PAGE
3
ועדת הכספים
07/07/2009

הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 96-111

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט"ו בתמוז התשס"ט (7 ביולי 2009), שעה 10:30

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 – הצבעות

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

רחל אדטו

יעקב אדרי

אורי אורבך

חיים אורון

זאב אלקין

חיים אמסלם

אופיר אקוניס

אורי אריאל

זאב בילסקי

דניאל בן-סימון

נסים זאב

שי חרמש

אחמד טיבי

רוברט טיבייב

שלי יחימוביץ

שלמה (נגוסה) מולה

אברהם מיכאלי

אלכס מילר

מרינה סולודקין

ציון פיניאן

אופיר פינס-פז

פניה קירשנבאום

מירי רגב

נחמן שי

רונית תירוש

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

בועז סופר, סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד מיכל דויטש-הנר, היועצת המשפטית, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

רביב סובל, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

רותם פלג, סגן הממונה על התקציבים

שאול מרידור, משרד האוצר

ראובן קוגן, אגף התקציבים, משרד האוצר

ודים גודון, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אסי מסינג, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד אסי קליין, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד נועם, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יובל יעקובי, משרד האוצר

יהודה סבן, משרד האוצר

קרן טרנר, רכזת פנים, משרד האוצר

ניסן סלומינסקי, חבר כנסת לשעבר

עו"ד רועי קרת, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

שמרית גיטלין-שקד

ורד זילבר

נירה לאמעי-רכלבסקי

אייל לב-ארי

ענת מימון

איתי עצמון

עידו עשת

אנה פרסלר

תומר רוזן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

ה צ ב ע ו ת

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009. אם נסיים את חוק ההתייעלות הכלכלית, נעבור גם לחוק התקציב, ואם לא, נעשה את זה מחר. אני מבקש מחברי הוועדה, גם אם תהיינה הפסקות, להיות בכוננות. במשך היומיים האלה אנחנו מקיימים הצבעות. כלומר, זה גם היום וגם מחר ולכן צריך להיערך לכך שיהיו הצבעות באופן סדיר.


חבר הכנסת אורון, ביקשת הצעה לסדר.

לא. ביקש ממני חבר הכנסת יעקב אדרי.

כן, הוא דיבר אתנו. בסדר. לפי בקשתו לא נצביע לפני השעה 11:00.

ספר לנו איך הדיון יתנהל.

אני יכול לומר לכם שהדיונים שהיו בוועדה היו דיונים שאינם לטעמי. אני לא חושב שאפשר מערכת כזאת גדולה של חוקים לעשות במספר שבועות ולרדת לעומק הדברים כפי שוועדת הכספים של הכנסת צריכה לקיים בהם דיונים. אם אני אשאר יושב-ראש הוועדה, אני סבור שאי אפשר לקיים דיונים מהסוג הזה. ניסיתי כמיטב יכולתי למצות את הדיון ולאפשר לכולם לדבר על כל סעיף שעמד על סדר היום. בניגוד לעמדות של כמה אנשים, לא בכנסת אלא בממשלה, בנושא של המע"מ על פירות וירקות, המע"מ על התיירות וההפחתה במס הכנסה, אני עמדתי על כך שהדיון יהיה דיון משולב כדי שחברי הוועדה יראו את מצב המשקולות כאשר באים להטיל מס על פירות וירקות ועל התיירות, שהמשמעות של זה היא משמעות ברורה לכולם, ומנגד להפחית שני אחוזים במס הכנסה, מס על יחידים, ולהפחית מס על חברות. רציתי שחברי הוועדה יראו את זה, ידונו בזה, יבדקו את הדברים ואני שמח שבסופו של דבר התקבלה עמדת הוועדה לשנות את סדרי העדיפויות בעניין הזה, לדחות את הפחתת המס לפחות בחלקה באופן כזה ששני אחוזים הפחתה של מס הכנסה לא תהיה אלא יהיה פחות מכך. אנחנו נגיע לסעיף הזה ואני גם אסביר. גם בשנת 2009 וגם בשנת 2010 תהיה הורדה בהפחתה של אחוז אחד ומנגד המע"מ על פירות וירקות והמע"מ על תיירות יצא מן החוק ונוריד אותו.


על כל פנים, אני נותן הרבה קרדיט לוועדה, לחברי הוועדה, שהביעו את עמדתם. היו כאן דיונים פתוחים בנושא ואני אפשרתי גם לאלה שנוגעים בדבר, לבעלי דוכנים, גם לאלה שנמצאים בשווקים, להתייחס לנושא. הדיון כאן היה נראה דיון קצת צבעוני, אבל אני חושב שהוא היה צריך להתקיים. אפשרתי להתבטא גם לחקלאים וגם לחברי הכנסת, גם בדיון מקדים ארוך שהיה וגם בדיונים שהתקיימו על החוק עצמו.


כל החוקים שמובאים היום להצבעה, הם חוקים שהתקיימו עליהם דיונים וכל מי שרצה להתבטא בעניין, הן מבין חברי הכנסת שזה ברור ומובן מאליו וגם מבין אלו שהם בעלי עניין מהציבור הרחב או מהארגונים או כל מי שקשור לעניין, יכול היה להתבטא.

הדיונים לא היו ממצים ואני מודה בעובדה הזאת. הדיונים היו נכונים, זאת אומרת, במסגרת הזמן שעמד לרשותנו הדיונים היו ממוקדים והדברים עלו.

אני אומר לממשלה שאם אני אהיה יושב-ראש ועדת הכספים בעזרת השם בשנה הבאה, לא יהיה חוק הסדרים כזה.

בשנה הבאה אין חוק הסדרים.

בשנה הבאה יש חוק הסדרים בגלל שבשנה הבאה צריך בעזרת השם לאשר את תקציב 2011.


על כל פנים, בכל הסעיפים האחרים קיימנו את הדיונים והיום אנחנו אמורים לקיים את ההצבעות. מכיוון שחבר הכנסת יעקב אדרי הגיע, אנחנו יכולים להתחיל בהצבעות. הבטחתי לו באמצעות מנהל הוועדה שלא יהיו הצבעות עד שהוא יגיע.

את עיקר הדברים שיש לי לומר על מה שקרה כאן בימים האחרונים, אומר במליאת הכנסת, אבל אני מרגיש חובה כלפי פקידי ממשלה שמופיעים בוועדה, זוכים לקיתונות של התקופות, לפעמים גם של בוז, כאשר הם ממלאים אחר עמדת הממשלה ולפעמים בניגוד לעמדתם האישית, ואני אומר את זה באחריות מלאה לגבי חלק מהנושאים שעכשיו יורדים, וכאשר הזיג-זג מתרחש הם בכלל לא בעניין. הם חוטפים כאן את כל מה שהם חוטפים ומישהו אחר עכשיו מקבל מחיאות כפיים והם קצת באי-נוחות מסתובבים כאן. מגיע להם שגם נפסיק לתקוף אותם כי אנחנו רואים שמי שעומד מעליהם, השרים וראש-הממשלה, הם הכתובת לכל הדברים האלה מהתחלה ועד הסוף. המקרה הזה רק מוכיח. אם יש דרך להעביר את זה אליהם, אני חושב בשם הוועדה, צריך לעשות זאת.

אתה תאמר את זה במליאת הכנסת.

אני מציע שאתה בשם הוועדה תאמר כי כמה מהם, אני לא אומר מה הם אומרים בשיחות במעברים.

בסדר, אני אתייחס לזה במשפט.

אדוני היושב-ראש, לא הבנתי למה היה איחור. חשבתי שיש מהפיכה צבאית.

הייתה מהפיכה צבאית אתמול בלילה, אבל שמרנו אותה בסוד.

גם בוועדת העבודה והרווחה ביטלו את הישיבה בגלל שרגא ברוש. אם אני הצגתי הסתייגויות, אני מצביעה?

על ההסתייגויות המהותיות, נצביע.


אני מקדם בברכה את סגן שר הבריאות, חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן שהוא אורח כבוד אצלנו.


היועצים המשפטיים, על כל סעיף שיובא להצבעה, יביאו את ההסתייגויות, אבל רק את ההסתייגויות המהותיות בגלל שהסתייגויות דיבור יהיו במליאה. הכל עולה למליאה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, האם אנחנו יכולים במהלך הדיון עכשיו על חוק ההסדרים להמשיך להגיש הסתייגויות?

לא.

היא שואלת עד מתי אפשר להגיש והאם עדיין אפשר להגיש הסתייגויות.

עד ההצבעה.

למה אתה מעלה בוועדה את ההסתייגויות לתקציב?

אין נוהג כזה. אלה אלפי הסתייגויות. אין דבר כזה. זה הכל במליאה. בתקציב זה הכל מהותי והכל עולה למליאה. כך היה כל השנים ואי אפשר לעשות אחרת. מה שאת חושבת שתוכלי להעביר, נעביר במליאה.


חבר הכנסת אורון, אני רוצה לומר לך שגם אני הייתי במהלך כל השנים סבור שאנשי האוצר הם רק עושים דברים רעים. זאת אומרת, בעיקר עושים דברים רעים. אני יכול לומר בוודאות שלאחר הדיונים שהיו כאן על התקציב והשיחות שהיו לי עם אנשי האוצר, מתברר שמדובר באנשים מקצוענים שהמטרה שלהם היא טובת המדינה. הם נקלעו באמת לבעיה שלא באשמתם מכיוון שאם זה היה תלוי בהם, לא הייתה מאושרת בממשלה ההצעה הזאת כפי שהיא הובאה לכאן. יכול להיות שהיו מגיעים סעיפים אחרים שהיו משתנים אם דעתם המקצועית הייתה מתקבלת.

אני כמובן בשם הוועדה, כפי שביקש חבר הכנסת אורון, מתייחס למצב בו אם הייתה פגיעה בפקיד כלשהו – אלא אם כן באמת היה מגיע לו ויש איזה אחד שהיה מגיע לו, אבל אני לא אומר מי – פקידי האוצר וראשי האוצר, האנשים המקצועיים שבהם ואני לא מדבר על הדרג הנבחר שזה דיון אחר.

מה זאת ההלקאה על חטא כלפי פקידי האוצר? אל תיסחפו.

גם אנשי רשות המסים. את מסכימה לזה?

כן.

אנחנו נמשיך לבקר את הפעילות שלהם והם יהיו תחת העין הבוחנת שלנו ולגבי העניין הזה אין ויכוח, אבל זה נכון שנעשו כאן דברים שהדברים האלה לא היו ראויים.

יש כמה דברים שנעשו בניגוד לדעת פקידי האוצר שאנחנו שמחים שהם נעשו כך.

נכון. את מה שאמרת עכשיו אמרתי בנאום יותר ארוך.

אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר. אני אהיה קצר ותכליתי. אדוני היושב-ראש, כפי שאתה ציינת בתחילת הדיונים, לא יצא מכאן חוק ההסדרים כפי שהוא נכנס ולכן היינו בהידברות עם האוצר. אם אפשר שלגבי אותם הסעיפים או אותם פרקים שהגענו לגביהם להבנות שאנחנו נצביע נגדם או נפצל אותם, נעשה את זה אולי בתחילת הדרך.

לא, אנחנו נלך לפי הסדר. אם נגיע לסעיף שעדיין אין סיכום לגביו, נדחה אותו קצת.

יש גם סעיפים שעדיין לא סיימנו אותם.

נכון.


שם החוק.

הסתייגויות לשם החוק מטעם קבוצת מרצ, קבוצת קדימה, קבוצת חד"ש, קבוצת רע"מ-תע"ל, קבוצת בל"ד וקבוצת האיחוד הלאומי:

במקום "שם החוק" יבוא "אוסף חוקים לקיבוע מדיניותה של ממשלה גדולה עם לב קטן". לחילופין, במקום "שם החוק" יבוא "אסופת חוקים ורפורמות מן הגורן ומן היקב לקיבוע מדיניות כלכלית שעבר זמנה". לחילופין, במקום "שם החוק", יבוא "אסופת חוקים עצומה בעלת השלכות מרחיקות לכת אשר נעדרת כל קשר ישיר לאישור התקציב והשגת יעדיו, מאושרת בהליך חקיקה מתייתרת כמו של דיון מעמיק וממצה והפוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד משלל הנושאים המופיעים בה".

אני רוצה להוסיף הסתייגות.

לפני שאת מוסיפה. את רוצה להצטרף להסתייגות הזאת?

אני רוצה להוסיף הסתייגות משלי.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של מרצ, קבוצת קדימה, קבוצת חד"ש, קבוצת רע"מ-תע"ל, קבוצת בל"ד וקבוצת האיחוד הלאומי.

ה צ ב ע ה

בעד – 5

נגד – 8

ההסתייגויות לא התקבלה

לא כל חברי הכנסת הצביעו.

חברת הכנסת יחימוביץ, מה ההסתייגות שלך?

אני עכשיו מציעה לשנות את שם החוק לחוק ששבר שיאים של שטחיות, כוחניות ופגיעה בדמוקרטיה.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברת הכנסת יחימוביץ.

ה צ ב ע ה

נגד – 8

ההסתייגות לא התקבלה

יש כאן עוד הסתייגות שלי. היא לא נקלטה? להוריד את העניין של צמצום הגירעון כי תקציב כזה לא מצמצם שום גירעון. אני בעד החוק, זה בסדר, אבל תוריד את צמצום הגירעון. אי אפשר ליצור 45 מיליארד שקלים גירעון.

אנחנו כרגע מדברים על שם החוק. ההסתייגות שלך היא לגבי שם החוק?

לא.

זה במטרת החוק. עוד לא הגענו לשם. כאשר נגיע לשם, נצביע על זה.

מי בעד שם החוק כהצעת הוועדה?

ה צ ב ע ה

בעד – 10

נגד – 4

שם החוק – אושר כהצעת הוועדה

מטרת החוק, סעיף 1 – מטרת החוק.

לסעיף 1. קבוצת חד"ש מציעה: במקום "לצמיחת המשק" יבוא "להאטה במשק".

לפני שאנחנו מצביעים על ההסתייגות, אני מבקש לשנות במטרת החוק, למחוק את המלים "לבטל חוקים". זאת לא מטרה של חוק. בחוק אין מטרה לבטל חוקים. חוק בא לתקן חוקים שונים, לקבוע הוראות נוספות וכולי. אני מציע שהמלים "לבטל חוקים" יימחקו ממטרת החוק כי אני לא חושב שצריך את זה וגם לא מבטלים הרבה חוקים. אני לא חושב שבכלל יש ביטול חוק.

יש. ביטלת אזורי פיתוח ודיור ציבורי ביטלת. ביטלת עוד חוקים.

לא ביטלתי.

ביטלת. בחוק הקודם ביטלת.

לא, אבל קיבלתי את החוק של אזורי עדיפות לאומית.


אתה רוצה שיישאר "לבטל חוקים"?

כן.

אני לא רוצה.

אני רוצה שזה יהיה.

אז תגיש הסתייגות.

אני מגיש הסתייגות.

אני לא רוצה שזה יהיה כתוב. אני מציע - ואפשר לא לקבל את ההצעה שלי – שבמטרת החוק לא יהיו המלים "לבטל חוקים".

העיקר הפסון. יהיה בחוק אבל לא במטרה.

לא יודע. אין כאן הרבה ביטולי חוקים.

יש.

לא נכון, אין. על כל פנים, בוועדה כאן זה לא היה.

היה בוועדה.

מה למשל? איזה חוק?

למשל ביטול הזכאות לדיירים.

אין ביטול החוק. יש שם סעיף שהוא קשה מאוד אבל אין ביטול חוק.

יש ביטול חוק אזורי פיתוח.

לא, אבל יש את החוק שהתקבל.

יש את ההסתייגות של קבוצת חד"ש שקרא קודם היועץ המשפטי ואנחנו מצביעים עליה.

ה צ ב ע ה

בעד – 5

נגד – 9

ההסתייגות לא התקבלה

יש גם הסתייגות שלנו.

הסתייגות של קבוצת מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל והאיחוד הלאומי:


במקום סעיף 1 יבוא: "מטרה. חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל חוקים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להבטיח לממשלה שנתיים ללא סחר-מכר תקציבי וסחיטות קואליציוניות. חוק ההסדרים במתכונתו הקיימת יעבור מן העולם החל משנת 2011". לחילופין, במקום "הסעיף" יבוא: "המטרה. חוק אנטי דמוקרטי אשר בא לתקן חוקים שונים, לבטל חוקים ולקבוע הוראות נוספות במטרה לייתר דיון מעמיק, לפגוע בשקיפות וביכולת הפיקוח והבקרה של הכנסת ושל הציבור, לפגוע במעמדן של ועדות הכנסת ולבצע מחטפי חקיקה". לחילופין, במקום "הסעיף" יבוא: "חוק זה בא לשרת את האינטרסים של בעלי הון ולבסס את השילוב בין הון לשלטון והעמקת הפערים החברתיים. הוא פוגע בשכבות החלשות".

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

בעד – 5

נגד – 9

ההסתייגות לא התקבלה

אני מבקש להציע לוועדה הסתייגות האומרת למחוק ממטרת החוק את המלים "לבטל חוקים.". זאת לא מטרה של חוק וגם אין כאן ביטולי חוקים, לפי דעתי. אני מציע את זה כהסתייגות.

ה צ ב ע ה

בעד – 9

ההסתייגות התקבלה

מי בעד מטרת החוק כפי שמופיעה כאן לאחר קבלת ההסתייגות שלי?

ה צ ב ע ה

אושר

ההסתייגות שלי היא להוריד את מטרת צמצום הגירעון. אני אומר את זה כאמירה מקצועית ולא פוליטית. אין בתקציב הזה משום הורדת הגירעון.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת חרמש.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה

אנחנו מצביעים על מטרת החוק, על הסעיף כפי שהציעה הוועדה, כולל ההסתייגות שלי.

