PAGE
12
ועדת החוקה, חוק ומשפט

22.7.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 47

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום רביעי א' באב התשס"ט (22 ביולי 2009) בשעה 9:00

תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) (תיקון), התשס"ט-2009.

אישור התקנות – הצבעה.

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

יריב לוין

אברהם מיכאלי

אופיר פינס-פז

עו"ד מיכל כהן – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד הילה דוידוביץ' – משרד המשפטים

שירן וקנין – מתמחה, משרד המשפטים

אוהד אנטמן – מתמחה, משרד המשפטים

אסף דהן – מחלקת ביטוח כללי, אגף שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד יראון פסטינגר – נציג לשכת עורכי הדין

עו"ד דוד אור-חן אוחנה – נציג לשכת עורכי הדין

עו"ד שירי לנג – הנהלת בתי המשפט

עו"ד ירון אליאס – יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

שמואל מלכיס – מנהל מחלקה כלכלית, איגוד חברות הביטוח

עו"ד רביב מייזל – ראש תחום מדיניות ציבורית, הסתדרות הרופאים הווטרינרים

עו"ד יוסי לחיאני

אור רוזנמן

דורית ואג

שרון רפאלי

תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) (תיקון), התשס"ט-2009.

אישור התקנות - הצבעה

בוקר טוב. הישיבה הזאת היא המשכה של ישיבה קודמת שקיימנו ב-18 במאי בעקבות בקשה של חבר הכנסת יריב לוין לדיון מהיר בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון ברשות ערעור 4915/08 – ביטוח חקלאי אגודה שיתופית נגד ד"ר טטיאנה וסילבסקי.


בעקבות הדברים שנאמרו באותה ישיבה נתקיימו כנראה דיונים אצל שר המשפטים, ושר המשפטים פנה לוועדה לאשר תיקון לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), שבו הוא מבקש לאשר את תקנה 7ב. הוא מבקש לקבוע שהאמור בתקנה יהיה בהתאם לפרקטיקה הנוהגת שבית המשפט או הרשם יורה לבעלי הדין או למי מהם להפקיד סכומי כסף שיקבע בית המשפט או הרשם כפיקדון להבטחת שכרו של מומחה.


אני יודע שיש לפורום חברות הביטוח טענה מסוימת בעניין הזה כי הם אומרים, רבותיי, לפחות נקבע שאם התובע נבדק בידי רופא מטעמו ונקבעו לו אפס אחוזי נכות, במקרה כזה התובע יצטרך לשים את הפיקדון. אני מוכרח לומר לכם ששקלתי את זה כי דיברו איתי על זה ופנו אליי בעניין הזה, וחשבתי על כך. בעצם התקנה הזאת עונה גם על הדרישה הזאת מכיוון שהתקנה הזאת מאפשרת לבית המשפט את שיקול הדעת הרחב ביותר שיש. שאלתי בפעם הקודמת – כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט, בכמה מן המקרים התביעה הסתיימה באפס?

כ-20%.

בפעם הקודמת המספר היה אחר לגמרי. כאשר יש נכות, אין בעיית רשלנות, והתביעה נדחית באפס – אמרו לי שזה בין 3% ל-4%.

זה מה שאמרו לי בחברות הביטוח.

20% זה לא הגיוני.

לא, בפעם הקודמת זה היה בין 3% ל-4%.

זה לא היה נתון שלנו.

נתון שלכם.

אנחנו לא הבאנו נתון.

זה נתון של הנהלת בתי המשפט.

חברות הביטוח לא הביאו נתון.

אז הנהלת בתי המשפט.

אנחנו 30 שנה בתחום. אני לא זוכר שבתיק אחד- -

סליחה, עכשיו אני מדבר.


