PAGE
24
ועדת הפנים והגנת הסביבה
28.7.09

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ז' באב תשס"ט (28 ביולי 2009), שעה 09:30

הצעה לסדר היום בנושא: תכניות המתאר בישובי המגזר הדרוזי, הצעה לסדר היום של חה"כ

מגלי והבה.

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר

מגלי והבה

דב חנין

חנא סוויד

גדעון עזרא

חמד עמאר

סגן השר לפיתוח הנגב והגליל איוב קרא

אהוד יוסטמן
משרד הפנים, מנהל אגף תכניות מתאר מקומיות

אריאל יוצר
משרד האוצר, רפרנט מקרקעין ותכנון

עינת גנון
משרד הבינוי והשיכון, סגנית מנהלת תכנון

סלאחר פארס
ראש מועצת חורפיש ויו"ר פורום ראשי רשויות דרוזיות

סלמאן הנו
מרכז השלטון המקומי

פריד גנאם
מרכז השלטון המקומי

ביאן קבלאן
מרכז השלטון המקומי

ג'אבר חמוס
מרכז השלטון המקומי

גרסיאלה שטאון
מינהל מקרקעי ישראל, מתכננת אגף תו"פ

חלבי פרח
נציג מועצות ועיריות

חוסאם חלבי
נציג מועצות ועיריות

ראסם נאטור
נציג מועצות ועיריות

סלאח חייר
נציג מועצות ועיריות

ראלב סייפי
נציג מועצות ועיריות

סעיד מועדי
נציג מועצות ועיריות

ג'אבר חמוס
נציג מועצות ועיריות

פיני קבלו

יפה שפירא

יעל – חבר המתרגמים בע"מ

תכניות המתאר בישובי המגזר הדרוזי,

הצעה לסדר היום של חה"כ מגלי והבה.

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת וועדת הפנים והגנת הסביבה.

תכנית המתאר בישובי המגזר הדרוזי, של חבר הכנסת מגלי והבה. בפתיחת דבריי אני רוצה לקדם בברכה את כל האורחים הנכבדים שהגיעו מהצפון הרחוק. אני מקווה שוועדת הפנים תהייה לכם לעזר, ואני מקווה שנצא היום עם תוצאה טובה למען העדה הדרוזית.

נמצא איתנו היום בדיון גם סגן השר לפיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת איוב קרא, שמכבד אותנו בנוכחותו, ועל כך תודה. כמובן שנמצאים כאן חברי כנסת נוספים. אני מבקש גם להודות בהזדמנות הזאת לחבר הכנסת מגלי והבה שיזם את הדיון החשוב הזה, אנחנו ניתן לו להציג את הנושא כדי להציף את הבעיות. אני חייב בהזדמנות הזאת לציין את חברי הכנסת הדרוזים, שאומנם הם מייצגים את כל המפלגות אבל הם מייצגים עדה אחת, חבר הכנסת חמד עמאר וכל אחד שעושה את מלאכתו ושליחותו נאמנה למען הציבור ששלח אותם. אני חושב שהכנסת הזאת התברכה באנשים טובים, אני מאחל להם הצלחה ואני מקווה שתהייה תועלת מהישיבה הזאת.

אני אבקש מחבר הכנסת מגלי והבה להציג את נושא, בבקשה אדוני.

תודה אדוני היושב ראש, בוקר טוב חבריי, חברי הכנסת. בדרך כלל כשיש דיון במליאה ואנחנו מבקשים הצעת סדר מהירה, אנחנו עושים את זה אחרי שבוע שבועיים. מאחר והיינו עסוקים בהכנת התקציב ולוח הזמנים של וועדת הפנים היה צפוף, אני מתנצל בשם יושב ראש הוועדה, כולנו ביקשנו לדחות את דיון כדי שיהיה מספיק זמן לעסוק בנושא כאוב זה.

אני מבקש לברך את כל ראשי הרשויות, יושב ראש הפורום שנמצא כאן, ראש מועצת בית ג'אן, מועצת ג'וליס, ראשי רשויות לשעבר, ירכא ופקיעין ואת כל החברים שהגיעו לכאן.

היום אנחנו מדברים על בעיה שלכולנו מוכרת. אנחנו מדברים על תכניות המתאר במגזר הדרוזי, ואני עשיתי עבודה יסודית בנושא והבאתי את כל הפרוטוקולים של כל הוועדות. משנת 1988 ועד עצם היום הזה לא אושרו תכניות המתאר, אפשר להגיד שהיום יש תכנית מתאר אחת שמאושרת בהתאם לחוק. תכנית שמאפשרת לראשי רשויות ולתושבים לבנות בהתאם לחוק. לצערי הרב הגענו למצב שבכל יום וגם כשאנחנו יושבים כאן, אפשר להגיד שהסיבות הן שונות, אבל, תושב דרוזי בישוב זה או אחר משלם קנס או עומד לדין על בנייה בלתי חוקית. שלא נדבר על כל התכניות שכל רשות רוצה לקדם ולא מצליחה. אני אביא דוגמאות מישובים שונים.

כאשר אנחנו רואים את וועדות התכנון המקומיות והאזוריות, שבמקום ליצור תכניות שתהיינה מגובשות ומוכנות וכדי שיקלו על האזרח ועל הוועדה, מערימים קשיים. הקשיים גורמים למצב עד כדי שהתכנית תשכב ותעלה אבק. אנחנו בבעיה. אין אפשרות לבנות ולא מקבלים את התכניות שלנו. אם אני אסתכל היום, וניקח לדוגמה את בית ג'אן, ישוב עם כ- 10,000 תושבים - בשנת 1988 אושרה התכנית המתאר הבסיסית, בשנת 1998 החליטו לעשות שינוי בתכנית. הוגשו תכניות מתאר לכמה ישובים. באזורים אלה במקום שהוועדה המקומית וגם הוועדה האזורית תאשרנה את התכניות ותקדמנה, אנחנו בשנת 2009 ועדיין בלי תכנית מתאר מאושרת, באף ישוב.

אני מחזיק כאן את הפרוטוקולים. אני מבקש לומר שבבית ג'אן לפני שנה הייתה ישיבה שיזם אותה שר הפנים דאז, מאיר שטרית, זה היה במרץ 2008, הוא זימן את יושב ראש וועדת התכנון הארצית, זימן את ראשי הרשויות, וביקש לדעת לגבי כל תכנית ותכנית איפה עומדים. נדהמנו שם, גם יושב ועדת התכנון הארצית מודה, הוא אמר שהוא יודע שיש בעיה עם תכניות המתאר, התכניות קיימות, יש בהם שינויים כאלה ואחרים, אבל לא סיימו אף תכנית, ולכן הם נתנו אז הנחיות לסיים את התכניות. אני אחזור לבית ג'אן, לפני שנתיים היה שם יאסיף, הוא הגיע מתוך כוונה לפתור את הבעיות של שלוש תכניות מתאר באותה תכנית. הוא הסתובב בשטח והשתכנע, - - -

אני מבקש להבין, מה זה שלוש תכניות בתוך תכנית אחת?

יש תכנית מתאר אחת שאושרה בשנת 1988, ולאחר מכן התרחב הישוב וצריך היה להגדיל את התכנית, הגישו תכניות מפורטות כדי להוסיף אותן לתכנית המתאר. אותן תכניות מפורטות, ואני יכול להגיד את מספרם, לא אושרו. לא רק שהן לא אושרו הן נשארו תקועות באוויר. זה לא שנה שנתיים, מדובר על עשר, חמש עשרה שנה. בכל פעם הייתה סיבה אחרת למה לא לאשר ולמה לא להתקדם.

למען הפרוטוקול, מדובר על תכנית מפורטת 9963 ג', 9703 ג', 9257 ג'. שום דבר לא התקדם. ניקח לדוגמה מהתקופה האחרונה לגבי בית ג'אן, שפטו אנשים שבנו על קרקע פרטית. המינהל אמר שהוא מוכן לאשר שהבנייה הזאת תכנס לתכנית המתאר, רשות שמורת הטבע נתנה אישור שאין לה התנגדות, אבל לצערי הרב שמים את האזרח במצב שהוא לא יכול לפעול אחרת. כשהוא בונה את הבית שלו, הוא מגיש תכניות ולא מאשרים לו. את התכניות לא מאשרים לא בגלל שהמועצה או האזרח לא בסדר, אלא בגלל שרשויות התכנון לא מכניסות את האזורים האלה לתכנית המתאר. האזרח נשפט וקונסים אותו ב- 500,000 ₪. שערו בנפשכם מה קורה לאזרח שבקושי יש לו 3,000 שקלים לפרנסה, הוא צריך לשלם חצי מיליון שקל עונש וגם להרוס את הבית במו ידיו. וזאת כדי שהמועצות תהיינה משוכנעות שהחוק נשמר.

אדוני היושב ראש, אף אחד לא מגיע לוועדות או לרשויות התכנון, ושואל אותן למה הם לא מאשרים תכניות, למה עשרים שנה לא עושים שום דבר, למה אתם לא מקדמים את התכניות ומביאים למצב שאזרח יכול לבנות בהתאם לחוק, שאזרח יוכל לקבל את רישיון הבנייה ויוכל לשלם את האגרה כחוק. הסיפור הזה חוזר ונשנה. הבאתי לכאן דוגמה אחת פשוטה ואפשר להביא דוגמאות רבות.

לגבי העובדות של תכנית המתאר בבית ג'אן, בימים האחרונים הייתה ישיבה אצל מר יאסייף, האנשים שיצאו אמרו שהם בתחושה שכמו שהם נכנסנו הם יצאו. הוא מכיר את הבעיות והוא מכיר את התכניות, והוא אומר בסדר אנחנו נדון על הרחבת התכניות, שמספרן הובאו כאן, משנת 1998 אחרי שינוי. אנחנו כבר עשרים שנה לא מתקדמים.

הנושא משפיע גם על השכונות של חיילים המשוחררים, יושב כאן יושב ראש מועצת בית ג'אן, בעשר השנים האחרונות כשמדברים על חלוקת מגרשים לחיילים משוחררים, מדובר במגרש אחד ויש 11,000 תושבים, מגרש אחד במשך חמש עשרה שנה. איך אתם רוצים שהאנשים יחיו? איך אתם רוצים שהאנשים ישמרו על החוק? אני מאשים את משרד הפנים, את רשויות התכנון ואת המועצות המקומיות - אבל האזרח לא אשם. אשם מי שלא נותן לו את האפשרות היום לבנות ולתכנן את זה בעצמו.

זה בסדר שאומרים שרוצים לבנות על פי התכנית, אגב וועדות התכנון המרחביות מצאו פטנט יפה, אתה מגיש תכניות ואתה משלם את האגרות, ולהבדיל מאגרות אחרות שהן מגיעות למקום אחר, וועדות התכנון המקומיות לוקחות לעצמן את האגרות. הכסף נשאר אצלם, הקנסות עוברים אליהן. אז למה לא להעניש עוד אנשים ולמה לא לקבל עוד תקציבים שהם מנהלים מדי שנה, זה נשאר אצלם, זה משק סגור. טוב לחיות במצב הזה אבל לא טוב להיות אזרחים שסובלים ונענשים. אני מבקש לומר לפרוטוקול, כל תכניות המתאר, אחת לאחת.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להציע שאם מדובר שהישיבה הזאת תועיל ותמצא את הנושא, אני מבקש שכשאנחנו מדברים על תהליכים משפטיים העומדים נגד אלפי אזרחים, כל עוד האשמה מוטלת על רשויות התכנון ועל משרד הפנים ראוי להקפיא את העונשים נגדם. נקבע פרק זמן ונאמר שמהיום אנחנו מתחילים לטפל בתכניות המתאר ונקבע תאריך יעד ועד אז יוקפאו כל התהליכים. לא יקרה שום אסון. חשוב לקבוע תאריך לסיום תכניות המתאר.

אדוני היושב ראש, אני מציע גם שאם צריך להקים וועדת תכנון ייעודית לצורך אישור התכניות, שומעים אותי כאן נציגי משרד הפנים שנמצאים כאן, להקים וועדה שתורכב עם הנציגים כלל הקבועים בדרך כלל, ולהקציב לה זמן כדי לגמור את תכניות המתאר. אנחנו לא יכולים לחכות עוד עשרים שנה.