ה צ ב ע ה

סעיף מטרת החוק – אושר כהצעת הוועדה

אנחנו עוברים ל-פרק ה', רשויות מקומיות, סעיפים 8(15).

עמוד 378.

שינויים בחיובי הארנונה על מפעלי נשק. אם יש הסתייגויות לסעיף הזה, אני מבקש להעלות אותן.

סעיף 11(2) להצעת החוק.

לי יש הסתייגות. ההסתייגות הזאת היא אחרי סעיף 11.

אני מאוד בעד הסעיף הזה.

ההסתייגות היא בשם קבוצת מרצ?

כן. נכס המוחזק בידי מרכז הדרכה, ערכי טבע וסביבה, בתי ספר שדה, ששר החינוך אישר אותם, כי לפי המבחנים לצורך תמיכה קיבל הגוף או המוסד המחזיק בבתי הספר האלה בשנת הכספים שקדמה לשנה לגביה מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה. אני לא אקריא את הכל. זה בא לאחד את מעמדם של בתי ספר שדה לאכסניות הנוער. אני מדבר על סעיף הארנונה של מפעלי תעשייה.

תעשייה ביטחונית.

הסעיף הזה עלה מספר פעמים. נוצר מצב שניתן בזמנו לאכסניות נוער פטור אבל בתי ספר שדה לא נכללו בגלל הגדרה פורמלית בקטגוריה הזאת. יש מספר בתי ספר שדה שעומדים בכל הקריטריונים של משרד החינוך ותשימו לב, זה התיקון. זה לא מישהו שהקים בית הבראה. הם לא זוכים בארנונה הזאת ונמצאים בנחיתות מול אכסניות נוער. אני מציע בהזדמנות חגיגית זאת להכניס אותם פנימה.

הוא טוען שזה נושא חדש.

כולם בעד זה.

זה תקציבי.

ידוע שזה תקציבי. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורון?

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

לפרוטוקול, זאת הסתייגות תקציבית שאם היא תעבור במליאה, צריך רוב מיוחד.

בכל מקרה. גם כאן צריך כי זה נושא חדש.

יש הסתייגויות נוספות?

כן.

הסתייגויות של קבוצת קדימה וקבוצת חד"ש: סעיף 11(2)(א) יימחק. 11(2)(ב) יימחק. 11(2)(ג) יימחק.

בסעיף 274(ב)(1)(א), פסקה (1), המלים "1 שקל חדש למטר רבוע ולגבי מפעל כאמור, יימחקו" ואחרי המלים "שהושג 2002" יבוא "(בסעיף זה, אזור פיתוח)".


בפסקה (2), אחרי המילה "מפעל" יבוא "ליצוא" ואחרי המילה "נשק" יבוא "באזור פיתוח".


אחרי פסקה (2) תבוא פסקה (3) ובא ייאמר:

"(3)
לגבי מפעל ליצור נשק שאינו באזור פיתוח ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 3,500 דונם לפחות:

(א)
על כל דונם מ-1,500 הדונמים הראשונים – 1 שקל חדש לכל מטר רבוע.

(ב)
על כל דונם מ-1,501 דונמים עד 3,500 דונמים – 0,75 שקל חדש למטר רבוע.

(ג)
על כל דונם מ-3,501 דונמים עד 5,500 דונמים – 0,50 שקל חדש למטר רבוע.



(ד)
על כל דונם נוסף – 0,1 שקל חדש למטר רבוע".


אחרי פסקה (4) תבוא פסקה (5) ובה ייאמר:

"(5)
היה שטח קרקע של מפעל ליצור נשק כאמור שאינו באזור פיתוח בתחומן של כמה רשויות מקומיות, יחושב תחילה סכום הארנונה הכולל שעליו לשלם לפי כל השטח המוחזק בפועל בידיו לפי המפורט בפסקה (3). השיעור מהסכום האמור ישולם לכל רשות מקומית שבתחומה נמצא שטח זה כשיעור היחס שבין חלק שטח המפעל הנמצא בתחומה לעומת השטח הכולל של המפעל".

חוץ מזה יש הסתייגויות נוספות?

לא.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

את זה גיבשנו בוועדה. אתם לא מבינים מה נאמר כאן. את זה אתם רציתם.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה

אמנון כהן, בדיון שהיה בוועדה אתם רציתם הוספת מדרג. אני לא מבין את זה.

תאמין לי שאתה עוד הרבה דברים לא תבין היום.

רק את זה אתה לא מבין?

אני לא מבין. הרי אתם רציתם את זה.

יהיו עוד הרבה אי-הבנות.

אתם ביקשתם את זה.

אני מצטער, החלטנו להצביע נגד. למה? ככה.

מע"מ על פירות וירקות ירד, אז צריכים להתפשר.

יש לי הצעה.

אני לא רוצה לשמוע. אתה לא קיבלת את רשות הדיבור.

הצעה לסדר.

אתה תקבל הצעה לסדר בסוף הדיון.

אנחנו מצביעים על אישור סעיף 11(2), שינויים בחיובי ארנונה של מפעלי נשק כהצעת הוועדה.

ה צ ב ע ה

הסעיף אושר

הצעה לסדר. אני הגשתי מאה הסתייגויות מהותיות. אני מבין שחבל על הזמן של כולנו. אני מציע אן-בלוק לשים את המאה הסתייגויות שלי, להצביע מי בעד ומי נגד, ונלך הביתה. חבל על הזמן.

אני מקבל את ההצעה.

הזמן שלנו יקר.

זאת הצעה טובה. אני מקבל אותה.

יש לי מאה הסתייגויות.

הצעה טובה.

אני מציע הצעות שאמנון כהן וחברים אחרים רצו אותן בוועדה. על מפעלי הנשק אתם ביקשתם ואני ניסחתי.

זה לא נכון. אתה ביקשת.

לא את. הם. הם רצו.

לא.

חבר הכנסת חרמש, הייתה לך הצעה לסדר. אם אתה עומד על הדבר הזה אתה רוצה שעל המאה הסתייגויות שלך נצביע עכשיו, אני מצביע עכשיו.

כן.

אתה בעד להצביע עכשיו?

התייעצות סיעתית.


חבל, כל מה שכתבתי, זה מה שאתם רציתם. חבר הכנסת מילר, זה מה שאתם רציתם. לא כתבתי להוריד מ-1,200 ל-1,100. את השטויות האלה לא עשיתי.

על הסעיף הזה אני מגיש רביזיה.

למה?

לראות. אני אנסה אולי בכל זאת נגיע לפשרה הזאת.

תצביע על הרביזיה.

לא. אני אצביע מתי שתהיה לי תשובה.


לסעיף 15. קביעה כי מימון הנחת תשלום ארנונה לאזרחים ותיקים. יש הסתייגויות?

כן. ההסתייגות היא שרשויות מקומיות בפריפריה לא יכולות לתת הנחות לארנונה לפנסיונרים. ההסתייגות היא למחוק את הסעיף.

כאשר נצביע על הסעיף, אם יהיה נגד, זה יימחק.

תעשו סדר. אתם רשומים בתוך ההסתייגויות של קדימה, וכל אחד מגיש עוד הסתייגויות.

לי זה היה חשוב.

אדוני היושב-ראש, עד כמה שאני זוכר, נמצא כאן נציג של האוצר, התחייב האוצר בסעיף הזה שהרשויות החלשות יקבלו בחזרה את הכסף.

על זה אנחנו מדברים עכשיו.

לכן אין את הבעיה הזאת. הרשויות החלשות יקבלו את זה בחזרה במענקי האיזון.

הן לא מקבלות מענקי איזון. אם כן, בואו נטיל את הכל עליהן כי מענקי האיזון יאזנו אותן. המכללות שלי, אלה שהגשתי, הן כולן בעיירות פיתוח.

היות שבדברי ההסבר או בהסבר של אנשי האוצר היה שהאזרחים הוותיקים בעיקר מתגוררים במרכז הארץ או בישובים מבוססים, אמרנו שיש ישובים כאשר אני למשל גרתי באופקים ואני מכיר הרבה אנשים שהם קשישים והם לא גרים במרכז הארץ. לכן התחייב משרד האוצר שבכל הישובים שהם ישובים שיש להם מענק, לא אלה שהם נטולי מענק והם ישובים חזקים, הכסף הזה שייחסך מהפגיעה ברשויות הללו כתוצאה מהחוק הזה, יועבר כתוספת למענקי האיזון שמגיעים להם על פי כל הכללים ועל פי כל ההסכמים.

אשרי המאמין.

מי מהאוצר מוכן לאשר את זה?

כן. הצעת היושב-ראש הייתה שעניין השיפוי, המדינה תמשיך לשפות רשויות שזכאיות למענק איזון לפי מודל החלוקה והכסף שייחסך ילך למענק האיזון.

תוספת למענק האיזון שמגיע להם בלי קשר לקבלת החוק הזה. נכון?

זאת הצעת היושב-ראש.

האוצר מקבל את זה או לא?

כן.

למה היה כן חלש כל כך?

מה המשמעות של זה? אני רוצה להבין את המשמעות.

היה דיון והאוצר אמר כאן, גם בדיון הקודם, גם בדיונים הקודמים שהיו לנו אתו וגם מה שקרן טרנר מאשרת עכשיו, שבישובים שהם לא נטולי מענק אלא יש להם מענק איזון, הכסף שייחסך או שייגרע מהרשות הזאת כתוצאה מהחוק, יועבר כתוספת למענק האיזון. זאת התחייבות של האוצר.

מאיזה מקור? המקור סגור.

לא, מהאוצר.

בסעיף שנחסך פה משיפוי האזרחים.

אבל הוא לא ילך למי שלקחו לו את הכסף.

האנשים לא משלמים יותר. הסוגיה הזאת מטפלת רק בשיפוי לרשויות והיא לא משנה את ההנחות.

יש רשויות בהן יש הרבה קשישים.

כל הרשויות מחויבות לתת שיפוי על פי החוק. רשויות שזכאיות למענק איזון על פי מודל החלוקה ימשיכו לקבל שיפוי מהמדינה. רשויות שלא זכאיות למענק איזון על פי המודל, לא ישופו על ידי המדינה והכסף הזה שייחסך, שנאמד בכ-20 מיליון שקלים, יתווסף להקצאת הכספים של מענק האיזון.

לטוטאל, למעלה.

יש הסתייגויות?

כן.

הסתייגות של קבוצת חד"ש וקבוצת קדימה. הסתייגות אחת אומרת:

סעיף 15(1) יימחק, סעיף 15(2) יימחק.

יימחק, לא מקריאים. יימחק, זה בסדר, אז יש הסתייגות וזה בעד או נגד. לא מצביעים על זה.

נכון.


במקום הסיפא (1) בסעיף קטן (2) יבוא: "הממשלה תישא בחלק הנחות הארנונה לאזרחים ותיקים ותעביר את הכספים לרשויות המקומיות אחת לחודשיים ולרשויות החלשות ובפריפריה אחת לחודש".

מה עם ההסתייגות שלנו?

זה מה שהיה לי.

יש כאן הסתייגות בתוך אותו נייר שגם היא אומרת יימחק. יש הסתייגות של מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל.

נוסיף גם את ההסתייגות שלך. יימחק.

ההסתייגות שלי הוכנסה?

יימחק. כן.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

יש עוד הסתייגויות חוץ מ"יימחק"?

לא.

מי בעד הסעיף עם התוספת של מה שנאמר על ידי קרן טרנר ממשרד האוצר?

זה לא מופיע בנוסח.

לא מופיע בנוסח. מופיע בפרוטוקול.

ה צ ב ע ה

סעיף 15 – אושר כהצעת הוועדה

אני מבקש רביזיה.

חבר הכנסת אמנון כהן מבקש רביזיה. לא עכשיו.

עובדים זרים, סעיפים 16 עד 22.

אמר חבר הכנסת שטרית שאם יורד המע"מ על הפירות והירקות סיעת קדימה תומכת בכל התקציב.

שהוא יצביע בעד.

היה כאן בישיבת הוועדה מאיר שטרית.

הוא לא מייצא אף אחד אלא רק את עצמו.

הוא דיבר בשם קדימה.

נאמר לי על ידי חברת הכנסת דליה איציק שמייצגת את קדימה בנושא התקציב.

אני הייתי בטוח שההצבעות שלכם נגד הן על בסיס מקצועי, אבל באופן עקרוני אתם מצביעים בעד.

אתה תתפלא שבחלק מהדברים אני אצביע בעד.

ההסתייגות שלי לא רשומה כאן.

גבירתי היועצת המשפטית, אם אפשר לומר מה הם השינויים שאנחנו מציעים לעומת הנוסח שהיה בדיון.

אדוני היושב-ראש, אנחנו הרי ביקשנו שחבר הכנסת כרמל שאמה ירכז את הנושא של העובדים הזרים והייתי רוצה לדעת לאיזה הבנות הגעתם עם האוצר.

על סדר היום היו שני דברים. היה סעיף 17(1) ו-17(2). את סעיף 17(1) הסכימו להוריד. את סעיף 17(2) לא הסכימו להוריד אבל לא היה גילוי נאות.

קודם כל, לגבי הנוסח, זה הדבר הכי חשוב. בהסתייגויות נדבר בחלק השני.

סעיף 17(1) ירד.

לחלק מחברי הוועדה אתה מדבר בקוד לא מובן. תאמר את הדברים. הארכת המועד, מ-60 ימים ל-120 ימים התקבלה.

כן.

ההפחתה של הפיגורים, להפוך את זה לעבירות כמו לקנסות מינהליים רגילים, לבקשה הזאת לא הסכימו וזה נשאר.

כן.

זאת אומרת, זה עולה כמו הקנסות המינהליים.

זאת המשמעות.

כאשר שאלתי אותך, אמרת לי שהגעת אתם לסיכום ואחרי כן שלחת לי מכתב שזה לא הסיכום.

בוא נבהיר את זה כי זה מאוד משמעותי לגבי מקבלי הקנסות. סעיף 17(2) אומר דבר פשוט. הוא אומר שמי שקיבל קנס מינהלי בסך 100-200 אלף שקלים, תוך חצי שנה.

על מה הוא מקבל קנס?

על עבירה.

הסעיף הראשון הוא הארכת המועד מ-60 ימים ל-120 ימים. לזה הסכימו וזה יהיה בנוסח.

כן.

הסעיף השני, להעלות את זה מקנסות מיוחדים שנעשו בעבר שהם 20 אחוזים מהתשלום שצריך לשלם, וקנס מינהלי, זה 50 אחוזים ולמעשה לא מסכימים למה שאתה ביקשת, שהקנסות המינהליים יעלו ל-50 אחוזים וזה נשאר.

נכון. עכשיו נבהיר למה. התברר לי בדיעבד שהממשלה העלתה את הקנסות המינהליים בצורה דרסטית. אמרתי שאי אפשר גם להעלות את הקנסות וגם להעלות את הריבית ושיחליטו מה הם רוצים.

לכן הסעיף יישאר כמו שהוא.

כן.

אני רוצה לציין לפרוטוקול שהתיקון שציין כרגע חבר הכנסת שי חרמש התקבל אצלי כנוסח סופי מהאוצר. כלומר, זה מקובל גם על האוצר. קיבלתי הבוקר נוסח סופי והסיכום הזה נכלל בו, שרק סעיף (1) יורד. נאמר כאן כאילו האוצר ביטל, אבל זה הנוסח של האוצר.

האוצר לא ביטל אלא אני ביטלתי. האוצר נשאר בשלו.

אתה ביקשת לבטל.

כן. אמרתי שהתגלה לי שהעלו בצורה דרסטית את הקנסות בתקנות בממשלה, ולא הראו לי את זה קודם. אם אתם מצביעים היום, אתם אומרים על זה היום אתם אומרים שקנסות גדלו ב-50 אחוזים והריבית קופצת מ-20 אחוזים ל-50 אחוזים. רבותיי, אי אפשר גיהינום פעמיים. תהיו הגיוניים ותראו מה זה אומר.

תאמרי בבקשה את השינויים בנוסח. במה יש שינוי.

הנוסח שנמצא לפניכם הוא הנוסח המעודכן ולפיו "סעיף 17 בחוק העבירות המינהליות התשמ"ו-1985 (בפרק זה – חוק העבירות המינהליות) בתוספת השלישית, פרט 1 – בטל". כלומר, בתוספת השנייה ירד פרט 1.

מה לפי הנוסח ירד ומה נשאר?

מה שירד זה סעיף 17(1) בתוספת השנייה, פרט 1 – בטל. זה הנוסח שהיה אמור לקחת את ההטבה מהמעסיקים של העובדים הזרים, ההטבה שנוגעת לאורכה בתשלום.

אורכה לתשלום הקנס מ-60 ימים ל-120 ימים.

במקום 60 ימים, 120 ימים.

זה מה שקיים כרגע אבל רצו לבטל את זה.

הביטול של ההטבה בוטל. כלומר, ההטבה נשארת.

על פסקה (2) יש ויכוח. סעיף 17(2) אומר שמעלים בצורה דרקונית.

את זה אנחנו יודעים. זה כבר נאמר פעמים רבות. זה היה בדיון ומה שהיה בדיון, אני לא חוזר עליו עכשיו. זה לא השתנה, אז לא השתנה.


אגרת סיעוד יורדת?

סעיף 18 תוקן בהתאם.


לגבי אגרת סיעוד. אגרת בקשה שזה סעיף 19(1), אגרת בקשה לגבי תחום הסיעוד בעצם לא מקבלת כאן החרגה אלא היא נשארת אותו הדבר.

הגשתי על זה השגה כמובן. לא גובים את זה. זאת פיקציה.

