גם פה פעלנו, הגשנו, הסברנו לכלום. יש לנו מספר המלצות אופרטיביות, ואני מאוד מבקשת מהחברות שלי כאן, ובוודאי ממך יושבת ראש הוועדה, לפעול ולסייע לנו ליישם את החוק החשוב הזה.

מונחות לפניכם ההמלצות, אני לא יודעת אם הממשלה תאשר, אני רצה למרחקים ארוכים ואני לא עוצרת. אני לא חושבת שזה יעלה לדיון בממשלה, בנושא של מינוי גופים ציבוריים כל עוד לא נמסר מידע לרשות לקידום מעמד האישה לא נוכל לתת חוות דעת. זה נמנע מאיתנו.

צריך לדאוג שכל מינוי המובא לאישור הממשלה יציג את הנתונים על ההרכב, וכפי שאמרתי קודם, הממשלה דנה בלי לקבל מראש נתונים על ההרכב בכדי לבחון את הייצוג המגדרי. הדבר הכי חושב לדעתי הוא לקבוע בחוק סנקציה על גופים המפרים את הוראות החוק. אני מבקשת כאן את הסיוע של היועצות המשפטיות כדי לנסות לקדם את זה. בלי זה אנחנו נשאר באותו מצב, אנחנו נעבוד פול גז בניוטרל. לצערי זו תמונת המצב.

אני מאוד מודה לך על הנתונים שהצגת בפנינו.

אני מבקשת לפתוח כעת את הדיון לכולם. בעיקרון כל מה שקורה כאן מבחינתי זו רק ההתחלה, התחלה לא במובן של ההישגים אלה במובן שהוועדה הזאת צריכה בסוף לבחון איך אנחנו מקדמים באופן מעשי את הסוגיות שכרגע טעונות תיקון. אני אקשיב כרגע לנשים שנמצאות כאן ורוצות להגיב על מה שהוצג או להציג על סדר היום שלנו נושאים חשובים בנושא של קידום נשים. בבקשה עורכת הדין מאירה בסוק בבקשה.

ראשית, אני מברכת את מרי חדייר ואת כל העובדות שעשו עבודה יפה. יש לי כמה דברים להגיד.

הנושא שיכול לעזור ושהוועדה תטפל בו, זה הנושא של פקודת הסטטיסטיקה, החוק הזה מאוד חשוב לגבי הנושא המגדרי ובמיוחד לגבי תקציב המדינה. אני חושבת שכדאי שהוועדה תקרא שוב לסטטיסטיקאי הראשי או שהרשות תדווח למה לא קורה שום דבר בעניין הזה. למה בתקציב 2009, למרות שהחוק הזה עבר בשנת 2008, לא קרה שום דבר מבחינה מגדרית.

הדבר השני, ישנו חוק חדש, ואמרנו, התאמת המשפחה לעבודה. גם החוק הזה עבר בשנת 2008, אני לא רואה שום דבר שקורה. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מחויב לחוק הזה, אולי לקרוא להם ולדון בנושא הזה ולבקש לדעת מה קורה עם החוק הזה.

האמת שהחוק הזה היה צריך לעבור לרשות, אבל מסיבות שאני לא יכולה למנות כרגע הוא הועבר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. השאלה אם אפשר להעביר אותו לרשות.

יש מי שאחראים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה על ביצוע החוק?

כן, בני טטרמן.

לגבי הנושא של הרשות לקידום מעמד האישה, יש ניגוד עניינים בכל מקרה. כי לרשות לקידום מעמד האישה למשל אין יועצת משפטית מעצמה, ואז היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה מסייעת ויש בהרבה מקרים ניגוד אינטרסים בין הרשות לבין המשרד עצמו. אולי יש חוקים שהם רוצים להעביר ולא יכולים להעביר.