אני מבקש להוסיף שאתה תעמוד בראש וועדת המשנה כדי לקדם את הנושא. אתה חי בתוכנו יותר מאשר בירושלים או במקומות אחרים, אדוני אני ממליץ שאתה תשמש כיושב ראש וועדת המשנה, וגם לקבוע תאריכים. וגם לבדוק מדוע אחרי עשרים שנה אנחנו עדיין לא מקדמים את תכניות המתאר.

אני חייב לומר שהמידע שמסרתי הוא הקצה קצה של הבעיות מהן סובלות הרשויות הדרוזיות בכל מה שקשור לתכנון ובנייה.

תודה רבה אדוני חבר הכנסת מגלי והבה. אדוני סן השר, חבר הכנסת, סגן השר איוב קרא בבקשה.

אדוני היושב ראש, אנשי ציבור וחברי הכנסת כמובן. אדוני היושב ראש הבעיה שאנחנו מעלים היום היא אחת הסוגיות הקשות שנתקלת בה האוכלוסייה הדרוזית בפרט והמגזר הערבי בכלל. אני חושב שבצדק ישנה התקוממות, בכל השטח יש רוגז ויש חוסר אונים.

על שתי בעיות מרכזיות, נקודתיות וספציפיות אני מבקש לדבר, האחת בגליל ואחת בכרמל. בזמנו בוועדה הזאת קיבלנו החלטה שוועדת תכנון ובנייה מרכז הגליל, תעבור לשליטת הכפרים בית ג'אן, פקיעין, חורפיש.

מי מנהל את זה היום?

מי שמנהל את זה היום, זה ראש עיריית מעלות, גם אם זה לא לרוחו של מי שיושב פה, אני חושב שדבר כזה לא יעשה.

אתה מתכנון למעלה נפתלי? יש הבדל, כי אם אתה מדבר על ראש העיר מעלות זה מעלה נפתלי, אבל אם אתה מדבר על מחוז הגליל זה מישהו אחר.

מעלה נפתלי. באיזו זכות ראש עיר יכול לנהל כפרים? חסרים אנשים מוכשרים שיוכלו לנהל ?

אבל גם המועצה מעלות נמצאת בפנים.

אבל אני כעיר לא רוצה לנהל את מעלות ובצדק.

אדוני סגן השר, למען הדיוק צריך להגיד. נכון שהישובים פקיעין קיסרה סמייה, חורפיש ומעלות, כולם במעלה נפתלי.

אבל מי שעומד בראשם הוא ראש עיר. לדעתי יש בזה ניגוד עניינים וטעם לפגם וגם פגיעה בערך השוויון במדינת ישראל. לא יתכן שראש עיר ממקום אחר יבוא לנהל עיר אחרת, עם כל הכבוד. אם היה בחור, ולא משנה מאיפה, מנהל את הוועדה ולא ראש עיר הייתי מקבל את זה. אבל ברגע שמדובר בראש עיר שיש לו אינטרסים משלו והוא יכול לתת גושפנקא לכל דבר שהוא רוצה. אני מבקש שתתקבל פה החלטה, והמלצה לשר הפנים לנתק את זה ולהכריז או שראשי הרשויות שהזכרתי שיקבעו בינהם מי ינהל את הוועדה או ששר הפנים יקבע מי ינהל את הוועדה הזאת. לא יתכן שהמצב הזה ימשך, זה אבסורד שבמדינת ישראל ראש עיר ינהל אותנו ממקום אחר.

בעקבות ההסכם שהיה עם ראשי הרשויות הדרוזיות אמורה לקום ועדת מנהלים כלליים, אני מציע לוועדה להמליץ לזרז את זה וגם שלוועדה יהיה חלק בזה. נספח 2 להסכם הזה מאוד חשוב, אולי הוא ייתן סוף סוף מענה לסוגיות שעולות כאן. אני חושב שלכבוד היושב הראש צריך להיות חלק בזה, אני חושב שגם מתוקף תפקידך כאן כרשות מפקחת וגם בזכות הידע שלך והקשר שלך עם הציבור הנדון. חשוב שאתה תהייה חלק מהוועדה. כרגע לא הוחלט מי ישתתף בוועדה אבל מדברים על מועמדים ותוך שבוע שבועיים יקבעו השמות, ושוב חשוב שלך יהיה חלק.

לגבי אזורי התעשייה, זה אבסורד לראות כיצד אזור התעשייה של פקיעין-קיסרה, כבר שנים מנסים להעמיד אותו על הרגליים. לא עושים די כדי להביא למצב שבו נוכל לבשר בשורות. אני חושב שבצדק צריכה להיות המלצה של הפניית משאבים לטובת הרשויות המקומיות, לקבוע שאזורי תעשייה שיקומו אולי בעקבות הוועדה הזאת, או באזורים קיימים, צריכים להבטיח לרשויות המקומיות הכנסות מאזורי תעשייה אלה. צריכים לעודד הפניית מפעלים גם באמצעות טיפול נקודתי וגם באמצעות פרסום ובהשקעה של הממשלה באזורים האלה. וזאת כדי ליצור הכנסה לאותן רשויות. ללא זה לא תקודם התעשייה ולא יהיו הכנסות לרשויות. הבאתי רק לפני כמה ימים משקיע לפרויקט גדול בעיר הכרמל, לא מצאנו דונם אחד מתוכנן להקמת המפעל, מבחינת הקרקע של המינהל.

לכן אנחנו במשרד הנגב והגליל, הקצאנו כספים לטובת הקצאת קרקע לחיילים משוחררים, אנחנו מממנים חלק גדול מההשקעה. השנה הוצאנו מיליון שקל לטובת החיילים הדרוזים המשוחררים. לחייל המשוחרר תעלה הקרקע כולל הפיתוח בין 20,000 ₪ עד 100,000 ₪ ליחידה. המקום ישפיע על המחיר, אבל זה לא יעלה על 100,000 לצורך הקרקע. במקומות נורמליים זה כן יהיה 20,000 שקל. אבל התכנית הזו לא מספיקה. יש צורך בקידום תכניות המתאר. ראיתי אתמול במשגב שלארבעה, חמישה ישובים בדואים קטנים אושרו כבר תכניות המתאר, כולל ישוב ערבה שבשבוע הבא יאשרו את תכנית המתאר שלו. אין שום סיבה שבישובים של העדה הדרוזית זה לא יבוא לידי ביטוי ולא יאושרו כל תכניות המתאר שהוגשו.

תודה רבה אדוני סגן השר. לגבי אותה וועדת מנהלים כלליים, האם לוועדת המנהלים הכלליים יש גם מנדט לטפל בתכנית תכניות המתאר של המגזר הדרוזי?

סלח לי אדוני, אם אתה רוצה להרוג נושא אז תקים וועדת מנהלים כלליים, כי עד שהמנהלים הכלליים יואילו ויביאו עד החלטת ממשלה. לנו אסור לערבב בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת.

אדוני היושב ראש, אורחים יקרים. אנחנו רואים בחשיבות רבה את הנושא. אני רואה את כל ראשי הרשויות שנמצאים כאן ואורחים שכואבים את הנושא. הנושא קשה להם, התושבים סובלים, ראשי הרשויות סובלים. אני חושב שאנחנו צריכים לתת את הדעת לנושא. ההסכם שהיה עם ראשי הרשויות, עם המנהלים הכלליים הוא נושא מבורך. אני חושב שאם ראשי הרשויות בשיתוף פעולה עם המנהלים הכלליים יצליחו לפתור את הבעיה זה יעזור ויקדם את המגזר הדרוזי.

אדוני היושב ראש אני רוצה לומר לך שבשנת 1948 היו קרוב ל- 14,000 תושבים דרוזים במדינת ישראל. היו להם 325,000 דונם. היום במדינת ישראל נמצאים 125,000 תושבים דרוזים שיש להם 116,000 דונם. שליש ממה שהיה בשנת 1948 כשמספר התושבים הוא פי עשר. זה רק מעיד על המצב ועל המצוקה. אם ניקח צעיר דרוזי שמשתחרר מהצבא ורוצה לבנות את ביתו בכפרו, אנחנו יודעים שבסופו של דבר התושבים הדרוזים חוזרים לכפר שלהם, אנחנו מגלים שהוא לא יכול לבנות את ביתו. אם הוא יבנה את ביתו הוא צריך לבנות אותו מחוץ לתכניות המתאר המאושרות, ואם הוא בונה את ביתו הוא עובר עבירה. אנחנו יודעים שהיום בניה ללא רישיון זו עבירה פלילית וזה גורר התדיינות בבתי משפט, קנסות, זה בולם את התפתחו של אותו צעיר.

אני אמשיך את מה שאמר חברי מגלי והבה ואתן דוגמה ואסביר לכם, כי אני בעצמי קראתי את פסק הדין, השופט התחשב באותו אדם וגם רשם "אני מתחשב כי על המשפחה הזאת עבר אסון. לפני שלושה חודשים האבא שלהם נהרג בתאונות דרכים, אני גוזר את דינו חצי מיליון שקל קנס, ארבעה חודשים בפנים, שישה חודשים על תנאי, והוראה להרוס את ביתו ולהחזיר את המצב לקדמותו. אם לא יעשה כן, הוועדה תעשה את זה ותחייב אותו בהוצאות". אנחנו רואים את החומרה של הדבר.

אנחנו רואים את המצב כשצעיר רוצה לבנות את ביתו, ואנחנו לא רק שהרסנו את ביתו אנחנו נהרוס גם את העתיד שלו. יש לנו במגזר הדרוזי כ- 700, 800, 900 כאלה, אני לא יכול לתת את המספר המדויק אבל זה גבוה יותר. ביקשתי גם ממרכז המידע והמחקר של הכנסת להכין לי את החומר הזה, הם הכינו לנו את החומר ואני אומר לכם שמדובר במאות בתים ללא רישיון. אם אנחנו מדברים על מאות הרי כל אחד הוא עולם ומלואו. כשאני אומר אחד זה מספיק שניקח את הנושא לידיים ונטפל בו. אם אנחנו מדברים על מאות או על אלפים זה כאב, אם זה רק אחד או עשרות זה קשה, זה הרס משפחות, הרס של בחור צעיר שרוצה להתקדם בחיים ולעבוד במדינה, כי ברגע שיש לו תיק פלילי הוא לא יוכל להתקדם ולא יוכל לעבוד בשום מקום. הוא יהפוך לעבריין לא בגלל שזה רצונו. אנחנו כמדינה גורמים לו להיות עבריין.

אדוני היושב ראש, הייתי מציע לעבור דרך הוועדה, לעבור דרך משרד הפנים ולהתחיל איזה הליך להקפאת כל ההליכים המשפטיים נגד הצעירים שבנו את ביתם. לא הם האשמים. מי שצריך לתת את הדין אלו הן וועדות התכנון, משרד הפנים וגם המועצות המקומיות. אבל האזרח הקטן לא אשם, הוא בסך הכל רצה לבנות את הבית, הוא רצה לחיות ולבנות את משפחתו במדינת ישראל שהוא רואה אותה כבית שלו. זה ביתו וכאן הוא רוצה לבנות את ביתו. אם ניקח את הנושא הזה ונרים את המהלך הזה, אני יודע שזה נעשה וניתן להקפיא את ההליכים נגד הצעירים, לקחת את וועדת המנהלים הכלליים וראשי הרשויות כדי לפתור את הבעיה מהיסוד.

הצלחתי לעשות עבודה במרכז המידע והמחקר, בישוב פקיעין, תכניות המתאר הורחבו שם רק בשנת 1991, אנחנו מדברים על 16 שנה, באבו סנאן בשנת 1995, 12 שנה, אם ניקח את הנתונים של רחנייא, קיסרה סמיעא, בשנת 1985, רחנייא בתחילת שנות ה- 90. בישובים האלה תכניות המתאר לא הורחבו שנים. מה שיש היום לא נותן פתרון.

אני אשמע כעת מנציג הוועדה שיגיד שיש שטחים פנויים בתוך הישובים הדרוזים, כל השטחים הם שטחים פרטיים כי במגזר הדרוזי לא מוכרים אדמה. אנשים לא מוכרים את האדמה שלהם, הם עושים עתודה לצעירים שלהם. אם ניסע לבית ג'אן נמצא חמישה, עשרה דונם פה, חמישה, עשרה דונם שם שהם לא בנויים. שוועדות התכנון ייקחו את צפיפות האוכלוסין בחשבון. אני אומר לכם שהאנשים לא מוכרים את האדמה שלהם והם משאירים את האדמה כעתודה לילדיהם, לנכדיהם. ולמי שיש אדמה מחוץ לתכניות המתאר המאושרות הוא יבנה את הבית שלו.

תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוויד בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב אני חושב שטוב שהדיון הזה מתקיים סביב הנושא החשוב והכאוב הזה.

עם הכרותי את הבעיות מהשטח אני יכול להגיד שיש באמת אלפי בתים בישובים הדרוזים שהכותרת שלהם "בתים ללא היתרים". העניין לא נשאר רק עם כותרת של בתים ללא היתרים אלא זה סבל יומיומי של האוכלוסייה בגלל צווי הריסה, בגלל קנסות כבדים שמוטלים על אותן משפחות. זה גם מתבטא בכך שצעירים ומשפחות לא יכולים להוציא היתרי בנייה על האדמות שלהם. מצד אחד מי שבנה מענישים אותו ומי שרוצה לבנות ומבקש היתר לא נענה בחיוב כי אין תכניות מתאר.

הבעיה מתומצתת בכך שחלק משטחי הקרקע של הישובים הדרוזים הופקעו או סופחו ליחידות מוניציפאליות וישובים יהודיים, ומה שנשאר, וחלק גדול מהקרקעות שנשארו הוא בעצם, מה שנקרא לפי האופנה המודרנית, שטחים שמורים, שטחים פתוחים, שמורות טבע, שמורות יער, שמורות נוף ומה לא. מה שבעצם נשאר לבנייה ולפיתוח הישובים הדרוזים הוא שטח כל כך קטן שאינו כולל את כל האדמות הפרטיות של אותן משפחות שגרות בישובים הדרוזים.

נכון יש תכניות מתאר שגילן עשרים ושלושים שנה, ועליהן אבד הקלח, הן כבר לא משמשות לשום דבר טוב באותם ישובים. משרד הפנים אומר שהוא מכין תכנית ומצד שני התכנית נתקעת בוועדה. גילה הממוצע של תכנית, עד שמעבירים תכנית בישובים הדרוזים, חמש עד עשר שנים, אבל משרד הפנים אומר שהוא מכין תכנית. הוא בעצמו אחראי על וועדות התכנון. וששואלים אותו למה הוא לא מזיז תכניות הוא עונה שאין לו לשליטה על וועדות התכנון והבניה. לכן אנחנו מדברים על תוהו ובוהו שאזרחים סובלים ממנו. אנחנו מדברים על וועדת מנהלים כלליים או אחרים, אבל זה עובד ברזולוציה של מספר שנים, ועד שוועדת המנהלים הכלליים תניע את הגלגלים זה עוד מספר שנים. האנשים האלה, ראשי המועצות ילכו הביתה ויתמודדו עם אזרחים שמשלמים קנסות ושהם מאוד רוגזים על המצב.

אדוני היושב ראש, חושבים שלא מכינים תכניות מתאר ויגידו לך שהמועצות מתנגדות, נכון ישנן לפעמים מועצות שיש להם דעה לגבי תכנית מתאר, לא יתכן שמתכנן יגיע מירושלים וירצה לכפות את הכל על ראש המועצה. ויגידו שזו חמולה, וזה מבקש לחמולה שלו. אני אומר לך אדוני היושב ראש אלו סיפורים. תקציבים - אני מכיר את מצבה של המועצה המקומית מראר, אישרו לה תוכנית כעבור שש, שבע, שמונה שנים, וסופו של דבר אושרה תכנית המתאר. ומשרד הפנים אפילו הוציא על כך הודעה בעיתונות, ושמחה וששון. אבל מתכנית המתאר הזאת שאושרה רק אחרי שש, שבע, שמונה שנים אי אפשר להוציא אפילו היתר אחד.

אני חוזר על זה, היתר בניה אחד, מתכנית מתאר שעבודו עליה שש, שבע שמונה שנים, לא ניתן לקבל. ולזה צריך תכניות מפורטות, וכשלמועצה אין כסף לשלם את המים אז מאיפה יהיה לה כסף להכין תכניות מפורטות. משרד הפנים גם אומר שאין לו כסף. אז מה יעשה ראש המועצה שם? יש לו אזרחים שנכנסו לבית הסוהר בגלל בנייה לא חוקית. זה מצב בלתי אפשרי. זה מצב בלתי נסבל, זה מצב שפוגע בכל האוכלוסייה וחייבים לנקוט בצעדים מעשיים. אני יודע שגם התשובה לבקשת הקפאת התהליכים תהייה לא כי יש את בתי המשפט ואסור. אני יודע שאפשר, אני הולך מכאן לוועדת הכלכלה, איפה שמנסים כעת להעביר חוק שבו מקפיאים את כל ההליכים המשפטיים נגד אנשים בנגב שהשתלטו על אלפי דונם של קרקעות מדינה, מה שנקרא התנחלויות בודדים. רוצים להקפיא את הכל, להלבין את הכל ולהגיד להם מברוק, קחו קרקע ותבנו תיירות ותבנו מגורים. אז גם אם ינסו למכור את "הלוקש" הזה גם לרשויות וגם לאזרחים זה לא נכון כי זה עובד בהרבה מקומות אחרים.

באמת צריכים לקבל החלטה, זה לא רק במסגרת העדה הדרוזית או לא העדה הדרוזית, זה סלוגן שלא כדאי להשתמש בו כי לאזרחים נגמר מהדיבור הזה. הם רוצים פתרונות על השולחן והפתרונות האלה אלה לא מגיעים.

האמת היא שאני רציתי לדבר בשלב יותר מאוחר. אבל מי שחושב שמדינת ישראל יכולה לפתור את כל הבעיות בכל מקום - טועה. לדעתי בכל ישוב וישוב, ואת זה וועדת המנהלים הכלליים צריכה לבוא ולהגיד, לבחון פרטנית בכל ישוב מהי הבעיה הכי דחופה באותו ישוב ואותה לתקוף, אותה לתקוף. אגב, אנחנו הגשנו בקשה להקמת יישוב דרוזי נוסף בגלל הצפיפות הגדולה שקיימת וגם לזה צריך לדאוג כאן בוועדה.

זה היה בוועדה.

זה עבר במליאה. יש שם צפיפות בלתי רגילה, גם אם תהיינה תכניות מתאר ומותאמת לצורה שהדרוזים רוצים לגור, קרי לא אחד ליד השני ולא אחד מעל השני, ולא אחד מתחת לשני, אין הגדרות גם אם תהיינה תכניות מתאר הטובות ביותר. צריך למצוא פתרון. אנחנו נשמע כאן את הדברים. שוועדת המנהלים הכללים תטפל בבעיה הדחופה ביותר בכל ישוב וישוב. נקודה. ואחר כך תכתוב את כל הבעיות, השנייה, השלישית, אבל לומר שנפתור לכולם את הכל זה לא.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב ראש, אני חייב לומר לך שאני מאוד מקווה שהדיון הזה יצליח לעשות איזה שינוי במצבם של הישובים הדרוזים כי התמונה שאנחנו רואים היא תמונה בלתי אפשרית.

שוחחתי אתמול עם פעיל, אזרח שגר בכפר הדרוזי הגדול ירכא, כפר שיש בו יחסית יותר קרקעות מאשר בישובים אחרים. לכאורה היה ניתן לפתור שם הרבה דברים. לפני התמונה שהוא תאר בפניי חלק גדול מאוד מהאנשים שם בונים ללא היתרי בנייה כי אי אפשר לקבל היתרי בנייה. אם אני כבר מדבר על ירכא, כמובן שאי אפשר להתעלם מהעניין של אי תשלום משכורות, העובדים במשך חודשים רבים, לא בגלל שהמועצה המקומית לא רוצה לשלם משכורת, המועצה המקומית כן רוצה לשלם משכורת אבל אין לה איך לשלם משכורות. אני שואל את עצמי האם אנחנו באמת חיים במאה ה-21. ישובים לא יכולים לשלם משכורות לעובדים, כשאזרחים לא יכולים לבנות בתים באישורים ובהיתרים, האנשים הרי רוצים שהבית שלהם יבנה ויהיה חוקי, הם לא רוצים לריב והם גם לא רוצים להסתבך, אבל הם לא יכולים. בכל אופן הם צריכים לגור באיזה מקום.

אם אנחנו מדברים על בעיות וקשיים אז אי אפשר להתעלם מניתוקי מים, אנחנו בקיץ, אגב ניתוקי מים זה לא רק בישובים דרוזים. כיוון שנמצאים כאן ראשי רשויות ואני לא יודע אם הם יישארו לדיון ההמשך שהוא בעקבות הדיון שיזמתי במליאת הכנסת. אי אפשר להתעלם מזה גם בהקשר הזה.

יש גם אי צדק שבאמת מאוד מקומם, למרות שהוא חורג מהיום יום, נמצאים איתנו כמה מהפעילים שעוסקים בנושא של המועצה התעשייתית תפן. אחד המקומות העשירים ביותר בישראל. הדבר המדהים אדוני היושב ראש, אתה בן הגליל ואתה יודע שבגליל יש אומנם הרבה קשיים, ישנן הרבה בעיות, יש אוכלוסיות רבות שצריכות עזרה מהמדינה, הן בהחלט זקוקות לסיוע מהמדינה. אבל יש גם בגליל הרבה מאוד עושר לפעמים העושר מאוד קרוב לעוני. הדוגמה של המועצה התעשייתית תפן, היא דוגמה של אזור תעשייה שנבנה בעצם לתועלת התעשייה ולתועלת התעשיינים, הישובים, ובמקרה זה הישובים הדרוזים שנמצאים ממש בסמוך, שהאדמות האלה במקור היו שייכות להם, אדמות שלהם. האזור צמח בתוך שטח המועצה של הישובים האלה.

הם יכולים רק להסתכל בקנאה על מה שנעשה באדמות שלהם. כל המבנה הזה, כל המוסד הזה של המועצה התעשייתית תפן הוא סוג של אנכרוניזם. למה אי אפשר לתת לאנשים שחיים באזור וגם חלקם עובדים באותם מקומות, וכשיש בעיות סביבתיות גם הם סובלים מהן, אתם יודעים זה האזור הכי קרוב. איך אפשר לייצר מצב שבו נותנים לתעשייה כזאת סוג אוטונומיה ואת הנכסים והתועלות של התעשייה משאירים מנותקים מהתושבים שחיים ממש בצמוד למקום הזה. אני יודע שהשאלה הזאת קצת חורגת מהיום יום. נמצאים כאן מסביב לשולחן הזה כמה חברי כנסת, וישנם חברי כנסת נוספים שמנסים לקדם יחד מהלך, אני מאוד מקווה שבתחילת כנס החורף של הכנסת נצליח להעביר בכנסת בקשה לתיקון העוול ההיסטורי הזה וחזרה למצב נורמלי שבו כמו בישוב רגיל ומסודר עם אוכלוסייה, יש מגורים, יש תעשייה, ושהכל מנוהל במסגרת הישוב, לטובת התושבים וטובת הסביבה והאזור, ובמבט רחב.

אדוני היושב ראש, אני מסכם ואני רוצה לנצל את ההזדמנות של הדיון הזה, אני מציע שהוועדה תקרא לממשלה להכין תכנית חירום של שלושה חודשים להתגייסות פתרון בעיית הישובים הדרוזים. אני בכוונה אומר שלושה חודשים אבל אני ידוע שהדברים האלה ייקחו קצת זמן. התכנית הזאת צריכה לכלול כמה מרכיבים: היא צריכה לכלול פתרון מוחלט של שאלת המשכורת ברשויות המקומיות. היא צריכה לכלול הידברות עם הרשויות המקומיות הדרוזיות, ואני יודע שהייתה התחלה של הידברות כזאת, אני מברך על כל צעד קדימה, אבל כמו שאומרים בעברית, מבחנה של העוגה הוא באכילתה. לפני שאנחנו מברכים על המוגמר אנחנו רוצים לראות שהכספים מגיעים והרשויות באמת מקבלות את האמצעים ואת הכלים שלהם. ההסדר של המשבר של השלטון הדרוזי חייב להיות מרכיב שני בדבר הזה.