אני לא פותח דיון מחדש. האגרה לא משתנה. מה כן משתנה בסיעוד?

הדבר שמשתנה לא בסיעוד, הוא החרגה נוספת של ענף המסעדות האתניות. ענף המסעדות האתניות ישלם אגרת בקשה מופחתת בסכום של 833 שקלים לעומת 1,110 שקלים.

אני שואל אם אגרת הסיעוד משתנה.

לא. אגרת הסיעוד לא משתנה. זה אומר שהמצב עקרונית לפי החוק הוא שהיא נשארת כביכול 1,110 שקלים.

לא. 4,430 שקלים. לא גובים את זה. זה סתם.

לא, אתה טועה.

אני חייבת להפנות כאן לגבי הוראת מעבר לגבי סעיף של אגרת הבקשה, סעיף 20. סעיף 20 קובע לגבי אותה הפחתה של ענף המסעדות האתניות, שההפחתה תתבצע בהדרגה.

למה רק המסעדות האתניות ולא התעשייה?

זה מה שמציעים.

אז יש לי השגה על התעשייה. תכבידו על התעשייה.

מה עוד אנחנו משנים?

הדבר הנוסף הוא סעיף 19(1)(ב), לגבי אגרה שנתית. שוב, תחום הסיעוד נשאר אותו הדבר. המצב נשאר אותו דבר והוא יורד כאן מההחרגה.

כמה כסף?

8,860 שקלים שכאמור בפועל אינם נגבים.

זה נשאר בנוסח?

כן.

אבל ביקשתי להוציא את זה. שזה לא יהיה בפנים.

אני מודה לך.

אני שואל האם יצאה אגרת הסיעוד מהחוק.

לא.

הסכום נשאר בחוק?

לא, הנה, תוקן.

הם השאירו את זה. ברור לך שהם השאירו את זה.

במסגרת הדיון הקודם אנחנו הסברנו והייתה התייחסות.

לא חשוב. מה שהסברתם לא רלוונטי. מה עכשיו?

כדי לענות לשאלתך אני מסבירה מה הסברנו, מה התיקון ומה המצב. הסברנו גם בדיון הקודם בהצעה לפני השינויים, כאשר היה שם אזכור בסעיפים השונים לנושא האגרה ותחום הסיעוד. עלתה השאלה כאן האם אנחנו בהצעה שהצענו מנסים לשנות את המצב הקיים בנושא הסיעוד, ואמרנו לא. היו שם תיקונים בשל הערות נוסח שכך התבקשנו לנסח את זה.


לאור בקשתכם, שאמרתם שאתם לא רוצים לראות בכלל את הנושא של הסיעוד ורוצים להשאיר את המצב הקיים בתחום הסיעוד כפי שהוא, תיקנו את הנוסח והנוסח המתוקן הזה מוציא מכאן, אין כאן בהצעת החוק אזכור לסיעוד, ולפיכך המצב החוקי בתחום הגבייה של האגרות בסיעוד כפי שהם היו הוא באותו מצב.

איזה סכום היה בנוסח המקורי?

בנוסח המקורי, בתיקון החוק, היה בנושא הסיעוד לאגרת בקשה 555 שקלים ולאגרה שנתית 4,430 שקלים. הסכום היה 555 שקלים וזה נמחק, ולעניין האגרה השנתית היה 4,430 וזה נמחק.

הסכומים האלה נמחקו.

כן.

לא מופיעים במה שאנחנו מצביעים.

לא מופיעים.

מחקתם את הסכומים האלה?

כן.

הנושא של אגרת הסיעוד נמחק.

אני מודה ליושב-ראש.

השאלה שלי הייתה מה היה קודם ומה נמחק. שלפחות יאמרו שעשינו משהו. הרי נחטוף כאן על ימין ועל שמאל. שום פשרה כאן לא מקבלים.

ההחלה של ההפחתה באגרות הבקשה, באגרה השנתית, לגבי ענף המסעדות האתניות, שזאת תוספת חדשה לחוק, מופיעה בסעיפים 20 ובסעיף 22. הכוונה היא שההפחתה תחול בהדרגה. כלומר, הפחתה של אגרת בקשה תחול בשנת 2010, אז הם ישלמו סכום מסוים, 597 שקלים, בשנת 2011 הם ישלמו 764 שקלים, ואז הם עוברים למסלול של 833 שקלים, וזאת האגרה. אלה המסעדות האתניות.

מה עם התעשייה?

התעשייה לא נכללת.

יש עוד שינוי?

כן. אותו הדבר לגבי האגרה השנתית. בשנת 2010 הם משלמים 4,762 שקלים, בשנת 2011 הם משלמים 691 שקלים, ואחר כך עוברים ל-6,645 שקלים, שזאת האגרה שלהם.

יש עוד שינויים?

שינוי נוסף שמתייחס לחוק התוכנית להבראה כלכלית, סעיף 21. היטל העסקת עובד זר. הסעיף העלה את ההיטל מ-10 אחוזים ל-20 אחוזים לכלל הענפים. בענף החקלאות הוא השאיר אותו 10 אחוזים ובענף המסעדות האתניות הגיעו לאיזשהו איזון של 15 אחוזים.

זאת אומרת, חקלאות 10 אחוזים, מסעדות אתניות 15 אחוזים וכל היתר 20 אחוזים.

כן.

הסיעוד יאכל אותה, הבניין יאכל אותה. זה בסדר. זה נקרא לעודד את הצמיחה במשק. להטיל אגרות על הקבלנים ועל התעשיינים.

יש איזשהו הסדר עם התעשיינים שמורידים כל שנה.

למה התעשיינים צריכים לשלם פעמיים?

היה איזה הסדר שהגיעו לגביהם.

צריך לזכור שהסיבה שהלכו להסדר מיוחד עם האתניות הייתה שלגבי האתניות העלו להם את השכר שהם מחויבים לשלם לעובדים מ-8,000 שקלים ל-12 אלף שקלים. לעומת זאת אצל התעשיינים לא עשו את זה אלא השאירו את השכר שהם מחויבים לשלם לעובדים. לכן עשינו איזשהו איזון מסוים בנושא של האגרות.

מייקרים את עלות העבודה בתעשייה ב-10 אחוזים. תבינו על מה אתם מדברים.

חבר הכנסת חרמש, אתה מפריע כל הזמן.

אין לי ברירה. זאת זכות הצעקה.

אתה רוצה שאני אוציא אותך?

מה שנותר לי זאת רק זכות הצעקה.

לא, אין לך עכשיו זכות מכיוון שעכשיו קוראים הסתייגויות וצריך להצביע עליהן. אם אתה רוצה לצעוק, תצביע בעד ההסתייגות.

הסתייגות לגבי סעיף 17. קבוצות קדימה, מרצ, רע"מ-תע"ל, בל"ד, חד"ש והאיחוד הלאומי מציעות למחוק את הסעיף.

אמרתי שאם זה למחוק, לא להקריא.

חבר הכנסת אלכס מילר, תענה לגבי ההסתייגות הזאת לאור התיקונים שהיו.

הוא מוריד את ההסתייגות.

הוא הוריד את ההסתייגות.

צריך לעדכן אותי.

עכשיו הוא מוריד.

ביקשת לציין במפורש לגבי סעיף 19(1) שבתחום הסיעוד לא ישלם אגרה שנתית.

בסדר. אז ההסתייגות שלך התקבלה בלי ההצבעה.

לגבי סעיף 21, חבר הכנסת חרמש וקבוצת מרצ, קדימה, רע"מ-תע"ל, האיחוד הלאומי, מציעים שכל סעיף 21 למעשה יתבטל. כלומר, כל פרק י' שמטיל היטל על עובדים זרים מחוק התוכנית הכלכלית, יבוטל. אני מניחה שזאת הסתייגות שעומדת בעינה.

תוציאי את מרצ מההסתייגות הזאת.

מה שחבר הכנסת חרמש הציע, קיבלנו. בלאו הכי כל מה שהוועדה תעשה, כל אחד ייקח לו קרדיט. הולכים על הנושא של הסטודנטים, אז יש חברת כנסת שלקחה את זה על עצמה.

זה לא בדיוק. עשינו תיקון.

לא, תשכחו מהעניין הזה. מה שסיכמתם, יעבור כאן. מה שיפוצל, יפוצל. דיונים מאחורי גבי לא יתנהלו עם חברת הכנסת.

אני חוזרת להסתייגות בסעיף 21. מרצ יצאה מההסתייגות ונשארו קדימה, רע"מ-תע"ל, האיחוד הלאומי.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

הסתייגות חלופית של קבוצת קדימה להפחית את ההיטל לכולם מ-20 ל-15 אחוזים.

זאת ההסתייגות שלי.

מי בעד ההסתייגות החלופית?

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

הסתייגות של חבר הכנסת אלכס מילר.

תורידי.

יש כאן הסתייגות של חבר הכנסת אחמד טיבי שהוא צריך לנמק אותה כי אני לא מבינה מה הוא כתב.

תעלי את זה למליאה.

למה למליאה?

יש 4,000 הסתייגויות.

אנחנו מצביעים על פרק העובדים הזרים, על סעיפים 17, 18, 19, 20, 21 ו-22 על פי הנוסח המתוקן שהקריאה היועצת המשפטית בהם אנחנו מאריכים מ-60 ל-120 ימים, אגרת סיעוד נמחקת ולא תהיה אגרת סיעוד כפי שסוכם, והמסעדות האתניות, כפי שהקריאה היועצת המשפטית.

והקנסות עולים ל-50 אחוזים.

מי בעד הסעיפים הללו?

ה צ ב ע ה

סעיפים 17-22 – אושרו כהצעת הוועדה

רביזיה.

נרשמה רביזיה של חבר הכנסת אמנון כהן.


אנחנו עוברים ל-פרק בריאות, סעיפים 33-36. הסעיף הראשון, קביעת תשלום חודשי בר הפחת, סעיף 35(2), 35(5) עד (7), 35(9)(א) ו-(10), 35(21)(א).

מדובר על תשלום של 90 שקלים על מס בריאות. אני מציע לפצל את הסעיף הזה מהחוק. מי בעד הפיצול?

ה צ ב ע ה

פה אחד – ​הסעיף פוצל

אדוני היושב-ראש, הייתה לי הסתייגות בכתב שנמסרה.

אבל אין סעיף.

לגבי העובדים הזרים.

אתה רוצה שאני אחזור? תעלה את זה למליאה. אמרתי להעלות למליאה.


מס בריאות של 90 שקלים פוצל ואני מציע לכל אחד לקחת קרדיט על הפיצול, כי בוודאי זה לא אני.


זאת גם הייתה בקשתו של סגן השר, הרב ליצמן.

אנחנו עוברים ל-פרק י"א, העברת האחריות לטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים לקופות החולים.

מבקשת היועצת המשפטית לחכות עם זה מאחר שהנוסח עדיין לא הסתיים. לכן נעבור לסעיף הבא ותנסו להגיע לנוסח. אני הייתי מעדיף שהפרק הזה בכלל לא יהיה, אבל אם הוא יהיה, נדון בו.

אתה יכול לפצל.

בשלב זה אנחנו מדלגים על הסעיף וכאשר יהיה נוסח מוסכם, נחזור אליו.


פרק כ"ב, עידוד השקעות הון.


יש הסתייגויות לסעיף הזה?

כן. יש הסתייגות של קבוצת קדימה, לסעיף 115.


בסעיף 115, בפסקה (15) בסעיף (16(ד)(ב), האמור בו, במקום "השרים רשאים למנות נציג ציבור להיות חבר נוסף" יבוא "השרים ימנו שלושה נציגי ציבור להיות חברים נוספים". ובפסקה (16), במקום "כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010)" יבוא "ה-1 בינואר 2011".

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

הסתייגות של קבוצת מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל, האיחוד הלאומי שמציעות כלהלן:

בפסקה (16) במקום "ה-31 בדצמבר 2010), יבוא "31 בדצמבר 2012". פסקה (24)(2)(ב), במקום "12 מיליון" יבוא "2 מיליון".

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אתם מבינים על מה הצבעתם?

בתקנון לא כתוב בשום סעיף שצריך לדעת על מה מצביעים. אין דבר כזה בתקנון.

ההצעה הזאת באה לפגוע בפואד בן-אליעזר ולהיטיב עם ישראל ביתנו. לתת למרכז ההשקעות פרטים משלה במשרד התיירות. במשרד התעשייה יש מרכז השקעות.

אנחנו מודים לך על ההבהרה.

אני מצביע נגד הסעיף. אין סיבה להקים מרכז השקעות.

תעלה את זה למליאה.

לא. לכן אתה צריך להצביע נגד.

תצביע נגד הסעיף.

נעלה את זה למליאה.

נעלה את זה למליאה. יש עוד הסתייגות מהותית כזאת?

כן. הסתייגות מהותית של חבר הכנסת אמנון כהן.

אדוני היושב-ראש, ישבתי עם רשות המסים ורציתי להכניס את הנושא הזה והוא מופיע בהסתייגות. אני לא רוצה להסביר את ההסתייגות כי הבנתי שהחוק הזה בגדול, החוק שמציע האוצר ואגף המסים, מיטיב עם האזרחים. הם אמרו שההסתייגות שלי יכולה למעשה לגרום להם למשוך את כל ההטבה הזאת.

איזה הטבה?

בעידוד השקעות הון.

קודם רוצים להקים מרכז השקעות של ישראל ביתנו.

לא, יש שם סעיפים נוספים.

מה פתאום יש לנו מרכז השקעות?

יש דברים של אנרגיה מתחדשת.

יש דברים טובים.

אני מסכים אתך מכיוון שבאמת צריך להגיע לפתרון שיש בעיות שאי אפשר לעשות במסגרת החקיקה אבל חייבים להגיע לפתרון כדי לעודד משקיעים.

הובטח לי על ידי רשות המסים. אני אולי אעשה רביזיה על כל החוק הזה, אבל אני מבקש מהם למצוא פתרונות שלא דרך חקיקה.

גם אני רוצה כמה רביזיות. כל אחד מחזיק רביזיה.

אתה כנראה גם יודע במה המדובר. צריך למצוא לדברים האלה פתרונות.

אחרי מה שקרה אתמול, אני לא חושב שצריך להחזיק במקום שמניתי אותו בטעות לפרוטוקול. מספיק בעניין הזה לעשות פו.

אני מבקש ממך לא לומר דברים כאלה. היה מאבק עיקש.

רק ש"ס יכול.

כולם יכולים.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שבהתחשב במעמד המיוחד של חבר הכנסת אורון בוועדה, אם הוא מבקש רביזיה, אין סיבה לדחות את זה וכדאי להצביע מיד.

אני מבין שיש דברים שאפשר לפתור שלא בדרך חקיקה, ואני מקווה שבעזרת השם תעשו את העבודה הזאת. אני מושך את ההסתייגות.

אמנון כהן הוא חבר כנסת רציני ובאמת צריך למצוא לעניין הזה פתרון.

כך נראה אדם שבע.

אנחנו מצביעים על סעיף 115.

ה צ ב ע ה

סעיף 115 – אושר

אני נמנע. אני חבר של סטס. אני נותן לו צעצוע.

אני מבקש רביזיה.

לסעיף 116 - הסתייגות נוספת של קבוצת קדימה אומרת:

במקום "1 בינואר 2010" יבוא "1 בינואר 2011", והסיפא החל במלים "ואולם רשאים" – תימחק.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אנחנו מצביעים על אישור סעיף 116.

ה צ ב ע ה

סעיף 116 – אושר

פרק כ"ב - עידוד השקעות הון, סעיף 115 וכל הסעיפים שהקראנו – אושר כהצעת הוועדה.

פרק כ"ה, הוראות מיוחדות לתקציב המדינה, סעיפים 134, 138.

הנוסח שהונח בפני חברי הוועדה משקף כמה נושאים שהיו. הנושא הראשון הוא להסמיך על פי הצעת השר הנוגע בדבר ממונה אחר על סעיף תקציבי. אנחנו בעצם החרגנו את סעיף תקציב הכנסת לגבי יכולתו של שר האוצר בכפוף להוראות חוק הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבצע העברות משנה לשנה לאותו סעיף תקציבי. יחד עם זאת הנוסח שמונח בפניכם מעניק לגבי סעיף תקציב הכנסת, מעניק לוועדה המשותפת האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב, בהתאם להצעת יושב-ראש הכנסת, לעשות העברה של הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב לסעיף תקציב הכנסת המתייחס לשנת כספים אחרת ובלבד שלא יועברו משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת.


אלה השינויים שנעשו מהנוסח שנקבע בוועדה.

אתה מדבר על תקציב הכנסת?

כן. השינוי שנעשה כאן הוא לתקציב הכנסת.

יש הסתייגות?

כן.

של מי?

גם שלכם.

לא לכנסת, לסעיף עצמו. אתם מוכרחים לומר לאנשים מה הסעיף.

מדובר בתקציב דו-שנתי והתקציב הזה, מה שאנחנו בעת הדיונים קבענו, מה נעשה במעבר בין 2009 ל-2010 קדימה ואחורה. סיכמנו שבנוסח של תקציב המדינה, כל העברה שתהיה בין 2009 ל-2010 ישר והפוך, תחייב לא רק בהודעה אלא תחייב אישור ועדת הכספים מכיוון שמדובר בתקציב דו-שנתי. שאר הדברים הם ללא שינוי על מנת להעביר את התקציב הזה כך שגם מבחינה חוקית זה יהיה מסודר.

נשאלה שאלה לגבי תקציב הכנסת. דיברה אתי היועצת המשפטית של הכנסת.

יושב-ראש הכנסת לא דיבר אתך?