בנוגע לייצוג הולם, אני לא רואה כאן מישהו משדולת הנשים, אז אני אעלה את זה מטעמם למרות שאני לא יודעת אם הן רוצות לעלות את זה. מה שקרה עם הנושא של המכרז של יושב ראש הרשות למלחמה בסמים, הייתה אישה שהגיעה להיות ראשונה, והיה אדם בשם יאיר גלר שהגיע שני ובכל אופן הוא התמנה. הוגשה עתירה לבית הדין הגבוה לצדק והחזירו את זה לוועדה, בכל אופן עכשיו ראש הממשלה מינה את יאיר גלר למרות שהיא הייתה כשרה ראשונה. לכן כשאנחנו מדברים על ייצוג הולם כאילו אנחנו מדברים לעץ ואבנים. אז מה עם יש ייצוג הולם אבל אין שום דבר.

בנושא הזה של ייצוג הולם, אני חושבת שהוועדה, ואני לא יודעת איך, וזה דבר מאוד חשוב, תוכל לקדם. אני מתכוונת שאני לא ראיתי את זה, ישנם כל מיני כנסים, דברנו על כך הרבה מאוד פעמים, בכנסים חשובים הנשים כמעט לא משתתפות, ואם הן משתתפות הן אחת מתוך מאה. אני הייתי בכנס של המכון לדמוקרטיה לפני שבועיים, כמות הנשים שהשתתפו שם הייתה מעטה. היום יש הרבה מאוד כנסים גם באקדמיה, גם בתעשייה ובהייטק והן יכולות לתרום.

את מתכוונת שהן השתתפו אבל לא דיברו?

אני באתי רק כמשקיפה עם בעלי כי הוא עיתונאי, אבל ראיתי ונדהמתי, ישנן נשים ברמה מאוד גבוהה בכל המשק. אם תיקחו למשל כשיהיה כנס הרצליה אני מבטיחה לכם שכמות הנשים שתשתתפנה תהייה מעטה. וזה חבל כי מזה זה מתחיל.

אני מאוד שמחה שהרשות קיימת, אני חושבת שמרית דנון תרמה רבות לקידום מעמדה של הרשות ואני חושבת שכשמרית דנון הייתה היא קיבלה עוד תקציבים. אני מאוד שמחה שזה נוצר, אבל אני חושבת שהתקציבים מועטים ושיש צורך לקדם את זה. גם הנושא של החוק המגדרי של התקציב, חוץ מנקודת הסטטיסטיקה החוק הזה מאוד חשוב ואני חושבת שלא מקיימים אותו בכלל. אני חושבת שגם פה הוועדה צריכה לתת את ידה ולהפעיל את השפעתה בנושא.

אני מכירה את עבודת הרשות, מתוקף השותפות האמיצה שיש לנו בנושא הטיפול בנשים נפגעות אלימות. אני עובדת במשרד הרווחה כמפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה, ואני מרכזת את הצוות הבין-משרדי לטיפול בנשים במעגל הזנות.

באתי היום בעיקר לברך ולפרגן, כי בכל החודשים אנחנו עסוקים בעיקר בעשייה ובפעילות מאוד אינטנסיבית, ובעיקר בשלוש השנים האחרונות, סביב האלימות שהוזכרה כאן, סביב נושא של הזנות, ולא מוצאים ביום יום זמן להוקיר ולהודות לשותפות הזאת.

אני אישית מטפלת כמעט שתיים עשרה שנה בתחום, הנושא של הזנות קיבל שדרוג במובנים רבים כמו: הבנת התופעה וסיוע בפתיחת דלתות גם במשרדים וגם בארגונים שונים, אני באתי בעיקר לברך ולתמוך.

הייתי שמחה לדעת שיהיו לרשות תקציבים נוספים כדי לשדרג את נושא תעסוקת נשים. החל מנשים "בצל", על פי ההגדרה המקצועית שלנו, נשים שלא רואים אותן, נשים שקופות שבאמת נמצאות בתחתית הסולם. לעזור באמת לנשים במעמד הביניים כי אני חושבת שמדינת ישראל עדיין לא השכילה לעשות כדי להוציא את הפוטנציאל האנושי של הנשים.