מרכיב שלישי בדבר הזה צריכה להיות התמודדות עם שאלת המים. מרכיב רביעי חייב להיות פתרון לשאלות הדיור. פתרון שאלות הדיור על בסיס העיקרון שאומר שבמדינת חוק אנחנו מאפשרים לאנשים לבנות בצורה חוקית. זה עיקרון. אם לא מאפשרים לאנשים לבנות בצורה חוקית אי אפשר לבוא אליהם אחר כך בטענות למה הם בונים.

תודה רבה.

אני מבקש להסב את תשומת לב החברים ואת תשומת ליבו של מר אהוד יוסטמן ממשרד הפנים, לעבודה שנעשתה לבקשת חבר הכנסת, חמד עמאר על ידי מרכז המידע ומהחקר לגבי הישובים הדרוזים בכלל ו יש גם התייחסות לתכניות המתאר. אני חייב לציין שממה ששמעתי וממה שקראתי, יש פערים גדולים ממה שנאמר פה למה שכתוב כאן. אני מאמין שאתה תבהיר את הנושא הזה ותאמר לנו, אני אפילו אאפשר לך, כי אני מבקש לשמוע ממך פירוט היכן הדברים עומדים לגבי כל הישובים. מבחינת הוועדה זה בעצם הנושא החשוב והמרכזי שעומד כרגע על סדר היום. יתכן שישנם דברים חשובים אבל כרגע זה לא רלוונטי מבחינתנו. הנושא שעומד על סדר יומה של הוועדה הוא תכניות המתאר. אני אבקש שאדוני יתייחס בהרחבה לנושא הזה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. צריך לדעת להבדיל בין שני מושגים חשובים בדיון הזה. הדיון הזה בעצם על תכניות מתאר, לבין התכניות המפורטות.

תכנית מתאר היא תכנית לכלל הישוב, ועל הישוב תכניות מופרטות - הן תכניות חלקיות של הישוב והן אינן שוות. במובן שאנחנו מתעסקים רק בתכניות מתאר כלל יישוביות.

יש כאן גם הערות לגבי בית ג'אן, אלו תכניות שמקודמות מול המחוז, ואני מציע שלהבא כשרוצים לדון גם על תכניות מפורטות להזמין גם את מתכנני מחוז צפון במשרד פנים, כי הוא זה שאחראי על קידום תכניות. אני מכיר חלק מהטענות ואני אענה ואני לא אתחמק מהדברים שעלו פה. בכלל לשם ייעול כדאי להזמין את האדם שמטפל בזה באופן שוטף.

אדוני גם יתייחס לנושא התקצוב גם של תכניות המתאר וגם של התכניות המפורטות.

רשמתי את הכל לעצמי ואני אנסה לעשות את זה בתמצית.

רציתי לומר שחשוב לדעת שהחוק מטיל את החובה לקדם תכניות לישובים קודם כל על הרשות המקומית, המועצה המקומית או העירייה, או הוועדה המקומית. זה שמינהל התכנון לקח על עצמו את כל הדבר זה בגלל שיש חולשה גדולה במערכת כרגע. אנחנו מודעים לה, אנחנו מודעים לצורך ולחשיבות של התכניות האלה ולקחנו את זה על עצמנו. אגב, אם מותר לי לתת משהו כדי להפריך פעם את האווירה הזאת, אני מגיעה לדיונים ואני כבר לא מתרגש, פעם הייתי מאוד מתרגש מהטענות שלא עושים כלום.

אני אסביר במלה אחת מה אנחנו עושים, אני אספר על כל מגזרי המיעוטים כי אני לא מפלח את זה לכל אחד. יש 128 רשויות במגזרי המיעוטים, 120 נמצאים בפרויקט של התכנון. 90 בהובלה של מינהל התכנון והשאר על ידי הוועדות המקומיות או הרשויות המקומיות, או משרד הבינוי והשיכון. מתוך התכניות האלה 46 תכניות הסתיימו, עד סוף שנה הבאה, אני מדגיש, 106 תכניות יסתיימו עד סוף שנה הבאה. אם מישהו חושב, ואם מותר לי להגיד משהו אישי, יש לי תקן אחד באגף שלי לטיפול ב- 800 מתכננים ויועצים שאנחנו מנחים, ו- 80 מיליון שקל פרויקט - - -

אני לא יודע אם צריך לבכות או לצחוק.

יש לי בקשה מכל האורחים כולל חברי הכנסת, עד עכשיו כל אחד התבטא ולא הפריעו לאף אחד, אני מבקש להמשיך לשמור על הסדר הזה. אני מבקש לכבד את המקום.

למרות זאת מינהל התכנון גייס שורה של יועצים חיצוניים, למרות שאף אחד לא חשב שצריך להקציב לזה תקנים, וצריך לומר שזו אחריות משותפת, מאוד קשה כשהממשלה מתחייבת לתת תקנים ולא מקיימים את הצד הזה של ההחלטה. אבל מינהל התכנון, מר יאסייף לקח שורה של יועצים ואנחנו עובדים 14 וגם 15 שעות ביום, לא לזלזל בכוונות ובעבודה הקשה. 106 תכניות תקבלנה תוקף עד סוף שנה הבאה, זה ללא תקדים אי פעם בשום מקום, אני אומר את זה, זו פעולה אדירה. אני גם אומר שהנתונים שהובאו כאן הם לא לגמרי מדויקים ואני אתקן אותם.

לעניין הוצאת היתרי בנייה, אני לא רוצה לזעזע אתכם, אבל לעיריית תל-אביב אין תכנית מתאר, לעיריית באר-שבע אין תכנית מתאר, לעיריית חיפה יש תכנית מתאר משנת 1934, אתם רואים שאי אפשר שם להוציא היתר בנייה?

כמה אנשים אתם מגישים לבית משפט?

סליחה, אתה מסכים איתי, נסכים בינינו שאת תופעת הבנייה - - -

סליחה, אני מבקש לא להפריע, אני אתן זכות להעיר.

אני מקווה שתינתן זכות להעיר, אני ראש רשות.

שלום אדוני, ברוך הבא, אני מקדם אותך בברכה, אנא ממך אל תתפרץ למיקרופון. אם אתם רוצים שנקיים כאן דיון ענייני. אני מאוד מקווה שתינתן לכולם רשות דיבור, הכל תלוי בלוח הזמנים. אנחנו גם רוצים לשמוע דברים מקצועיים. אם אתם רוצים נשנה את הדיון, אני אתן לכל אחד להתבטא ולומר את שלו, ננעל את הדיון ונלך הביתה. יושב כאן איש מקצוע שמטפל בזה, עובד בזה. תן לנו לשמוע אותו.

לכן העניין שאם רוצים להוציא היתר בניה ניתן להגיש תכנית מפורטת. תכנית מפורטת אינה תלויה בשום דבר. האמת הזכרת את ירכא, ירכא הגישה עשרות, ויושבים פה אנשים שמכירים את זה, היא הוציא עשרות תכניות מפורטות לאנשים והוציאו להם היתרי בניה והם בנו בתים כחוק. כלומר האופציה הזאת קיימת. נכון שיש מקומות שעתודות הקרקע התחילו להתדלדל, נכון שיש מקומות שאין בהם קרקע ציבורית לחיילים משוחררים, נכון שהסיטואציה מורכבת ובוודאי שבמקומות שיש מסביב שמורות שם התהליך מורכב יותר, בוודאי שזה לא משולם.

חשוב לדעת, ואני אומר את זה לטובת הישובים עצמם, אם יחכו ויגידו שעד שזה לא יהיה משולם אין פתרון, זה לא נכון כי יש פתרונות ביניים, אנשים יכולים להוציא היתרי בנייה. בתל-אביב אין בניה לא חוקית בצורה הזאת, אנשים מוציאים היתרים, מוציאים היתרים לשכונות, היתרים לבניינים, עושית תכניות תב"א –תכנון בניין ערים, ואין תכנית מתאר לתל-אביב והיא בנויה לתפארת.

יש כאן טענה, אני מבקש שתתייחס לטענה כי היא טענה כואבת ורצינית. באים ואומרים שיש אזרחים במגזר הדרוזי, הגונים וישרים שרוצים לשמור על החוק, הם רוצים לבנות על פי היתרים אבל לא נותנים להם. התוצאה שהם הופכים לעבריינים מאונס, ואחר כך מעמידים אותם לדין וקונסים אותם. השאלה איך פותרים את הבעיה הזאת?

בבקשה לא נכליל, יש הרבה מאוד אזרחים דרוזים שמגישים בקשה להיתר, לא נעשה מכולם עיסה אחת גדולה, זה נוח לדיון אבל יש המון, המון אנשים הגונים שיש להם - - -

אתה מרמז שמי בונה ללא היתר עושה את זה כי פשוט כי בא לו. מי שבונה ללא היתר עושה את זה במקרים רבים כי אתם לא נותנים לו אפשרויות לבנות כדין.

אני שמעתי את דברייך ולא הסכמתי עם חצי מהם. ובכל זאת ישבתי בשקט, אני מכבד אותך אנא כבד אותי.

אני אנסה לענות, זה מורכב, סבלנות.

כשאנחנו באים לעשות תכניות, אנחנו מקדמים שורה של תכניות. אגב לגבי תכניות המתאר, בואו נעשה רגע עצירה ונעשה ישור קו לגבי הסטאטוס. קיימות תכניות שאושרו, אפילו חבר הכנסת חנא סוויד הזכיר את התכנית של מראר. רק השנה אושרה תכנית מתאר חדשה למראר. זו תכנית אחת. אנחנו מדברים על תכניות לא ישנות, אני מדבר על ג'וליס – 11 שנה, 12 שנה, שנמצאת עדיין בתוקף, זו תכנית עדכנית והיא קיימת.

לגבי דליית אל כרמל, התכנית הזו הייתה יכולה להיות מאושרת כבר עשר פעמים לולא הגישו, גם הרשות המקומית, ערערים שנדחו וכעת ישנה עתירה שנידחת, יש ערער אחרי ערער, ובכל זאת התכנית תקבל אישור בסוף השנה. כאשר מגישים ערער וועדת הערער דנה בזה ואני לא בא במקומה של וועדת הערער, הוועדה דנה ודחתה את הערער, לא אני יושב שם, אני מופיע בפניה כשווה, היא דנה ואמרה שהערער לא היה תקף.

זו ממש התעללות בנו, ממש התעללות, קשה לשמוע את הדברים האלה, אלו דברים מאוד קשים.

בבקשה אם מפריעים, נפסיק את ההרצאה שלך ובבקשה חלבי פרח תדבר. אני נותן לך את זכות הדיבור, בבקשה קח את רשות הדיבור.

אני ביקשתי את זכות הדיבור ואני אגיד מה שיש, תן לו לסיים.

אני מבין את הכעס שלכם, אני מבין את ההתפרצות, אבל בבקשה תנו לקיים את הדיון כדי שנוכל לצאת מכאן עם תוצאה. אסור להעיר הערות, כל אחד יאמר את דברו כשיקבל את זכות הדיבור.

תודה, אנחנו נמצאים עם מספר תכניות לפני הפקדה, ג'ת –היום יש דיון בוועדה המקומית, קיסרה סמייא, מקדמת את זה בכוחות עצמה – היא נתקלה בקשיים כספיים ומשרד הפנים התגייס לעזור לה מכספים של המינהל השלטון המקומי כי זה לא מכרז ורק דרך שם היה ניתן לעשות את זה. ירכא - מקדמים תכנית לעדכון התכנית שלהם הקיימת והיא תוגש בקרוב, הם פנו אלינו השבוע להכין להם תכנית מתאר, וסביר להניח שנענה בחיוב וברצון. סג'ור - מקדמים בכוחות עצמם, התכנית הוגשה לוועדה המרכזית.

לגבי מכרזים שהוצאנו- מכרזים הוצאנו לחורפיש, בקשו מאתנו בגלל האיחוד של עיר הכרמל, התכנית היא תכנית מאוחדת לעיר הכרמל, לאור הנסיבות שחששנו שישתנו הכנסנו סעיף בתוך המכרז שיאפשר לנו להכין היום תכנית, המכרז כבר יצא והוא לשתי תכניות – לעוספיה כדי להשלים את התכנית לפי דרישת הישוב, כי הם ביקשו עוד תיקון לתכנית המתאר שעדיין לא אושרה, אמרנו אין בעיה ונכין גם תכנית לישוב הזה, תיקון לתכנית המתאר, ויש כבר זוכה למכרז הזה. לחורפיש עדיין לא ולעיר כרמל יש.