דיבר אתי גם מנכ"ל הכנסת. אתמול הייתה ישיבה של הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת ובעקבות כך צריך לקבוע גם את העמדה של הוועדה לגבי תקציב הכנסת ומה קורה בעודפים. אני מבקש מהיועץ המשפטי לומר.

זה לא רק לגבי עודפים אלא מה קורה בשינויים עקב המעבר. בדומה לסמכות שניתנה לשר האוצר, החרגנו את הסמכות – בנוסח שבפניכם – לשר האוצר לגבי סעיף תקציב הכנסת כפי שזה גם נעשה בכל חוק יסודות התקציב. לעניין סעיף תקציב הכנסת, נקבע שהוועדה המשותפת שקיימת בחוק יסודות התקציב היא – לפי הצעת יושב-ראש הכנסת – שתוכל להעביר משנה לשנה בתוך סעיף תקציב הכנסת.

יפה מאוד. בסדר גמור.

כמובן אין להעביר מספר משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת.

אפשר להצביע? יש הסתייגויות?

יש הסתייגויות.

הבהרה. רצינו להבהיר שסוכם עם חשב הכנסת שבמקרה של העברה משנה לשנה בתקציב הכנסת, רק יידעו את משרד האוצר כדי שיבדקו שלא חורגים מגבולות התקציב.

רק ליידע.

רק ליידע.

אין לנו התנגדות.

צריך להוסיף את זה.

אבל רק ליידע.

זאת הערה לפרוטוקול.

ליידע שלא יהיו גירעונות, לא יהיו עובדים נוספים וכולי.

יש הסתייגויות.

אני מוריד את ההסתייגות.

אתם מבלבלים את האנשים. ההסתייגויות הן לא לתקציב הכנסת. ההסתייגויות הן לסעיף של תקציב דו-שנתי וכל הדברים האלה.

הפרק עוסק לא רק בתקציב הכנסת.

אפשר להסתייג מכל דבר וזה בסדר גמור. אני בעד. אבל חברי הכנסת אדרי ואורון, אנחנו מדברים בפרק הזה על כך שבמעבר בין 2009 ו-2010, דבר שלא היה לו תקדים עד היום, אנחנו בעצם שמים עוד בלמים לממשלה. אנחנו אומרים בסעיף הזה, בפרק הזה, שלמשל במעבר בין 2009 ו-2010 לא נתייחס לזה כשנת תקציב אחת כפי שהממשלה רצתה בהתחלה, אלא כל דבר שיהיה מעבר מ-2009 ו-2010 יהיה חייב אישור של ועדת הכספים. זה הפרק בגדול.

ההסתייגויות הן הדרך שלנו לבטא את ההסתייגות מתקציב דו-שנתי.

הפרק הוא פרק טוב מכיוון המצב הקיים שיש תקציב דו-שנתי.

אתה צודק. בכל הספר הזה, זה פרק טוב.

יש עוד כמה דברים. למשל, צמצמנו מס בריאות.

אין לי שום קרדיט בזה.

הסתייגויות לסעיף 134 היא של קבוצת מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל, האיחוד הלאומי שמציעות:


במקום חוק התקציב הדו-שנתי, יבוא חוק התקציב לשנה וחצי.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אנחנו מצביעים על סעיף 134 כהצעת הוועדה.

ה צ ב ע ה

סעיף 134 – אושר כהצעת הוועדה

לסעיף 135, הסתייגות של מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל, האיחוד הלאומי שמציעות:


הסעיף יימחק ולחלופין בסעיף קטן (3)(א), במקום המילה "להעביר" יבוא "להעביר אוטומטית". בסעיף קטן (4)(א), לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת 2010 יבוא "לבסיס תקציב 2010".

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

כל אלה לא הסתייגויות שלי.

אנחנו מצביעים על סעיף 135 כהצעת הוועדה.

ה צ ב ע ה

סעיף 135 – אושר כהצעת הוועדה

יש הסתייגות לגבי העברת הוצאה והוצאה מותנית בהכנסה. הרשאה להתחייב. הקראת את זה?

העברה אוטומטית. כן. הצבענו על זה.


הסתייגויות לסעיף 136 של קבוצת מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל והאיחוד הלאומי שמציעות:


במקום סעיף קטן (1) יבוא "סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2009 יגדל ב-3 אחוזים".

זאת הסתייגות מהותית מאוד.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

תספור.

אני מבקש הצבעה חוזרת.

אני רוצה לראות אם זה נכון שלא היה כאן רוב מדויק.

ה צ ב ע ה

בעד – 6

נגד – 6

מי בעד סעיף 136 כהצעת הוועדה?

ה צ ב ע ה

סעיף 136 – אושר כהצעת הוועדה

הסתייגויות לסעיף 137. קבוצת מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל וקבוצת האיחדו הלאומי שמציעות:

"לעניין סעיף 3(ב) לחוק הערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1959, סכום הערבויות יגדל".

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

זאת הצעה טובה.

אם הייתי באופוזיציה, הייתי מצביע בעדה.

אני יודע. אני מכיר אותך.

אפילו אני הייתי מצטרפת אליך.

אנחנו מצביעים על סעיף 137 כהצעת הוועדה.

ה צ ב ע ה

סעיף 137 – אושר כהצעת הוועדה

לסעיף 138, ההסתייגות היא למחוק אותו.

מי בעד אישור סעיף 138 כהצעת הוועדה?

ה צ ב ע ה

סעיף 138 – אושר כהצעת הוועדה

נוסף סעיף 138(א) של הוראות לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי כהצעת הוועדה, בנוסח שמונח לפניכם. הסעיפים האלה מעניקים הוראות. בכל מקום שבו הייעוץ המשפטי, גם של האוצר וגם של הוועדה, מצא שיש הוראות שונות, כדי שיהיה ברור שזה לכל שנה, זאת הסיבה לסעיף הזה.

מי בעד התוספת? סעיף 138(א).

ה צ ב ע ה

סעיף 138(א) – אושר

אתם רוצים להעיר משהו לגבי עידוד השקעות הון.

כן. בהמשך לדיון שהתקיים שלשום בוועדה ולאחר שבדקנו עם הנסחות, שתי הערות לפרוטוקול בעקבות הדיון.


ההערה ראשונה היא לעניין המינוח ייחודי כפי שהוא מופיע בהגדרה אטרקציה, מיזם תיירותי ייחודי. הכוונה שלנו במונח של ייחודי שהוא בלתי רגיל, הוא בלתי שגרתי, ולאו דווקא יחיד במינו. אז המשמעות היא שניתן יהיה לאשר מספר אטרקציות שעונות להגדרה כאן והן באותו עניין.


ההערה השנייה. לאחר דיונים עם הנסחות אין צורך בעמידה על השימוש במילה בישראל לצורך ההגדרות של מתקן תיירותי ללינה ואטרקציה, זאת מאחר שכל החוק לא משתמש במונח בישראל. לכן זה ברור שמדובר בחוק טריטוריאלי והתחולה היא רק לגבי מענקים שניתנים לגבי עידוד השקעות הון בישראל.

תודה רבה. מצוין.

לא צריך להצביע על זה?

לא, זאת הודעה.

פרק כ"ו, שיכון, תכנון ובנייה, סעיפים 139, 145. דייר ממשיך.

אדוני, אנחנו רוצים שיקריאו לחברי הוועדה את הסיכום אליו הגיעו.

אני בטוח שדווקא הרב גפני לא ייתן לחוק הזה לעבור. אנחנו מדברים על דייר ממשיך.

לגבי הנושא של דייר ממשיך, אנחנו הגענו באופן עקרוני לסיכום ותכף יבוא היועץ המשפטי של הוועדה ויאמר את זה.


הממשלה הציעה שדייר ממשיך, במקרה שהדייר המקורי עבר למוסד סיעודי, בתוך שלושה חודשים הוא צריך לפנות את הדירה. זאת הצעת החוק המקורית. אנחנו הגענו לסיכום שאומר שדייר שגר מעל 7 שנים, הוא דייר ממשיך, החוק לא יחול עליו. המשמעות של העניין היא ברגע שיש בן שהוא גר שם במשך שבע שנים, זאת אומרת, זאת דירתו, זה ביתו, החוק לא חל עליו.

ואם המצב של ההורה הידרדר והילד נכנס לגור אתו?

מה היה עד היום?

הוא היה מוגבל. לפי הצעת החוק זה לא משנה כמה זמן הוא גר, הוא חייב לפנות את הדירה בתוך שלושה חודשים. אנחנו הגענו לסיכום שאם הוא גר שבע שנים, החוק הזה לא חל עליו והוא ממשיך לגור.

אתה יכול לפרט?

זה אומר שכדי להישאר, הוא חייב לגור שבע שנים קודם. זה נראה לי לא סביר.

אתה יכול להסביר לאלה שמבינים קשה?

הבעיה שגם אני מסביר קשה, כי כל החוק הזה הוא לא לרוחי.


על פי ההצעה המקורית, בן ממשיך, או יותר נכון מה שכתוב בחוק, שחלים עליו הכללים של משרד השיכון, שזה בכלל לפי דעתי חקיקה לא ראויה. זאת אומרת, מביאים חוק שאנחנו נאשר על דייר ממשיך את הכללים של משרד השיכון. זאת הערה בפני עצמה שתכף נדבר גם עליה.

אני רוצה להבין את השינוי המוצע.

אנחנו מציעים שינוי שהוא לא גורף, הוא לא אוטומטי אלא מי שגר שם שבע שנים, עליו לא יחול החוק.

הבן גר שבע שנים או בן אדם גר שבע שנים?

הבן. זאת אומרת, הבן נכנס לגור בדירה הזאת.

אם ההורים שלו קיבלו את הדירה בשנות ה-50-60, והוא גר בדירה הזאת שבע שנים, אי אפשר לפנות אותו.

נכון.

אם הוא גר ביחד עם ההורים או בלעדיהם?

לא כתוב. זה לא מוגדר.

לא כתוב.

אם הוא קיבל את הדירה לפני 10 שנים וגר שם שבע שנים עם ההורים, זה לא חל גם עליו.

גם עם ההורים.

ברור שהוא גר עם ההורים.

לא, זה לא ברור.

אם הוא לא עם ההורים, הוא לא גר שם. זאת לא הנקודה. הוא חייב במצב הקיים לגור עם ההורים.

יש עוד דבר. אם גר שם בן ממשיך במשך שלוש שנים וההורים עזבו, אבל הוא עדיין ממשיך לגור עוד ארבע שנים לבד ואף אחד לא ביקש ממנו לצאת, הוא גר שבע שנים.

עד היום זה המצב.

ההגיון שבדבר הוא שאדם גר שם, הוא לא הלך לגור בווילה או במקום אחר אלא הוא גר שם.

זה הבית שלו.

זה הבית שלו שבע שנים, חלק עם ההורים וחלק בלי ההורים, אבל זה לא רלוונטי. הוא גר שם ועליו לא חל החוק.


על מי כן חל החוק, על מי שייכנס לגור אחרי קבלת החוק.

או שהוא גר שש שנים.

או שהוא גר שש שנים.

אנחנו בעד למחוק אותו.

זה אכזרי.

בשביל זה אתה יושב-ראש ועדת הכספים?

אני יושב-ראש ועדת הכספים כדי למזער את הנזקים. זה מה שאני מצליח. אם היית לידי, הייתי מצליח יותר.

אתה יכול יותר. שש שנים הוא גר ובאים לזרוק אותו מהדירה?

אני מבקש הסתייגות.

כמה זמן יש לו לפנות את הדירה?

אני אגיע לזה. ברור שאם חל עליו הכלל של משרד השיכון שהוא זכאי לדירה בדיור הציבורי, עליו ודאי שזה לא חל.

הוא בסוף הרשימה.

לא. הוא נשאר בדירה. אם הוא עומד בקריטריון של משרד השיכון, עליו לא חל החוק. דייר שהחוק כן חל עליו, בניגוד למה שכתוב בחוק, שיפנו אותו תוך שלושה חודשים, הסיכום היה חצי שנה אבל אני חושב שגם זה לא מספיק ואני מציע שזה יהיה תשעה חודשים. זאת אומרת, גם אם אדם שאיננו זכאי, לא על פי קריטריונים של משרד השיכון, ולא לגבי העניין הזה של הכללים שנקבעו בחוק, תשעה חודשים.

אתה זוכר את הפסוק האחרון מההפטרה? מה ה' רוצה ממך.

אם מדובר על דייר יחיד בדירה שהיא דירה גדולה, והוא זכאי להישאר מאיזו סיבה שהיא שמנינו אותה, משרד השיכון או החברה המשכנת תהיה זכאית להעביר אותו לדירה שמתאימה לו.

ברדיוס של מאה מטרים.

לא יודע רדיוס, אבל כל עוד שלא מציעים לו, אי אפשר לפנות אותו.


יש עוד דבר שלא דיברתי עם האוצר, אבל אני חושב שצריך לעשות אותו. אתם שמים בחוק שצריך כללים של משרד השיכון שאנחנו צריכים לאשר בחקיקה. אני חושב שצריך אישור על הכללים האלה של ועדת הכלכלה. אנחנו יכולים לאשר בחקיקה כללים?

כאשר אומרים שמשרד השיכון יציע לו דירה אחרת, שזה יהיה במקום מגוריו כי מה שהם עושים לפעמים, הם מציעים לו דירה במקום אחר.

בסדר.

אני רוצה להסביר מה הבנתי ואם הבנתי נכון. אין לי בעיות עם הבנת הנקרא והבנת הנקרא שלי לא עולה בקנה אחד עם הבנת הנשמע מפיך.


אני מבינה שאם אדם גר עם ההורה שלו במשך שש שנים בלבד ואז ההורה נפטר או עזב את הדירה, הוא לא זכאי. יחול עליו החוק המקורי, דהיינו, חצי שנה והוא צריך לעוף מהדירה.

תשעה חודשים.

כתוב שישה.

תשעה חודשים.

שבע שנים פחות יום, זה לא חל עליו.


הדבר השני הוא ממתי הספירה. כתוב בן זוג של זכאי, לרבות וכולי, שביום 1 באוגוסט 2009 התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שבע שנים לפחות לרבות אם היה לדייר ממשיך במהלך אותה תקופה ובלבד שהתגורר עם הזכאי באופן רצוף עד למועד שבו נפטר הזכאי. אתה אמרת שאפשר לספור לו שבע שנים גם אחרי שהוא נפטר והוא ישלים עוד שלוש שנים לארבע שהוא היה וכך הוא צובר שבע שנים, אבל לא, הם סופרים לו מה-1 בספטמבר 2009.

סימן שהוא היה רק שלוש שנים. זה החוק.

היושב-ראש אמר שאם הוא ישלים עוד ארבע שנים.

אמרתי.

אז זה לא נכון. שהיועצים המשפטיים ידייקו.

אני מבקש הסתייגות.

אני מציעה שכולנו נפיל את זה.

במקום 9-12, יהיה 3-7.

אנחנו עוברים לפרקים הבאים.

יש לי הסתייגות בדיור הציבורי?

אני לא רוצה להצביע על זה עכשיו.

אם אני אבקש לא להצביע, גם תקבל?

לא, אתה לא בקואליציה.

אני אבקש בשבילך.

הנה, חברת הכנסת יחימוביץ יכולה לבקש.

אתה לא מצביע על זה?

כרגע אני לא מצביע. אני דוחה את ההצבעה להמשך היום.

למה שלא תפיל את הדבר הזה?

אני לא יכול. אולי נוכל להפיל את זה בהסכמה.

אתה כן יכול. תן לעצמך את הגרייס הזה.

כבר שניים אומרים לך אותו הדבר במשך חמש דקות.

אתה כן יכול.

על ביטוח לאומי ומסים, לא נדון כרגע.


אני עובר ל-פרק ל"ג, הגדלת הקצבאות והתנייתן.

זה לא מוכן.

העקרונות נקבעו כבר.


אנחנו עושים הפסקה עד השעה 13:00

הישיבה הופסקה בשעה 12:20 וחודשה בשעה 13:00

אנחנו מחדשים את הישיבה.

אני הצעתי ששבע השנים יקוצרו לארבע שנים והתקופה של תשעת החודשים לפינוי, תישאר תשעה חודשים.

תשעה חודשים זה בסדר, אבל תקצרו לשלוש שנים.

ארבע שנים.

מקובל עלינו. נכון?

תשעה חודשים זה בסדר, אבל תקצרו לשלוש שנים.

ארבע שנים. זאת פשרה.

תצביעו.

היועץ המשפטי של הוועדה, תקריא את הנוסח החדש.

בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, בפרק זה, חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי –

(1)
בסעיף (1) אחרי הגדרת חברה עירונית יבוא -


הכללים – כללי משרד הבינוי והשיכון לעניין הזכאות לדיור ציבורי.

(2)
במקום סעיף (3) יבוא:


דייר ממשיך –

"(3א)
נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, לא יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה בה התגורר עם קרוביו והוא יפנה את הדירה הציבורית בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו נמסרה לו הודעה מטעם משרד הבינוי והשיכון בדבר אי זכאותו כאמור.

(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דייר ממשיך שנתונה לו זכאות לדירה ציבורית לפי הכללים ויראו אותו כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין. אולם הייתה זכותו של דייר ממשיך כאמור לדירה ציבורית בשטח אחר מהדירה הציבורית שבה התגורר הזכאי, יהא עליו לעבור מהדירה הציבורית שבה התגורר לדירה ציבורית המתאימה לו לפי הכללים בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו נמסרה לו הודעה על כך ממשרד הבינוי והשיכון.

למה צריך לכתוב שהוא עבר למוסד סיעודי? הוא עבר.

זאת לשון החוק היום.