אני חברה בוועדה המייעצת, וגם מבחינתי זה איזשהו סגירת מעגל. אני התחלתי את הקשר עם הרשות, אני הייתי עוזרת פרלמנטרית של חברת הכנסת נעמי חזן, שהיא חוקקה את החוק ואני ליוויתי את חקיקת החוק, וכמובן שאני רואה חשיבות לפמיניזם בארץ בחקיקת החוק והישג גדול בהקמת הרשות. אני חושבת שגם עצם מינוי סגנית שר, אני תולה בזה הרבה תקוות, יש לזה משמעות. בכל העולם המערבי יש משרדים מיוחדים לקידום מעמד האישה, הם נקראים כך או שהם נקראים קידום זכויות אדם וכדומה, אבל הם עוסקים הרבה מאוד בקידום מעמד האישה. זה לא קרה עד היום במדינת ישראל.

מרי חדייר הפגינה כאן את המקצועיות ואת הידע הרב שלה. אני חושבת שאחד הדברים שחסר בארגונים, ויושבים כאן הרבה ארגונים, זו ההיסטוריה הארגונית. אם מישהו מכיר ויש לו רצף ומכיר את כל הדרך והחקיקות ואת כל הפרטים זה יתרון גדול מאוד. אני רוצה גם לומר למרית דנון שעזבה אותנו כל הכבוד לכל הנושא וקידום הטיפול הנפשי בנפגעות אלימות נפשית ואת כל הנושא של הזנות שכולם מפחדים להתעסק בו, זה משהו בשולי החברה שאנחנו לא רואים אותו והוא לא קיים, נושא הזנות והסחר, זה פשוט מיוחד שגוף ממשלתי עושה את זה.

אבל, יש כאן בעיה אינרטית, של גוף שמנסה להיות סוג של גוף חתרני בתוך בגוף הירארכי, פטריאכלי. זה בעצם גוף שמנסה לשנות את הגוף שבו הוא נמצא וזה העניין. אותו הדבר בצבא ובהרבה גופים. המטרה שלך היא לשנות את המערכת, את צריכה במידה רבה לפעול נגד המערכת, כי אנחנו חושבות שכך המערכת צריכה לפעול. אבל את צריכה לדרוש מהמערכת לשנות את התנהלותה ואת התנהגותה, ולכן אני לא מתכוונת לארגון חתרני בתוך ארגון פטריאכלי, הגמוני גברי. קשה מאוד לעשות את זה, הן נטולות בעצם כוח. החל מהתקציב, והחקיקה שלא נותנת להן איזו סוג של אכיפה מכוח מעמדם. אני חושבת שצריך לעזור בעניין הזה.

אני מבקשת לומר שנתקלנו כמה וכמה פעמים בתוך הוועדה המייעצת שהרבה דברים שנעשים. למשל לרשות אין יועץ משפטי, הרשות חייבת להיות תלויה ביועץ המשפטי של הממשלה. היא לא יכולה להגיש עמדה שסותרת את העמדה שלו והוא כמובן לא יגיש עמדה שפוגעת.

אני מצאתי את האיזון.

השאלה היא, האם את חושבת שיש חשיבות ליועצת משפטית, אני מתכוונת שהיועץ המשפטי של הממשלה, מטבע הדברים הוא אדם שעסוק בעשרות דברים ואין לו פנאי לעסוק בזה.

בהיותנו גוף בתוך משרד ראש הממשלה, אנחנו מקבלים את כל השירותים מהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, לא מהיועץ המשפטי לממשלה. זה מגביל אותנו.

הכל עובר דרך מסננים, אין יכולת, בעצם הכוונה הייתה רשות עצמאית במטרת החוק. זו בעצם מטרת החוק שהרשות תהייה עצמאית ושתפעל לקידום מעמד האישה. זו בעיה, אולי צריך שינוי חקיקה או מינוי שרה. אבל אין ספק שהן לכודות מאוד. אנחנו רואים שיש חקיקה מדהימה, הבעיה היא אכיפה.

אז אולי יותר חשוב מיועצת משפטית, שזה גם חשוב, כדאי שיהיה מנגנון פיקוח ליישום החקיקה.