לגבי שלושה ישובים שהוזכרו כאן, פקיעין, בית ג'אן ואבו סנאן: בית ג'אן- לפני יומיים התקיימה ישיבה והוגש כל החומר שנתבקש, הוגשו הפרוגרמות וכדומה, היא נדונה, אני לא יודע מה הייתה התחושה, אני רואה כאן את האנשים בחדר ואני קצת מתפלא שאתה אומר את זה, כי הסיכום של הדיון הזה היה שאין יותר צורך לחזור למינהל תכנון, מבחינתנו התכניות האלה תמשכנה להיות מקודמות על פי ההסכמות שהושגו לגבי הפרוגרמות בשלושת התכניות שאתה הזכרת, זה בוועדה המרכזית. זה היה סיכום חיובי.

אני יצאתי בתחושה שהאווירה הייתה בסדר, אתה היית איתנו, האווירה הייתה כאילו הסיכום הוא חיובי, אולי אני לא שומע טוב. כשבאים למינהל לתכנון והוא מיד מקיים דיון ומסכם אותו חיובי. אני לא יכול להגיד לך לגבי התכניות המפורטות במחוז כי אני לא מתכנן מחוז, ואני לא רוצה לענות וזה מורכב, אני לא יודע לענות. אני כן יכול להגיד נקודתית שהייתי אצל מנהל והוא סיכם באופן חיובי שהוא ימשיך לקדם את זה במחוז. יתכן שיש בעיות הלאה, אלו שלוש תכניות גדולות שמשלימות את מלוא הפרוגרמה שהוצגה, דיברו גם על הצורך בפתרון לחיילים המשוחררים.

פקיעין ואבו סנאן, בזמנו העלו את הצורך לתכנית מתאר והגיעו למסקנה שהצרכים של אבו סנאן ופקיעין ישורתו טוב יותר בקידום תכנית מפורטת אחת. היא יותר ממוקדת, היא נותנת פתרון לבעיה שהוצגה וכמובן זה פחות מורכבת מלעשות תכנית מתאר שיש לה וועדת היגוי וזה לוקח שנים. זה לא רק בישובי המגזר וזה נכון בכל מקום שמתכננים תכנית מתאר וזה לוקח מספר שנים, כאן אמרו שחבל לעשות תכנית מתאר, ויותר נכון לעשות את זה עם תכנית מפורטת. זאת המסקנה שהגיעו. ערכנו גם סיור בכל הישובים, עברנו בכולם, למדנו ומהמקום הזה חשבנו בשיקול דעת מקצועי, יתכן שירצו לבחון את זה מחדש וזה אפשרי, אבל באותה עת הוחלט שיותר נכון לישוב לקדם תכנית מפורטת וזה ייתן מענה לאנשים ולמגורים שנדרשו שם.

לפני כמה זמן עשיתם סיור שם?

לא יותר משנתיים.

מה התקדם במשך השנתיים האלה?

התקדמנו, התכניות מפורטות, אינני מתמצא בתכניות שקודמו, מבחינתם אבל אין מניעה לקדם את התכניות, אני לא יודע לענות על זה ואני מנסה להיות מדויק בעניין הזה.

חוץ מזה אנחנו עומדים לצאת בשני מכרזים נוספים, לפני כשבוע הוחלט אצל המנהל הכללי של משרד הפנים להוציא מכרז לעין אל-אסד וירכא, כאמור פנו אלינו, וסביר להניח שאנחנו נענה.

כשמכרז יוצא, במקרה הזה מי מממן את התכניות?

המימון הוא מלא.

גם לגבי תכניות מפורטות?

לא, תכניות המתאר בלבד. לגבי התכניות המפורטות אני אשמח לספר לכם על הישיבה שהתקיימה אתמול במשרד ראש הממשלה, אנחנו דוחפים באופן חזק ביותר למימון על ידי משרד השיכון של התכנון המפורט וגם על קרקעות פרטיות. אנחנו פועלים במרץ רב ובכל שבוע אנחנו מקיימים דיון בין-משרדי בנושא הזה, אנחנו חושבים שזה המפתח לניצול טוב יותר של תכניות המתאר שאושרו, אחרת אי אפשר לעשות איתם הרבה, זה נותן מסגרת אבל זה דורש הרבה כסף והישובים לא יעמדו בזה. אנחנו בפירוש דואגים לרווחת הישוב ולרווחת התושבים, זה לנגד עינינו כשאתם מציגים את זה אחרת זה בגלל שאתם לא מכירים את עבודתנו.

לגבי התקציבים, קיימת החלטת ממשלה 412, החלטה הזו התקבלה לגבי המגזר הדרוזי והצ'רקסי. ההחלטה הזו ציינה כספים ארבע שנתיים, השנה הזו תהייה השנה האחרונה וזה קצת התעכב בגלל שתקציב המדינה לא אושר - - -

הכסף שמור.

בדיוק, הכסף שמור. דובר שם שמשרד הפנים ייתן כל שנה מיליון, משנת 2006 עד 2009, משרד ראש הממשלה ייתן מיליון ויש כנראה מיליון וחצי וזה בסך הכל שמונה וחצי מיליון שקל.

תקציב שנתי?

תקציב רב שנתי משנת 2006 עד 2009 ופרוש על שש שנים, שמרנו עליו גם אם זה לא יתקיים זה יעבור משנה לשנה, אני שמח שלמרות העיכוב שנוצר בגלל תקציב המדינה, אנחנו ננצל את כל התקציב הזה לתכנון המתארי במגזר הדרוזי והצ'רקסי ובמקרה הזה יהיה רק הדרוזי כי הצ'רקסים, וכפי שצוין כאן שברחניא הם מקדמים תכנית אב בכוחות עצמם והיא הולכת לוועדה המחוזית, ולדעתי היא כבר עברה לוועדה המחוזית.

לגבי הטענה של תפן, קיסרה סמייא ופקיעין, זה הפוך על הפוך, אנחנו, אני אישית למרות שזה אינו תפקידי, מקיים מהלך גישור כדי לנסות לגשר. הייתה יוזמה לפני כשנתיים או שלוש ויותר כדי שתפן יעזרו קיסרה ולפקיעין להקים אזור תעסוקה. זה התקדם מאוד מאוד והגיעו עד כדי הסכם, יש איזה רקע, אני לא רוצה להתייחס אליו כרגע, של כעס מצד קירסה סמייא באיזה עניין בנושא די נקודתי ודי פרטני, וזה התפוצץ - היה כעס לא רצוי.

באותו זמן, ועדיין אני מקיים ישיבות ורק לפני כחודש היו אצלי ראש המועצה של פקיעין וקיסרה סמייא, בקיסרה סמייא עושים עכשיו בחירות ולא יכולנו להתיישב איתם אבל הם דיברו עם חמדי מזכיר הישוב כדי לקדם בכל זאת את התהליך הזה. לא רק זאת, היא התנתה את הרחבת תפן בשיתוף הכנסות עם רשויות שותפות באזור, אנחנו לא מוכנים, למרות שהיו עלינו הרבה לחצים, בכל זאת סטף ורטהיימר וכדומה, זה הגיע אלינו ואמרנו חד משמעית שאנחנו דורשים את קיומו של התנאי הזה ולא נוכל לאשר את זה, יש לחצים וזה לא עוזר להם. זה חד משמעית שזה לטובת הישובים מסביב, אני מאוד מקבל את הטענה הזאת ופועלים ברוח הדברים האלה.

מלה נוספת שחשוב לדעת בכלל לגבי מדיניות באזורי תעסוקה.

אדוני מתכוון לאזורי תעשייה, אדוני אמר תעסוקה.

אנחנו מגדירים אותם כאזורי תעסוקה כי אנחנו מרחיבים את זה לקשת רחבה יותר של פעילויות הייטק שתוכלנה להיכנס, מה שפעם בהגדרה של אזורי תעשייה לא נכנס. ובחינתי זה הינו אך.

היום קיימת יוזמה של משרד הפנים והאוצר, ויש החלטת ממשלה, וגם של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה להקמת עוגני תעסוקה מרחביים באזורי הפריפריה בצפון ובדרום, כאשר כל הישובים יכנסו אל תוך האזורים האלה בחלוקת ההכנסה. האזורים האלה יוחרגו כאזורים בעדיפות א' פלוס.

אתה מתכוון לאיגודי אזורי תעשייה.

נכון.

כל אחד יכנס לאיגוד. כל הישובים יכנסו לארבעת האזורים האלה בפריפריה. ישנה החלטת ממשלה ואנחנו כבר מנסים ליישם אותה.

הנושא שהזכרת עכשיו הוא נושא שהיה בחוק ההסדרים והוא לא עבר, הוא נמצא אצלנו בוועדה ועדיין לא קיימנו על כך דיון.

יש לי החלטת ממשלה שאומרת שתקום וועדת היגוי, אני קורא מתוך החלטות הממשלה.

אתה צודק שיש החלטת ממשלה, אבל זה אמור לבוא לחקיקה, והחקיקה הזאת מונחת על שולחננו ואנחנו עדיין לא קיימנו דיון. אני גם אגלה את אוזנך למה זה נפל. זה נפל על ויכוח בטענה שהסמכויות בידי שר הפנים והאוצר עומד על כך שהסמכויות יהיו שלו. ושם זה נתקע. מה לעשות שאני מזוהה עם שר הפנים.

אני יכול לומר שאנחנו לא חיכנו לזה, אנחנו מתארגנים במידע וזה המון עבודה. וועדת ההיגוי כל שבוע נפגשת לדון בזה, לדעתי עושים כעת עבודה שתיתן רווח גדול לישובים אחר כך, כי מכירים בצורך שהישובים צריכים נכסים מניבים.

אדוני אני מאוד מודה לך. תודה רבה על הסקירה. ברשותכם אני עובר כרגע לראשי הרשויות. בואו ונתחיל עם יושב ראש הפורום בבקשה.

כל ראשי הרשויות יקבלו רשות דיבור, אני מבקש מכם לתמצת את הדברים, לכל אחד יש חמש דקות. בבקשה אדוני.

ברכות לכולם. אני רוצה להגיד כובד ראש הוועדה, נדבר ראשית על הוועדות, כשאהוד יוסטמן דיבר שבעיר תל-אביב אין תכנית מתאר, נכון שאין וגם לא צריך. יושב ראש הוועדה בתל-אביב הוא יושב ראש הרשות, והוא המחליט איפה ומה ואיך לבנות. בישובים הדרוזים ראש הוועדה הוא לא ראש הרשות ואין לו שום החלטה.

אני מבקש לסבר את אוזנך, מאז שאנחנו נבחרנו בנובמבר אין לנו מינוי כחברי הוועדה עד היום. יש וועדת מעלה נפתלי, הוועדה מקיימת ישיבה ומזמינה את חברי הוועדה, מי הם חברה הוועדה היום? – ראשי רשות שהיו, ראשי הרשות לשעבר לא באים כי הם כבר לא ראשי רשויות, ראשי הרשויות החדשים לא חברי וועדה. אנחנו כבר שבעה חודשים מבקשים מהמנהל הכללי של משרד הפנים לשלוח לנו מינוי ועד היום אין לנו מינוי. מילאנו ארבע פעמים את הטפסים ובכל פעם אומרים לנו "השבוע נשלח לכם".

אתה אמרת את זה כאן בוועדה לפני ארבע או שישה חודשים, זו פעם השלישית שאני שומע את זה.

הרשויות הדרוזיות נמצאות בשמורות טבע, חורפיש, בית ג'אן, עיר הכרמל. מה עושה הרשות לשמורת הטבע? היא חונקת את הרשות הדרוזית. אף אחד לא מאפשר לרשות להתפתח. מה עושה רשות שמורת טבע? – אותה רשות לשמורת הטבע מוכנה לגרוע מעצמה 110 דונם לטובת בית ספר שדה הר מירון. למה? – מקימים בית מלון בלב שמורת הטבע, בלב הר מירון כדי שמישהו יהנה מהכסף כמו שסטף ורטהיימר נהנה בתפן, מוכנים לתת 110 דונם ובכל שנה נוגסים מהאדמות החקלאיות של הכפרים מסביב.

מה אתה אומר, עכשיו זה כבר אושר?

כן, זה אושר בשבוע שעבר.

רשות הגנים הייתה נגד זה.