לגבי פסקה (ב), זאת הדירה שאדם יחיד שצריך לעבור, אבל זה חייב להיות רק בתנאי שמעמידים לו דירה אחרת במקום המגורים.

באזור מגוריו.

מעמידים לו באזור מגוריו דירה אחרת.

יש היום נוהל מסודר.

הנוסח כאן הוא לא נוסח טוב. בתנאי שמעמידים לו דירה.

זאת דירה ציבורית.

צריך לנסח את זה באופן כזה, משום שלי זה לא היה נשמע.

המועד נשאר בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו נמסרה לו הודעה?

לא. למה צריך מועד?

לא צריך מועד.

נותנים לו דירה אחרת.

היושב-ראש צודק, לא צריך מועד.

תעמיד לו דירה. אם הוא יחיד אבל הדירה היא דירה גדולה, דירת משפחה, יעמידו לו דירה קטנה יותר.

הוראות מעבר.


הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי כנוסחו בסעיף 139(2) לחוק זה לא יחולו על –

(1)
דייר ממשיך כהגדרתו בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) היה דייר ממשיך למשך 4 שנים.

הסתייגות שלנו. שלוש שנים.

מי מגיש את ההסתייגות?

כל הקבוצה – קדימה, בל"ד, חד"ש, תע"ל-רע"ם, מרצ, האיחוד הלאומי.

(2)
בן זוגו של זכאי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו יהיה דייר ממשיך כהגדרתו בחוק ערב התיקון שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של ארבע שנים לפחות, לרבות אם היה לדייר הממשיך במהלך אותה תקופה, ובלבד התגורר עם הזכאי כאמור באופן רצוף עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי.

מה זה באופן רצוף? אם הוא יצא למילואים, זה נקרא לא באופן רצוף?

לגבי שינוי בכללים של משרד השיכון, צריך אישור ועדת הכלכלה.

התיקון לא בא לגעת בכללים.

(3)
על אף הוראות סעיף (3)(א) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי כנוסחו בסעיף 139(2) לחוק זה, מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) היה דייר ממשיך, ולא נתונה לו זכאות לדירה ציבורית לפי הכללים, יפנה את הדירה הציבורית בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו נמסרה לו הודעה מטעם משרד הבינוי והשיכון בדבר אי-זכאותו כאמור.

הסתייגויות.

12 במקום 9, 3 במקום 4.

זאת הסתייגות בשם כולם.

כן.

רגע. לא הצלחתי לעקוב. הורדת את המשפט ובלבד שהתגורר עם הזכאי כאמור?

לא, קראתי אותו.

זה לא שהוא יכול להשלים את שבע השנים.

הורדנו את זה לארבע שנים.

אם הוא גר ארבע שנים בדירה, לא מפנים אותו.

אני מציעה שלוש שנים.

את זה גם אנחנו הצענו.

אנחנו מצביעים על ההסתייגויות שאומרת 3 שנים במקום 4 שנים, ובמקום תשעה חודשים, תהיה שנה.

ה צ ב ע ה

בעד – 6

נגד – 7

ההסתייגות לא התקבלה

רביזיה.

מי בעד הרביזיה?

לא, יחד עם הרביזיות האחרות.

את הרביזיה שלי לגבי מפעלי נשק, הורדתי.

אנחנו מצביעים על הרביזיה.

ה צ ב ע ה

הרביזיה לא התקבלה

מי בעד פרק כ"ו, שיכון, תכנון ובנייה, סעיפים 139, 145, עם התיקונים האומרים שדייר שגר מעל ארבע שנים, זה לא יחול עליו, ודייר שהחוק חל עליו יינתנו לו תשעה חודשים לפינוי, וכל מה שהקריא בנוסח החדש היועץ המשפטי של הוועדה.

ה צ ב ע ה

פרק כ"ו – אושר

אנחנו עוברים עכשיו ל-פרק ל"ג, קצבאות הילדים.

למה דילגת?

מה שמוכן בניסוח. יש דברים לא מוכנים.

אדוני היושב-ראש, למה דילגנו?

בגלל שאין נוסחים. עדיין יושבים עליהם.
הם טוענים שהם צריכים עוד לעבור על הנוסח ואני מבקש להזדרז.


אני מתנצל בפני חברי הוועדה. אני עובר ל-פרק כ"ט, האפוטרופוס הכללי, סעיפים 178, 179, לגביו יש לנו את הנוסח המוכן.

על התיקונים כבר דיברנו.

התיקונים כבר הוקראו. יש הסתייגויות?

יש הסתייגויות.

הרב גפני, הגעתם להתניות?

רק החיסונים נשארו.

ידוע למה רק החיסונים נשארו. מאוד ידוע. אתה מאכזב אותי. אתה יכול להוריד את הסעיף הזה. אתה כיושב-ראש ועדת הכספים.

את החינוך הורדתי.

אז תוריד את הסעיף הדרקוני הזה של החיסונים. אם היית מרגיש שזה פוגע בקהל שלך, בחרדים, היית עולה על בריקדות ולא היית נותן לזה לעבור.

זה פוגע. זה פוגע.

זה סעיף הזוי. לך יש סמכות לא לתת לסעיף הזה לעבור. תנצל אותה. לכן יש סמכויות ליושב-ראש ועדה ותהיה לך תמיכה של חברי הוועדה.

אבל את החיסונים הולכים לתת בחינם. זה לא שהחיסונים יעלו כסף.

כולנו בעד לחסן את כל הילדים, אז שהמדינה תחסן את כל הילדים.

אבל המדינה לא יכולה לחסן אם ההורים לא מביאים את הילדים.

לא מענישים ילדים בגלל הדבר הזה.

איך הגעתם לחיסונים עכשיו? אנחנו מדברים על האפוטרופוס הכללי.

כי הם העלו את הנקודה הזאת.

כי רשת ב' נכנס.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ ואורי אורבך העלו את זה.

כרופא אתה בעד החיסונים?

מה דעתך? מה השאלה הזאת? זה ברור. נגיד שיש הורים שהם לא בסדר, אבל אתם מענישים את הילדים.

לא, אנחנו לא מענישים את הילדים. למה מענישים את הילדים?

את ההורים ולא את הילדים.

כך אתה מעניש את ההורים?

בוודאי.

אתה פוגע באפשרות לגדל את הילדים.

מי שפוגע בהם זה מי שלא עושה חיסונים.

ברגע שנותנים חיסונים בחינם, חייבים לחסן את הילדים. כל שירות טיפת חלב ניתן כסל חינם ואין שום סיבה שלא יבואו לחסן את הילדים.

אבל למה להעניש? למה להעניש את המשפחה ואת הילדים?

על מה נעניש משפחה, על זה שהוא לא מחסן את הילד? ההפך. מישהו צריך לדאוג לילד הזה שהוא יהיה גם בריא, אם המשפחה לא דואגת.

איזו מין חברה מענישה הורים באמצעות פגיעה בחינוך הילדים ובפרנסת הילדים אחרים?

קצבאות הן לא פרנסה.

צריך תשתיות, צריך להביא רכבים מיוחדים כדי להגיע לאנשים ולחסן אותם.

לאן להגיע? בכל מקום ומקום יש שירות.

לא בכל מקום.

חבר הכנסת אמנון כהן מחליף את היושב-ראש בניהול הישיבה

תודה רבה. התפרקתם קצת, אבל אנחנו דנים בסעיף אחר. אנחנו כרגע דנים בסעיף כ"ט, האפוטרופוס הכללי.


כמקובל נעלה קודם את ההסתייגויות של חברי הכנסת, נצביע עליהן ו אחר כך נעבור להצבעה על החוק.

יש הסתייגויות של סיעות האופוזיציה שמבקשות למחוק את הפרק ולחילופין יש כמה הסתייגויות של אותן סיעות, שורה שלמה של הסתייגויות.


סעיף 178(3)(א), במקום "15" יבוא "20 שנים". במקום "14 שנים" יבוא "18 שנים". במקום "במשך תקופה של שנה אחת לפחות" יבוא "במשך תקופה של שנתיים לפחות".


סעיף 178(4), במקום "תשעה חודשים לפחות" יבוא "שנה לפחות". במקום "אחת לחצי שנה", יבוא "אחת לחודשיים".


בסעיף קטן (ג3)(1) המוצע, במקום "25 שנים" יבוא "30 שנים".


בסעיף 178(4), בסעיף קטן (ג3)(1) המוצע, במקום "23 שנים" יבוא "28 שנים". במקום "שנה וחצי לפחות", יבוא "שנתיים לפחות".


בסעיפים 178(4) ו-(5), בכל מקום במקום "בצירוף ריבית" יבוא "בצירוף ריבית והצמדה".

אנחנו מצביעים על ההסתייגויות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגויות לא התקבלו

להעלות את ההסתייגויות המהותיות למליאה?

כן.


הסתייגות נוספת, שזאת תהיה הוראת שעה לשנה. כל החוק יהיה הוראת שעה לשנה. החוק הזה הוא שערורייה.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל. מה עמדת הממשלה?

הממשלה מתנגדת.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

יש עוד הסתייגויות?

לא.

אנחנו מצביעים על הצעת חוק האפוטרופוס הכללי, פרק כ"ט, עם כל התיקונים שדנו בהם תוך כדי הדיון המעמיק שהיה בוועדת הכספים, דיון שנקטע מספר פעמים כי היו דיונים במליאת הכנסת, היה אי-אמון ויושב-ראש הוועדה נאלץ לרוץ כמה וכמה פעמים לפה ולשם ולהצביע. היה דיון מעמיק וכתוצאה מהדיון הוכנסו שינויים שהוקראו קודם לכן ואנחנו מצביעים על כל מכלול הצעת החוק עם התיקונים.

יש הוראת שעה לשבע שנים ראשונות רק נכסים שהם 32 שנים מנוהלים. רק אחרי שבע שנים זה עובר ל-25 שנים. יש כבר הוראה מדורגת. יש תחילה מדורגת. הוראת מעבר.

הוראת מעבר היא לא הוראת שעה.

האפוטרופוס ביקש הוראת שעה.

אני מוכן הוראת שעה לחמש שנים.

יש לו כאן תקופת התארגנות. הוא קיבל בחוק תקופה להתארגנות.

אדוני יושב-ראש הקואליציה, הגעת להבנות? אם אתה רוצה, נעשה הפסקה של חצי שעה-שעה-שעתיים-שלוש.

אדוני, אולי תודיע על הפסקה. יש כמה נושאים שמצריכים דיון צדדי. הדיון לא מתנהל בצורה נכונה. בוא נודיע על הפסקה של חצי שעה.

שנה זה מספיק להם. תאמין לי שזאת שנה יותר מדיי.

החידוש הוא מקרקעין. המיטלטלין כבר נמצא היום.

מה הנוסח שמציעה הממשלה? אני רוצה לשמוע את הנוסח שמציעה הממשלה כדי שהיועץ המשפטי ישמע וינסח נכון. אנחנו מדברים על התחולה, מתי זה ייכנס לתוקף. זאת הוראת שעה ולא חוק.

התיקון ביחס למקרקעין מוסדר בסעיף ג(4).

אנחנו נשמע את הניסוח הסופי מפי היועץ המשפטי של הוועדה ולאחר מכן נקיים הצבעה.


יושב-ראש הוועדה הקבוע מבקש לעשות הפסקה עד הודעה חדשה.

הפסקה

אנחנו מחדשים את הישיבה.


חבר הכנסת כהן, אני מבין שהצביעו על ההסתייגויות לגבי האפוטרופוס הכללי.

הצבענו על ההסתייגויות.

הממשלה תודיע על נוסח חדש.

יש נוסח של הממשלה.

למה זאת הוראת שעה?

אורי אריאל ביקש.

זה לחמש שנים.

לא, זה לא חמש שנים. הם יסבירו מה זה.

החוק הזה הוא חוק שפוגע בזכויות קניין של אנשים. זאת האמת. יש את האפשרות שהאפוטרופוס הכללי יחפש אם אין מישהו שנדרש לבעלות על הנכס הזה. בא האוצר ואומר שהאפוטרופוס לא עשה את עבודתו מכיוון שיש לו שיקול דעת, וכי הוא צריך לקבוע את זה בחוק. אומר האפוטרופוס הכללי שאין לו כוח אדם לבצע את זה. אומר האוצר – זה מה שהיה כאן בדיון – שהוא יעמיד לרשותו את כוח האדם כדי לברר ולוודא באמת שלא לוקחים כאן ממישהו את זכות הקניין שמגיעה לו. אז עלתה הצעה לעשות מזה הוראת שעה ולראות.

אני הייתי בסרט הזה עוד כשהוא היה בשחור-לבן. זה כבר היה כאן כמה פעמים הסיפור הזה.

הם שינו את הנוסחאות.

גם אז זה נפל. זה לא עלה בכלל להצבעה.

היועץ המשפטי, מה ההצעה?

ההצעה שגיבשנו בשותפות עם נציגי הממשלה שכל הסעיפים שנוגעים לנכס מקרקעין, להעברת נכס מקרקעין, אנחנו נבחן בדיוק איזה סעיפים ספציפיים יהיו. אנחנו רוצים לעבור על החוק ולראות.

זה כולל גם בניינים.

כן. כל הסעיפים בהצעת החוק שנוגעים לנכסי מקרקעין, יעמדו בתוקפם עד 15 ביולי 2017, כלומר, למשך שמונה שנים ואולם שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי בצו להאריך את תוקפם של הסעיפים האמורים בשלוש שנים נוספות.

לא ניתן לעשות את זה כהוראת שעה, לא לשנה ואפילו לא לחמש שנים, כי החוק מלכתחילה בנוי בצורה מדורגת כך שהוא מגיע למלא רק בעוד שבע שנים. לכן מבחינה משפטית פרק הזמן המינימלי שאפשר לעשות הוראת שעה, הוא שמונה שנים. לכן זה מתקבל כאן כהוראת שעה שהיא בתוקף שמונה שנים. אחרי שמונה שנים, אם רוצים להמשיך, חייבים לבוא בצו לוועדת הכלכלה ולקבל את אישורה להמשך.

בקיצור, לא עשיתם שום דבר.

אין דרך אחרת. אפשר לא לאשר את זה.

ואם האוצר ייתן להם את כוח האדם לעשות את העבודה?

משפטית אי אפשר לאשר את זה לשנה. תסתכל על הנוסח. יש שם תעריפים שמתייחסים ל-2016.

הפעולות הראשוניות הן שנה וחצי.

אם האוצר לא עומד בדברים שהוא כותב, אין טעם בכל החוק. אם האוצר בעוד שנה לא נותן עוד כוח אדם, אין טעם לכל החוק.

אם אין טעם, למה אתה דואג?

אתה לא מבין מה אני אומר.

אני מבין. אתה רוצה שיהיה לך כלי על האוצר.

כן.

אני מבין את זה אבל אין דרך משפטית לעשות את זה בצורה אותה אתה מציע. אנחנו הגענו להבנה וזאת ההבנה שאנחנו מציעים כאן.


אתם מוכנים להכניס שבעוד שנה האוצר ידווח לוועדת הכלכלה על ביצוע החוק? כאשר זה כולל גם כוח אדם שניתן לאפוטרופוס.

אין לי בעיה שיהיה דיווח.

בסדר, שיהיה דיווח. עלתה כאן סוגיה של כוח אדם ומכאן נבע הסיפור של שנה. שהממשלה תדווח.

הוועדה יכולה ליזום דיון מתי שהיא רוצה.

אבל יש בחוק דבר כזה של מנגנון דיווח.

הלכנו כאן עד הקצה. אם זה כך, בוא נוריד את הוראת השעה.

לא.

על מה אתם מתווכחים? גם דיווח אתם לא נותנים?

דיווח אתם יכולים לבקש מתי שאתם רוצים.

כל חבר כנסת יכול לבקש דיווח על כל מה שהוא רוצה.

חבר הכנסת אלקין, אתה הובלת כאן את ההליך הזה. מה דעתך לגבי הנושא של הדיווח? מה הבעיה?

לאחר כשנה, דיווח.

אחת לשנה דיווח לוועדת הכלכלה.

שר המשפטים ידווח אחת לשנה לוועדת הכלכלה על ביצועו של חוק זה.

אנחנו מצביעים על פרק כ"ט, האפוטרופוס הכללי, עם התוספת שהוספנו, סעיפים 178 ו-179.

ה צ ב ע ה

פרק כ"ט – אושר כהצעת הוועדה

פרק כ"ז, ביטוח לאומי, סעיפים 146(4), (6), 10(ב), 12(א), 22, 27 ו-48, (ג), (ד), (ו) ו-(ט"ו), 149(א), 150(א), 151 ו-152. הנוסח מוכן?

כן.

תכף היועצת המשפטית תאמר את הנוסח. מה שהובא לוועדה על ידי הממשלה היה מימון הגירעון בענף ביטוח אבטלה בחשבון ענף ביטוח ילדים, הארכת הוראת שעה. יש הוראת שעה בעניין הזה שהיא קיימת עד לסוף שנת 2014 ואני מציע שזה יהיה עד סוף שנת 2011.

איזה סעיף זה?

146(4), 148(ג).

מה ההבדל הגדול?

ההבדל הוא כמה שנים.

ב-2011 יביאו עוד פעם.

בסדר, אבל אני לא חושב שזה ראוי להמשיך את הוראת השעה הזאת, לביטוח אבטלה לקחת מביטוח ילדים, עד 2014.

צריך להוריד את זה בכלל.

במקום עד סוף 2014, עד סוף 2011.

רק לשנתיים.

כן, רק לשנתיים.

הגעת להסדר?

כן.

כן. סיכמנו אתם.

יש לי כבר יותר מדיי שעות אוצר.