ראשית, אני מבקשת להצטרף לכולם ולברך ולומר תודה למרי חדייר על ההצגה המדהימה. היינו רוצים לראות אותה ממשיכה בתפקיד. הרצף מאוד מאוד חשוב, אנחנו יודעים שכשנכנסת פיגורה חדשה התוצאה היא האטה של שנה שנתיים. אם זה אפשרי שהיא תמשיך.

היה חסר לי בכל ההצגה של מרי חדייר, הנושא של בריאות האישה. אני לא יודעת עד כמה אתם יודעים אבל ישנה תנועה חדשה בארץ. הוקמה וועדה מיוחדת לרפואה במגדר, היושב ראש שלה הוא פרופסור גלזרמן, אם איני טועה, מנהל בית החולים בלינסון. זה נושא מאוד חשוב כי אם האישה אינה בריאה שום דבר לא יעזור.

זה צריך להיות במסגרת החוק. יש את החוק של אמירה דותן בנושא של המגדר, וזה צריך להיכנס במסגרת החוק הזה. אם יש דבר שמתאים לחוק הזה זה העניין הזה.

הייתי רוצה לראות שזה נכנס לסדר היום. היום אין מי שלוקח אחריות לנושא הזה. אנחנו מודעים יותר ויותר שישנם הבדלים משמעותיים בפיזיות של הנשים לעומת הגברים, בבתי חולים הטיפול לנשים לא מתאים. אתמול התקשר אלי פרופסור דרורי ואמר שיש לו ספר "לב האישה" - הוא בדרך אלי ונקרא אותו. ביקשתו אותו להתקשר אליך, הנושא מאוד חשוב.

"לב האישה" זה שמו. מתברר שלא רק הבדלים פיזיים, אלא גם בהתקפי הלב יש הבדל בין אישה לגבר.

והרופאים לא יודעים לאבחן את זה?

הוא איש מדהים, הוא פרש לגמלאות והוא ממשיך לעסוק בתחום הזה בהתנדבות מלאה.

אני מייצגת את משרד החינוך ואני הרפרנטית בנושא השוויון בין המינים. אני קודם כל מברכת על העזרה הגדולה שלכן במשך עשרים שנה.

מעניין שציינת את אמונה אלון, אני בשבוע הבא הולכת לעשות יחד איתה סדנה בנושא של כתיבה נשית יוצרת, לא תאמינו כמה נרשמות יש לסדנה הזאת.

בעקבות כל ההערות שהיו כאן אני מבקשת להתייחס, ובעקבות הדגש המרכזי בנושא של ההטרדה המינית. אני מזהה, בהרבה סדנאות שגם קשורות לבריאות האישה בנושא גוף ונפש שאני עושה, את הצורך הגדול בהעצמה נשית. אני הייתי רוצה חקיקה שבכל משרד ממשלתי תהייה העצמה נשית, אנחנו חושבים שנשים סובלות מגברים, לפעמים הן סובלות מנשים. הן סובלות מנשים מנהלות, הן לא מעיזות להגיד את מה שעובר עליהן.

נשים לא מדברות, הן רגילות לא לדבר וגם כשהן משתתפות הן רק משתתפות נוכחות. מה שיוצא בסדנאות זה עד כמה הפחד מנהל אותנו. היום הפחד על רקע המצב הכלכלי, בכלל יכולה להגיד משהו כי מחר זה אובדן עבודה. זה גורם לנשים לתפקד תפקוד מאוד מוקטן, לעשות את מה שמוטל עליהם והן באמת נהיות חולות בתוכן.

יש רבות שעושות דברים בניגוד לכל מה שהן בעצם היו רוצות, והן אבודות. אם מקום העבודה יכול לאפשר העצמת נשים במעגלים קטנים, של קבוצות קטנות עשר עד חמש עשרה, בכל משרד ממשלתי, עם תמיכה של משרד החינוך או הרשות לקידום מעמד האישה. אני רואה בזה היום ממש אוויר לנשימה. אני חושבת שזה מאוד מאוד הכרחי. אני פשוט חווה את הבערה הזאת איך הן מחפשות כל הזמן ועד כמה אין להן תעצומות להגיד, להעיז מי שאני.

עכשיו את מדברת יותר מהמקום האישי-מקצועי שלך, לפחות בהקשר של משרד החינוך. תספרי לנו מה קורה היום ומה קיים היום בבתי הספר.