לכן נראה לי שהתקנה הזאת פותרת את הבעיה משום שבמקרים שבהם התובע נבדק בידי רופא מטעמו וקיבל אפס אחוזי נכות, ואחר כך יבקש ממומחה רפואי אני מניח שבית המשפט כבר יידע שזאת תביעה שיש לה בעיה, והוא לא יטיל על חברת הביטוח את הערבות.


בבקשה חברות הביטוח, עמדתכם.

אנחנו חושבים שאסור לטמון את הראש בחול במקרה הזה. אף על פי שלכאורה התקנות יוצרות איזון מסוים ונותנות שיקול דעת לבית המשפט אנחנו יודעים שהמציאות בפועל לא תמיד עולה בקנה אחד עם התקנות. ראינו את זה גם בגרסה הנוכחית של התקנות. אם בגרסה הנוכחית שקובעת לכאורה כלל שלפיו התובע הוא זה שצריך לשאת בפיקדון, אנחנו נתקלים במצב שבתי המשפט סוטים מההוראה ומטילים את הפיקדון על חברות הביטוח, אז קל וחומר שבמצב החדש הפרקטיקה הזאת תהפוך לקבועה. אני מתקשה לראות מקרים תחת התיקון החדש שבהם בית המשפט יטיל את הפיקדון על חברות הביטוח- -

לא יטיל על חברות הביטוח.

יטיל על חברות הביטוח. זה נכון מה שאתה אומר, כי עד היום כשהייתה תקנה שאמרה הפוך הוא גם הטיל על חברות הביטוח.

היא הנותנת.

יש לנו שתי אפשרויות: אפשרות אחת היא להשאיר את המצב הקיים ולתת לבתי המשפט לעבור על החוק, ולהגיד לכם שבכל מקרה תרוצו לבית המשפט העליון ותגישו בר"ע, ונראה לאן תגיעו. האפשרות השנייה זה לומר לבית המשפט שאנחנו מכשירים את מה שהוא עשה, אבל נותנים לו שיקול דעת, אבל הוא נמצא בפיקוח. זה לא שיקול דעת שבית המשפט יכול לעשות מה שהוא רוצה. הרי מה שיקרה זה שבפעם הראשונה שמישהו יגיש תעודה רפואית עם אפס אחוזי נכות, ואחר כך יחייבו את חברת הביטוח להפקיד את הערבות, אתם תגישו בר"ע, ואז יגיד בית המשפט העליון, רבותיי, צריך גם להפעיל את החלק החמישי בשולחן ערוך – את השכל הישר; מה אתם רוצים? האיש הזה בא עם אפס אחוזי נכות, והוא רוצה מומחה רפואי כדי שלפחות יפקיד את ההוצאות. הרי בתי המשפט שלנו עובדים בהיגיון, הם לא נגד חברות ביטוח או נגד ביטוח או נגד תובעים או בעד תובעים.

זה לא תמיד עניין של היגיון, זה לפעמים עניין של בחירה בדרך הקלה מבחינת ההליך השיפוטי. לפעמים הדרך הקלה היא לא בהכרח הדרך- - -

אדוני היושב ראש, מותר לי רגע להקשות על הקושיה? תן לי להבין מה הסיכון של חברות הביטוח? גם תביעות שמוגשות כביכול בתיקי אפס אחוז, הרי בתחילת הדרך אף שופט ואף תובע או נתבע לא יודעים שזה יהיה אפס אחוז. אני עוד לא ראיתי תיק שהוגש לבית משפט – אפילו של אפס אחוז – שלא שילמתם כלום. אין כמעט מקרים כאלה. אלה מקרים מאוד חריגים. אז תמיד יש לי מה לקחת, תמיד תוכלו לקזז. אז הפחד של חברות הביטוח מאותם 5,000 שקל, זה לא ככה.

המקרה ההפוך הוא שהרבה מאוד תובעים שיש להם נכות לא יכולים לקבל מומחה רפואי בגלל הפיקדון ושאין להם מאין לממן. אז תחשבו תמיד על האיזון הזה ותחיו עם מציאות קיימת מסוימת. אנשים, במיוחד נפגעי תאונות דרכים, שהמצב הכלכלי שלהם לא טוב כי הם לא חיים מהכנסות נוספות, כשאומרים להם להפקיד 5,000 שקל פיקדון, אין להם.