אחרי כן, בסעיף 146(6), 146(22), 148(ד), ההצעה של הממשלה שקצבת הילדים משתלמת בעד ילד הנמצא בישראל, כאשר לאחר חודשיים הוא לא יקבל קצבה. ההצעה של חבר הכנסת ציון פיניאן היא לשנות את זה לתקופה של שלושה חודשים.

לא איכפת לי שזה יהיה רשום על שם חבר הכנסת ציון פיניאן, אבל זאת הצעה שלי.

הצעה שלך.

ביחד. תכתוב ביחד.

אני הצעתי ארבעה חודשים.

זאת לא רק שלילת קצבת ילדים לילד ששוהה בחוץ לארץ אלא בנוסף לזה זה גם שלילת קצבאות מכל זכאי לגמלה שנמצא בחוץ לארץ. אלה שני סעיפים. מדובר למשל בקצבת זקנה, נפגעי עבודה וכולי.

ידעת שזה אמור לגבי כל הקצבאות?

לא. לא ידעתי.

התקופה היא ברצף או מצטבר?

רק ברצף. אין מצטבר.

הסתייגות. פעם אחת יימחק, פעם לחילופין – 4 חודשים.

146(6), 146(22), 148(ד). יש עוד שינויי נוסח?

יש את ההסתייגות שלי?

יש גם הסתייגות שלי.

חבר הכנסת אורון, זאת הסתייגות חדשה שאתה מגיש?

לגבי ארבעת החודשים, היא חדשה. יש הסתייגות של מרצ האומרת שסעיף 146(6) – יימחק.

מה שינויי הנוסח?

146(4), בנוסח שלפניכם מופיע 31 בדצמבר 2010 והיושב-ראש אמר שהסיכום הוא עד סוף 2011 ולכן ייאמר 31 בדצמבר 2011. יש עוד שינויים, אבל הם מסומנים כאן בנוסח.

מה למשל? תאמרי מה שינויי הנוסח.

אלה לא שינויי נוסח.


בטור ב', בסעיף 151(א), (ב) ו-(ג) – שיעורים של שינויי השיפוי. נוסח שהעביר היום משרד האוצר.

זה מה שאמרתם שנתאם עם המוסד לביטוח לאומי.

מה סיכמתם?

התאמנו את השיעורים לשינויים שנקבעו ב-0,4, שזה ירד מ-0,4 על כלל השכר ו-0,4 על 60 אחוזים מהשכר.

זאת אומרת, לטובת הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי הסכים?

לא הייתי אומר לטובת אלא הייתי אומר פחות לרעת.

אבל אתם הסכמתם.

כן. סוכמו מספרים חדשים.

אם תסכימו, נצביע על כל ההסתייגויות ביחד בהצבעה אחת.

יש לי הסתייגות נוספת. היות שהבאתם טקסטים חדשים, אני רוצה על כל שורה הסתייגות.

בסדר, אבל נצביע על הכל יחד.

אבל אני רוצה לנסח אותם. שחבר הכנסת אלקין יבין שאם רוצים ככה, אז אפשר גם לעשות ככה. נשאיר אותו כאן עד הבוקר.

יש לי עוד הסתייגות. מתי נעלה אותה?

אני רוצה להגיש הסתייגות על כל שורה, אני רוצה זמן ללכת לכתוב אותה ואני רוצה להצביע עליה בפעם אחרת. זכותי, כחבר כנסת. אני ראיתי את הנוסח רק עכשיו ואני רוצה להגיש הסתייגות.

מה עם ההסתייגות שלי?

אני אצביע עליה בנפרד. את ההסתייגות שלך נביא בנפרד בגלל שזה בהסכמה. כל ההסתייגויות, אם הן יעברו, כל ההסתייגויות יהיו בחוק. אם הן לא יעברו, כל ההסתייגויות יעלו למליאה.


מי בעד כל ההסתייגויות על הפרק הזה?

ה צ ב ע ה

ההסתייגויות לא התקבלו


כל ההסתייגויות עולות למליאה.


יש הסתייגות של חבר הכנסת אמנון כהן.

שמרית, אני יכולה לקבל תשובה לשאלה האם רשומה הסתייגות שלי?

יש לך הסתייגות לסעיף 146(22), לסעיף 142 ול-146(6).

יש לך שתי הסתייגויות. חבר הכנסת כהן, מה ההסתייגות שלך?

שמרית, ארבעה חודשים נכנס? במקום שלושה, ארבעה חודשים.

כן.

חבר הכנסת אלכס מילר הגיש הסתייגות וביקש למחוק אותה.

להוריד אותה.

את כל ההסתייגויות?

כן.

את כל ההסתייגויות של אלכס מילר וחבריו.

הסתייגות אחת כרגע משכתי.

בסל השירותים שמקבלים גמלאי סיעוד – בסעיף 146(22) – אני רוצה להוסיף שבהגדרה שירותי סיעוד, בסופה יבוא "לרבות מתן ארוחות חמות". בתוך הסל הזה יש טיפול אישי בבית או טיפול אישי במרכז יום או מוצרי ספיגה או מכשיר מצוקה. בנוסף אני מבקש להוסיף ארוחה חמה במידת הצורך.

לתוספת כזאת אין שום פשר, אנחנו נצטרך אחר כך להבין מה המשמעות שלה. אין לה משמעות בחוק. כל מה שאדוני חבר הכנסת הזכיר עכשיו לגבי סל השירותים – המגבונים, הפעמון וכולי – שום דבר מזה לא כתוב בחוק. בחוק כתוב רק שירותים המיועדים לסייע בפעולות היום יום ופעולות היום יום מוגדרות כלבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות בבית. זה נכנס לאכילה. להוסיף לתוך זה ארוחות חמות כאשר כבר כתוב אכילה, אני לא יודע מה תהיה המשמעות של זה.

אתה עשית עכשיו נזק.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות התקבלה והיא נכנסת לחוק

אני תיאמתי עם מנהלת הביטוח הלאומי והגעתי אתה להבנות. בא אחד, אני לא יודע מאיפה הוא בא, ואומר את הדברים שאמר. ביקשו ארוחות חמות ואתה מכניס לי דברים אחרים. סיימנו את הדיון על הביטוח הלאומי ואתה יכול ללכת. מה זה הדבר הזה? אני סיכמתי את הדברים עם המנהלת שלך.

אחרי שההסתייגות התקבלה והתרגזת – מה שקורה לי כל היום - אני מבקש להצביע על הסעיפים השונים.


אנחנו מצביעים על סעיף 146(4) ועל סעיף 148 בפרק כ"ז של הביטוח הלאומי.

ה צ ב ע ה

סעיפים 146(4) וסעיף 148 – אושרו

אנחנו מצביעים על סעיף 146(6), 148(ד), תחילה.

ה צ ב ע ה

סעיפים 146(6) ו-148 – אושרו

אנחנו מצביעים על סעיף 146(22).

ה צ ב ע ה

סעיף 146(22) – אושר

אנחנו מצביעים על סעיף 148(ד), תחילה.

ה צ ב ע ה

סעיף 148(ד) – אושר

אנחנו מצביעים על סעיף 146(1)(ב), על סעיף 146(12)(א), על סעיף 148(ו), תחילה.

ה צ ב ע ה

סעיפים 146(1)(ב), 146(12)(א), 148(ו) – אושרו

אנחנו מצביעים על סעיפים 146(27), 148(טו), 149(א), 150(א), 151, 152.

ה צ ב ע ה

סעיפים 146(27), 148(טו), 149(א), 150(א), 151, 152 – אושרו

אנחנו עוברים ל-פרק ל"ג, קצבאות הילדים, סעיפים 238, 146.

יש שינויים מהנוסח בשונה ממה שהובא על ידי הממשלה. הנושא הראשון הוא ילדים שנולדו לפני שנת 2003, הגדלת קצבאות הילדים תהיה שווה למי שנולד אחרי 2003.

למה לא אמרת לנו בהתחלה מה היו הדילים? היינו יודעים מה קורה כאן.

יש הסכם קואליציוני. הפרק הזה הוא הסכם קואליציוני.

הוא לא שותף להסכם קואליציוני.

אני עוד לא מבין למה האוצר בא עם הצעה אחרת, אם יש הסכם קואליציוני.

התחולה של הגדלת הקצבאות תהיה מיולי 2009. יש תיקון טעות – תחולת פעימה שלישית לגבי הילד השני היא באפריל 2011. זאת הייתה טעות, כך אמר כאן רביב סובל בדיון הקודם. ההתניה של לימוד במוסד חינוך יורדת והפרק עצמו יפוצל. החלק של הדיווחים והמידע, יפוצל.

תפצל גם את החיסון. תפצלו את החיסון ואת ההתניה כולה. חשבתי שהורדתם את זה.

מעבירים את זה לוועדת החינוך.

כי ועדת החינוך יותר נוחה.

לא, ההתניה יורדת.

ירדה או מפוצלת?

ירדה.

מה מפוצל?

ההתניה של קצבאות הילדים במוסד חינוך ירדה. הנושא של הדיווחים מתפצל.

סעיפים 243 ו-244.

אלה השינויים. יש עוד שינויים?

לא.

הסתייגויות.

קדימה ירדה מההסתייגויות.

ההסתייגויות הן של מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל, האיחוד הלאומי.

אנחנו לא יורדים מההסתייגויות.

חבר הכנסת אדרי, אתם לא יודעים ממה אתם יורדים. ההסתייגות הראשונה היא שקצבת הילדים תהיה גם לילד ראשון. אתם נגד?

לא.

אז אתם לא יורדים.

זה סעיף כללי.

בסעיף הזה יש שמונה-תשע הסתייגויות.

קבוצת מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל, האיחוד הלאומי מציעות:

בפסקה (א)(2) במקום "259 שקלים" יבוא "159 שקלים".

זה אומר שההעלאה של ילד שני, שלישי ורביעי מתבטלת.

תורידי את ההסתייגות.

תורידי.

אחרי פסקה (א)(2) יבוא:

"(3)
לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' בעד הילד הראשון שבמניין ילדיו של ההורה – 259 שקלים חדשים החל מיום 1 באפריל 2012".

ההסתייגות הזאת נשארת.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

זאת הסתייגות טובה. מדובר בילד ראשון.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

הסתייגות של קדימה, בל"ד וקבוצת חד"ש שמציעות: בפסקה (א)(2) במקום "בעד הילד השני, השלישי והרביעי, יבוא "בעד הילד החמישי, השישי והשביעי".

תמחקי את זה.

את ההסתייגות של בל"ד תשאירי.

תמחקי את זה.

השאלה אם יש כאן מישהו בשם בל"ד.

אנחנו מוסמכים. אני מוסמך.

אז לא להעלות את ההסתייגות למליאה. נכון?

לא.

לסעיף 238, הסתייגות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ – פסקה (ד) תימחק.


חבר הכנסת אלכס מילר מציע שבסעיף קטן (ט"ו) המוצע, במקום שלושה חודשים, 11 חודשים.

אני מוריד את ההסתייגות.

הסתייגות של מרצ, קדימה, חד"ש, בל"ד, רע"מ-תע"ל והאיחוד הלאומי שמציעות:


חלופה א' בפסקה (ד), במקום "תופחת קצבת הילדים לחודש המשתלמת בעדו בסכום של 100 שקלים" יבוא "תבוטל קצבת הילדים לחודש המשתלמת בעדו".


כלומר, כל הקצבה תבוטל.

תמחקי.

חבר הכנסת אורון, אתה מייצג את כל הקבוצה?

כן. הוא אמר. קדימה אמרו שהם מוחקים.

אם יש עוד הסתייגויות מהסוג הזה, תאמיני לי, אני לא מכיר אותן בכלל – תמחקי אותן. יש לך מנדט למחוק אותן.

חבר הכנסת אורי אורבך מציע לגבי פסקה (ד), פסקאות (2) ו-(3), (ו),, (ז), (ח) – אם אני זוכרת, זאת התניה של החינוך והיא ירדה.

אני מושך את זה.

היא ירדה.

קבוצת קדימה, בל"ד, חד"ש מציעות: בפסקה (2), במקום "100 שקלים חדשים" יבוא "90 שקלים חדשים". במקום "14 הימים" יבוא "12 הימים".

זה יורד.

הסתייגות של חבר הכנסת אחמד טיבי .

הוא מוריד את ההסתייגות.

אנחנו לא יכולים להעלות למליאה את הנוסח הזה.

למה?

כי אם זאת מהות, זה לא קשור למהות.

זה קשור למשפחות שלמות. לא חיסון.

זאת הסתייגות דיבור. בכל מקרה לא צריך להצביע עליה.

אבל בנוסח שאני הצגתי. אני רוצה את אותו נוסח.

לסעיף 238(3), הסתייגות של קדימה, בל"ד וחד"ש: ברישא, במקום "יחולו לגביו" יבוא "ויחולו לגביה", פסקה (א) תימחק.

למחוק.

לסעיף 238(4), הסתייגות של חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואורי אורבך, קבוצת מרצ – הסעיף יימחק.

להוריד.

הסתייגות של חברת הכנסת יחימוביץ. שוב, הסעיף יימחק. אנחנו לא מקריאים.


עד כאן ההסתייגויות לסעיף 238.

תאמרי את ההסתייגויות גם לגבי סעיף 239.

עברת הסתייגויות שהיה שצריך להצביע עליהן? תאמרי לי על מה אני מצביע.

על כל ההסתייגויות לסעיף 238.

אנחנו מצביעים על כל ההסתייגויות לסעיף 238.

ה צ ב ע ה

בעד – 5

נגד – 7

ההסתייגויות לסעיף 238 – לא התקבלו

אנחנו מצביעים על אישור סעיף 238.

ה צ ב ע ה

זה גם הגדלת קצבאות וגם התניה בחיסונים.

לא. אני חוזר בי מההצבעה.

מה זה התניה בחיסונים?

הנוסח מונח בפניכם.

חברי הכנסת לא כל כך שמו לב. גם אני לא.

חוץ מאחד.

סעיף 238 על הגדלת הקצבאות, בלי ההתניות, עד איפה זה?

עמוד 1 ו-2.

עמודים 1 ו-2, זה רק הגדלת הקצבאות.

סעיפים 238(1) ו-238(2), פסקאות (א), (ב) ו-(ג).

זה הגדלת הקצבאות.

יש עוד סעיף של הגדלת הקצבאות.

מי בעד הסעיפים הללו? מדובר בהגדלת הקצבאות.

ה צ ב ע ה

סעיפים 238(1), 238(2), פסקאות (א), (ב) ו-(ג) – אושרו

תכתוב פה אחד.

פה אחד.

סעיף 238 פסקה (2), סעיף קטן (ד). מ-238 אתה יכול להצביע על כל הסעיף

בסעיף הזה אין התניה על מוסד חינוך.

אין התניה על מוסד חינוך.

יש התניה על החיסונים.

כן. יש התניה על החיסונים.

לגבי הנושא של המידע על החינוך, איפה זה?

זה אחר כך.

בסדר. אנחנו מצביעים על הסעיפים של ההתניה עם החיסונים ואי התניה על החינוך.

ה צ ב ע ה

אושר

אני נמנע.

סעיף 239, סעיף תחילה, עמוד 10.

הרב גפני, אתה מאכזב אותי.

סעיף 239 זה סעיף תחילה, סעיף 240 הוא הוראות מעבר.

יש הסתייגויות?

כן. מרצ, קדימה וכולי מציעים שהסעיף יחול אבל בחינוך יימחק. חבר הכנסת אורון, תראה אם אתה עומד מאחורי ההסתייגות הזאת.

אני ביקשתי בקשה אחת מחבר הכנסת גפני. בקשה אחת. גם מיושב-ראש הקואליציה והבקשה הזאת נדחתה. זאת הייתה כל הבקשה שביקשתי. מה אתם עומדים על קוצו של יוד, על שוויון בנושא החיסונים? אתה קיבלת את כל מה שאתה רוצה בנושא ההתניות. פתאום נעצרת ליד החיסונים. למה? כי אלה ערבים.

זה פשוט לא נכון.

אתה יודע כמה משקרת הממשלה הזאת לכנסת? איפה הנתונים? אין נתונים. לא הציגו לנו נתונים. אתה, שיש לך ציפור נפש, היית פונה אלי. מה עשיתי אני בחוק טל? נענינו לך. אתה לא נענית לבקשה שלי.

חבר הכנסת טיבי, יש שני ויכוחים לגבי הנושא הזה.

אדוני היושב-ראש, אפשר רביזיה על החיסונים?

כן. יש רביזיה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

ואל תצביע עליה עכשיו.

בסדר.

רביזיה שלי ושלה.

בסדר. יש שתי סוגיות שעליהן מדובר בנושא של ההתניות. האחת, האם בכלל מותר לעשות התניות על קצבאות הילדים. זאת סוגיה שעלתה ודיברנו עליה. יש סוגיה שנייה והיא האם יש כוונה בסעיף של החיסונים למגזר מסוים באוכלוסייה. התקשרתי אל מנכ"ל משרד הבריאות ודיברתי אתו – רציתי שהוא יבוא לכאן אבל הוא בצפת – והוא מנכ"ל משרד ממשלתי וקשה לי להאמין שהוא משקר במצח נחושה. הוא אמר שיש קבוצות אוכלוסייה שלא מחסנות את ילדיהן. אני מתעלם מהדיון העקרוני. יש קבוצות באוכלוסייה. הוא אמר לי שיש יאפים בתל-אביב, יש חסידי ברסלב.

ההסבר הזה לא רלוונטי.

אבל זה לא קשור לנושא.

אז בוא נקשור אותו.

עם כל הכבוד, חבר הכנסת טיבי מאשים אותי שאני הולך כאן נגד הערבים. זה דבר שהוא בוודאי לא נכון.