יש תכניות לבנות, לצערי מעט מדי.

יש גורם אחראי במשרד החינוך על נושא מגדרי?

אני ממונה על שוויון בחינוך, משם אני באה וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו עושים את זה מכיתות ט', י', ועד למורות, יועצות, מנהלות.

זה צריך להתחיל מכיתה א'. זה גם המקום שהאמא אומרת לבת מיני דברים אחרים, בין הדפוס המורגל מהי אישה לבין המקום שאני מנהלת את חיי. זה נכון שהאישי-מקצועי, זה קיים במשרד החינוך ונפתח את זה וצריך פי אלף יותר. המלצתי גם בכל ממשרדי הממשלה כי אני רואה את הפקידות. לא רק בתכניות בתי הספר אלא בכלל אני חושבת שצריך להביא את הרוח הזאת כדי שנשים שמשתתפות בכנסים תעזנה להגיד ולבטא,להיות מי שהן ולהיות נוכחות. מאה אחוז נוכחות ולא רק נוכחות שקטות.

אני באמת חושבת שלמשרד החינוך יש תפקיד מאוד מכריע בעיצוב הדור הבא של הנשים. בעצם אנחנו מנסים כל הזמן לתקן חברה פטריאכלית עם הרגלים מהצבא וכדומה, כשכל הזמן הדור הבא, כביכול לא עובר את ההתאמה. אני חושבת שדור הנשים, כביכול ישנה התקדמות מרשימה בכל מה שנוגע לחקיקה ולהטרדה מינית, אבל אני חושבת שהחברה שלנו מבחינת התוצרים התרבותיים שלה עדיין משדרת משהו מאוד סקסיסטי לנשים.

גם כשאישה מגיעה לתפקידים בכירים, או שהופכים אותה לגבר, אומרים שבעצם האישה הזו הפכה בתהליך הטרנספורמציה, היא הגיעה לפסגה והיא בעצם גברית עם דפוסי התנהגות גבריים, או שעדיין מסתכלים עליה בתור איזה שעשוע או קישוט. עדיין מסתכלים על הנשים מהחזות החיצונית שלהן. יש למשרד החינוך אתגר כי זה הדור הבא, הדור הבא של הנשים, של איך תצאנה לחברה, ואיך הן תפעלנה בכל הזירות והזירות הגבוהות, וגם בשילוב בתפקידים בכירים ובקבלת ההחלטות. אבל גם איך שהן תתפקדנה כאמהות, כנשים בחברה. הייתי שמחה לקיים דיון נפרד על כל הסוגיות האלה.

אני ממונה על מעמד האישה במשרד הקליטה. הדוח הזה בעצם משקף עשור לפעילות הרשות לקידום מעמד האישה, מזל טוב. אני חברה מייעצת מזה עשור, מאז הקמת הרשות. וכמובן אי אפשר לא להגיד מלת ברכה עמוקה מכל הלב למרי חדייר ולכל הצוות שנמצא פה. אתם מיוחדות במינכם.

אני מבקשת לומר שהיו הרבה מאוד דיונים על המבנה הארגוני, האם זה נכון או לא נכון שהגוף הזה יהיה גוף מובנה בתוך הערך הממשלתי, ואז הוא מוגבל ביכולת הובלת מאבקים ציבוריים, או שהוא צריך להיות תאגיד סטטוטורי או אולי גוף חיצוני לממשלה. היו המון דיונים ובסופו של דבר אני מוצאת הרבה מאוד יתרונות שהרשות בתוך משרד ראש הממשלה.

למרות שאין יועץ משפטי מסתבר שהתפקיד העיקרי של הרשות לקידום מעמד האישה זה לייצר את הפמיניזם כמיין סטריים, זאת אומרת לזהות את נקודת המבט המגדרית כמעט בכל מקום. העניין, קודם כבוד יושבת ראש הוועדה דיברה על התפקיד של משרד החינוך – התפקיד החינוכי. אני לא אחכה למשרד החינוך, אני חושבת שזה התפקיד החינוכי של כל אחת מאיתנו כאן, כנושאת תפקיד וגם כאישה. אני אחת מתוך שבעים ממונות, היועצת, יש 222 יועצות ברשויות המקומיות וזה דבר מדהים. אם לוקחים את התמונה מלפני עשר שנים מול התמונה היום נמצא שהגענו למקום מאוד מתקדם.