הבעיה היא שחברות הביטוח טוענות- -

אין להם סכנה, אדוני היושב ראש.

יש להם סכנה.


בדרך כלל יש אפס אחוזי נכות שנקבעו לך- -

אף אחד לא יודע.

אתה היית אצל מומחים מטעמך לפני שהגשת את התביעה.

לא, אדוני, זאת הטעות. אין היום בתיקי תאונות דרכים מומחים לפני הגשת התביעה.

תסלחו לי, עם כל הכבוד, אני אמנם לא התעסקתי הרבה בדיני נזיקין ולא ייצגתי לא חברות ביטוח ולא נפגעי תאונות דרכים. אבל כאשר בא תובע הוא מביא תעודות רפואיות. אתה לא מגיש תביעה בלי לדעת מראש. כי מי שמגיש תביעה בלי לדעת מראש מה מצבו ומה הסיכויים שלו, ובאיזה מגרש הוא משחק – אני לא בטוח שזה נכון לעשות. לפחות התובע ועורכי הדין שלו צריכים לדעת שלאיש הזה יש כך וכך אחוזי נכות, לפחות לפי רופא שיבדוק אותו ויגיד לך. כי אחרת, על מה אתה מגיש תביעה? אולי האיש בכלל לא נכה ואין לו שום דבר?

בתקנות החדשות זה שיטת מצליח.

לכן אני מוכרח לומר שזה קצת מפליא אותי.

אדוני היושב ראש, היום לא נותנים מינוי מומחה רפואי בכלל אם אין בסיס רפואי במסמכים הרפואיים.

אז צריך מסמכים רפואיים.

אבל שם לא כתוב נכות. שם כתוב שיש בעיה.

אבל כשהרופא אומר לך שיש לך כאבים בגב, שהם בגלל סיבוב בחוליה השנייה ימינה ובחוליה השלישית שמאלה, אז אתה אומר לו, בסדר, יש לי כאבים, ושואל כמה זה בערך באחוזי נכות.

אין דבר כזה בפרקטיקה. אנחנו מדברים כרגע על הפרקטיקה.

לכן אנחנו חושבים שיש שימוש מופרז בפרקטיקה.

יש תיקי "וויפ-פלש" שמלכתחילה לא יודעים מה התיק הזה יביא.

בוודאי, כי מלכתחילה אי אפשר לבדוק בכלל "וויפ-פלש". זה ידוע. זאת תביעת נזיקין הכי ברורה שיש.

פתאום הם הופכים לתיקים גדולים, ולפעמים זה באמת אפס. אבל אתה מונע מתובע לבוא ולבקש מומחה רפואי מכיוון שאין לו כסף.

מה שקורה הוא שמגישים תביעות על "וויפ-פלש, וזה דבר שאי אפשר לבדוק אותו. כל מי שיגיד שקיבל משיכת ראש אחורה וכואב לו בצוואר, אין אפשרות לבדוק את זה. קודם נותנים לו שלושה חודשים ללכת עם צווארון, ואז מצלמים ורואים שהוא עם צווארון, והוא נכה קשה.

דווקא בתיקי נכות אפס יהיה קשה להיפרע מהתובע. כי אם הנכות אפס זה הרבה פעמים מלווה גם בתביעה- -

אתה לא נפגע. גם בתיקי אפס אתם משלמים בסוף קצת כסף, אז תקזזו את זה מההוצאות.

לא בהכרח.

אם הם נגמרים, הם נגמרים בפשרה, ואז אין ממה לקזז.

למה?

כי אז כבר לקחת בחשבון בסכום הפשרה את הכסף שהפקדת.

נו, באמת.