התקשר אלי שייח מוסף טרף שאמר לי שאישרו את זה.

אמרת כאן דבר חשוב, אנחנו אפילו עדיין לא שמענו עליו, אני שומע על כך בפעם הראשונה ממך.

אני התנגדתי לנושא הזה, לא הזמינו אותי כדי להשמיע את דעתי, אני בעל עניין ולא הזמינו אותי כדי להשמיע את דעתי.

כעת באים ואומרים שבתכניות המתאר הרשויות אשמות, מי שאשם הוא זה שיש לו את היכולת להזיז, לזה שיש לו את היכולת לפתח. במה הרשויות אשמות? – אתן לדוגמה את חורפיש – חורפיש הגישה בקשה לתכנית מתאר, הלוואי שברשויות הדרוזיות לא היו תכניות מתאר, אנחנו לא צריכים תכנית מתאר. תכנית המתאר מגבילה אותך בבנייה. כי אם אין תכנית מתאר אתה יכול לאשר ולבנות לפי סעיך 97א'. בכל זמן שלא היו תכניות מתאר יכולנו לבנות. יש כאן מהנדסים שמכירים את הדברים טוב ממני, ואני לא מכיר את זה טוב. תמיד יכולנו לבנות. וכשאמרו שיש תכנית מתאר אז סעיף 97א' נפל ואתה כבר לא יכול לבנות לפי הסעיף הזה אלא חייב לבנות לפי תכנית המתאר.

לגבי חורפיש אני לומר שהוגשה תכנית מתאר בשנת 1987, היא אושרה בשנת 1999 כלומר אחרי 12 שנה אושרה תכנית המתאר 1275ג' שהיא לעג לרש היום. היא לא שווה שום דבר. אהוד יוסטמן אמר שאנחנו במכרז, אני נבחרתי בחודש נובמבר ואז אמרו כבר אמרו לי שיש מכרז ויש זוכה – משרד מתכננים לתכנון תכנית מתאר חדשה. אני פונה לאהוד יוסטמן ולשמאי ואומרים לי שהמכרז נפסל. למה? התשובה הייתה שזה שזכה היה מעל 25%. לא ידעו את זה כשנתת לו? שרפו שישה חודשים. בחודש מאי ישבנו אהוד יוסטמן ואני בתל-אביב כדי לתת ציונים לשני משרדים ועד היום אין.

כי לא היה תקציב מדינה.

אני רוצה לומר מה קורה במדינה הזאת, במדינה הזאת לפוליטיקאי יש מדיניות, השרים בממשלה קובעים חוקים, המנהל הכללי שם כמה מקלות בגלגלים, הפקידים מוסיפים עוד כמה מקלות והפקיד הזוטר הוא שמנהל את העניינים. מי שמנהל את זה זה לא עזרא ולא אזולאי ולא חברי הכנסת, מי שמנהל את העניינים, ואני ראש הרשות הוא הפקיד הזוטר ואני אסביר.

אחרי חודשים, אני חתמתי מתוקף תפקידי כראש הפורום על הסכם עם משרד הפנים והסכם עם משרד ראש הממשלה בעזרת סגן השר, חברי כנסת ויושב ראש הכנסת, נשיא המדינה ומה אגיד לך הייתה תרועה גדולה, אתמול שלחתי מכתב לאייל גבאי, שלחתי גם העתקים, ציינתי הסיכום שלו הוא אל מה שסיכמנו. שלחתי אתמול גם מכתב לרמי פלצ'י שהסיכום שלו הוא לא מה שסיכמנו. אני בעצם בא לומר שבדרך הכל נופל, בסוף אתה מגיע לקש מערימה גדולה. אף אחד לא צריך את הקש הזה.

תקשור את החבילה טוב.

אולי אתה קושר את החבילה טוב טוב ואתה סומך על הממשלה שלך.

אני סומך עליך, כי אם אתה הייתה עושה קשר טוב לפני החתימה שום דבר לא היה נופל לך בדרך, אבל כנראה שהקשר היה רופף עד שהגעת לפקיעין.

אני באמת מבקש, עד עכשיו אנחנו בדיונים ושום דבר לא נגמר.

החוזה יתקיים כלשונו, לא יעזור שום דבר.

לא יעזור לאף אחד, לא יעזור לא לשמח וגם לא לעצוב, לרוצה וללא רוצה, מה שיהיה זה מה שסוכם, מה שיהיה זה רצוננו. אני מבקש לומר לך דבר נוסף שאם לא תהיינה תכניות מתאר מסודרות לישובים הדרוזים, יבנו ללא היתר וזה מה שקרה עד היום.

אני מבקש דבר אחד מהוועדה, זה ענייני, להכשיר את הבנייה שנבנתה עד היום שלא באשמתו של האזרח, ריבונו של עולם, אולי גם באשמתה של המועצה אבל לא באשמתו של האזרח. באשמת משרד הפנים ובאשמת המועצות

תודה רבה. ראש מועצת בית ג'אן, מר ביאן קבלאן בבקשה.

תודה. אני רוצה לתקן את רהט לגבי המעורבות שלו בתכניות המפורטות. בקדנציה הקודמת ערכתי ארבע פגישות, שתי פגישות ערכתי בקדנציה הנוכחית, אני ראש מועצה חדש, ב- 15 למרץ וב- 26 ביולי, אתם מנהלים את העניינים, והם גם קובעים מה כואב לך. כשאתה הולך לרופא ומתלונן על כאב אתה מקבל טיפול בהתאם לכאב שלך, אבל במשרד הפנים הם קובעים מה כואב לך. אתה כראש רשות אפילו לא יכול להעז לדרוש את הצרכים של האזרחים או את הצרכים של הישוב.

אתה הפגנת היום, אני באמת רוצה להכיר את הפרצוף האמיתי שלך, כי אתמול התנהגת אחרת והיום אתה נוהג יפה מאוד ואני מקווה שתמשיך כך.

גם לשר גדעון עזרא, הטיפול, בהדרגתיות, בבעיות של הישובים שלנו במקום ועד היום נמשך. אני מבקש ממך לשדרג לנו את ההצעה ולתת טיפול לבעיה שלנו.

ספציפית לגבי בית ג'אן ולגבי התכניות מהפורטות שהגשנו - הן לא נותנות פתרון היקפי. אנחנו מבקשים לשריין לבית ג'אן זכויות גם לצרכי מגורים וגם לצרכי מבני ציבור. התכניות שטופלו עכשיו לא נותנות מענה ופתרון לכל התושבים. נכון שישנה התקדמות כמו שהזכיר אהוד יוסטמן אבל זה לא טיפול שורש לבעיה ואנחנו מבקשים גם את העזרה ממי ששומע ויכול לעזור. מבקשים גם להכניס את התכנית הרביעית של הצד הדרום מערבי של הישוב, יש שם בתים בנויים שאינם כלולים בתכניות המפורטות וגם לא בתכניות המתאר. האנשים סובלים ואם זה לא יעשה עד שנות העשרים שלושים. אתמול כשהעלתי את הנושא במשרד הפנים, אצל שמאי יאסייף, נאמר לי, חבר'ה הגזמתם. אני לא יודע למה מגזימים כשאנחנו מבקשים פתרון לבעיות שלנו.

תודה רבה. אני מבקש את ראש מועצת מראר, מר פריד גאנם, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אדוני היושב ראש אני לא אחזור על דברים שנאמרו. אני רק יכול לאמץ באופן מלא את הדברים של חבר הכנסת חנא סוויד וגם את דברי חבר הכנסת דב חנין, את חבר הכנסת מגלי והבה לא הספקתי לשמוע אני מניח שהוא עלה על הנקודות. אני אומר כמה דברים.

נמאס לנו לבכות אבל כואב בכל תחומי החיים. גם החוברת שטרח והכין חבר הכנסת חמד עמאר, והוא ראוי לשבח, היא לא מעודכנת. לגבי המשכורות צריך להוסיף שבמשך חמישה חודשים לא שולמו וזה מה שקורה. ישנם נתונים נוספים שצריך לעדכן. בכל תחומי החיים המציאות הרבה יותר קשה. יש דברים שהם סטטיסטיקות ולא בוחנים את המציאות כהווייתה. מי שנכנס לישובים שלנו מוצא שהאבטלה היא פי שלוש או פי ארבע ממה שרשום בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וישנם הרבה הסברים לכך, ובהזדמנות אחרת אוכל להסביר למה.

בנוגע לתכניות המתאר הוזכר כאן שלמראר אושרה התכנית. התכנית היא מוקש אחד גדול למרות שאנחנו רצינו שהיא תאושר, אבל היו מאות התנגדויות ומהן כ- 180 התנגדויות של המועצה המקומית. תשובה הייתה שכל ההתנגדויות, ללא יוצא מהכלל, נדחו. הלכו לפי החוק שאומר שיש להתייחס ספציפית לכל התנגדות.

התייחסו ספציפית בשינוי השם בלבד ועם אותו משפט. זה משחק אבסורדי, לא התחשבו בכל ההתנגדויות לרבות של הרשות המקומית. הייתה התעלמות מוחלטת מהמציאות, החליפו כבישים שקיימים עשרות שנים ואמרו שזה לא קיים לפי התכנית. פתחו כבישים בתוך בתים וזה מחייב תכנית מפורטת לכל קטע. זה מילוני שקלים לישובים שנמצאים במצוקה אדירה. זה זמן, זה דחיית הקץ ואולי הנכדים יספיקו להשלים את התכניות המפורטות לכל מתחם ומתחם. אין כל שינוי בתוך הישוב של 28,000 תושבים. לפני שבוע הוכרזנו כעיר. זה לקבור תכנית לפני שהיא נולדה, וזה אחרי ייסורים של עשר שנים.

מדברים על מתחמים, אין מתחמים מפורטים, זו השקעה אדירה של כל תושב ותושב. ביקשנו שיתנו מתחמים מפורטים הן בתוך הישוב והן במתחמים שנוספו. אין מספיק כסף לצבוע דברים. ישנן בעיות שאני חושב שניתן לפתור אותן. אחרי שישבנו שעות עם המתכנן המחוזי הוא שלח אותנו למשרד הבריאות ומשם ל... זורקים אותנו כמו כדור. היום גם בית בנוי למי שמבקש לבנות עוד קומה אומרים לא כי אין פתרון לביוב, ל- 56% אין פתרונות ביוב כי אין כסף ואף אחד לא נותן הלוואה, אז אני לא אתן לו חשמל? אומרים לו שיש שם בית ויש לו חשמל בקומה הראשונה אז למה לא לקומה השנייה.

סתם כך כי הוא מחפש איזה סעיף בחוק כדי לדבוק בו, ולפרש אותו ככל העולה על רוחו, ואומר לך פנה למשרד הבריאות. ניגשנו למשרד הבריאות ושם אומרים שזה לא בסמכותם, אבל מאחר ונשאלו הם אומרים לא, הם לא מאשרים. אבל תשאלו כי זה לא בסמכותכם, ואז הם עונים שהם כבר אמרו והם לא יכולים לוותר. רבותיי זו התעללות מתמשכת. אנחנו בכל תחום ותחום עם הגב לקיר, אי אפשר ככה. אני נגד העוברים על החוק אבל אני אומר לכם, אני גם חושב שבתורה, ואני לא מומחה בתורה אבל לפחות בית המשפט אמר שאסור לגזור גזרה שהאזרח לא יוכל לעמוד בה כי הוא יצפצף עליה.

אני מבקש מכבוד היושב ראש לקחת בחשבון שבמציאות יש עיכובים מרות כל הדברים היפים ששמענו כאן. צריך להנחות את הוועדות לזרז את המהלכים, להקל על התושבים ושיופסקו ההליכים נגד אלפי תושבים, ברובם בנו בלית בררה, אפשר להקפיא את התהליכים, בית המשפט יכול לפסוק אבל מי שתחתיו התהליכים זה השלטון ולא בית המשפט.

תודה רבה. ראש המועצה של סג'ור, מר ג'אבר חמוס בבקשה.

בשביל הגילוי הנאות אני מבקש להודות שהמצב שבו אנחנו נמצאים הוא לא מאתמול וגם לא שלשום, זה מצב שמתמשך כבר 61 שנה. אני מברך על היוזמה של אדוני ושל חברי הכנסת, סגן השר וכל החבר'ה. זו יוזמה מבורכת ושאולי אנחנו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה, אני מקווה שהדברים האלה יבואו לידי ביטוי בשטח.