דיברת על סכיזופרניה, אנחנו דור מבולבל בעקבות המהפכה הפמיניסטית, קודם הכל היה מסודר, היו תפקידים ברורים לנשים ותפקידים ברורים לגברים. כעת נוצר כאוס ונוצר כזה בלגן, אימהות היא לא אימהות, אבהות לא אבהות, הורות לא הורות. התפקיד שלנו הוא לצקת תכנים חדשים לאור המהפכה הפמיניסטית והתכנים החדשים הם תכנים שוויוניים.

כשאני אומרת אימהות חדשה אני מדברת על האמא שתשחרר את האחיזה שלה מהתינוק בן השלושה חודשים ותאפשר גם לגבר שלה להיות שם – הורות שוויונית. ישנם הרבה אבות שרוצים לקחת חלק ויש גם חקיקה. אני אומרת שהמוח הקדום הזה נמצא בכל מקום, המוח הקדום של החלוקה הסטרילית של נשים וגברים, ועם חשיבה כזאת וחשיבה כזאת, זה מוח קדום שמהדהד ואנחנו צריכים לשים לב אליו. אפשר להתעלם. אבל שכולנו נתעסק בזה.

כממונה על הנושא הזה, אני בעיקר עוסקת במשרד שלי בחינוך ובמודעות. אלו התהליכים שאני מובילה ביחד עם המאבקים נגד אלימות וכדומה. מתברר שגם כשעובדים עשר שנים עם נשים עדיין הן מתקשות אחרי עשר שנות עבודה לבוא להגיד אני פמיניסטית. מה זה פמיניסטית? מה מסתתר מאחורי זה? כששואלים אותה: האם את בעד שוויון הזדמנויות? היא עונה בוודאי. האם את בעד שכר שווה? בוודאי, האם את נגד הפליית נשים? בוודאי, האם את בעד מניעת אלימות נגד נשים? בוודאי. את פמיניסטית, האם ידעת את זה? לא, לא ידעתי מה זה פמיניזם, אז אני כן. אני אומרת שיחסי הציבור הכי גרועים קרו לפמיניזם. אני חושבת שיש למצב דימוי חדש, גם למתג את זה אחרת ולצקת תכנים חדשים. כשאני אומרת תכנים חדשים אני לא אומרת לזרוק את מה שהיה.

הרבה פעמים קורה, כשילדים יוצאים ממשפחה דתית החוצה, פתאום אין להם כלום והם מרוקנים לגמרי. הם צריכים כעת לצקת תכנים חדשים לתוך המצב החדש. אני לא בעד לזרוק שום דבר, אני בעד להביא. יכול להיות שהיה משהו בחלוקה הזאת שחילק את התפקידים, גם עכשיו צריכה להיות חלוקת תפקידים אבל בואו נעשה את זה ממקום אחר. לא ממקום של שליטה, לא ממקום של כוח, אלא ממקום של הסכמה ממקום של הידברות. זה המקום.

הרשות עוסקת בהמון תחומים, זה כמו תמנון רב זרועות. הנושא של האכיפה מאוד מאוד חשוב, הנושא של בריאות, בעיניי הוא מאוד חשוב כי באמת רוב המחקרים נעשו על גברים והתוצאות המחקריות הופעלו על נשים. הדוגמה הכי טובה שסוף סוף הגיעו בצנתורים לייצר מכשור מחדש הוא הותאם לקוטר הלב הגברי וזה גרם להמון בעיות אצל נשים. למה? כי כל קבוצות המחקר היו גברים. הדוגמאות בהקשר הזה מדהימות.