אני לא באתי מהכיוון הזה.

אמרתי שיש שתי סוגיות.

אני שואלת למה ההתניה. למה לא לשלול קצבאות מהורה מכה למשל.

את צודקת.


יש רביזיה של חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואחמד טיבי בנושא של ההתניה.

הרביזיה היא גם שלי.

בסדר. הרביזיה תלויה ועומדת ואני לא מצביע עליה עכשיו.

אפשר להצביע על סעיף 239.

אבל יש שם את המידע.

לא.

אנחנו מצביעים על סעיף 239.

ה צ ב ע ה

סעיף 239 – אושר כהצעת הוועדה

יש כאן הוראת תחילה, אבל אנחנו נתקן את זה כי זה תיקון טכני.


סעיף 240. חבר הכנסת אורון, יש לך הסתייגות לסעיף 240. כתוב במקום "מניין ילדיו הוא שלושה, 100 שקלים חדשים" יבוא "שמניין ילדיו הוא שלושה, תבוטל הקצבה".

תמחקי. כל הסתייגות שהיא לא הגיונית, תמחקו.

אני לא יודעת מה הגיוני בעיניך.

תאמיני לי שאת עושה הבחנה מצוינת.

אפשר להצביע על סעיף 240.

אנחנו מצביעים על סעיף 240.

ה צ ב ע ה

סעיף 240 – אושר כהצעת הוועדה

סעיף 241. אין הסתייגויות. גם לסעיף 242 אין הסתייגויות.

אפשר להצביע על שני הסעיפים, כהצעת הוועדה.

אנחנו מצביעים על סעיף 241 ו-242 כהצעת הוועדה.

ה צ ב ע ה

סעיפים 241 ו-242 – אושרו כהצעת הוועדה

סעיף 243, זה סעיף שמסומן כמחוק ואותו אתה מבקש לפצל.

זה מאגר מידע.

גם סעיף 244.

אנחנו מצביעים על הפיצול של סעיף 243 ו-244.

אנחנו לא מצביעים על הפיצול אלא אנחנו מצביעים על הבקשה להעביר לכנסת את הבקשה לפיצול. הכנסת מאשרת את הפיצול.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הוחלט על פיצול סעיפים 243 ו-244

אני מבקש להצביע על פיצול של סעיף החיסונים.

כהסתייגות.

פיצול.

כבר עברנו את זה. האמת היא שזאת טענה נכונה, אבל מה אני יכול לעשות? כמה אני יכול לריב אתם?

אנחנו מקדמים בברכה את השר מיכאל איתן.

סעיף 245 ו-246, מאגר מידע.

אנחנו מצביעים על סעיפים 243 ו-246, מאגר מידע לנושא של החיסונים. אגב, אני רוצה שתדעו שבדיונים בוועדה התברר שבמהלך 2009-2010 לא יגיע מאגר מידע על חיסונים בניגוד למה שהאוצר אומר וחושב. זה לא יהיה ותשמעו מה שאני אומר לכם.

ה צ ב ע ה

סעיפים 245 ו-246 – אושרו כהצעת הוועדה

זה מקל על הנושא של החיסונים מכיוון שאם אתה עושה מאגר מידע, עד שיעשו מאגר מידע, תיגמר שפעת החזירים.

פרק ל"ד, חוק קליטת חיילים משוחררים, סעיפים 257, 258.

אני מבקש להביא לידיעת אדוני שהסיכום שהיה לך עם האוצר היה שהסעיפים האלה יובאו להצבעת הוועדה בכפוף למכתב שיוג.

נכון.

המכתב עד היום לא הגיע.

הגיע.

תראה לנו אותו.

אדוני היושב-ראש, ישבנו בחדר שלך ורותם פלג התחייב להעביר לנו את המכתב, את ההתחייבות.

אני אומר את ההתחייבות לפרוטוקול. אנחנו אמרנו שבשנת 2009, במידה שיחסר סכום בקרן של עד 35 מיליון שקלים, שאלה בעצם העודפים שאנחנו מושכים, אנחנו נשלים את הכסף ובלבד שהתוכנית תהיה תוכנית שאמורה להיכנס לתקציב שבקרן. בשנים הבאות כל עודף מחויב, במידה שיועבר משנה לשנה.

מה זה עודף מחויב?

עודף מחויב, נוצרה התחייבות.

עודף מחויב, זאת אומרת עודף שנוצרה לגביו התחייבות. אם לא נוצרה התחייבות, הכסף הולך. עודף מחויב, שלא תהיה אי הבנה כאן, זה עודף שיש עליו תוכנית, שחתמו עליו עם מישהו. הרי מדובר במצב שנשאר כסף שלא טיפלו בו באותה שנה.

אני אסביר מה שדיברנו.

תעשו מה שאתם רוצים.

בחוק לקליטת חיילים משוחררים יש איזושהי קרן.

היא לא ניצלה את התקציב שהיה לה.

כתוצאה מכך האוצר רואה כסף פנוי והוא רוצה לקחת אותו. התמנה יושב-ראש לקרן שהוא עושה עבודה מצוינת וכיום יש ניצול יפה. זה לא מגיע עדיין למיצוי הכולל, אבל לעומת שנים עברו הוא מגיע להישגים טובים.


אנחנו בוועדה אמרנו שאם אנחנו רוצים מצד אחד לתת להם אחוזי ניצול כדי שהם יעבדו, לא רוצים לקחת את הכסף, אם מנצלים עד 80-85 אחוזים, הם לא ייגעו בכסף והקרן תוכל לעבוד. אם הם לא מגיעים לזה, שידעו שהכסף ילך להם.

אבל מה עם הכסף שיש שם?

במקום מה שאנחנו מסכמים הוא אומר שהוא נותן לנו מכתב, ועכשיו תסביר את המכתב כאשר רוח המכתב צריכה להיות מה שאומרים חברי הכנסת.

הסברתי.

אפשר לקרוא את המכתב? הוא כל הזמן מסביר את הרוח. עכשיו תקרא את המכתב.

אני אומר לך בדיוק מה כתוב במכתב.

אני רוצה לשמוע מה כתוב במכתב.

אני אומר לך מה כתוב במכתב.

אני רוצה את המכתב עצמו.

היועץ המשפטי, תקריא בבקשה את המכתב.

"לכבוד

חבר הכנסת אמנון כהן,

תיקון חוק חיילים משוחררים, הבהרת עמדת האוצר.

בהמשך לשיחתנו בעל פה ולדיון שהתקיים בוועדת הכספים של הכנסת בדבר תיקון חוק חיילים משוחררים, ברצוני להבהיר כי במידה ובמהלך שנת הכספים 2009 סל תקציב למימוש תוכנית העבודה של הקרן אשר תיבנה על בסיס התקציב הקיים, אגף התקציבים במשרד האוצר ישלים את הסכום החסר וזאת עד לסך ל 35 מיליון שקלים חדשים".

מה עם 2010?

המשיכה שאנחנו מושכים היא ב-2009.

"בנוסף, כל סכום של עודף מחויב יועבר לשנת התקציב העוקבת החל משנת 2009 ואילך".

תורידו את המילה מחויב. לכן אנחנו מציעים בעברית פשוטה שהסעיף יימחק. או שתמחקו את המילה מחויב או שהסעיף יימחק.

היה לכם רצון להגיע לפשרה טובה לטובת החיילים המשוחררים אבל זה לא עולה מהמכתב.

הבוקר הוא הביא את המכתב.

זה נכון מה שאתה אומר, אבל המכתב לא נותן תשובה למה שאתה אומר.

אנחנו נשנה.

מה שקרה במשך כל השנים עד היום הוא שהיה נוצר שם עודף ונוצרו עודפים של עשרות אלפי שקלים שסתם התגלגלו בתקציב המדינה.

למה עודף מחויב? תגיד אם יש תוכנית מסודרת. אם זה עודף מחויב, אתה לא נותן כלום.

צריך להוריד את ה"מחויב" כי אחרת זה לא שווה.

ברוח הדברים שדיברו כאן חברי הכנסת, אם הקרן מנצלת עד 85 אחוזים של התקציב, את ה"מחויב" תוריד.

זה מה שסיכמנו בסוף.

תוריד את המילה "מחויב" וזה יתקבל.

אני קורא מהפרוטוקול של הישיבה מה-22 ביוני. אני אומר משהו טיפה יותר עדין מזה. באופן עקרוני, כך אתה אומר, שאם הקרן תעשה תכנון בהתאם לתקציב שיש לה ובקצה התהליך הזה יהיה מצב שבו הניצול יהיה יותר גבוה ביחס לכסף, אנחנו נשלים את הכסף. זה לא עודפים מחויבים.

זה היה על 2009 ועל 2009 כתבתי במפורש שאנחנו מעבירים עד 35 מיליון שקלים.

אבל קודם אתה לוקח. כמה אתה לוקח?

אני לוקח 35 מיליון ואם יחסר עד 35 מיליון, אני מחזיר.

הוא מתחייב להחזיר את הכל. הוויכוח הגדול הוא על מה שיהיה בעתיד ועל מה שיהיה בעתיד הם אומרים שעודפים לא מחויבים הם לוקחים.

נכון, וגם הסברנו את הרציונאל שעומד מאחורי זה.

זה לא הסיכום שהיה כאן.

אני מציע הסתייגות, למחוק את המילה "מחויב". אגב, אי אפשר למחוק את המילה "מחויבים" ממכתב. אני מציע למחוק את הסעיף.

למה? אפשר למחוק ולחתום על זה.

אם הם לא מגיעים ל-85 אחוזים, לקחו. אם הם הגיעו ל-85 אחוזים, נשאר.

אם רותם פלג מוכן להכין מכתב חדש או לחתום.

לא, אני רוצה לתקן כך שזה יהיה כמו שאנחנו אומרים. אנחנו רוצים שעד ניצול 85 אחוזים לא נוגעים. אם הוא לא מגיע לזה, שייקח.

אני יכול לומר לפרוטוקול.

אם הביצוע יהיה נמוך מ-85 אחוזים, קח את העודפים. אם לא, כל העודפים עוברים.

אני אומר את זה לפרוטוקול.

זה צריך להיות מנוסח.

כך צריך להיות כל שנה. אני רוצה שהם יעבדו ושינצלו את הכסף במאה אחוזים. אם הם לא ניצלו, קח אותו. מה שהוא לא ניצל, קח.

רוח הדברים, אנחנו נצטרך לתקן.

אנחנו מתנגדים.

זאת הסתייגות. אני חושב שזה לא הוגן, אבל אנחנו קואליציה ואנחנו אחראים.

ראיתי בשבוע האחרון שאתם אחראים.

את המע"מ הורדנו.

עשינו משהו טוב. תפרגן.

תקריא את הנוסח.

סעיף 257 המוצע ישונה באופן כזה שעד ניצול של 85 אחוזים מצד הקרן – תקציבה הכולל לאותה שנה – הצבירה לא תישאר ברשותה.

אם הקרן ניצלה את התקציב עד 85 אחוזים, יישארו לה כל מאת האחוזים.

אני אבהיר. אם הוא מבצע מעל 85 אחוזים, משאירים לו את הכסף. אם הוא מבצע פחות, לוקחים לו את הכסף.

את ההפרש. את היתרה.

לא, את הכל.

מה זה הכל? מה קרה לך?

אם הוא ניצל 60 אחוזים, לוקחים לו 40 אחוזים.

אם הוא ביצע 80 אחוזים?

אתה תיקח לו 20 אחוזים. אתם לוקחים מה שנשאר. הוא מקבל את היתרה.

את כל ה-20 אחוזים אני לוקח. כן.

אם הוא ביצע 50 אחוזים, אתה לוקח 50 אחוזים.

הבנתי שאם הם מנצלים 60 אחוזים, אתה לוקח להם גם את ה-60 אחוזים?

31. גם אני הבנתי כך, אבל זאת הייתה טעות. בסדר, תנסחו את זה כך.

עד ניצול של 85 אחוזים, היתרה בעצם נשארת לקרן.

יש קרן שיש לה תקציב. אם הוא ניצל עד 85 אחוזים, נשארים לו כל ה-100 אחוזים.

אם הוא ניצל 70 אחוזים, לוקחים לו את 30 האחוזים שנותרו.

אם הוא ניצל פחות מ-85 אחוזים, לוקחים לו רק את היתרה.

כולם אומרים אותו הדבר.

כן יהי רצון ונאמר אמן.

בעצם כוונת הוועדה היא.

כמו שנאמר.

אדוני היושב-ראש, לפני שאתה מסכם. אנחנו אמרנו גם שבמידה שהקרן תהיה כל כך יעילה היא תצטרך קצת לחרוג מהמאה אחוזים שלה, במידה שיהיה לה פרוייקט נהדר, אתה תוסיף.

אנחנו העלינו את זה בוועדה. אמרנו מה יקרה אם הקרן תצטרך את הכסף שלה.

אז הוא אמר מה שהוא אמר. הוא אמר שהוא יוסיף.

נראה את זה בפרוטוקול.

הוא אמר את זה לפרוטוקול.

העלינו את האופציה שאם לקרן יש יכולת של 110 אחוזים, הם ישלימו לה את מה שהם לקחו לה.

בסדר, אנחנו מבקשים את זה.

מה פתאום: מאיפה יש לי?

ממה שלקחת בשנה קודמת.

לקחת אפשר ולתת אי אפשר?

זה לא עובד כך.

את צודקת. אני אסביר. אין לך כסף, זה בסדר גמור ואנחנו יודעים כל הזמן שאין לך כסף. ראינו מע"מ על פירות וירקות. אין כסף. מה שחברת הכנסת יחימוביץ אומרת שאתה לוקח השנה, לקחת להם 20 אחוזים, בשנה הבאה הם עשו פעילות של 110 אחוזים, לקחת מהם כסף, אבל כשהם עכשיו עושים פעילות יתר, תן להם את ה-10 אחוזים ובלבד שלא יחרוג ממה שהם קיבלו קודם.

אי אפשר.

למה אתה לא יכול?

זה מה שכתבתי לכם במכתב. עודף מחויב יועבר משנה לשנה.

אגב, זה מה שהם אמרו לנו. אם יעשו ביצוע כזה וכזה, אז נשלים להם. הם אמרו את זה מפורשות.

אתם מעקרים את כל מה שמדובר כאן. לא מדובר בסעיף תקציבי. מלכתחילה מדובר בקרן שיש לה עצמאות והיא מתנהלת. מה עושים פה עכשיו? נכנסים פנימה ואומרים בסדר, אבל בזכות זה שהם יחזירו בעוד חמש שנים שני שקלים, הם בפנים. לכן צריך לשמור על עצמאות הקרן, אל תתערבו לה בפנים ולכן זאת קרן ולא סעיף תקציבי.

אנחנו מנסים בכל זאת להציל משהו.

מצד שני יש שם יתרות שלא נוצלו ארבע שנים, וגם זאת בעיה.

היתרות שהצטברו כנראה במהלך השנים, ככל הנראה אולי נבעו ממצב שלא הייתה הנהלה.

מה זה משנה? בכל מקרה היו יתרות. עכשיו הם מתחילים לעשות סדר. לכן נדרשנו לעניין. הם הסכימו לכך. בהסכמות היה שאם יחסר להם, הם יוסיפו.

נכון. אמרנו את זה.

אני יכול להחליט שאני לא מעביר עודפים. הצטברו עודפים ב-2009 וב-2010 הביצוע יותר גבוה ונשארו עודפים מ-2009. את מה שמחויב, אני מעביר.

לא. לא התכוונו לזה.

היו להם 10 מיליון וכאן נתנו 5 מיליון יותר. 5 מיליון אני נותן ו-5 מיליון אני לוקח.

אתה מבין שאם לקחתי ב-2009 ויש עכשיו חוסר ב-2012, להביא כסף זה אומר למשרד הנגב והגליל.

חברת הכנסת יחימוביץ, אצלך זה טיעון עקרוני ואני מסכים אתך לחלוטין אבל מה שהעלה חבר הכנסת טיבי, לי נורא מפריע, באופן אישי זה מפריע לי, כאילו הלכתי כאן נגד הציבור הערבי ולא הגיע שום מסמך ממשרד הבריאות.


אני מבקש להביא לידיעת חברי הוועדה, לפרוטוקול, שהגיע מסמך מדוקטור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, ולהלן הנתונים לגבי הלא מחוסנים.


הגילאים הלא מחוסנים, 2-5. כל המגזרים הלא מחוסנים הם 6 אחוזים. במגזר היהודי אלה שלא מחוסנים בגילאים הללו הם 7 אחוזים. במגזר הערבי זה 3 אחוזים. זה פחות מהמגזר היהודי. במגזר הבדואי, 9 אחוזים לא מחוסנים, זה בשני אחוזים יותר מהמגזר היהודי וב-6 אחוזים יותר מהמגזר הערבי.


גילאי 6-14. סך כל לא מחוסנים בכל המגזרים – בערבי, בבדואי וביהודי – 3 אחוזים. אין כאן נושא מגזרי לגבי העניין הזה, אבל אני מסכים עם חברת הכנסת יחימוביץ לחלוטין שהיה אסור להתנות כל דבר, לא רק חינוך ולא רק חיסונים, בקצבאות הילדים.

עכשיו אנחנו יודעים שאלה לא ערבים, אפשר להפיל את זה? אני שואלת ברצינות. הרי זה היה האינסנטיב.

אגב, למה ההבחנה בין ערבים לבדואים?

בגלל שאצל הבדואים יש מצב שונה לחלוטין. אצל ילדים בגילאים קטנים יותר, אחוז הילדים שהם לא מחוסנים הוא הכי גבוה, 9 אחוזים.

אדוני היושב-ראש, בגלל התבטאויות שהיו כאן, אני מבקש להפיץ בין כל חברי הכנסת את הנתונים שקראת עכשיו.