כראש מועצה, אני מבקש עוד שני גילויים נאותים, כראש רשות אני עובד באופן עצמאי, אדוני. אני לא שייך לפורום ואני עובד עצמאי, גם לא חתמתי על ההסכם שנתחם, אני היחיד שלא חתם ואני גם לא אחתום על הסכם כזה. אני עשיתי תכנית הבראה עצמאית כבר בחודשים פברואר מרץ. נקטתי בצעדים קשים כולל פיטורין של 25% מהעובדים. המצב קשה ותכנית הבראה זה בכל פעם קיצוץ. לא הייתה שום בררה ולא הייתה שום אופציה אחרת.

במשך שלושה חודשים הכנו תכניות מתאר, עברתי עליה והפקדתי אותה גם בוועדה המחוזית. היא אושרה בוועדת התכנון בכרמיאל - בוועדת בית הכרם, והיא הופקדה גם במחוזית. לגבי כתב מינוי לוועדה המקומית, התקיימה ישיבה ביום שני ופניתי ללשכת המנהל הכללי וקיבלתי כתב מינוי וגם הספקתי להשתתף כחבר בוועדה.

את תכנית המתאר שלי עשיתי באופן יסודי יחד עם מתכנן בתשלום, חסרים עוד מאה אלף שקלים אבל נסתדר, דיברתי עם ויקי ועם אלכס ועם כל הצוות. שם המשחק כרגע - זה זמן, מבחינתי אעשה הכל, את תכנית הביוב ואת כל מה שהם מבקשים אכין מידית. שם המשחק כרגע זה לאשר כמה שיותר מהר את התכניות כדי לצאת לביצוע. בתכנית בישוב מופיעה בין היתר גם שכונת חיילים משוחררים.

אני רוצה לומר משפט שמסביר את הכל, לא לכעוס עלי, אני אומר מה שחובה לומר. למצב שהעדה הדרוזית נמצאת היום יש ארבע תשובות, או שזה זלזול, או שזה התנשאות והתעלומות, או שזו גזענות או שזה כל התשובות גם יחד. תודה.

תודה רבה אדוני. מר סלמאן הנו ראש המועצה של ג'וליס, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברים, אורחים, חברי כנסת ועמיתי ראשי רשויות. אני מסכים עם כל מה שחבריי אמרו.

אני מבקש לחדד נקודה שהועלתה על ידי חבר הכנסת חנא סוויד, אין תקציבים, הרשויות שלנו הרי שופעות בחובות. אני לא חושב שאחרי ההסכם שחתמנו עליו ושנאלצנו להסכים, נצליח לצאת מהבוץ שאנחנו שקועים בו ומהגיבנת הגדולה שלנו. משרד הפנים דורש שנישא בהוצאות התכניות המפורטות. אין לנו שום שקל לעניין הזה.

אני אתן לדוגמה את המועצה המקומית ג'וליס, שאני עומד בראשה, מלפני שמונה חודשים, ג'וליס שקועה בהרבה עיקולים, יש לנו כסף מהיטל ההשבחה שתושבי ג'וליס שלמו והוא מעוקל בוועדת תכנון ובנייה, זה כמעט מיליון שקל. אני פניתי, וגם ראש המועצה הקודם פנה לוועדת תכנון ובנייה בבקשה לשחרר מהכסף הזה כסף למתכננים, הכסף הזה מיועד לפיתוח ולתכנון, אנחנו מבקשים לשחרר כסף למתכננים שמכינים לנו תכניות מפורטות. עד עכשיו משרד הפנים תוקע את הכסף ולא משחרר לנו כספים, צר לי לומר את זה.

בנוגע למה שאמר נציג משרד הפנים ביחס לתכנית המתאר של ג'וליס, זה נכון שהיא אושרה בשנת 1995. תכנית המתאר של ג'וליס הוגשה בשנת 1985 והיא תוכננה לענות לצרכים של שנת 1985. היא אושרה בשנת 1995 וכשאישרו אותה היא כבר לא נתנה מענה. יש לי נתונים לוועדת תכנון ובנייה גליל מרכז בעכו שאחראית על ג'וליס, אבו-סנאן וירכא - כמעט אלף בתים בשלושת הישובים האלה הם ללא היתר ומכל מיני סיבות, גם מחוץ למתאר, אין קו ביוב, אין אפשרות לחבר אותם למים ולתשתיות. זה מאוד כואב.

מתכניות המתאר אני לא חושב שהרשויות יכולות לצאת מזה, זה צריך להיות מופקד בידי משרד הפנים. היום הם לא עושים הרחבה. לג'וליס יש תכנית מתאר קודמת אבל היא ללא הרחבה. צריך לתקן את המצב הקיים. לא נותנים של מטר אחד מענה לתוספת תכנית המתאר הקיימת. תודה.

פהמי חלבי נציג עין הכרמל, בבקשה. ראש הוועדה הקרואה שלך כנראה עסוק מאוד מאוד.

הוא לא קיים בכלל.

אני אדבר על עיר הכרמל אבל אני חושב שהבעיות דומות לבעיות של כל הישובים. אני מבקש להגיד לוועדה שהיום יש קריסת מערכות. הכל קורס. תיקח את עיר הכרמל, יש לי קריסה טוטאלית, אין מים, אין חשמל. איך יכול להיות שעובדים כבר כמה חודשים לא יכולים לעבוד כי אין בבניין של המועצה חשמל. אין שירותים. מכל הבחינות כל המערכות קורסות, אין לנו כלום.

אני אגע בתכניות המתאר, אדון אהוד יוסטמן דיבר על תכנית המתאר של דליית-אל כרמל, וואלה זה על הכיפק, כל הכבוד צריך לעשות לכם חפלה. התכנית הזאת היא תכנית שהתחילו להכין אותה לפני שבע עשרה שנה. תכנית שאושרה. אני הייתי ראש המועצה שהתחיל עם זה. זו תכנית של שבע עשרה שנה אחורה. לא עשו שום דבר וגם לא קידמו דבר. אני רוצה לומר לך יושב ראש הוועדה, היו אצלנו לפני שנתיים וישב מולנו אדם קולמן, מנהל המחוז, הוא אמר חבר'ה תסלחו לי אבל זו המדיניות, אני פקיד. זו המציאות, אדוני אני מקשיב לדיון ויש פה מזג, אבל אדוני היושב ראש אני אומר לך זה כלום, לא יצא מזה כלום למרות שאנחנו יושבים ואנחנו מדברים, אנחנו מדברים ומדברים, אבל קיימת מדיניות מלמעלה.

אנחנו כבר 61 שנה ואין כלום. אני מסתכל על העיר כרמל, היא הייתה עם 32,000 דונם, ומה שנשאר לנו היום זה 9,000 דונם וממה שנשאר רוצים לקחת 4,150 לפארק הכרמל - את החלק המזרחי. כל הפרויקטים של מדינת ישראל עוברים באדמות שלנו, בצד המזרחי יש את אחינו היהודים ויש ערים, שם בונים ושם מתכננים, מקימים פארקים וכל הפרויקטים הם על החשבון שלנו. מה זה? – זו מדיניות, ואם המדיניות הזאת לא תשתנה חבל על כל הדיבורים, אפשר לשבת ולחכות גם אלף שנה והכל ימשיך להיות כשהיה.

אני מבקש אדוני יושב ראש הוועדה, צריך לקבל החלטה לשינוי המדיניות לגבי המגזר הדרוזי וצריך לפעול אחרת. חוק תכנון הבנייה הקיים זה חוק אימפריאליסטי, זה חוק שמטרתו הפקעת אדמות, זו מטרתו היחידה, וכל הפקידים שעושים עבודה מיישמים מדיניות. תכנית המתאר של דליית-אל כרמל, ואני שמעתי את אדון אהוד יוסטמן שהיה אצלנו, הפארק רצה לקדם כי הם רצו להשאיר את ארבעת האלפים הדונם מחוץ לתכנית המתאר. כדי להפקיע את ארבעת אלפי הדונם, הפקידים האלה רצו לקדם מהר את תכנית המתאר והם השאירו לנו 4,150 דונם מחוץ לתכנית המתאר. חבר'ה הכל מתוכנן, זו מדיניות. אם לא נשנה את המדיניות לא נוכל להתקדם בכלל. תכנית המתאר של דליית-אל כרמל עליה הוא מדבר מסכנת שש מאות בתים ועשרים אלף עצי זית. האדון הזה לא מדייק.

תודה רבה. ראש המועצה המקומית לשעבר של פקיעין, כנציג פקיעין בבקשה.

אני אדבר מניסיון, ואני לא נציג של אף אחד, אני נציג של עצמי.

אתה בכל זאת ראש המועצה לשעבר של פקיעין ואני כדי לא לקפח את תושבי פקיעין הצגתי כך.

אני אדבר על שלושה דברים ואביא מהניסיון שלי. בשנת 1975 הוגשה תכנית מתאר, בפברואר 1991 אושרה תכנית מתאר, קיבלה תוקף, ומאז ועד היום הוגשו שש תכניות המשך ואף אחת לא אושרה במשך שש עשרה שנים.

בשעתו התנגדנו להיות בוועדת התכנון של הגליל המרכזי ולכן שר הפנים לשעבר לאחר עשר שנות מאבק החליט לפצל את הוועדה. הוא הכניס אותנו לוועדה של מעלה נפתלי במעלות. בשלב מאוחר יותר, כעבור שנה אנחנו הסתכסכנו עם ראש מועצת מעלות ולא השתתפנו אפילו לא בישיבה אחת, לא פקיעין, לא חורפיש וגם לא בית ג'אן. ביקשנו וועדה מקומית משלנו. דב כהת אישר לנו את העניין בזמנו, אבל ביצוע לא היה. מאז ועד היום תכניות מפורטות, אדוני, ידידי מהמינהל תכנון, הן אינן מיושמות מסיבה זו אחרת. אולי אחת או שתיים מתוך עשר מאושרות ומתקבלות. השאר נדחות אוטומטית, בטענה שאנחנו שעובדים על תכנית מתאר.

לא בעניין הזה.

אמת מה שאומר ראש המועצה. אני מבקש לומר מתוך הניסיון האישי שאם לא יקום גוף תכנון מרכזי, ובשם הדמוקרטיה אצלנו בישובים בפרט ובמדינה בכלל, כי ראשי המועצות מתחלפים ותוך חמש עשרה שנה התחלפו חמישה שישה ראשי מועצות. אם לא יקום גוף מקצועי שבו יהיו שותפים דרוזים, ושגם נציגי העדה הדרוזית יכנסו למועצה הארצית, גם לוועדה המחוזית וגם במקומות האחרים, אנחנו נשאר אחרי הרכבת, הרכבת תעבור אותנו.

שמעתי את כולם ואני מבקש שתשמעו גם אותי. אני הייתי מציע לחברי הכנסת, קודם קראתי לחברי הכנסת הדרוזים כולם וגם לחברנו סעיד שהיה ראש מועצה בזמנו, כתבתי לכולם ואני אשמח שיצטרפו עוד חברי כנסת ללובי לקידום הקמת גוף מקצועי שיטפל בנושא התכנון.

הכנסות הרשויות המקומיות צריכות להתקבל גם מאזורי תעשייה, ואדוני, גם מאזורי שיפוט. אזורי השיפוט צריכים להתרחב כי לא יתכן שמחנה צבאי, ולדוגמה טל-אל שליד ג'וליס ישלם את הארנונה שלו לאיזו מועצה אזורית אחרת. זה בלתי אפשרי, לא יתכן שזה יקרה. צריכים לתת את האזורים האלה לשיפוט הרשויות המקומיות. רק כדי לסבר את האוזן – בשנת 1975 הוגשה בקשה להרחבת תחום השיפוט של פקיעין ועד היום, למרות אישור המועצה האזורית מעלה יוסף וההסכם שהיה בינינו, העניין לא אושר סופית על ידי משרד הפנים.

במלה אחת אני מבקש לומר שבאזור השיפוט של מועצת פקיעין 30% מהבתים אינם בשטח השיפוט של מועצת פקיעין, וזה אבסורד. תכנית המתאר מאושרת אבל הבתים שנמצאים בשטח תכנית המתאר ושמשלמים גם את תשלומי המים והארנונה, השירותים והכל, למועצה, אבל מבחינה חוקית אסור לי לגבות מהם ארנונה. שכונה דווקא כן אבל הבתים במתאר הקיים. עד היום הזה שטח השיפוט לא תוקן.