אני חושבת שיש עוד תפקיד לרשות והוא למנף שיתופי פעולה. אני חושבת כשהרשות שמה במשרד הקליטה למשל אלף שקלים, משרד הקליטה שם תשעת אלפים, זה מדהים וזה בלי לשים לב בכלל. זה משהו פסיכולוגי כי אם מישהו נותן אז בואו נצטרף. התקציב של 1,5 מיליון הוא באמת תקציב מזערי וצריך להגדיל אותו. אבל ברגע שאתם שמים יד ושמים תקציבים בשיתופי פעולה עם גורמים אחרים זה עובד וזה מביא הרבה מאוד תקציבים. אנחנו הוכחנו את זה אצלנו. גם אצלנו לעובדות וגם לאוכלוסיות העולים.

אני חושבת שהרשות לקידום מעמד האישה הייתה הראשונה ששיתפה פעולה עם מגזר העולות החדשות, היא זיהתה אותו כמגזר בפני עצמו ונתנה המון תקציבים לפעילות בקרב העולות החדשות, לעולות מחבר העמים, לעולות מאתיופיה.

אני מברכת אותך שבשנת 2018 תוכלי לדווח פי שניים.

תודה רבה.

אני מגיעה מעמותת כ"ן, כח נשי לישראל, ואני מייצגת את חברותיי שנבצר מהן להשתתף בישיבה המאוד חשובה הזאת.

אני רוצה להצטרף לברכות לרשות לקידום מעמד האישה ובמיוחד על החקיקה. גם עמותת כ"ן – כח נשי לישראל פועלת בתחום הזה.

לגבי החוק חשוב לי לציין שכרגע תהליך החקיקה נפל, בגלל שגדעון סער התמנה לשר החינוך וחברת הכנסת נאדיה חילו, איננה חברת כנסת כעת, ולכן לא היה אפשר להמשיך את עקרון הרצף. העמותה פועלת כרגע להוביל וליצור מחדש את החוק ולקדם. אנחנו בהחלט נשמח לשיתוף פעולה. יש אופציה כעת לקדם כי יש כנסת עם הרבה נשים וחשוב לנצל את ההזדמנות הזאת.

אני באמת קוראת לשיתוף פעולה גם עם הרשות וגם עם הארגונים האחרים כדי למצוא דרך לאכיפת החוקים הכל כך חזקים שכבר חוקקו. כי ללא אכיפה השיניים חלשות. חייבים למצוא את הדרך ואנחנו נשמח לשיתוף הפעולה.

בכובע של עובדת ברשות לקידום מעמד האישה, אני רוצה לברך את היושבות מסביב לשולחן, את הוועדה. אני בוועדה הזאת משנת 1997 בהיותי סגנית ראש מועצה, ונשלחתי על ידי מועצות אזוריות. אני מאחלת לך הצלחה. כל אחת מחברותייך הקודמות הובילה פן אחר, בהחלט תודות לגדעון סער.

הייתי רוצה לומר תודה לשותפות שמסביב לשולחן, כמובן שכל אחת תורמת את חלקה, וכמובן תודה לחברות מהרשות לקידום מעמד האישה, אני עובדת חדשה במשרד אבל אני יודעת כמה עבודה הן עושות כדי שהדוח יהיה מה שהוא. זה לא דוח פשוט, זה דוח לא קטן והוא מייצג עבודה נאמנה. ובאמת חוץ אימת שנמצאת בחופשת עבודה כולן כאן.

אני מבקשת לומר תודה למרית דנון ולקודמותיה שפעלו ברשות במשך הרבה שנים ובאמת אני מוקירה את כולן כי אני מכירה אותן מכובעים ומתפקידים אחרים שלי. אני מבקשת לומר למרי חדייר, מרי, הפגנת פה ברצף הדיווח שלך, ואני מכירה אותך בעבודה, זכית באמת לכל השבחים, הצגת את זה בצורה מאוד נאמנה, על כל שאלה במקום ידעת לענות ובלי עזרה של אף אחת מהעובדות, זה היה מרשים ותודה לכולם.