בדרך כלל הפשרות הן כל כך נמוכות. אתה צודק, ניקח בחשבון.

אבל לדעתנו, צריך להיות מחסום שירתיע תובעים לתבוע תביעות סרק. נכון שהמצב המשפטי הקודם והמצב המשפטי החדש יביאו לכך שב-99% מהמקרים בית המשפט יטיל את הנטל בסופו של דבר על חברות הביטוח, ואני לא מניח אפילו לרגע שיהיה מקרה אחד או שניים שאדם לא ילך למומחה רפואי רק בגלל בעיה כספית. כך שהבעיה הזאת לא הייתה קיימת קודם וגם לא בתיקון החדש. אנחנו מציעים ליצור מחסום שלא יהיה מצב של קלות בלתי נסבלת שכל אדם ינסה בשיטת מצליח. להפך, כאן אנחנו יוצרים מצב שלעורכי הדין תהיה נטייה ברורה להביא את המקרה לבית המשפט.

בשביל זה יש שופט.

אבל יכול להיות שהרבה לפני כן הדברים היו מסתיימים בפשרה לפני בית משפט, ואילו עכשיו בשיטת מצליח, רוב עורכי הדין, שכידוע לכם, שכרם הוא פונקציה של ההליך בסופו של דבר יוליכו את זה- -

לא, לא. אם זה נכון מה שאתה אומר אז אף פעם לא יגיעו לפשרה, כי בפשרה לפני הגשת תביעה זה 9%, ואחרי הגשת תביעה זה 11%. אני צודק?

8%.

8%, 11% ו-13%.

אז למה להם להגיע? בשביל 2% נלך לבית משפט ונטרטר אותך.

לא, בכל זאת אין שום סיכוי. כאן זה שיטת מצליח. אתה אומר, שאם בין כה וכה זה לא עולה לך, מי שישא בפיקדון זה חברת הביטוח. למה לא?

הנהלת בתי המשפט פה?

- - -

חבר הכנסת מיכאלי, חבר הכנסת פינס-פז ותיק משנינו יחד, והוא רוצה לשמוע את הנהלת בתי המשפט. אנחנו נשלול ממנו את הזכות הזאת?

חס וחלילה.

קודם כול, לעניין החסמים, יש עניין האגרה. לדעתנו, עניין האגרה הוא שיקול שתובע שוקל. אם התביעה היא תביעת סרק יש סכום כסף לא מבוטל שהוא צריך לשלם, וזה מהווה סינון ראשוני. חוץ מזה תמיד בית משפט מוסמך לדחות על הסף תביעות קנטרניות. כמובן, טענה עיקרית היא שתקנות סדר הדין האזרחי קובעות כלל דומה עד זהה, סעיף 131. אנחנו לא חושבים שיש כל טעם לעשות הבחנה. אין כל צורך להיכנס בתקנות לאחוזי נכות ולתקנות כלליות. אנחנו בסך הכול מעניקים שיקול דעת לבית משפט; כל צד מוזמן להעלות לבית משפט אם הוא חושב שיש טעם כזה או אחר. אנחנו לא מקבלים- -

הנימוקים מצוינים, חוץ מהנימוק השני שאתם בעצם משווים את המצב לסדרי דין שנותנים שיקול דעת. למה לא עשיתם את זה לפני שיריב לוין העלה את הנושא?

שלחתם אותנו לבדוק.

אה, לא ידעתם. הבנתי.

זה לא נעשה כי זה לא באמת שוויון- -

חברות הביטוח, אתם יודעים מה מטריד אותי? אני לא חושב שסדרי דין, מועדים והפקדות הם פתרון כלשהו לחסום תובעי סרק. יש רק דרך אחת לחסום תובעי סרק – כאשר בסוף הדיון מטילים עליהם הוצאות כמו שכתוב בתורה, ותובעים מהם את זה.

בתיקי תאונות לא עושים את זה.