תודה רבה אדוני אני מודה לך. ראלב סייף מיאנוח ג'ת בבקשה.

תודה רבה אדוני, אני אשלח מברקים. בשנת 1948 ליאנוח ג'ת היו 19,000 דונם אדמות פרטיות, נשארו רק 4,000 דונם. אני מזכיר את זה לא רק בגלל מה שאמר חבר הכנסת חמד עמאר. אחת הבעיות הקשות בהכנת תכנית מתאר היא הכבישים והשטחים הפתוחים. לאנשים בעלי האדמות הפרטיות קשה לוותר על מה שנשאר מהאדמות שלהם. אנחנו ביאנוח ג'ת הצענו, גם לאהוד יוסטמן שהיה בישיבה הזאת, שלאנשים שלוקחים את האדמות הפרטיות שלהם, הופקעו לנו 15,000 דונם, אנחנו מבקשים שמאדמות המינהל בתוך שטח השיפוט שלנו יפצו את האנשים, כך נוכל לסלול יותר כבישים וגם נקל על התושבים.

אני מציע שאחת מההחלטות של הוועדה היום תהייה לפצות את האנשים הפרטיים שלוקחים מהם אדמות בתכניות המתאר לטובת כבישים ושטחים פתוחים.

לגבי תכנית המתאר של יאנוח ג'ת, אושרה לנו תכנית מתאר בשנת 1986. משנת 1991 אנחנו מנסים להרחיב אותה. סך כל הדרישה של התושבים להרחבה מסתכם ב- 750 דונם. אלו שתי תכניות מתאר גם לאינוח ולגם לג'ת וביחד זה 1,900 דונם. השכנים שלנו בשלומי לדוגמה, וכדי לסבר את האוזן, יש להם הייתה תכנית מתאר של כפר אחד, שלומי, אנחנו שני כפרים, להם הייתה תכנית מתאר של 2,500 דונם. אנחנו ביקשנו הרחבה של 750 דונם בלבד אושרו לנו רק 300 להרחבה. לשלומי באותה העת אישרו הרחבה של 2,500 דונם. זו התוצאה של המדיניות עליה דיבר חברי פהמי חלבי. זה נכון וצריך לשנות את המדיניות הזאת. עינינו לא צרה בשלומי, אבל למה מתייחסים אלינו בצורה הזאת? זה לעג לרש להרחיב רק ב- 300 דונם את תכנית המתאר. זה לא ייתכן.

הגשנו הסתייגויות על אותה תכנית של הזכיינים שזכו במכרז, המועצה לבד הגישה שישים ושש הסתייגויות. אני אפרט כמה מההסתייגויות האלה, למשל שביקשו כשאנחנו נאשר אז כל מי שרוצה לבנות דירה חייב לגדר ראשית את החלקה באבן וזה בהתאם לתקנון של התכנית. איך זה יתכן? זה היה אחד מתנאי התקנון. יש דברים - - -

אין מצב, אין מצב על מה שאתה אמרת כרגע.

לגבי אזור התעשייה תפן, אני לא רוצה להוסיף על דבריו של חבר הכנסת דב חנין, אני מבקש מהחברים, מחברי הכנסת הנוכחיים וגם האחרים. אזור התעשייה הזה הוקם על אדמות שהופקעו מאיתנו בשנות השישים, הוא הוקם באזור השיפוט שלנו והקימו לו מועצה מקומית נפרדת ללא התושבים. האזור הזה יושב ממש על אדמותינו. לא יתכן שמצב הזה ימשך. ישנן כעת הצעות חוק כדי לשנות את המצב הזה ולהחזיר אותו לקדמותו. אני קורא לשני חברי הכנסת, חברנו איוב קארה וחמד עמאר, וגם לשאר חברי הכנסת ולהיו"ר דוד אזולאי במיוחד, להצטרף ליוזמה הזאת ולהחזיר את הזכות הזאת לבעלים שלה. לרצות את סטף וורטהיימר מותר ולהחזיר לנו את הזכות שלנו אסור? לא יתכן. לכן אני מבקש שבהחלטות הישיבה הזאת תהייה החלטה כן לתמוך ביוזמות החקיקה להחזרת תפן לכפרי מרכז הגליל.

תודה רבה אדוני, מר סעיד מועדי יועץ לשר הפנים בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, ראשי רשויות, אורחים. לצערי הרב כל מה שנאמר פה לא שיקף את הכאב הנוראי של האזרח הפשוט מהכפרים, אזרח שסובל מקנסות והאשמות. נכשלנו בהצגת הנושא החשוב הזה. לצערי הרב במשך שבע שנים שחלפו, משרד הפנים לא פעל די כדי לקדם את תכניות המתאר. אני אומר את זה בפה מלא. כעת שר הפנים, הרב אליהו ישי הקים צוות בתוך הלשכה שלו כדי לקדם את תכניות המתאר. אני אומר לראשי הרשויות, אני לא מטיל עליהם את האשמה כי הם חדשים, יש את ראשי הרשויות הקודמים שבמשך כל כך הרבה שנים לא קידמו את תכניות המתאר.

תכנית מתאר מתחילה מהישוב, תכנית מתאר מתחילה ממחלקת ההנדסה, תכנית מתאר מתחילה מהמהנדס שמקבל משכורת הון תועפות ולא עושה כלום. כאן בכל ישוב וישוב מתחילה הבעיה של תכנית המתאר. לצערי הרב, מי שסובל ומקבל את המקלות אלו האזרחים הפשוטים שאין בפיהם להגיד לשופט דבר חוץ מאדוני תרחם עליי. לצערי הופכים אותו לעבריין, איש ישר שכל חייו עשה הכל ביושר ניצב כעת בעל כורחו בפני אשמה. אין מגרש לחייל המשוחרר והוא לא יכול לבנות מעל הבית, הכביש שהורחב נכנס לתוך הבית וכללו את הבית בתוך הכביש, ולכן הוא לא יכול להוסיף לא מרפסת ולא לבנות קומה נוספת.

אדוני היושב ראש, בכל הכפרים זה המצב. השר הקים כעת צוות כדי לטפל בתכניות המתאר ולזרז אותן. אני אומר לכם לכם ראשי הרשויות זו ההזדמנות פז כעת כל עוד אליהו ישי נמצא במשרד הפנים, יש לו את הזיקה, יש לו את הידע ויש לו במיוחד את אהדה לעדה הדרוזית. הוא בחר לעצמו גם יועץ לקדם את הנושא הזה. חבר'ה תתחילו להגיש תכניות מתאר. אני אומר לכם שהפעם זה יעבור מהר, לא יהיה חסם לתכנית המתאר, לא ניקח בחשבון את אחוז השטח שנמצא בתוך הכפר, בתוך תכנית המתאר, אנחנו נעבור את המכשולים, בעזרת ה', נעבור את כל מה שמפריע.

משפט סיכום, עלה פה רעיון להקים ועדה מקומית של הישובים בית ג'אן, פקיעין וחורפיש, קיסרה סמיא, הנושא ידון בכובד ראש ואני אמליץ לכובד השר לאמץ את הרעיון. מכל רשות שלא תגיש תכנית ניטול ממנה את זכות הגשת תכנית המתאר, ואנחנו נגיש אותה דרך הוועדה המקומית. אני אומר לכם שיש תקציבים ושאף אחד לא יגיד שאין תקציב להרחבת תכנית מתאר. בוועדות יש תקציב ואנחנו נציע אותו לפיתוח הישובים.

אני מודה לך, מר דוד נחום ראש הוועדה הקרואה בירכא, בבקשה.

חשוב לציין את המקום הקודם והוא קצין מחוז בצפון, זה מתחבר ביחד. בבקשה אדוני.

אני רוצה לציין נקודה מאוד חשובה בכל הנושא של הרחבת תכנית המתאר. בבנייה הבלתי חוקית גרים אנשים, גרים ילדים, צריכים לחבר אותם לתשתיות. אם אני כרשות מחבר אותם אני עושה את זה באופן לא חוקי. אם אני לא מחבר אותם הביוב זורם ואני נתבע משפטית כי הביוב זורם. זו בעיה מאוד דחופה.

למה אתה קורא לזה בלתי חוקית?

ברגע שאני מחבר בית שהוא ללא היתר בנייה.

זה ללא היתר, זה לא בלתי חוקי.

הוא לא יכול לחבר בית שנבנה ללא היתר. הרעיון ברור.

האנשים מתחברים לבד, יש חיבור פרטיזאני, החשמל לא תקין ולא חוקי. למים מתחברים בצינורות דקים ואין לחץ בבתים. הבעיה מורכבת.

לכן אני מציע שהוועדה הזאת תצא באיזו החלטה שבתים שקרובים לתכנית המתאר, ראשית אני מבקש להודות לאהוד יוסטמן שנענה בזריזות לישיבה וגם קיימנו ישיבה על תכנית מתאר ירכא ואנחנו נתחיל לעבוד. אבל כמו שאנחנו יודעים תכנית מתאר לוקחת זמן. ישנן שכונות שבסמוך לתכנית המתאר ואנחנו מבקשים שתצא מפה קריאה - - -

אתה מתכוון שזה במרחב התכנון.

במרחב התכנון, בוודאי. לאפשר לנו לפחות לחבר אותם, חיים בתוך הבתים האלה.

תודה רבה. רבותיי אני ברשותכם רוצה לסכם את הדיון.

1. הוועדה שמעה על המצב הקשה בישובים הדרוזים בכלל ובתכניות בפרט. העניין גורם לתסיסה מיותרת. מן הראוי שמשרד הפנים ייתן מענה הולם.

2. הוועדה קוראת לבדוק אפשרות להקמת גוף מקצועי, ארצי, שיטפל וירכז את כל מה שקשור לתכנון הישובים הדרוזים.
3. הוועדה קוראת לשר הפנים לשקול ולעשות רה-ארגון בכל הוועדות לתכנון ובנייה המטפלות בישובים הדרוזים.
4. הוועדה מאוד מעריכה את עבודת המינהל לתכנון שהצהיר כאן שעד סוף שנת 2010 יסתיים החלק הארי של תכניות המתאר של הישובים הערבים והדרוזים.
5. הוועדה פונה למשרד הפנים להגדיל את התקנים במינהל באגף תכניות המתאר, וזאת בשל מצוקת כוח האדם שעלתה כאן בדיונים.
6. הוועדה פונה לשר הפנים להוציא מינויים מעודכנים לחברי הוועדה לתכנון ובנייה המרחביות שטרם אוישו -מאז הבחירות.
7. הוועדה פונה, וכאן אני אומר את זה בזהירות רבה, לגבי הקפאת תהליכים המשפטיים כנגד אלו העומדים לדין במקומות שלא אושרו תכניות המתאר. – אנחנו נבדוק את זה בהיבט החוקי ואני עדיין לא יודע. אני רוצה להיות זהיר בנושא הזה.
8. הוועדה פונה לראש הממשלה, שמינה את וועדת המנהלים הכלליים, לענייני דרוזים, שיוציא לה את המנויים.
9. הוועדה ממליצה ששבעבודתה של וועדת המנהלים הכלליים, גם נושא תכנון והבנייה ייכלל במנדט שלה.
לסיום, אנחנו נעקוב אחרי התכנון במגזר הדרוזי בכלל, והכל מתוך כוונה לפתור את הבעיות ולמנוע, חס וחלילה, תסיסה מיותרת בקרב התושבים הדרוזים.

אנחנו נבקר אחרי הבחירות שיתקיימו אצלכם. נבוא ונברך את ראש המועצה החדש.

אני רוצה להודות לכולם ואני מבקש להתנצל בפני אלה שלא הספקתי לאפשר להם לומר דבריהם.

אדוני אני מבקש לומר משפט אחד. אני נתבקשתי על ידי ראש המועצה כפר קמא שהוא צ'רקסי, הוא לא הוזמן לדיון והוא מבקש לומר שהוא סובל מאותן מצוקות.

אני מציע שכל מה שנאמר על הכפרים הדרוזים יחול גם הצ'רקסים.

בהחלט. אני לא נעלתי את הישיבה, אני מבקש לציין שכל מה שנאמר לגבי הדרוזים זה כולל את הצ'רקסים.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

הישיבה הסתיימה בשעה