בבקשה.

גם בעיתון "המודיע" וגם ב"יתד נאמן".

אנחנו ממשיכים.

אם הבנתי את רוח הדברים בוועדה, עד ניצול של 85 אחוזים מתקציב הקרן יותר לאוצר המדינה להשתמש.

לא להעביר את העודפים.

או לא להעביר את העודפים או לקחת את ההפרש. מעל 85 אחוזים, רוח הדברים בוועדה היא שיתרת הסכום תיוותר. אם אני מבין נכון, הכוונה היא בעצם שהכסף יצטבר גם לשנה הבאה.

לקרן יש סכום קבוע צמוד למדד של כ-90 מיליון שקלים. אף אחד לא נוגע בו.

הנוסח ברור.

לא. אני מבקש גם הבהרה מהוועדה. כאשר הקרן עוברת את 85 אחוזי הניצול, אז בעצם כוונת הוועדה היא שיתרת הסכום תישאר בקרן. האם היתרה הזאת מצטברת או בעצם תתקזז מה-100 אחוזים שהיא צריכה לקבל בשנה לאחר מכן?

לא מתקזזת. מצטברת.

נעביר לו לשנה הבאה.

הוא מקבל 100 אחוזים ועוד 15 אחוזים שנשארו.

יש הסתייגויות?

כן. יימחק.

לא, עזוב.


אנחנו מסמיכים את היועץ המשפטי לנסח את סיכום הדברים שנאמרו בוועדה. הסיכום הוא כדלהלן: אם הביצוע הוא 85 אחוזים ומעלה, האוצר לא לוקח את הכסף מהקרן אלא הכסף נשאר בקרן והוא יעבור גם לשנה הבאה. הוא מצטבר לשנה הבאה. אם הסכום שנוצל על ידי הקרן הוא פחות מ-85 אחוזים, באפשרותכם – אתם לא חייבים - לקחת את היתרה. אנחנו מסמיכים את היועץ המשפטי של הוועדה לנסח את ההצעה ברוח הדברים שאמרנו כאן.


אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 257 ו-258.

ה צ ב ע ה

סעיפים 257 ו-258 – אושרו כהצעת הוועדה

חבר הכנסת אמנון כהן מחליף את היושב-ראש בניהול הישיבה

פרק ל', תאגידי מים וביוב.


אני מנסה להציל את מה שאפשר מחוק ההסדרים הקשה ומהגזרות הקשות שרצו להטיל על עם ישראל. אני באמת רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה שהוא קשוב ועושה עבודה מצוינת ולמרכז את הקואליציה בוועדת הכספים. אני רוצה לציין את חברי הכנסת האחראים מהאופוזיציה שלא תמיד מצביעים נגד אלא ניגשים לעניין, בכובד ראש והסירו הסתייגויות לא מהותיות.


אנחנו מחכים ליועץ המשפטי של ועדת הכלכלה שעשה עבודה מצוינת. אנחנו מדברים על תאגידי מים וביוב. אני רוצה להודות למנהל ועדת הכספים שדואג לחברי הכנסת ולעובדים כאן שיהיה להם גם נעים וגם נאה.


הגיע היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה ואנחנו ממשיכים. אנחנו מדברים על פרק ל', מים וביוב. קראנו את החוק ואנחנו רוצים לשמוע את ההסתייגויות, במידה שיש.

לפני ההסתייגויות, יש שינויים שהוכנסו בנוסח ואולי צריך להסביר אותם.

אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. יש שינויים ואני אסביר אותם.

שינויים מהותיים? אם זה מהותי, צריך לעבור על הכל שוב.

אלה שינויים בעקבות הערות שהשמיעו חברי הכנסת בדיון.

תאמר לנו מה השינויים.

בהמשך לדיון האחרון בו התבקשנו על ידי הוועדה להוריד את אותן הוראות שמחייבות רשות מקומית שהקימה תאגיד מים וביוב לפי חוק תאגידי מים וביוב, להחליף את מקומה וחברותה באיגוד ערים למים ולביוב בתאגיד המים והביוב. לכן הוסרו כל ההוראות שמחייבות החלפה של רשות מקומית בתאגיד מים וביוב באיגודי ערים למים ולביוב, ולכן בעצם הושמטו הוראות. לא הוספו אלא פשוט הושמטו.

תסביר לנו בדיוק מה זה. אם לעיר מסוימת יש תאגיד, זה בסדר. אם לעיר מסוימת אין תאגיד?

זה לא קשור. הוראות החוק היום קבעו שאם רשות מקומית מסוימת הקימה תאגיד מים וביוב, תאגיד המים והביוב מחליף אותה לכל דבר ועניין באיגוד ערים למים ולביוב. ההוראה היא לגבי מי שהקים. לכן מה שנותר בהצעת החוק לעניין איגודי ערים למים ולביוב בעיקר זה הנושא של העברת הסמכויות משר הפנים, משרד הפנים, הרשות הממשלתית למים ולביוב והוראות שונות נוספות שנוגעות לאיגודי ערים למים ולביוב לעניין קביעת תעריפים ואמות מידה לשירות, ואי הקמת איגודים.

החל מה-15 ביולי לא יוקמו איגודים חדשים למים ולביוב.

רק אל תבלבלו בין איגודי ערים לתאגידי מים כי אלה שני דברים שונים ושני עולמות שונים. תאגידי מים לא בדיון לחלוטין. איגודי הערים, הגענו להסכמה עם אנשי איגודן וחלק מההסכמות האלה – אני מצטער שאני לא רואה את כולם – מעוגנות במה שאמר עכשיו נועם וזאת ההוצאה של החיוב בהעברת הנכסים של אותם איגודי ערים לתאגידי המים והביוב במקומות כאמור. כל הדברים האלה ירדו. מה שנשאר זה העברה של הרגולציה של איגודי הערים שהייתה אצל שר הפנים ועוברת עכשיו למועצת רשות המים שהיא הרגולטור בכל התחומים האלה.

זה מקובל עליהם?

על שר הפנים זה מקובל?

לא, על איגודי ערים.

כן.

שר הפנים הסכים?

אם את זוכרת אדם בשם ארנון גלעדי שהוא יושב-ראש איגודן, זה סיכום שמקובל עליו לחלוטין.

שר הפנים יודע שאתה לוקח ממנו את הסמכויות?

לא רק יודע, אפילו הסכים ובממשלה הוא הצביע בעד.

בממשלה היה אילוץ להצביע בעד.

מה כן נשאר?

העברת הרגולציה משר הפנים למועצת רשות מים וביוב, שזה לאחד את כל הרגולציה הזאת במקום אחד כי היום למשל על ירושלים ועל תל-אביב, מי שקובע את המחיר זה אורי שני אבל על הביוב של תל-אביב מי שקובע את התעריף זה שר הפנים, דבר שהוא כמובן לא הגיוני. הדבר הזה עובר לאותו רגולטור והוא חלק מהמהלך הכולל שהתחיל בשנת 2007 וזה ההמשך שלו.

אם זה תואם עם שר הפנים, זה בסדר.

מתואם עם שר הפנים.

יש איזו מועצה מנהלת?

כן. היא מורכבת משישה מנכ"לים ושני נציגי ציבור.

וזה מקובל עליהם?

כן.

דיברנו על חצי-חצי.

ההוראה הזאת כבר לא כלולה בהצעת החוק. היא נמחקה.

המועצות של האיגודים, השארנו אותן כמו שהן.


אני רוצה להזכיר שיש כאן גם איחוד של הסמכויות של שתי יחידות ממשלתיות שעוברות ממשרד התשתיות לרשות המים במסגרת אותו מאמץ של איחוד הסמכויות ברשות המים.

מה קורה עם כל הנושא של הדירקטוריון? תרשום לי הסתייגות.

יש עוד דבר אחד שכדאי שאני אדגיש. במסגרת הפרק הזה מוצע גם להוסיף מטרה בחוק הניקוז, החוק למניעת ניקוז ושטפונות, אם אני זוכר נכון את שמו, ולהוסיף שם מטרה בין יתר המטרות והיא להשתמש במים ככל האפשר ולא רק לנקז אותם מהאזור בו הם עלולים לגרום לשיטפון אלא גם אם אפשר לאגור אותם ולהשתמש בהם לחקלאות או לכל מטרה אחרת ולעשות בהם שימוש. זה חלק מאותו מאמץ של הממשלה להתמודד עם משבר המים. זה חלק מהמאמץ של משרד האוצר, רשות המים והממשלה כולה להילחם במשבר המים ולהביא לכך שלא יהיה לנו פה עוד משברים דומים לזה. זה הפרק של הניקוז.

לגבי התעריפים. מה יקבע מתי מעלים את מחיר המים?

זה לא שייך לזה.

שייך. בחוק הראשי.

אלה איגודי ערים.

באיגוד ערים, מי יקבע תעריף מים? לא סתם אני שואל את השאלה.

אני מבין שלקואליציה יש מנדט לקיים עכשיו במשך כל השעות דיון על כל מה שהם רוצים. זה נדון פעם אחת. בואו נגמור את זה כבר. אתם יושבים ומנהלים משאים ומתנים ואנחנו סטטיסטיים וכשמעזים לומר משפט, אומרים שהדיון נגמר. על דבר קטן התחנן כאן חבר הכנסת אחמד טיבי, אבל אמרתם לו לא וכי הגעתם להסכמות. על כל מיני דברים קטנים, עכשיו מתנהל כאן דיון. תחליטו שאנחנו מיותרים, תגמרו את הכל לבד, תודיעו מתי סיימתם את הכל, נבוא, נצביע נגד ונלך הביתה.

כבוד חבר הכנסת אורון, זה לא הגון מה שאתה עושה כי אנחנו עושים הכל תוך כדי דיונים. ראית בפרק הקודם שאנחנו עושים את זה בהתייעצות.

ביניכם. אנחנו לא בעניין.

אנחנו מוציאים מכאן חוק הכי טוב.

אנחנו בכלל לא בעניין. לא שואלים אותנו.

תגיד מה שאתה רוצה. אני שאלתי לגבי נושא התעריפים.

אני יודע שמדובר כאן, אחרי שהורידו את התאגידים, בחוק טוב שנדון וצריך ללכת אתו קדימה. אני אומר את זה מהאופוזיציה ואתה דואג לשר הפנים. מעניין אותי שר הפנים כאן? מעניין אותו הביוב? די כבר, אי אפשר כך לנהל כנסת.

כל אחד מעניין אותו משהו אחר.

לא, אבל אי אפשר לנהל כך כנסת. אתם מנהלים כנסת ולא חנות אבל אתם מנהלים את זה כמו חנות כאשר אנחנו כולנו סטטיסטיים.

סיימת? יופי. אתה יכול לענות על שאלתי?

כן. אני רק אומר שדווקא בתחום המים קשה לומר שלא הגענו להסכמות עם האופוזיציה. בכל מקרה, לשאלתך, עד היום מי שקבע את התעריפים באיגודי הערים היה שר הפנים שאישר אותם לאיגודי ערים ומחר בבוקר זה לא יהיה שר הפנים אלא תהיה מועצת רשות המים.

מי יפקח עליהם בעליית המחירים?

פרופסור אורי שני.

היושב-ראש, אני מציע לך לעמוד על כך שזה יהיה שר הפנים כי ככל שזה יהיה אצל אורי שני, זאת תהיה קטסטרופה.

לא סתם שאלתי את השאלה מי יקבע לגבי התעריפים שיעלו מחר. אין כאן פיקוח פרלמנטרי, אין כאן איזשהו שר שמסתכל על זה ולכן מחר יהיה להם חור באיזשהו מקום בתקציב, והם יעלו את המחיר לציבור. לכן השאלה הייתה במקומה והיא מהותית וחשובה. לא משנה הפרסונה, היום זה אורי שני ומחר זה מישהו אחר.

אני רוצה להבהיר. אנחנו עוד פעם גולשים לדיון שהוא מעניין וחשוב אבל הוא לא קשור לחוק הזה. חוק תאגידי מים וביוב קובע שהתעריפים שנקבעים למים וביוב בערים צריכים לשקף את עלותם. ככל שזה אומר עליית תעריפים, זה עליית תעריפים, ככל שזאת הורדת תעריפים, זה יהיה גם הורדת תעריפים. לא יכול להיות שמספקים שירות שאין עליו מחיר ששווה לעלות שלו, כי זה מה שכתוב בחוק. האם מועצת רשות המים עושה את עבודתה או לא, אפשר לבחון. יש שר שאחראי עליה והוא נקרא שר התשתיות הלאומיות. הממשלה מעליה. הרשות בניגוד להרבה רשויות אחרות היא רשות פנים-ממשלתית, קרי, מי שעומד מעליה ומנהל את המדיניות של משק המים ככלל זאת הממשלה. הרשות היא לא רשות סטטוטורית חיצונית כמו רשות שדות התעופה.

אני שאלתי על התעריפים. מחר באופן שרירותי יעלו את המחיר והשאלה היא מי יפקח.

אני מנסה לענות לכל השאלות ואני אענה גם לזה. מחר בבוקר התעריפים למשל לאיגודן לצורך העניין ייקבעו על פי תוכנית ההשקעות שהאיגודן יגיש שתיבדק על ידי גורמי המקצוע במים שלא נמצאים במשרד הפנים. אין במשרד הפנים גורמי מקצוע לענייני מים ותדעו את זה. מה-1 בינואר 2010 אין שם גורמי מקצוע אלא הם רק ברשות המים. איך יקבע שר הפנים תעריפים לאיגודן? הוא צריך להשתמש בגורמי מקצוע אבל גורמי המקצוע היום היא רשות המים. מי שבודק את התעריפים היום, רשות המים עושה זאת. רשות המים מביאה את זה כהמלצה למועצה והמועצה שמורכבת משישה מנכ"לים, כולל מנכ"ל משרד הפנים, ושני נציגי ציבור, יוצאת לשימוע ציבורי שכולל את כלל הציבור בישראל שיכול להגיש הערות ואת כולם צריכים לשמוע ולקבל את ההערות ולדון בהן. אחר כך נקבעים התעריפים.

התעריפים כאן נקבעים על ידי רשות המים באופן שרירותי? אין כאן שום פיקוח עליה, לא פרלמנטרי ולא מיניסטריאלי.

זה לא החוק הזה.

גם רשות החשמל וגם רשות המים וגם רשות הדלק, כולם יהיו בפיקוח ועדת הכספים.

אני שב ואומר שזה תיקון חוק אחר. זה לא החוק הזה. ככל שחברי הכנסת חפצים לתקן את החוק, וזאת זכותכם מתוקף היותכם מחוקקים, אתם יכולים אבל זה לא החוק הזה. זה חוק המים, חוק תאגידי מים וביוב, אבל לא החוק הזה.

יש נגיעה לנושא התעריפים. צריך לדייק בדברים.

נכון, אבל אני שב ואומר שלקחת חלק, סגמנט כזה מתוך כל התעריפים ולומר שדווקא הוא יחול עליו כשהכלל אומר לא, זה לא נכון. אם ירצו חברי הכנסת לומר שמעכשיו תעריפים מפוקחים על ידי ועדה כלשהי, כספים או כלכלה או איזו ועדה בה תחפצו, יכולים לבוא חברי הכנסת ולתקן את החוק הראשי.

אם כבר, נתקן עכשיו. מה הבעיה? אין דרך אחרת.

יש דרך אחרת. ליזום תיקון בחוק.

עכשיו אני שם הסתייגות כאן שזה ייכנס.

זה לא החוק הזה. אתה מבקש בהסתייגות לתקן חוק המים וחוק תאגידי מים וביוב.

אני תומך.

מחר תהיה קטסטרופה. יעלו מחירים באופן חופשי. התאגידים יעלו את המחירים.

אמנון, אני אתך. באישור ועדת הכספים.

זה דיון עמוק מאוד שאפשר לנהל אותו במסגרת הצעת חוק.

כל הנושאים העמוקים בחוק ההסדרים נעשים בשלושה שבועות, כולל הרפורמה ההגררית שעוד לא הייתה כדוגמתה, וגם הדיון הרציני הזה ייעשה במסגרת הזמן.

אם אנחנו מסוגלים לאשר חוק הסדרים שלם בשלושה שבועות, נוכל גם לדון בזה.

נעמוד בזה. יהיה קשה, אבל נעמוד בזה.

אני רוצה להזכיר לחברים הנכבדים שחלקם היו גם בכנסת הקודמת, שהכנסת הקודמת העבירה את התעריפים מהחלטה או פיקוח של ועדת הכספים למועצת רשות המים. היא עשתה את זה עקב העובדה שבמשך שנים רבות התעריפים כולם היו תקועים ונתונים ללחצים פוליטיים אדירים של מגזרים שונים, בין אם המגזר החקלאות ובין אם התעשיינים וכל מיני מגזרים שונים ומשונים שגרמו לזה שהיה פער בלתי נסבל בין העלות של המים לבין התעריפים שמשלמים עליהם. זה חלק מהבעיות של משבר המים. כאשר צורכים מים בעלות לא ריאלית, זה מה שקורה. אני מזכיר לכם שחלק מהמעבר של התעריפים למועצת רשות המים שאושר על ידי שר החקלאות והחקלאים בהסכם עם החקלאים, היה למנוע את המשבר. עכשיו אתם באים ורוצים להחזיר את זה לוועדת הכספים – נראה לי לא דיון רציני לאור העובדה שזה נקבע אך לפני שנתיים.

אני בכל אופן שוקל לשים כאן הסתייגות. על הנושא חייב להיות פיקוח פרלמנטרי. אני חושש מאוד שהחוק הבא, מס בצורת, תיתן את כל הסמכויות לרשות המים הזאת.