אחת הבעיות הגדולות היא שאנחנו מנהלים דיונים בבתי משפט, מהשלום עד העליון וחזרה, ובסוף פוסקים הוצאות של 3,000 שקל. זאת הבעיה של החסם.

כמו שאמר חבר הכנסת מיכאלי, יש מעט מאוד מקרים שחברות הביטוח לא משלמות כלום. לכן גם לא יהיו כמעט מקרים שבהם יטילו הוצאות על התובע.

לכן תמיד יש לכם מאין לקזז את הכסף.

אגב, רצוי להעיר שמשרד המשפטים תיקן את התקנות אף על פי שכבוד השופט ריבלין בפסק דינו תיאר את המצב הנוכחי של התקנות הנוכחיות כתקנות טובות שיוצרות מצב של איזון.

הוא לא אמר שזה תקנות טובות.

מאיפה באה היוזמה לתקן את התקנות?

מיריב לוין בדיון הקודם.

כתוב שזה השר נאמן.

בעקבות דיון מהיר. תראה את העמוד הראשון של המכתב של נאמן.

אם אפשר להקריא את מה שאמר השופט ריבלין, שאגב, אין מומחה גדול ממנו בתחום תאונות הדרכים הן מהפן התיאורטי והן מהפן המעשי השיפוטי. הוא אומר: "התקנות הנוכחיות מבטיחות איזון מסוים בין החשש מפני הגשת בקשות גורפות למינוי מומחים מצד התובע לבין החשש שמא מינוי מומחה רפואי בתחום מסוים יביא לחסימת דרכו של התובע בכל הקשור להוכחת נכותו באותו תחום".


אני מתקשה לראות את הקלות שבה משרד המשפטים מבטל דברים של שופט בית משפט עליון.

לא הבנתי.

אני יכול להראות לכם כמה מקרים שבהם גם אתם ביקשתם לבטל דברים שאמרו שופטים של בית המשפט העליון. בואו לא נתרגש, אמר שופט בבר"ע מה שאמר. עזבו, זאת פרקטיקה, וצריך גם לחיות אתה.

יש בתקנה גם עניין שאומר שלבית המשפט יש סמכות במקרים מיוחדים שיירשמו. יש גם היום תקנה כזאת, והוא דיבר על כך שיש איזון. כי הוא אמר, שאם יש מקרה מיוחד, צריך להגיש בקשה. רבותיי, צריך גם לפתור את העומס בבתי המשפט. אם על כל שטות יגישו בקשה, ושופט יצטרך לשמוע, ועורכי דין יצטרכו לענות, אנחנו יודעים שיהיו לנו תיקים של עשרות קילו נייר, ושופטים יבזבזו את הזמן במקום להחליט החלטות.

משרד המשפטים אומר כאן שנעשה את זה הרבה יותר פשוט: השופט ישמע חמש דקות טענות של כל אחד מהצדדים – ואני מוכרח לומר לכם, שאני נותן הרבה אמון בשופטי בית משפט בישראל.

היום ראש חודש, אז בראש חודש הוא חוזר בתשובה.

להפך, אנחנו חושבים שהתיקון בתקנות יעמיס יותר על בית המשפט.

לא, משום שמה שיקרה הוא שבתקנות בית המשפט ישמע את כל אחד מהצדדים חמש דקות, אתם תגידו שזה תיק של אפס, הם יגידו שזה תיק של 100 מיליון, והשופט ייתן החלטה, ובזה נגמר. בתקנות האחרות אנחנו בכלל נאסור בר"ע על זה, ובזה ייגמר העניין.

דעתי היא שהתקנות החדשות יגרמו לכך שגם מי שחשב קודם שאין לו שום סיכוי לקבל מומחה רפואי וללכת לבית משפט – הוא יעשה את זה.

אז אתה מזלזל בשופטי בית המשפט?