מאחר ואני עובדת מול היועצות ברשויות, שאלתם למשל על המגזר החרדי, בהחלט יש יועצות שפועלות מול המגזר הזה, כמובן שלא הרשות כרשות ממש, אבל היועצות עובדות איתו בשטח. יש את זה וחלק עובדות בהתאם לאוכלוסייה שלהן. בבאר שבע מתקיים עכשיו קורס מנהיגות לתפארת מדינת ישראל, ויש לו ביקוש רב. אנחנו כרשות אחראים על שידוך עשינו בין המגזר החרדי לבין היועצת למעמד האישה. המחירים זולים, יש ביקוש גדול ומבקשים לעשות מחזור שני מאחר והביקוש גדול.

הקורס מיועד לנשים חרדיות בישוב. אמרנו שהיועצת לקידום מעמד האישה עובדת בחתך הרוחבי של עובדות הרשות ושל תושבות הרשות. לגבי ארגון תומך משפחה, בכל ימי העיון שלנו לפחות בשנתיים שלוש האחרונות, בכל פעם הנושא עולה יש מודל עבודה שכמה מהרשויות עובדות איתו. זה מחלחל.

אני מייצגת את מרכז השלטון המקומי. אני רוצה לפנות דווקא לרשות שבכל שיתופי הפעולה שלנו יחד, אני חושבת שגם השלטון המקומי וגם הרשות לקידום מעמד האישה ומשרד ראש הממשלה נותן לנו גם שיתוף כספי. אנחנו מודים ותודה על שיתוף הפעולה ואני חושבת שמגיע לכם כל הכבוד.

בנוסף לתפקידיי כממונה על המאבק באלימות ועל הטרדה מינית במסגרת השלטון המקומי, התמניתי לאחרונה כמרכזת תחום, ואני חושבת שנוכל לעבוד מאוד יפה. הייתה לי את הזכות להכיר אותך בכמה ישיבות, אני ממש נהנתי וכשיצאתי החוצה אמרתי כל הכבוד. גם קודמייך ובעיקר גדעון סער שעשה עבודה מדהימה, אני חושבת שנהדר. ישבנו כאן בישיבה, מרי גילה ואני והגענו למסקנה שיש להכניס גברים לתוך התחום הזה, כאלה שבאמת מעודדים את הנושא, זה דבר נהדר.

לא מזמן גמרנו את הנושא של קורסים של הטרדה מינית, זה הולך נהדר, במרכז השלטון המקומי יחד עם הרשות החלטנו להעביר את כולם, את כל הממונות בכל הרשויות. לא יתכן כי הממונה לא תדע מה התפקיד שלה. לגבי עמותת כ"ן- כח נשי לישראל, התחלנו בתהליך יחד עם מפעל זמיר, אני מקווה שזה ילך. נשמח לכל שיתוף פעולה יחד עם כולם, ובמיוחד שתובילי דרך בה כולנו נצעד ונוכל להוביל.

אני רוצה לסכם ולומר שאני מצטרפת לכל הברכות והשבחים, זה באמת מאוד מרשים לראות את המסירות הזאת לאורך כל השנים, בעצם לרעיון.

אנחנו הצעירות יותר, שמגיעות לתוך עולם שבו כל עולם החקיקה כל כך שונה, ועולם השוויון המגדרי , לפחות ברמת השיח, כבר מוטמע, אנחנו בהחלט להוקיר את התודה וההערכה לכל מי שהיה דור החולצים בתחום הזה. זה באמת מאוד מאוד מרשים.

מבחינתנו, מבחינת הוועדה הזאת זו רק התחלת דרך וקריאת כיוון לשיתוף פעולה עתידי. בהמשך אני בטוחה שתהייה לי בפגישה עם סגנית השר גילה גמליאל, אני בטוחה שנערוך מפגשים משותפים, גם בפורומים יותר קטנים, כדי לחשוב איך אנחנו פועלות בשיתוף פעולה ובשילוב ידיים כדי לקדם חלק מהדברים שעלו כאן במהלך הדיון הזה.

אני מודה לכל המשתתפות, כל אחת מכן בהחלט תרמה את תרומתה בהערות החשובות שהערתן. שיהיה בהצלחה לקראת השנה הבא, שהדוח יהיה יותר מרשים ושנוכל לזקוף לזכות כל הפועלים במלאכה הישגים נוספים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30