לא, אתה טועה. הוא יצטרך לשלם אגרה, לקחת עורך דין. מכיוון שאני מכיר גם את ציבור עורכי הדין אף אחד מהם לא ייקח תיק ששווה אפס או אפילו 10,000 שקל ויגיש בו תביעה בשביל לקבל 1,300 שקל. הם יותר מדי רעבים היום, יש 50 אלף עורכי דין.

הרי התקנה הזאת תוקנה- -

ב-86'

יפה. לפני כן היה חופש כזה לשופטים. מישהו בא ולחץ ותיקן את זה בזמנו, והיום מחזירים את המצב לקדמותו.

להחזיר עטרה ליושנה.

המצב הנוכחי של התקנות לפני התיקון הוא אכן "שיטת מצליח" מבחינת חברות הביטוח. השכר הממוצע במשק הוא כ-8,000 שקל, ולאחר ניכוי מס זה בערך 7,000 שקל. חוות דעת ממוצעת עולה מ-5,000-4,000 שקל לדברים יותר שכיחים כמו אורתופדיה, ובדברים יותר נדירים כמו גניקולוגיה או נוירו-כירורגיה – 10,000 שקל ויותר. אז אולי יימצא התובע שלא יהיה לו כסף להפקיד, ויש מקרים רבים כאלה. אז נפתר העניין. הוא יגיש בקשה מטעמים מיוחדים, נגרור אותו. זה אכן שיטת מצליח, וזאת הסיבה שהתקנה הזאת נותרה אות מתה מאז היא נחקקה בשנת 86'. כי בתי המשפט ראו את העוול שזה גורם ולא הפעילו את המנגנון הזה כפי שהשופט ריבלין תיאר, והיושב ראש והוועדה הביעו את הביקורת שלהם בפעם הקודמת.

לכן אין כאן שום בעיה עם הנוסח החדש, אלא חזרת המצב לקדמותו לפני התקנה הזאת, והשוואת המצב בעניין של דיני נזיקין. בדיני הנזיקין היום התובע מגיש חוות דעת, הנתבע מגיש חוות דעת. בית המשפט לעולם ממנה מומחה בהסכמה או שלא בהסכמה, ואת החובה הוא מטיל על חברות הביטוח. לחברת הביטוח אין חובת הפקדה מכיוון שניתן צו, היא תכבד. דווקא הלא תובע בא להכביד עליו, והיא אפילו מסננת שלא מופיעה בחוק המרכזי.

הנוסח הנוכחי גובש בידי השופט גל בהנהלת בתי המשפט, וביקשנו מהשר לאשר אותו. הנוסח הזה מקובל על השר.

אתה והשופט גל ניסחתם?

כל הכבוד, יש הסכמות בדברים, סוף סוף הגענו לימות המשיח.

זה לא מדויק.

צריך להעריך את הגילוי הנאות.

זה לא נכון.

יפה מאוד שמנסחים משהו בניגוד לאינטרס של הלשכה.

- - -

רבותיי, סליחה. תודה רבה, רבותיי. אין פה ועדת החקירה, כי אומר לי משרד המשפטים שזה לא נכון ותמיד מקובלת עליי עמדת משרד המשפטים.

בשביל הפרוטוקול זה חשוב. הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין פנו אלינו. אנחנו, כמובן, בהתייעצות איתם כתבנו את הנוסח. זה לא נכון לומר שהשופט גל העביר לנו את הנוסח.

זה ברור לחלוטין.

אדוני היושב ראש, צריך להבהיר, ואנחנו חוזרים ואומרים שאנחנו לא מתנגדים לתיקון, אלא מציעים לשפר אותו.

מה שאתם רוצים לשפר הוא נכון, ואני מאמין שבתי המשפט יקבלו את ההבהרה הזאת. לכן התחלתי בעניין הזה כי אני סומך על בתי המשפט.


אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? חבר הכנסת פינס, מי נמנע?

- - -

אז מה אתה?

בעד.

אתה הרמת את היד.

התקבל פה-אחד.

הישיבה ננעלה ב-9:30